‏הצגת רשומות עם תוויות הפרעות קשב ריכוז. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הפרעות קשב ריכוז. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 2 באפריל 2015

ניסוי בכיתה: אופניים במקום ריטלין

ניסוי בכיתה: אופניים במקום ריטלין , נטעלי גבירץ | mako | פורסם 28/03/13

ילדים רבים הסובלים מקשיי קשב וריכוז, מתקשים לשבת במקום אחד הרבה זמן, בטח ובטח בשיעור בכיתה. בבית ספר בדאלאס מצאו פתרון: שיעור על אופני כושר. בינתיים משתתפים במחקר שבוחן את יעילות הרעיון כמאה תלמידים, אך הם מדווחים כי יכולותיהם השתפרו פלאים. "תנועה חזרתית עוזרת להתרכז", אומרת מטפלת מוסמכת




הפידול הבלתי פוסק מחליש מיידית את הסימפטומים של קשיי קשב וריכוז. תלמידים בכיתה המיוחדת
צילום : צילום מסך

בעוד האבחונים להפרעות קשב וריכוז מתרבים בכל שנה שעוברת, הפתרונות שמציעה לעניין מערכת החינוך הם מועטים ביותר, ומסתכמים רובם בהפניה לרופא שירשום לילד תרופה שתעזור לו להתרכז. במסגרת מחקר חדשני ומעניין שמתרחש בבית ספר תיכון שלטון בדאלאס, ארה"ב, מציעים לילדים חלופה לתרופה: זוג אופני ספינינג. במסגרת התכנית הניסיונית מתבקשים התלמידים המתקשים לשבת על הטוסיק וללמוד, לבלות שעת לימודים אחת ביום על אופני כושר בכיתה מיוחדת, שם הם לומדים ועובדים על מחשבים ניידים בעודם מסובבים את הפדלים ללא הפסקה.
"הפעילות הגופנית מחדירה חמצן למח" "אני לא מסוגלת לשבת בלי לזוז", מסבירה סופיה רודריגז בת ה-16 המשתתפת בפרוייקט. "אני לא אוהבת את זה שאני לוקחת כדורים, זה גורם לי להרגיש חלשה בעיני החברה. מגיל אפס היה לי קשה להתרכז. מאז התכנית אני משתמשת בפחות תרופות כי אני מסוגלת לשמר בראש יותר אינפורמציה בצורה יותר טובה, ולהיזכר בה יותר מהר מקודם. אני מתחילה להרגיש את השינוי גם ביתר השיעורים, לא רק בשיעור על האופניים".

הרעיון לפרוייקט נולד במוחו של מנהל בית הספר, שהציע שבמקום שסופיה תשב בכיתה ולא תפסיק לזוז במקום, פשוט יושיבו אותה על זוג אופני כושר. הוריה של סופי התלהבו מהרעיון, וגם מומחים מהאוניברסיטה המקומית, וכך הפך הרעיון לתכנית של ממש, לה הוקצה מקום וציוד, ובמסגרתה מנטרים את פעילות הלב של הילדים, מוודאים שקצב הלב הוא ב-70 אחוז סיבולת, ועוקבים אחר התקדמותם הלימודית. "אם אנו יכולים לנסות ולחקור דרכים שיעזרו לילדינו ללמוד ולהכין שיעורי בית, ומתוך כך לשפר את הציונים ולהפוך אותם לתלמידים טובים יותר, אני חושב ששווה לנסות. אני מאמין שהשיטה טובה ותעזור לילדים בכל מקום".

במשך השנתיים הקרובות ישתתפו מאה תלמידים בתכנית, והחוקרים מאמינים כי הפידול הבלתי פוסק מוריד מיידית את הסימפטומים של ADHD, ועוד קשיי למידה שונים, ללא צורך בהתערבות תרופתית. גם בבית הספר עצמו נדהמים מאפקטיביות התכנית, שהחלה רק לפני חודשיים. "מדהים לראות מה נעשה עבור ילדינו בשבועות האחרונים זה מרגש מאוד", מספרת סוזן סטל, סגנית מנהל בית הספר. "זה לא סטנדרטי, זה ללא ספק שונה, אבל זה עובד. הגוף זז, הוא עסוק, וזה מפנה מקום למח לשים לב לחומר".

החוקרים אופטימיים ונרגשים, אך לא תמימים. "אנו מאוד מקווים שהשיטה הזו לפחות תפחית את הצורך בתרופות אצל הילדים, ואצל חלקם אף תבטל את הצורך לחלוטין". אם התכנית תראה תוצאות מרשימות לאחר תקופה של שנתיים, היא מובטחת להתפרש ולגדול לבתי ספר נוספים ורבים.

"קשה לומר אם הניסוי יצליח או לא, אך נראה שהם מתבססים כאן על שילוב של שני גורמים", מסבירה מירב שקד טולדנו, עובדת סוציאלית קלינית ממכון א"מ הדרך לטיפול בהפרעות קשב וריכוז בשיטת נוירופידבק. "קודם כל, בלי קשר להפרעות קשב וריכוז, בזמן פעילות ומאמץ מגיע יותר חמצן למח. שנית, יש משהו בתנועתיות חזרתית שסוגר מעגל קשב ומאפשר לילד להתרכז. מדובר בכל תנועה מחזורית שחוזרת על עצמה, כולל תיפוף על השולחן או נדנוד של הרגל. אלא אם כן התנועתיות מפריעה להורים ולמורים, אנו ממליצים לתת לילד להמשיך לעשות את מה שהוא עושה. זה לא אומר שהוא לא מקשיב למורה, להפך. שיטות הנוירופידבק בהן אנו עוסקים הן למעשה אימון של המח לפעול בצורה אחרת, עקבית, מסודרת ומבוקרת, כך המח למד כיצד לעבוד והתוצאות נשמרות. כשעושים משהו יותר אקראי, של פחות מפעמיים-שלוש בשבוע, קשה להאמין שהמח יכול ללמוד ולהכיל את הנושא לעניינים אחרים. כמו בכל למידה צריך לתרגל, וכל שיטה שמאמנת את המח צריכה להיות מספיק עקבית".

יום שבת, 15 בפברואר 2014

המאמצים תובעים את משרד הרווחה - ניצל מצוקתם שהמתינו 7 שנים לאימוץ כדי לכפות עליהם אימוץ המנוגד לרצונם האמיתי

תובעים פיצויים על אימוץ ילדה לא בריאה , יצחק דנון , news1 , פברואר 2014

טוענים משרד הרווחה הבטיח להם ילד\ה בריא\ה ובתום תקופת המתנה בת 7 שנים קיבלו לחזקתם ילדה לא בריאה
▪ ▪ ▪
בני זוג המתגוררים במושב בשרון הגישו תביעת פיצויים נגד משרד הרווחה בטענה להפרת הבטחה לאימוץ ילד\ה בריא\ה. לטענתם, בשום שלב לא הודיעו להם כי לילדה המאומצת בעיות רפואיות משמעותיות. בנוסף נאמר בתביעה כי עובדי המשרד ניצלו את מצוקתם התובעים שהמתינו 7 שנים לאימוץ, כדי לכפות עליהם אימוץ המנוגד לרצונם האמיתי.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נאמר כי במשך כל תהליך האימוץ חזרו התובעים והדגישו כי הם לא מוכנים לאמץ ילד עם בעיות רפואיות. לטענתם הם קיבלו מהנתבע חומר רפואי דל ותמונות שלא העידו על כל בעיה רפואית של הילדה המאומצת שקיבלו לחזקתם בתום תקופת המתנה של 7 שנים.


לדברי התובעים, רופא משרד הרווחה סירב לבקשת רופא הילדים לערוך לילדה המאומצת בדיקת V.S תגלי-מוח של היקף הראש, ובמצב זה פנה נציג המשרד בהצעה לתובעים לבצע את האימוץ, ואם ככל שיימצא כי יש בעיה רפואית לילדה הם יהיו רשאים להחזירה למשרד הרווחה.

התובעים סירבו להצעה זו ולדבריהם במצב שנוצר הועמדה בפניהם הברירה: או לאמץ את המאומצת "במצבה" מבלי שתהיה להם האפשרות לבצע את הבדיקות המומלצות על-ידי הרופא, או שלא לאמץ את הילדה בכלל.

במצב הנתון לאחר המתנה של 7 שנים מלאות של ייסורים ואכזבות ולאחר שהילדה כבר הייתה בזרועותיה של האישה היא לא יכלה לסרב לאימוץ ונתנה את הסכמתה. גם בשלב הזה, נאמר בתביעה סירב משרד הרווחה לקיים כל בדיקה והעמיד את בני הזוג בפני מצב מוגמר.

בתביעה נאמר כי אם וככל שהיה מידע או חשש כי לילדה המאומצת בעיות רפואיות כלשהן, הרי מידע זה הוסתר מפני התובעים ולא הובא לידיעתם. לדברי התובעים ככל שהילדה גדלה כך נתגלו יותר ויותר בעיות רפואיות אצלה בעיקר בעיות של התנהגות והסתגלות.

לתובעים הסתבר כי הקטינה סובלת מהפרעות קשב וריכוז,ליקוי למידה רבגונית ופגיעה ביכולת התפקוד היומיומי בכל המישורים. בהגיעה לגיל 14 (כיום היא בת 16) נמצא כי היא אינה יכולה להתמודד עם משימות ההתבגרות התואמות את גילה, והתנהגותה ילדותית אפילו ילדותית מאוד.

לדברי התובעים באמצעות עו"ד דרור תגר הם ניסו להתמודד עם הקשיים יוצאי הדופן בגידולה של הילדה מאומצת דבר שגרם להם לעוגמת נפש מרובה והוצאות במימון הטיפולים הרבים. הקושי הרב בגידולה של המאומצת אשר עברה בשנה החולפת לפנימייה פתוחה יצר קשיים מרובים וסחט נפשית את ההורים המאמצים.

לטענת התובעים משרד הרווחה באמצעות עובדיו הטעה והוליך אותם שולל, לא הזהיר אותם כלל באשר למצבה של המאומצת, וניצל את מצוקתם בכדי לכפות עליהם אימוץ המנוגד לרצונם האמתי.

בתביעה נאמר כי הנזק של התובעים הוא ההפרש בין עלויות גידול ילד בריא (בממוצע) ללא סיבוכים רפואיים יוצאי דופן, לבין עלויות גידולה של הילדה המאומצת ועוגמת הנפש הרבה שנגרמה לה כתוצאה ממחדלו של משרד הרווחה.

בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעים פיצויים בגין נזקיהם המיוחדים והכללים הבאים לידי ביטוי בעיקר בהפסדי השתכרות של התובעת לעבר ולעתיד עד היום והנובעים מהאילוץ שנכפה עליה לעזוב את מקום עבודתה בחברת ביטוח על-מנת להשגיח על הילדה מאומצת. בנוסף מתבקש בית המשפט לפסוק להורים המאמצים פיצויים בגין ההוצאות הרפואיות והטיפולים הפרה-רפואיים והפסיכולוגיים של הילדה, ובגין כאב וסבל.

קישורים:

השוק השחור של האימוצים בחו"ל - מאי 2007 - בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.
פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה - מאי 2010 - מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא...
משרד רווחה מועצה אזורית גלבוע מנהל מצוד לחטיפת תינוק מאמו - פברואר 2014 - דרכי רמיה משרד הרווחה מועצה אזורית גלבוע לחטיפת מהוריהם תינוקות מיד לאחר היוולדם. מדובר באמא א' שמשרד הרווחה תלש ממנה שלשה תינוקות בבית החולים מיד לאחר שילדה אותם לסחר באימוץ. האמא שנכנסה שוב להריון הבינה כי כך יעשו פקידי הרווחה שוב לכן ילדה את התינוק הרביעי במקום מסתור. משטרת ישראל ומשרד הרווחה מועצה אזורית גלבוע פתחו במצוד אחר האם, בעוד שלציבור אינם מספרים הכל אלא אומרים כי מדובר באשה "נעדרת"...

יום ראשון, 12 בינואר 2014

"הפרעות קשב וריכוז? אין דבר כזה"

"הפרעות קשב וריכוז? אין דבר כזה"  , נטעלי גבירץ | mako | 06/01/14

נוירולוג בשם ריצ'רד סול טוען בספר חדש שמעורר סערה כי אין להתייחס ל-ADHD כבעיה כוללת, אלא כצירוף של תסמינים. לדבריו, בכל אבחון וטיפול יש לבדוק מהן הבעיות הנוספות שיש למטופלים חוץ מנטייה להיסח הדעת. "אנשים מאובחנים בהפרעת קשב רק כי היא נמצאת בכל מקום", הוא אומר

"מפתחים סיבולת לכדורים הללו" (אילוסטרציה)  צילום׃ אילוסטרציה - shutterstock - עיבוד גרפי - חדשות 2
"מפתחים סיבולת לכדורים הללו" (אילוסטרציה)- צילום׃ אילוסטרציה - shutterstock - עיבוד גרפי - חדשות 2

כיום, אם הורה לא יודע מה משמעות צירוף האותיות ADHD, כנראה שנחת אמש מכוכב מאדים. בעיות הקשב והריכוז הפכו כה נפוצות, והאבחונים להן כה רבים, עד שנדיר שהורה לא ימצא את עצמו מביט בילדיו הפרטיים ומנסה לאבחן בהם את התסמינים. בשנות התשעים המוקדמות, מצב זה היה מיוחס לחמישה אחוז מהאוכלוסיה, ואילו היום מדובר ב-11 אחוז, והמספר רק עולה. נוירולוג בשם ריצ'רד סול טורף את הקלפים בספר חדש, שלפני שיצא כבר מעורר סערה גדולה, כשהוא טוען שהאחוז האמיתי הוא אפס מאופס, ושלדעתו אין בכלל דבר כזה ADHD.

"ריטלין: מסלול של התמכרות"

הספר, "ADHD אינו קיים: האמת על הפרעת הקשב והריכוז" ייצא בחודש הקרוב והוא מגיע לאחר קריירה ארוכה של טיפולו המסור של ד"ר סול בפציינטים שמתלוננים על חוסר יכולת להתרכז והיפראקטיביות. סול משוכנע ש-ADHD אינה מחלה כלל, אלא רק צירוף של תסמינים שאוגדו יחד, ושאין לתייג את האנשים במחלה, שקיבלה מקום של כבוד בספר הפסיכיאטריה האמריקני.

"הטיפול בתסמינים אלה כבמחלה זו טעות איומה", אומר סול. "דמיינו שאתם הולכים לרופא עם כאבי בטן קשים, ושנותנים לכם רק משככי כאבים. התוצאה עשוי להיות שתצאו מהרופא ללא כאב ותמותו מאפנדיציט מאוחר יותר. כיום אנשים מאבחנים את עצמם בהפרעת קשב וריכוז רק כי היא נמצאת בכל מקום כיום, לפעמים כי הוריהם מעוניינים שישבו בשקט וילמדו, ולפעמים כי הם רוצים להניח את ידיהם על סמים כמו ריטלין. התרופות הללו הן מעוררות, וככל שלוקחים אותן יותר מפתחים להן סיבולת גבוהה יותר, מה שמוביל פעמים רבות למסלול של התמכרות".

סול מתאר את השתרשות המושג, שנכנס לראשונה לספרי הרפואה בשנת 1980, ומאז תחת ההגדרה נכנסו עוד ועוד סימפטומים. ככל שנוספו עוד תת-הגדרות להגדרה, כך עלה באופן עקבי מספר המאובחנים בה. "כעת מדובר באחד מתשעה ילדים בארה"ב, כששני שליש מהם ממין זכר, המתוייגים כסובלים מ-ADHD", מספר סול, "ושני שליש מאלה מקבלים תרופות. התיוג הוא תירוץ טוב, כמו קביים נוחים שכולם רצים להיעזר בהם. בטיפולים שאני עושה אני תוהה כבר שנים רבות מהן הבעיות הנוספות שיש למטופלים חוץ מנטייה להיסח הדעת. התברר, למשל, שילדה אחת בה טיפלתי הפריעה בכיתה כל הזמן כי לא ראתה את הלוח. היא הזדקקה למשקפיים ולא לתרופות. גבר בן 36 שהצהיר על עצמו שהוא מכור למשחקי מחשב וסובל מבעיות קשב וריכוז, התברר ששותה יותר מדי קפה ולא ישן כמעט בלילה. היו לו הפרעות שינה חמורות, שטופלו בהצלחה בעזרת מכון שינה. לא מעט אנשים באו וביקשו מרשם, וכששאלתי שאלות עומק, פשוט ברחו מהקליניקה. אחד אחרי השני, גיליתי שלמטופלי יש בעיות שאינן קשורות ב-ADHD. טורט, OCD, תסמונת X שביר, אוטיזם, קשיי למידה כמו דיסקלקוליה, דיסגרפיה או דיסלקציה, קשיים בשמיעה ובראייה, ולפעמים חוסר התאמה מנטלית בין הילד למערכת החינוך".

סול מודה שהוא יוצא דופן בתחומו. "קולגות רבות שלי רושמים מרשמים לריטלין לאחר בדיקה מאוד שטחית של מספר שאלות קצרות", הוא אומר. "יש אפילו דבר שנקרא 'מבדק שתי הדקות', שתי דקות אלה יכולות להוביל לחיים שלמים של תופעות לוואי. הכדורים המעוררים הללו יכולים ליצור בעיות רבות, מחרדות, דרך דכאון ועד בעיות שינה חריפות. שימוש מתמשך בתרופות עשוי לגרום לשינויים קיצוניים במשקל, אובדן זיכרון, התנהגות אובדנית ועוד".


"אכן כמות האבחונים מאוד עלתה ועמה גם כמות התרופות שניתנות", אומרת מירב שקד טולדנו, עובדת סוציאלית קלינית ממכון א"מ הדרך לטיפול בקשיי קשב וריכוז בשיטת נוירופידבק. "ל-ADHD יש בסיס התפתחותי מולד – מדובר בעיכוב בהבשלה של מנגנוני הוויסות והשליטה במח. בתוך כך, למי שאכן סובל מכך יש אישיות ייחודית ולעתים ולקויות נוספות שיש לטפל בהן. לא לכל מי שקצת קופץ בכיסא יש את ההפרעה. אני מאוד נגד האבחונים והשאלונים הקצרים הללו, וקל לענות עליהם על מנת להטות את התוצאה. במכונים שלנו אנו עושים אבחון אובייקטיבי, בעזרת מכשיר כמו EEG, שמודד את הפעילות המוחית. בניגוד לאבחונים הרגילים, אין פה שום עניין סובייקטיבי. העולם הרפואי יודע שהאבחונים המילוליים בעייתיים, ויש כינוס עכשיו של איגוד הרופאים שמאוד מתנגד לנושא הזה. גם משרד הבריאות הוציא הנחיות יותר מחמירות. וכן, יש מקרים של אנשים שמבקשים טיפול לאחר שהם עצמם, או הסביבה אבחנו אותם, ואנו בודקים את הפעילות המוחית ואומרים להם שאין להם כלל ADHD".

יום שלישי, 22 באוקטובר 2013

סטרטרה – סיכון לאובדנות בקרב ילדים ומתבגרים

סטרטרה – סיכון לאובדנות בקרב ילדים ומתבגרים

מנהל התרופות האוסטרלי פירסם כי סטרטרה, תרופה להפרעות קשב, עלולה לגרום למחשבות אובדניות ולהתנהגות אובדנית בקרב ילדים ומתבגרים.

ע"פ כתבה שפורסמה ב- The Western Austrailian ב-3 לאוקטובר 2013

סטרטרה היא תרופה הנרשמת להפרעות קשב וריכוז.
סטרטרה – סיכון לאובדנות בקרב ילדים ומתבגרים
סטרטרה - תופעות לוואי
מנהל התרופות של אוסטרליה פרסם כי התקבלו 28 דיווחים שמתוכם עולה שהתרופה גורמת למחשבות אובדניות בקרב ילדים ובני נוער, עקב השימוש בתרופה סטרטרה.

החומר הפעיל בסטרטרה הינו אטומוקסטין. זהו אינו חומר ממריץ, בשונה מתרופות אחרות הנרשמות להפרעות קשב.

סטרטרה אושרה לשימוש באוסטרליה בשנת 2004.

מחלקת הבריאות של חבר העמים הבריטי מעריכה כי 6000 ילדים בקירוב נטלו סטרטרה בשנת 2011, מתוכם מעל 600 במערב אוסטרליה.

מנהל התרופות האוסטרלי הצהיר כי "תופעות הלוואי החמורות שדווחו לנו, הכוללות מקרה מוות של ילד, מראות עד כמה חשוב שרופאים יידעו את ההורים כראוי בנוגע לסיכונים למחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית בקרב ילדים ומתבגרים הנוטלים סטרטרה".

קישור לכתבה המלאה

יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org




יום ראשון, 18 באוגוסט 2013

ריטלין - שוק שחור לסמים פסיכיאטריים

תחקיר חדשות 2 - המרוץ אחר הכדור: שוק שחור לריטלין , דפנה ליאל , אוגוסט 2013

סטודנטים סוחרים בתרופה הממריצה ורופאים רושמים את הכדור השנוי במחלוקת לכל דורש. "צריך לזכור שזה לא סוכריות", מספרת רופאה, "זו תרופה שיש לה לפעמים תופעות לוואי". עם זאת, עדיין קיימות הדעות הקדומות שמונעות מילדים שזקוקים לתרופה לקחת אותה



לא רק ספרים ומחברות: עבור חלק גדול מההורים והתלמידים ההיערכות לשנת הלימודים הקרובה כוללת גם הצטיידות בריטלין - אותו כדור מפורסם ושנוי במחלוקת לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. תחקירני חדשות 2 בדקו עד כמה קל להשיג את התרופה.

בנה של אחת האמהות שהסכימה להתראיין לכתבה, "'חולם' בשיעורים", לדבריה. אבל פרט לכך - הוא נראה תלמיד "רגיל" לחלוטין. היא מספרת, כי מעולם לא חשבה לקחת אותו לאיבחונים או לתת לו ריטלין. ביקשנו ממנה לנסות ולהשיג את הכדור ולראות כמה זה קל עבור אלה שמעוניינים בכך.

אצל הרופא הראשון היא הייתה חצי שעה, שבמהלכה נשאל הילד שאלות ועבר סדרת בדיקות שכמעט את כולן עבר בהצלחה. לבסוף, החליט הרופא לשלוח אותו לאבחון מורחב וביצוע מבחן TOVA (מבחן ממוחשב להערכה נוירולוגית של מאפייני הפרעת קשב וריכוז). בכל זאת, כשביקשה האם לקבל את התרופה - הוא שלף מרשם.

גם רופא נוסף שלח את הילד לבצע את המבחן. כל המדדים היו תקינים - חלקם מעל הממוצע - ועדיין הוא אובחן כלוקה בהפרעת קשב וריכוז וקיבל את המרשם. "שאלתי את הרופא מה גורם לו לומר שהוא לקוי למידה", סיפרה האם. לדבריה, הוא השיב: "זה המקצוע שלי, אני יודע".

אלא שבאוניברסיטאות זו כבר מכה של ממש: סטודנטים משתמשים בריטלין לפני מבחנים, משיגים מרשמים וסוחרים בכדור בינם לבין עצמם. התופעה הזו נכנסה גם לחלק מהתיכונים - בעיקר במרכז הארץ. "אנחנו 35 תלמידים בכיתה שמתוכם לפחות 20 לוקחים ריטלין", סיפרה אחת התלמידות.

אחת התלמידות: "הכדור העלה לי את הציונים ב-10-20 נקודות"

התלמידה עצמה הלכה לאיבחון בלחץ ההורים, אך מעולם לא חשבה שיש לה בעיה כלשהי. "זה שינה לי את הציונים בערך ב-10 עד 20 נקודות", העידה. כיום היא משתמשת בקונצרטה (תצורה לשחרור מושהה של החומר הפעיל בריטלין - מתילפנידאט), אחרי שהריטלין גרם לה דיכאון למשך שישה חודשים.



תופעה: שוק שחור לכדור הממריץ. אילוסטרציה
צילום׃ חדשות 2

אבל עד כמה זה צריך להדאיג את ההורים? הדעות על הכדור חלוקות: יש שרואים בו סם של ממש ומציינים שבארצות הברית הוא נמצא בדרגה השנייה של סמים מסוכנים. מנגד, רופאים בארץ מודאגים פחות מסוגיית ההתמכרות ומעריכים שמי שלא צריך את הכדור יפסיק בגלל תופעות הלוואי.

"צריך לזכור שזה לא סוכריות. זו תרופה ממריצה שיש לה לפעמים תופעות לוואי", אמרה ד"ר תמי שטיינברג, מנהלת המכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי שניידר. "לא הייתי רוצה שהיא תסתובב ברחובות ותעבור מאחד לשני".

סחר לא חוקי: "סך הכל כדור, לא סמים"

למרות תופעות הלוואי, התרופה הפכה כל כך מבוקשת, שבמקומות מסוימים התפתח סביבה סחר בלתי חוקי. תחקירן חדשות 2 שפנה לבעלת מרשם שמוכרת את הכדור באופן שכזה, נתקל במחיר גבוה במיוחד. "אני מוכרת פר כדור", אמרה הסוחרת, "ולוקחת על זה 500 שקלים; אתה צריך להבין שאני לוקחת פה סיכון".



"יש תופעות לוואי". ארכיון
צילום׃ חדשות 2

סוחרים אחרים, גבר ואישה, שהציעו את מרכולתם הכימית באינטרנט, נפגשו עם התחקירן לאחר שהעסקה נסגרה טלפונית בתחנה המרכזית בתל אביב. "חשוב לי שתבין שזה לא שלי, זה שלה", ניסה הסוחר להתנער מן האחריות שבמכירת התרופה. "אני לא יודע אם זה אסור או לא, וזה בסך הכל כדור. זה לא סמים", הוא התעקש, ובכל זאת ביקש לברר האם הלקוח הוא שוטר.

מחקר מקיף שערך משרד הבריאות מצביע על כך שבין 3%-4% מהילדים בארץ נוטלים ריטלין באופן קבוע.

בדרום, המורים מספרים על סטיגמה שמונעת מילדים שצריכים טיפול - לקבל אותו. "כמעט בכל כיתה זה אותו המצב", אמרה אחת המורות. "פחות או יותר בסביבות 15% מהילדים לוקחים ולפחות 15-20% שזקוקים לזה ולא לוקחים. הילד מאוד רוצה לעשות איבחון, אבל האבא לא מוכן כי הוא טוען שהוא סתם עצלן, שאם הוא יכריח אותו ויצעק עליו ויעניש אותו - הוא ילמד".

מדובר בסוגייה מורכבת: יש כאלה שצריכים ריטלין ולא מקבלים מול כאלה שלא צריכים ולוקחים בכל זאת - לפעמים באופן פיראטי. מה שבטוח, התופעה הזו מזמן כבר לא בשוליים וכמעט כל משפחה עומדת בפני הדילמה - לתת או לא לתת ריטלין.

קישורים:

ריטלין - הפסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום חושף הונאת חברות התרופות - מאי 2012 - הפסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום חושף הונאות חברות התרופות בהפצת ריטלין לילדים. הריטלין אינו מרפא אלא סם ממריץ קשור למשפחה של קוקאין. חברות התרופות יצרו תחושה כאילו מדובר בתרופה המסייעת להצלחה בלימודים. למעשה מדובר בסם מסוכן מאוד בעל תופעות לוואי קשות ביותר...

גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים - הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 -ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים...

יום רביעי, 6 במרץ 2013

פסיכיאטרית איריס מנור - גלי את הקשרים הכספיים שלך

הודעה לתקשורת  5.3.2013
גלי את הקשרים הכספיים שלך
בעקבות הפגנה שנערכה מול מלון דן קונטיננטל ב 27 לפברואר לבאי הכנס הפסיכיאטרי הבין לאומי לקשב וריכוז

עמותת 'מגן לזכויות אנוש' דורשת

מהפסיכיאטרית ד"ר איריס מנור כמנהלת היחידה להפרעות קשב בבית החולים גהה ממארגנות הכנס לפרסם לציבור הרחב את קשריה הכספיים עם יצרניות הריטלין והקונצרטה

ביום ד' 27 לפברואר, מול מלון אינטר קונטיננטל הפגינו במשך כ4 שעות עשרות אזרחים בליווי להקת רוק ורמקולים בקריאה לד"ר איריס מנור, ממארגנות הכנס הבינלאומי ל"קשב וריכוז", לחשוף את קשריה הכספיים עם יצרניות הריטלין והקונצרטה כאשר היא מתראיינת לכלי התקשורת וממליצה על מתן של סמים אלה לילדים ומבוגרים. העמותה טוענת כי התנהלותה של ד"ר איריס מנור נגועה בחוסר גילוי נאות וחשודה בחוסר תום לב, ניגוד עניינים ואי עמידה בכללי האתיקה המקצועית שהציבור היה מצפה להם מרופא במעמדה.

דובר עמותת מגן לזכויות אנוש יהודה קורן טוען כי קיימים פסיכיאטרים רבים ברחבי העולם אשר מצויים בקשרים כספיים עם תעשיית התרופות ומייצרים שפע של "מחקרי זבל" אשר כל מטרתם היא לבסס מראית עין של "מחקר מדעי" התומך ב"אבחונים שרירותיים" שלוכדים מאות אלפים מילדי ישראל שבמסלול הכמעט בלתי הפיך של שימוש בסמים ממריצים כדוגמת הריטלין והקונצרטה שיש בשימוש בהם סיכונים חמורים בטווח הארוך.

עמותת מגן לזכויות אנוש טוענת כי פסיכיאטרים רבים מבצעים טיוח והקלת ראש בנזקים של הריטלין והקונצרטה שאינה מאפשרת להורים הסכמה מדעת מושכלת לטיפול ,כיון שאינה מציגה באופן אובייקטיבי את חומרתם. לאור היקף השימוש בריטלין במערכת החינוך שכבר נמצא במימדים של מגפה, העמותה מבקשת ממשרד הבריאות לנקוט בצעדים אופרטיביים שיבטיחו שלא יהיה שימוש לרעה בריטלין לצרכים שלא נועד להם במקור, כגון לדרוש מהרופאים להחתים את ההורים על טופס הסכמה מדעת לפני מתן ריטלין לילדיהם כיון שלעיתים קרובות איש לא מעדכן אותם כי מדובר בסם תחת פקודת הסמים המסוכנים.

אחת ממשתתפות ההפגנה הביאה עמה עדות שכתבה ביתה בת ה-17 והמתארת את הנזק שנגרם לה מהשימוש בריטלין.

" לקחתי ריטלין במשך כ-4 שנים. מניסיוני ריטלין הוא סם- והוא ממכר. לא מזמן גיליתי שכל אחד מחבריי שנוטל ריטלין או נטל בעבר ושאלתי אותו על כך, ניסה יותר מפעם אחת להסניף את הכדור, דבר שאני בעצמי הייתי עושה באופן קבוע, ולא כי ''ראיתי את זה בסרט'', אלא כי הרגשתי שאני צריכה, באופן הכי טבעי. ואני מדברת על כשהייתי בת 14. את הדבר הזה גיליתי ממש לא מזמן ועד אז הייתי בטוחה באמת ובתמים במשך כמה שנים שמשהו איתי לא בסדר. ריטלין אכן ממכר, בדומה לקוקאין, ויש לו השפעה פיזית ומנטלית קשה, שכוללת מצבי רוח קיצוניים, מאופוריה עד הרגשת חוסר ערך, ריקנות, רדיפה, חוסר שקט אפאטיות , חוסר תיאבון, עייפות וקשיים בשינה. כשהשפעתו משתבשת מעלים את המינון וחוזר חלילה. בתקופה שכבר נטלתי קונצרטה של 50 ומשהו מ''ג, במשקל הגוף שלי שמעולם לא עלה על 42 ק''ג (מינון גבוה מידי לכל הדעות) הרגשתי יום אחד שאולי בכל זאת אני צריכה יותר. 4 וחצי ימים רצופים בלי לאכול, לישון או לתקשר עם הסביבה מחשש שמישהו ישים לב, ולבסוף הגיעו גם הזיות והגעתי לחדר מיון. זה היה היום האחרון שלקחתי רטלין.
היום אני בת 17 וחצי, כבר קרוב לשנתיים ללא רטלין ועדיין סובלת מתופעות לוואי גופניות ונזק בלתי הפיך שקשור לבעיות גדילה, הורמונים וביניהם בלוטת התריס ,שנגרמו כתוצאה מנטילת התרופה. לאחר הפסקת הריטלין קיימים בבירור תסמיני גמילה, הקושי בריכוז עולה במידה משמעותית ונכון להיום אני מסיימת בית ספר בלי שום תעודת בגרות."

מוסיפה מנכ"לית עמותת מגן לזכויות אנוש שלא נשקוט ולא ננוח עד שקשריה הכספיים של הפסיכיאטרית ד"ר איריס מנור, המשמשת כמנהלת היחידה להפרעות קשב בבית החולים גהה. פסיכיאטרית של הילד והמתבגר, מנהלת מרכז "אורלנסקי" להפרעות קשב וריכוז ומכון"אניגמה".

תחשוף לציבור את קשריה הכספיים עם חברות התרופות. זכותו של הציבור לדעת שאדם הממליץ להם באמצעות כל כלי התקשורת על שימוש בתרופה ממכרת, הנמצאת תחת פקודת סמים מסוכנים, מקבלת באותו הזמן, כסף רב, על בסיס קבוע, מחברות התרופות המייצרות את אותו סם ממריץ

  לקבלת פרטים נוספים, או להגשת תלונות אנא פנה לדובר עמותת מגן לזכויות אנוש: יהודה קורן .yodak8@gmail.com

יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

פלייליסט - הונאות הפסיכיאטריה

יום רביעי, 27 ביוני 2012

אבחונים משרתים את המערכת, מזיקים לילדים מאמר מאת אילן סלומון

מאמר מאת אילן סלומון
תוצאה חיובית באבחון איננה הוכחה לבעייה אמיתית

אבחון של קשב וריכוז לא מאתר שום פגם נוירולוגי אמיתי, ולכן חשוב להימנע ממנו אם הוא עלול לקבוע שהילד לקוי, ולא יכול להשתנות. חוקרים רבים מסכימים כי הניסיון לייחס קשיים בילדות למבנה המוח הינו מופרך ומגמתי. במהלך האבחון הנוירולוג או הפסיכיאטר עושים אך ורק פעולה פקידותית. הם מסכמים שאלונים שמילאו המבוגרים, שבהם סומנו התנהגויות שניתן לצפות להן אצל כל ילד. השאלונים לא בודקים את הנסיבות שבהן הילד התנהג כך, ומתעלמים מתיעוד התנהגויות הגיוניות שלו. אם ילד הולך כל יום למכולת, ושומר על אחיו באדיקות, אבל מזיז את ידיו ורגליו לעיתים קרובות, ייתכן שלא יוכל להתחמק מלהיחשב בעל "הפרעת קשב וריכוז", זוהי הכפשה לא הוגנת ובעיקר חסרת בסיס מדעי אמיתי.

חוסר בשלות של ילדים איננו מחלה

כאשר אחד מכל שלושה ילדים במדינה נשלח לאבחון כלשהו בילדותו, אל תחשבו שהבעיה באמת מצויה אצל הילדים. ילדים לא נולדים בוגרים או בשלים. ילד איננו בעל חיים צייתני. הוא איש או אישה עם גוף קטן עדיין, אבל עם רצונות משלו. התעקשות של ילדים לרוב איננה ליקוי או מחלה, אלא דווקא סימן מעודד לגבי עתידם. כאשר המבוגרים לא מרשים שינהלו אותם, למה בדיוק אנחנו מצפים מילדי הגן או בית הספר שעוד לא מכירים את החיים. ההתערבות, האבחונים וההגדרות בשלבי התפתחותם של ילדים בחשד שיש להם בעיה זו או אחרת זה להיכנס להם לורידים, זה להקדים את המאוחר, זה לבלבל, להלחיץ ולערער אותם. ראוי לתת להם זמן כל עוד הם עדיין ילדים, ולעמוד איתן מול אלה המנסים לגרור אותנו לעשות זאת.

ריטלין יוצר ילדים חסרי יכולת

ריטלין או קונצרטה, הם סמי מרץ, ספידים, בני משפחתם של הקוקאין האקסטזי והקריסטל, חומרים שומניים המצטברים במוח וברקמות השומן למשך שנים. בגלל שינויים ברמתם בדם הם גורמים לתנודות לא צפויות במרץ ובמצבי הרוח של ילדים. אל תלכו שולל אחר השיפור הזמני בציונים, ואל תחשבו שריטלין טוב לילד אם כל הפסקה של הכדור גוררת טלפונים מבית הספר, כיון שזוהי תופעת גמילה. מדובר על שימוש יומיומי למשך שנים, ועל סם שקשה "לרדת" ממנו לאחר שמתחילים. אתם מסתכנים בנזקים ארוכי טווח לאישיות, ליציבות הרגשית ולבריאותם של הילדים. העלייה החדה באבחונים וברישום התרופות הללו לתלמידים לא פתרו את הקשיים של מערכת החינוך, אלא רק החריפו אותם. הגענו למצב מסוכן, שבו מי שלא נוטל ריטלין נמצא בעמדה נחותה מול מי שנוטל אותו, כמו ספורטאי שמפסיד מול אחד שנוטל סמי מרץ לא חוקיים. כך מעודד בית הספר של היום את התלמידים ליטול סמים כדי לשרוד אותו ולהרגיש "שווים".

דרשו יותר למידה עצמית ופחות הוראה חזיתית

למידה הינה יעילה רק כאשר האדם לומד בעצמו. זה קצת דומה לאכילה. אדם מעדיף לאכול בעצמו מאשר שיאכילו אותו. בבתי הספר נדרשת מהתלמידים הקשבה בלתי פוסקת, ועוד מצפים מהם "לשתף פעולה" עם משהו שדומה לפיטום אווזים. מספיקה שיטת הלימוד המתישה הזו עצמה כדי לגרום לתלמיד הממוצע להאמין שכנראה הוא סובל מבעיית קשב וריכוז. הלמידה העצמית, שהיא טבעית בהרבה, נתפסת כעונש, כי היא ניתנת בתור שיעורי בית, כאשר התלמיד כבר הותש מהקשבה בלתי פוסקת בבית הספר, ורוצה כבר לעבור לענייניו. למידה עצמית צריכה להתרחש בתוך מסגרת בית הספר. היא צריכה להיות חלק בלתי נפרד מכל שיעור. רק למידה עצמית שנעשית בקצב אישי יכולה להביא באמת להישגים מתמשכים, לגאווה ולסיפוק.

דרשו אפשרות בחירה של מקצועות למידה כבר מההתחלה

ניתן להסכים, שהתפקיד הכי חשוב של בית הספר הוא להקנות לילד את הביטחון ביכולתו ללמוד כל מה שירצה. אולם חייבים כבר מההתחלה לאפשר לילדים לבחור במידה כלשהי מה הם רוצים ללמוד, אם מצפים מהם לבלות מחצית מילדותם בבית הספר. איננו מראים לתלמידים לשם מה הם צריכים את כל זה. וכך נכפים עליהם מקצועות שלא הצלחנו לעניין אותם בהם או להראות להם את חשיבותם. בתקופת הנעורים, הנושא שהם לומדים תמיד פחות חשוב מרכישת יכולת הלמידה עצמה ומאהבת הלמידה. אם הלמידה תוצג כבחירה ולא כפייה, הם ישתפו איתה פעולה בחפץ לב.

דרשו מבחנים חוזרים ללא הגבלה

לדעת מומחים, השגיאה הכי חמורה שקיימת בהוראה המודרנית קשורה למבחנים. מבחן נועד לבחון הבנה ויכולת להשתמש בחומר. הוא לא נועד לתת יוקרה לתלמידים שקיבלו ציון גבוה מחבריהם. אם לא נותנים לנכשלים מועדים נוספים כדי להשיג הצלחה, לא רק שלא יקבלו הזדמנות להשלים את הידע שהחסירו, אלא ייחשבו בעיני אחרים ובעיני עצמם לכישלון. אי השלמת חומר לימוד גוררת פער לימודי מצטבר שלא ניתן לגשר עליו, וכך תווית הכישלון הופכת להיות תמידית. הפחד מהעלבון שבכישלון כל כך גדול, שמה הפלא שילדים מעתיקים ואף עוזרים זה לזה להעתיק. אילו התלמיד היה יודע שיש לו תמיד אפשרות לתקן את הציון, לא היה צריך להשגיח עליו שלא יעתיק. אפשר היה לתת לתלמיד להיבחן בכתב אפילו במהלך שיעור רגיל, כדי להוכיח לעצמו שהוא יכול. על פי ההיגיון הזה הציונים לא צריכים להתפרסם בשום מקום. ולא להיות מדווחים להורים. ההצלחה היא עבור התלמיד בלבד, וכאשר היא מובטחת, כל "ליקוי" או "הפרעה" הופכים להיות פתאום חסרי חשיבות.

אל תגוננו על ילדים מפני קשיים-תנו להם להזיע, להתמודד ולנצח

חנכו את הילד להתמודד בעצמו. קשיים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. הדרך לטפל בהם היא לעודד ולספק עזרה אך לא לדחוף אותה. לא צריך להיבהל מקשיים, כמו שלא צריך לומר לילד בוכה שיפסיק לבכות, או לילד כועס שיפסיק לכעוס. זו תגובה טבעית לקושי והיא חולפת. אולם כשמתגברים על קושי, יש הישג. כאשר נוטלים תרופה הכול נהיה קל, יש פחות התאמצות ואין תחושת הישג שדרושה לביטחון העצמי. כאשר מפסיקים ליטול רטלין או קונצרטה יש חשש לעמוד מול מכשולים ולהתמודד איתם בלעדיו. כך מתפתחת תלות. זה כמו תלות באימא שעושה בשבילך הכול. זה עלול לעכב את העצמאות וההתבגרות שלך.

קישורים

יום חמישי, 31 במאי 2012

אדרל לעומת ריטלין – מה עדיף להפרעת קשב? - מאמר מאת אילן סלומון


לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר על התרופה אדרל (Aderall), ששמה האמיתי הוא אדרול, לילדים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, במקום השימוש בריטלין או קונצרטה. אך האם אדרל בטוחה יותר?

כרוקח מזה 22 שנה, שבמשך שנים מתבטא באופן גורף כנגד רישום לילדים של חומרים כאלה, המוגדרים בחוק כסמים מסוכנים ומאוחסנים בכספת של בית המרקחת, חשוב לי להבהיר ולחזק נקודות חשובות אלה גם לגבי התרופה אדרל.
אדרל, כמו ריטלין וקונצרטה, משתייכת למשפחה כימית הנקראת אמפטמינים. למעשה אדרל הוא החומר שעל שמו נקראת כל הקבוצה: זהו האמפטמין בעצמו. על פי הכתוב על האריזה נראה כי יש באדרל כמה מרכיבים, אולם השמות הארוכים של מרכיבים אלה הינם כולם מבנים שונים של אותו החומר: אמפטמין.

הדבר הכי חשוב שהורים חייבים לדעת אודות אדרל

הדבר הכי חשוב שהורים חייבים לדעת על אדרל (אמפטמין) הוא שאם נוסיף לו קבוצה כימית קטנה (שנקראת מתיל) נקבל סם רחוב ממכר ואסור: מתיל אמפטמין או בקיצור: מתאמפטמין; או בשפת הרחוב: קריסטל. בדיוק כפי שקריסטל ממכר כך גם אדרל הוא חומר בעל פוטנציאל רציני לגרום לתלות חמורה. זה רשום בפירוש גם בעלון התרופה. הדבר השני שחשוב לדעת הוא שאדרל נמצא אחראי לעשרות מקרי מוות בארה"ב ובקנדה.

אדרל וסמי פיצוציות

מהם בעצם אדרל, ריטלין, קונצרטה והאמפטמינים בכלל? זוהי אותה משפחה של חומרים שנפוצים כיום תחת הכינוי סמי פיצוציות. אלה חומרים שממריצים את המוח (סמים ממריצים), יכולים לגרום לתחושה של היי, או פוקוס, אבל כאשר מפסיקים אותם, הם גורמים לדיכאון, עצבנות, אגרסיביות, כעסים, מחשבות שווא ולעיתים ממש להתפרצות של פסיכוזה. המשטרה לא מצליחה מזה שנים לעצור את הייצור והמכירה של חומרים אלה, כיון שהם מיוצרים במעבדות ביתיות. המדינה מנסה להכניס את החומרים לרשימת הסמים האסורים, אולם היצרנים עושים להם מייד שינוי כימי קטן, הופכים אותם לנגזרת חדשה של אמפטמין, שאינה מצויה עדיין ברשימה האסורה ומוציאים אותם לשוק תחת שם אחר. חברות התרופות פועלות בדרך הפוכה: הן מייצרות אמפטאמין חדש, מקבלות היתר לשווק אותו באופן חוקי למרות תופעות הלוואי הידועות והסיכונים הכבדים, ואז יש להן פטנט שלא רק מאפשר להן להרוויח הון ממכירות הסם הזה, אלא שלחברות אחרות אף אסור להפר את הפטנט במשך כמה שנים ולייצר את אותו החומר. באופן זה נותר לחברת התרופות די זמן על מנת להכשיר רופאים ואנשי מקצוע לרשום את החומר הזה לילדים על סמך השפעותיו בטווח הקצר, תוך התעלמות ברורה מהשפעותיו השליליות בטווח הארוך.

אדרל: השפעה בטווח הקצר, נזקים בלתי הפיכים בטווח הארוך

בתוך תקופה קצרה הגוף מתרגל לאדרל, ויש צורך להגדיל את המינון כדי להשיג השפעה וכדי להימנע מאפקט הריבאונד הדרמטי שמתרחש כאשר ריכוז התרופה בדם יורד אחר הצהריים מתחת לסף מסוים. זה השלב שבו אדרל גורם להתנהגות או לדיבור בלתי נשלטים, אגרסיביות או התכנסות שקטה פנימה בדיוק כפי שגורמים ריטלין וקונצרטה. אדרל גורם לדיכוי קשה בתיאבון שגורם לחוסרים תזונתיים שיוצרים תופעות לוואי בולטות נוספות כגון טיקים, מצבי רוח, עצבנות וחוסר שינה או מחמירים את תופעות הלוואי של האדרל אף יותר. ההשפעה בטווח הקצר אינה יותר מאשליה זמנית, שכן התועלת שלה קצרת טווח, והבעיות הנלוות רק הולכות ומעצימות. חלק מהנזקים של אדרל הינם בלתי הפיכים, והשפעתו החיובית בטווח הארוך מוטלת בספק, שכן כאשר הילד נמצא תחת השפעה של סמים מעוררים ישנה אשליה שיכולותיו התגברו. זוהי טעות, שכן אדרל איננו מרפא את המוח (שמלכתחילה לא הוכח כי הוא אכן חולה) אלא דווקא מנוון אותו, בכך שהוא עושה את העבודה במקומו, ולכן קשה מאד להפסיק ליטול אותו.

אדרל גורם תלות קשה אף יותר מאשר ריטלין וקונצרטה

הפסקת התרופה לאחר מספר שבועות בלבד כבר עלולה לגרום לרגרסיה, הידרדרות דרמטית ביכולת, בתפקוד ובמצב הרוח, רגישות יתר, עצבנות ואף דיכאון. התלות שמפתחים מהשימוש באדרל חמורה אף יותר מזו הנגרמת מריטלין וקונצרטה, והיא אכן דומה לתלות שגורמים סמי המסיבות וסמי הפיצוציות ואף גרועה ממנה. משפחת האמפטמינים ידועה גם בזכות סמים נוספים גורמי תלות הנמנים עמה ביניהם קוקאין ואקסטזי.

ההמלצה המקצועית שלי

ההמלצה המקצועית שלי למשרד הבריאות והחינוך היא לאסור לחלוטין את השימוש באמפטמינים מעוררים כדוגמת אדרל, ריטלין וקונצרטה מתחת לגיל 18. זוהי לגליזציה חמורה של סמים שמתחילה עוד בגילאי הגן. סמים מעוררים בבתי הספר שלנו עושים בדיוק את ההיפך ממה שהם מבטיחים, כי לא רק שהם לא משפרים את ההישגים הלימודיים, הם גורמים לבעיות משמעת, לאלימות ולהתרחבות חסרת ההיגיון של מסגרות החינוך המיוחד בהן צומח באשמתנו דור אשר פשע, אלימות וסמים הם עובדות חיים עבורו. בינתיים, כל אזרח צריך להסתכל לעובדות בעיניים ולפעול בהתאם.

יום רביעי, 15 בפברואר 2012

ריטלין - אפשר לוותר עליו?

המאמר ריטלין - אפשר לוותר עליו? , ד"ר יעל טוקצ'ינסקי , ינואר 2012
האם יש לרפואה המשלימה תחליף לריטלין?

שאלה: ילדים השייכים לקבוצת חוסר קשב וריכוז מטופלים בידי חלק מהרופאים הקונבנציונליים בתרופת הריטלין או בתרופות דומות. יש הממליצים על התרופה ואחרים הפוסלים אותה. האם ברפואה המשלימה ישנה דרך חלופית לתרופות מסוג זה ומה הטיפול המומלץ לילדים אלה?

תשובה:

בעשרים השנים האחרונות כמות הילדים שאובחנו כסובלים מ-ADD/ADHD גדלה בצורה מדהימה. כפי שהזכרת, הטיפול התרופתי בבעיה הוא בדרך כלל על ידי ריטלין. כל שנה בישראל נמכרים כ100 (מאה!) ק"ג של ריטלין. להזכירכם, המינונים הם במיליגרמים.

ריטלין זהו שמו המסחרי של מטילפנידאט. זהו חומר, שבלשכה לתרופות של ארה"ב משתייך לאותה קבוצה, כמו קוקאין, מורפין ואמפטמין. יצרני התרופה מאשרים, שהוא מעורר תלות. בנוסף לכך, לתרופה הזאת יש הרבה תופעות לוואי, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.

בין תופעות הלוואי של ריטלין: נדודי שינה, עצבנות, תוקפנות כלפי הסביבה, שינויים בדופק, הפרעות במערכת הקרדיו-ווסקולארית, הפרעות אכילה, איבוד משקל, התנהגות כפייתית, הזיות, מחשבות על התאבדות, עוויתות, התנהגות בלתי יציבה, פאניקה, עליה בלחץ דם, פסיכוזה; הוא מזיק לכליות, ללב ולכבד, גורם להרס בלתי הפיך לכלי הדם, משפיע ישירות על המוח. בגלל פגיעה בתאי המוח, אחת מתופעות לוואי שלו היא מחלת הנפילה. בין נוטלי ריטלין אחוז המתאבדים גבוה ב-15% משאר האוכלוסיה. בנוסף, אנשים שקיבלו בעבר או מקבלים בהווה ריטלין נוטים לשימוש בסמים (יותר, לעומת אנשים שלא קיבלו ריטלין).

קודם כל, לא כל הילדים שנחשבים להיפראקטיבים, הם אכן היפראקטיבים. חלקם פשוט פעילים מאד. הרבה אנשים ידועים הגיעו להישגים שלהם ולתהילה בזכות התכונות שנקראות היום היפראקטיביות ומדוכאות. למשל, אלברט איינשטיין.

לילדים אחרים יש בעיה כלשהי. אם ילדכם נראה לכם היפראקטיבי, שימו לב, האם הוא תמיד כזה? אם לא, אלא רק במקום מסויים (למשל, רק בבית או רק בבית הספר), זהו סימן לכך, שיש לו בעיה מסוימת במקום הזה. במקום להרעיל אותו ברטלין, יש להתאמץ באיתור הבעיה ובטיפול בה.

אם הילד אכן היפראקטיבי (ולא מורה ולא גננת יכולות לאבחן את זה, אלא פסיכיאטר ילדים או נוירולוג ילדים בלבד), בכ-30% מהמקרים הבעיה נעלמת מעצמה עם הזמן בתום התפתחות מערכת העצבים.

30% נוספים של הילדים מסתגלים לבעייתם ומתפקדים כשורה. אפשר וטוב לתמוך בהם, אבל אין צורך לתת להם בריטלין. שאר המקרים אכן זקוקים לטיפול, וקיים טיפול אלטרנטיבי לבעיה. רק במעט מקרים אין מה לעשות, אלא לתת ריטלין.

לפעמים הבעיה היא בתזונה. התברר, שכאשר ילד עובר לתזונה בריאה (ללא ג'אנק פוד בכלל, ללא משקאות ממותקים, ללא סוכרים מזוקקים, ללא קפה, ללא חומרים מזיקים, ללא חלב וכו') – ב-85% מהמקרים זה מספיק. שום טיפול נוסף פשוט לא נדרש. בכל מקרה, לילדים אלה מומלצת תזונה עשירה בדגנים, פירות וירקות, ויש להימנע מסוכר לבן וכל מזון המכיל חומרי טעם וריח, חומרים משמרים וחומרי צבע, וכן כל מזון שעשוי בטיגון בשמן עמוק. למשל, אם אתם רוצים לתת לילד כזה צ'יפס – הכינו אותו בתנור אפיה ולא במחבת.

היפראקטיביות יכולה להיות תופעת לוואי של חיסונים, של זיהום טפילי (במיוחד קנדידה), אלרגיות למזון ועוד. בכל המקרים האלה הטיפול בADD/ADHD הוא טיפול במקור הבעיה.

לפעמים הסיבה נעוצה בתזונה דלת מזינים ובחוסר בויטמינים/מינראלים או חומרים חיוניים אחרים כתוצאה מכך. השלמת החסר על ידי תוספי תזונה ותזונה עשירה בהמשך עוזרים במקרים כאלה.

תהיה הסיבה אשר תהיה, ניתן לפתור את הבעיה בעזרת רפואה משלימה. יש טיפול הומאופתי לבעיה. יש תוספי תזונה שהוכחו כיעילים לבעיה, למשל, אומגה-3 במינונים גדולים, אבץ, ברזל, פרוביוטיק ועוד. יש דיאטות מיוחדות לאנשים שאובחנו כ-ADD/ADHD, כאשר יש שיפור כבר אחרי חודש-חודשיים מתחילת הדיאטה!

לפעמים חוסר איזון בפעילות המוח (היפראקטיביות) נגרם ע"י חוסר איזון בטונוס שרירים. במקרים כאלה יכול לעזור כירופרקט. לפעמים יכולה לעזור אוסטיאופתיה קרניאלית.

יום שבת, 12 בנובמבר 2011

שום מחקר לא יטהר את הריטלין מהיותו סם מסוכן לילדים - מאמר מאת אילן סלומון, רוקח מוסמך

זה בכלל לא משנה אם הילדים שמתו מוות פתאומי בעת שנטלו ריטלין מתו מהתרופה או שלא. מה שמשנה זה כמה ילדים נוספים ימותו בעקבות הקשרים הכספיים של ה- FDA האמריקני עם חברות התרופות, ומהכותרות בתקשורת שחגגו מביטול תופעת לוואי אחת מתוך מאה של הריטלין וניסו להציג אותו כסוכרייה על מקל.

ריטלין איננו בטוח לילדים, כפי שאי אפשר לומר שבני משפחתו הכימית: הקוקאין, האקסטזי או המתאמפתאמין (קריסטל) בטוחים לילדים. גם רוב האנשים שנוטלים קוקאין לא מתים מוות פתאומי מפגיעה בלב, אבל זה לא אומר שהוא בטוח עבור ילדים. ריטלין וכל "חבריו", עדיין עלולים להגביר את קצב הלב ולהעלות את לחץ הדם, גם אם לא יגרמו מוות.

אבל חשוב מזה: הריטלין, גורם בעצמו להתנהגות פסיכוטית אצל ילדים כדבר שבשגרה, כיון שהוא בעצם כדור מרץ. השפעת הריטלין מתהפכת כאשר ריכוזו בדם משתנה: הוא אמנם מרסן את הילד בבוקר, אבל עלול להמריץ אותו כהוגן אחר הצהריים, בערב או בסופי שבוע (כשריכוז התרופה בדם נמוך יותר) ולהפוך אותו לבלתי נשלט, רגזן, אגרסיבי, מדוכא או כפייתי.

רבים מהילדים שמתחילים ליטול ריטלין עוברים לאחר חודשים או שנים לנטילה של תרופות אנטי פסיכוטיות כדוגמת ריספרדל/ ריספונד. זאת, מבלי שאיש יודה כי הריטלין הוא הגורם להתנהגות הבלתי נשלטת, לחרדות, למחשבות השווא או לטיקים שהתפתחו אצל הילד.

מסתבר, שכשליש מאלה, שמתחילים ליטול ריטלין, מפסיקים אותו בחודש הראשון עקב תופעות לוואי בלתי נסבלות. הם לא נכנסים לשום סטטיסטיקה ולשום מחקר.

בארה"ב כחמישה מליון ילדים מאובחנים ב"הפרעת קשב", אולם כמחצית מהם עדיין נמנעים מליטול אותו, או ניסו והפסיקו, למרות מסעות הפרסום הבלתי פוסקים בערוצי הטלוויזיה שם.

כיון שכמעט כל ילד כיום מתאים לרשימת הקריטריונים של "הפרעת קשב", ברור שלא מדובר במדע אלא במזימה, ושמאחורי הקלעים עובדים במרץ אנשי שיווק, שלא מתעניינים בבריאות ילדינו, שמנסים לשכנע אותנו שלהתנהג כמו ילד זו מחלה שחייבת תרופה, ושהפכו את בתי הספר שלנו למרפאות פסיכיאטריות.

הבעיה של קשב וריכוז הינה בעיה חינוכית ולא רפואית. חינוך טוב מתחיל מדוגמא אישית וכולל בין השאר סבלנות, כבוד הדדי, ובעיקר סובלנות כלפי התנהגות לא מושלמת של אנשים שטרם בשלו לגמרי=הילדים שלנו.

הפיתרון היחיד למגיפת הפרעות הקשב המידבקת, שהופכת את דור העתיד שלנו לדור מסומם הינה להשליך מבתי הספר את רשימת הקריטריונים והאבחנות שקבעו הפסיכיאטרים בשליחותן של חברות התרופות.
.

.
קישורים:

יום שבת, 25 בספטמבר 2010

שיר מחאה נגד ריטלין - להקת הדור האחרון - מהתקליט "משהו ללב"

"התרופה שלך אני לא אוהב, אמא... תביאי לי משהו ללב" אומרים להקת הדור האחרון על הסם הפסיכיאטרי ריטלין. האזינו לשיר.
.

.
ריטלין
הדור האחרון
מילים: זמיר גולן
לחן: זמיר גולן

יושב צורח על ארגז החול
כבר לא מעוניין להמשיך לגדול, אמא
מביט מהצד איך הכל מתפורר
אני לא יכול להתאפק יותר, אמא
תביאי לי משהו אחר

מגדל הקלפים שבניתם חרב
זה לא העולם שאת חלמת עליו, אמא
הכדור שנתתם לי כבר לא עוזר
את כל הראש שלי הוא מסחרר, אמא
תביאי לי משהו אחר

אהה.. זה דוקר בבטן כמו סכין
כשאת כאן, מגיעה בבוקר, אין אוויר
כשבינינו יש חומות גבוהות של ... ריטלין

אני לא מתכוון עוד להמשיך לצעוד
בשביל שמוביל לאותה התהום, אמא
המוצץ שדחפתם לי בתוך הפה
לא משתיק את הכאב הזה, אמא
תביאו לי משהו שונה

אהה.. זה דוקר בבטן כמו סכין
כשאני מתעורר בבוקר, אין אוויר
כשבינינו יש חומות גבוהות של ... ריטלין

זה לא הגשם שדופק בחלון
זה לא בגללו אני לא יכול לישון, אמא
קשה לבלוע בלי להיות רעב
והתרופה שלך אני לא אוהב, אמא
תביאי לי משהו ללב

קישורים:

יום שבת, 9 בינואר 2010

הפרעות קשב ריכוז (ADHD) - לאהוב את הילדים, לא לסמם אותם

ד"ר ברגן טוען כי הסמים הפסיכיאטריים הממריצים כגון ריטלין אינם מועילים לילד אלא גורמים נזק קשה למוח הצעיר אשר אמור לגדול ולהתפתח. במקום לסמם את הילדים צריך לתת להם הדרכה, חינוך, לימוד ואהבה.
השיקולים שעומדים מאחורי התרבות הקלוקלת של חינוך באמצעות חומרים ממריצים, נובעת משיקולים זרים של חברות התרופות, ובעלי מקצוע, הרוצים לעשות כסף קל על גבם של הילדים. (בד"כ מאוכלוסיות מוחלשות)
סמים פסיכיאטריים ממריצים גורמים להתנהגות מסוימת אשר לכאורה נראה כאילו יש שיפור ביכולות הילד אך הטבליות הכימיות האלו אינן מכיל ידע, או חדרכה, אלו סמים מסוכנים אשר גורמים נזקים למוח.
.

.
קישורים:

יום שישי, 11 בדצמבר 2009

תרופות להפרעת קשב ריכוז - ADHD, דרכי פעולה ותופעות לוואי

תרופות להפרעת קשב ריכוזמתוך המאמר תרופות ADHD

האם סמי ADHD הם הדבר הנכון לך ולילדיך?


תרופות יכולות לעזור להפחית את הסימפטומים של היפראקטיביות, חוסר תשומת לב, ואימפולסיביות אצל ילדים ומבוגרים עם בעיות קשב וריכוז. אבל תרופות ADD / ADHD באות עם תופעות לוואי והסיכונים, והם לא אפשרות הטיפול היחידה. בין אם אתה ההורה או החולה, חשוב ללמוד את העובדות לגבי תרופות עבור ADD / ADHD כדי שתוכל לקבל את ההחלטה הנכונה על מה שהכי טוב לך או לילדיך.

תרופות הפרעות קשב: מה שאת/ה צריך לדעת

החלטה על שימוש בתרופות ADD / ADHD יכולה להיות קשה, אבל לימוד מוקדם של הנושא יכול לעזור. הדבר הראשון הוא להבין מה התרופות עבור ADD ו-ADHD יכולות או לא יכולות לעשות. חשוב להיות מציאותיים. תרופות ל-ADHD עשויות לעזור לשפר את היכולת להתרכז, לשלוט בדחפים, לתכנן קדימה, ולפעול באמצעות עם משימות. עם זאת, הגלולה אינה קסם שיתקן את הבעיות שלכם או של ילדיכם. גם כאשר התרופה פועלת, ילד עם ADD / ADHD עלול עדיין להאבק עם השכחה, בעיות רגשיות, ואת המבוכה החברתית, או מבוגר עם חוסר הארגון, קשיים במערכת היחסים.

חשוב גם להבין כי התרופה לא מרפאת ADD / ADHD. זה יכול להקל על הסימפטומים בזמן השימוש, אבל שמפסיקים ליטול את התרופות, הסימפטומים יחזרו. כמו כן, תרופות ה- ADD / ADHD עובדות טוב יותר עבור קבוצה מסוימת מאשר לאחרת. חלק מהאנשים חווים שיפור דרמטי,בעוד שאחרים רק רווחים צנועים.

כל אדם מגיב באופן שונה ובלתי צפוי לתרופות ADHD, השימוש בתרופה צריך תמיד להיות בפיקוח הדוק אישית על ידי רופא. כאשר הפיקוח על תרופות ADD / ADHD לא נעשה בזהירות, הסם פחות יעיל ויותר מסוכן.

תרופות ממריצות עבור הפרעות קשב

ממריצים הם הסוג הנפוץ ביותר של תרופות מרשם עבור הפרעת קשב. הן הוותיקות ביותר לטיפול ADD / ADHD , ועליהן נעשו מחקרים רבים לבדוק את האפקטיביות שלהם. תרופות אלו כוללות תרופות בשימוש נרחב כגון ריטלין, Adderall ו דקסדרין.

הרעיון הוא שממריצים אמורים לעבוד על ידי העלאת רמות דופמין במוח. דופמין הוא מוליך עצבי הקשור מוטיבציה, הנאה, תשומת לב, ותנועה.

עבור אנשים רבים עם בעיות קשב וריכוז, תרופות ממריצות מגבירות את הריכוז והמיקוד תוך צמצום התנהגויות היפראקטיביים ואימפולסיבי.

ממריצים עבור ADD / ADHD באים בשני אופנים: לטווח קצר וארוך. ממריצים לטווח הקצר מגיעים לשיא אחרי כמה שעות, יש לקחת 2-3 פעמים ביום. ממריצים לטווח ארוך כגון קונצרטה משתחררים בגוף באטיות כ- 8-12 שעות, והם נלקחים בדרך כלל רק פעם ביום.

הגרסאות לטווח עדיפות בדרך כלל, שכן לעתים קרובות אנשים עם ADHD מתקשים לזכור לקחת את הכדורים שלהם. נטילת רק מנה אחת ביום זה הרבה יותר קל ונוח יותר.

תופעות לוואי נפוצות של ממריצים עבור הפרעות קשב:

* תחושת חסר מנוחה ועצבנות
* קשיים בשינה
* אובדן תיאבון
* כאבי ראש
* קלקול קיבה

* עצבנות, מצב רוח לא יציב
* דיכאון
* סחרחורת
* פעימות לב מואצות
* טיקים

תרופות ממריצות עשויות לגרום לשינויים באישיות. יש אנשים שהפכו להיות מסוגרים, קרי רוח, נוקשים, פחות ספונטניים או דברניים. אחרים פיתחו סימפטומים אובססיביות כפייתית.

חששות בטיחות של ממריצים

מעבר לתופעות הלוואי, ישנם מספר חששות בטיחות הקשורים עם תרופות ממריצות עבור ADD / ADHD.

* השפעה על המוח המתפתח - ההשפעה ארוכת הטווח של תרופות ADD / ADHD על המוח המתפתח של הנערים עדיין לא ידוע. חוקרים מודאגים כי השימוש בתרופות כגון ריטלין על ילדים ובני נוער עלולים להפריע לתהליך התפתחות של מוח נורמלי.

* בעיות הקשורות ללב - תרופות ממריצות ל- ADD / ADHD נמצאו שעלולות לגרום למוות פתאומי אצל ילדים ומבוגרים עקב בעיות הלב. איגוד הלב האמריקני ממליץ לכל האנשים, כולל ילדים, לעשות הערכה לבבית כוללת לפני התחלת השימוש בממריצים.

* בעיות פסיכיאטריות - ממריצים עבור ADD / ADHD עלולות לעורר או להחמיר סימפטומים של עוינות, תוקפנות, חרדה, דיכאון, ופרנויה. אנשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של התאבדות, דיכאון, או הפרעה דו קוטבית נמצאים בסיכון גבוה במיוחד, וכן יש לפקח בזהירות כאשר לוקחים ממריצים.

* שימוש זר - בעיה גוברת היא השימוש בממריצים למטרות זרות , במיוחד בקרב בני נוער ומבוגרים צעירים. סטודנטים נוטלים אותם לחיזוק כאשר חש לחץ לבחינות או כדי למשוך את כל הלילה ללימודים. אם הילד נוטל ממריצים, יש לוודא שהוא או היא לא משתפים אחרים בשימוש בגלולות או שמוכרים אותם.

ממריצי ADD / ADHD אינם מומלצים עבור אלו:

* בעלי כל סוג של מום בלב או מחלות
* לחץ דם גבוה
* פעילות של בלוטת התריס
* גלאוקומה
* רמות גבוהות של חרדה
* היסטוריה של שימוש בסמים


תרופות ממריצות - סכנות

התקשר לרופא שלך מיד אם לך או לילדך יש אחת מהתופעות הבאות בעת נטילת תרופות ממריצות לבעיות קשב וריכוז:

* כאבים בחזה
* קוצר נשימה
* התעלפות
* לראות או לשמוע דברים שאינם ממשיים
* להאמין לדברים שאינם ממשיים
* חשד או פרנויה

תרופות לא ממריצות עבור הפרעות קשב

בנוסף לסמים ממריצים המסורתית, יש תרופות אחרות המשמשות לטיפול ב- ADD / ADHD, , תרופות נוגדות דיכאון לא טיפוסיות (אטיפיקליות) כגון: סטרטרה (Strattera), ותרופות מסוימות ללחץ דם. ברוב המקרים, נעשה שימוש בתרופות שאינן ממריצות כאשר אינן עובדות, או גורמות לתופעות לוואי בלתי נסבלות.

סטרטרה - Strattera

Strattera, הידועה גם בשם הגנרי שלה atomoxetine , היא בתרופה הלא ממריצה היחידה שאושרה על ידי ה-FDA לטיפול ב- ADD / ADHD . בניגוד לממריצים, אשר משפיעים על דופמין, Strattera מגבירה את רמות הנוראפינפרין, כימיקל אחר במוח.

Strattera עובדת יותר זמן במוח מאשר סמים ממריצים, ומשפיעה מעל 24 שעות. זוהי אפשרות טובה עבור אלה שיש להם בעיה ליטול גלולה בבוקר. מאחר ויש לסטרטרה כמה תכונות נוגדות דיכאון, זה גם בחירה עבור אלה עם בעיית חרדה או דיכאון. יתרון נוסף הוא שאין לסטרטרה החמרה של תופעת לוואי טיקים או תסמונת טורט.

מצד שני, Strattera לא נראה יעילה כמו תרופות ממריצות נגד סימפטומים של היפראקטיביות.

תופעות לוואי נפוצות של Strattera כוללות:

* עייפות
* כאבי ראש
* כאב בטן
* בחילות והקאות
* סחרחורת
* התרגשות או עצבנות

Straterra עלולה לגרום נדודי שינה ודיכוי התיאבון, אך תופעות הלוואי הללו שכיחות יותר בקרב ממריצים.

סיכוני התאבדות של סטרטרה

על פי תווית האזהרה של Strattera, התרופה עלולה לגרום להגברת מחשבות אבדניות ופעולות מסוימות אצל ילדים ובני נוער. זהו סיכון מסוים אם לילד שלך יש הפרעה דו קוטבית או דיכאון בנוסף ל-ADHD.

יש לקרוא לרופא באופן מיידי אם הילד מפתח או מגביר מחשבות של התאבדות או שינויים במצב רוח או בהתנהגות, כולל עצבנות או חרדה קיצונית.

ההחלטה אם לקחת או לא לקחת תרופות הפרעות קשב

גם כאשר חמושים עם כל העובדות, ההחלטה אם לקחת או לא לקחת ADD / ADHD תרופות לא תמיד קל. אם אינך בטוח, לא למהר עם ההחלטה. קח את הזמן לשקול את האפשרויות שלך. ואם התרופה היא עבור הילד שלך, הקפד לקבל את הדעה שלו או שלה בקבלת ההחלטות.

והכי חשוב, לסמוך על האינסטינקטים שלך לעשות מה שאתה מרגיש נכון. אל תתן לאף אחד להלחיץ אותך, יהיה זה הרופא שלך, או מנהלת בית הספר של הילד שלך, אם אתה לא מרגיש בנוח עם זה או מוכן לקחת צעד נוסף.

שאלות לשאול רופא מומחה ל- ADD / ADHD

התייעצות עם רופא מומחה ADD / ADHD או פסיכיאטר מנוסים יכולים לעזור לך להבין את היתרונות והחסרונות של התרופות. הנה כמה שאלות לשאול:

* מהם הטיפולים שאינם תרופתיים ל- ADD / ADHD אתה ממליץ?
* האם הפרעות הקשב שלי יכולות להיות מנוהלות ללא תרופות?
* אילו תרופות אתה ממליץ ומה הן תופעות הלוואי?
* עד כמה התרופה יעילה עבור ADD / ADHD?
* כמה זמן ידרש לטיפול התרופתי?
* כיצד תיושם ההחלטה להפסיק את השימוש בתרופות?

 שר החינוך שי פירון - חוסר תובנה בשימוש בריטלין וזכר השואה

.
קישורים:

יום ראשון, 30 באוגוסט 2009

אל תתן להם לתייג אותך

שר החינוך גדעון סער מדווח כי חלה עליה דרמטית במספר הילדים שסווגו כבעלי צרכים מיוחדים: “כולם פתאום בעלי צרכים מיוחדים” צוטט השר.
.
זה לא שפרצה חלילה מגפה מסוכנת המתפשטת בקרב בני הנוער הלומדים בבתי ספר. מדובר בשינוי תרבותי, או ליתר דיוק שינוי מדיניות של משרד החינוך. בני האדם הם שונים מטבעם וטוב שכך. אילו היינו כולנו זהים, האנושות לא הייתה מתפתחת. לכל אחד המומחיות שלו.

משמעות השינוי במדיניות שמוביל משרד החינוך הנה תיוג של קרוב ל- 10% מהילדים ובני הנוער, כסובלים מהפרעת קשב ריכוז (ADHD). מדובר במעל למאתיים אלף ילדים המיועדים לצרוך סמים פסיכיאטריים לאורך כל ימי חייהם, רק מפני שמומחים לבריאות הנפש תייגו אותם ככאלה. ללא ספק תוספת הכנסות של מיליארדי דולרים לתעשיית התרופות לאורך שנים. חברות התרופות מובילות את השינוי התרבותי הזה מאחורי הקלעים. זוהי מערכת שיווק מניפולטיבית המנצלת את האינסטינקט הטבעי של ההורים להגן על ילדיהם על מנת לגרוף רווחים.
כל ילד שחי את החיים באופן מלא וחופשי יחווה מגוון רחב של רגשות אנושיים. הוא יחווה עצבות, שמחה, אדישות, אנרגיה, אופטימיות, פסימיות, פחד, תעוזה, אהבה, שנאה, חשדנות, אמון ורגשות אחרים. לחוות את הרגשות האלה, וללמוד להיות מונחה על ידיהם כראוי, הוא חלק חיוני של צמיחה והבשלה.
המאבחנים מזהים את הרגשות האלה, ובאופן מניפולטיבי מתפעלים או מתעלמים מההקשר ומפרשים את הרגשות כ"סימפטומים" של מחלת נפש.
.
שותפות לסמים חופשיים באמריקה - קריקטורה
שותפות לסמים חופשיים באמריקה - קריקטורה
בדיקה קלינית של ילד המאובחן כבעל הפרעת קשב ריכוז, לא תעלה שום בעיה כלשהי, הילד יעבור אותה כתקינה לחלוטין. לעומת זאת אבחון הפרעת קשב ריכוז, נעשית ע"י מומחה לבריאות הנפש על סמך חוות דעתו הסובייקטיבית. חוות דעת זאת מושפעת מהשינוי התרבותי שעוברת החברה שלנו. בעבר ילדים אלו יכלו להיות שובבים מידי, או מופנמים, היום הם מתויגים כסובלים מבעיה נפשית כלשהי, אשר אין לה מרפא, ולכן ידרשו לצרוך סמים פסיכיאטריים עד סוף ימיהם.
.
תופעות לוואי
לכאורה מדובר בשדרוג יכולות הקשב והריכוז של הילד כל עוד הסם נצרך. אולם הדברים אינם כה פשוטים, סמים פסיכיאטריים אלו הנם בעלי עשרות תופעות לוואי מסוכנות מאוד. לדוגמה, תופעות הלוואי של הריטלין הם:
פסיכוזה, מאניה ומצבים פסיכוטיים של אבדן שליטה, הזיות של חרקים מטיילים על המשתמש (במצב של ערנות), חוסר שקט, עצבנות, אי שקט מוטורי בלתי נשלט, בהלה וחרדה .. ועוד רבים.
.
חיי משפחה
התיוג פוגע בחיי המשפחה של המטופל. מחקר בריטי, "ילדים ונוער בריאות הנפש (2006)", קובע כי אחד מכל 10 ילדים מתחת לגיל 16 סובל מהפרעות. הנטייה לשייך את הצרות של ילדים עם בעיות פסיכולוגיות, יש לה השפעה משמעותית על דרך אינטראקציה עם בני נוער להורים שלהם.
.
אחריות והתמודדות עם בעיות
התוויות רפואיות על ילדים מתקבלות בהתלהבות על ידי כמה הורים לילדיהם. יש אומרים שהם חשים הקלה כאשר הם מגלים שהילד שלהם יש בעיה בבריאות הנפש, ולכן אינם אחראים להתנהגותם. האבחנה של ADHD מקל על הקושי בהתמודדות עם בעיות התנהגות.
.
נבואה שמגשימה את עצמה
לטיפול בילדים שנחשבו בעבר לנורמליים, יש תכונה של נבואה שמגשימה את עצמה. הרעיון שהם עומדים לעבור לבית ספר של חינוך מיוחד הוא חוויה טראומטית. רבים מהם מתחילים לפרש חרדות וחוסר ביטחון נורמליים דרך הביטוי של הפסיכולוגיה. התוצאה היא מספר הולך וגדל של ילדים שמבינים את חוויות החיים שלהם במונחים פתולוגיים, ולהיות מבולבלים עוד יותר.

בזבוז משאבים וזמן בהתעסקות יתר בחינוך המיוחד
האבחנה מסייעת גם לתביעת משאבים. מורים והורים נוהגים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה בבתי ספר. זוהי אחת הדרכים היעילות ביותר להורים לעזור לילדים שלהם לדרוש יחס מיוחד בגלל הקשיים שלהם. גם לבתי ספר קל יותר למשוך מימון עבור חינוך מיוחד, מאשר לתכניות תגמול בסיסי ולכן לעתים קרובות מאשרים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה.
למרבה הצער, השימוש בטכניקות טיפוליות חדשות בכיתה מסיחה מבתי הספר אתגרים חינוכיים, ולכן יש תוצאה לא מכוונת של פגיעה באיכות החינוך.
.
מה שצריכים ילדים ממבוגרים אינה אבחנה אלא הדרכה, השראה והבנה. אל תתנו להם לתייג אתכם.
.
קישורים:

אל תתן להם לתייג אותך

 אוגוסט 2009 - שר החינוך גדעון סער מדווח כי חלה עליה דרמטית במספר הילדים שסווגו כבעלי צרכים מיוחדים: “כולם פתאום בעלי צרכים מיוחדים” צוטט השר.
.
זה לא שפרצה חלילה מגפה מסוכנת המתפשטת בקרב בני הנוער הלומדים בבתי ספר. מדובר בשינוי תרבותי, או ליתר דיוק שינוי מדיניות של משרד החינוך. בני האדם הם שונים מטבעם וטוב שכך. אילו היינו כולנו זהים, האנושות לא הייתה מתפתחת. לכל אחד המומחיות שלו.

משמעות השינוי במדיניות שמוביל משרד החינוך הנה תיוג של קרוב ל- 10% מהילדים ובני הנוער, כסובלים מהפרעת קשב ריכוז (ADHD). מדובר במעל למאתיים אלף ילדים המיועדים לצרוך סמים פסיכיאטריים לאורך כל ימי חייהם, רק מפני שמומחים לבריאות הנפש תייגו אותם ככאלה. ללא ספק תוספת הכנסות של מיליארדי דולרים לתעשיית התרופות לאורך שנים. חברות התרופות מובילות את השינוי התרבותי הזה מאחורי הקלעים. זוהי מערכת שיווק מניפולטיבית המנצלת את האינסטינקט הטבעי של ההורים להגן על ילדיהם על מנת לגרוף רווחים.
כל ילד שחי את החיים באופן מלא וחופשי יחווה מגוון רחב של רגשות אנושיים. הוא יחווה עצבות, שמחה, אדישות, אנרגיה, אופטימיות, פסימיות, פחד, תעוזה, אהבה, שנאה, חשדנות, אמון ורגשות אחרים. לחוות את הרגשות האלה, וללמוד להיות מונחה על ידיהם כראוי, הוא חלק חיוני של צמיחה והבשלה.
המאבחנים מזהים את הרגשות האלה, ובאופן מניפולטיבי מתפעלים או מתעלמים מההקשר ומפרשים את הרגשות כ"סימפטומים" של מחלת נפש.
.
שותפות לסמים חופשיים באמריקה - קריקטורה
שותפות לסמים חופשיים באמריקה - קריקטורה
בדיקה קלינית של ילד המאובחן כבעל הפרעת קשב ריכוז, לא תעלה שום בעיה כלשהי, הילד יעבור אותה כתקינה לחלוטין. לעומת זאת אבחון הפרעת קשב ריכוז, נעשית ע"י מומחה לבריאות הנפש על סמך חוות דעתו הסובייקטיבית. חוות דעת זאת מושפעת מהשינוי התרבותי שעוברת החברה שלנו. בעבר ילדים אלו יכלו להיות שובבים מידי, או מופנמים, היום הם מתויגים כסובלים מבעיה נפשית כלשהי, אשר אין לה מרפא, ולכן ידרשו לצרוך סמים פסיכיאטריים עד סוף ימיהם.
.
תופעות לוואי
לכאורה מדובר בשדרוג יכולות הקשב והריכוז של הילד כל עוד הסם נצרך. אולם הדברים אינם כה פשוטים, סמים פסיכיאטריים אלו הנם בעלי עשרות תופעות לוואי מסוכנות מאוד. לדוגמה, תופעות הלוואי של הריטלין הם:
פסיכוזה, מאניה ומצבים פסיכוטיים של אבדן שליטה, הזיות של חרקים מטיילים על המשתמש (במצב של ערנות), חוסר שקט, עצבנות, אי שקט מוטורי בלתי נשלט, בהלה וחרדה .. ועוד רבים.
.
חיי משפחה
התיוג פוגע בחיי המשפחה של המטופל. מחקר בריטי, "ילדים ונוער בריאות הנפש (2006)", קובע כי אחד מכל 10 ילדים מתחת לגיל 16 סובל מהפרעות. הנטייה לשייך את הצרות של ילדים עם בעיות פסיכולוגיות, יש לה השפעה משמעותית על דרך אינטראקציה עם בני נוער להורים שלהם.
.
אחריות והתמודדות עם בעיות
התוויות רפואיות על ילדים מתקבלות בהתלהבות על ידי כמה הורים לילדיהם. יש אומרים שהם חשים הקלה כאשר הם מגלים שהילד שלהם יש בעיה בבריאות הנפש, ולכן אינם אחראים להתנהגותם. האבחנה של ADHD מקל על הקושי בהתמודדות עם בעיות התנהגות.
.
נבואה שמגשימה את עצמה
לטיפול בילדים שנחשבו בעבר לנורמליים, יש תכונה של נבואה שמגשימה את עצמה. הרעיון שהם עומדים לעבור לבית ספר של חינוך מיוחד הוא חוויה טראומטית. רבים מהם מתחילים לפרש חרדות וחוסר ביטחון נורמליים דרך הביטוי של הפסיכולוגיה. התוצאה היא מספר הולך וגדל של ילדים שמבינים את חוויות החיים שלהם במונחים פתולוגיים, ולהיות מבולבלים עוד יותר.

בזבוז משאבים וזמן בהתעסקות יתר בחינוך המיוחד
האבחנה מסייעת גם לתביעת משאבים. מורים והורים נוהגים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה בבתי ספר. זוהי אחת הדרכים היעילות ביותר להורים לעזור לילדים שלהם לדרוש יחס מיוחד בגלל הקשיים שלהם. גם לבתי ספר קל יותר למשוך מימון עבור חינוך מיוחד, מאשר לתכניות תגמול בסיסי ולכן לעתים קרובות מאשרים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה.
למרבה הצער, השימוש בטכניקות טיפוליות חדשות בכיתה מסיחה מבתי הספר אתגרים חינוכיים, ולכן יש תוצאה לא מכוונת של פגיעה באיכות החינוך.
.
מה שצריכים ילדים ממבוגרים אינה אבחנה אלא הדרכה, השראה והבנה. אל תתנו להם לתייג אתכם.
.
קישורים:

יום שבת, 6 ביוני 2009

מערכת החינוך כופה טיפולים פסיכיאטריים על ילדים בניגוד לחוק

הוועדה לפניות הציבור קיימה בינואר 2008 ישיבה בנושא פניות ציבור לגבי שימוש חורג של ילדים בתרופות ממכרות כדוגמת הריטלין (פרוטוקול הישיבה). הישיבה התקיימה בעקבות פנייה שהגיעה לוועדה מעמותת ”מגן לזכויות אנוש”, ממנה עולה שילדים רבים נפגעים מתרופות ממכרות כדוגמת הריטלין. לתרופות אלה 72 תופעות לוואי מסוכנות, תופעות עליהן לא מוזהרים ההורים מראש. בין התופעות: מחשבות אובדניות, התאבדות, פסיכוזה, אנורקסיה, בעיות בלב ועוד.
.
מערכת החינוך כופה אבחונים פסיכיאטריים ונוירולוגים על תלמידים בניגוד לחוק
לדברי ההורים, רבים מהם סובלים מלחץ עצום של מערכת החינוך לשלוח את ילדיהם לאבחונים נוירולוגיים ופסיכיאטרים בשל קשיי התנהגות בבתי ספר. לדבריהם, מערכת החינוך עושה זאת תוך הפעלת לחץ רב על ההורים ודרישה המתנה את המשך השהייה של הילד בבית הספר. התנאי שצוותי חינוך רבים מתנים הוא; לעבור אבחון, להשתמש בתרופות או שהילד יעבור מסגרת (באמצעות וועדות השמה), בדרך כלל ההעברה לחינוך מיוחד. כל זאת למרות שמשרד החינוך הוציא הוראת מנכ”ל האוסרת על הצוות החינוכי להציע, להמליץ, לדרוש, ללחוץ או להתנות שהייה בבית הספר והמשך לימודים בשימוש בתרופות או בעריכת אבחון. כמו כן, לא הרופאים נותני המרשמים ולא הצוות החינוכי בבתי הספר מזהיר את ההורים שמדובר בסם הנמצא תחת פקודת סמים מסוכנים. כמו כן הם אינם מציינים בפני ההורים את כל רשימת תופעות הלוואי. בנוסף, האבחון לילד `חסר קשב וריכוז, היפראקטיביות` הוא על סמך קריטריונים התנהגותיים בלבד. אין שום הוכחה פיזית גופנית שקיימת בעיה גופנית הקשורה בהפרעה זו.
.
ריטלין - סם מסוכן, מורה משועמם, תקלה באבחון
יו”ר הוועדה, ח”כ סופה לנדבר ציינה בתחילת הישיבה כי ריטלין ותרופות דומות נמצאת תחת פקודת סמים מסוכנים ולכן הוא סם מסוכן. הדעות לגבי ריטלין חלוקות אולם אסור למורים לכפות על ההורים לתת לילדים ריטלין ואסור להרחיק את הילדים מבית הספר אם הם אינם נוטלים ריטלין. לדברי ח”כ לנדבר, ברגע שהמאבחן לא מאבחן את הילד בצורה נכונה נגרם נזק בלתי הפיך לילד. לדבריה, לפעמים האשמה בחוסר קשב וריכוז אצל ילד נובע כתוצאה ממורה משעממת בכיתה ו/או משברים בבית המשפחה של הילד המשפיעים עליו ויש לקחת זאת בחשבון.
אחד הפונים שנכח בישיבה, רוקח במקצועו ציין כי נכון לשנת 2006, 290,000 מהילדים צורכים ריטלין. הורים רבים פונים לאבחונים פסיכיאטריים ומחליטים לתת ריטלין לילדים מבלי להיות מודעים לתוצאות לטווח הארוך. בשנת 2007 יש הכפלה בכמות השימוש בתרופה זו וגם סטודנטים נוטלים ריטלין לפני בחינות. לדבריו, ”מערכת החינוך לא מתפקדת היום ללא ריטלין. מערכת החינוך מצאה כלי להשתמש באמצעים רפואיים בשביל לטפל בבעיות משמעת. על מערכת החינוך להתמקד בחינוך ולא להתערב בהפרעות פסיכיאטריות”.
.
הורחק מבית הספר ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי בגלל ששרט מכונית של מורה
פונה נוסף שנכח בוועדה, סיפר שהגיע לוועדה על מנת לזעוק זעקה גדולה. הפונה, אב לשישה ילדים, בנו בן ה-17 וחצי הורחק מבית הספר ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי בגלל ששרט מכונית של מורה. לדבריו, מנהל בית הספר חייב אותו לקחת את בנו לחוות דעת פסיכיאטרית. על פי חוות הדעת הפסיכיאטרית בנו אובחן כמסוכן לציבור והוחלט לאשפזו באשפוז פסיכיאטרי. כל ניסיונות האב להתנגד לאשפוז עלו בתוהו ובנו שהה במוסד במשך כ- 5 ימים. לאחר שבא לבקר את בנו מצא אותו רדום וכששאל אותו מה נתנו לו ענה הבן ”תרופות רבות”. לאחר השחרור מהאשפוז, מכר המשפחה מצא יום אחד את בנו שכוב על הרצפה, מעולף ומוציא ריר בגלל התרופות. לאחר המקרה, החליט האב להפסיק את הכדורים לבנו. היום, שנתיים וחצי לאחר הפסקת נטילת הכדורים, הבן חייל בצה”ל ומתפקד למופת. כרב ומחנך הוא יכול להעיד כי ”ילדים רבים מתאשפזים בכפייה על לא עוול בכפם. על מערכת החינוך לתעל את האנרגיות ולהפנותן למקום אחר ולא לדכא את הילדים על ידי שימוש בתרופות. בית החולים הפסיכיאטרי הוא למעשה בית כלא למאושפזים”.
.
ריטלין באיומים ובלחץ
פונה נוספת שנכחה בוועדה סיפרה שהכריחו אותה לתת לבנה ריטלין כתנאי להישארותו בבית הספר. הילד לא היפראקטיבי, לא מכה ולא משתולל. באבחון הדידקטי שערכו לו נמצא כי יש להעניק לו הקלות במבחנים אולם הוא אינו מתאים לחינוך מיוחד. לדבריה, איימו עליה שבמידה ולא יקבל ריטלין יועבר לחינוך המיוחד. לדבריה, מאז נטילת הריטלין הילד אלים מאוד וסובל מנדודי שינה ורגשי נחיתות.
הגב` אלה שנר, יו”ר עמותת מגן לזכויות אנוש, ציינה בישיבה שהתקבלו בעמותה מאות פניות מהורים אשר העידו על הלחץ המופעל עליהם מצד בתי הספר. הגב` שנר אמרה שפנתה לוועדה בתקווה להעביר את המסר שאסור לחייב או לדחוף הורים לשימוש בריטלין. הגב` שנר ציינה כי יש נוהל במשרד החינוך לפיו אין לחייב הורים לתת לילדיהם ריטלין אולם משרד החינוך איננו אוכף זאת.
.
ריטלין - בעיית אבחון, טיפול מתמשך לכל החיים
פרופ` אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות ציין בפני הוועדה כי ישנה עליה מתמדת של מכירת ריטלין בארץ וב-5 השנים האחרונות הצריכה גדלה כמעט פי 3, מ- 90 ק”ג בשנת 2002 ל – 260 ק”ג בשנת 2006. מדובר בשימוש בריטלין על ידי ילדים ומבוגרים. ממוצע הצריכה השנתית של ריטלין לכל ילד מטופל הנה כ- 8 גרם, למבוגר היא כ- 12 גרם. ממוצע כ- 9 גרם לנפש. לכן, בשנת 2006 טופלו כ- 30,000 ילדים ומבוגרים בריטלין. יש להניח כי כ- 3/4 היו ילדים עד גיל 18. ...
לדברי פרופ` אור נוי, כאשר נוטלים תרופה צריך לדווח על תופעות הלוואי ולבקש חוות דעת נוספת במידה ואלה קיימות. לדבריו, ריטלין היא אחת מהתרופות הותיקות ביותר ומוכרת כבעלת תופעות לוואי פחות קשות. יחד עם זאת יש לריטלין כ- 6-8 תופעות לוואי וחובה על הרופאים לדווח על תופעות לוואי אלה להורים. הטיפול בריטלין הינו טיפול מתמשך וצריך ליטול את התרופה כל החיים. לדבריו, הבעיה העיקרית בנושא היא בעיית האבחון. לדבריו, יש צורך לייעד שעה לאבחון. בקרוב, אמור לצאת חוזר מנכ”ל המפרט את כל ההנחיות באופן ברור לאבחון הפרעות קשב וריכוז. פרופ` אור נוי ציין כי למשרד הבריאות אין כל אפשרות לכפות על קופות החולים לבצע אבחון ארוך ומדויק. לדבריו, חייבים להיות קריטריונים ברורים ומוגדרים לאבחון בעיות קשב וריכוז שיכללו מספר מרכיבים.
.
אסור להתנות מתן ריטלין לילד כהמשך לימודים בבית הספר
הגב` עירית ליבנה, מפקחת תחום בריאות במשרד החינוך, התרבות והספורט, ציינה כי על פי הנוהל של משרד החינוך, טיפול תרופתי ניתן רק על פי מסמך רפואי עם הסכמת ההורים שמגבה. לדבריה, לא יתכן מצב שניתן טיפול תרופתי בהחלטת בית-הספר. כל טיפול שניתן חייב להיות מגובה וכאשר יש מסמך רפואי ההורים נותנים גיבוי. המורה והגננת לא יקבעו את דרך הטיפול. אם ילד צריך לקבל ריטלין הסמכות של המורה והגננת זה להעביר לייעוץ. לדבריה, אסור להתנות מתן ריטלין לילד כהמשך לימודים בבית הספר.
.
קישורים:

יום חמישי, 28 במאי 2009

הונאות הענק של חברות התרופות - עשיית כסף מסמים פסיכיאטריים

ד"ר ג'ון רנגן וירפו מנכ"ל לשעבר של ענקית תרופות שבדית מדבר על הונאות הענק של חברות התרופות.
.

.
חברות התרופות פוגעות בבריאות ותוחלת החיים של המטופלים
"שלושים וחמש שנים מחיי עבדתי בתעשיית התרופות. הם לא עושים כלום, מלבד פגיעה בתוחלת החיים של האנשים בעולם. מדוע הם עושים זאת? כי הם רוצים לעשות כסף, כסף, כסף ..., החיים שלכם לא מעניינים אותם, מעניין אותם הארנקים שלהם. ידיי מלוכלכות כמו ידיהם. תעשיית התרופות סיפקה לי עבודה טובה, מכיוון שלמדתי רפואה, כשאני מצוי בתחום הרפואה, אני חש טוב עם זה.
התחלתי לעבוד כאיש מכירות, והתקדמתי בקריירה עד שהגעתי לדרגת מנכ"ל חברת תרופות ענקית בשבדיה. ... אני שילמתי שוחד לממשלת שבדיה כדי שיאשרו את התרופה 'פרוזאק' בשבדיה. ...
.
חברות התרופות מקושרות לשלטון
מה תעשיית התרופות מעוללת לנו? הם התעשייה עתירת הכח ביותר בעולם, הם ישנים במיטה אחת עם ממשלות, הם משתמשים בשחיתות להשיג את מה שהם רוצים, ... יש להם הרים של כסף שבו הם משתמשים לעשות עוד כסף. הם הורגים יותר אנשים מאשר מספר האנשים המתים במלחמות. אנו זקוקים לחברות התרופות כי ישנם מעט דברים טובים בתעשייה הזאת. אבל הרוב מה שהם מייצרים זה זבל.
אין להם עניין לרפא את מחלותיכם, הם בעניין של ליצור אצלכם עוד מחלות, הם מעוניינים בטיפולים בסימפטומים, הם מעוניינים בחולי סכרת, פרקינסון, ועוד .. מפני שהתרופות למחלות אלו, ניתנות לחולים למשך שארית חייהם. ...
.
חברות התרופות מסתירות את תופעות הלוואי הקשות של תרופותיהן
חברת תרופות שבדית נקנסה ב- 1.4 מיליארד דולר ע"י ארה"ב. מדובר בסם פסיכיאטרי שאושר לחולי סכיזופרניה, החברה לא הייתה מרוצה מהמכירות לחולי הסכיזופרניה המעטים, והחלה לשווק את התרופה לבעלי בתי אבות, בטענה כי התרופה תחסוך להם כסף רב באחזקת הדיירים, כי התרופה תרדים את הזקנים, וזה יחסוך כסף רב לבעלי בתי אבות. צוות הלילה יהנה מפחות טרחה בלילה.
חברת התרופות הסתירה את תופעות הלוואי, בעת קבלת אישור התרופה, תופעות הלוואי גרמו למוות של מטופלים רבים, עקב כשל מערכות הלב הכליות וכו'. המטופלים גם לקו בסכרת, ומי יצרן תרופות הסכרת? אותה חברה שסיפקה את התרופות לבתי האבות.
.
חברות התרופות מקושרות לתקשורת
חברות תרופות נוספות נקנסו בסכומי עתק אך זה לא פורסם כי העיתונות עובדת כתף אל כתף עם חברות התרופות, ממש כמו הממשלות. תעשיית התרופות משתמשות בתקשורת על מנת לשתול במוח הציבור מידע מוטעה.
.
לא לקבל את דברי הרופאים כמובנים מאליהם
אל תקבלו את דברי הרופאים כמובנים מאליהם, כי הרופאים של היו אין להם מושג מספיק ברפואה, ואין להם אכפתיות מרובה מהמטופלים שלהם. אכפת להם מהתגמול שיזכו בו. כך תעשיית התרופות שולטות בעולם הרפואה. הם קונים את הרופאים, לוכדים את הסטודנטים לרפואה בבית הספר, עוזרים להם בשכר לימוד, מאמנים אותם, וחברות התרופות הפכו למקור המידע היחיד עבור הרופאים. אני יודע זאת כי כאשר הייתי איש מכירות מטעם חברות התרופות הונחנו לא לדבר לעולם על תופעות לוואי. הונחנו רק להציג ביצועים יתרונות והישגים. אני יודע שהסתירו תופעות לוואי כי הייתי אחראי על קליניקה לניסויים של פרוזאק.
.
הפסיכיאטרים מסמנים את הילדים כמטרה
האם שמעתם על ADHD (הפרעות קשב)? למרות השנים הרבות שאני בתעשיה, אף אחד לא יכול לומר לי עד היום מה זה ADHD. .. וכשזה מגיע להפרעה ולשאלות כגון: כיצד הם מודדים את רמת הסרוטונין במוחו של ילד, הפסיכיאטרים - חברות התרופות שוכרות אותם, אלה עם עניבות הפרפר שלהם, אלה אנשים פסיכים. כל שנה מתכנסים הפסיכיאטרים האלה, וכותבים ספר אותו הם מכנים: 'התנ"ך של הפסיכיאטריה', ה- DSM, אם התנ"ך הזה כל כך טוב, יעיל ומדויק, למה הם שינו את ההגדרות והסעיפים בתנ"ך הזה אלפי פעמים בשנים האחרונות. הם מסמנים את הילדים כמטרה, ממציאים שמות אופנתיים למחלות חדשות, הם מכוונים את הילדים אל הסמים הללו. סטרטרה, פרוזאק, ריטלין, פקסיל (סרוקסט), זולופט (לוסטרל).
אני לא יודע לגביכם היושבים כאן, אך זה לא יקרה לילד שלי, לעולם לא".
.
נקודות:
  • חברות התרופות מקושרות לשלטון, לתקשורת, ולרופאים, על מנת לשווק את תרופותיהן כדי שירוויחו כסף.
  • לחברות התרופות כמות בלתי מוגבלת של כסף.
  • חברות התרופות סימנו את הילדים בעולם כיעד צרכני של סמים פסיכיאטריים.
  • הפסיכיאטריה הוא מדע לא ברור ולא מדויק.
  • התרופות הנן בעלות תופעות לוואי מסוכנות הפוגעות בתוחלת ואיכות החיים, ובריאות הציבור.
  • ישנן דברים טובים של תעשיית התרופות אך הם מעטים.
קישורים: