‏הצגת רשומות עם תוויות עיוור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עיוור. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 9 ביוני 2015

עיוורת חשפה בכנסת: כך עובדת סוציאלית ניסתה לקחת לי את הילד

עיוורת חשפה בכנסת: כך עובדת סוציאלית ניסתה לקחת לי את הילד  , שרי רוט , 09.06.2015

ח"כ בני בגין: "איך התגברת על נטיית הממסד לקחת ממך את הילד?" , עו"ד דורית חן: "עמדתי על הרגליים האחוריות" • ח"כ בני בגין: "הבעיה שלא לכל הנשים יש רגליים אחוריות"

סיפורה האישי של עו"ד דורית חן, חברת ההנהגה הצעירה של המרכז לעיוור, שהשתתפה היום בדיון הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן, לרגל יום העיוור, המחיש היטב את הדעות הקדומות עמן נאלצות נשים עיוורות להתמודד.

"כשילדתי, עובדת סוציאלית דיווחה שאני עיוורת הד הורית. יומיים אחרי הלידה הגיעו גורמי רווחה ושאלו 'עם מי את?'

"כשאמרתי שאני לבדי, דרשו שיהיה איתי מישהו 24 שעות ביממה, או שיקחו לי את הילד. המסוגלות ההורית שלי נמדדת על פי אחוזי הראייה שלי. נניח שאני רוצה להעסיק עובד זר, ואני לא, כי לא מתאים לי מישהו זר בבית שלי, אבל נניח. מאיפה המשאבים לממן אותו?

"אני צריכה לפרנס ולגדל ילד לבד. אני אישה חזקה. כל מה שעשיתי – הכשרה משפטית, קריירה מקצועית וגידול הילד, עשיתי לבד, בלי משאבים. היה לי קשה מאד".

ח"כ בני בגין: "איך התגברת על נטיית הממסד לקחת ממך את הילד?"

עו"ד חן: "עמדתי על הרגליים האחוריות והכרזתי שאם העובדת הסוציאלית תמשיך לדבר ככה ולא לבדוק עניינית את המסוגלות ההורית שלי ואת טובת הילד, אני אפנה לכל הגורמים, כולל לתקשורת. שלא ייתכן שהיא תאמר משפט כזה".

ח"כ בני בגין: "הבעיה שלא לכל הנשים יש רגליים אחוריות".

עו"ד חן: "הילד נשאר אצלי. בגלל שאני לא יכולה להסיע אותו בעגלה, הוא צמוד אלי פיזית במנשא. עד שאני לא מוצאת לו מסגרת, אני לא יכולה לעשות שום דבר. אין לי כסף למטפלת".

כיום חיות בישראל 11,617 נשים עיוורות, מתוך כ-25,000 גברים ונשים עיוורים. 4.3% מהן תחת גיל 18, כ-30% מהן בגיל העבודה ו-66% מהן קשישות.

רוב הנשים העיוורות חיות ללא בן זוג. 42% מהן נשואות, לעומת 67% מהעיוורים שנשואים. רבים המקרים בהם אישה ננטשת על ידי בן זוגה כשראייתה מידרדרת, בשעה שתופעה זו די נדירה כשמדובר בגבר שמתעוור.

יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן ביקשה נתונים על האוכלוסייה של נשים ערביות עיוורות.

לנציגת משרד הרווחה לא היו נתונים כאלה אך היא התחיבה להעביר אותם לוועדה בהקדם.

יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן: "ידוע לנו שבכפרים מסוימים יש אחוז גבוה במיוחד של אנשים ונשים עיוורים, מסיבות תורשתיות, או בשל נישואי קרובים. האם לשכת הרווחה בכפרים אלה מקבלות תגבור תקציבי?" לנציגת משרד הרווחה לא הייתה תשובה ברורה בנושא.

שני, מגדלור: "במגזר הערבי, כשגבר עיוור, בת משפחה תהיה נהגת שלו, אבל כשאישה עיוורת, גבר לא יהיה נהג שלה. אישה עיוורת גם לא יכולה לצפות שמישהו יתחתן אתה. בעיה נוספת – אישה עיוורת לא רוצה להיחשף בציבור ככזו, ולכן הן נמנעות מללכת עם מקל בחוץ. זה חסם מפני מציאת עבודה, כי אי אפשר ללכת לעבודה בלי מקל. זה שולל מהן לחלוטין אפשרות של עצמאות".

שושי להט קרטר, מפקחת בשירות לעיוור במשרד הרווחה: "משרד הרווחה מעניק שירותי הדרכה שיקומית לכל עיוור בישראל, מגיל 0. כשתינוק נולד עוור משפחתו מקבלת הדרכה וכלים. שירות זה ניתן במהלך כל ימי חייו של העיוור. השירות ניתן על פי הערכת צרכים ועד שהעיוור לא רוכש עצמאות תפקודית הוא יימשך. הצרכים וההדרכה שונים מאדם לאדם. אנו זקוקים ליותר משאבים לחונכות. כיום מקבל עיוור 6 שעות שבועיות ובמקרים מיוחדים 8 שעות. זה כלום".

יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן דרשה ממשרד הכלכלה להמציא לוועדה תוכניות ייעודיות להכשרת מקומות עבודה לנשים עיוורות, וכן דיווח על ייצוג הולם של נשים עיוורות במקומות עבודה.

ממשרד החינוך דרשה להעביר לוועדה נהלים בדבר הקלות בלימודים, בעיקר בקרב בנות צעירות. משרד הרווחה התבקש להגיש לוועדה דיווח על תוכניותיו בנושא.


עיוורת חשפה בכנסת: כך עובדת סוציאלית ניסתה לקחת לי את הילד  , שרי רוט , 09.06.2015




אם עיוורת חד הורית נדרשה להציב בביתה מבוגר נוסף בכל שעות היממה, ולא - יילקח ממנה הילד

נשים רבות שראייתן מידרדרת ננטשות על ידי בן זוגן. התופעה כמעט אינה קיימת במקרה שגבר מתעוור

9 ביוני 2015, כ"ב בסיון תשע"ה, בשעה 15:00

סיפורה האישי של עו"ד דורית חן, חברת ההנהגה הצעירה של המרכז לעיוור, שהשתתפה היום בדיון הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן, לרגל יום העיוור, המחיש היטב את הדעות הקדומות עמן נאלצות נשים עיוורות להתמודד: "כשילדתי, עובדת סוציאלית דיווחה שאני עיוורת הד הורית. יומיים אחרי הלידה הגיעו גורמי רווחה ושאלו 'עם מי את?'. כשאמרתי שאני לבדי, דרשו שיהיה איתי מישהו 24 שעות ביממה, או שיקחו לי את הילד. המסוגלות ההורית שלי נמדדת על פי אחוזי הראייה שלי. נניח שאני רוצה להעסיק עובד זר, ואני לא, כי לא מתאים לי מישהו זר בבית שלי, אבל נניח. מאיפה המשאבים לממן אותו? אני צריכה לפרנס ולגדל ילד לבד. אני אישה חזקה. כל מה שעשיתי – הכשרה משפטית, קריירה מקצועית וגידול הילד, עשיתי לבד, בלי משאבים. היה לי קשה מאד".

