‏הצגת רשומות עם תוויות חינוך מיוחד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חינוך מיוחד. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 29 בדצמבר 2009

שירותי הרווחה מסתירים מידע ממשפחות בטיפולם

דצמבר 2009 - שנינו יחד וכל אחד לחוד - סיפורה של אם חד הורית לשתי בנות ובן מחינוך מיוחד, גרושה, אשר סבלה התעללות מבעלה. האם מספרת כי הוחלט שהילדים יהיו בחזקתה לאחר הגירושים אולם עקב קשיים כלכליים החליטו שירותי הרווחה לפרק את המשפחה ושלחו את שתי בנותיה לפנימיה ואת בנה לפנימיה אחרת שם סבל התעללות.
במאמצים הצליחה האם להוציא את בנה מהפנימייה ולשקם אותו, אולם שתי בנותיה נשארו בפנימיה ואינן רוצות להיות בקשר עם האם.
האם מספרת כי לאורך כל השנים שירותי הרווחה הסתירו ממנה תסקירים אשר יכלו לסייע לה מבחינה משפטית להשאיר את ילדיה בחזקתה ולמנוע ממנה ובניה עוגמת נפש קשה.
בנוסף אחד המדריכים מהפנימייה של בנה התוודע בפניו וגילה כי הבן שהה בפנימייה שאינה מתאימה לו במשך שנים, וסבל שם.
.

.
קישורים:

יום שני, 28 בדצמבר 2009

שימוש בפקידות סעד למלחמות אישיות ונקמה

דצמבר 2009 - רשת ב - "שנינו יחד וכל אחד לחוד" - אם חד הורית לילדה בחינוך מיוחד מספרת על החוויות הקשות שעברה בגלל בעלה המשתמש בפקידות סעד ועובדות סוציאליות כדי לנקום בה. האישה נדרשה במהלך השנים לעבור חקירות ואבחונים ע"י פקידי סעד, עוסי"ם ועוד כל מיני מאבחנים על מנת שבתה תישאר בחזקתה. מקורן של האבחונים הם עלילות של בעלה לשעבר אשר מספר דברי הבל לפקידות הסעד.
האישה מעידה כי העובדות הסוציאליות לא אוביקטיביות, שטחיות, לא בודקות דברים לעומק, ויש לבקר ולפקח על פעולותיהן.

.

.

קישורים

יום שני, 7 בדצמבר 2009

בית ספר בית יעקב בבית שמש - תייגו ושלחו תלמידה בכיתה א' לחינוך מיוחד, ללא אבחון בוועדת השמה

דצמבר 2009 - נציגת משרד החינוך באה לבית ספר בבית שמש, לבדוק מדוע שובצה תלמידה בכיתת מתקשים, אבל מנהלת בית הספר מנעה ממנה את הכניסה.
אותה תלמידת כיתה א' מבית הספר בית יעקב בבית שמש, נקלטה בבית הספר רק אחרי כחודשיים וחצי שבהם ישבה בבית ולא למדה, בלי שהוריה הבינו באמת מה הסיבה.
כאשר סוף סוף נקלטה בבית הספר היא מיד שובצה בכיתה מקדמת של תלמידים מתקשים, ללא אבחון וועדת השמה.
בכיתת חינוך מיוחד בבית הספר בית יעקב בבית שמש חמש בנות הלומדות במקלט בית הספר.
.

.
עמותת "נוער כהלכה" התגייסה לסייע למשפחה בטיפול בפרשה.
יו"ר העמותה יואב ללום: "מדובר בילדה ממשפחה טובה מבית שמש, שמתאימה בכל הפרמטרים להתקבל לבית הספר. המשפחה הזאת ניגשה ועשתה את כל נוהל הרישום בצורה מסודרת, ולא זכתה למענה בכלל ... החליטה המנהלת שהילדה לא תיכנס לכיתה רגילה אלא לכיתה מקדמת. ... ברגע ששמים אותה בכיתה מקדמת, זה משהו שמתייגים אותה, הילדה הזאת תלך עם התיוג הזה לאורך כל הדרך"

קישורים:

יום ראשון, 30 באוגוסט 2009

אל תתן להם לתייג אותך

שר החינוך גדעון סער מדווח כי חלה עליה דרמטית במספר הילדים שסווגו כבעלי צרכים מיוחדים: “כולם פתאום בעלי צרכים מיוחדים” צוטט השר.
.
זה לא שפרצה חלילה מגפה מסוכנת המתפשטת בקרב בני הנוער הלומדים בבתי ספר. מדובר בשינוי תרבותי, או ליתר דיוק שינוי מדיניות של משרד החינוך. בני האדם הם שונים מטבעם וטוב שכך. אילו היינו כולנו זהים, האנושות לא הייתה מתפתחת. לכל אחד המומחיות שלו.

משמעות השינוי במדיניות שמוביל משרד החינוך הנה תיוג של קרוב ל- 10% מהילדים ובני הנוער, כסובלים מהפרעת קשב ריכוז (ADHD). מדובר במעל למאתיים אלף ילדים המיועדים לצרוך סמים פסיכיאטריים לאורך כל ימי חייהם, רק מפני שמומחים לבריאות הנפש תייגו אותם ככאלה. ללא ספק תוספת הכנסות של מיליארדי דולרים לתעשיית התרופות לאורך שנים. חברות התרופות מובילות את השינוי התרבותי הזה מאחורי הקלעים. זוהי מערכת שיווק מניפולטיבית המנצלת את האינסטינקט הטבעי של ההורים להגן על ילדיהם על מנת לגרוף רווחים.
כל ילד שחי את החיים באופן מלא וחופשי יחווה מגוון רחב של רגשות אנושיים. הוא יחווה עצבות, שמחה, אדישות, אנרגיה, אופטימיות, פסימיות, פחד, תעוזה, אהבה, שנאה, חשדנות, אמון ורגשות אחרים. לחוות את הרגשות האלה, וללמוד להיות מונחה על ידיהם כראוי, הוא חלק חיוני של צמיחה והבשלה.
המאבחנים מזהים את הרגשות האלה, ובאופן מניפולטיבי מתפעלים או מתעלמים מההקשר ומפרשים את הרגשות כ"סימפטומים" של מחלת נפש.
.
שותפות לסמים חופשיים באמריקה - קריקטורה
שותפות לסמים חופשיים באמריקה - קריקטורה
בדיקה קלינית של ילד המאובחן כבעל הפרעת קשב ריכוז, לא תעלה שום בעיה כלשהי, הילד יעבור אותה כתקינה לחלוטין. לעומת זאת אבחון הפרעת קשב ריכוז, נעשית ע"י מומחה לבריאות הנפש על סמך חוות דעתו הסובייקטיבית. חוות דעת זאת מושפעת מהשינוי התרבותי שעוברת החברה שלנו. בעבר ילדים אלו יכלו להיות שובבים מידי, או מופנמים, היום הם מתויגים כסובלים מבעיה נפשית כלשהי, אשר אין לה מרפא, ולכן ידרשו לצרוך סמים פסיכיאטריים עד סוף ימיהם.
.
תופעות לוואי
לכאורה מדובר בשדרוג יכולות הקשב והריכוז של הילד כל עוד הסם נצרך. אולם הדברים אינם כה פשוטים, סמים פסיכיאטריים אלו הנם בעלי עשרות תופעות לוואי מסוכנות מאוד. לדוגמה, תופעות הלוואי של הריטלין הם:
פסיכוזה, מאניה ומצבים פסיכוטיים של אבדן שליטה, הזיות של חרקים מטיילים על המשתמש (במצב של ערנות), חוסר שקט, עצבנות, אי שקט מוטורי בלתי נשלט, בהלה וחרדה .. ועוד רבים.
.
חיי משפחה
התיוג פוגע בחיי המשפחה של המטופל. מחקר בריטי, "ילדים ונוער בריאות הנפש (2006)", קובע כי אחד מכל 10 ילדים מתחת לגיל 16 סובל מהפרעות. הנטייה לשייך את הצרות של ילדים עם בעיות פסיכולוגיות, יש לה השפעה משמעותית על דרך אינטראקציה עם בני נוער להורים שלהם.
.
אחריות והתמודדות עם בעיות
התוויות רפואיות על ילדים מתקבלות בהתלהבות על ידי כמה הורים לילדיהם. יש אומרים שהם חשים הקלה כאשר הם מגלים שהילד שלהם יש בעיה בבריאות הנפש, ולכן אינם אחראים להתנהגותם. האבחנה של ADHD מקל על הקושי בהתמודדות עם בעיות התנהגות.
.
נבואה שמגשימה את עצמה
לטיפול בילדים שנחשבו בעבר לנורמליים, יש תכונה של נבואה שמגשימה את עצמה. הרעיון שהם עומדים לעבור לבית ספר של חינוך מיוחד הוא חוויה טראומטית. רבים מהם מתחילים לפרש חרדות וחוסר ביטחון נורמליים דרך הביטוי של הפסיכולוגיה. התוצאה היא מספר הולך וגדל של ילדים שמבינים את חוויות החיים שלהם במונחים פתולוגיים, ולהיות מבולבלים עוד יותר.

בזבוז משאבים וזמן בהתעסקות יתר בחינוך המיוחד
האבחנה מסייעת גם לתביעת משאבים. מורים והורים נוהגים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה בבתי ספר. זוהי אחת הדרכים היעילות ביותר להורים לעזור לילדים שלהם לדרוש יחס מיוחד בגלל הקשיים שלהם. גם לבתי ספר קל יותר למשוך מימון עבור חינוך מיוחד, מאשר לתכניות תגמול בסיסי ולכן לעתים קרובות מאשרים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה.
למרבה הצער, השימוש בטכניקות טיפוליות חדשות בכיתה מסיחה מבתי הספר אתגרים חינוכיים, ולכן יש תוצאה לא מכוונת של פגיעה באיכות החינוך.
.
מה שצריכים ילדים ממבוגרים אינה אבחנה אלא הדרכה, השראה והבנה. אל תתנו להם לתייג אתכם.
.
קישורים:

אל תתן להם לתייג אותך

 אוגוסט 2009 - שר החינוך גדעון סער מדווח כי חלה עליה דרמטית במספר הילדים שסווגו כבעלי צרכים מיוחדים: “כולם פתאום בעלי צרכים מיוחדים” צוטט השר.
.
זה לא שפרצה חלילה מגפה מסוכנת המתפשטת בקרב בני הנוער הלומדים בבתי ספר. מדובר בשינוי תרבותי, או ליתר דיוק שינוי מדיניות של משרד החינוך. בני האדם הם שונים מטבעם וטוב שכך. אילו היינו כולנו זהים, האנושות לא הייתה מתפתחת. לכל אחד המומחיות שלו.

משמעות השינוי במדיניות שמוביל משרד החינוך הנה תיוג של קרוב ל- 10% מהילדים ובני הנוער, כסובלים מהפרעת קשב ריכוז (ADHD). מדובר במעל למאתיים אלף ילדים המיועדים לצרוך סמים פסיכיאטריים לאורך כל ימי חייהם, רק מפני שמומחים לבריאות הנפש תייגו אותם ככאלה. ללא ספק תוספת הכנסות של מיליארדי דולרים לתעשיית התרופות לאורך שנים. חברות התרופות מובילות את השינוי התרבותי הזה מאחורי הקלעים. זוהי מערכת שיווק מניפולטיבית המנצלת את האינסטינקט הטבעי של ההורים להגן על ילדיהם על מנת לגרוף רווחים.
כל ילד שחי את החיים באופן מלא וחופשי יחווה מגוון רחב של רגשות אנושיים. הוא יחווה עצבות, שמחה, אדישות, אנרגיה, אופטימיות, פסימיות, פחד, תעוזה, אהבה, שנאה, חשדנות, אמון ורגשות אחרים. לחוות את הרגשות האלה, וללמוד להיות מונחה על ידיהם כראוי, הוא חלק חיוני של צמיחה והבשלה.
המאבחנים מזהים את הרגשות האלה, ובאופן מניפולטיבי מתפעלים או מתעלמים מההקשר ומפרשים את הרגשות כ"סימפטומים" של מחלת נפש.
.
שותפות לסמים חופשיים באמריקה - קריקטורה
שותפות לסמים חופשיים באמריקה - קריקטורה
בדיקה קלינית של ילד המאובחן כבעל הפרעת קשב ריכוז, לא תעלה שום בעיה כלשהי, הילד יעבור אותה כתקינה לחלוטין. לעומת זאת אבחון הפרעת קשב ריכוז, נעשית ע"י מומחה לבריאות הנפש על סמך חוות דעתו הסובייקטיבית. חוות דעת זאת מושפעת מהשינוי התרבותי שעוברת החברה שלנו. בעבר ילדים אלו יכלו להיות שובבים מידי, או מופנמים, היום הם מתויגים כסובלים מבעיה נפשית כלשהי, אשר אין לה מרפא, ולכן ידרשו לצרוך סמים פסיכיאטריים עד סוף ימיהם.
.
תופעות לוואי
לכאורה מדובר בשדרוג יכולות הקשב והריכוז של הילד כל עוד הסם נצרך. אולם הדברים אינם כה פשוטים, סמים פסיכיאטריים אלו הנם בעלי עשרות תופעות לוואי מסוכנות מאוד. לדוגמה, תופעות הלוואי של הריטלין הם:
פסיכוזה, מאניה ומצבים פסיכוטיים של אבדן שליטה, הזיות של חרקים מטיילים על המשתמש (במצב של ערנות), חוסר שקט, עצבנות, אי שקט מוטורי בלתי נשלט, בהלה וחרדה .. ועוד רבים.
.
חיי משפחה
התיוג פוגע בחיי המשפחה של המטופל. מחקר בריטי, "ילדים ונוער בריאות הנפש (2006)", קובע כי אחד מכל 10 ילדים מתחת לגיל 16 סובל מהפרעות. הנטייה לשייך את הצרות של ילדים עם בעיות פסיכולוגיות, יש לה השפעה משמעותית על דרך אינטראקציה עם בני נוער להורים שלהם.
.
אחריות והתמודדות עם בעיות
התוויות רפואיות על ילדים מתקבלות בהתלהבות על ידי כמה הורים לילדיהם. יש אומרים שהם חשים הקלה כאשר הם מגלים שהילד שלהם יש בעיה בבריאות הנפש, ולכן אינם אחראים להתנהגותם. האבחנה של ADHD מקל על הקושי בהתמודדות עם בעיות התנהגות.
.
נבואה שמגשימה את עצמה
לטיפול בילדים שנחשבו בעבר לנורמליים, יש תכונה של נבואה שמגשימה את עצמה. הרעיון שהם עומדים לעבור לבית ספר של חינוך מיוחד הוא חוויה טראומטית. רבים מהם מתחילים לפרש חרדות וחוסר ביטחון נורמליים דרך הביטוי של הפסיכולוגיה. התוצאה היא מספר הולך וגדל של ילדים שמבינים את חוויות החיים שלהם במונחים פתולוגיים, ולהיות מבולבלים עוד יותר.

בזבוז משאבים וזמן בהתעסקות יתר בחינוך המיוחד
האבחנה מסייעת גם לתביעת משאבים. מורים והורים נוהגים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה בבתי ספר. זוהי אחת הדרכים היעילות ביותר להורים לעזור לילדים שלהם לדרוש יחס מיוחד בגלל הקשיים שלהם. גם לבתי ספר קל יותר למשוך מימון עבור חינוך מיוחד, מאשר לתכניות תגמול בסיסי ולכן לעתים קרובות מאשרים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה.
למרבה הצער, השימוש בטכניקות טיפוליות חדשות בכיתה מסיחה מבתי הספר אתגרים חינוכיים, ולכן יש תוצאה לא מכוונת של פגיעה באיכות החינוך.
.
מה שצריכים ילדים ממבוגרים אינה אבחנה אלא הדרכה, השראה והבנה. אל תתנו להם לתייג אתכם.
.
קישורים:

יום רביעי, 19 באוגוסט 2009

עיריית רהט: "ילדי חינוך מיוחד ברהט - על הרצפה עם זבובים"

המאמר "ילדי חינוך מיוחד ברהט - על הרצפה עם זבובים" , YNET , אוגוסט 2009 , אילנה קוריאל
.
לאחר בדיקת ynet אודות מצוקת הילדים הנכים שלא מקבלים סיוע - נראה ששורת המחדלים הולכת ומתארכת. הורים ואנשי מקצוע מצביעים על ליקויים חמורים ברהט: ילדים מוזנחים, שוכבים בתוך הפרשות, בעוד האחראים שותים קפה או מפצחים גרעינים. העירייה: ירשנו מציאות קשה, נטפל

אחרי פרסום התחקיר ב-ynet, שחשף שהמדינה מתעלמת מהפסיקה שדרשה להצמיד סייעות ילדים עם נכות קשה - נחשף עוד מקרה של טיפול לא ראוי בילדים שזקוקים לו במיוחד. עדויות של הורים לילדי החינוך המיוחד ואנשי מקצוע מצביעות על ליקויים רבים במערכת החינוך המיוחד ברהט - ליקויים שמובילים לעתים אף לנזק פיזי לילדים.

"רמת הליקויים במערכת החינוך המיוחד ברהט גובלת בשערורייה", קבע דו"ח מבקר עיריית רהט, שבחן את סוגיית החינוך המיוחד בעיר, בדגש על בית הספר אלחנאן, "מצב מערכת החינוך המיוחד לא מאפשר מתן מענה הולם לצרכי הילדים". משיחות שערכו הורי ילדי החינוך המיוחד עם ynet עולה תמונת מצב עגומה אף יותר.

תושבת העיר ג', אם לשני ילדים בחינוך המיוחד, מסרבת לשלוח את בתה בת ה-4 לבית הספר אלחנאן, מחשש שלא תזכה לטיפול ראוי. בנה ר', שלמד בבית הספר, מת לפני כמה חודשים בגיל 10. הוא סבל מתסמונת מטבולית תורשתית קשה ונזקק להזרקת מזון לבטן. לטענת ג', בנה לא זכה לטיפול הראוי, לא קיבל את הפיזיותרפיה לה היה זקוק, ובבית הספר אף סירבו לתת לו את התרופות שאותן היה צריך לקבל.

ג', אשר חששה שבנה מוזנח, מספרת שהגיעה כמה פעמים לביקורי פתע במוסד. "מצאתי את הילדים שכובים על הארץ על מזרונים, בבגדים מלוכלכים, כאשר אינם מקבלים כל טיפול", כתבה במכתב תלונה ששלחה לשר החינוך גדעון סער, "בהזדמנויות אחרות מצאתי אותם ישובים על כיסאות, ללא השגחה, כשאין מי שירים להם את הראש או יזיז אותם לפי הצורך".

בהזדמנות אחרת, היא מספרת, הגיעה למוסד ומצאה את הילדים שכובים על הרצפה ללא השגחה. "פניו של בני היו מכוסות זבובים", כתבה, "לא רחוק משם ניצבו אחות ומטפלת ופיצחו גרעינים. כששאלתי למה לחייו של בני מכוסות זבובים והן אינן עושות דבר, הסבירו לי שהזבובים הופיעו בגלל שהילדים אכלו לפני זמן קצר ממתקים". מקרה אחר שאירע לבנה היה יותר מזעזע: "בגלל טעות שלנו, יצא ר' להסעה בלי טיטולים. הילד חזר הביתה מכוסה צואה. התברר כי הוא נשאר יום שלם בלא שטיטוליו יוחלפו. המטפלת האחראית הסבירה לי שאם לא הובאו לו טיטולים היא לא חייבת לטפל בו. פניתי לסגן המנהלת שנזף במטפלת, אך דבר לא השתנה".

לאחר מקרים חוזרים ונשנים בהם הייתה עדה לכאורה להזנחה של הילדים, החליטה ג' שבנה לא ילמד בבית הספר יותר. "ר' ביקר בבית הספר רק לעיתים רחוקות. הגעתי למסקנה שזהו מקום שאינו נעים ואינו בטוח, והוא פוגע בכבוד האדם".

יו"ר הוועד העירוני: "יש שם הזנחה"
.
עדויות להזנחה לכאורה בבית הספר מגיעות גם מגורמים חיצוניים. עדן, עמותה לקידום פרוייקטים חינוכיים, חברתיים ותרבותיים בנגב הצפוני, אמורה הייתה להפעיל את בית הספר מחודש אפריל 2009. בחודש מרס הגיעו אנשי המקצוע של העמותה אל בית הספר כדי לבדוק את המצב בשטח. על ממצאיהם כתבו במכתב למנהל מחלקת הרווחה בעיריית רהט, חגי מויאל.

"ילדים במצב סיעודי שרועים על רצפה חשופה במשך זמן רב ללא תנועה וללא התייחסות מצד אנשי הצוות", כתבו אנשי העמותה למויאל, "חלקם יחפים וחשופים לרצפה הקרה. חלקם מעוותים וניכר שהם סובלים. הסייעות שותות קפה בצד אחר של הכיתה. כששאלנו מדוע הילדים זרוקים כך נאמר לנו על ידי הסייעת 'ככה הם'". בהמשך הם מתארים כיצד הבחינו בילד סיעודי שוכב בתוך ההפרשות שלו, ילדים קופצים על טרמפולינה בחצר ללא פיקוח, ומקרים נוספים. במכתב הם מספרים גם על מצב תברואתי לקוי במקום: "המטבח מזוהם ומטונף ומהווה סכנה תברואתית קשה... הסייעות מחלקות את האוכל לקערות בידיים חשופות... בכיתה אחת נצפתה סייעת מחליפה טיטול לאחד הילדים על הרצפה הקרה במרכז החדר, כשכל איבריו הרגישים מונחים חשופים על הרצפה הקרה ולעיני כל... בכמה כיתות אין פחי אשפה והטיטולים המלוכלכים זרוקים ליד דלת הכניסה". על המכתב חתומה מנכ"לית העמותה שירלי קציר. היא ביקשה שלא להגיב על הדברים, אך ציינה כי מתחילת שנת הלימודים בספטמבר תפעיל העמותה את המקום.

"יש שם הזנחה", קובע חאלד אלטללקה, יו"ר הוועד העירוני ברהט. בשיחה עם ynet הוא סיפר כי אנשי הוועד מנהלים כבר מספר שנים התכתבויות בנושא החינוך המיוחד עם משרד החינוך והעירייה. "אחת הבעיות היא שמשרד החינוך לא נמצא בשטח", הוא מסביר, "כל האחריות נופלת על הרשות המקומית והיא נותרת ללא פיקוח. ההורים שולחים את ילדיהם לבית הספר, חלקם עיוורים ונכים, והם מגיעים למקום מוזנח בו הם לא מקבלים את הטיפול הראוי ואין מי שישגיח עליהם".

יוסף אלטורי, בן 33, נשוי ואב לילדים, מצא את עצמו נאלץ לטפל באחיו בן ה-14 ביחד עם אמו. הם נהגו לשלוח את נ', נער נכה הזקוק לכיסא גלגלים ולא מסוגל לדבר, לבית הספר אלחנאן. אלא שלאחר שחזר הביתה כשעל גופו חבלות וסימני פציעות, חשדו הוא ואמו כי האחראים במקום מזניחים את נ'. למרות שהגישו תלונות במשטרה, דבר לא נעשה בינתיים. "באחד המקרים הוא חזר הביתה כשעינו חבולה", סיפר אלטורי, "לקחנו אותו לבית החולים סורוקה, שם הזמינו עובדת סוציאלית ומשטרה. הם חשבו שאנחנו פגענו בו". במקרה האחרון, שאירע לפני כמה שבועות, חזר נ' הביתה עם סימני נשיכה על אצבעו. בבית הספר טענו כי נ' נשך את עצמו. "מדובר בילד שמעולם לא פגע בעצמו", אומרים בני המשפחה, "הוא בקושי מסוגל להרים את היד. הוא ילד כזה מתוק וחבל לנו לראות אותו סובל". מאז המקרה נותר נ' בבית. המשפחה חוששת לשלוח אותו לבית הספר.

מהמשטרה נמסר בתגובה: "מדובר בתיק בעל עדיפות גבוהה ורגישות. התיק של נ' עדיין בחקירה. נחקרו מספר עובדים וצוותים רפואיים. משטרת רהט ממשיכה לאסוף חומר בנושא, בסיומו יביאו את החומרים לפרקליטות שתחליט האם להגיש כתב אישום בנושא או לא".

"האח פוטר, אין מי שייתן תרופות"
סאלם, בן 41, כתב גם הוא מכתב תלונה חריף לשר החינוך. הוא סיפר כי בנו בן ה-13 לומד מכיתה א' בבית הספר אלחנאן, אך אינו מקבל את טיפול הפיזיותרפיה לו הוא זקוק. "פניתי למנהלת בית הספר ולסגנה שוב ושוב ובקשתי טיפולי פיזיותרפיה", כתב סאלם, "היא הבטיחה שהכל יטופל וסגנה הצטרף אליה. ואולם הילד לא זכה עד היום לטיפול. בעבר היה בבית הספר אח, שטיפל בבני ודאג שיקבל את התרופות הדרושות לו מדי יום, אך הוא פוטר. מאז אין מי שייתן לו תרופות".

גם סאלם גילה ילדים שכובים על הרצפה ללא השגחה ראויה כשביקר במקום. "הילדים פזורים בחדר, לעיתים על השטיח ולא על מזרן או בכיסא הגלגלים שלהם", סיפר, "הם אינם עושים דבר". אחד המקרים החמורים ביותר, לדבריו, אירע לפני כמה חודשים כששהה עם אשתו בבית החולים סורוקה בבאר שבע: "התקשרה אלי עובדת בית הספר. היא הודיעה לי שבני חולה ולכן היא תדאג שיאכל ותשלח אותו הביתה. הסברתי לגברת, שאני בבית החולים ושאגיע הביתה רק שלוש שעות לאחר מכן, ואולם היא התעקשה והודיעה לי שהילד יוחזר הביתה". כעבור שלוש שעות, כששב הביתה עם אשתו, נדהם סאלם ממה שראה. "גיליתי שהילד, חרף מצבו הסיעודי, הושאר על משטח בטון, כחמישה מטרים מדלת הבית. למרבה המזל, עברה במקום שכנה שהיא בת משפחה, הביאה אותו לבית, השקתה אותו במים ודאגה לצרכיו. איני יודע מה היה קורה לולא הגיעה למקום וטיפלה בו".

"לא מתייחסים אל ילדי החינוך המיוחד", אמר ל-ynet יו"ר ועד ההורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים וחבר בוועדה שחיברה את דו"ח מבקר העירייה, סלימאן אבו גררה. "רק ההורים שלהם מתייחסים אליהם, בחברה הבדואית דוחים את הילדים. בחתונות ובאירועים הם תמיד בצד, לא מעניינים איש". סלימאן הוא אב לילד בן 6 שנולד ללא יכולת לחוש כאב. לדבריו, במצב הנוכחי בבית ספר אלחנאן, אין סיכוי שישלח אליו את בנו.

בבתי הספר לחינוך מיוחד ברהט ישנם 135 תלמידים בני 6 עד 21, על פי נתוני שנת הלימודים תשס"ח. מדו"ח מבקר העירייה עולה כי רוב הסייעות המועסקות בחינוך המיוחד לא עונות על דרישות התפקיד, שהן 12 שנות לימוד עם בגרות מלאה וקורס של משרד הרווחה לסייעות בחינוך מיוחד. הורים התלוננו בפני הוועדה על חוסר השגחה שהוביל לנזק פיזי לילד. הם גם העידו על מספר מקרים שבהם חזרו הילדים לביתם אחרי יום לימודים כשהם חבולים ופגועים בגופם.

הדו"ח, שפורסם ביולי 2008, נכתב על-ידי ועדה בראשות מבקר העירייה ובליווי פסיכולוגי, חינוכי ועובדת סוציאלית. מהדו"ח עולה כי כל ההורים, ללא יוצא מהכלל, מתוסכלים מרמת ההישגים של ילדיהם והיו רוצים להעביר את ילדיהם למוסד אחר לחינוך מיוחד, למשל בבאר שבע. הם הביעו מורת רוח על כך שהצוות החינוכי לא משקיע בילדיהם וטענו כי המורים מעדיפים רק לשמור את הילדים שלא יינזקו פיזית ולהאכיל אותם, אך אינם דואגים כלל להיבטים חינוכיים.

מ"מ ראש העירייה: "ירשנו מציאות קשה"
"מצב מערכת החינוך המיוחד בעיר רהט לא מאפשר מתן מענה הולם לצרכי הילדים", נכתב בדו"ח, "המסגרות הקיימות ברהט רחוקות מלאפשר מתן חינוך לעצמאות לאותם ילדים. על פי הבנת הוועדה רמת הליקויים גובלת בשערורייה. על פי ממצאי הבדיקה ניתן לקבוע, כי הן בפן הרפואי והן בהיבטים האחרים של הבדיקה מעמידה המערכת את הילדים בסכנת חיים ממשית".

הוועדה המליצה לבצע הערכה תפקודית מחודשת לכל הגורמים הפועלים בנושא ולקבוע אמות מידה חדשות לכלל מערכת החינוך המיוחד. "אי טיפול ראוי בממצאים ויישום ההמלצות להלן, עלול להביא לקריסה טוטאלית של מערכת החינוך המיוחד הקיימת כיום", מסכם הדו"ח.
ממלא מקום ראש העירייה והאחראי על תיק החינוך בעיריית רהט, ד"ר עמאר אלהוזייל, מסר ל-ynet כי בעירייה מודעים לנושא. "ירשנו מציאות קשה, תוצאה של התנהלות השלטון הקודם. יחד עם זאת, הדבר אינו פוטר אותנו מאחריות ומתן פיתרונות לבעיות. באנו לתפקיד מתוך ידיעה כי אנחנו ירשנו בעיות רבות ברמה של תפקוד מערכת החינוך בכלל ובפרט מערכת החינוך המיוחד".

לדברי הוזייל, בעירייה התקיימה לאחרונה הערכת מצב שממנה עלה כי תיפקוד החינוך המיוחד לקוי ויש לייעל אותו באופן רציני ביותר. "אנחנו יורדים לשטח ובין היתר גם מבקרים את המערכת", הבהיר. לדבריו, העירייה עדכנה את מנהל מחוז דרום במשרד החינוך, עמירה חיים, לגבי כוונתם "לבצע רה-ארגון מקיף כולל ניהול וצוותים מקצועיים. מאחר שמנהלת בית הספר יוצאת לחופשה ללא תשלום, ביקשנו למנות מנהלת או מנהל מחוץ לצוות הניהול הקיים. אנחנו רוצים לייעל את המערכת ולשפר אותה. אני מקווה שהמחוז ישתף איתנו פעולה. בשביל לעשות שינוי צריך פרטנר והפרטנר הזה הוא משרד החינוך".

תגובת משרד החינוך: "טענות בעניין בית הספר הובאו לאחרונה לידיעת משרדנו. רוב הטענות והתלונות שמועלות, לרבות בתחום ההסעות, תברואה, בטיחות, העסקת סייעות ותחזוקה, נמצאים בתחום סמכותה ואחריותה של הרשות המקומית. בהתאם לכך, המפקח על החינוך המיוחד בעיר רהט מטעם משרד החינוך נפגש עם ראש העיר ועם מחזיק תיק החינוך, כדי לדון עמם בטענות שהובאו למשרדנו ואשר נמצאות בתחום האחריות של העירייה. בתוך כך, התחייבה העירייה לטפל לאלתר בליקויים שנמצאו ולהשלים התיקונים הדרושים עד למועד פתיחת שנת הלימודים.

"לגבי הטענות על הזנחה לכאורה של תלמידים בבית הספר הרי שעל פניו מדובר בתיאורים חמורים ביותר. המפקח על בית הספר קיים במהלך השנה מספר ביקורים בבית הספר, חלקם מתואמים מראש וחלקם ללא תיאום מראש, ובמהלכם לא נצפתה כל התנהלות לקויה של הצוות המקצועי ואו תופעות של הזנחה. יחד עם זאת, הטענות תיבדקנה לגופו של עניין על ידי המפקח ועם פתיחת שנת הלימודים יתגבר המשרד את הבקרה והפיקוח על מערך העבודה בבית הספר. המשרד יפעל ככל שיידרש לקידום בית הספר ולמתן מענה הולם ביותר לאוכלוסיית התלמידים הלומדת בו".
.
קישורים: