מרץ 2017 - מתוך פייסבוק: המטרה שלי היא כזאת ואני אודה לעזרתכן מאוד- לא הגענו לתקשורת אז בואו נשתף את הסרטון מההפגנה שלנו אתמול אצל המפכ"ל עד שהוא יגיע לאותה אישה, עובדת ניקיון, שנאנסה ונכלאה על ידי מפקד תחנת יהודה, הסגן שלו ושני שוטרים נוספים. עברייני מין במדים.
נשבר לי הלב לשמוע אותה מספרת איך המחלקה לחקירות שוטרים הפקירה אותה והמשטרה מגבה את אותם חלאות, לפחות שתראה שיצאנו אתמול שלושים אנשים כדי לתמוך בה ולהראות לה שהיא לא לבד ואנחנו לא מתכוונות לעבור בשתיקה עד שהיא תזכה לצדק. שיש עוד המון אנשים שלא הגיעו אתמול ומאמינים לה. בחרנו לבטל עיסוקים אחרים ולהגיע במיוחד ביום האישה להפגין כי אף אישה לא צריכה להתמודד עם מה שאת עוברת בתחושה שהפקירו אותה.
זאת לא אשמתך ולא העבודה שלך הייתה צריכה להיפגע אלה של חבורת הזבלים במדים שעושים כל מה שהם רוצים ומתייחסים לנשים כמו זבל ובמקום להכנס לכלא בטח ייקבלו בהמשך קידום. אם את רוצה לפנות אלינו ישירות או באנונימיות כדי שנעזור לך בכל מה שאנחנו יכולות- אנחנו כאן בשבילך.
אגב,על מפקד תחנת מסובים, שאחראי על כל בקעת אונו והגיע להפגנה קטנה וחוקית כדי להתחנף למפכ"ל XXXX בגלקסיה עוד אכתוב ביום אחר. גם הוא קיבל שיעור בחינם על דמוקרטיה והזכות להפגין או איך נראות נשים זועמות שאין להן כוח לזיוני שכל.
נ.ב- הנה השמות של הVVVV: סנ"צ אילן נתנאל, רפ"ק חגי כהן, אופיר דוד ודוד ביצ'ה. לפי תגובת המשטרה הרשמית, שניים מהם יצאו לחופשה כפויה ואחד מהם הועבר מתפקידו. ביזיון.
דו"ח מיוחד של מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם היום (ד'), מצא ליקויים חמורים בטיפול המשטרה והמחלקה לחקירת שוטרים בפרקליטות (מח"ש) במקרי אלימות. על פי בדיקת המבקר יש כשל מבני ומערכתי בהליכי המשמעת שנערכים במשטרה, ובהעברת המידע וחומרי החקירה בין מח"ש למשטרה. כשל זה גרם לכך שאלפי מקרי אלימות של שוטרים לא טופלו במישור המשמעתי במשטרה, ומקרים רבים אחרים לא טופלו כראוי במח"ש. על פי הדו"ח, גם במקרים בהם התקיים הליך משמעתי במשטרה - הוא לא היה משמעותי. העונשים שניתנו לשוטרים היו קלים עד שוליים, והם המשיכו לשרת בתפקידיהם ללא מעקב אחר תיק עבירות המשמעת שלהם.
על פי הדו"ח, בעשור האחרון חלה ירידה דרסטית ומתמשכת במספר כתבי האישום המשמעתיים שהגישה המשטרה בגין מקרי אלימות שוטרים. בעוד שבשנת 2006 הוגשו 86 כתבי אישום, בשנת 2007 הוגשו 63, ב-2014 הוגשו 14 כתבי אישום בלבד ובשנת 2015 רק שבעה כתבי אישום. "מח"ש, שעיקר התלונות על שוטרים מתקבלות בה, בוחנת את התלונות במישור הפלילי והראייתי בלבד, ואילו משטרת ישראל מטפלת רק בתיקים המועברים אליה עם המלצה של מח"ש לטיפול משמעתי", נכתב בדו"ח. "בתווך נותרים אלפי תלונות ותיקים הכוללים מידע שאינו זוכה לכל טיפול, בעיקר במישור הפיקודי".
בת אל לאחר התקיפה, מיוצגת במסגרת הפרויקט למאבק באלימות המשטרתית של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
תעוד התקיפה של השוטר משה כהן
המשטרה ממשיכה לטייח אלימות השוטרים (הערת מנהלי האתר)
המשטרה טענה בתשובתה למבקר כי נתונים אלה הם תוצאה של הצלחת פעילות חינוכית רבת שנים של המשטרה, אולם המבקר לא קיבל נימוק זה. הוא הבהיר בדו"ח כי נראה שהמשטרה סבורה שאלימות שוטרים היא תופעה שולית, אולם "דבר זה לא מתיישב עם מספר התלונות המוגשות ומסקרי דעת קהל".
עובד בסופר יהודה שהוכה ע"י שוטרים (צילום: אבי חי)
בשל ריבוי תלונות וחקירות משטרתיות בהם עולות טענות לאלימות שוטרים, במח"ש נוהגים לבצע הליך בדיקה מקדמית, לפני חקירה באזהרה של השוטר. הליך זה נעשה בשל הרף הפלילי הגבוה להעמדה לדין. המבקר ניתח את נתוני התיקים שנפתחו במח"ש ב-2015 ומצא כי מתוך 6,320 שנפתחו, שני-שלישים (4,241) נבדקו בשל תלונות שהוגשו ואילו שליש (2,079) בשל חומר משטרתי שהעלה חשד סביר לבדיקה, כולל טענות של אזרחים לשימוש בכוח מופרז בידי שוטרים.
"לא ידענו איפה המתלונן גר"
המבקר מצא כי כשליש מהתיקים נגנזו ללא טיפול בהיעדר תלונה של המתלונן. המבקר ציין כי מח"ש אינה עושה מאמצים כדי לאתר את המתלונן או להבהיר לו כי עליו להגיש תלונה, מה שגורם לתיקים רבים להיגנז - לעתים ללא הצדקה. תיקים אלה גם לא מוחזרים למחלקת המשמעת של המשטרה לבדיקה אם יש מקום להעמיד לדין משמעתי.
בדו"ח המבקר יש שתי דוגמאות לסגירת תיקים לא מוצדקת. הראשונה היא של אזרח שנחקר במשטרה וטען כי שוטרים הפעילו נגדו אלימות. החומר הועבר למח"ש אולם בהיעדר תלונה התיק נסגר בחלוף 30 יום. לימים פנה פרקליטו של המתלונן למח"ש בבקשה לקבל את התיק, וקיבל תשובה ממתמחה במח"ש כי לא הייתה במחלקה את כתובתו המדויקת של המתלונן, ולכן לא נשלחה אליו פנייה לבוא ולמסור את גרסתו.
מח"ש טייח תלונה של אזרח כי קצין משטרה היכה בראשו במוט ברזל (הערת מנהלי האתר)
דוגמה נוספת הייתה של נחקר שטען שקצין מודיעין חבט בראשו במוט ברזל. בשל כך הוא פונה לבית החולים בידי שני שוטרים והמעשים תועדו לכאורה בסרטון וידאו. מתמחה במח"ש הורה להשאיר את התיק במסלול המנהלי ולשלוח מכתב למתלונן, ובחלוף המועד שנקבע במכתב התיק נסגר. המבקר גם ציין כי אין ניתוח של סוגי העבירות ומאפייני המתלוננים, שאינם מובאים בחשבון בניתוח הנתונים.
משרדי המחלקה לחקירות שוטרים(צילום: אלי מנדלבאום)
תיקים לא הוחזרו למשטרה
על פי דו"ח המבקר, כ-3,000 תיקים נסגרו ב-2016 במח"ש לאחר בדיקה שהעלתה שהמקרה לא חוצה את הרף הפלילי ומצדיק חקירה באזהרה. חומרי החקירה מתיקים אלה לא הועברו למשטרה לבדיקה האם יש בסיס לבדיקה משמעתית של העבירה. גם בתיקים בהם נחקרו שוטרים באזהרה (640 בשנת 2016), רק במעט מקרים בהם מח"ש סגרה את התיק הועבר החומר למשטרה לשם בחינת ושקילת נקיטת אמצעים משמעתיים. על פי המבקר, מח"ש העבירה למשטרה 23 תיקים בלבד, שהם כשישה אחוזים מן התיקים שמח"ש חקרה באזהרה וסגרה.