ח"כ בני בגין: "איך התגברת על נטיית הממסד לקחת ממך את הילד?" עו"ד חן: "עמדתי על הרגליים האחוריות והכרזתי שאם העובדת הסוציאלית תמשיך לדבר ככה ולא לבדוק עניינית את המסוגלות ההורית שלי ואת טובת הילד, אני אפנה לכל הגורמים, כולל לתקשורת. שלא ייתכן שהיא תאמר משפט כזה". ח"כ בני בגין: "הבעיה שלא לכל הנשים יש רגליים אחוריות". עו"ד חן: "הילד נשאר אצלי. בגלל שאני לא יכולה להסיע אותו בעגלה, הוא צמוד אלי פיזית במנשא. עד שאני לא מוצאת לו מסגרת, אני לא יכולה לעשות שום דבר. אין לי כסף למטפלת".

כיום חיות בישראל 11,617 נשים עיוורות מתוך כ-25,000 גברים ונשים עיוורים. 4.3% מהן תחת גיל 18, כ-30% מהן בגיל העבודה ו-66% מהן קשישות. רוב הנשים העיוורות חיות ללא בן זוג. 42% מהן נשואות, לעומת 67% מהעיוורים שנשואים. רבים המקרים בהם אישה ננטשת על ידי בן זוגה כשראייתה מידרדרת, בשעה שתופעה זו די נדירה כשמדובר בגבר שמתעוור.

יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן ביקשה נתונים על האוכלוסייה של נשים ערביות עיוורות. לנציגת משרד הרווחה לא היו נתונים כאלה אך היא התחיבה להעביר אותם לוועדה בהקדם. יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן: "ידוע לנו שבכפרים מסוימים יש אחוז גבוה במיוחד של אנשים ונשים עיוורים, מסיבות תורשתיות, או בשל נישואי קרובים. האם לשכת הרווחה בכפרים אלה מקבלות תגבור תקציבי?" לנציגת משרד הרווחה לא הייתה תשובה ברורה בנושא.

שני, מגדלור: "במגזר הערבי, כשגבר עיוור, בת משפחה תהיה נהגת שלו, אבל כשאישה עיוורת, גבר לא יהיה נהג שלה. אישה עיוורת גם לא יכולה לצפות שמישהו יתחתן אתה. בעיה נוספת – אישה עיוורת לא רוצה להיחשף בציבור ככזו, ולכן הן נמנעות מללכת עם מקל בחוץ. זה חסם מפני מציאת עבודה, כי אי אפשר ללכת לעבודה בלי מקל. זה שולל מהן לחלוטין אפשרות של עצמאות".

שושי להט קרטר, מפקחת בשירות לעיוור במשרד הרווחה: "משרד הרווחה מעניק שירותי הדרכה שיקומית לכל עיוור בישראל, מגיל 0. כשתינוק נולד עוור משפחתו מקבלת הדרכה וכלים. שירות זה ניתן במהלך כל ימי חייו של העיוור. השירות ניתן על פי הערכת צרכים ועד שהעיוור לא רוכש עצמאות תפקודית הוא יימשך. הצרכים וההדרכה שונים מאדם לאדם. אנו זקוקים ליותר משאבים לחונכות. כיום מקבל עיוור 6 שעות שבועיות ובמקרים מיוחדים 8 שעות. זה כלום".

יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן דרשה ממשרד הכלכלה להמציא לוועדה תוכניות ייעודיות להכשרת מקומות עבודה לנשים עיוורות, וכן דיווח על ייצוג הולם של נשים עיוורות במקומות עבודה. ממשרד החינוך דרשה להעביר לוועדה נהלים בדבר הקלות בלימודים, בעיקר בקרב בנות צעירות. משרד הרווחה התבקש להגיש לוועדה דיווח על תוכניותיו בנושא.

יום שני, 12 בדצמבר 2011

משרד הרווחה שם מכשולים לעיוורים - אגף השיקום ד"ר שלומי אלישר

משרד הרווחה ולשכת הרווחה חיפה שמים מכשולים לעיוורים, הכתבה עיוורים בחיפה: משרד הרווחה מתעלל בנו , דורון סולומון , mynet , דצמבר 2011

קבוצת עיוורים השקיעה מאמצים רבים כדי להגיע לפגישה שנקבעה בירושלים עם ראש אגף השיקום במשרד הרווחה רק כדי לגלות שהפגישה בוטלה. לטענת חברי הקבוצה, מדובר בזלזול מתמשך של המשרד

קבוצת עיוורים, תושבי חיפה, טוענים זה תקופה ארוכה כי האגודה למען העיוור בחיפה ומשרד הרווחה פוגעים בזכויותיהם. לטענתם, הפגיעה המתמשכת בהם הגיעה בשבוע שעבר לשיא חדש, לאחר שכל חברי הקבוצה הגיעו לפגישה מתוכננת בירושלים עם ראש אגף השיקום במשרד הרווחה רק כדי לגלות שהפגישה בוטלה ומסעם הארוך מחיפה לירושלים היה לשווא.

חברי הקבוצה מספרים כי כבר לפני ארבע שנים חשו שהאגודה למען העיוור בחיפה אינה ממלאת את תפקידה ואינה שומרת על זכויותיהם. העיוורים טענו כי אינם זוכים למימון קורסים מסוימים המגיעים להם על-פי חוק, כי פרויקטים שונים לא יוצאים לפועל ועוד. קבוצת העיוורים שבה וטענה כי קיימת בעיה יסודית באגודה, מאחר שנציגת העירייה שולבה באופן מלא בהנהלת האגודה ובכך נוצר לכאורה ניגוד עניינים הפוגע בעיוורים שמבקשים לתבוע את זכויותיהם מהעירייה.

באגודה טענו בתגובה כי קבוצת העיוורים הינה רק חלק קטן מקהילת העיוורים בחיפה וכי חבריה טוענים לזכויות שלא מגיעות להם. באגודה הסבירו כי שילוב נציגת העירייה מאפשר פעילות נרחבת יותר של האגודה, המקבלת לאור כך מימון רב יותר מהעירייה. לטענת האגודה, קבוצת העיוורים מכפישה באופן שיטתי את הנהלת האגודה ללא סיבה מוצדקת.

