יום שלישי, 14 ביוני 2011

לשכת הרווחה כפר סבא - גרימת נזק, התעללות והפקרת אם חד הורית שאחד מבניה אוטיסט

חיה קפלן - צילום זמן השרוןהכתבה אם חד הורית מכפ"ס: "מחכים שהבן שלי ימות כדי שאקבל דירה?" , nrg מקומי, עירית מירון , יוני 2011

אחד מבניה אובחן כאוטיסט. בעלה עזב אותה והותיר אותה כאם חד הורית. מצבה הכספי בכי רע. ואם לא די בכל אלה, חיה קפלן, תושבת כפר סבא, עלולה לאבד כעת גם את זכאותה לדיור ציבורי. "אני פשוט לא אחזיק מעמד", היא אומרת רגע לפני שהיא מרימה ידיים

קפלן הייתה מטופלת במחלקת הרווחה בכפר סבא. לפני שנתיים פנו גורמי המקצוע לבית משפט לנוער בטענה כי היא לא מסתדרת עם גידול הילדים.

קפלן כמעט איבדה את החזקה על ילדיה מכיוון שרשויות הרווחה רצו למסור אותם למשפחות אומנות. "עובדות הרווחה אמרו שהבן הקטן שלי זקוק לטיפול ולי אין היכולת להעניק לו אותו. במקום לעזור הם עשו לי רע ופנו לבית המשפט כדי שיעביר אותו לחזקת משפחה אומנת. הייתה לי מלחמה על הילד שלי. מה פתאום שייקחו לי אותו?", היא שואלת בכעס.
יהודה בן חמו ראש העיר כפר סבא"נאלצתי לשלם 18 אלף שקל למומחים ולעורך דין כדי שיגישו מטעמי אבחון נגד האבחון של המומחים מטעם העירייה. אני עושה הכול כדי שיהיה טוב לילדים שלי. מאז המקרה אני לא פונה לעזרה של העירייה, הם רק גרמו לי נזק".

הצרות לא מפסיקות לרדוף את חיה קפלן מכפר-סבא. בעלה עזב אותה, אחד מבניה אובחן כאוטיסט, מצבה הכלכלי נואש. ואם לא די בכל אלה, הרי שבגלל ביורוקרטיה ועיכובים שונים, היא עלולה לאבד את זכאותה לדיור ציבורי.

"אני פשוט לא יכולה יותר. אני נגמרת. המצב של הילד שלי החמיר ואין לי כבר כוח נפשי ופיזי וזה מפחיד אותי", היא אומרת כשהיא ממררת בבכי.

קפלן עלתה לארץ מאוקראינה לפני קרוב לעשר שנים. היא הגיעה לארץ עם שלושה ילדים, ושכרה דירה בכפר-סבא. אבי ילדיה נותר מאחור.

בארץ היא נכנסה להיריון רביעי מאדם שהכירה עם עלייתה לארץ ואשר עימו ניהלה מערכת יחסים קצרה. כיום היא מגדלת את שלושת ילדיה הקטנים, כשאחד מהם, בן ה-10, אובחן כאוטיסט. בתה הבכורה, שהשתחררה מהשירות צבאי, חיה לבדה בדירה שכורה.

להתחיל את ההמתנה מחדש

בשל מצבו המיוחד של בנה הזקוק להשגחה צמודה, ומכיוון שהיא מטפלת בילדיה לבד כאם חד-הורית, מתקשה קפלן למצוא תעסוקה. כפועל יוצא מכך מצבה הכספי בכי רע והיא מתקשה בנטל התשלומים, כגון שכר דירה, מסים וכיוצא באלה. על רכישת דירה אין על מה לדבר.

עם עלייתה לישראל הגישה קפלן בקשה לקבלת דיור ציבורי ממשרד הקליטה. בשנת 2005, לאחר שאובחנה בעייתו של בנה, קיבלה אישור ממשרד הקליטה כי היא זכאית לקבל דירה במימון המדינה, בתמורה לתשלום סמלי של 500 שקלים.

"הנציגה של משרד הקליטה שעמדה איתי בקשר הבטיחה לי שאני ראשונה בתור", אומרת קפלן בקול שבור. "אמרו לי שתתפנה דירה באחת מערי השרון - כפר
סבא, הוד השרון או רעננה, ואני אהיה הראשונה לקבל אותה".

מאז עברו שש שנים והיא עדיין מחכה לדירה. "אני כל הזמן הולכת לסניף של משרד הקליטה כאן בעיר ומתעניינת לדעת מתי מתפנה דירה. אני כל הזמן שומעת שאני מספר אחת בתור, אבל נאלצת לחכות כי אין דירה", הוא מוסיפה.

בחודש הבא ימלאו עשר שנים לעלייתה ארצה. לפי הקריטריונים של משרד הקליטה, קפלן לא תהיה זכאית לקבל דיור ציבורי, שלו זכאים רק מי ששוהים בארץ פחות מעשור. במצב כזה, קפלן תחויב לפנות למשרד השיכון בבקשה לדיור ולהתחיל מחדש בכל ההליך. המשמעות היא שהיא תיאלץ להיכנס לתור ארוך של מבקשים בלי לדעת אם בכלל יאשרו את בקשתה.

בינתיים היא מתגוררת בדירת ארבעה חדרים בכפר-סבא, משלמת מדי חודש 3,800 שקלים, בעוד שההכנסות שלה מביטוח לאומי ומדמי מזונות מסתכמות ב-4,862 שקלים בלבד.

"אני לא מצליחה לעמוד בתשלומים", היא אומרת ופורצת בבכי. "הסיוע מהביטוח הלאומי לא מכסה הכול. אני לא מבינה למה אני צריכה לחכות 6 שנים בשביל דירה אם אני הראשונה בתור. הלכתי בשבוע שעבר לסניף משרד הקליטה בעיר וביקשתי לראות אסמכתה שמאשרת את זה".

כאשר הפקידה בדקה את מסמכיה של קפלן, התברר לה לתדהמתה שהיא זכאית לדירה אך ורק בכפר-סבא. "שאלתי את הפקידה מדוע כתוב שאני זכאית לדירה רק כפר סבא, והיא אמרה שהפקידה שמטפלת בתיק שלי נמצאת בחופש בשבועיים הקרובים. בינתיים אף אחד לא יכול לטפל בתיק".

בשל ההכנסות הזעומות שלה קפלן שקועה בחובות כבדים. "רצו לנתק לי את החשמל והתחננתי שלא ינתקו לי אותו, רק בגלל הילדים. ברגע האחרון אבא שלי שילם להם. הבת הגדולה שלי השתחררה מהצבא ועובדת בחנות בהרצליה ושוכרת דירה.

"אני לא רוצה להפריע לה ולא רוצה לבקש ממנה עזרה, אני אמא שלה. הייתי אמורה לעזור לה לשלם עבור הלימודים שלה, ואין לי אפשרות לעזור לה. מגיל 15 לא עזרתי לה בכלום, היא מסתדרת לבד".

הילד זקוק לבית ספר מיוחד

במשך שנים נעזרה קפלן באביה, שהתגורר עימה וסייע לה בטיפול בילדיה. אלא שלפני חודשיים הוא שב לאוקראינה, ולכן היא נאלצה לעזוב את עבודתה בראשון לציון כשליחה במשרד עורכי דין.

"באוקראינה היה לי תואר במשפטים", היא מספרת. "כשהגעתי לארץ רציתי להמשיך בלימודים וניגשתי למבחנים של לשכת עורכי הדין, אבל נאלצתי לוותר כי הייתי צריכה לדאוג לילדים. היום אני ברשימת המתמחים, אבל אף משרד לא לוקח אותי להתמחות כי אני לא פנויה לעבוד הרבה שעות".

בשל מצבו הבריאותי של בנה נאלצת קפלן להישאר בבית ולדאוג לו. "כשאבי היה גר איתנו הוא היה שומר על הילדים ואני הייתי יכולה ללכת לעבודה", היא נאנחת בייאוש.

"היו לי כל מיני עבודות מזדמנות. לאט-לאט נגמרים לי האמצעים הכספיים. כעת אני גם לא מקבלת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי כי בעבר עבדתי. בגדים ואוכל אני מקבלת מחברות שלי. אני מבקשת נדבות מעמותות, ולפעמים עובדת בניקיון בתים".

קפלן הייתה מטופלת במחלקת הרווחה בכפר סבא. לפני שנתיים פנו גורמי המקצוע לבית משפט לנוער בטענה כי היא לא מסתדרת עם גידול הילדים. קפלן כמעט איבדה את החזקה על ילדיה מכיוון שרשויות הרווחה רצו למסור אותם למשפחות אומנות. "עובדות הרווחה אמרו שהבן הקטן שלי זקוק לטיפול ולי אין היכולת להעניק לו אותו. במקום לעזור הם עשו לי רע ופנו לבית המשפט כדי שיעביר אותו לחזקת משפחה אומנת. הייתה לי מלחמה על הילד שלי. מה פתאום שייקחו לי אותו?", היא שואלת בכעס. "נאלצתי לשלם 18 אלף שקל למומחים ולעורך דין כדי שיגישו מטעמי אבחון נגד האבחון של המומחים מטעם העירייה. אני עושה הכול כדי שיהיה טוב לילדים שלי. מאז המקרה אני לא פונה לעזרה של העירייה, הם רק גרמו לי נזק".

בעבר הציע משרד הקליטה לקפלן לקבל דירה בבאר שבע, אך היא דחתה את ההצעה. "אני מתעקשת לקבל דירה דווקא באזור הזה. לא מפני שאני יכולה להרשות לעצמי לשלם שכירות, אלא משום שהבן שלי זקוק לבית ספר מיוחד, ויש אחד כזה בצומת סגולה. אני צריכה להישאר קרוב אליו. הוא כבר התרגל לשכונה, לשכנים, לרופאים ולבתי החולים כאן.

"בבאר שבע השכונה הייתה קשה. היו בה הרבה פריצות לבתים. זה לא מקום לגדל בו ילדים, ועוד לבד. אם היינו עוברים לבאר-שבע זה היה עבורנו כמו לעלות מחדש. וזה בלתי אפשרי. מדובר בילד שקשה לו עם שינויים. קיבלתי מבית הספר שלו מכתב שלא כדאי להעביר אותו, כי אם נעבור עלולה להיווצר רגרסיה במצבו".

יותר מאשר קפלן כועסת על היחס מהרשויות, היא נשמעת מיואשת. "הדירות מתפנות פעם בכמה שנים, ואני פשוט לא אחזיק מעמד. אני נגמרת. המצב של הילד שלי החמיר, ואין לי כבר כוח נפשי ופיזי. זה מפחיד אותי. יש כאן פגיעה בזכויות של אנשים מוגבלים. אמרו לי שמגיע לי לקבל דירה בכמה ערים בשרון, ובעצם אני רשומה בפועל רק בעיר אחת. חברה שלי קיבלה דירה רק לאחר שהבן שלה מת. מה, מחכים שגם הבן שלי ימות כדי שאקבל דירה?

"ב-3 ביולי תיגמר לי הזכאות לדיור ציבורי מטעם משרד הקליטה, והזמן הולך ואוזל. הפקידה בסניף השרון של משרד התיירות נמצאת בחופש שבועיים ואין אף אחד שיכול לטפל בי. בעוד חודש משרד הקליטה כבר לא יצטרך לטפל בי יותר כי אני לא אעמוד בקריטריונים. אולי זה מה שהם רוצים".

מעיריית כפר סבא נמסר: "מדובר בקטינים ובצנעת הפרט ולפיכך אנו מנועים מלהגיב. מחלקת הרווחה פועלת על פי כל דין".

ממשרד הקליטה נמסר: "לגברת חיה קפלן הוצעה דירה בבאר-שבע, ולאחר שהסכימה לקבלה התחרטה ודרשה דירה במרכז. כרגע אין בנמצא דירות אשר תואמות את גודל המשפחה. המקרה שלה ידוע למשרד הרווחה ומטופל על ידי הגורמים המתאימים במטרה למצוא לה פתרון הולם".

קישורים:
תוויות: , , , , , ,

תגובה 1:

  1. אנונימי13 באוקטובר 2013 בשעה 5:13

    הרווחה בכפר סבא שווה ערך למחלה ממאירה , היא התגלמות מחלת הסרטן בהתגלמותה. שולחת גרורות שיקריות , והורסת כל חלקה טובה.הם לא משקמים משפחות, אלה הורסים אותן . כמו דמות "המדוזה" במיתולוגיה היוונית או "הגורגונה", דמות האשה בעלת הראש שממנו בוקעים עשרות נחשים- וכל המסתכל בעינייה הופך לאבן.

    השבמחק

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)