"המשטרה לא יכולה להפיק מהם תועלת ולפעול למיצוי הטיפול בשוטרים בהיבטים שאינם פליליים או משמעתיים, אלא פיקודיים, מנהליים ואף באמצעי הדרכה", נכתב בדו"ח. "במשטרה ובמח"ש לא יושם הסיכום לפיו תיקים גבוליים שנסגרו מחוסר ראיות יועברו לבדיקת מחלקת המשמעת".
כתבי אישום נגד שוטרים בגין שימוש בכוח
המבקר מצא כי גם התיקים שחומריהם כן הגיעו ממח"ש למחלקת המשמעת של המשטרה, לא טופלו כראוי וחלקם 'נפלו בין הכיסאות'. למחלקת המשמעת יש שיקול דעת בהחלטה מה לעשות עם החומרים. היא יכולה להחליט על העמדה לדין בבית הדין למשמעת, אולם גם על שפיטה בפני דן יחיד, הערת מפקד או הדרכת מפקד. המבקר מצא כי למרות שמספר התיקים שהגיעו למחלקת המשמעת עלה ב-50 אחוז ב-2015 ביחס לשנה הקודמת, חלקם הגדול טופלו בהליכי משמעת קלים יחסית, לפני המפקדים ולא לפני בית דין משמעתי, ולעתים הסתיימו בנזיפות או הערות מפקד.
הדרכה במקום העמדה לדין
בדו"ח המבקר מוזכר מקרה שבו מח"ש המליצה להעמיד לדין משמעתי שוטר ששיקר בדוכן העדים ואילו מחלקת המשמעת הסתפקה בהליך של הדרכה. גם תיקים אחרים בהם שוטרים לא דיווחו אמת עברו להערת מפקד. בשנת 2015 גדל ב-53 אחוז מספר התיקים במחלקת המשמעת שהופנו למסלול הערת מפקד (46 לעומת 30 ב-2014), ואילו מספר התיקים שהופנו להדרכת מפקד גדל ב-566 אחוז (40 לעומת שישה ב-2014)
על פי נתוני המשטרה רק תשעה שוטרים פוטרו בשל עבירות אלימות בשנת 2015, שלושה ב-2014 ושלושה ב-2013. נמצא כי ברוב המקרים החליטה המשטרה שלא להשעות מתפקידם שוטרים שהוגשו נגדם כתבי אישום. יתר על כן, נמצא ששוטרים שהורשעו בפלילים הושארו בתפקידם בנימוק שיוגש ערעור על ההרשעה. נמצא גם כי בשנים 2014 ו-2015 הוצאו בכל שנה 51 שוטרים לחופשה כפויה, אולם בעוד שהחוק קובע שחופשה כפויה שבה שוטרים מקבלים משכורת (שלא על חשבון ימי חופשה) לא תעלה על 30 ימי עבודה לנגד ו-60 לקצין - שליש מהשוטרים הוצאו לחופשה כפויה של יותר מחצי שנה ורבע ליותר משלושה חודשים.
נקודה נוספת שהעלה המבקר נוגעת לאי מעקב של מפקדי המשטרה ומחלקת המשמעת אחר שוטרים 'בעייתיים', עם עבירות משמעת חוזרות. כך למשל ציין המבקר כי בשנת 2016 נחשד שוטר כי קשר קשרים עם נשים שפנו לתחנה שבה עבד והוא פוטר. בדיקת עברו המשמעתי מעלה כי ב-2003 הוא הורשע בבית הדין למשמעת בגין שימוש בכוח וננזף. כמו כן נזקפו לחובתו שבע הרשעות בגיליונות שפיטה (דן יחיד), שתי הרשעות בתיקי תעבורה, הרשעה בעבירת נזק לרכוש וכן 22 תלונות ציבור על התנהגות שאינה הולמת שוטר. בנוסף נפתחו לו 21 תיקים במח"ש בגין שימוש בכוח. כל התלונות והתיקים נסגרות בעילות שונות.
במהלך שנת 2015 נפתחו במח"ש 1,483 בדיקות וחקירות פליליות, מתוכן ב- 640 תיקים נחקרו שוטר אחד או יותר באזהרה. במהלך אותה השנה הוגשו 102 כתבי אישום פליליים נגד שוטרים, וב- 85 תיקים נוספים הוחלט להעמיד את השוטרים לדין משמעתי, ובהתאם הטיפול הועבר למחלקת המשמעת במשטרת ישראל
מח"ש היא גוף עצמאי שאינו תלוי במשטרה, שחוקר שוטרים החשודים בביצוע עבירות. בסמכות מח"ש לחקור חשד לעבירה שבוצעה על ידי שוטר, שהעונש הקבוע בצידה הוא מעל לשנת מאסר, ובמקרים המתאימים להגיש כתב אישום.
במקרים שאינם בסמכותה של מח"ש, או שלאחר בדיקה הוחלט במח"ש כי הדרך המתאימה לטיפול בתלונה היא באמצעות דין משמעתי, התלונה מועברת למשטרת ישראל. היחידה לתלונות הציבור במשטרת ישראל מטפלת בתלונות בנושאים הקשורים לאופן התנהלותה של המשטרה, ובהן תלונות שעניינן התנהגות בלתי נאותה של שוטרים או מילוי תפקידם באופן לקוי. היחידה מנחה את קציני התלונות במרחבים כיצד לטפל בתלונות כנגד השוטרים במקרי הצורך.
מרבית המתלוננים במח"ש משתייכים לקבוצות מיעוט ולקבוצות חלשות באוכלוסייה, שהינן קבוצות בעלות פוטנציאל יתר לסבול ממעשי התעמרות וניצול כוח לרעה מצד שוטרים. מח"ש כגוף אכיפה הינה עיוורת לצבעו, ללאומו או למינו של המתלונן, העד או השוטר. מח"ש רואה בעייתיות בהתייחסות מובנית לאדם לפי מוצאו והשאלה אם ראוי ונכון לערוך תיוג מובנה מסוג זה במערכת אוכפת חוק, מעוררת קושיות משפטיות, אתיות ואחרות. לפיכך, חוקרי מח"ש אינם מציינים בגוף התלונה את מוצאו של המתלונן (או של השוטר החשוד) ולא קיימת גם במערכת מח"ש אפשרות טכנית לבצע זאת.
אלימות שוטרים נגד יוצאי אתיופיה - שיעור המתלוננים במח"ש שהם יוצאי אתיופיה היה 2.4% מסך כל הפניות בתקופה זו, שיעור גבוה משיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה (1.66%).