הוויכוח הממושך בין הצדדים לא שכך, ולאחר שנואשו מקבלת עזרה מהאגודה למען העיוור בחיפה או מהעירייה, קבוצת העיוורים פנתה לעזרת משרד הרווחה. לצורך העניין גויס ראש אגף השיקום במשרד הרווחה, ד"ר שלומי אלישר. לאחר אינסוף פניות, ב-2 ביוני 2010 הורה משרד הרווחה וד"ר אלישר כי הצדדים חייבים לשבת יחד ולפתור את הבעיות. לאחר שהנחייה לא יושמה, פנתה קבוצת העיוורים פעם נוספת למשרד הרווחה כדי לקדם את הטיפול בבעיותיהם. משרד הרווחה הודיע לעיוורים כי השבוע יתקיים דיון משותף עם נציגי האגודה וד"ר אלישר במשרד הרווחה בירושלים. אך כאמור, היחידים שהופיעו לפגישה היו חברי קבוצת העיוורים החיפאית.

נציג קבוצת העיוורים, אריה ברנדר, כתב לד"ר אלישר את הדברים הבאים: "הנדון: זלזול בציבור העיוורים בחיפה כשיטה! הוזמנו על-ידך לפגישת גישור בין קבוצתנו לבין האגודה למען העיוור חיפה, גורמי הרווחה בעיריית חיפה, איציק רוזנר ופננה איגרא, מפקחת השירות לעיוור בחיפה, איריס קופפר, מנהלת השירות לעיוור, אילנה גליטמן. מזה ארבע שנים אנו מטורטרים בסוגיית האגודה למען העיוור ומרש"ל (מרכז רב שירותי לעיוור – ד.ר.) חיפה, עברנו כבר תלאות רבות, אבל היום הגענו לשיא 'גינס' חדש...

"הוכינו בתדהמה בעקבות חוסר אנושיות בסיסית שהרחיקה לכת לכל הדעות. כל קבוצת העיוורים הגיעה לפגישה בזמן הנקוב, על כל הקשיים הכרוכים בנסיעה מחיפה לירושלים ובעמידה בלוח הזמנים. אולם להפתעתנו הגדולה מאוד, אף גורם לא טרח להודיענו כי ישיבה זו בוטלה. הגענו לשערי משרד הרווחה ברחוב קפלן 2 בירושלים, מקום הפגישה המיועדת לכאורה, התקבלנו בחמלה על-ידי מאבטחים שלא הבינו מי אנחנו ולאן מועדות פנינו.

"לאחר בירור ישיר עימך, ד"ר אלישר, הופתעת גם אתה מהיחס המשפיל והמבזה בהתנהגות כל הגורמים כלפינו ועל אחת כמה וכמה מהגורמים הממונים בחיפה ובירושלים. זו דוגמה תרתי משמע ליחס הנוראי לו זוכים העיוורים בחיפה, להיעדר תקשורת ולמודל חיפאי נוראי שלא מתפקד כלל! ד"ר אלישר, לאחר שראית היום במו עיניך את ההתעללות כלפינו ואת מגמתיות התנהגות זו, ניסית אומנם להרגיע, אך ברור שכלו כל הקיצים. אנו מצפים שהפעם באמת תיקח את המושכות לידיך, תגיע לחיפה במועד הקרוב ביותר, ותביא לפתרון הבעיות הרבות עליהם אנו מצביעים מזה זמן רב".

על המכתב חתמו חברי הקבוצה: אריה ברנדר, אירית נוי, דניאל קאפח, יוסף טובול, שושנה טובול, דוד עוזי.

ממשרד הרווחה נמסר: "בדקנו את פנייתך עם שלומי אלישר. שלומי מתנצל ואומר כי הייתה אי-הבנה בזימון המועד לישיבה, והוא מצר על עוגמת הנפש שנגרמה לנציגי העיוורים. מכל מקום, שלומי הבטיח לנציג העיוורים לקיים את הישיבה החלופית בחיפה, כדי למנוע נסיעה נוספת של נציגי העיוורים לירושלים".

קישורים:

יום שלישי, 18 באוקטובר 2011

העובדת הסוציאלית מרים פיירברג איכר ראש העיר נתניה תובעת מיליון שקל מספריית העיוורים בעיר

עובדת סוציאלית מרים פיירברג איכר - התעמרות סדרתית בחלשיםאם לא די לעו"סית מרים פיירברג איכר בהתעמרות באוכלוסיה מוחלשת בעיר נתניה באמצעות לשכת הרווחה, ועדות החלטה פרזיטיות ועוד... הרי שהעו"סית פיירברג תוקפת עתה את העיוורים, כמנהגם המגונה של עסקני הרווחה עשיית כסף מסבלם של אחרים.

הכתבה נתניה: העירייה תובעת את הספרייה לעיוורים , nrg מקומי , זיו גולדפישר , ספטמבר 2011
עיריית נתניה תובעת מהספרייה המרכזית לעיוורים מיליון שקלים בגלל חובות ארנונה שהצטברו בשנים האחרונות. במשרד הפנים סירבו להעניק לספרייה פטור מארנונה מכיוון שהיא משרתת את כלל תושבי המדינה. העירייה: התביעה הוגשה כחוק. הספרייה: זו אי-הבנה

האם הספרייה המרכזית לעיוורים בנתניה תעמוד שוב בפני קשיים כספיים? העירייה הגישה באחרונה תביעה כספית בסך מיליון שקל נגד הספרייה בגלל חובות ארנונה שצברה. הספרייה, היחידה מסוגה בארץ, משרתת יותר מ-10,000 עיוורים וכבדי ראייה מכל רחבי הארץ, שזוכים לקבל ספרים וכתבי עת הכתובים בכתב ברייל וכן קלטות אודיו.

בראשית השנה שלחה העירייה, באמצעות עו"ד אילן תמאם, מכתב התראה להנהלת הספרייה. במכתב כתב תמאם כי חובות הארנונה של הספרייה בשנים 2010-2005 עומדים על כ-903 אלף שקל. "למרות פניות ונשנות של מרשתי אליכם, ועל אף דרישת תשלום שנמסרה לכם, לא פרעתם את חובכם", נכתב.

לאחר שהחוב לא הוסדר, הגישה העירייה תביעה כספית בבית משפט השלום בעיר. בתביעה נכתב כי הספרייה מחזיקה בשלושה נכסים בעיר: מבנה הספרייה עצמו, הנמצא ברחוב ההסתדרות, ומשתרע על 580 מ"ר, ועוד שני מבנים - האחד ברחוב המסגר והאחר - ברחוב שמואל הנציב. התביעה שהגישה העירייה כללה גם את שנת 2011, ולכן החוב הגיע לכ-1.1 מיליון שקל.

