‏הצגת רשומות עם תוויות חד הוריות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חד הוריות. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 28 בספטמבר 2013

משרד הרווחה מפקיר משפחות חסרות בית המגורשות ממקום מגוריהן

תרבות הסחר בילדים של משרד הרווחה. רשויות הרווחה תולשות מידי שנה אלפי ילדים מבתיהם בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער ללא ראיות ובדלתיים סגורות. אולם כאשר מדובר בסיוע ממשי למשפחה במצוקה המפונה בכוח ממקום מגוריה, רשויות הרווחה מסתירות פרצופן וממתינות לשעת כושר לחטוף הילדים ולסחור בהם במסגרות הרווחה המופרטות.
 פקידת הסעד ניבה מילנר "מטפלת" מטעם משרד הרווחה בחסרי בית במחוז תל אביב.

שוטר לאישה שאיימה להתאבד: "תתאבדי" - ynet - עומרי אפרים  פורסם:  24.09.13 ,
כך התנהל שוטר ממשטרת מחוז תל אביב מול א', אם חד הורית לשני ילדים, שפלשה בערב כיפור לדירה בדרום תל אביב וסירבה לצאת: "החיים שלך בידיים שלך, זאת בעיה שלך. תתאבדי, אבל אחר כך. אם היית רוצה, היית עושה משהו מזמן". המשטרה: יוקם צוות בדיקה לאירוע

כך נראית התנהלות משטרתית בעת משא ומתן לפינוי של אישה שאיימה להתאבד על רקע משבר אישי ודרישה לקבל דיור ציבורי. בסרטון שהגיע לידי ynet נשמע שוטר ממחוז תל אביב משיב לאישה שהתבצרה בדירה בשכונת הארגזים בדרום תל אביב: "בסדר, תתאבדי, אבל לא לידנו. אחר כך תתאבדי". צפו בסרטון:




שוטר למתבצרת: "אני חוזר לאישה ולילדים"

לפני כמה שבועות פלשה א', אם חד הורית לשני ילדים, לדירה ריקה בשכונת הארגזים בדרום תל אביב. הדירה מנוהלת בידי החברה המשכנת הממשלתית-עירונית "חלמיש". בערב יום הכיפורים הגיעו לבית המגורים כוחות גדולים של המשטרה וביקשו לפנות מהדירה את א', שהתבצרה וטענה שיש בידה סכין. "אם תפתח את הדלת אני אתאבד", איימה.

את האירוע תיעדו חברות ב"צוות דיור ציבורי", התארגנות המאגדת פעילים חברתיים למען הדיור הציבורי. בסרטון מתועד השוטר מנסה לשכנע אותה מבעד לדלת הסגורה, ועונה לה: "בסדר, נו, תתאבדי, אבל לא לידנו, אחר כך תתאבדי, לא עכשיו, אני לא אבוא בעוד יומיים, אני היום מסיים הכול".

בהמשך הוא אומר לה: "הבנתי שאת שמה את זה על הגרון שלך. מצוין. אני יכול לדבר איתך?".

א' משיבה: "החיים שלי בידיים שלכם".

שוטר: "לא, ממש לא, החיים שלך בידיים שלך. אין לי אחריות על החיים שלך. מה את מחליטה לעשות זה בעיה רק שלך, לא שלי... את יכולה לעשות לעצמך מה שאת רוצה, זה באמת לא מעניין אותי מה יגידו בעיתון, מה יעשו כתבה בטלוויזיה... זה באמת לא מעניין מה תעשי לעצמך. אם היית רוצה לעשות לעצמך משהו היית עושה כבר מזמן... זה לא מעניין אף אחד".

בעקבות הפרסום ב-ynet נמסר בתגובה מהמשטרה: "מפקד מחוז תל אביב, ניצב בנצי סאו, הורה להקים צוות בדיקה שיבחן את אופן הטיפול. במידת הצורך ינקטו צעדים משמעתיים כנגד השוטר".

מיכל ורשבסקי החברה בארגון אמרה ל-ynet: "התנהלות השוטר מגלה מציאות מזעזעת שעלולה להביא לסיכון חיי אדם, שבה מגיעים לפנות משפחה בלי נוכחות של אף גורם שיבטיח את השמירה על שלומה. לצערנו, אין מדובר במקרה ייחודי". במקום נכחה ליטל בר מצוות דיור ציבורי, שסיפרה: "האישה המתבצרת הייתה במצב נפשי לא טוב. לדבריה, מוקדם יותר במהלך השבוע אחד השוטרים איים עליה שייקחו לה את הילדים".

משרד הרווחה - שיטות סחר בילדי משפחות קשות יום חסרי בית


 קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , ,

יום שישי, 15 ביולי 2011

מדיניות משרד הרווחה המופקרת - הוצאה בכפייה מהבית ומהמשפחה ילדי משפחות קשות יום

'כולם קרים אלינו', המאהל של י' ודליה (צילומים: גיל יוחנן)מדיניות משרד הרווחה הבזויה של השר משה כחלון

מהכתבה חודש תשיעי, באוהל מול משרד השיכון, עומרי אפרים, ynet , יולי 2011

הסיוע הכספי היחיד שמקבל דליה הם 1,600 שקל בחודש מהביטוח הלאומי. לטענתה, מחלקת הרווחה של עיריית תל-אביב לא סייעה לה בשום דבר. "הדבר היחיד שהם עשו זה לאיים שייקחו לי את הילדים. בחודש הראשון שהייתי ברחוב הם נתנו לי 400 שקל", היא מספרת. לדבריה, הייאוש והתסכול הם שהביאו אותה לפני זמן לא רב לעלות על גג אחד המבנים בתל-אביב. "רציתי לקפוץ כי נגמר לי הכוח", היא נזכרת.



כבר 5 ימים הן גרות במאהל מול משרד השיכון בירושלים. י' שעזבה את ביתה עם שלושת ילדיה ונמצאת בחודש התשיעי להריונה, ודליה שנעה ונדה עם בנה ברחובות ת"א בשנה וחצי האחרונה. הם דורשות פיתרון מיידי מבלי לעקור מהאזור שבו התגוררו, אך לממשלה חסרות אלפי דירות. ומה יהיה על הילדים?

מחאת האוהלים האמיתית: שני אוהלים קטנים מהסוג שרואים על החוף בכנרת ניצבים בכניסה למשרד הבינוי השיכון בירושלים. ברוכים הבאים לביתן של י' רוכמן (שם בדוי) ודליה לוי. כבר 5 ימים שהן גרות כאן: מסתתרות מהחום הכבד עם ילדיהן תחת יריעה דקה ביום, מנסות להתמודד עם היתושים והנמלים בלילה. שתי משפחות חד-הוריות עם ארבעה ילדים קטנים, חלקם תינוקות ממש. אי אפשר לפספס אותן והן עדיין כאן, ללא קורת גג, תחת כיפת השמיים.

קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , ,

יום רביעי, 29 ביוני 2011

סיפור אם חד הורית ובנה שסומנו ע"י פקידות סעד מרשויות הרווחה

ערוץ 1 - פוליטיקה - יוני 2011 - אם חד הורית שהיא ובנה בן ה- 8 סומנו ע"י פקידת סעד מספרת את סיפורה.
רשויות הרווחה החליטו באופן חד צדדי לקחת את הבן למרכז חירום למשך כ- 10 חודשים.

האמא מספרת כי ועדת ההחלטה קבעה כי בנה ילקח ממנה חמרכז חירום מבלי לשתף אותה בתהליך. העובדות הסוציאליות לא הסבירו לה את זכויותיה ולא התריעו בפניה את משמעויות התהליך.

הילד בן ה- 8 עבר מסכת התעללויות במרכז החירום: כליאה, סמים פסיכיאטריים, דיכוי. בתום כ- 10 חודשים לאחר שהאמא שילמה לעו"ד כסף רב הצליחה לחלץ את בנה מציפורני רשויות הרווחה.
.


קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , ,

יום חמישי, 16 ביוני 2011

פשעי משרד הרווחה - ילדה בת 11 כלואה שנה במרכז חירום

יוני 2011 - רשת א, השעה האזרחית עם יעל צדוק.
עו"ד תמר טסלר מספרת סיפורה של בת 11 לאם חד הורית הכלואה מזה כשנה במרכז חירום. "פשעה" של הילדה שנעשו בה מעשים מגונים ע"י ילדים. רשויות הרווחה ובית משפט לנוער מסרבים לשחרר את הילדה בתואנה שהם מגנים עליה.



קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , ,

יום שלישי, 14 ביוני 2011

לשכת הרווחה כפר סבא - גרימת נזק, התעללות והפקרת אם חד הורית שאחד מבניה אוטיסט

חיה קפלן - צילום זמן השרוןהכתבה אם חד הורית מכפ"ס: "מחכים שהבן שלי ימות כדי שאקבל דירה?" , nrg מקומי, עירית מירון , יוני 2011

אחד מבניה אובחן כאוטיסט. בעלה עזב אותה והותיר אותה כאם חד הורית. מצבה הכספי בכי רע. ואם לא די בכל אלה, חיה קפלן, תושבת כפר סבא, עלולה לאבד כעת גם את זכאותה לדיור ציבורי. "אני פשוט לא אחזיק מעמד", היא אומרת רגע לפני שהיא מרימה ידיים

קפלן הייתה מטופלת במחלקת הרווחה בכפר סבא. לפני שנתיים פנו גורמי המקצוע לבית משפט לנוער בטענה כי היא לא מסתדרת עם גידול הילדים.

קפלן כמעט איבדה את החזקה על ילדיה מכיוון שרשויות הרווחה רצו למסור אותם למשפחות אומנות. "עובדות הרווחה אמרו שהבן הקטן שלי זקוק לטיפול ולי אין היכולת להעניק לו אותו. במקום לעזור הם עשו לי רע ופנו לבית המשפט כדי שיעביר אותו לחזקת משפחה אומנת. הייתה לי מלחמה על הילד שלי. מה פתאום שייקחו לי אותו?", היא שואלת בכעס.
יהודה בן חמו ראש העיר כפר סבא"נאלצתי לשלם 18 אלף שקל למומחים ולעורך דין כדי שיגישו מטעמי אבחון נגד האבחון של המומחים מטעם העירייה. אני עושה הכול כדי שיהיה טוב לילדים שלי. מאז המקרה אני לא פונה לעזרה של העירייה, הם רק גרמו לי נזק".

הצרות לא מפסיקות לרדוף את חיה קפלן מכפר-סבא. בעלה עזב אותה, אחד מבניה אובחן כאוטיסט, מצבה הכלכלי נואש. ואם לא די בכל אלה, הרי שבגלל ביורוקרטיה ועיכובים שונים, היא עלולה לאבד את זכאותה לדיור ציבורי.

"אני פשוט לא יכולה יותר. אני נגמרת. המצב של הילד שלי החמיר ואין לי כבר כוח נפשי ופיזי וזה מפחיד אותי", היא אומרת כשהיא ממררת בבכי.

קפלן עלתה לארץ מאוקראינה לפני קרוב לעשר שנים. היא הגיעה לארץ עם שלושה ילדים, ושכרה דירה בכפר-סבא. אבי ילדיה נותר מאחור.

בארץ היא נכנסה להיריון רביעי מאדם שהכירה עם עלייתה לארץ ואשר עימו ניהלה מערכת יחסים קצרה. כיום היא מגדלת את שלושת ילדיה הקטנים, כשאחד מהם, בן ה-10, אובחן כאוטיסט. בתה הבכורה, שהשתחררה מהשירות צבאי, חיה לבדה בדירה שכורה.

להתחיל את ההמתנה מחדש

בשל מצבו המיוחד של בנה הזקוק להשגחה צמודה, ומכיוון שהיא מטפלת בילדיה לבד כאם חד-הורית, מתקשה קפלן למצוא תעסוקה. כפועל יוצא מכך מצבה הכספי בכי רע והיא מתקשה בנטל התשלומים, כגון שכר דירה, מסים וכיוצא באלה. על רכישת דירה אין על מה לדבר.

עם עלייתה לישראל הגישה קפלן בקשה לקבלת דיור ציבורי ממשרד הקליטה. בשנת 2005, לאחר שאובחנה בעייתו של בנה, קיבלה אישור ממשרד הקליטה כי היא זכאית לקבל דירה במימון המדינה, בתמורה לתשלום סמלי של 500 שקלים.

"הנציגה של משרד הקליטה שעמדה איתי בקשר הבטיחה לי שאני ראשונה בתור", אומרת קפלן בקול שבור. "אמרו לי שתתפנה דירה באחת מערי השרון - כפר
סבא, הוד השרון או רעננה, ואני אהיה הראשונה לקבל אותה".

מאז עברו שש שנים והיא עדיין מחכה לדירה. "אני כל הזמן הולכת לסניף של משרד הקליטה כאן בעיר ומתעניינת לדעת מתי מתפנה דירה. אני כל הזמן שומעת שאני מספר אחת בתור, אבל נאלצת לחכות כי אין דירה", הוא מוסיפה.

בחודש הבא ימלאו עשר שנים לעלייתה ארצה. לפי הקריטריונים של משרד הקליטה, קפלן לא תהיה זכאית לקבל דיור ציבורי, שלו זכאים רק מי ששוהים בארץ פחות מעשור. במצב כזה, קפלן תחויב לפנות למשרד השיכון בבקשה לדיור ולהתחיל מחדש בכל ההליך. המשמעות היא שהיא תיאלץ להיכנס לתור ארוך של מבקשים בלי לדעת אם בכלל יאשרו את בקשתה.

בינתיים היא מתגוררת בדירת ארבעה חדרים בכפר-סבא, משלמת מדי חודש 3,800 שקלים, בעוד שההכנסות שלה מביטוח לאומי ומדמי מזונות מסתכמות ב-4,862 שקלים בלבד.

"אני לא מצליחה לעמוד בתשלומים", היא אומרת ופורצת בבכי. "הסיוע מהביטוח הלאומי לא מכסה הכול. אני לא מבינה למה אני צריכה לחכות 6 שנים בשביל דירה אם אני הראשונה בתור. הלכתי בשבוע שעבר לסניף משרד הקליטה בעיר וביקשתי לראות אסמכתה שמאשרת את זה".

כאשר הפקידה בדקה את מסמכיה של קפלן, התברר לה לתדהמתה שהיא זכאית לדירה אך ורק בכפר-סבא. "שאלתי את הפקידה מדוע כתוב שאני זכאית לדירה רק כפר סבא, והיא אמרה שהפקידה שמטפלת בתיק שלי נמצאת בחופש בשבועיים הקרובים. בינתיים אף אחד לא יכול לטפל בתיק".

בשל ההכנסות הזעומות שלה קפלן שקועה בחובות כבדים. "רצו לנתק לי את החשמל והתחננתי שלא ינתקו לי אותו, רק בגלל הילדים. ברגע האחרון אבא שלי שילם להם. הבת הגדולה שלי השתחררה מהצבא ועובדת בחנות בהרצליה ושוכרת דירה.

