‏הצגת רשומות עם תוויות רעננה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רעננה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 3 במאי 2010

מעון למוגבלים כפר נחמן של משרד הרווחה - חשד להתעללות קשה

הכתבה "הוא פשוט הוריד לו סטירות" , נטע לי בינשטוק , mynet , מאי 2010

אגרופים, הרעבות ופלפל חריף בפה. המשטרה חוקרת חשד להתעללות בבעלי פיגור שכלי בכפר נחמן ברעננה. העובדים מכחישים את המיוחס להם. חושפת הפרשה: "התמוטטתי מהמראות". משרד הרווחה: "פועלים על פי נוהלי המשטרה"
חשד לפרשת התעללות קשה בכפר נחמן, מעון למוגבלים הסובלים מפיגור שכלי ברעננה. בחודש האחרון מתנהלת חקירת משטרה כנגד שני עובדים במעון, בחשד להתעללות בחניכים.

עדות קשה של עובדת אחת, אנרייט שוקרון, פתחה תיבת פנדורה בכל הקשור להתנהלות העובדים באחת המחלקות במעון, ואף הציפה תלונות ישנות של עובדים, מלפני ארבע שנים, על אלימות קשה.

מכות ובעיטות לחניכים, גרירות ומשיכות על הרצפה, עונשים מחרידים ומניעת אוכל, הם רק חלק ממקרי הזוועה שמגוללת שוקרון בעדותה שהביאה לפתיחת החקירה. יצוין כי העובדים החשודים מכחישים את המעשים.

שוקרון (30) עובדת בכפר נחמן מסוף אוגוסט האחרון כמטפלת. לאחרונה הודיעו לה שהחוזה שלה לא יוארך. את המשמרת של יום שבת, ה-30 בינואר, היא לעולם לא תשכח.

"אני בדרך כלל לא עובדת בשבתות כי אני שומרת שבת, אבל באותו היום היו חסרים עובדים, אז הסכמתי לבוא", החלה שוקרון לספר.

"אני עובדת בביתן הכי קשה שם, באזור גיל הזהב, בביתן הסיעודי. יש בו 34 חניכים, רובם משותקים, נכים ובמצב קשה. באותו היום עבדתי באחת הדירות הקלות יחסית, ביחד עם המטפל מ'".

"בשלב מסויים שמעתי שהולכות מכות באחד הדירות בהן מ' עבד. שמעתי רעשים של חבטות, אז נכנסתי פנימה לראות מה קורה. ראיתי את מ' מרביץ לאחד החניכים, אדם מבוגר בן 80, משותק, שיושב על כיסא גלגלים".

"הוא ממש פוצץ אותו במכות. צעקתי עליו: 'יא בן זונה, מה אתה עושה?'. אז ראיתי שהחניך קשור לכיסא הגלגלים בסדין, כך שהוא לא יוכל לזוז, והוא בינתיים הרג אותו במכות".

"מ' תפס את הראש שלו עם הידיים ואמר: 'אני לא יודע מה קרה לי', ואני אמרתי לו שלא יחשוב שזה יעבור לו בשתיקה. מאז המקרה הזה באמת הייתי בטראומה. הייתי בהלם ממה שראיתי. הוא ממש הלם בו באגרופים בלי לב".

שוקרון מודה שבתחילה היא לא דיווחה על מה שראתה. "פשוט הייתי בהלם. ממש התמוטטתי נפשית, בנוגע למטפל הזה. אחרי זה, היחס שלו אליי התחיל להשתנות. עד לאותו היום רק שמעתי סיפורים כאלו, אבל לא האמנתי שזה קורה".

שוקרון מספרת, שבמקרה נוסף לו הייתה עדה, העמיד המטפל מ' חניך נכה שמתנועע עם הליכון והכריח אותו לעמוד ליד הקיר על רגל אחת במשך שעה וחצי.

במקרה אחר ראתה שוקרון את מ' לוקח כפית באחת הארוחות, ומכה את החניכים על האצבעות. בנוסף, היא אומרת, הוא גם לקח פלפל חריף ושם לאחד החניכים בפה.

שוקרון מספרת גם על מקרה נוסף שלו הייתה עדה, בו היה מעורב המטפל הנוסף שהגישה נגדו תלונה, המטפל ז'. "מדובר גם במטפל שעובד בביתן הסיעודי".

"ראיתי אותו יושב ליד חניך בן 70, ופשוט מוריד לו סטירות, אחת אחרי השנייה. במקרה אחר גרר ז' חניך על הרצפה".