- התפלגות הטיפול בתלונות: 34% מהתלונות של יוצאי אתיופיה נחקרו ונבדקו; ב- 31% מהתלונות נמצא שהן אינן בסמכות מח"ש; והטיפול ב- 35% מהתלונות הופסק ממגוון סיבות כגון: חוסר שיתוף פעולה של המתלונן; תלונה מינורית; סכסוך אזרחי בין הצדדים; אישור שפיטה. בהשוואה של התלונות שהוגשו על ידי יוצאי אתיופיה לכלל התלונות שטופלו במח"ש באותן השנים, עולה ש- 38% מכלל התלונות נחקרו ונבדקו, ב- 35% מכלל התלונות נמצא שהן לא בסמכות מח"ש, והטיפול ב- 27% מתוך כלל התלונות הופסק ממגוון סיבות. - בכל הנוגע לעילות להפסקת הטיפול בתלונות, יש הבדלים בין תלונות של יוצאי אתיופיה לבין תלונותשל כלל האוכלוסייה: שיעור התלונות של יוצאי אתיופיה שבירורן הופסק בגלל "אישור שפיטה" עמד על %55 מהתלונות שבירורן הופסק לעומת %31 מכלל התלונות למח"ש שבירורן הופסק. 11 - בהתייחס לתיקים שנחקרו, כ- 22% מהתיקים הקשורים ליוצאי אתיופיה הסתיימו בהעמדה לדין פלילי, או בהמלצה למשטרה להעמיד לדין משמעתי את השוטרים המעורבים, לעומת כ- 28% מכלל התיקים שנפתחו במח"ש. כ- 22% מהתיקים הקשורים ליוצאי אתיופיה נסגרו בעילה של חוסר אשמה, לעומת כ- 18% מכלל התיקים. בכ- 32% מהתיקים של יוצאי אתיופיה לא נמצאו ראיות מספקות לצורך העמדת שוטרים לדין, לעומת כ- 34% בכלל התיקים. - 57% מהפניות בתיקי התלונות של יוצאי אתיופיה נמסרו ישירות על ידי המתלונן; ביתר המקרים הפנייה הועברה למח"ש על-ידי גורם אחר כגון: שירותי הרווחה; עוברי אורח; מודיעין מח"ש; גורם משטרתי. - בסך הכול הגיעו למח"ש בתקופה שנבדקה 271 פניות הקשורות ליוצאי אתיופיה. אחוז מיצוי החקירה 12 בתיקים שנחקרו הקשורים ליוצאי אתיופיה עמד על 65% , דומה לאחוז המיצוי בכלל הפניות באותה התקופה שהיה 64%
ספטמבר 2016 - סגן ניצב יובל זיזי ושוטרי מרחב מוריה מצפצפים על צווים שיפוטיים כדי לתפור תיקים לאזרחים. נגד סנ"צ יובל זיזי ושוטרי מרחב מוריה הוגשו תלונות למח"ש בגין וואנדליזם, ביזוי צווים שיפוטיים בחיפוש והחזרת תפוסים, גרימת נזק לתפוסים, שיבוש ההליך השיפוטי ע:י חיפוש בחומר מחשב בניגוד לחוק, ועוד...
הדוח השנתי של הסניגוריה הציבורית 2015 - תלונות על אלימות שוטרים אינן נחקרות , איתמר לוין , news1 , ספטמבר 2015 חקירה של ממש - רק בשליש מהמקרים; כתבי אישום - רק ב-8% מהתלונות הסניגוריה מזהירה: שוטרים עלול לחשוב שמותר להם להיות אלימים
"קיים פער משמעותי ביותר ומטריד למדי, בין השיעור הנמוך של מיצוי הטיפול בתלונותיהם של אזרחים על אלימות שוטרים, לעומת השיעור הגבוה של מיצוי הטיפול במצב ההפוך שבו נטען לאלימות אזרחים כלפי שוטרים", אומרת הסניגוריה הציבורית (יום א', 4.9.16) בדוח השנתי שלה. בשנת 2015 נפתחו 2,425 תיקים נגד אזרחים בגין עבירה של תקיפת שוטר, ו-1,451 תיקים נוספים בגין תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות.
לעומת זאת, תלונות רבות המוגשות למח"ש אינן נחקרות. למעשה, חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה. בשנה שעברה ערכה מח"ש חקירה ב-640 תיקים בלבד, כאשר ב-1,817 תלונות נוספות לא נערכה כלל חקירה או שנערכה בדיקה ראשונית (שטיבה לא הוברר) שלא הבשילה כדי חקירה של ממש. מתוך תלונות אלה, ב-102 תיקים הוחלט על העמדת השוטרים לדין פלילי, וב-85 תיקים הוחלט או הומלץ על העמדתם לדין משמעתי.
הסניגוריה העבירה אשתקד למח"ש 304 תלונות שעניינן טענות לאלימות שוטרים. 182 תלונות נגנזו מעילות שונות (מרביתן מבלי שהתקיימה כלל חקירה), ורק בשש תלונות התקיימה חקירה אשר בסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי או משמעתי. הסניגוריה סבורה, כי יש צורך בטיפול מערכתי יסודי ומקיף בהתמודדות עם מקרים של אלימות פסולה מצד שוטרים כלפי אזרחים.
"הרושם המצטבר בסניגוריה הציבורית הוא שכאשר מדובר בתלונות הנוגעות לאלימות משטרתית, שיעור התלונות שנחקרו וכן שיעור התלונות שהסתיימו בהעמדה לדין פלילי או משמעתי הוא נמוך מהממוצע הכללי. הסניגוריה הציבורית מבינה את הקשיים שיכולים להיות כרוכים בבירור שכזה, ואולם יש להיזהר ממסר בעייתי כפול שעלול לעבור כתוצאה מאי מיצוי החקירה.
"באותם מקרים בהם אכן הייתה אלימות משטרתית, המסר לשוטר שהיה מעורב באותה אלימות ולא ננקט נגדו כל הליך עלול להיות, שהדבר לא נתפס כחמור ושהוא יכול להמשיך לנהוג באלימות. מבחינתו של האזרח שננקטה נגדו אלימות, הדבר יכול להביא לאובדן האמון במשטרה ובמערכות השלטון", אומרת הסניגוריה.
יולי 2016 - תלונה למח"ש נגד סגן ניצב יובל זיזי וצוות חקירה מרחב מוריה אשר גרמו נזקים לתפוסים רגישים ויקרי ערך ללא צו חיפוש מתאים.
להלן התלונה:
לכבוד משרד במשפטים - מחלקת חקירות שוטרים
מכובדיי
הנדון: תלונה נגד סנ"צ יובל זיזי nמרחב מוריה ושוטרים נוספים בגין ונדליזם, ביזיון צו בית משפט 1. שמי מ' ת.ז ...
2. בימים אלו בדקתי תפוסים שנלקחו מביתי ע"י שוטרי מרחב מוריה בפיקודו של סג"צ יובל זיזי. מדובר בנזק שנגרם למחשב אפל מיני אשר אינו עובד, ומחשב מסוג AOI מסוג לנובו שהוחזר ללא דיסק קשיח וללא התושבת לדיסק הקשיח. ניכר כי אדם לא מיומן גרם נזק למחשבים. ישנם תפוסים נוספים שניזוקו.
3. במכתבו מיום 15.6.2016 לבית המשפט (מצורף) כותב סנ"צ יובל זיזי כי התפוסים נבדקו ביחידתו וגם פורק כונן ממחשב, והוא מציע להשיב בחלקים המחשב והעתק מהכונן.
4. בדיקת התפוסים והוצאת דיסק קשיח ממחשב ללא נוכחותי (הבעלים) ושני עדים נעשתה ללא צו כלשהו המסמיך את יובל זיזי לעשות כן (ללא נוכחות הבעלים ושני עדים). (ראה צווים בנספחים), והיא מקור הרע להחזרת המחשבים תקולים וחסרים בחלקים.
5. יצוין כי מלכתחילה פעלו שוטרי מוריה בזמן החיפוש בזלזול ורמיה, כן לדוגמא פרצו לבית בעזרת מפתח שחטפו משותפתי העיתונאית, הקשו בזימון עדים לחיפוש, לא נתנו לעבור על רשימת התפוסים בטרם לקחו אותם, לא ארזו אות התפוסים כנדרש לתפוסים יקרים ורגישים מעין אלו, בהצהרה בדוח החיפוש הושמט שם שוטר שנטל חלק פעיל בחיפוש, ועוד. (על כך הוגשה תלונה למח"ש בנפרד). מלבד החשש לונדליזם, גזל, וביזיון בית משפט התנהגותו של סנ"צ יובל זיזי פוגעת באמון הציבור.
6. מצורפים מכתבו מיום 15.6.2016 של סנ"צ יובל זיזי לבית המשפט בעניין התפוסים, צווי החיפוש הלקויים ודוחות החיפוש הלקויים ששימשו מרחב מוריה לפריצה לביתי.
נא טיפולכם ובדיקתכם בתודה מ'
מכתבו מיום 15.6.2016 של סנ"צ יובל זיזי לבית המשפט בעניין התפוסים
שוטרי מרחב מוריה תפסו מכשיר הסלולר של שותפה לדירה של העיתונאית ובכך פגעו בפרטיותו ופרנסתו
צו חיפוש לקוי השופטת ג'ויה סקפה שפירא ללא מספר תיק בית משפט וכתובת מדויקת מקום החיפוש
צו חיפוש לקוי השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה ללא מספר תיק בית משפט, כתובת לביצוע חיפוש, והאם החיפוש יעשה בנוכחות עדים והנמקה
יוני 2016 - מדובר בשוטרי מרחב מוריה ימ"ר ירושלים אשר בדרך רמיה הוציאו צווי חיפוש לקויים (ללא מספר תיק בית משפט, כתובת מדויקת ועוד פרטים נוספים) בבית עיתונאית מבלי שציינו בצווים כי החיפוש נעשה בבית עיתונאית. שוטרי ימ"ר מרחב מוריה, רס"מ אסי משה מ.א 1036938 ורס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431 ושוטר נוסף (השוטר שי) שלא נרשמו פרטיו בדוח החיפוש, פרצו לבית העיתונאית ותפסו רכוש השייך לה ולשותפה לדירה מ', חרף העובדה ששמו של מ' לא הוזכר בצווי החיפוש ולא נחקר מעולם ע"י שוטרי מרחב מוריה.
שוטרי מרחב מוריה תפסו את רכושו של מ' ללא סמכות, פגעו בפרטיותו ופרנסתו ובכך פגעו בשמם ואמינותם של בתי המשפט והמשטרה. להלן תלונה שהוגשה למח"ש נגד שוטרי מרחב מוריה רס"מ אסי משה מ.א 1036938 ורס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431 ושוטר שי
לכבוד משרד במשפטים - מחלקת חקירות שוטרים
מכובדיי
הנדון: רס"מ אסי משה מ.א 1036938 ורס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431 ושוטר שי ממרחב מוריה - פריצה לביתי גזל רכושי ורכוש שותפתי העתונאית , פגיעה בפרטיותי ועוד עבירות נוספות
2. בתאריך 1.6.2016 פרצו שלשת השוטרים הנדונים לביתי בעזרת מפתח שחטפו דקות קודם לכן מידי שותפתי העיתונאית ועצרו אותה. השוטרים הציגו בפני צווי חיפוש לקויים ללא מספר תיק בית משפט וללא כתובת מדויקת (ראה צווי חיפוש מצורפים).
3. מדובר ברכוש השייך לי ולשותפתי כדוגמת מחשבים וטלפון סלולרי ואשר שוטרי מרחב מוריה תפסו ציוד בפריצה לבית עם מפתח שחטפו משותפתי ללא צו פריצה, וללא צו חיפוש תקין המאפשר להם להוציא פלטים מהציוד הממוחשב ללא נוכחות שני עדים. השוטרים רשמו בדו"ח החיפוש פרטי שני שוטרים בלבד רס"מ אסי ורס"ר שלומי ולא רשמו את השוטר שי כאילו לא השתתף בחיפוש. (ראה דו"ח חיפוש).
4. השוטרים תפסו רכוש אישי שלי כגון סמרטפון למרות ששמי לא היה רשום בצו החיפוש ובכך פגעו בפרנסתי.
רס"מ אסי משה מ.א 1036938
5. מהלך החיפוש
א. השוטר שי החל מחטט בטלפונים סלולרים שהיו על השולחן ללא רשותי וללא צו חיפוש בדברי מחשב המאפשר לו לחטט ללא נוכחות עדים וניסה למנוע ממני מלצלם בביתי מהלך החיפוש (ראה סרטון חיפוש מצורף בהתחלה)
ב. השוטר שי מנע ממני לעבור על שמות אנשי קשר בסמרטפון כדי לאתר עדים כנדרש בצו החיפוש , ובכך שיבש החיפוש וביזה צו בית משפט (ראה סרטון חיפוש מצורף שניה 30)
ג. השוטר אסי החל להתגרות ולהלין כביכול שאני מזלזל בחיפוש בעוד השוטרים הם אלו שזלזלו וביזו המשטרה וצווי בתי המשפט (ראה סרטון מצורף שניה 35)
ד. השוטר שי לא איפשר לבעל הדירה לדבר עם העדים בטלפון הסלולרי שלו (ראה סרטון )
ה. השוטר אסי לא איפשר להביא עד שני לחיפוש ע"פ צו בית המשפט (ראה סרטון )
ו. השוטר אסי אמר לבעל הדירה בזלזול " צלם אנחנו נתפוס את זה (המצלמה ) לחיפוש" -
ז. השוטרים לא איפשרו לאתר עדים מהטלפון של שותפת בעל הדירה
ח. השוטר שי ניסה ברמיה לשכנע את בעל הדירה לאשר חיפוש ללא נוכחות עדים
ט. השוטר אסי דיבר בזלזול אל העד ואמר לו בתחילה: "זומנת לסדר להיות עד בלבד לא מדבר לא מגיב לא עושה לא כלום" -
רס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431
י. השוטר שלומי לא איפשר לי לעבור על רשימת הציוד שתפסו השוטרים אלא הקריא במהירות שלא ניתן לבדוק הרשימה
4. התנהגות השוטרים רס"מ אסי משה מ.א 1036938 ורס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431 ושוטר שי מדיפה ריח פריצה לבית גזל ופגיעה בפרטיות בדרך זלזול באזרח ביזוי צו בית משפט תוך רמיסת החוק והתנהגות פרועה באין מפריע. גזל רכושי ורכוש שותפתי שביצעו בלשי מרחב מוריה גורם נזקים כלכליים ואובדן זמן יקר.
5. אבקשכם לחקור התנהלותם הפושעת של רס"מ אסי משה מ.א 1036938 ורס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431 ושוטר שי במהלך החיפוש. אבקש גם לברר מיהו השוטר שי שהיה בביתי ולמסור לנו שמו המלא דרגתו ומספרו האישי.
שוטר שי קוצר: לא רשם שמו המלא ומספר אישי בדוח החיפוש
יוני 2016 - מדובר בשוטרי מרחב מוריה ימ"ר ירושלים אשר בדרך רמיה הוציאו צווי חיפוש לקויים (ללא מספר תיק בית משפט, כתובת מדויקת ועוד פרטים נוספים) בבית עיתונאית מבלי שציינו בצווים כי החיפוש נעשה בבית עיתונאית. שוטרי ימ"ר מרחב מוריה, רס"מ אסי משה מ.א 1036938 ורס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431 ושוטר נוסף שלא נרשמו פרטיו בדוח החיפוש פרצו לבית העיתונאית ותפסו רכוש השייך לה ולשותפה לדירה מ', חרף העובדה ששמו של מ' לא הוזכר בצווי החיפוש ולא נחקר מעולם ע"י שוטרי מרחב מוריה.
שוטרי מרחב מוריה תפסו את רכושו של מ' ללא סמכות, פגעו בפרטיותו ופרנסתו ובכך פגעו בשמם ואמינותם של בתי המשפט והמשטרה.
להלן תלונה שהוגשה למח"ש על התנהגותם של שוטרי ימ"ר ירושלים מרחב מוריה:
ת.ד
תל אביב
ט.ל 050
לכבוד משרד במשפטים - מחלקת חקירות שוטרים
מכובדיי
הנדון:ימ"ר ירושלים/ מרחב מוריה - גזל רכושי ופגיעה בפרטיותי
1. שמי מ ת.ז xxx ט.ל: xxx, כתובת למשלוח דואר: ת.ד xxx תל אביב
2. בימים אלו הגיעה לידי תגובתו לבית משפט של עו"ד חי רחמני ימ"ר י-ם שבו הוא מודיע לבית משפט כי בכוונתו לבדוק רכוש שלי שנתפס בביתי ע"י בלשי מרחב מוריה.
3. מדובר ברכוש השייך לי כדוגמת טלפון סלולרי אישי בבעלותי ואשר למרחב מוריה תפס הציוד ללא צו חיפוש כלשהו ששמי מופיע עליו. בנוסף לא נחקרתי מעולם ע"י חוקרי מרחב מוריה שתפסו רכושי.
4. מדובר בגזל ופגיעה בפרטיות שמבצעים שוטרי מרחב מוריה באין מפריע ובניגוד לחוק. גזל רכושי שביצעו בלשי מרחב מוריה פוגע בפרנסתי.
5. אבקשכם לחקור התנהלותם הפושעת של שוטרי מרחב מוריה בענייני.
6. מצורפים תגובת עו"ד חי רחמני לבית משפט לבקשה להחזקת תפוסים בבעלותי ובדיקתם, וצוי חיפוש לקויים ודוחות משטרה ששימשו המשטרה לגזל רכושי ופגיעה בפרטיותי.
נא טיפולכם ובדיקתכם
בתודה מ
שוטרי מרחב מוריה תפסו מכשיר הסלולר של שותפה לדירה של העיתונאית ובכך פגעו בפרטיותו ופרנסתו
צו חיפוש לקוי השופטת ג'ויה סקפה שפירא ללא מספר תיק בית משפט וכתובת מדויקת מקום החיפוש
צו חיפוש לקוי השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה ללא מספר תיק בית משפט, כתובת לביצוע חיפוש, והאם החיפוש יעשה בנוכחות עדים והנמקה
פברואר 2015 - מדובר בתלונה שהוגשה למרחב דן נגד הבלשים רס"ב איציק גלר מס' אישי 994736, רס"מ שי גבריאל מספר אישי 1042985, רס"ר ג'ימי חורני מספר אישי 1188333 שבאו לדירתה של עיתונאית ל' כשצו חיפוש לקוי בידם. הבלשים הופיעו ללא מדים, לבושים חולצות טריקו ומכנסיים קצרות בעטו בדלת הדירה בתוקפנות וגרמו לסדקים בקיר סביב הדלת. הבלשים גרמו חרדה רבה לעיתונאית ל' שהיתה באותה עת לבדה בדירה. הבלשים החלו בחיפוש ללא עדים למרות שבעל הדירה הודיע להם שיגיע עד שעה.
רפ"ק שלומי מנשה נתבקש לברר התלונה. הבירור הלקוי של רפ"ק שלומי מנשה פוגע לא רק בהחלטת הנציב מבלי לנמק, אלא גם באמינות דוחות הפעולה של השוטרים. התנהלותו של רפ"ק מנשה הנה כחוטא ומחטיא, לא רק שביצע בירור לקוי לא מנומק ופוגע באמינות הנציבות והשוטרים, אלא משית נורמות התנהלות פסולות לביצוע חיפוש ובירור תלונות.
להלן התלונה שהוגשה למח"ש נגד רפ"ק שלומי מנשה ראש לשכת חקירות מרחב דן.
מ' ת.ד 86 תל אביב ט.ל
לכבוד משרד במשפטים - מחלקת חקירות שוטרים
מכובדיי,
הנדון: תלונה נגד רפ"ק שלומי מנשה בגין בירור לקוי של תלונתי לית"צ על השוטרים שביצעו חיפוש בביתי
1. שמי מ ת.ז הגר ברחוב , כתובת למשלוח דואר: ת.ד תל אביב
3. בתלונה ניטען כי השוטרים ביצעו חיפוש בדירה בצו חיפוש לקוי ללא מספר תיק בית משפט, וללא ציון מהות החשד והעילה למתן הצו. עוד ניטען כי השוטרים החלו בחיפוש ללא עדים כמתחייב בצו ובסדר דין פלילי מעצר וחיפוש, ולא המתינו לבואם של עדים תוך 20 דקות עד שעה.
4. התלונה הסתמכה על בדיקת נציב תלונות הציבור על שופטים שקבע כי "במקרה הנדון לא מולא הצו כנדרש" (סעיף 5 בהחלטת הנציב). עוד הסתמכה התלונה על דוחות הפעולה של השוטרים שבו הם כותבים כי העדים הודיעו כי יגיעו תוך 20 דקות עד שעה. (מסומנים בקו תחתי אדום בדוחות פעולת השוטרים). בנוסף קיים קטעסרטון וידאו שנגזר מסרטון המשטרה שבו רס"מ שי גבריאל מקבל אישור להתחיל בחיפוש למרות שמסר כי העד יגיע תוך כשעה.
להלן קטע מדו"ח פעולת השוטרים לעניין תשובתי להגעתי לחיפוש: רס"מ שי גבריאל בדוח הפעולה: "...לבסוף יצרה קשר עם בחור בשם משה וגם אמר כי יגיע בסביבות ה- 20 דקות חצי שעה אולי שעה לדירה. הסברתי לו כי אני מוכן להמתין זמן סביר כי כבר לפני זה המתנו זמן רב..."
רס"ר ג'ימי חוראני: "... משה אמר לו אני אגיע מתי שצריך להגיע עוד 20 דקות חצי שעה ואפילו שעה, השוטר שי אמר לו אני יכול להמתין עד 20 דקות..."
4. רפ"ק מנשה בתגובתו לתלונה טוען כי "כבוד השופט חתם על הצו כדין" בניגוד להחלטת נציב תלונות הציבור על שופטים ואינו מנמק. עוד טוען רפ"ק מנשה כי העד (אנכי) השיב לשוטרים כי יגיע לחיפוש מתי שיחפוץ בניגוד לדוחות הפעולה של השוטרים שכתבו כי השבתי שאגיע תוך 20 דקות עד שעה.
5. הבירור הלקוי של רפ"ק שלומי מנשה פוגע לא רק בהחלטת הנציב מבלי לנמק, אלא גם באמינות דוחות הפעולה של השוטרים. התנהלותו של רפ"ק מנשה הנה כחוטא ומחטיא, לא רק שביצע בירור לקוי לא מנומק ופוגע באמינות הנציבות והשוטרים, אלא משית נורמות התנהלות פסולות לביצוע חיפוש ובירור תלונות.
ישי סימן-טוב המשיך לשרת במשטרה למרות שהורשע פעמיים בתקיפת אזרחים, ואף זכה לדברי שבח בלתי מסויגים מצד מפקדיו. כך עולה מגזר דין שפרסם (יום ב', 27.4.15) שופט בית משפט השלום בתל אביב, עידו דרויאן.
דרויאן הרשיע את סימן-טוב, יחד עם עמיתו גיורא ארקה, בתקיפתו של יוסף חמאיסה לאחר שעצרו אותו בעקבות סיור שגרתי בתל אביב בינואר 2010. סימן-טוב דקר את חמאיסה בצווארו בסכין שמצא ברשותו, בעט בו עד שנפל ארצה, המשיך לבעוט בבטנו ובחזהו, דרך על ראשו ואיים שיכה אותו חזק יותר אם יצעק. לאחר מכן הושיב סימן-טוב את חמאיסה הבוכה על כסא, חבש לראשו קסדה וחבט בה, סטר לו ואיים שיבולע לו אם יתלונן עליו. כתוצאה מכך, נשברו שתיים מצלעותיו של חמאיסה ונגרמו לו חבלות נוספות. ארקה בעט בכתפו של חמאיסה וחבל בו.
"בהתנהגותו של המתלונן לא היה דבר שהצדיק נקיטת אלימות בכל מידה שהיא, ולא נטען כי 'התגרה' בנאשמים", אומר דרויאן. "התנהגותו של הנאשם 1 [סימן-טוב] הייתה אלימה ומשפילה באופן קיצוני, כשהמתלונן אזוק, בוכה ומתחנן. אין ענייננו במצב - פסול אף הוא כמובן - שבו שוטר עושה שימוש מוגזם בכוח, במענה לצורך ולו מדומה... הסיבות למעשיו של הנאשם 1 היו תאוות אלימות לשמה ורצון מכוון להשפיל את המתלונן ולהתעלל בו. אכן, כוח לא-מבוקר משחית, והנאשם 1 נתן דרור ליצרים אפלים".
דרויאן מציין, כי לסימן-טוב שתי הרשעות דומות: באוגוסט 2008 הוא סטר לעצורה וגרם לנקב באוזנה, וחודש לאחר מכן הוא היכה באלה יחד עם השוטר עזר מנצור עצור עד שזה נזקק לאשפוז (ראה הכרעת הדין). המעשה השני הביא לשליחתו של סימן-טוב לחמישה חודשי עבודות שירות, אך שירותו במשטרה לא הופסק.
לדברי דרויאן, "הנאשם לא למד את הלקח, ואולי אף שאב עידוד מהפעולה האיטית-להחריד של מח"ש ומעמדתם האוהדת של מפקדיו. וראו שבחים לא מסויגים שהרעיפו עליו מפקדיו לאחר שכבר הורשע פעמיים בעבירות אלימות נגד אזרחים לא-אלימים וחסרי מגן. כך, מאירוע לאירוע הלכה והסלימה נטייתו של הנאשם לאלימות, באין עוצר. יודגש, כי את המעשה עליו ייתן את הדין היום ביצע הנאשם שעה שהתנהלו נגדו שני הליכים פליליים בגין אישומים דומים, ללא כל אפקט מצנן ומרתיע". סימן-טוב הושעה ופרש רק לאחר מכן.
עם זאת, "המעשה נעשה ב-1.1.10 וכבר ביום 3.1.10 החלה חקירת מח"ש. על-אף זאת, וללא כל הסבר, נגררה החקירה עד אוקטובר 2010 ויותר, וכתב האישום הוגש רק ביוני 2013. מדובר בכשל חמור, שיש לתת לו משקל מתאים", מוסיף דרויאן.
לדברי דרויאן, "הענישה הנוהגת [במקרים דומים] לוקה בפער בלתי-נסבל בין כובדן של מילים לבין קלותם של עונשים... ספק אם עונשים מסוג זה ממלאים אחרי הוראת ההלכה הפסוקה להחמיר בעונשם של שוטרים חובלניים ביחס לעונשם של אזרחים חובלניים. אולם, לנוכח חלוף הזמן מעת האירוע ועד הגשת כתב האישום, יש לתת משקל - בין יתר שיקולים - גם לענישה הנוהגת, על-אף סטייתה מהמדיניות הראויה".
לאור כל זאת, ולנוכח המשקל השונה של השניים בעבירות, גזר דרויאן על סימן-טוב שבעה חודשי מאסר בפועל, ועל ארקה - שלושה חודשי עבודות שירות. הוא דחה את בקשתו של ארקה להימנע מהרשעתו כדי שלא להביא לפיטוריו מהמשטרה. סימן-טוב גם חויב בתשלום פיצוי של 10,000 שקל לחמאיסה, וארקה - ב-3,000 שקל. את המדינה ייצגה עו"ד רות יצחק-שרוני, ואת הנאשמים - עוה"ד אור תמיר ואורן בועז.
ביממה האחרונה הופץ ברשתות החברתיות סרטון שבו ניתן לראות כיצד שוטרים מכים חייל במדים. מן המשטרה נמסר כי שני השוטרים האלימים הושעו מתפקידיהם וכי החומר בעניינם הועבר באופן מיידי למחלקה לחקירות שוטרים. בהתאם לממצאי החקירה יוחלט על המשך שירותם של השניים במשטרה.
"תיעוד האירוע, אף בטרם נבדק לעומקו, מעיד על התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי משטרת ישראל", נכתב בדף הפייסבוק של המשטרה.
ישי סימן-טוב המשיך לשרת במשטרה למרות שהורשע פעמיים בתקיפת אזרחים, ואף זכה לדברי שבח בלתי מסויגים מצד מפקדיו. כך עולה מגזר דין שפרסם (יום ב', 27.4.15) שופט בית משפט השלום בתל אביב, עידו דרויאן.
דרויאן הרשיע את סימן-טוב, יחד עם עמיתו גיורא ארקה, בתקיפתו של יוסף חמאיסה לאחר שעצרו אותו בעקבות סיור שגרתי בתל אביב בינואר 2010. סימן-טוב דקר את חמאיסה בצווארו בסכין שמצא ברשותו, בעט בו עד שנפל ארצה, המשיך לבעוט בבטנו ובחזהו, דרך על ראשו ואיים שיכה אותו חזק יותר אם יצעק. לאחר מכן הושיב סימן-טוב את חמאיסה הבוכה על כסא, חבש לראשו קסדה וחבט בה, סטר לו ואיים שיבולע לו אם יתלונן עליו. כתוצאה מכך, נשברו שתיים מצלעותיו של חמאיסה ונגרמו לו חבלות נוספות. ארקה בעט בכתפו של חמאיסה וחבל בו.
"בהתנהגותו של המתלונן לא היה דבר שהצדיק נקיטת אלימות בכל מידה שהיא, ולא נטען כי 'התגרה' בנאשמים", אומר דרויאן. "התנהגותו של הנאשם 1 [סימן-טוב] הייתה אלימה ומשפילה באופן קיצוני, כשהמתלונן אזוק, בוכה ומתחנן. אין ענייננו במצב - פסול אף הוא כמובן - שבו שוטר עושה שימוש מוגזם בכוח, במענה לצורך ולו מדומה... הסיבות למעשיו של הנאשם 1 היו תאוות אלימות לשמה ורצון מכוון להשפיל את המתלונן ולהתעלל בו. אכן, כוח לא-מבוקר משחית, והנאשם 1 נתן דרור ליצרים אפלים".
דרויאן מציין, כי לסימן-טוב שתי הרשעות דומות: באוגוסט 2008 הוא סטר לעצורה וגרם לנקב באוזנה, וחודש לאחר מכן הוא היכה באלה יחד עם השוטר עזר מנצור עצור עד שזה נזקק לאשפוז (ראה הכרעת הדין). המעשה השני הביא לשליחתו של סימן-טוב לחמישה חודשי עבודות שירות, אך שירותו במשטרה לא הופסק.
לדברי דרויאן, "הנאשם לא למד את הלקח, ואולי אף שאב עידוד מהפעולה האיטית-להחריד של מח"ש ומעמדתם האוהדת של מפקדיו. וראו שבחים לא מסויגים שהרעיפו עליו מפקדיו לאחר שכבר הורשע פעמיים בעבירות אלימות נגד אזרחים לא-אלימים וחסרי מגן. כך, מאירוע לאירוע הלכה והסלימה נטייתו של הנאשם לאלימות, באין עוצר. יודגש, כי את המעשה עליו ייתן את הדין היום ביצע הנאשם שעה שהתנהלו נגדו שני הליכים פליליים בגין אישומים דומים, ללא כל אפקט מצנן ומרתיע". סימן-טוב הושעה ופרש רק לאחר מכן.
עם זאת, "המעשה נעשה ב-1.1.10 וכבר ביום 3.1.10 החלה חקירת מח"ש. על-אף זאת, וללא כל הסבר, נגררה החקירה עד אוקטובר 2010 ויותר, וכתב האישום הוגש רק ביוני 2013. מדובר בכשל חמור, שיש לתת לו משקל מתאים", מוסיף דרויאן.
לדברי דרויאן, "הענישה הנוהגת [במקרים דומים] לוקה בפער בלתי-נסבל בין כובדן של מילים לבין קלותם של עונשים... ספק אם עונשים מסוג זה ממלאים אחרי הוראת ההלכה הפסוקה להחמיר בעונשם של שוטרים חובלניים ביחס לעונשם של אזרחים חובלניים. אולם, לנוכח חלוף הזמן מעת האירוע ועד הגשת כתב האישום, יש לתת משקל - בין יתר שיקולים - גם לענישה הנוהגת, על-אף סטייתה מהמדיניות הראויה".
לאור כל זאת, ולנוכח המשקל השונה של השניים בעבירות, גזר דרויאן על סימן-טוב שבעה חודשי מאסר בפועל, ועל ארקה - שלושה חודשי עבודות שירות. הוא דחה את בקשתו של ארקה להימנע מהרשעתו כדי שלא להביא לפיטוריו מהמשטרה. סימן-טוב גם חויב בתשלום פיצוי של 10,000 שקל לחמאיסה, וארקה - ב-3,000 שקל. את המדינה ייצגה עו"ד רות יצחק-שרוני, ואת הנאשמים - עוה"ד אור תמיר ואורן בועז.
ביממה האחרונה הופץ ברשתות החברתיות סרטון שבו ניתן לראות כיצד שוטרים מכים חייל במדים. מן המשטרה נמסר כי שני השוטרים האלימים הושעו מתפקידיהם וכי החומר בעניינם הועבר באופן מיידי למחלקה לחקירות שוטרים. בהתאם לממצאי החקירה יוחלט על המשך שירותם של השניים במשטרה.
"תיעוד האירוע, אף בטרם נבדק לעומקו, מעיד על התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי משטרת ישראל", נכתב בדף הפייסבוק של המשטרה.
ערוץ 2 - שוטרים הכו אדם שתיעד עבירות שלהם - צעיר תל אביבי המכנה את עצמו "צייד הכחולים" מתעד במשך שנים עבירות תנועה שמבוצעות בידי שוטרים ומעלה את הצילומים לרשתות החברתיות. בסוף השבוע האחרון הגיעו שוטרים לדירתו עקב תלונה של שכן, וניצלו את הקריאה כדי לסגור איתו חשבון גלעד שלמור | חדשות 2 | פורסם 03/03/15
מחוץ לדירה אחת בתל אביב עמדו בסוף השבוע האחרון שוטרים רבים ודפקו בדלת - כדי לעצור את מ' שדרוש לחקירה. מ' לבדו פתח את הדלת, והשוטרים החלו להכות אותו ולקלל. "בוא אני אראה לך מה עשית לי, אני אקרע לך את הצורה", אמר לו אחד השוטרים.
אם שואלים את מ', האלימות שהפעילו כלפיו השוטרים היא לא מקרית. יש לו חשבון ארוך עם כחולי המדים. הוא מכנה את עצמו "צייד הכחולים" ונוהג להנאתו לתעד שוטרים מבצעים עבירות תנועה ולהעלות את התיעוד לאינטרנט.
"זה כבר היה בלתי נסבל", אמר מ' לחדשות 2. "אני מנסה לעבוד, מנסה להתקדם בחיים, אבל הם לא עוזבים אותי". פרקליטו של מ', עו"ד אברהם ג'אן, אמר: "הלקוח שלי מרגיש נרדף ע"י המשטרה. הדבר הזה טבעי ההתנהלות אינה נורמלית. אנחנו כבר פנינו למח"ש, אני מניח שהדברים ייבדקו".
ממחוז תל אביב נמסר בתגובה: "מדובר בחשוד שטרם האירוע נמלט מידי השוטרים. משטרת ישראל פועלת באופן ענייני בלבד. עם זאת, אירוע זה אינו עומד בקנה אחד עם ערכי הארגון ומצופה כי היה נגמר אחרת. מפקד המחוז ניצב בנצי סאו הורה להעביר את החומר למחלקה לחקירות שוטרים".
פנים אמיתיות עם אמנון לוי - פברואר 2015 - מתוך תחקיר על אלימות שוטרים. בתחקיר הועלתה השאלה מדוע מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים) מטייח תלונות נגד שוטרים גם כאשר יש ראיות מוצקות. אלכס אור שעבד בעבר במח"ש טוען כי אם לא יטייחו את התלונות הדבר עלול לגרום לסרוס המשטרה.
למה מח"ש לא מעמידה לדין שוטרים אלימים?
אלכס אור, לשעבר ראש זרוע חשיפה במח"ש משיב: אם נחקור כל תלונה ותלונה, באיזשהו מקום אנחנו נפגע גם באיכות של התלונות החשובות שצריך לטפל בהן.ובאיזשהו מקום אנחנו נגיע גם למצב שאנחנו נסרס את השוטרים, נסרס את המשטרה.
ילד בן 14, לא מחבל, לא רוצח, אפילו לא שודד, שהשוטרים, לא ברור למה, דוחפים אל מתחת למכונית המשטרה.
חנן כבירי, אביו של הנער שהותקף: השוטר לוקח ומצמיד לו את הפנים לאגזוז של האוטו, למנוע של האוטו, מזה הוא חטף כוויות בפנים, אגב.
הוא רק חשוד באותו רגע, כי הם יצאו מאותו מקום, הוא אפילו לא חשוד. הוא חשוד כי הוא פשוט עבר באותו מקום. זה היה יכול לקרות לכל אחד אחר באותה מידה. במקרה זה היה הבן שלי. עכשיו, אתה רואה את שלושת הג'בארים האלה, הם פשוט מרסקים אותו. חוסר אונים. חוסר אונים מוחלט.
חנן, בניגוד לצעירים החרדים שראינו קודם, לא בזבז זמן והגיש תלונה למח"ש. כשאנחנו שואלים אותו מה עשו השוטרים בתלונה, הוא מתחיל לצחוק.
אתה יודע מה זה מח"ש נכון? מה ראשי התיבות של מח"ש? מחלקת חיפוי שוטרים. אתה ראית את הסרטון. על הכל הוגש תלונה, כולל אנשים שהגיעו וטרחו ובזבזו מזמם. אני מדבר איתך על לא אחד ולא שניים ולא שלושה. אם אני זוכר נכון, הגיעו לפחות חמישה, שישה אנשים לתת עדות במח"ש על מה שהיה שם. וזה הרבה, כי זה הפריע מאוד לאנשים. ואנחנו מקבלים את תשובתם של מח"ש אחרי כל מה שסיפרתי לכם עד עכשיו "השוטרים פעלו כשורה". כאילו, מתי זה לא כשורה? כשהם יצמידו לו אקדח לראש ויירו לו כדור לתוך הראש? מתי זה לא כשורה?
פעם אחר פעם במהלך התחקיר שלנו נתקלנו באותה תופעה. נפגעי אלימות שוטרים פונים למח"ש ונהדפים.
אנחנו פנינו למי שהיה מבכירי מח"ש בעבר וביקשנו הסבר, איך עושים דברים כאלה ולמה מח"ש לא מעמידה לדין שוטרים אלימים?
אלכס אור מבכירי מח"ש לשעבר: הכי פשוט להגיד בואו נחקור כל תלונה שמגיעה. א', תנו לנו תקציב ותוסיפו, תכפילו את מח"ש מבחינת כמות החוקרים, ואז הכמות גם פוגעת באיכות. ואני חושב שהסינון הזה הוא די נכון לעשות אותו.
התופעה של אלימות שוטרים קיימת, בגלל זה הקימו את מח"ש, בגלל זה יש מח"ש, בגלל זה מח"ש עובדת וממשיכה שנה אחרי שנה ועושה את העבודה שלה, בגלל זה גם שוטרים מועמדים לדין. בגלל זה גם שוטרים מורשעים. בגלל זה גם לפעמים שוטרים הולכים לכלא, אבל גם הרופא הכי טוב לא מצליח לרפא כל מחלה. יש דברים שאין להם פתרון.
16/02/2015 - ערוץ 10 - פנים אמיתיות עם אמנון לוי - תחקיר קשה מאוד לצפייה מתעד נורמה אלימה מאוד שקיימת במשטרה בקרב מיעוט לא מבוטל של שוטרים. מתברר כי יש קבוצות בחברה שקל יותר להרביץ להן מבלי לשלם מחיר. מה קורה כשמגישים תלונה נגד שוטר וכמה תלונות באמת מטופלות? הפנים המכוערות של אלימות שוטרים
כרמן אלמקייס עמוס פעילה חברתית בתל אביב מספרת כי באחת ההפגנות שהשתתפה הוכתה מכות רצח ע"י שוטרים וגם הוטרדה מינית. כרמן מספרת כי שוטר שינסה לשתק אישה יתפוס אותה בחזה. זו הדרך הבדוקה לנטרל נשים. גם מתנחלת שהותקפה ע"י שוטרים מספרת אותו הדבר. גם אישה בדואית מספרת כי השוטרים תקפו אותה בחזה. מדובר בשיטה מקובלת של שוטרים לתקוף אישה בחזה.
יוני 2014 - מדובר בצו חיפוש לקוי למחשב של השופט שמואל מלמד שעל פיו נתבקש רס"מ ארתור וסרשטיין מ.א 1028158 (משטרת ישראל מרחב דן) לחדור למחשב ולהוציא פלטים הקשורים לחקירה.
הצו והמחשב הועברו לרס"מ וסרשטיין ע"י רס"מ ארז אקנין מ.א: 954255 מרחב דן
רס"מ ארתור וסרשטיין פתח את המחשב הוציא את ההארד דיסק מתוך המחשב העתיק אותו העתקת ראי והפיק דו"ח.
חדירה למחשב ע"פ צו חיפוש לא תקין וחיפוש מעבר למה שהתיר הצו, מהווה לא רק פגיעה בכבוד בעל המחשב אלא גם הפרה בוטה של פרטיותו, פגיעה בשמו הטוב, ביזוי צו בית משפט וביזוי חוק סדר דין פלילי (מעצר וחיפוש), ומנוגד לחוק.
להלן תלונה למח"ש שהוגשה נגד רס"מ ארתור וסרשטיין
ינואר 2015
לכבוד:
משרד המשפטים – מח"ש - שלוחת מרכז – תל אביב טלפון: 03-6899854, 03-6899851 פקס: 03-6899869
בנין מוסקוביץ, רח' השלושה 2, תל אביב
מכובדי,
הנדון: תלונה נגד רס"מ ארתור וסרשטיין מ"א 1028158 בגין חדירה למחשבי בניגוד לחוק
1. שמי ד'...
2. בתאריך 18.06.2014 מסר רס"מ ארז אקנין לרס"מ וסרשטיין את מחשבי לצורך חיפוש (ראה נספח דו"ח חדירה למחשב).
3. בצו החיפוש (ראה נספח) לא צוינו מספר תיק בית משפט ומהות החשד והעילה למתן הצו. צו החיפוש התיר למשטרת ישראל חדירה למחשב והפקת פלטים הקשורים לחקירה.
4. בימים אלו הגיע לידי דו"ח החדירה למחשבי שביצע רס"מ וסרשטיין. נתברר כי רס"מ וסרשטיין הוציא מתוך המחשב את ההארד דיסק כולו הכולל גם קבצים שאינם קשורים לחקירה, והעתיק אותו בשיטת העתקת מראה, וביצע סריקה ועיבוד נתונים כלשהם במידע במחשב.
5. חדירה למחשב ע"פ צו חיפוש לא תקין וחיפוש מעבר למה שהתיר הצו, מהווה לא רק פגיעה בכבודי אלא גם הפרה בוטה של פרטיותי, פגיעה בשמי הטוב, ביזוי צו בית משפט וביזוי חוק סדר דין פלילי (מעצר וחיפוש), ומנוגד לחוק.
6. אבקש לבדוק בדקדקנות האם פעל רס"מ וסרשטיין ע"פ צו החיפוש, כחוק, ללא חריגה מסמכויותיו לרבות החדירה למחשב, הוצאת ההארד מתוכו והעתקתו בשיטת העתקת מראה, סריקת ההארד דיסק, ועיבוד נתונים.
7. נא טיפולכם ועדכונכם.
מצורפים: צו החיפוש, דוחות החדירה למחשב
ד'
צו החיפוש הלקוי - השופט שמואל מלמד
צו החיפוש הלקוי של השופט שמואל מלמד שעל פיו פעל רס"מ ארתור וסרשטיין
רס"מ ארז אקנין מעביר לרס"מ וסרשטיין המחשב עם צו החיפוש הלקוי
רס"מ ארז אקנין מעביר לרס"מ וסרשטיין המחשב עם צו החיפוש הלקוי
רס"מ ארתור וסרשטיין מדווח כי העתיק דיסק שלם ע"פ צו חיפוש לקוי המסמיך להוציא פלטי חקירה בלבד
רס"מ ארתור וסרשטיין מדווח כי העתיק דיסק שלם ע"פ צו חיפוש לקוי המסמיך להוציא פלטי חקירה בלבד
יוני 2014 - מדובר בצו חיפוש לקוי למחשב של השופט שמואל מלמד שעל פיו נתבקש רס"מ ארתור וסרשטיין מ.א 1028158 (משטרת ישראל מרחב דן) לחדור למחשב ולהוציא פלטים הקשורים לחקירה.
הצו והמחשב הועברו לרס"מ וסרשטיין ע"י רס"מ ארז אקנין מ.א: 954255 מרחב דן
רס"מ ארתור וסרשטיין פתח את המחשב הוציא את ההארד דיסק מתוך המחשב העתיק אותו העתקת ראי והפיק דו"ח.
חדירה למחשב ע"פ צו חיפוש לא תקין וחיפוש מעבר למה שהתיר הצו, מהווה לא רק פגיעה בכבוד בעל המחשב אלא גם הפרה בוטה של פרטיותו, פגיעה בשמו הטוב, ביזוי צו בית משפט וביזוי חוק סדר דין פלילי (מעצר וחיפוש), ומנוגד לחוק.
להלן תלונה למח"ש שהוגשה נגד רס"מ ארתור וסרשטיין
ינואר 2015
לכבוד:
משרד המשפטים – מח"ש - שלוחת מרכז – תל אביב טלפון: 03-6899854, 03-6899851 פקס: 03-6899869
בנין מוסקוביץ, רח' השלושה 2, תל אביב
מכובדי,
הנדון: תלונה נגד רס"מ ארתור וסרשטיין מ"א 1028158 בגין חדירה למחשבי בניגוד לחוק
1. שמי ד'...
2. בתאריך 18.06.2014 מסר רס"מ ארז אקנין לרס"מ וסרשטיין את מחשבי לצורך חיפוש (ראה נספח דו"ח חדירה למחשב).
3. בצו החיפוש (ראה נספח) לא צוינו מספר תיק בית משפט ומהות החשד והעילה למתן הצו. צו החיפוש התיר למשטרת ישראל חדירה למחשב והפקת פלטים הקשורים לחקירה.
4. בימים אלו הגיע לידי דו"ח החדירה למחשבי שביצע רס"מ וסרשטיין. נתברר כי רס"מ וסרשטיין הוציא מתוך המחשב את ההארד דיסק כולו הכולל גם קבצים שאינם קשורים לחקירה, והעתיק אותו בשיטת העתקת מראה, וביצע סריקה ועיבוד נתונים כלשהם במידע במחשב.
5. חדירה למחשב ע"פ צו חיפוש לא תקין וחיפוש מעבר למה שהתיר הצו, מהווה לא רק פגיעה בכבודי אלא גם הפרה בוטה של פרטיותי, פגיעה בשמי הטוב, ביזוי צו בית משפט וביזוי חוק סדר דין פלילי (מעצר וחיפוש), ומנוגד לחוק.
6. אבקש לבדוק בדקדקנות האם פעל רס"מ וסרשטיין ע"פ צו החיפוש, כחוק, ללא חריגה מסמכויותיו לרבות החדירה למחשב, הוצאת ההארד מתוכו והעתקתו בשיטת העתקת מראה, סריקת ההארד דיסק, ועיבוד נתונים.
7. נא טיפולכם ועדכונכם.
מצורפים: צו החיפוש, דוחות החדירה למחשב
ד'
צו החיפוש הלקוי - השופט שמואל מלמד
צו החיפוש הלקוי של השופט שמואל מלמד שעל פיו פעל רס"מ ארתור וסרשטיין
רס"מ ארז אקנין מעביר לרס"מ וסרשטיין המחשב עם צו החיפוש הלקוי
רס"מ ארז אקנין מעביר לרס"מ וסרשטיין המחשב עם צו החיפוש הלקוי
רס"מ ארתור וסרשטיין מדווח כי העתיק דיסק שלם ע"פ צו חיפוש לקוי המסמיך להוציא פלטי חקירה בלבד
רס"מ ארתור וסרשטיין מדווח כי העתיק דיסק שלם ע"פ צו חיפוש לקוי המסמיך להוציא פלטי חקירה בלבד
פוטר רק לאחר התלונה השלישית - שלמח"ש נדרשו 3.5 שנים להשלים אותה