"אני לא רוצה להפריע לה ולא רוצה לבקש ממנה עזרה, אני אמא שלה. הייתי אמורה לעזור לה לשלם עבור הלימודים שלה, ואין לי אפשרות לעזור לה. מגיל 15 לא עזרתי לה בכלום, היא מסתדרת לבד".

הילד זקוק לבית ספר מיוחד

במשך שנים נעזרה קפלן באביה, שהתגורר עימה וסייע לה בטיפול בילדיה. אלא שלפני חודשיים הוא שב לאוקראינה, ולכן היא נאלצה לעזוב את עבודתה בראשון לציון כשליחה במשרד עורכי דין.

"באוקראינה היה לי תואר במשפטים", היא מספרת. "כשהגעתי לארץ רציתי להמשיך בלימודים וניגשתי למבחנים של לשכת עורכי הדין, אבל נאלצתי לוותר כי הייתי צריכה לדאוג לילדים. היום אני ברשימת המתמחים, אבל אף משרד לא לוקח אותי להתמחות כי אני לא פנויה לעבוד הרבה שעות".

בשל מצבו הבריאותי של בנה נאלצת קפלן להישאר בבית ולדאוג לו. "כשאבי היה גר איתנו הוא היה שומר על הילדים ואני הייתי יכולה ללכת לעבודה", היא נאנחת בייאוש.

"היו לי כל מיני עבודות מזדמנות. לאט-לאט נגמרים לי האמצעים הכספיים. כעת אני גם לא מקבלת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי כי בעבר עבדתי. בגדים ואוכל אני מקבלת מחברות שלי. אני מבקשת נדבות מעמותות, ולפעמים עובדת בניקיון בתים".

קפלן הייתה מטופלת במחלקת הרווחה בכפר סבא. לפני שנתיים פנו גורמי המקצוע לבית משפט לנוער בטענה כי היא לא מסתדרת עם גידול הילדים. קפלן כמעט איבדה את החזקה על ילדיה מכיוון שרשויות הרווחה רצו למסור אותם למשפחות אומנות. "עובדות הרווחה אמרו שהבן הקטן שלי זקוק לטיפול ולי אין היכולת להעניק לו אותו. במקום לעזור הם עשו לי רע ופנו לבית המשפט כדי שיעביר אותו לחזקת משפחה אומנת. הייתה לי מלחמה על הילד שלי. מה פתאום שייקחו לי אותו?", היא שואלת בכעס. "נאלצתי לשלם 18 אלף שקל למומחים ולעורך דין כדי שיגישו מטעמי אבחון נגד האבחון של המומחים מטעם העירייה. אני עושה הכול כדי שיהיה טוב לילדים שלי. מאז המקרה אני לא פונה לעזרה של העירייה, הם רק גרמו לי נזק".

בעבר הציע משרד הקליטה לקפלן לקבל דירה בבאר שבע, אך היא דחתה את ההצעה. "אני מתעקשת לקבל דירה דווקא באזור הזה. לא מפני שאני יכולה להרשות לעצמי לשלם שכירות, אלא משום שהבן שלי זקוק לבית ספר מיוחד, ויש אחד כזה בצומת סגולה. אני צריכה להישאר קרוב אליו. הוא כבר התרגל לשכונה, לשכנים, לרופאים ולבתי החולים כאן.

"בבאר שבע השכונה הייתה קשה. היו בה הרבה פריצות לבתים. זה לא מקום לגדל בו ילדים, ועוד לבד. אם היינו עוברים לבאר-שבע זה היה עבורנו כמו לעלות מחדש. וזה בלתי אפשרי. מדובר בילד שקשה לו עם שינויים. קיבלתי מבית הספר שלו מכתב שלא כדאי להעביר אותו, כי אם נעבור עלולה להיווצר רגרסיה במצבו".

יותר מאשר קפלן כועסת על היחס מהרשויות, היא נשמעת מיואשת. "הדירות מתפנות פעם בכמה שנים, ואני פשוט לא אחזיק מעמד. אני נגמרת. המצב של הילד שלי החמיר, ואין לי כבר כוח נפשי ופיזי. זה מפחיד אותי. יש כאן פגיעה בזכויות של אנשים מוגבלים. אמרו לי שמגיע לי לקבל דירה בכמה ערים בשרון, ובעצם אני רשומה בפועל רק בעיר אחת. חברה שלי קיבלה דירה רק לאחר שהבן שלה מת. מה, מחכים שגם הבן שלי ימות כדי שאקבל דירה?

"ב-3 ביולי תיגמר לי הזכאות לדיור ציבורי מטעם משרד הקליטה, והזמן הולך ואוזל. הפקידה בסניף השרון של משרד התיירות נמצאת בחופש שבועיים ואין אף אחד שיכול לטפל בי. בעוד חודש משרד הקליטה כבר לא יצטרך לטפל בי יותר כי אני לא אעמוד בקריטריונים. אולי זה מה שהם רוצים".

מעיריית כפר סבא נמסר: "מדובר בקטינים ובצנעת הפרט ולפיכך אנו מנועים מלהגיב. מחלקת הרווחה פועלת על פי כל דין".

ממשרד הקליטה נמסר: "לגברת חיה קפלן הוצעה דירה בבאר-שבע, ולאחר שהסכימה לקבלה התחרטה ודרשה דירה במרכז. כרגע אין בנמצא דירות אשר תואמות את גודל המשפחה. המקרה שלה ידוע למשרד הרווחה ומטופל על ידי הגורמים המתאימים במטרה למצוא לה פתרון הולם".

קישורים:
תגובה 1:
תוויות: , , , , , ,

יום רביעי, 18 במאי 2011

העובדות הסוציאליות באגף הרווחה אשקלון זרקו לרחוב אמא ושלושת ילדיה

הכתבה האם ושלושת ילדיה נזרקו לרחוב , סיון סבג אסולין, מאי 2011 , אשקלונים

בפעם החמישית: א', אם חד הורית לשלושה ילדים, ישנה כבר שני לילות על ספה בשכונת כוכב הצפון. זאת לאחר ששוב לא עמדה בתשלום שכר הדירה. ברווחה טוענים שלוקח זמן למצוא פיתרון. א':"אין לי אף אחד שיעזור לי"

על ספה, בלי בגדים, אוכל או מקלחת - כך נראו היומיים האחרונים של משפחה מאשקלון ובה אם חד הורית לילדים בני 20, 16 ו-5. זאת לאחר שהאם לא הצליחה לעמוד בתשלום שכר הדירה האחרון. זוהי הפעם החמישית שהמשפחה נזרקת לרחוב, כאשר ברווחה טוענים כי הם מכירים את המשפחה, וגם אם יוחלט לתת להם דיור ציבורי - זה ייקח זמן.

ביום שני השבוע חזרה א' לביתה שבשכונת כוכב הצפון, ונדהמה לגלות את בעל הדירה מוציא את חפציה ומשאיר אותם בלובי של הבניין. לטענתה, כשניסתה להיכנס הוא מנע ממנה ונעל את הדלת. "הלכתי לקנות חלב עם הבן שלי הקטן, וכשאני חוזרת אני רואה דברים שלנו בחוץ", שיחזרה א' בשיחתה עם אתר "אשקלונים". "ניסיתי להיכנס הביתה כדי לקחת בגדים של הילד הקטן לפחות, ולא נתנו לי. כל הבגדים שלנו נעולים בתוך הבית והוציאו החוצה רק את הרהיטים. לא היה לנו מה לעשות, ונשארנו לישון על הסלון שלנו ברחוב".