במקרה שבו בית המשפט יחייב את הספרייה לשלם את חובה לעירייה, הדבר עלול להוות מעמסה תקציבית כבדה עליה ולפגוע בתפקודה. תקציבה השנתי של העירייה הוא כ-6 מיליון שקל, והדרישה לשלם יותר ממיליון שקל עלולה להעמיד בספק את המשך תפקודה.

יש לציין כי במהלך שנות התשעים וכן בשנת 2007 סגרה הספרייה את שעריה בגלל קשיי תקציב, וחזרה לפעול בעקבו התערבות ועדת החינוך של הכנסת. בשנת 2010 עמדה שוב הספרייה בפני סכנת סגירה בגלל אי סדרים כספיים, שמנעו ממנה לקבל אישור ניהול תקין.

רוב העמותות והמוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) נהנים מהנחות בארנונה בשיעור של שני שלישים. ראשי הספרייה פנו לממונה על המחוז במשרד הפנים, רות יוסף, בבקשה לקבל הנחה בארנונה. משרד הפנים דחה את הבקשה, בטענה שהספרייה היא מוסד המשרת את כלל תושבי הארץ. על פי הנחיות משרד הפנים, אפשר להעניק הנחה מארנונה רק לעמותה המשרתת בעיקר את תושבי העיר.

לפני שבועות אחדים פנתה ראש העירייה מרים פיירברג ליוסף, וביקשה להעניק הנחה חריגה לספרייה. "עמותת הספרייה מבקשת להחיל פטור מארנונה. התשובה שנתקבלה עד היום לפנייה זו מהממונה על המחוז הייתה שלילית מכיוון שמדובר בספרייה המשרתת את כלל תושבי ישראל", כתבה ראש העירייה.

"אני סבורה שיש צדק בהחלטת הממונה, שכן אין העירייה צריכה לסבסד את כלל תושבי המדינה, אך מאחר שמדובר באוכלוסיית עיוורים ובספרייה יחידה, יש לנהוג לפנים משורת הדין ולהיענות לבקשתה".

"התביעה נעשית בהתאם לחובתנו"

הספרייה לעיוורים הוקמה בשנת 1951, ומאז שנת 1955 היא ממוקמת בנתניה. בגלל הייחודיות שלה והעובדה שאין עוד ספריות נוספות מסוגה, אין לה אפשרות לרכוש מספריות אחרות ספרים בעברית ובשפות אחרות.

מסיבה זו, היא מפיקה ומוציאה לאור את מרבית החומרים הדרושים לה. לצד הדפסות ספרים בכתב ברייל ובאותיות גדולות במיוחד, בספרייה יש גם אולפן הקלטות שבו מוקלטים ספרי קריאה על גבי תקליטורים. הספרייה מפיקה ספרים בעברית, בערבית, ביידיש וברוסית, וכן ספרי לימוד באנגלית.

בגלל צרכיה המיוחדים של הספרייה, היא נקלעה כאמור לקשיים כספיים. ועדת החינוך של הכנסת דנה במצבה של הספרייה פעמים אחדות. מנכ"ל הספרייה לשעבר, אורי כהן, אמר במהלך אחד הדיונים:

"אי אפשר להשוות את הספרייה שלנו לספריות ציבוריות אחרות כי הפונקציה שלנו היא ייצור ספר. בשביל זה צריך מערכת, צריך מחשבים, מדפסות, מיומנות מקצועית מיוחדת של האנשים העוסקים במלאכה. הפקת כל ספר עולה אלפי שקלים.

"כדי להחזיק את כל המערכת הזאת צריך כסף. יש לנו מערכת מאוד מתקדמת שהוקמה מתרומות של אנשים בעלי רצון טוב. אבל הם לא מוכנים לממן את ההוצאות השוטפות של הספרייה. את
זה הם אומרים, ובצדק, שהממשלה תממן". כעת, מתברר, הספרייה עלולה להתמודד עם הוצאה נוספת, נוכח תביעתה של עיריית נתניה.

דובר הספרייה, אופיר שפיגל: "הנהלת הספרייה התחלפה לפני כמה חודשים, ואז התברר לנו שהייתה אי-הבנה עם עיריית נתניה. הנושא נמצא כרגע בטיפול ובבירור, ואנחנו מאמינים שהוא יסתדר על הצד הטוב ביותר".

מעיריית נתניה נמסר: "מדובר בעמותה ארצית הפועלת בנתניה ולה סניף נוסף בתל-אביב. כידוע, מתן הנחות לעמותה נמצא בסמכותו הבלעדית של משרד הפנים. העירייה היא גורם ממליץ בלבד לממונה על המחוז במשרד הפנים, ושיקול הדעת לגבי מתן ההנחה הוא כאמור בידי המשרד.

"אחד הקריטריונים במתן הנחות שקבע משרד הפנים הוא שהעמותה המבקשת תפעל בעיקר עבור תושבי העיר שבה היא ממוקמת, מתוך העיקרון שתושבי עיר אחת לא יסבסדו תושבי עיר אחרת, שכן ההנחה גורעת מהכנסות מארנונה.

"מתוך עיקרון זה, דחה משרד הפנים באופן עקבי את הבקשות להנחה למרכז בנתניה, ולעומת זאת אישר בעקביות את הבקשות לסניף תל-אביב. לגבי מתן הנחה לשנת 2011 טרם קיבלנו התייחסות משרד הפנים לבקשה. נציין, כי התביעה נעשית בהתאם לחובתנו על פי חוק".

קישורים:

יום רביעי, 3 בנובמבר 2010

עמותת מגדל אור לעיוורים - משרד הרווחה טומן ראשו בחול כבת יענה

נובמבר 2010 - משרד הרווחה אחראי ל- 86% (כ- 14 מיליון שקל) מתקציב עמותת "מגדל אור" המטפלת בכ- 3500 עיוורים בארץ. העמותה קרסה עקב ניהול כושל שהוביל לגירעון של 9 מיליון שקלים. מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ' התנער מאחריות משרד בתואנה שפיקוח המשרד על העמותות, הוא אומר, הוא מקצועי בלבד. ואולם גם בעניינים מקצועיים פיקוח המשרד על עובדיו ועובדי המלכ"רים נכשל. ראינו זאת בדו"ח סלונים נבו על פקידי סעד העובדים ברשלנות בענייני נפשות ללא פיקוח וכן בעמותות הרווחה ובמסגרות רווחה שונות פנימיות: אתגר , בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , מוריה , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה , 'בית טוביה' בהרדוף , אילנית , מרכזי חירום , משפחות אומנה , ועוד...

