‏הצגת רשומות עם תוויות הליך פלילי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הליך פלילי. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 9 בנובמבר 2019

פרקליטות המדינה: כתב אישום שנולד בקומבינה הוא כתב אישום טוב

נובמבר 2019 - כתב האישום נגד מוטי לייבל נולד בשיחת טלפון בין פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חוה לוי לק' אח"מ תנ"צ דדו זמיר. בתחילה סגרה המשטרה התיק נגד לייבל אולם בעקבות שיחת הטלפון בין פקידת הסעד הראשית חוה לוי לק' אח"ם תנ"ץ דדו זמיר, הפכה המשטרה כיוון והחלה בחקירה נגד מוטי לייבל.

מהכרעת הדין כב' השופט אילן סלה, עולה כי הפגם בהליך הפלילי נגד לייבל אינו מתמצה בכך שהחלטה בערר ניתנה על ידי קצין אח"מ (אגף חקירות ומודיעין) בניגוד להוראות החוק, אלא בעיקר בכך שהמציאות לפיה עובדת ציבור בכירה פקידת סעד ראשית חוה לוי משוחחת טלפונית עם קצין אח"מ תנ"ץ דדו זמיר נוכח החלטה על סגירת תיק ומסבירה לו את הצורך בהמשך החקירה ומשכנעת אותו "לקחת את המקרה ולבחון אותו כמקרה מבחן", השופט אילן סלה טען התנהלות זו של חוה לוי ודוד זמיר מעוררת, למצער, חוסר נוחות של ממש, שכן היא מלמדת שהייתה מעורבות של הרשות בהנעת ההליך הפלילי, בדרך שאזרח מן השורה אינו יכול ללכת בה. זאת, שהרי אזרח מן השורה שתלונתו נדחתה אינו יכול להתקשר לקצין אח"מ ולנסות להסביר לו מדוע חשוב לקחת את המקרה שלו כמקרה מבחן, והוא בוודאי אינו יכול לשכנע אותו בעל פה מבלי שהדבר יקבל תיעוד בכתב.

למרות האמור לעיל החליטה פרקליטות המדינה לערער על זיכויו של לייבל.

הקלק כאן לצפייה, הורדת הכרעת הדין - מדינת ישראל נגד מוטי לייבל ת"פ 49243-11-16 מיום 24.03.2019 - בפני כב' השופט אילן סלה.

מצורפים:
תמונתם של ק' אחמ תנץ דדו זמיר ופקידת סעד ראשית חוה לוי שתאמו טלפונית לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.
קטע מהכרעת הדין השופט אילן סלה שבה הוא מוקיע התנהגותם של תנץ דדו זמיר ופקידת סעד ראשית חוה לוי על שתאמו טלפונית לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל, מה שלא ניתן לאזרח מן השורה.





פקידת סעד ראשית חוה לוי שתאה טלפונית עם ק' אח"ם תנ"ץ דדו זמיר לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.
פקידת סעד ראשית חוה לוי שתאה טלפונית עם ק' אח"ם תנ"ץ דדו זמיר לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.

ק' אחמ תנץ דדו זמיר שתאם טלפונית עם פקידת הסעד חוה לוי לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.
ק' אחמ תנץ דדו זמיר שתאם טלפונית עם פקידת הסעד חוה לוי לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.


יום שבת, 31 באוגוסט 2019

פרי העץ המורעל

אוגוסט 2019 - מערכת המשפט במדינת ישראל מכשירה ראיות נגד חשודים שהושגו בדרך עבירה מה שמעודד את המשטרה והפרקליטות להשתמש באמצעים לא חוקיים להשגת ראיות ולעוות את הדין.

מערכת המשפט במדינת ישראל לא מיישמת את דוקטרינת פרי העץ המורעל
מערכת המשפט במדינת ישראל לא מיישמת את דוקטרינת פרי העץ המורעל

יום חמישי, 24 במרץ 2016

תובעת יפעת פינצ'ובר - כתב אישום ע"פ הודעת פקס

יפעת פינצ'ובר - כתב אישום ע"פ עדות בפקס
יפעת פינצ'ובר - כתב אישום ע"פ עדות בפקס
מרץ 2016 -  ביזוי הליך פלילי ע"י משטרת נתניה. התובעת עו"ד יפעת פינצ'ובר הגישה כתב אישום על סמך הודעת פקס שנשלחה שבוע לאחר הארוע ע"י עובדת סוציאלית ממרכז קשר בעיר מבלי שנחקרה או, נגבתה ממנה עדות. יפעת פינצובר פגעה בזכותו של נאשם להליך הוגן וצודק, שכן הגשת כתב אישום הנו צעד דרסטי וחריג ומחייב בדיקה מעמיקה ומקיפה של התלונה עליה הוא נסמך.

המשטרה ביצעה קיצור דרך ונתנה פרוטקציה- אישום בעקבות תלונה בפקס , איתמר לוין , news1 , מרץ 2016


המשטרה הסתפקה בפקס ששלחה עובדת סוציאלית כדי להאשים באיומים בית המשפט תוהה מי עוד יקבל יחס מועדף שכזה, והאם בשלב הבא ניתן יהיה להגיש תלונה במסרון


 ת"פ 21781-05-14, מדינת ישראל נ' גיתי כהן / החלטה

המדינה הגישה כתב אישום על סמך הודעת פקס ששלחה למשטרה עובדת סוציאלית, בלא לגבות ממנה עדות מסודרת. שופטת בית משפט השלום בנתניה, גלית ציגלר, הורתה בשל-כך (9.3.16) לבטל את כתב האישום בעילה של הגנה מן הצדק.

המדינה טענה, כי גיתי כהן אמר לעובדת הסוציאלית שיפגע בגרושתו ובכך ביצע עבירה של איומים. בדיון התברר, כי העובדת התקשרה לתחנת המשטרה, וככל הנראה הונחתה לשלוח פקס ובו תיאור המקרה - במקום לפעול כמקובל ולשלוח אליה שוטר שיגבה את עדותה, או לזמן אותה למתן עדות בתחנה. יתרה מזאת: הפקס נשלח רק שבוע לאחר האירוע, שהתרחש באוקטובר 2013.

ציגלר אומרת: "עוצמתם של הפגמים מתחזקת לאור העובדה שהנאשם זומן לחקירה על אמירותיו והכחיש את תוכן האיומים שתוארו במכתבה של העובדת הסוציאלית, והיה ראוי שבטרם הגשת כתב האישום, ייבדק החשד ויבחן באופן מעמיק ובלתי אמצעי עם מי שמסר את התלונה, אשר יתייחס לטענות שהעלה הנאשם בדרך המקובלת - בפני חוקר משטרה (ולא בשיחה טלפונית או בפקס)".

לדברי ציגלר, המחדל מתעצם לנוכח העובדה שהעובדת הסוציאלית לא זומנה למתן עדות גם לאחר שכהן הכחיש את דבריה. "לא ייתכן כי אדם אשר נחשף לעבירה במסגרת תפקידו, והוא אינו שוטר או נציג חוק, יקבל יחס מועדף ודברים שהעלה על הכתב - בהודעה ששלח בפקס לבקשת המשטרה כשבוע לאחר האירוע המתואר בתלונה - יתקבלו באופן מוחלט, ללא חקירה כמקובל, והתוצאה תהיה הגשת כתב אישום", קובעת ציגלר.

ציגלר מוסיפה: "אני ערה לכך שהמתלוננת הינה עובדת סוציאלית. אולם עצם תפקידה אינו נותן לה מעמד-על, העדפה, או פוטר אותה מלהגיש תלונה ולהיחקר כמקובל. ועוד אוסיף, כי אם תתקבל האפשרות להגיש תלונות בכתב ללא חקירה, ולבסס בדרך זו הגשת כתב אישום, היכן יעבור קו הגבול?, האם ניתן יהיה לשלוח הודעה בדואר אלקטרוני, או אולי במסרון לחוקר הרלוונטי? ומיהם אלו 'בעלי הייחוס' שניתן יהיה לקבל מהם הודעות כאלו ללא חקירה, ובאלו נסיבות תחשב הודעתם כבסיס מספק לכתב אישום, ודומה כי זהו פוטנציאל למדרון חלקלק ללא כללים מובנים ומוסדרים, כפי שחקירה הוגנת צריכה להתקיים".

לסיכום אומרת ציגלר, כי ההחלטה להגיש את כתב האישום נגד כהן, "כשהמתלוננת לא נחקרה בדרך המקובלת, הינה החלטה מקוממת ומכעיסה המעדיפה בצורה בלתי ראויה בעל תפקיד במקום בו אין לכך הצדקה, והדבר יוצר פגיעה בתחושת הצדק וההגינות, ולטעמי פעלה המשטרה ב'קיצור דרך' ובאופן היוצר רושם של חד-צדדיות וחוסר שוויון בין הצדדים הקשורים בחקירה". את המדינה ייצגה עו"ד עו"ד יפעת פינצובר, ואת כהן - עו"ד רועי לנג.

יום רביעי, 21 בינואר 2015

שופטת המחוזי דבורה עטר ניהלה הליך בצורה לקויה

נזיפה נדירה של העליון: השופטת עטר מנהלת הליך בצורה לקויה , איתמר לוין , news1 , ינואר 2015

שופט העליון צבי זילברטל זילברטל: דבורה עטר לא הכינה תוכנת משפט כפי שמורה סדר הדין הפלילי ואינה מקיימת את הנחייתו של גרוניס בדבר שמיעה רצופה של הליכים פליליים - בש"פ 258/15, מדינת ישראל נ' אריק חזן ואח' / החלטה 
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, דבורה עטר, לא קבעה תוכנית משפט כנדרש בחוק ואינה מקיימת את הוראתו של נשיא בית המשפט העליון היוצא, אשר גרוניס, בנוגע לשמיעה רצופה של תיקים פליליים. כך אומר (יום ב', 19.1.15) שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל.

עטר דנה בכתב אישום שהוגש לפני שנה נגד ארבעה נאשמים בפרשת סמים, אך עד כה נשמע עד תביעה אחד בלבד וכמעט שלא נקבעו מועדי דיונים. זילברטל אומנם מציין שהעיכובים נובעים ברובם של מה שהוא מכנה "טענות שונות ומשונות" שמעלים הסניגורים, ומשער שזו הסיבה לכך שלא נקבעה תוכנית משפט בהתאם לסעיך 144 לחוק סדר הדין הפלילי, אך מוסיף:

"הדבר הביא לכך שעניינים שצריך היה לברר במסגרת הנ"ל, עלו לראשונה בדיונים שיועדו במקורם לשמיעת עדים וזמן רב ירד לטמיון. בנוסף, נוצר קושי בקביעת מועדי דיונים, ובית המשפט העדיף את הדרך של 'הצעת' מועדים לבאי-כוח הצדדים על-פני קביעתם על-ידו, גם אם תוך התחשבות באילוצי הצדדים.

"כשמדובר בכתב אישום שהוגש נגד שבעה נאשמים, חלקם עצורים, לא תמיד ניתן לרצות את כל המעורבים ולעיתים אין מנוס מקביעת מועדים שאינם נוחים לחלק מבאי-כוח הצדדים. בעניין זה יש לבית המשפט שיקול דעת מלא ואל לו להעבירו לצדדים.

"זאת ועוד, בקביעת המועדים אמור בית המשפט להביא בחשבון את הוראות הנוהל הנ"ל [לשמיעה רצופה], באופן שניתן יהיה לצפות, ולו באופן טנטטיבי, את קצב התקדמות ההליך. במקרה דנא לא ניתן להעריך בשלב זה, כשנה לאחר הגשת כתב האישום, מה יהיה משך ההליך הצפוי, והדבר מעורר קושי".

למרות כל זאת, קיבל זילברטל את בקשתה של המדינה והאריך ב-90 יום את מעצריהם של אריק חזן ואייל ברכה, בעיקר בשל חומרת המעשים המיוחסים להם ועברם הפלילי העשיר. זילברטל מציין, עם זאת, כי אם המשפט ימשיך להתנהל בקצב שאינו משביע רצון, ייתכן שיהיה מקום לשקול חלופות מעצר.

שופטת המחוזי דבורה עטר ניהלה הליך בצורה לקויה