עוד טוענת א' כי זו הפעם החמישית שהיא מפונה מדירה שכורה. "קשה לי מאוד לשלם, אין לי אפשרות לעמוד בתשלומים", אמרה. "אני עובדת רק שעתיים ביום וכל פעם מתמודדת עם הילדים שזורקים אותנו לרחוב. אין לי אף אחד בעולם שיכול לעזור לי. הבת שלי חיילת והיא לא יכולה לעבוד, והילדים קטנים מידי".

א' פנתה לאגף הרווחה באשקלון בבקשה לקבל סיוע לדיור מיידי, אולם שם הוסבר לה כי תשובה תתקבל במקרה הטוב בשבוע הבא. "המנהלת שם אמרה לי 'אין לנו בית לעזור לך'. את צריכה לחכות לתשובה ואולי תהיה תשובה בשבוע הבא לגבי פיתרון כלשהו. זה נראה למישהו נורמלי שאנחנו ישנים ברחוב? אין לנו בגדים זרקו לנו הכול ואף אחד לא עוזר לנו".

בימים אלו מנסה א' דרך בית המשפט להוציא צו מניעה לפינוי שלה, בטענה כי הוא נעשה באופן לא חוקי. בינתיים, היא וילדיה ממשיכים לישון ברחוב.

קישורים:
  • לשכת הרווחה קרית ים - זלזלו באם חד הורית חסרת בית והשליכו אותה לרחוב - הכתבה אם חד הורית גרה ברחוב ומתחננת: עזרו לי למצוא בית , אורית פרץ אורי , nrg , מאי 2011 - אם חד הורית נודדת זה זמן רב בין הספסלים ברחובות קרית ים בלי מקום לישון בו. היא סובלת מדלקת פרקים קשה ומגידול בבלוטות, ולא מסוגלת לחיות יותר ברחובות. ובינתיים מחלקת הרווחה העירונית הוציאה נגדה צו הרחקה ממשרדיה, לאחר שהתפרצה בפגישה עם עובדת הרווחה. שכחו אותה ברחוב...
אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

יום שלישי, 3 במאי 2011

לשכת הרווחה קרית ים - זלזלו באם חד הורית חסרת בית והשליכו אותה לרחוב

ראש העירייה שמואל סיסו. האם יפגש עם מחוסרת הדיור? צילום ארכיון: אלכס רוזקובסקיהכתבה אם חד הורית גרה ברחוב ומתחננת: עזרו לי למצוא בית , אורית פרץ אורי , nrg , מאי 2011
אם חד הורית נודדת זה זמן רב בין הספסלים ברחובות קרית ים בלי מקום לישון בו. היא סובלת מדלקת פרקים קשה ומגידול בבלוטות, ולא מסוגלת לחיות יותר ברחובות. ובינתיים מחלקת הרווחה העירונית הוציאה נגדה צו הרחקה ממשרדיה, לאחר שהתפרצה בפגישה עם עובדת הרווחה. שכחו אותה ברחוב

שעת בוקר מוקדמת, מירי (שם בדוי) יוצאת את דלת הבית עם בנה הקטן לכיוון הגן. היא תיסע איתו בשני אוטובוסים לקרית חיים ותחזור בשני אוטובוסים לקרית ים. שם היא תבלה את יומה בין משרדי הרווחה, לקופת חולים, לספסלים במרכז ניצן המוכרים לה כל כך.

"יש לי בלילה מיטה אבל כל היום אני מסתובבת ברחובות". המיטה של מירי היא כרגע בבית של חברה, שבינתיים מוכנה לשכן אותה אצלה. הכל בחיים של מירי הוא "כרגע", הכל ארעי, אין לה בסיס יציב, אין לה קורת גג משל עצמה והכי גרוע מבחינתה הוא שכל ילדיה לא איתה.

מירי סובלת מגידול בבלוטות, דלקת פרקים קשה, שמונעות ממנה לעבוד, ונאלצת לנדוד עם בנה הקטן ברחובות, כשמחלקת הרווחה בקרית ים, לדבריה, לא עושה דבר כדי לסייע לה.

הרווחה מזלזלת בי

"זה שאני לא עם הילדים זה הכי קשה לי, זה לא הגיוני. הם לא מתעוררים איתי בבוקר ובפורים אני לא איפרתי אותם, ואני לא מכסה אותם בלילה. ילדים צריכים להיות עם אמא", אומרת השבוע מירי עם דמעות בעיניים.

השאלה הראשונה שעולה לראש כשנתקלים במקרה של מירי היא 'איך מגיעים למצב כזה?'. התשובה היא לא חד משמעית והיא נגזרת מסיפור חיים לא שיגרתי שהוביל למצב בלתי אפשרי והתמודדות לא פשוטה מול הבירוקרטיה של הרווחה.

"מבחינתי היחס אלי ברווחה, זה זלזול משווע. מספטמבר אני מטופלת ברווחה בקרית ים, והעזרה היחידה שהם נתנו לי זה גן לילד. הגן נמצא רחוק ואני לא יכולה להרים אותו, כבר נפלתי איתו פעמיים. וזה גם מצריך כסף לנסיעות, שאין לי".

אבל זה סוג של התקדמות
"אני מזמן כבר הייתי צריכה לקבל עזרה בשכר דירה ולהיות בפינה משלי, לולא הטיפול הלקוי של העובדת הסוציאלית. היא הייתה איתי פעם אחת ב'מתן חן', חברה שנותנת סיוע לשכר דירה מטעם משרד השיכון. היא התבקשה להגיש דו"ח סוציאלי, כי זה דחוף. לא הגיוני שאני אסתובב עם תיקים ועם ילד ברחובות".

למה את לא יוצאת לעבוד?
"אני לא יכולה לעבוד. אני סובלת מדלקות פרקים. את הדברים הכי קטנים אני לא מסוגלת לעשות, לשטוף כוס, לסרק את הילד, לפתוח ברז. מצאו לי גידול בבלוטות ואני לא יכולה לטפל בעצמי, אני לא יכולה להתקדם לשום מקום, כי אני לא יכולה להתאשפז כשיש לי ילד. הכסף לא מספיק לתרופות שלי. יש לי רצפטים לתרופות שאין לי אפשרות לקנות".

ואיפה זה נתקע ברווחה?
"בהתחלה רצו לעשות ביקור בית, אבל אין לי בית. הם לא מסתכלים עליי כדיירת רחוב, הם רוצים פיזית לראות אותך ברחוב. עכשיו לא כל אחד שמוכן לשכן אותך, מוכן שיעשו אצלו ביקור. ואני לא מוכנה לסכן את השהות שלי שם בשביל זה. על זה הכל מתעכב. רק כשהגעתי לחברה שלי שמשכנת אותי היום, הם קבעו ביקור בית ואז פרצה שביתת העובדים הסוציאליים".

הטעויות שלי בחיים

צרוף המקרים האומלל הזה הוא עוד חוליה בשרשרת של אירועים חסרי מזל או בחירות לא נכונות שהובילו את מירי למקום בו היא נמצאת היום. היא לא מהטיפוסים הקבועים שפוקדים את לשכת הרווחה. היא מדברת בצורה מושכלת, בוררת פרטים שלא להסב נזק לילדים, לא מתלהמת. בעיקר מותשת. כמו שהיא מסכמת בצער: "אין לזה צבע, אין לזה, דת אין לזה לאום, זה יכול לקרות לכל אחד. זאת מעידה, אחרי מעידה, אחרי מעידה".

איפה הייתה המעידה הראשונה?
"התחתנתי בגיל 19 בפעם הראשונה. שם בעצם התחיל הבלגאן שלי. ישר אחרי שהתחתנו נכנסתי להריון. לא גדלתי עם אבא, לא מכירה אותו, הוא חי בבלגיה, הייתי בת יחידה ואמא שלי הייתה כל העולם שלי בגלל זה החלום שלי היה למלא את הבית בילדים. ילד שני ושנתיים אח"כ השלישי. לא היה לי טוב בעצם מהתחלה. וזו הרי השטות הכי גדולה, להישאר בגלל הילדים, לא משנה מתי, זה יתפוצץ."

אז מתי זה התפוצץ?
"אמא שלי חלתה, סבלה מאותן דלקות פרקים שאני סובלת מהן עכשיו. בסוף היא נפטרה מסרטן. כשהיא נפטרה זה היה משבר גדול, שלא נראה לי שהתגברתי עליו עד היום, ואז אזרתי את האומץ להתגרש. היא תמיד פחדה שאני לא אסתדר לבד. כנראה בגלל זה, אחרי שהיא הלכה, לקחתי את הרגליים והלכתי. בגלל שהוא עשה בעיות ויתרתי על הבית".

למה ויתרת?
"תראי, כבר במהלך הפרידה הכרתי את בעלי השני, גם הוא גרוש. הילדים שלי התאהבו בו במבט ראשון, אני לא. אבל הייתה כימיה מדהימה בינו לבין הילדים שלי. עברנו לגור ביחד. הוא בנה לנו בית מדהים והוא בן אדם מדהים, טוב. היה לילדים שלי כל מה שהם רק רצו. נכנסתי להריון והתחתנו. אבל כשאת מתחתנת עם מישהו, את מתחתנת גם עם המשפחה שלו.

"היה שם לחץ מאחורה ובכל מקרה לא כל כך הסתדר בינינו. הוא עשה איתי הסכם ממון שאמר, שבמקרה גירושין הוא משכיר לי דירה לשנה בלבד. הסכם הזוי.כשהילד היה בן כמה חודשים היה בינינו בלגאן ואחרי משהו כמו חצי שנה החלטנו להתגרש".

ומנקודת האפס הזו לאן את ממשיכה?
"אחות של אמא שלי - שהייתה כמו אמא שנייה שלי - חיה בארצות הברית יותר מ-20 שנה. יום אחד היא מתקשרת ואומרת לי: 'די, את לבד, שבתות, חגים, מה דעתך להתקפל ולהגיע?'. זה היה בשבילי חלום. יש לה שם משפחה גדולה ועל זה תמיד חלמתי. היא אמרה שבית ההארחה שלהם צריך להתפנות, היא לא תיקח ממני כסף. היא תדאג שלילדים יהיה תמיד אוכל ולא יחסר להם כלום.

"כשבעלי השני מכר את הדירה הוא נתן לי את כל התכולה, שהייתה שווה המון. מכרתי הכל וככה רכשתי כרטיסי טיסה. בשביל שיהיה לי ממה להתחיל ביקשתי מבעלי השני שייתן לי מזונות מראש. הוא נתן לי סכום שכביכול שווה ל-5 שנים, לכן גם הוא לא משלם לי היום".

החלום ושברו

אז אתם מתחילים לחיות את החלום האמריקאי?
מירי צוחקת במרירות לשאלתי ומגוללת את מסע הקסם שלה באמריקה: "עוד ביום הראשון שהגעתי הדודה ביקשה ממני 1000 דולר בעבור הבית הארחה. זה נגד את כל מה שהובטח. בית הארחה היה אורווה, הייתי בהלם. הוצאתי כסף ונתתי.

"הם גם גנבו לי כסף ולא הייתי מסוגלת לדבר מהלם. לא האמנתי שיתייחסו אלינו ככה. לא יזמינו לארוחת שישי, לא לטייל עם הילדים. מה עשיתי? בישלתי שם אצל משפחות יהודיות אבל הכסף לא הספיק, העבודה הלכה וירדה והגעתי למצב שאין לי איך לכלכל את הילדים, אין לי כסף לטיטולים. אנחנו מריחים את ריחות הבישולים מהבית של הדודה והם לא מזיז להם. כשהם הבינו שהכסף נגמר, בעלה בא והעמיד לי אולטימאטום: הזכיר שאם אני לא יכולה להתפנות, יגיע שריף ויפנה אותי בכח".

לאן אתם מתפנים?
"זו שבישלתי אצלה הפנתה אותי לרב של הקהילה והוא מצא איזה יהודי טוב שהיה לו קומפלקס של דירות, ונתן לי דירה שם לארבעה חודשים. קשה למצוא עבודות, כי את לא חוקית ושוב מגיע התאריך שצריך לפנות. אז הרב שלח אותי לאיזו אישה ישראלית חד הורית. גרנו במכונית תקופה מסוימת.

"אחרי זה שוב זוג צעיר ישראלי פתחו לנו את הבית ונתנו לנו שני חדרים. אבל זה קיום בלתי נסבל. בסוף הרב ארגן לי תרומות לקנות כרטיסים חזרה לארץ, אבל אין לי לאן לחזור, אין לי משפחה. הם חשבו שאני מתלהבת ורוצה אמריקה. אני במשבר מטורף, אז חזרתי ומה מפה?. הרב ניסה לשכנע אותי שזו הארץ שלי ויעזרו לי".

מירי חזרה עם הילדים ארצה לפני כתשעה חודשים. שלושת ילדיה הגדולים נמצאים אצל אביהם והיא והילד הקטן מסתובבים על מזוודות ותלויים בחסדיהם של אחרים. ומה לגבי הארץ שלה, זו שצריכה לעזור לה? ובכן, השביתה נגמרה ומירי חזרה למשרדי הרווחה. הדו"ח שבו תלויים מגוריה לא היה מוכן וראש הצוות החליטה שהעובדת הסוציאלית לא תגיע איתה שוב למשרד השיכון.

"החלטתי לגשת אליה ביקשתי שנייה שרק תסביר לי. אולי יש לי פתיל קצר, אבל לא יכולתי יותר והתפרצתי. היא ביטלה אותי, אמרה שלא מגיע לי. אמרתי לה שנמאס לי לחיות ככה, להסתובב כל היום ולשבת על ספסלים ובקור ובחום. אמרתי לה שאני גם רוצה בית ומקום לחזור אליו".

"היא הייתה קרה וגועלית אלי. הייתי כל כך נסערת שיצאתי וטרקתי את הדלת. חברה שליוותה אותי סיפרה לי ששברתי את הדלת ואני אפילו לא זוכרת. ניסיתי לקבוע לנסות לדבר עם ראש העירייה, שמואל סיסו, אבל לא נותנים לי". על ההתפרצות הזו לא עברו ברווחה לסדר היום. המנהלת החליטה להוציא למירי צו הרחקה לחודשיים ועד אז היא לא תטופל, אלא רק טלפונית.

ממחלקת הרווחה של עיריית קרית ים נמסר: "למרות התנהגותה הבירונית של המתלוננת הטיפול בה נעשה כדת וכדין. נושא פתרונות הדיור אינו בתחום אחריותה של העירייה או אגף הרווחה. הכתובת היחידה לכך היא משרד השיכון לשם נשלח הדוח הסוציאלי".

קישורים:
  • עיריית עכו: חסרת דיור ביקשה עזרה, קיבלה תלונה - "על הדשא, עם הילדים והמקרר" - הכתבה: "על הדשא, עם הילדים והמקרר" , יפה ברנס , mynet , 15.07.2009 - אם לחמישה ילדים מעכו פונתה הבוקר מבית שאליו פלשה לאחר שנותרה חסרת קורת גג. "אם לא יסייעו לי אשים קץ לחיי". העירייה: תורם יממן שני חודשי שכירות, נדאג שהיא לא תישאר מחוסרת דיור...
  • מודל ביורוקרטי לחיקוי: האימפריה הסוציאלית - ד"ר אסתר הרצוג
  • לשכת הרווחה של עיריית פתח תקווה - אי סיוע לחסרת דיור - להלן המאמר "אני מרגישה שכלו כל הקיצין" , עינב יוסף זדה , ידיעות פתח תקווה - שוב מקרה של חסרת דיור בפתח תקווה: האישה, המתגוררת עם בנה הקטן במשרד מחשבים בעיר, טוענת כי העירייה וחל"ד מתעלמות ממצוקתה. "בשבוע הבא אני מתכוונת לשבת עם הילדים באוהל מול בניין העירייה", איימה...
  • בת ים - "פעילות העשרה" - קטינים מהמרים בחצר בית ספר - הכתבה בת ים: קטינים מהמרים בחצר בית ספר , נעמה פרידמן , צילומים - קובי קואנקס , ידיעות בת ים , דצמבר 2009 - אין להם פעילות אחרת אחר הצהריים, ולכן הם נאספים בחצר בית ספר בבת ים ומהמרים. מדובר בילדים בני 13, והם מוצאים את עצמם בחברתם של מבוגרים בני שלושים. הוסיפו לכך גם צריכה של סמים ואלכוהול בסביבה, ותתחילו להבין את גודל הצרה. המשטרה: העניין ידוע ואנו נלחמים בו...
תגובה 1:
תוויות: , , , , ,

יום שישי, 29 באפריל 2011

אימת העובדות הסוציאליות על משפחות חד הוריות

ראינו את תרמית העובדים הסוציאליים במהלך שביתת השכר המיוחצנת 2011. את תוספות השכר גבו העובדים הסוציאלייים מאזרחים חסרי ישע תחת חסותם.

מתברר כי העובדים הסוציאליים מהלכים אימים על משפחות באמצעות צווים שיפוטיים להוצאת יקריהם מהבית, המונפקים ע"י מערכת המשפט לענייני משפחה ונוער המשמשת לעו"סים כחותמת גומי.

ינואר 2006 - התכנית "זה הזמן" על עובדות סוציאליות ופקידות סעד מטילות אימה על אמהות חד הוריות.
מערכת הרווחה מסבכת משפחות דלות אמצעים במערכות משפט מסואבות וביורוקטיות תוך הטלת אימה שיקחו מהם את הילדים.
המשפחות נאלצות להוציא כסף רב הוצאות משפט ושכר טירחת עורכי דין על מנת לשמור על חירותן.
פקידי הרווחה מטיחים שקרים ועלילות כנגד המשפחות, וכותבים תסקירים מסולפים.
.

.
קישורים:
תגובה 1:
תוויות: , , , , ,

יום שלישי, 10 באוגוסט 2010

עיריית תל אביב - כישלון "שירותי הרווחה" - גירוש משפחות דרות רחוב מגן התקוה בדרום העיר

בעיריית תל אביב החריפו את המאבק בדרי הרחוב. שוטרים ופקחים פשטו על גן התקווה שבדרום העיר, והעימות היה כואב. "בשביל מה הבן שלי שירת בצבא?", שאלה אחת המפונות, שלא עמדה בנטל שכר הדירה. החברה האחראית "חלמיש": הצענו פתרונות, חלקם לא הסכימו

הכתבה דיירי גן בתל אביב פונו "שיתנו דירה בקלקיליה" , יואב זיתון ואלי סניור , ynet , אוגוסט 2010

הצוות "לשיפור פני העיר" של עיריית תל-אביב יצא הבוקר בשיתוף המשטרה למבצע לפינוי שלוש משפחות מחוסרי דיור, מגן ציבורי בשכונת התקווה שבדרום העיר. הן התמקמו בגן בשבוע שעבר, לאחר שלא הצליחו לעמוד עוד בנטל תשלום שכר הדירה. התושבים ניסו תחילה להתנגד - אך לאחר זמן קצר ולקולות זעקות שבר פונו מהמקום יחד עם חפציהם האישיים.
.

.
בימים הקרובים ייאלצו המשפחות, בהן גם ילדים קטנים בני פחות מ-10, למצוא מקום חדש ללון בו - גם הפעם תחת כיפת השמיים. במקביל ובאופן טבעי, הולכים וגוברים הזעם והתסכול על המצב.


"40 שנה אני דיירת בדמי מפתח. זרקו אותנו לכלבים וזה לא מעניין אף אחד, גם לא את שירותי הרווחה", האשימה זהבה הראל, אם חד הורית ואחת ממפונות גן התקווה. "אנחנו כאן כבר שבוע עם הילדים. אין להם רחמנות. הלוואי שיתנו לי דירה בקלקיליה, אני לא רוצה להיות יהודיה. בשביל מה הבן שלי שירת בצבא, כדי שיזרקו אותנו לרחוב?".

בתה של זהבה, אתי, בת 21, סיפרה: "הציעו לנו סיוע של 1,250 שקלים בחודש או דירת שיכון ממשלתית ביקנעם או בקריית גת. איך נוכל לגור רחוק כל כך ממרכז החיים שלנו ועם כזו השתתפות נמוכה בשכר הדירה?". אביה של אתי נפטר, וכעת היא, אמה ושתי אחיותיה, בנות 14 ו-15, נאלצות למצוא דרך לשרוד.
.
דמעות וזעקות שבר בגן התקווה - יצאו מהבית, פונו מהגן (צילום: ירון ברנר)דמעות וזעקות שבר בגן התקווה - יצאו מהבית, פונו מהגן (צילום: ירון ברנר)

"פינו אותנו מהדירה בצו בית משפט, לאחר שאמא צברה חובות. היא הצליחה להגיע להסדר תשלומים, ובגלל שלא באה לדיון על הפינוי נקבע נגדנו צו הפינוי", סיפרה הצעירה. "אין לנו איפה להיות. אנחנו מתקלחות בשירותים ציבוריים, יחד עם כל הנרקומנים. השכירות הגבוהה בתל-אביב, אפילו לדירות של רק שני חדרים, מחסלות כל סיכוי שמשפחות במצב דומה לשלנו יוכלו לחיות כאן".

"הילדים מתעוררים בבוקר מהממטרות"

דלית ביטון, בת 30, פונתה גם היא מהמקום לאחר סיפור קשה שהוביל אותה ואת שלושת ילדיה, פעוטות בני ארבע, שבע ושמונה, למצוא את עצמם ברחוב. דלית נמצאת כעת בהיריון מתקדם, והאשימה כי הפתרונות שהוצעו לה אינם מאפשרים לה פתרון ראוי למצב.

"בשל מצבי הבריאותי הקשה, מינו את אמי להיות האופוטרופוס של ילדיי. היא גרה בדרום העיר, ומציעים לי דירה בצפון העיר. האב ניתק קשר עם המשפחה ולכן אני לא יכולה לעזוב את הילדים. עכשיו הם מתעוררים ב-04:00 בבוקר אחרי שהממטרות בגן מרטיבות אותם", סיפרה האשה בכאב.

משפחות חד-הוריות ונכה חולת סרטן. מפוני גן התקווה (צילום: ירון ברנר)משפחות חד-הוריות ונכה חולת סרטן. מפוני גן התקווה (צילום: ירון ברנר)

פחות מחודש לפני פתיחת שנת הלימודים, סיפרה דלית כי הילדיה "לא קיבלו סיוע לבית-הספר, אין להם ציוד או מחברות, ולא נראה לי שהם יוכלו לחזור ללמוד".

מפונה נוספת שתצטרך למצוא לעצמה מקום חדש תחת כיפת השמיים היא רחל לגזייאל, נכה חולת סרטן. לדבריה, כבר 12 שנים שהיא ממתינה לפתרון בדיור הציבורי. "אין לי לאן ללכת. כל הקצבאות הולכות כדי לכסות את התרופות למחלה שלא כלולות בסל הבריאות. אני בסך הכל זקוקה לדירת חדר, וגם את זה לא נותנים לי".

בעיריית תל-אביב ציינו כי זו אינה הפעם הראשונה שבה הופכים גנים ציבוריים למקום התיישבות של מחוסרי דיור, אולם להבדיל מהפעמים הקודמות, הוחלט שלא לאפשר לתופעה להימשך זמן רב ולהוציא מהמקום את המשפחות מוקדם ככל האפשר.

"המשפחות הקימו אוהלים בשטח ציבורי, באופן שהיווה הפרעה משמעותית לתושבי השכונה", נמסר בהודעת העירייה. "הפינוי נעשה בשיתוף משטרת ישראל, לאחר שלמשפחות הוגשו צווי פינוי שאותם לא קיימו. הן מטופלות באופן אינטנסיבי, ומדי יום מבקרות במקום עובדות סוציאליות, המסייעות להן בין היתר במזון, תרופות, ליווי למוסדות ממשלתיים ועוד".

חברי מועצה ניסו למנוע - ונענו בסירוב

בתחנת "שכונות" החלו להיערך למבצע כבר במהלך הלילה, יחד עם אנשי סיירת הביטחון של עיריית תל-אביב בראשות ציון בן-שושן. למקום הגיעו גם פקחים ועובדים סוציאלים, כשעל כולם פיקח מפקד מרחב יפתח במשטרה, ניצב-משנה יורם יפרח, שהגיע לוודא כי הליך הפינוי יסתיים בשלום.

חבר מועצת העיר, שלמה מסלאווי, שנרתם לסייע למשפחות, סיפר כי פנה למנכ"ל העירייה בבקשה לעכב את הפינוי - אך נענה בשלילה. "מדובר במשפחות בעייתיות מאוד המטופלות על-ידי שירותי הרווחה. אין להן סיוע משום גורם. חייבים לשנות את הקריטריונים של משרד השיכון, שמעניק להן סיוע ממוצע של 800 שקלים בחודש כהשתתפות בשכר דירה".

מסלאווי אמר כי "מדובר בלעג לרש. חייבים להעביר חלק מהדיור הציבורי הקיים לטובת מקרי סעד קשים מסוג אלו. יש משפחות רבות נוספות, אפילו במצב גרוע יותר, שמתביישות להקים אוהלים".

מחברת "חלמיש", החברה העירונית-ממשלתית שכלפיה למעשה הופנו הטענות, נמסר כי אנשיהם, יחד עם מנהלת שירותי הרווחה, "נפגשו אתמול עם בני כל שלוש המשפחות שהיו בגן כדי להדריך אותם ולסייע להם להגיע לפתרון מצוקת הדיור שלהן, בהתאם לנהלי משרד הבינוי והשיכון. 'חלמיש' הציעה לכל משפחה פתרון זמני המתאים לעניינה, לרבות השתתפות בשכר דירה - הכל כדי שלא ייתגוררו באוהל תחת כיפת השמיים. המשפחות טופלו בצורה הרגישה ביותר, אולם לצערנו חלקן לא הסכימו לקבל את הסיוע המוצע".

קישורים:
תגובה 1:
תוויות: , , , , , ,

יום שישי, 15 בינואר 2010

משרד הרווחה - חטיפת תינוקות מאמהות חד הוריות בשנות החמישים - סיפורו של גיל גרינבוים

ינואר 2010 - "אחי החטוף" – תחקיר מבט שני של כרמלה מנשה על חטיפתו של גיל גרינבאום לאימוץ ע"י השירות למען הילד. גיל נחטף מאם חד הורית בלידה בבית החולים בטר בחיפה. לאם נאמר כי התינוק מת. גיל הועבר לבית היתומים שבתאי לוי ומשם נלקח לאימוץ ע"י הורים ניצולי שואה חשוכי ילדים. עפ"י התחקיר מתברר כי מדובר בשיטה של משרד הרווחה.

בשנות החמישים ניהלו רשויות הרווחה מערך חטיפת תינוקות מאמהות חד הוריות ממוצא עדות המזרח במצב סוציו אקונומי נמוך. התינוקות נמסרו לאימוץ למשפחות במצב כלכלי טוב יותר. לאמהות נמסר כי בנן התינוק מת במהלך הלידה בעוד שהוא חי ונמסר לאימוץ סגור.

לעתים נוצר מצב שבו נמסר לאם כי התינוק מת בלידה, אך האימוץ לא יצא לפועל, במצב זה נבלע הילד בתוך פנימיות משרד הרווחה, במוסדות מפגרים ועוד. דוגמה לכך הוא סיפורו של דודו דהאן ("החטוף") שנחטף מאמו ביום היוולדו, התגלגל בין מוסדות הרווחה, ושהה מילדותו עד בגרותו במוסד מפגרים בעוד הוא ילד בריא ונורמלי לחלוטין.

משרד הרווחה דואג לגבות עצמו בצווי בתי משפט שופטי משפחה ונוער קהי חושים, אולם כאשר נפתח תיק האימוץ, מתברר הסירחון, כגון מסמכי מסירה לאימוץ ללא החתמת האם וכדומה. פקידות הסעד מהשירות למען הילד מתחמקות מלמסור מידע לבוגרים המאומצים בניגוד לחוק.
זהו סיפורו של גיל גרינבוים
.
"אחי החטוף" כתבת תחקיר של כרמלה מנשה על חטיפת תינוקות מידי אמותיהן

.
שיחה עם גיל גרינבוים ברשת ב
.

קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , , , ,

יום שני, 28 בדצמבר 2009

שימוש בפקידות סעד למלחמות אישיות ונקמה

דצמבר 2009 - רשת ב - "שנינו יחד וכל אחד לחוד" - אם חד הורית לילדה בחינוך מיוחד מספרת על החוויות הקשות שעברה בגלל בעלה המשתמש בפקידות סעד ועובדות סוציאליות כדי לנקום בה. האישה נדרשה במהלך השנים לעבור חקירות ואבחונים ע"י פקידי סעד, עוסי"ם ועוד כל מיני מאבחנים על מנת שבתה תישאר בחזקתה. מקורן של האבחונים הם עלילות של בעלה לשעבר אשר מספר דברי הבל לפקידות הסעד.
האישה מעידה כי העובדות הסוציאליות לא אוביקטיביות, שטחיות, לא בודקות דברים לעומק, ויש לבקר ולפקח על פעולותיהן.
.

.

קישורים
אין תגובות:
תוויות: , , , , , , , ,

יום שבת, 12 בספטמבר 2009

לשכת הרווחה אשקלון - זועמת, מתעלמת, מזמינה משטרה נגד הנזקקים, ושולחת ילדים עם מוגבלויות למוסדות סגורים

משרד הרווחה ממשיך במדיניותו המיושנת והדורסנית של השמת ילדים עם מוגבלויות במוסדות סגורים הרחק מהקהילה. המחדלים של לשכת הרווחה אשקלון.
הכתבה "האם הם מצפים שאזרוק את ילדי למוסדות" , mynet, שמוליק חדד , ספטמבר 2009
"20 שנה טיפלתי בילדים האלה לבד, לא ביקשתי כלום, היום קשה לי", כך אומרת סימה רווח מאשקלון, אם חד הורית המגדלת לבדה את שני ילדיה הסובלים משיתוק מוחין. בשנים האחרונות היא מנהלת מאבקים אינסופיים: בתחילה נאבקה יחד עם הנכים על זכויות ילדיה. אחר כך ניהלה מאבק כדי לקבל רכב שיאפשר לה להסיעם ממקום למקום. כיום היא מבקשת סיוע לשיפוץ דירתה.


סימה רווח וילדיה - מאבק ארוך שנים (צילום: צפריר אביוב)
סימה רווח וילדיה - מאבק ארוך שנים

לרווח שני ילדים: בת 20 ובן 18. את האמת המרה על הבירוקרטיה למדה מזמן, כשביקשה רכב מותאם לילדיה החולים ונתקלה בסירוב. "רק כשאיימתי להתפוצץ עם בלון גז, אישרו לי רכב סוואנה". גם אז, היא אומרת, נתקלה בסחבת ומי שנרתמה לסייע היתה דווקא חברת הרכב שראתה את מצבה הקשה.

אחרי שנות מאבק ארוכות, רווח קיבלה בית בשכונת נווה דקלים בעיר. כשהילדים גדלו, ביקשה לערוך שיפוצים, כדי שיוכלו לחיות ברווחה. בינתיים הכסף אזל ועכשיו השיפוצים מושבתים.
הבית עומד על תלו אבל מצוי בעיצומם של הליכי בנייה. אין חשמל, אין מקלחת וגם הגג פרוץ לכל רוח. רווח מספרת שפנתה לרווחה וללשכת ראש העירייה אבל משם לא באה הישועה. "מושכים אותי כל הזמן".
עקב מצבם הקשה של ילדיה, רווח אינה עובדת ומתקיימת מקצבה. כששרת הקליטה, סופה לנדבר הגיעה לבקר באשקלון, רווח הגיעה עם הילדים והקימה מהומה, גם זה לא עזר.
רווח מספרת כי משרד הבריאות הגיע לבחון את הבית ארבעה חודשים אחרי שהשיפוץ החל. "בגלל שהתחלתי על דעת עצמי את הבנייה, מתוך חשיבה ריאלית של אמא, אף קבלן לא רוצה לתת הצעת מחיר למשרד הבריאות".
עכשיו הגג בבית פתוח. רווח אומרת שבנה מעד ונפל, ונגרם לו נזק גדול לשיניים. מהלומה אחרי מהלומה, ולא נשאר לה כוח להתמודד לבד עם הקושי. "פניתי לרווחה, שם הבטיחו לי מענק חד פעמי של 1,500 שקלים, אני במשיכת יתר של למעלה מ־8,000 שקלים. מה יעזור לי המענק הזה?". רווח מסבירה שילדיה שבגרו זקוקים וראויים לתנאי מחייה נורמליים.
"יש לי המון חובות בחוץ, מחובתי לפרנס את הילדים הללו, לקחתי על עצמי הכל, אני חושבת שאין גבר שיכול לעשות מה שעשיתי". לדבריה, ברווחה זעמו על כך שפנתה ללשכת ראש העירייה.
"בעבר שלחו שוטרים לעצור אותי בטענה שאני יוצרת בלאגן ברווחה. אחרי שכבר התייאשתי, הזמינו לי משטרה שהיכתה אותי ועצרו אותי למול עיני ילדיי. בסוף שחררו אותי כי הבינו שילדיי זקוקים לי. אני יודעת שאני נלחמת על צדק, מה מצפים שאעשה עם הילדים שלי, אזרוק אותם למוסדות?".
לדברי רווח, כעת אין לה היכולת להמשיך בשיפוצים: "אין לי המשאבים, אני כבר קורסת, אבל אני מצפה שהעירייה תסייע לי. הרבה אנשים טובים כמו אלי אלעזרא עזרו לי, אבל זה לא מספיק".
רווח קוראת לעירייה להירתם למען חולי שיתוק המוחין. "הרווחה מתעלמת מהילדים הללו, היא מגדירה אותם כמפגרים, אבל הם לא. מדובר בילדים נכים. באשקלון יש עוד ילדים כאלה, שנשלחים לבאר שבע במקום ללמוד כאן".
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "משרד הבריאות ערך ביקור בית ומסר לנו שמדובר בהרחבה עצומה שכרוכה בעלויות אדירות שגברת רווח עשתה על דעת עצמה, ללא תיאום מראש. בשבוע שעבר הועברה לאגפנו הצעת מחיר חלקי לשיפוצים בסך 6,800 שקל. הוצע באופן חד פעמי וחריג ביותר סיוע במקסימום האפשרי (לפי הנחיות משרד הרווחה) בסך 3,940 שקל עבור השיפוצים. בתגובה גברת רווח אמרה שאנו לא רציניים ושיחת הטלפון הסתיימה בטריקה מצידה".

 
קישורים:

פשעי לשכת הרווחה אשקלון ובית ספר הראל בעיר - ההורים שלך עניים? תורעב בביה"ס - הכתבה ההורים שלך עניים? תורעב בביה"ס , mynet , שמוליק חדד , ינואר 2013 - חלק מהתלמידים בבית הספר הראל באשקלון עדיין לא מקבלים ארוחה חמה כחלק ממפעל ההזנה של משרד החינוך. ההורים מתקשים לשלם והילדים מושפלים מול חבריהם. העירייה: כל הילדים צריכים לקבל אוכל, ועל ההורים לשלם...

העובדות הסוציאליות באגף הרווחה אשקלון זרקו לרחוב אמא ושלושת ילדיה - הכתבה האם ושלושת ילדיה נזרקו לרחוב , סיון סבג אסולין, מאי 2011 , אשקלונים - בפעם החמישית: א', אם חד הורית לשלושה ילדים, ישנה כבר שני לילות על ספה בשכונת כוכב הצפון. זאת לאחר ששוב לא עמדה בתשלום שכר הדירה. ברווחה טוענים שלוקח זמן למצוא פיתרון. א':"אין לי אף אחד שיעזור לי"...

מדיניות הסעד הכושלת והמופקרת של פקידי הרווחה חנה סלוצקי ומוטי וינטר - אמא רצתה למכור כליתה כדי שרשויות הרווחה באשקלון ישיבו לה את בנה - ערוץ 2 - אפריל 2010 - אל תתוודעו לרשויות הרווחה. הם ישפילו אתכם, ירוששו אתכם, וייקחו את ילדכם למסגרות חוץ ביתיות שם יהיו ללא פיקוח ובקרה. - מדיניות משרד ה"רווחה" הכושלת פוגעת בפרט במשפחה בחברה ובמדינה. אמא במשפחה כמעט ומכרה כלייתה כדי לגייס כסף שתוכל להשיב את בנה מציפורני רשויות הרווחה...

משרד הרווחה - תפיסה מיושנת של השמת אנשים עם מוגבלויות במוסדות סגורים הרחק מהקהילה
תויות: אגף הרווחה אשקלון, מחלקת רווחה אשקלון
אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,
הירשם ל- רשומות (Atom)