הכתבה מגדל אור – מה בדיוק רוצה משרד הרווחה לעשות? , עבודה שחורה , נובמבר 2010

בעוד שמנכ"ל משרד הרווחה מדווח בכנסת על רצונו להלאים (סליחה "לרכוש") את העמותה שסרחה ומגלגל את האחריות לפתחו של משרד האוצר, ההודעה לעיתונות של "כוח לעובדים" מספרת סיפור אחר לגמרי…

מתוך הודעת "כוח לעובדים":

משרד הרווחה פועל להחלפת מורות השיקום בסטודנטים חסרי הכשרה רלוונטית."וועד מורות השיקום" : מדובר בסיכון חיי העיוורים!"

ב-1 בנובמבר קיימו מאות עיוורים ומורות שיקום הפגנה מול משרד הרווחה בירושלים. בתום ההפגנה קיים וועד מורות השיקום לעיוורים, המאוגד ב"כוח לעובדים" מפגש עם שר הרווחה הרצוג. השר הבטיח ליצור דיאלוג משותף בין נציגי המורות, נציגי המשרד ומפרק העמותה ליצירת מתווה שיאפשר את פתרון בעיית המורות השיקומיות, וחזרתן לעבודה . היום נודע למורות, כי בכוונת משרד הרווחה להחליפן בסטודנטים להדרכה שיקומית. הסטודנטים, לא עברו הכשרה מעשית, משום שמורות השיקום, המכשירות את דור העתיד של הוראת השיקום, השביתו את הלימודים במחאה על אי תשלום החובות. "על מנת להדריך עיוורים להתמצא במרחב, על הסטודנטים לעבור שישים שעות של עבודה בעיניים מכוסות ולפתח את כלי הוראה מעשיים." מסבירה ג'קי לנדאו יו"ר וועד מורות השיקום."משרד הרווחה מדבר על דיאלוג איתנו, מבטיח למצוא פתרונות ראויים לעוול שנגרם לנו, אך בה בעת נוהג בחוסר אחריות, ומפקיד את העיוורים בידי סטודנטים חסרי ניסיון. האם יכול השר הרצוג להבטיח כי סטודנטים נטולי הכשרה מעשית, ילמדו עיוור לחצות כראוי כביש? מדובר בסכנת נפשות!". מאבקן של המורות זוכה כאמור לתמיכתם של העיוורים, וארגוני הסיוע לעיוורים. "הניסיון להעסיק עובדים לא מקצועיים במקום המורות הוא פשוט ניסיון נוסף לכופף אותן". מסכם הרצל מוכתר מנהל ה"מרכז לעיוור" ארגון הגג של ארגוני העיוורים בישראל.

חה"כ אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו) הביעה אף היא ביקורת חריפה על המשרד בדיון בוועדת העבודה הרווחה והבריאות שנערך אתמול ביוזמתה:

"לא ייתכן שמשרד הרווחה יתנער מאחריות וינהג כבת יענה הטומנת ראשה בחול בעוד נושא החובות הקיימים כלפי מורי השיקום לא הוסדר כלל. זהו מתפקידנו ומחובתנו לדאוג לשימור מעמד המורים, שבמשך שנים עשו מלאכת קודש… אינני מבינה איך ייתכן שאפילו ביהמ"ש החליט כי משרד הרווחה כשל בתפקידו כאחראי על ניהול תקין של העמותה וכי עליו לשאת חלק בתשלום החובות לעובדים, אך למרות כל זאת פיתרון טרם נראה באופק. במקום לנסות ולסייע לאלו שעשו ועושים את מלאכתם נאמנה ושהופקרו לגורלם, וגרוע מכך, מהווים את הכוח המקצועי הנותן כלים בסיסיים וחיוניים להתמודדות יום יומית של העיוורים במגוון תחומים כגון ניידות, עצמאות בבית וכד'. כבר ב-31 לינואר פניתי לוועדה בבקשה לקיים דיון מהיר בנושא עמותת "מגדל אור", אך נעניתי על ידי משרד הרווחה שהנושא בטיפול בבית המשפט וכי המשרד מעוניין במעט זמן על מנת לראות איך ביכולתו לסייע בנושא. מאז עברו כמעט 11 חודשים ופיתרון – אין! על משרד הרווחה והאוצר להפנים, כי ההדרכה השיקומית המתאפשרת הודות לצוות מורות השיקום הינה בגדר שירות אלמנטארי ואקוטי לאוכלוסיית העיוורים במדינה. ללא עבודתם, ימנע תפקודו של אדם עיוור כעצמאי. כולי תקווה שבהמשך נתבשר כי משרד הרווחה יכיר ויבין בחשיבותם של מורי ההדרכה השיקומית ויסייע להם להשיב את מה שמגיע להם על פי חוק. בנוסף, משרד הרווחה מתכוון להעסיק כוח עבודה חדש נטול כל הכשרה רלבנטית שימלא את מקומם של המורים, תוך סיכון חיי העיוורים."

קישורים:

יום ראשון, 15 באוגוסט 2010

לשכת הרווחה עיריית חיפה - עובדת סוציאלית פנינה איגרא - זרוע ממסד דורסני מתנכל ומשפיל עיוורים

יונה יהב - מפגין לגירוש הנכים מהקהילההתוקפנות וההונאה של עיריית חיפה נגד העיוורים באמצעות האצלת סמכויות לעובדת סוציאלית פנינה איגרא אשר נוקטת בכל דרך נבזית להשפיל ול"אלף" את העיוורים בעיר על מנת לחסוך תקציבים לעירייה.
(בתמונה :
ראש עיריית חיפה יונה יהב מפגין לגירוש אנשים עם מוגבלויות מהקהילה, אפריל 2010)

הכתבה עיוורים למצוקתם: מי מתנכל לעיוורים בחיפה ובקריות? , מירית פנחס | 15/8/2010 , nrg

לפני כשלוש שנים הציבה עיריית חיפה נציגה של מחלקת הרווחה בסניף המקומי של האגודה למען העיוור. מאז, טוענים חברי האגודה, הם סובלים מהתנכלויות ומיחס משפיל, ואלו שהעזו להתלונן אף איבדו את זכויותיהם

אם לא די בקשיים הגדולים שגורמת מוגבלותם, נאלצת אוכלוסיית העיוורים בחיפה ובקריות להתמודד עם בעיה נוספת. בעיות מהמקום הכי לא צפוי, ממנו בעצם צריכה לבוא העזרה.