שוקרון החליטה בשלב מסויים שלא לעבור על כך בשתיקה ונפגשה עם מנהל המוסד, פנתה באי מייל למשרד הרווחה, ושלחה מכתבים לשר הרווחה, לכנסת ולמבקר המדינה.

אחר כך החליטה להגיש תלונה במשטרה נגד שני המטפלים ונגד המנהל. יומיים לאחר מכן קיבלו העובדים צו הרחקה זמני מהביתן בו עבדו. "האמת שהייתי בהלם שהם לא הורחקו לגמרי מהכפר", היא אומרת.

בדיקת "ידיעות השרון" מעלה כי אכן שוקרון אינה העובדת הראשונה שהייתה עדה למקרי אלימות במוסד, ואף לא הראשונה שדיווחה על כך. בידנו עדויות נוספות של עובדים הטוענים טענות דומות.

מנהל המוסד הבהיר כי הוא עובד מדינה והפנה אותנו למשרד הרווחה לקבלת תגובה. מעבר לכך אמר כי יש לתת למשטרה לחקור את המקרה.

ממשרד הרווחה נמסר: "הטיפול בנושא הועבר למשטרה ואנו פועלים רק על פי הנחיותיה. המשרד פעל על פי הנהלים, שלח למעון את פקיד הסעד הראשי שערך את הבדיקה הראשונית. נוהלי הדיווח על אירועים חריגים רועננו על ידי צוות המעון. מלבד זה אנו ממתינים להחלטת המשטרה".

מפקד משטרת כפר סבא, סנ"צ שי אזולאי, מסר בתגובה: "מתנהלת חקירה בתיק ולכשנמצה את החקירה נוכל לדווח על הממצאים".

המטפל מ' אמר השבוע בתגובה לטענות: "לא עשיתי את הדברים המיוחסים לי. אני מטפל המון שנים עם רקורד מאוד חיובי. אני הולך עם הראש למעלה ועם האמת שלי".

המטפל ז' סירב להגיב.

הכתבה "הוא פשוט הוריד לו סטירות" , נטע לי בינשטוק , mynet , מאי 2010


קישורים:

יום רביעי, 25 במרץ 2009

משרד הרווחה ואגפים לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות, נזקקות לתרומות, וחוסר מסוגלות לקיום חובותיהם לאזרח

במאמר על אגף הרווחה ברעננה, "האם אגף הרווחה בעירייה מתקיים מתרומות?" נטע-לי בינשטוק, מרץ 2009, נכתב על תושבים המוכרים למחלקת הרווחה העירונית, המתלוננים על יחס אטום מצד המחלקה והעובדים הסוציאליים המטפלים בהם. על פי התושבים, בתקופה האחרונה, כשהם נזקקים לתרומה, הם נענים לרוב בתשובה, כי "המחלקה מחכה לתרומות, וכרגע אין אפשרות לעזור".
"אני מנסה להשיג את העובדת הסוציאלית מספר ימים ובסוף היא אומרת לי שמחכים לתרומות", מספרים תושבים.

ע' המתגוררת בקריית שרת, היא גרושה ואם לשישה ילדים. היא גרה בדירת 'עמידר', ועובדת כל היום משעות הבוקר ועד השעה חמש אחר הצהריים. היא וילדיה מוכרים על ידי מחלקת הרווחה כבר שנים, ומקבלים סיוע מפעם לפעם.
ע' מספרת, כי מצבה הכלכלי בכי רע. "לפעמים ממש אין לי מה לאכול", היא מגלה. "אני מפגרת בכל התשלומים. הילדים שלי לומדים בבית הספר בלי ספרים. לא מזמן היה לי פיצוץ בצינור בבית, והיינו כמה ימים ללא מים. הגעתי למחלקת הרווחה ושם אמרו לי: 'אנחנו מצטערים, אין לנו תקציבים'.
"אמרתי להם: לפחות תעזרו לי לתקן את הכיור, כדי שאני והילדים נוכל לחיות בצורה נורמלית. לאחר שרדפתי אחריהם, זאב יפה, בסוף תרם לי את הכיור. הוא ממש הפך להיות המחלקה". יש לציין כי לבסוף, המחלקה סייעה לע' בתיקון הליקויים בבית.
.
נזקקות הרווחה, וחוסר מסוגלותה לקיום חובותיה לאזרח היא מגפה מערכתית של כלל הרווחה.
בפנימיית "אשלים" בנגב הודיעה הנהלת המקום, כי נוכח הקושי בגיוס תרומות ובשל חוסר היענות שירותי הרווחה הממשלתיים, היא נאלצת לקצץ בסדרה של שירותים חיוניים לחוסים בפנימיה: הפסקת הטיפולים הפסיכולוגיים הניתנים לילדים, ביטול כל תמיכה מקצועית לצוות ההדרכה, ביטול תכניות ההעשרה והחוגים לילדים, קיצוץ שעות ההדרכה, קיצוץ מספרם של המדריכים במקום, קיצוץ מספרם של המדריכים האמורים לשמור ולהשגיח על הילדים. ובכך להציב את החוסים השוהים בפנימיה ע"פ צו בית משפט בסיכון.
בעמותת "אור שלום" הוחלט על תזונה צמחונית לילדים החוסים בה ע"פ צו בית משפט. לפי הממצאים הילדים ב"אור שלום" קיבלו אוכל תעשייתי רווי שומן, ולזה יש השלכות על התפתחותם התקנית.
.
תגובות משרד הרווחה ואגפי הרווחה באי קיום חובותיהן לאזרח הינן לקוניות בד"כ, וכל גוף מציין כי הוא פועל ע"פ חוק. גופים אלו משתמשים בתירוצים סתמיים כי הם ממתינים לתרומות, או שמטילים את האחריות אחד על השני, או על הגוף התורם. בתחקיר של כרמלה מנשה על כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים, תירץ פקיד הרווחה כי האבחון של אותם אנשים נורמליים, לפי הקריטריונים של אז הראה כי הם מפגרים ולכן נשלחו למוסדות למפגרים. אלא שתפקיד הרווחה הוא לסייע לאזרח ולא לכלוא אותו במוסד ע"פ קריטריונים המשתנים מעת לעת.
.
משרד הרווחה והרשות המקומית יעדיפו לפעמים משיקוליהם הזרים (להיפטר מחובתן, אכלוס פנימיות ועוד..) להלך אימים על משפחה באמצעות פקידת הסעד אשר תקטרג, תסלף, ותטיל דופי בהורים, באמצעות תסקירים, חוות דעת, וועדות החלטה, ועוד אמצעים חסרי טעם אשר רק מעמיקים את מצוקת האזרח. בעוד שהבעיה הנה במשרד הרווחה ובשירותים החברתיים, אשר רודפים את האזרח בימי הצלחתו, ומפקירים אותו בימיו קשים.
.
שכר, ביטחון תעסוקתי, ותקנים
שכרם של עובדי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות עומד על כ- 9500 שקלים כלומר גבוה בכ-20% מהשכר הממוצע במשק שעומד על כ- 7900 שקלים, וגבוה משכרם של העובדים במוסדות החינוך (מורים, עוזרי הוראה). בנוסף נהנים עובדי הרווחה מביטחון תעסוקתי בהיותם חברי איגוד העובדים הסוציאליים השייך להסתדרות.
.
במאמר מודל ביורוקרטי לחיקוי: האימפריה הסוציאלית כותבת פרופ. אסתר הרצוג על קינותיהם של פקידי הרווחה למשאבים וכסף: "באופן חוזר ונשנה הם מקבעים את הדימוי של עומס בלתי נסבל של תיקים המוטל עליהם. על השקריות של טענה זו למדתי בעבודתי על הוסטל לנערים בראשית שנות ה-90 שהיה מיועד ל-15 נערים אך בפועל אף פעם לא היו בו יותר משמונה נערים, אך הצוות היה גדול יותר ממספר החוסים. ...
המערכת הסוציאלית הייתה היחידה בשני העשורים האחרונים שהצליחה להתרחב בתוך המגזר הציבורי השכיר. סקירת הרשות לתכנון כוח אדם במשרד התמ"ת משנת 2003 מלמדת על כך שבין 1990/1 ל-2002 גדל מספר המועסקים בעבודה סוציאלית ב-75% בתקופה שבה צומצמה דרמטית המועסקים בשירות הציבורי.
מסקנה: הגדלת תקנים למערכת הסוציאלית תשמש חולייה נוספת בהגדלת וחיזוק המנגנונים הסוציאליים, שבפועל פוגעים באוכלוסיות החלשות
."

סוף דבר
מצופה כי עובדי הרווחה הנהנים משכר גבוה, ביטחון תעסוקתי, ועלייה מתמדת במספר העובדים, יהיו מסוגלים למלא את חובתם כלפי האזרח, ולא יענו לו תשובות לקוניות בימיו הקשים על בעיות תרומות, מדיניות ועוד...


"האם אגף הרווחה בעירייה מתקיים מתרומות?" נטע-לי בינשטוק, מרץ 2009

קישורים: