פומביות הדיון בבית משפט

פומביות הדיון היא עיקרון יסוד במערכת המשפט בישראל המגלם את אחת מהזכויות החוקתיות הבסיסיות במשטר דמוקרטי, היא זכות הציבור לדעת, ואשר מהווה את אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי. ככלל, בית המשפט ידון בפומבי, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת.

שופטים וקלדניות פוגעים לעתים בפומביות הדיון על ידי כיתוב "דלתיים סגורות" על פרוטוקול דיון שנעשה בדלתיים פתוחות. פגיעה זו הנה פגיעה חוקתית בזכויות יסוד של האזרחים, ובעיקר של העומד לדין שאינו זוכה לביקורת הציבור על התנהלות המשפט נגדו.

מצורף בירור תלונה על שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא שלטענת המתלונן הוציא השופט שגיא פרוטוקול עם הכיתוב "דלתיים סגורות" לדיון בדלתיים פתוחות פעמים מספר.

בירור תלונה 611-19 על השופט בית משפט מחוזי תל אביב בני שגיא מה- 10.09.2019.

בירור תלונה 611-19 על השופט בית משפט מחוזי תל אביב בני שגיא מה- 10.09.2019.

"תלונה יש מאין" "תלונת סרק"

האם לשופט המעצר מותר לומר על העצור כי הוא חשוד ב"טרור רשתי" בעוד לא מופיע סעיף החוק למלחמה בטרור בכתב האישום?
תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן כי בבקשת דחייה תביעה קטנה מחמת חסינות שיפוטית שהגיש לבית משפט לתביעות קטנות , על תביעה קטנה שהגישה נגדו שם טוב, כתב מייצגו מהפרקליטות כי נגד שם טוב מתנהלים הליכים פליליים בחשד ל"טרור רשתי".
בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן הוא שופט הליך המעצר של שם טוב, ושכתב אישום נגד שם טוב כולו הנו בבסיסו על חשד להעלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת. מעולם לא הועלתה על ידי הפרקליטות טענה או חשד למעשה טרור במישרין או בעקיפין, ולא דובר על כך בתיק המעצרים או בתיק העיקרי.
עוד נטען כי על פי כללי אתיקה לשופט בעניין משוא פנים נכתב: "שופט ... ישפוט בדעה נקיה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים". ועל פי התבטאות השופט הימן כי שם טוב חשודה ב"טרור רשתי" עולה כי דעתו של השופט הימן אינה נקיה.
נציבות תלונות הציבור על שופטים דחתה התלונה בתואנה כי מדובר ב"תלונה יש מאין... תלונת סרק שאין בה ולא כלום"


מצורף בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן מספר 290-19 מה- 28.05.2019

בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן מספר 290-19 מה- 28.05.2019

האם מותר לשופט לשפוט בהיותו בחופשה בחוץ לארץ?

כידוע החלטות שיפוטיות חורצות לעתים גורלו של אדם והם בענייני נפשות פעמים רבות. בנוסף אדם בדרך כלל יוצא לחופשה להתרחק מעול היום יום ו"לנקות את הראש". האם מותר לשופט להחליט ולשפוט בהיותו בחופשה במדינה זרה?
אליבא דנציבות תלונות הציבור על שופטים אין כל מניעה לשופט לשפוט בהיותו בחופשה בחו"ל.

מצורפת בירור תלונה שהוגשה על השופט אברהם הימן בעניין שפיטה וקבלת החלטות שיפוטיות בהיותו בחופשה בחו"ל -  תלונה מספר 373-19 מה- 28.05.2019.

בירור תלונה שהוגשה על השופט אברהם הימן בעניין שפיטה וקבלת החלטות שיפוטיות בהיותו בחופשה בחו"ל -  תלונה מספר 373-19 מה- 28.05.2019

הנציב לא התערב באי מתן זכות טיעון ללורי שם טוב העצורה מעל שנתיים בשל היותה מיוצגת על ידי הסנגוריה

בתלונה שהוגשה ב- 11.04.2019 נגד השופט אברהם הימן טענה לורי שם טוב כי השופט הימן אינו מאפשר לה לטעון לשחרורה ממעצרה הממושך מזה מעל שנתיים, בעוד הסנגוריה המייצגת אותה לא הגישה בקשה לשחרורה כ- 8 חודשים.
שם טוב טענה כי השופט הימן לא נימק בהחלטתו מדוע אינו מאפשר לה לטעון בנסיבות אלו.
עוד טענה שם טוב כי זכות הגשת בקשה לבית משפט הנה זכות יסוד ובעיקר לעצירה מזה כשנתיים המיוצגת על ידי סנגור מהסנגוריה בעל יכולות מצומצמות ביותר בשל השכר הנמוך שהסנגוריה משלמת לסנגורים, ובשל כפיפותו למדיניות "הצוות הפנימי" בסנגוריה.
נציב תלונות הציבור על שופטים דחה התלונה בתואנה שזוהי החלטה שיפוטית שהוא מנוע להתערב.

מצורפים:
- החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019.
- בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019.

החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019

בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019

הנציב: איחור שעה וחצי בתחילת דיון שופט מעצרים זה סביר כשיש אילוצים

אפריל 2019 - תלונה הוגשה על השופט אברהם הימן על איחור של שעה וחצי לתחילת דיון מעצר בעוד הקהל ממתין וגם העצירה ממתינה במרתפי שב"ס.
הדיון בעניין מעצרה של לורי שם טוב נקבע ל- 27.03.2019 לשעה 13:00 אך החל בשעה 14:30. הקהל המתין בחוץ במשך שעה וחצי משום שלא ידעו מתי יתחיל הדיון. השופט הימן נימק בפרוטוקול התחלת הדיון באיחור שעה וחצי כי: "יום דיונים זה הוא יום דיונים של תורנות, ומדובר בתיק עמוס תיקים, .... שעת הדיון תואמת למספר התיקים בבית המשפט".

בתלונה נטען כי אין זו הפעם הראשונה כי השופט הימן מתחיל הדיונים באיחור משמעותי בעוד הקהל ממתין בחוץ והעצירה שם טוב ממתינה במרתפי שב"ס. בתלונה שהוגשה לנציבות 378/17 דובר על שני אירועי איחורים של שעתיים וחצי, ושעה וחצי בהתחלת הדיון.

עוד נטען בתלונה כי איחור בהתחלת הדיון בעוד קהל ממתין בחוץ, ועצירה ממתינה במרתף שב"ס הינו פגיעה חמורה בכבודם של אנשים רבים, השחתת זמנם לריק, מתח מיותר, ועינוי דין. על פי נימוקו של השופט הימן באשר לאיחור, ניתן להבין כי מדובר בבעיה מובנת ברשות השופטת שתוצאתה הבלתי נמנעת היא התעללות באזרחים והשחתת זמנם היקר לריק.

הנציב השיב כי עדיף להימנע מאיחור אך יש שאילוצי יום הדיונים אינם מאפשרים זאת.

מצורף בירור הנציב - תלונה נגד השופט אברהם הימן - איחור שעה וחצי לתחילת דיון - תיק תלונה 222-19 מה- 31.03.2019.

בירור נציב תלונות הציבור על שופטים - תלונה נגד השופט אברהם הימן - איחור שעה וחצי לתחילת דיון -  222-19 מה- 31.03.2019

פרשת הבלוגרים: תקלה מערכתית בטיפול במתן צווי חיפוש וצווי מעצר

מרץ 2019 - כל הצווים השיפוטיים שהוצאו על ידי בתי המשפט בפרשת מעצר הבלוגרים פסולים ולקויים ומהווים פגיעה קשה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, קניינו ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי.
כך עולה מדוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018. הנציבות "הסתאבה" מעצמת המחדלים וקבעה בשלב מסוים שהיא חדלה מלברר תלונות בנושא משום שלטענתה הנושא "מוצה".

מצורף קטע מדוח נציבות תונות הציבור על שופטים בנושא.
"שופט נתן צווי חיפוש בהם קבע, כי חיפוש יערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, למעט החיפוש בחומר מחשב ובמחשב שלגביו קבע, כי לא ייערך בפני עדים. המתלוננת טענה, כי אף שבטופס צו החיפוש נדרש השופט לפרט את הסיבה לחיפוש שלא בפני עדים ("פרט הסיבה"), הוא לא עשה כן. התלונה נמצאה מוצדקת והנציב עמד על הצורך בהנמקה, ולוּ בתמצית (תמצית, מספרנו 316/18 , שלום).
 
מתלוננת הלינה על מתן מספר צווי חיפוש (אצל צד ג') שניתנו בשנת 2017 , אשר לא מופיעים בהם פרטים שונים, ובכללם מספרו של תיק בית המשפט; פרטי השוטר שהופיע בפני השופט; ומספר תעודת הזהות של צד ג'. בעמודה הנוגעת לסיבה לכך שהחיפוש יבוצע ללא עדים, נרשם באופן סתמי כי החיפוש הוא בחומר מחשב ובמחשב, ותחת מהות החשד והעילה למתן הצו נרשם שקיים חשד סביר ותו לא. לטענת המתלוננת, הצווים מהווים חלק מחומר חקירה בתיק שמתנהל נגדה, והעדר הפרטים פוגם בהליך השיפוטי ומשבש אותו.
לסוגיית הפגמים הנופלים בצווים, ובכלל זה בצווי חיפוש, נדרשה הנציבות בעבר פעמים רבות, והתייחסה לעניין זה גם במסגרת החלטות שניתנו בתלונות שהגישה המתלוננת עצמה או מתלוננים אחרים (ראו, למשל, תלונות 329/14 , 316/18 , .320/17)".

להורדה / קריאה בדוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018 הקלק כאן

תקלה מערכתית בטיפול במתן צווי חיפוש וצווי מעצר - מתוך דוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018

דוגמא לצו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה בית משפט השלום תל אביב

דוגמא לצו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה בית משפט השלום תל אביב

הנציב מתעלם מאי מתן זכות הטיעון ללורי שם טוב בערכאות בהליך מעצרה הממושך

10.03.2019 - השבוע קיבלנו ידיעה קשה על מותו של העיתונאי גיל רונן עקב התעמרות מערכת המשפט נגדו. גיל רונן אינו היחיד שמערכת המשפט התעמרה בו עד יומו האחרון. ישנם גם את אלון וולף, רעות איש שלום, עדן רכטר והרשימה עוד ארוכה. מדובר באנשים נורמטיבים ללא רבב אשר סבלו מהתעמרות מערכת הרווחה והמשפט בהם עד יומם האחרון.

דוגמא להתעמרות מערכת המשפט וחוסר האונים של האזרח ניתן לראות בתלונה שהגישה לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים מפברואר 2017 על חשד ל"עבירות שיימינג".
באוגוסט 2018 הודיעה הסנגוריה הציבורית כי אינה מייצגת את שם טוב בהליך מעצרה, ובנובמבר 2018 החליט שופט המעצרים הימן כי אינו מטפל בבקשותיה בענייני מעצרה.


זכות הטיעון וגם זכות הייצוג בערכאות הן זכויות יסוד חוקתית של כל אזרח בפרט אם הוא עצור מזה כשנתיים. שתי זכויות אלו נחסמו ללורי שם טוב.
נציב תלונות הציבור על שופטים מתנער מחובתו לברר תלונה בנושא ומציין כי מדובר בהחלטה שיפוטית והוא מנוע להתערב.
מדובר בפגיעה בזכות לחירות, חזקת החפות, וההליך הפלילי ומה לא. הרי כיצד יוכל נאשם להגן על עצמו אם נמנעת ממנו האפשרות לטעון בבית המשפט?
נציבות תלונות הציבור על שופטים אמונה על שמירת ערכים אלו בפרט כאשר שופט פוגע בזכות חוקתית של אזרח. סעיף 14 לחוק נציבות תלונות הציבור על שופטים קובע: "רשאי להגיש תלונה לנציב... כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, או מי שאותו אדם הסמיך לכך". אי מתן זכות טיעון לנאשם הכלוא שנתיים הוא בהחלט עניין הקשור לניהול המשפט ולא קשור לעניין האישומים במשפט עצמו.

מצורפים:
- החלטת השופט אברהם הימן שאינו מטפל בבקשת לורי שם שאינה מיוצגת. מ"ת 14280-04-17 מה- 14.02.2019
- החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים שאינו מתערב באי מתן זכות הטיעון ללורי שם טוב בבית המשפט - תלונה מספר 111-19.
- הודעת הסנגוריה הציבורית לשופט אברהם הימן שאינה מייצגת את לורי שם טוב בהליך המעצר מה- 28.08.2018.

החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים שאינו מתערב באי מתן זכות הטיעון ללורי שם טוב בבית המשפט - תלונה מספר 111-19

הודעת הסנגוריה הציבורית לשופט אברהם הימן שאינה מייצגת את לורי שם טוב בהליך המעצר מה- 28.08.2018

החלטת השופט אברהם הימן שאינו מטפל בבקשת לורי שם שאינה מיוצגת. מ"ת 14280-04-17 מה- 14.02.2019

שופט המעצר אברהם הימן החליט לא לטפל בבקשות העצירה שם טוב, הנציב נמנע מלהתערב

פברואר 2019 - פגיעה חוקתית בזכויותיה של העצורה לורי שם טוב מזה כשנתיים בבית סוהר נווה תרצה על עבירות שיימינג.
במהלך דיונים בבקשותיה של שם טוב לחומרי חקירה ובעיקר לשחרורה ממעצרה הממושך מבלי שהמשפט החל, החליט יום אחד שופט המעצרים אברהם הימן כי אינו מטפל בבקשותיה אלא באישור הסנגוריה הציבורית שחדלה לייצג אותה בפועל בתיק המעצר מתחילת אוגוסט 2018.
תלונה הוגשה נגד השופט הימן על מניעת זכות הטיעון לשם טוב שהיא זכות חוקתית בסיסית לכל עציר.
נציב תלונות הציבור על שופטים נמנע מלהתערב בתואנה כי המדובר בהחלטה שיפוטית שהוא מנוע מלברר תלונות מעין אלה.

מצורפים:
- בירור תלונה נגד השופט אברהם הימן - נציבות תלונות הציבור על שופטים מיום 11.02.2019
- החלטת השופט אברהם הימן שהוא חדל מלטפל בבקשותיה של העצירה שם טוב ללא אישור מייצגיה מהסנגוריה (שאינם מייצגים אותה בפועל). (תיק מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 24.12.2018).

בירור תלונה נגד השופט אברהם הימן - נציבות תלונות הציבור על שופטים מיום 11.02.2019

בירור תלונה נגד השופט אברהם הימן - נציבות תלונות הציבור על שופטים מיום 11.02.2019

החלטת השופט אברהם הימן שהוא חדל מלטפל בבקשותיה של העצירה שם טוב ללא אישור מייצגיה מהסנגוריה (שאינם מייצגים אותה בפועל). (תיק מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 24.12.2018).

פרשת הבלוגרים: הקלות הבלתי נסבלת של פגיעה בזכויות חוקתיות של חשודים - צו המצאת מסמכים שופט ירון גת

צו המצאת מסמכים מדצמבר 2015 (מצורף צילום הצו) אשר נחתם ואושר ע"י השופט גת. בצו לא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני השופט גת והוזהר כדין. הצו חסר מהות החשד והעילה והוצאתו. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי שהראיות נמצאות בתיק משטרה מספר 449496/15.
בתלונה נגד השופט גת נטען כי בסעיף 2 בצו רשום כי הוא מופנה לחברת גוגל לספק המסמכים אולם בסעיף 3 בצו מוסבר כי החשד שהפרטים נמצאים בחברת פייסבוק. אילו השופט גת היה קורא על מה הוא חותם בוודאי היה שואל את עצמו, אם הראיות נמצאות בחברת פייסבוק מדוע הוא מוציא צו לחברת גוגל?. התנהלות זאת ומה שצוין לעיל מראים שהשופט גת חתם על הצו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית. בנוסף ניתן בקושי לקרוא את שם השופט שחתם על הצו ואת התאריך שבו נחתם.

להורדה / צפיה בבירור התלונה על השופט ירון גת מיום 25.11.2018 הקלק כאן

צו שיפוטי לקוי - משמעויות

בתלונה נטען כי הצווים הנוגעים לתיק החקירה שהוציא השופט גת בעניינה של המתלוננת פגעו כולם בזכויות יסוד האדם. כך, למשל, צווי המצאת מסמכים אודות העיתונאית הגב' שם טוב. השופט גת לא נתן דעתו על כך שהמצאת מסמכים אישיים של הגב' שם טוב פוגע בזכותה כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים שהוציא השופט גת שפגעו בזכויות יסוד של הגב' שם טוב שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותה או זכותה לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכותה של הגב' שם טוב לקבל את יומה בבית המשפט.
עו נטען בתלונה כי החלטות השופט ירון גת ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט גת.

לורי שם טוב עצורה מזה כ- 22 חודשים וללא ייצוג משפטי מזה כארבעה חודשים.

מצורף צו המצאת מסמכים לקוי שהוציא השופט ירון גת ובירור התלונה על ידי נציבות תלונות הציבור על שופטים

צו המצאת מסמכים לקוי שופט ירון גת - בית משפט השלום תל אביב

בירור תלונה על השופט ירון גת - צו המצאת מסמכים לקוי - נציבות תלונות הצובור על שופטים 815-18

פרשת הבלוגרים: שופט ירון גת - הקלות הבלתי נסבלת של פגיעה בזכויות חוקתיות של אזרחים והבירור הלקוני של הנציבות

צו קבלת נתוני תקשורת לקוני ולקוי שהוציא שופט בית משפט השלום תל אביב ירון גת ב- 15.11.2015.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) סעיף 3.א קובע עילות המתירות להוצאת צו קבלת נתוני תקשורת: הצלת חיי אדם או הגנה עליהם, גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן, גילוי עבריינים והעמדתם לדין, חילוט רכוש על פי דין.
בנוסף קובע החוק בסעיף 3.ב: "היה המנוי שלגביו הוגשה הבקשה בעל מקצוע, לא יתיר בית המשפט קבלת נתוני תקשורת ... אלא אם כן שוכנע בהסתמך על פירוט ברור לכך במסגרת הבקשה, שיש יסוד לחשד שבעל המקצוע מעורב בעבירה שבקשר אליה הוגשה הבקשה".
בצו שהוציא השופט ירון גת לא צוינה אף אחת מהעילות על פי חוק המתירות קיומו, וכן הן בצו והן בבקשה אין התייחסות להיותה של נשואת החיפוש עיתונאית. בנוסף על הצו עצמו לא רשום שם השופט ולא ניתן לדעת בבירור מי השופט שחתם על הצו אלא לנחש על פי צורת החותמת.


נציבות תלונות הציבור על שופטים כפי הנראה בדיכאון מערמות הצווים השיפוטיים הלקויים שהצטברו בפרשת הבלוגרים ולכן לא בדקה התלונה לגופה, והסתפקה בתשובה הלקונית כי הלקויים תוקנו באופן כללי על פי תלונות שהוגשו בעבר. (,בדק בית")

להורדה / צפיה בירור נציבות התלונות על שופטים - תלונה נגד ירון גת - הקלק כאן

מצורף צו החיפוש הלקוני והלקוי של השופט ירון גת ובירור הנציבות.

צו קבלת נתוני תקשורת לקוני ולקוי שופט ירון גת

פרשת הבלוגרים: מדוע מופיע הכיתוב "דלתיים סגורות" על פרוטוקולים של דיוני מעצר למרות שהדיונים מתקיימים בנוכחות קהל?

 דצמבר 2018 - תלונה על כך הוגשה לשופט הימן. בתלונה נטען כי הכיתוב "דלתיים סגורות" למרות שהדלתיים פתוחות פוגע בפומביות הדיון וגם יוצר בעיה כאשר מוגש ערר משום שאז מוגדר תיק הערר בדלתיים סגורות אסור לכניסת קהל.

הימן טען כי הורה למזכירות להסיר הכיתוב "דלתיים סגורות" על פי החלטה שהחליט אך המזכירות שבה ומעלה הכיתוב.

מצורפים צילומי בירור התלונה

להורדת הבירור בקובץ pdf הקלק על הקישור:

https://drive.google.com/file/d/10AadSGXgK9ePryXGG7eZGZh7q85-3Bbd/view?usp=sharing

בירור תלונה 768-18 - נציבות תלונות הציבור על שופטים

פרשת הבלוגרים: בירור תלונה על שופט המעצרים עלאא מסארווה מראה על כשל מערכתי של בתי המשפט במילוי צווים שיפוטיים

23.11.2018 - אין חולק כי צו שיפוטי לקוי מהווה פגיעה חוקתית חמורה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, צנעתו, וקניינו. מתברר כי בתי המשפט אימצו פרקטיקה של הוצאת צווים שיפוטיים לקויים.

תלונה על צו חיפוש במחשב לקוי הוגשה נגד שופט השלום עלאא מסארווה. בצו שהוציא מסארווה לא רשום מספר תיק בית משפט ולא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני השופט והוזהר כדין. הצו חסר הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "חיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום שמו הפרטי של המחזיק, ומספר תעודת הזהות שלו. כתובת החשוד אינה רשומה במלואה, יש שם רחוב ומספר וחסר רישום העיר. בצו חסר רישום מהות החשד והעילה ובסעיף רשומים מילים סתמיות: "עיינתי בחומרי חקירה שונים... קיים חשד הקושר החשוד למיוחס לו... צורכי חקירה מצדיקים החיפוש". (מצורף צילום הצו שהוציא השופט עלאא מסארווה).
בבירור כתב הנציב כי נעשה "בדק בית" בבית משפט השלום תל אביב ופעולות רבות נעשו בבית המשפט הן במישור המזכירותי והן במישור הדרכות והנחיות לכלל השופטים, וותיקים כחדשים. להקפיד הקפדה מלאה על מתן צווים מוקפדים ומלאים כדרישת הדין.


להורדה / צפייה בירור נציב תלונות הציבור על שופטים על צו חיפוש לקוי של השופט עלאא מסארווה הקלק כאן

מצורפים צילומי הצו החיפוש הלקוי שהוציא השופט עלאא מסארווה ובירור תלונה ע"י נציב תלונות הציבור על שופטים.

צו חיפוש לקוי שופט המעצרים עלאא מסארווה

בירור תלונה על צו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה

פרשת הבלוגרים: הנציב העיר לשופט הימן על שלא ציין מועד להתייחסות המשיבים לבקשה שהגישה לורי שם טוב

15.11.2018 - שם טוב עת היתה עצורה כשנה וחצי הגישה בקשה לעיון חוזר על הראיות לכאורה. השופט הימן שקיבל הבקשה שלח אותה (ב- 23.08.2018) לתגובת הפרקליטות מבלי לציין המועד לתגובה.
בתלונה טענה שם טוב כי מדובר בבקשה מיוחדת שהוגשה בתקופת הפגרה של בתי המשפט ועניינה מעצרה ופגיעה בחירותה. עוד נטען כי השופט הימן הינו שופט ותיק ומנוסה המודע לחשיבות ודחיפות עניינים אלו ולא טרח לכתוב את תאריך היעד לתגובת המשיבים כמתבקש בבקשות כאלו. נוצר הרושם כי השופט הימן מנסה לעכב ההליך בדרך של התעללות בירוקרטית ורגשית בגב' שם טוב העצורה מזה כשנה וחצי.
בתגובתו כתב השופט הימן כי אין תקנה המחייבת את השופט לקבוע מועד לדיון מה גם שהפרקליטות בדרך כלל מגיבה בזמן.
הנציב העיר כי אמנם המחוקק לא חייב את השופט לקבוע מועד לדיון אך הכיצד ידעו המשיבים המועד לתגובתם? בנוסף ציין הנציב כי על פי כללי האתיקה לשופטים מחוייב השופט לעשות כמיטבו לחוס על זמנם של בעלי הדין למנוע עינוי דין.
חובתו של השופט אפוא לטפל בתיק המובא בפניו תוך החשת ההליך, כל שכן שמדובר בתיק פלילי שחירותו של אדם על הפרק.

מצורף צילום בירור נציב תלונות הציבור על שופטים , תלונה מספר 651-18

להורדת הבירור בפורמט pdf הקלק כאן

פרשת הבלוגרים - מהות החשד והעילה לצו החיפוש שופטת יעל אבירם כתבן: "חומר שהוצג לעיוני"

נובמבר 2018 - אם לא די בצווים הפסולים שהוצאו שופטי בית משפט השלום תל אביב הרי שגם בבית משפט השלום חיפה לא ממלאים את הצווים באופן תקין בלשון המעטה.
דוגמא לכך הוא צו החיפוש של השופטת יעל אבירם כתבן. בצו החיפוש לא מופיעים פרטים מלאים של השוטר שהופיע בפני השופטת אבירם והוזהר כדין, ובשורת מהות החשד והעילה רשום: "חומר שהוצג לעיוני".

נציבות מחמד
בנציבות הבינו את חומרת העניין ומיד השיבו בצורה מתחמקת כי מדובר בעניין הנדון בבית משפט. נשאלת השאלה: במה שונה צו חיפוש פסול זה משאר הצווים הפסולים שברר הנציב למרות שמתנהל הליך שיפוטי בעניינם?, יתרה מכך, אי מילוי הצו בצורה תקינה הוא עניין בסיסי וזכויות חוקתיות של האזרח לכבוד, לפרטיות וקניין ללא קשר להליך השיפוטי.
מצורף צו החיפוש ובירור הנציבות.

צו חיפוש לקוי שהוציאה השופטת יעל אבירם כתבן בית משפט השלום חיפה

בירור נציבות תלונות הציבור על שופטים על צו החיפוש הלקוי של השופטת יעל אבירם כתבן

בירור נציבות תלונות הציבור על שופטים על צו החיפוש הלקוי של השופטת יעל אבירם כתבן

פרשת הבלוגרים: בית משפט השלום תל אביב עשה בדק בית והורה לשופטיו להקפיד במילוי צווים על פי חוק

נובמבר 2018 - כל אזרח ושופט בבית משפט יודע שצו שיפוטי משפיע על חייו של אדם לשנים ארוכות וגם לשארית ימיו. בבית משפט השלום תל אביב התרשלו השופטים באופן חמור במילוי צווים שיפוטיים.
תופעה חמורה זו נחשפה על ידי לורי שם טוב מבית המעצר בנווה תרצה. מדובר בצווי חיפוש, המצאת מסמכים, קבלת נתוני תקשורת ועוד, פסולים מהותית הקשורים לפרשת הבלוגרים.
כל הצווים השיפוטייים בפרשת הבלוגרים פסולים מהותית. בצווים לא צויין מהות החשד והעילה, מספר תיק בית משפט, הנמקה מדוע חיפושים בדברי מחשב יבוצעו ללא עדים, ולעיתים בצו לא ניתן לראות את שם השופט שחתם עליו, ועוד ליקויים רבים אחרים.
מדובר בתופעה רעה ומסוכנת הפוגעת בכבודם, חירותם, קניינם, פרטיותם וצנעתם של אזרחים באופן חמור.
בית משפט השלום תל אביב עשה בדק בית עקב הערותיה ותלונותיה של שם טוב מבית המעצר והורה לשופטיו להקפיד על מילוי הצווים כדין. שם טוב הנה נפגעת צווים פסולים אלו.

לצפייה / הורדת בירור תלונה 672/18 הקלק כאן

מצורף בירור נציב תלונות הציבור על שופטים על אחד מעשרות הצווים הפסולים בפרשת הבלוגרים.

קטע מתוך בירור תלונה 672/18 נציבות תלונות הציבור על שופטים על צווים שיפוטיים לקויים בבית משפט השלום תל אביב

בירור נציב תלונות הציבור על שופטים על אחד מעשרות הצווים הפסולים בפרשת הבלוגרים.

פרשת הבלוגרים: כל צווי החיפוש שהוציא שופט המעצרים עלאא מסארווה פסולים מהותית

31.10.2018 - כל צווי החיפוש שהוציא שופט המעצרים עלאא מסארווה שהאריך מעצר הבלוגרים בתקופת מעצר הימים מה- 27.02.2017 עד ה- 06.04.2017 , פסולים מהותית. כך עולה מבירורי תלונות נגד השופט מסארווה. הצווים חסרים מהות החשד והעילה למתן הצו, הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים, מספר תיק בית משפט, שם השוטר שהופיע בפני השופט מסארווה בעת מתן הצו והוזהר כדין ועוד..
ניכר כי הצווים הוצאו כולם כלאחר יד ללא ביקורת שיפטית.
תגובת הנציב בעניין העולה מהבירורים היא מדובר בתקלה מערכתית רבת שנים וכי תהליך ההכשרה שעובר שופט חדש טעון שיפור.
מצורפת דוגמא לצו חיפוש לקוי שהוציא השופט מסארווה ובירור הנציב בעניין.

לצפיה / הורדה בירור התלונה נגד השופט עלאא מסארווה בפורמט pdf הקלק כאן

צו חיפוש לקוי לדוגמא שהוציא השופט מעצרים עלאא מסארווה

בירור תלונה על צו חיפוש לקוי לדוגמא שהוציא השופט מעצרים עלאא מסארווה