דווקא האגודה, אשר הוקמה על מנת לשרת אותם ולסייע להם להתמודד עם הקשיים, היא זו הגורמת להם למורת רוח רבה ומקשה על התמודדותם. הם מספרים על יחס משפיל, התנכלויות ופגיעה בזכויותיהם מצד האגודה למען העיוור, עליה השתלטו לטענתם עיריית חיפה ונציגיה במחלקת הרווחה (חיפה).

כתוצאה, לדבריהם, הם מקופחים ולא מצליחים לקבל את השירותים הבסיסים להם הם זכאים מצד האגודה אשר לשמם היא הוקמה. בנוסף הם מספרים על מסכת השפלות, העלבות, פגיעה בזכויות וקשיים רבים שמערימים עליהם שלא בצדק. כעת הם מתכוונים לצאת למאבק כדי להחזיר המצב לקדמותו.

"נתקלתי בחומה בצורה"

הכל החל, כך הם מספרים, כאשר הוחלט לקיים מודל חדש של העמותה. על פי מודל זה הוצב נציג של מחלקת הרווחה בעיריית חיפה, הנקרא מרכז שירותים (מרש"ל) לעיוור. למרות שעל פניו נראה כי המודל החדש היה אמור רק לסייע להם - נהפוך הוא.

"מאז ומעולם הייתה העמותה גוף שעוזר ומסייע לנו. בשלוש שנים האחרונות נעשה מפנה, מבלי שאף אחד ירגיש בכך. ביום בהיר אחד הקימה הרווחה בחיפה את מרש"ל, שמהווה רשות עירונית, במבנה האגודה למען העיוור, ממש בתוך ליבה של האגודה ועל תשתיתה", סיפר אחד מחברי האגודה.

את תפקיד הנציגה קיבלה פנינה איגרא, המשמשת כפקידת השיקום באגף שירותי הרווחה בעיריית חיפה. מיום שזו נכנסה לתפקיד, הם מספרים, החלו חייהם להפוך לסיוט מתמשך. עד מהרה הפכה איגרא לחלק מבלתי נפרד מהאגודה. היא לוקחת לטענתם חלק בכל ישיבות ההנהלה של האגודה, משתתפת בוועדות האגודה ושולטת בכל הנעשה בה.

"לפני כמה שנים התחלתי להתנדב באגודה", מספר אחד מחברי האגודה. "בשלב מסוים החלטתי שאני רוצה ללכת ללמוד ולהתחיל לעבוד, אבל נתקלתי בחומה בצורה. שלחתי מכתבים רבים לעירייה ולראש העירייה, אך כל אלו נותרו ללא מענה. הגברת איגרא טענה שאני לא מסוגל לעשות את זה, וסירבה בתוקף לסייע".

"יתרה מכך, היא עשתה כל שביכולתה כדי למנוע זאת. החלטתי לערב בתהליך את העמותה למען העיוור, ואז גיליתי שהמרש"ל שולטת גם בנעשה בתוך העמותה עצמה. היא סגרה בפניי גם את דלתות האגודה".

"גילינו שהחלה להתרחש תופעה מוזרה, שאין כדוגמתה בשום מקום אחר במדינת ישראל. הגורם המטפל בעיוורים במסגרת שירותי הרווחה בחיפה, השתלט ללא בעיות על האגודה למען העיוור. כעת יוצא מכך שדמות אחת, איגרא, ידה בכל והכל בידה. במצב עניינים זה ידי האגודה כבולות, והיא אינה יכולה לסייע ולהושיט יד בכל בעיה, ולו הקלה ביותר, כבימים עברו".

כך הפכה איגרא, לטענתם, לחורצת גורלות, אשר מי שיצא נגדה מצא עצמו מחוץ לאגודה וחסר יכולת לקבל שירותים.

"במידה שהתעוררו חילוקי דעות כלשהם עם אותה דמות שולטת זו למטופליה בחיפה, הן אם על רקע אידיאולוגי כזה או אחר או בכלל, הרי שאותם פרטים הינם מחוסלים", סיפרה חברה אחרת. "איגרא עשתה ככל שעולה בידה כדי להקשות ולהתנכל לאותו עיוור שהעיז להתנגד למרותה או לצאת כנגדה".

למרות כל זאת הם החליטו לא לוותר. החברים יצאו למלחמה כנגד החלטות המרש"ל, ודרשו לקבל את זכויותיהם. "פניתי למשרד הרווחה עצמו, וביקשתי שיסייעו לי ללכת ללמוד. איגרא שמה לי רגליים בכל הזדמנות, אבל בסופו של דבר משרד הרווחה עזר לי לקבל את מבוקשי".

"כמובן שזה עלה לי בהתנכלות קשה, והפסקת השירותים האחרים המגיעים לי מטעם העמותה. לאחרונה הודיעה לי איגרא, שהוחלט להפסיק לי את ההדרכה השיקומית בניידות".

הדרכה שיקומית היא אחד מבין השירותים החשובים ביותר לו זכאית אוכלוסיית העיוורים מצד עיריית חיפה. בעזרת הדרכה זו הם לומדים כיצד להתנייד באופן עצמאי ולהסתדר בכוחות עצמם. מבלי הדרכה זו משולים חייו של העיוור לחייו של נכה גפיים ללא כיסא גלגלים.

אך דבר זה, על פי טענות העוורים, לא מונע מנציגת העירייה להשתמש בהדרכה זו ובביטולה על מנת לפגוע בחברי האגודה שאינם מקבלים את מרותה. "כל עיוור זכאי לשירות הזה, אבל הגברת איגרא החליטה שאני לא זכאי לו יותר, למרות שהמורות השיקומיות חושבות אחרת. היא עושה את זה רק כדי לפגוע בי", סיפר אחד מחברי האגודה בעצב.

האגודה אינה הבית יותר

בימים כתיקונם, במצב כזה יכול היה אותו חבר לפנות לעזרה בנושא לאגודה. שכן, על פי תקנון האגודה, בין היתר תפקידה הוא "לשמש חוליה מקשרת בין העיוור לבין המוסדות, הארגונים והרשויות המתאימות".

אבל תקנון לחוד והתנהלות בשטח לחוד. "האגודה היא ממש לא חוליה מקשרת יותר, מכיוון שהאגודה היא בעצם העירייה", טוענת חברה אחרת באגודה. "איגרא קובעת את עתידם של עיוורים, גם בעירייה וגם באגודה עצמה, ולנו אין למי לפנות.

"מי שהיא לא אוהבת נמצא בבעיה רצינית, מכיוון שהיא מנצלת את כל הכוח העומד לרשותה על מנת לפגוע בנו. אין חולק על כך שאנחנו החלשים במלחמה הזאת. יום אחד היא פשוט הודיעה לי שאני לא זכאית יותר להדרכה שיקומית על מחשב. כל עיוור מקבל שעות לימוד ללא הגבלה, אבל את שלי היא החליטה להגביל".

החברה החליטה לצאת כנגד הגזרה של איגרא, דבר שהחמיר אף יותר את מצבה. "החלטתי לא לשתוק. התקשרתי לאיגרא, והיו בינינו חילופי דברים קשים. פניתי למשרד הרווחה לבקש את מה שמגיע לי, אך היא שלחה להם מכתב וטענה שכבר קיבלתי המון שעות לימוד, ולכן לא מגיע לי יותר".

"דבר זה לא נכון בכלל, מכיוון שהיא ציינה בפניהם מספר שעות גבוה פי שלושה לפחות מזה שבפועל קיבלתי. לצערי הם האמינו לדבריה, למרות שאין בהם שמץ של אמת. למרות זאת קיבלתי עוד מספר מוגבל של שעות, אבל היא רק ראתה בזה אור ירוק להמשיך לפגוע בי".

כתוצאה ממחאתם זכו החברים לנידוי מהאגודה, והדלת למקום שכה חשוב עבורם נסגרה בפניהם.

"האגודה משמשת כמועדון חברתי לאוכלוסיית העיוורים. שם אנחנו פוגשים חברים עושים פעילויות, חוגים, הרצאות וטיולים. האגודה משמשת בית לעיוור, ומקום מפלט של כמה שעות, שזה דבר מאוד חשוב בשבילנו", הם מספרים. "מהיום שהעירייה השתלטה על המקום, ישנם אנשים שאינם יכולים ליהנות מזה יותר. הם הודיעו לנו שהאגודה אינה 'הבית' שלנו יותר".

כמו כן, מעצם הגבלת מרחב פעילותה של האגודה למען העיוור בחיפה וכבילת ידיה למרות מרש"ל חיפה, נותרו העיוורים תושבי הקריות "מיותמים", וללא מענה ראוי והוגן.

"זוהי תופעה פסולה מאין כמותה לציבור העיוורים, בניגוד לכל נוהל תקין, והיא פוגעת במתן השירותים ושלילת זכויותיהם. כל זאת בתמורה לסבסוד של העירייה, בשיעור של עשרה אחוזים מתקציב האגודה", אמרו. "לפני שנכנס המרש"ל, שירתה האגודה את תושבי חיפה והקריות. כעת נותרו תושבי הקריות ללא מענה".
.
"זה לא מעניין אף אחד"

אחד השירותים החשובים ביותר אותם מקבלים העיוורים הוא הסעות. אלא שמהיום שעיריית חיפה שמה ידה על האגודה, שירות זה עבור תושבי הקריות הופסק.

"הם לא מוכנים להסיע אותנו לביתנו. את תושבי קרית חיים הם לוקחים עד הבית, ואותנו, תושבי הקריות האחרות, הם מורידים בצמתים הראשיות, צומת הצריף או צומת קרית אתא, בגלל שעיריית חיפה משתתפת במימון", סיפרה חברה אחרת. "עבור אדם עיוור, לחצות צומת כמו צומת קרית אתא זה דבר קשה מאוד ומסוכן ביותר, אבל זה לא מעניין אף אחד".

כתוצאה מכך, עיוורים רבים תושבי הקריות לא זוכים להינות מיתר השירותים באגודה. "נוצר מצב שאנשים, שהייתה להם בעבר האפשרות לצאת לכמה שעות ביום מהבית ולפגוש אנשים אחרים, כבר לא יכולים לעשות זאת", היא ממשיכה.

"בגלל הקושי של לחזור הביתה מהצמתים, הם מחליטים לוותר ולא ללכת בכלל. הם יותר לא נהנים מחוגים, הרצאות ושאר פעילויות, שזכו לקבל בעבר מהאגודה. זה דבר מאוד קשה מבחינתנו. המרש"ל הזה רק פוגע בנו. עמותה אמורה להיות גוף עצמאי, ולא גוף שתלוי בממסד. ברגע שהוא חלק מהממסד - הוא מאבד את כל המשמעות שלו".

המצב הנוכחי גורם לסבל רב לאוכלוסיית העיוורים. בנוסף לכל הקושי איתו הם נאלצים להתמודד בחיי היום יום בעקבות המגבלה שלהם, הם נדרשים כעת להילחם מלחמות מיותרות לטעמם כדי להגן על כבודם וזכויותיהם.

"הם אמורים לשמש צינור להעברת דרישות מהציבור לשלטון, הבהרה לשלטון מה כואב לציבור, היכן יש לשנות ולשפר ומלמדים את השלטון להקשיב לרחשי הלב של הציבור", הם טוענים, "אבל האגודה למען העיוור קשרה עצמה באדיקות למערכת הרווחה בחיפה.

"הארגון הופך לזרוע נוספת של הממסד, ובכך מגביר את כוחו. הוא מעניק לגיטימציה נוספת לממסד, ובכך מגביר את כוחו על חשבון האדם העיוור. ארגון המקבל מימון מגורמים ממשלתיים 'מתקשה לנשוך את היד המאכילה אותו', ומתקשה להעביר עליו ביקורת".

למרות כל הקשיים, הם מבטיחים לצאת למאבק נגד איבוד כוחו של הגוף שאמור לסייע להם, ולא לוותר על זכויותיהם לעצמאות, חברה וייצוג הולם.

"מדובר במודל שגולת הכותרת שלו הינה פגיעה בזכויות וניגוד אינטרסים משווע, תוך ריכוז כוח בידי אדם אחד. כל אלה הם עדיין באים בסתירה מוחלטת, לעיקרון הפרדת הרשויות ושמירה על איכות השלטון. על כן אנו רואים הכרח לבטל מיידית מודל רע זה, שאם לא כן נקבל תמונת מצב של מדינות עולם שלישי".

תגובות

מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "הטיפול באוכלוסיית העיוורים בחיפה ניתן במסגרת מרכז רב שרותי לעיוור (מרש"ל), שהיא שותפות בין המחלקה לשיקום בעיריית חיפה לבין האגודה למען העיוור.

"מאז הקמת השרות המשותף, העיוורים זוכים לשרות משופר, מרוכז ואיכותי. שותפות זו קיבלה את ברכת משרד הרווחה, השרות לעיוור. האגודה ממשיכה להתקיים כאגודה עצמאית עם הנהלה שמקבלת החלטות עצמאית ורק השרותים לעיוורים ניתנים במשותף.

"ידוע לנו על 2 מתלוננים קבועים שהעלו טענות אלה פעמים רבות בעבר. הטענות נבדקו על ידי גורמים שונים כמו מבקר המדינה, משרד הרווחה ועיריית חיפה, אשר לא מצאו דבר בכל הטענות שהועלו.
נוסח תלונה זו זהה לתלונות קודמות שהגישו. עו"ס פנינה איגרא הינה עובדת מקצועית הזוכה להערכה רבה מצד משרד הרווחה, העירייה והאגודה למען העיוור".

מנכ"לית האגודה למען העיוור מיכל דדון מסרה בתגובה: "אכן ישנה שותפות, מודל ראשוני וייחודי בארץ של מחלקת השיקום בעיריית חיפה והאגודה למען העיוור חיפה, אך כל גוף בתוך השותפות פועל סוברנית להחלטותיו.

"תמוהה בעינינו הטענה של 'ביטול הדרכה שיקומית, הדרכות ופעילויות נוספות', על ידי נציגת הרשות פנינה איגרא. מה לה ולקריות? לאגודה למען העיוור חיפה אין כל נגיעות בהדרכות, אלא זה מתפקידן של לשכות הרווחה.

"עקרונות השותפות כוללים רק את הפעילות החברתית, תמיכתית תרבותית, ולמרות כך הניהול כולו נערך על ידי וצוות העובדים. עו"ס איגרא נמצאת בישיבות, מתוקף תפקידה בשותפות.

כל נושא ההסעות שייך לאגודה למען העיוור בלבד, ואינו כלול בשותפות. לא נערך כל שינוי במערך ההיסעים, למעט עובדה פשוטה אחת. עלות ההסעות היא מאות אלפי שקלים לשנה, קרי, מכספי האגודה ללא השתתפות מכל גורם שהוא, עד כה הציבור לא נדרש להשתתף.

"עתה, בהחלטה משותפת עם נציגי הציבור, הוחלט לגבות סכום מגוחך מהנהנים מההסעות, וכרגיל לאנשים קשה לקבל זאת. רק מי שמשלם זכאי להסעה. ודרך אגב, למי שבאמת אין בידו אנו עוזרים, ורוב ההסעות והנוסעים - הם מהקריות.

"חברי הוועד של האגודה למען העיוור הם הקובעים את המהלכים. ועדת כספים של האגודה - מהווה את צוות ההיגוי, המפעיל את הפעילות ומניע אותה וקובע את ההחלטות. הוא מתכנס ללא השתתפותה של הגברת איגרא, הנמצאת בישיבות ההנהלה כמשקיפה בלבד, ללא זכות החלטה ומחליפה את עו"ס יצחק רוזנר מהשיקום, שעשה זאת לכל אורך שנות קיום העמותה, כמשקיף. כך שאין השתלטות, אין פגיעה בזכויות - יש קושי של להפסיק לקבל הכל בחינם.

"כל עובד המגיע לכאן, מתבקש לעלות לחנה כץ, נשיאת העמותה שגילה מעבר ל-101, אישיות חזקה, מקסימה שהאדם העיוור הוא העומד לנגד עיניה, אך עם גבולות. בעבר כבר נדחו כל טענותיהם של הפונים על הסף".

קישורים:

יום שישי, 22 בינואר 2010

עמותת מגדל אור - חשש לאי סדרים - משרד הרווחה מתנער מאחריות

משרד הרווחה בעקבות הגירעון ב: "להחליף את ההנהלה" , ישראל היום , ליאת עזר ודניאל סיריוטי , 22.01.2010

משרד הרווחה החליט להחליף את הנהלת המרכז השיקומי לעיוור "מגדל אור" לאחר שבעמותה הגיעו לגירעון של יותר מ- 9 מיליון ש'. לטענת ועד העובדים למרות העברות של מיליוני ש' לעמותה הניהול כושל וקיים חשש לאי סדרים.

"לא ייתכן שמשרד הרווחה והביטוח הלאומי מעבירים למוסד 14 מיליון ש' על מנת לספק את השירותים הכי טובים שאפשר לתת לעיוורים ומוצאים כי ההנהלה הביאה את המקום לגירעון של 9 מיליון ש' " אמר אתמול מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ. "אנחנו מתקצבים את העמותה בכ-140 ש' לשעת הוראה למורה שיקומי אבל הכסף שמגיע למורים הוא 30-20 שקלים לשעה. אנחנו לא יכולים לשבת מנגד. אנחנו נעשה את כל המאמצים שיהיה אפשר להפעיל את המקום אבל לא בניהול הנוכחי" אמר.

בוועד המורים האחראים על שיקום העיוורים מספרים כי לאחרונה התעכבו המשכורות ומרכיבים מסוימים במשכורת וכן חלק מהזכויות הסוציאליות לא ניתנו להם. "החלטנו שאין לנו אלא לנקוט אמצעים משפטיים" הסבירו בוועד "אנחנו מבקשים להחליף את ההנהלה מבלי לפגוע בעיוורים עצמם. כל הכסף והתמיכה במוסד הזה הם מכספי משלם המסים ולא יכול להיות שהעמותה תנהל את המפעל החשוב הזה בצורה כושלת על חשבון העיוורים."

מדובר במרכז שיקום הפועל יותר מ- 50 שנה ומעניק שירותים לכ3 500-עיוורים. במקום גם מפעל תעסוקתי מוגן המייצר רכיבי אלקטרוניקה וציוד לחדרי ניתוח. ל"מגדל אור" מופנים העיוורים מכל אזור הצפון.

מלכה טאחורי בת 55 אמרה אתמול בעצב: "זה הבית שלנו. אם יסגרו אותו אין לנו לאן ללכת. גם ככה אנחנו חיים בחשיכה ואת מעט האור שיש לנו בחיים רוצים לקחת מאיתנו". אולם איצקוביץ' הבטיח אתמול כי העובדים העיוורים לא ייפגעו. "השימוש הציני שנעשה בפחדים של העיוורים הוא כדי לכסות על הכשל הגדול של העמותה. יש לנו מי שישמח להפעיל את המפעל המוגן. הוא לא נכס פרטי של אף אחד ואם יהיה צורך נפנה לבית המשפט" אמר.

מנכ"ל העמותה ניסים בכר מכחיש טענות לניהול לא תקין. "קיבלנו פרס על ניהול תקין ואף מונה יועץ כלכלי לעמותה. אנחנו מעניקים למי שמגיע אלינו כל מה שהוא זקוק לו כדי לתפקד בחיי היומיום. אם מגדל אור ייסגר וזה עלול לקרות בימים הקרובים אין פתרון לאלפי העיוורים שמקבלים כאן שירותים. גם אם משרד הרווחה ירצה להקים מרכז שיקומי חלופי זה ייקח חודשים רבים ומה יעשו העיוורים בכל הזמן הזה?" אמר בכר.

עמותת מגדל אורקישורים: