מרץ 2017 - מתוך פייסבוק: המטרה שלי היא כזאת ואני אודה לעזרתכן מאוד- לא הגענו לתקשורת אז בואו נשתף את הסרטון מההפגנה שלנו אתמול אצל המפכ"ל עד שהוא יגיע לאותה אישה, עובדת ניקיון, שנאנסה ונכלאה על ידי מפקד תחנת יהודה, הסגן שלו ושני שוטרים נוספים. עברייני מין במדים.
נשבר לי הלב לשמוע אותה מספרת איך המחלקה לחקירות שוטרים הפקירה אותה והמשטרה מגבה את אותם חלאות, לפחות שתראה שיצאנו אתמול שלושים אנשים כדי לתמוך בה ולהראות לה שהיא לא לבד ואנחנו לא מתכוונות לעבור בשתיקה עד שהיא תזכה לצדק. שיש עוד המון אנשים שלא הגיעו אתמול ומאמינים לה. בחרנו לבטל עיסוקים אחרים ולהגיע במיוחד ביום האישה להפגין כי אף אישה לא צריכה להתמודד עם מה שאת עוברת בתחושה שהפקירו אותה.
זאת לא אשמתך ולא העבודה שלך הייתה צריכה להיפגע אלה של חבורת הזבלים במדים שעושים כל מה שהם רוצים ומתייחסים לנשים כמו זבל ובמקום להכנס לכלא בטח ייקבלו בהמשך קידום. אם את רוצה לפנות אלינו ישירות או באנונימיות כדי שנעזור לך בכל מה שאנחנו יכולות- אנחנו כאן בשבילך.
אגב,על מפקד תחנת מסובים, שאחראי על כל בקעת אונו והגיע להפגנה קטנה וחוקית כדי להתחנף למפכ"ל XXXX בגלקסיה עוד אכתוב ביום אחר. גם הוא קיבל שיעור בחינם על דמוקרטיה והזכות להפגין או איך נראות נשים זועמות שאין להן כוח לזיוני שכל.
נ.ב- הנה השמות של הVVVV: סנ"צ אילן נתנאל, רפ"ק חגי כהן, אופיר דוד ודוד ביצ'ה. לפי תגובת המשטרה הרשמית, שניים מהם יצאו לחופשה כפויה ואחד מהם הועבר מתפקידו. ביזיון.
דו"ח מיוחד של מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם היום (ד'), מצא ליקויים חמורים בטיפול המשטרה והמחלקה לחקירת שוטרים בפרקליטות (מח"ש) במקרי אלימות. על פי בדיקת המבקר יש כשל מבני ומערכתי בהליכי המשמעת שנערכים במשטרה, ובהעברת המידע וחומרי החקירה בין מח"ש למשטרה. כשל זה גרם לכך שאלפי מקרי אלימות של שוטרים לא טופלו במישור המשמעתי במשטרה, ומקרים רבים אחרים לא טופלו כראוי במח"ש. על פי הדו"ח, גם במקרים בהם התקיים הליך משמעתי במשטרה - הוא לא היה משמעותי. העונשים שניתנו לשוטרים היו קלים עד שוליים, והם המשיכו לשרת בתפקידיהם ללא מעקב אחר תיק עבירות המשמעת שלהם.
על פי הדו"ח, בעשור האחרון חלה ירידה דרסטית ומתמשכת במספר כתבי האישום המשמעתיים שהגישה המשטרה בגין מקרי אלימות שוטרים. בעוד שבשנת 2006 הוגשו 86 כתבי אישום, בשנת 2007 הוגשו 63, ב-2014 הוגשו 14 כתבי אישום בלבד ובשנת 2015 רק שבעה כתבי אישום. "מח"ש, שעיקר התלונות על שוטרים מתקבלות בה, בוחנת את התלונות במישור הפלילי והראייתי בלבד, ואילו משטרת ישראל מטפלת רק בתיקים המועברים אליה עם המלצה של מח"ש לטיפול משמעתי", נכתב בדו"ח. "בתווך נותרים אלפי תלונות ותיקים הכוללים מידע שאינו זוכה לכל טיפול, בעיקר במישור הפיקודי".
בת אל לאחר התקיפה, מיוצגת במסגרת הפרויקט למאבק באלימות המשטרתית של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
תעוד התקיפה של השוטר משה כהן
המשטרה ממשיכה לטייח אלימות השוטרים (הערת מנהלי האתר)
המשטרה טענה בתשובתה למבקר כי נתונים אלה הם תוצאה של הצלחת פעילות חינוכית רבת שנים של המשטרה, אולם המבקר לא קיבל נימוק זה. הוא הבהיר בדו"ח כי נראה שהמשטרה סבורה שאלימות שוטרים היא תופעה שולית, אולם "דבר זה לא מתיישב עם מספר התלונות המוגשות ומסקרי דעת קהל".
עובד בסופר יהודה שהוכה ע"י שוטרים (צילום: אבי חי)
בשל ריבוי תלונות וחקירות משטרתיות בהם עולות טענות לאלימות שוטרים, במח"ש נוהגים לבצע הליך בדיקה מקדמית, לפני חקירה באזהרה של השוטר. הליך זה נעשה בשל הרף הפלילי הגבוה להעמדה לדין. המבקר ניתח את נתוני התיקים שנפתחו במח"ש ב-2015 ומצא כי מתוך 6,320 שנפתחו, שני-שלישים (4,241) נבדקו בשל תלונות שהוגשו ואילו שליש (2,079) בשל חומר משטרתי שהעלה חשד סביר לבדיקה, כולל טענות של אזרחים לשימוש בכוח מופרז בידי שוטרים.
"לא ידענו איפה המתלונן גר"
המבקר מצא כי כשליש מהתיקים נגנזו ללא טיפול בהיעדר תלונה של המתלונן. המבקר ציין כי מח"ש אינה עושה מאמצים כדי לאתר את המתלונן או להבהיר לו כי עליו להגיש תלונה, מה שגורם לתיקים רבים להיגנז - לעתים ללא הצדקה. תיקים אלה גם לא מוחזרים למחלקת המשמעת של המשטרה לבדיקה אם יש מקום להעמיד לדין משמעתי.
בדו"ח המבקר יש שתי דוגמאות לסגירת תיקים לא מוצדקת. הראשונה היא של אזרח שנחקר במשטרה וטען כי שוטרים הפעילו נגדו אלימות. החומר הועבר למח"ש אולם בהיעדר תלונה התיק נסגר בחלוף 30 יום. לימים פנה פרקליטו של המתלונן למח"ש בבקשה לקבל את התיק, וקיבל תשובה ממתמחה במח"ש כי לא הייתה במחלקה את כתובתו המדויקת של המתלונן, ולכן לא נשלחה אליו פנייה לבוא ולמסור את גרסתו.
מח"ש טייח תלונה של אזרח כי קצין משטרה היכה בראשו במוט ברזל (הערת מנהלי האתר)
דוגמה נוספת הייתה של נחקר שטען שקצין מודיעין חבט בראשו במוט ברזל. בשל כך הוא פונה לבית החולים בידי שני שוטרים והמעשים תועדו לכאורה בסרטון וידאו. מתמחה במח"ש הורה להשאיר את התיק במסלול המנהלי ולשלוח מכתב למתלונן, ובחלוף המועד שנקבע במכתב התיק נסגר. המבקר גם ציין כי אין ניתוח של סוגי העבירות ומאפייני המתלוננים, שאינם מובאים בחשבון בניתוח הנתונים.
משרדי המחלקה לחקירות שוטרים(צילום: אלי מנדלבאום)
תיקים לא הוחזרו למשטרה
על פי דו"ח המבקר, כ-3,000 תיקים נסגרו ב-2016 במח"ש לאחר בדיקה שהעלתה שהמקרה לא חוצה את הרף הפלילי ומצדיק חקירה באזהרה. חומרי החקירה מתיקים אלה לא הועברו למשטרה לבדיקה האם יש בסיס לבדיקה משמעתית של העבירה. גם בתיקים בהם נחקרו שוטרים באזהרה (640 בשנת 2016), רק במעט מקרים בהם מח"ש סגרה את התיק הועבר החומר למשטרה לשם בחינת ושקילת נקיטת אמצעים משמעתיים. על פי המבקר, מח"ש העבירה למשטרה 23 תיקים בלבד, שהם כשישה אחוזים מן התיקים שמח"ש חקרה באזהרה וסגרה.
"המשטרה לא יכולה להפיק מהם תועלת ולפעול למיצוי הטיפול בשוטרים בהיבטים שאינם פליליים או משמעתיים, אלא פיקודיים, מנהליים ואף באמצעי הדרכה", נכתב בדו"ח. "במשטרה ובמח"ש לא יושם הסיכום לפיו תיקים גבוליים שנסגרו מחוסר ראיות יועברו לבדיקת מחלקת המשמעת".
כתבי אישום נגד שוטרים בגין שימוש בכוח
המבקר מצא כי גם התיקים שחומריהם כן הגיעו ממח"ש למחלקת המשמעת של המשטרה, לא טופלו כראוי וחלקם 'נפלו בין הכיסאות'. למחלקת המשמעת יש שיקול דעת בהחלטה מה לעשות עם החומרים. היא יכולה להחליט על העמדה לדין בבית הדין למשמעת, אולם גם על שפיטה בפני דן יחיד, הערת מפקד או הדרכת מפקד. המבקר מצא כי למרות שמספר התיקים שהגיעו למחלקת המשמעת עלה ב-50 אחוז ב-2015 ביחס לשנה הקודמת, חלקם הגדול טופלו בהליכי משמעת קלים יחסית, לפני המפקדים ולא לפני בית דין משמעתי, ולעתים הסתיימו בנזיפות או הערות מפקד.
הדרכה במקום העמדה לדין
בדו"ח המבקר מוזכר מקרה שבו מח"ש המליצה להעמיד לדין משמעתי שוטר ששיקר בדוכן העדים ואילו מחלקת המשמעת הסתפקה בהליך של הדרכה. גם תיקים אחרים בהם שוטרים לא דיווחו אמת עברו להערת מפקד. בשנת 2015 גדל ב-53 אחוז מספר התיקים במחלקת המשמעת שהופנו למסלול הערת מפקד (46 לעומת 30 ב-2014), ואילו מספר התיקים שהופנו להדרכת מפקד גדל ב-566 אחוז (40 לעומת שישה ב-2014)
על פי נתוני המשטרה רק תשעה שוטרים פוטרו בשל עבירות אלימות בשנת 2015, שלושה ב-2014 ושלושה ב-2013. נמצא כי ברוב המקרים החליטה המשטרה שלא להשעות מתפקידם שוטרים שהוגשו נגדם כתבי אישום. יתר על כן, נמצא ששוטרים שהורשעו בפלילים הושארו בתפקידם בנימוק שיוגש ערעור על ההרשעה. נמצא גם כי בשנים 2014 ו-2015 הוצאו בכל שנה 51 שוטרים לחופשה כפויה, אולם בעוד שהחוק קובע שחופשה כפויה שבה שוטרים מקבלים משכורת (שלא על חשבון ימי חופשה) לא תעלה על 30 ימי עבודה לנגד ו-60 לקצין - שליש מהשוטרים הוצאו לחופשה כפויה של יותר מחצי שנה ורבע ליותר משלושה חודשים.
נקודה נוספת שהעלה המבקר נוגעת לאי מעקב של מפקדי המשטרה ומחלקת המשמעת אחר שוטרים 'בעייתיים', עם עבירות משמעת חוזרות. כך למשל ציין המבקר כי בשנת 2016 נחשד שוטר כי קשר קשרים עם נשים שפנו לתחנה שבה עבד והוא פוטר. בדיקת עברו המשמעתי מעלה כי ב-2003 הוא הורשע בבית הדין למשמעת בגין שימוש בכוח וננזף. כמו כן נזקפו לחובתו שבע הרשעות בגיליונות שפיטה (דן יחיד), שתי הרשעות בתיקי תעבורה, הרשעה בעבירת נזק לרכוש וכן 22 תלונות ציבור על התנהגות שאינה הולמת שוטר. בנוסף נפתחו לו 21 תיקים במח"ש בגין שימוש בכוח. כל התלונות והתיקים נסגרות בעילות שונות.
במהלך שנת 2015 נפתחו במח"ש 1,483 בדיקות וחקירות פליליות, מתוכן ב- 640 תיקים נחקרו שוטר אחד או יותר באזהרה. במהלך אותה השנה הוגשו 102 כתבי אישום פליליים נגד שוטרים, וב- 85 תיקים נוספים הוחלט להעמיד את השוטרים לדין משמעתי, ובהתאם הטיפול הועבר למחלקת המשמעת במשטרת ישראל
מח"ש היא גוף עצמאי שאינו תלוי במשטרה, שחוקר שוטרים החשודים בביצוע עבירות. בסמכות מח"ש לחקור חשד לעבירה שבוצעה על ידי שוטר, שהעונש הקבוע בצידה הוא מעל לשנת מאסר, ובמקרים המתאימים להגיש כתב אישום.
במקרים שאינם בסמכותה של מח"ש, או שלאחר בדיקה הוחלט במח"ש כי הדרך המתאימה לטיפול בתלונה היא באמצעות דין משמעתי, התלונה מועברת למשטרת ישראל. היחידה לתלונות הציבור במשטרת ישראל מטפלת בתלונות בנושאים הקשורים לאופן התנהלותה של המשטרה, ובהן תלונות שעניינן התנהגות בלתי נאותה של שוטרים או מילוי תפקידם באופן לקוי. היחידה מנחה את קציני התלונות במרחבים כיצד לטפל בתלונות כנגד השוטרים במקרי הצורך.
מרבית המתלוננים במח"ש משתייכים לקבוצות מיעוט ולקבוצות חלשות באוכלוסייה, שהינן קבוצות בעלות פוטנציאל יתר לסבול ממעשי התעמרות וניצול כוח לרעה מצד שוטרים. מח"ש כגוף אכיפה הינה עיוורת לצבעו, ללאומו או למינו של המתלונן, העד או השוטר. מח"ש רואה בעייתיות בהתייחסות מובנית לאדם לפי מוצאו והשאלה אם ראוי ונכון לערוך תיוג מובנה מסוג זה במערכת אוכפת חוק, מעוררת קושיות משפטיות, אתיות ואחרות. לפיכך, חוקרי מח"ש אינם מציינים בגוף התלונה את מוצאו של המתלונן (או של השוטר החשוד) ולא קיימת גם במערכת מח"ש אפשרות טכנית לבצע זאת.
אלימות שוטרים נגד יוצאי אתיופיה - שיעור המתלוננים במח"ש שהם יוצאי אתיופיה היה 2.4% מסך כל הפניות בתקופה זו, שיעור גבוה משיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה (1.66%).
- התפלגות הטיפול בתלונות: 34% מהתלונות של יוצאי אתיופיה נחקרו ונבדקו; ב- 31% מהתלונות נמצא שהן אינן בסמכות מח"ש; והטיפול ב- 35% מהתלונות הופסק ממגוון סיבות כגון: חוסר שיתוף פעולה של המתלונן; תלונה מינורית; סכסוך אזרחי בין הצדדים; אישור שפיטה. בהשוואה של התלונות שהוגשו על ידי יוצאי אתיופיה לכלל התלונות שטופלו במח"ש באותן השנים, עולה ש- 38% מכלל התלונות נחקרו ונבדקו, ב- 35% מכלל התלונות נמצא שהן לא בסמכות מח"ש, והטיפול ב- 27% מתוך כלל התלונות הופסק ממגוון סיבות. - בכל הנוגע לעילות להפסקת הטיפול בתלונות, יש הבדלים בין תלונות של יוצאי אתיופיה לבין תלונותשל כלל האוכלוסייה: שיעור התלונות של יוצאי אתיופיה שבירורן הופסק בגלל "אישור שפיטה" עמד על %55 מהתלונות שבירורן הופסק לעומת %31 מכלל התלונות למח"ש שבירורן הופסק. 11 - בהתייחס לתיקים שנחקרו, כ- 22% מהתיקים הקשורים ליוצאי אתיופיה הסתיימו בהעמדה לדין פלילי, או בהמלצה למשטרה להעמיד לדין משמעתי את השוטרים המעורבים, לעומת כ- 28% מכלל התיקים שנפתחו במח"ש. כ- 22% מהתיקים הקשורים ליוצאי אתיופיה נסגרו בעילה של חוסר אשמה, לעומת כ- 18% מכלל התיקים. בכ- 32% מהתיקים של יוצאי אתיופיה לא נמצאו ראיות מספקות לצורך העמדת שוטרים לדין, לעומת כ- 34% בכלל התיקים. - 57% מהפניות בתיקי התלונות של יוצאי אתיופיה נמסרו ישירות על ידי המתלונן; ביתר המקרים הפנייה הועברה למח"ש על-ידי גורם אחר כגון: שירותי הרווחה; עוברי אורח; מודיעין מח"ש; גורם משטרתי. - בסך הכול הגיעו למח"ש בתקופה שנבדקה 271 פניות הקשורות ליוצאי אתיופיה. אחוז מיצוי החקירה 12 בתיקים שנחקרו הקשורים ליוצאי אתיופיה עמד על 65% , דומה לאחוז המיצוי בכלל הפניות באותה התקופה שהיה 64%
הדוח השנתי של הסניגוריה הציבורית 2015 - תלונות על אלימות שוטרים אינן נחקרות , איתמר לוין , news1 , ספטמבר 2015 חקירה של ממש - רק בשליש מהמקרים; כתבי אישום - רק ב-8% מהתלונות הסניגוריה מזהירה: שוטרים עלול לחשוב שמותר להם להיות אלימים
"קיים פער משמעותי ביותר ומטריד למדי, בין השיעור הנמוך של מיצוי הטיפול בתלונותיהם של אזרחים על אלימות שוטרים, לעומת השיעור הגבוה של מיצוי הטיפול במצב ההפוך שבו נטען לאלימות אזרחים כלפי שוטרים", אומרת הסניגוריה הציבורית (יום א', 4.9.16) בדוח השנתי שלה. בשנת 2015 נפתחו 2,425 תיקים נגד אזרחים בגין עבירה של תקיפת שוטר, ו-1,451 תיקים נוספים בגין תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות.
לעומת זאת, תלונות רבות המוגשות למח"ש אינן נחקרות. למעשה, חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה. בשנה שעברה ערכה מח"ש חקירה ב-640 תיקים בלבד, כאשר ב-1,817 תלונות נוספות לא נערכה כלל חקירה או שנערכה בדיקה ראשונית (שטיבה לא הוברר) שלא הבשילה כדי חקירה של ממש. מתוך תלונות אלה, ב-102 תיקים הוחלט על העמדת השוטרים לדין פלילי, וב-85 תיקים הוחלט או הומלץ על העמדתם לדין משמעתי.
הסניגוריה העבירה אשתקד למח"ש 304 תלונות שעניינן טענות לאלימות שוטרים. 182 תלונות נגנזו מעילות שונות (מרביתן מבלי שהתקיימה כלל חקירה), ורק בשש תלונות התקיימה חקירה אשר בסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי או משמעתי. הסניגוריה סבורה, כי יש צורך בטיפול מערכתי יסודי ומקיף בהתמודדות עם מקרים של אלימות פסולה מצד שוטרים כלפי אזרחים.
"הרושם המצטבר בסניגוריה הציבורית הוא שכאשר מדובר בתלונות הנוגעות לאלימות משטרתית, שיעור התלונות שנחקרו וכן שיעור התלונות שהסתיימו בהעמדה לדין פלילי או משמעתי הוא נמוך מהממוצע הכללי. הסניגוריה הציבורית מבינה את הקשיים שיכולים להיות כרוכים בבירור שכזה, ואולם יש להיזהר ממסר בעייתי כפול שעלול לעבור כתוצאה מאי מיצוי החקירה.
"באותם מקרים בהם אכן הייתה אלימות משטרתית, המסר לשוטר שהיה מעורב באותה אלימות ולא ננקט נגדו כל הליך עלול להיות, שהדבר לא נתפס כחמור ושהוא יכול להמשיך לנהוג באלימות. מבחינתו של האזרח שננקטה נגדו אלימות, הדבר יכול להביא לאובדן האמון במשטרה ובמערכות השלטון", אומרת הסניגוריה.
ספטמבר 2016 - מתוך סטטוס פייסבוק של מוטי לייבל - אופיר הוזמן לאירוע שבו אבא - זכאי לקחת את הילדים שלו על פי דין! אבל לאופיר נוימן מפריע שמצלמים אותו... אז לא מספיק שהוא דוחף באגרסיביות את האבא ומנסה לגרום לו בכוחניות להפסיק לצלם אלא מפעיל את שרירי המדים שלו ומעכב את האבא לתחנת זבולון ולא משחרר אותו עד שבא בן משפחה לחתום.
אוגוסט 2016 - רוני אלשייך מפכ"ל המשטרה מנסה להסביר אלימות משטרת ישראל נגד יוצאי אתיופיה ומסביר כי אלימות זאת הייתה במהלך השנים נגד כל גלי העליה לא רק מאתיופיה. אלשייך נתן לדוגמא עליות מתימן, מרוקו, אזבקיסטן, ...
יולי 2016 - תלונה למח"ש נגד סגן ניצב יובל זיזי וצוות חקירה מרחב מוריה אשר גרמו נזקים לתפוסים רגישים ויקרי ערך ללא צו חיפוש מתאים.
להלן התלונה:
לכבוד משרד במשפטים - מחלקת חקירות שוטרים
מכובדיי
הנדון: תלונה נגד סנ"צ יובל זיזי nמרחב מוריה ושוטרים נוספים בגין ונדליזם, ביזיון צו בית משפט 1. שמי מ' ת.ז ...
2. בימים אלו בדקתי תפוסים שנלקחו מביתי ע"י שוטרי מרחב מוריה בפיקודו של סג"צ יובל זיזי. מדובר בנזק שנגרם למחשב אפל מיני אשר אינו עובד, ומחשב מסוג AOI מסוג לנובו שהוחזר ללא דיסק קשיח וללא התושבת לדיסק הקשיח. ניכר כי אדם לא מיומן גרם נזק למחשבים. ישנם תפוסים נוספים שניזוקו.
3. במכתבו מיום 15.6.2016 לבית המשפט (מצורף) כותב סנ"צ יובל זיזי כי התפוסים נבדקו ביחידתו וגם פורק כונן ממחשב, והוא מציע להשיב בחלקים המחשב והעתק מהכונן.
4. בדיקת התפוסים והוצאת דיסק קשיח ממחשב ללא נוכחותי (הבעלים) ושני עדים נעשתה ללא צו כלשהו המסמיך את יובל זיזי לעשות כן (ללא נוכחות הבעלים ושני עדים). (ראה צווים בנספחים), והיא מקור הרע להחזרת המחשבים תקולים וחסרים בחלקים.
5. יצוין כי מלכתחילה פעלו שוטרי מוריה בזמן החיפוש בזלזול ורמיה, כן לדוגמא פרצו לבית בעזרת מפתח שחטפו משותפתי העיתונאית, הקשו בזימון עדים לחיפוש, לא נתנו לעבור על רשימת התפוסים בטרם לקחו אותם, לא ארזו אות התפוסים כנדרש לתפוסים יקרים ורגישים מעין אלו, בהצהרה בדוח החיפוש הושמט שם שוטר שנטל חלק פעיל בחיפוש, ועוד. (על כך הוגשה תלונה למח"ש בנפרד). מלבד החשש לונדליזם, גזל, וביזיון בית משפט התנהגותו של סנ"צ יובל זיזי פוגעת באמון הציבור.
6. מצורפים מכתבו מיום 15.6.2016 של סנ"צ יובל זיזי לבית המשפט בעניין התפוסים, צווי החיפוש הלקויים ודוחות החיפוש הלקויים ששימשו מרחב מוריה לפריצה לביתי.
נא טיפולכם ובדיקתכם בתודה מ'
מכתבו מיום 15.6.2016 של סנ"צ יובל זיזי לבית המשפט בעניין התפוסים
שוטרי מרחב מוריה תפסו מכשיר הסלולר של שותפה לדירה של העיתונאית ובכך פגעו בפרטיותו ופרנסתו
צו חיפוש לקוי השופטת ג'ויה סקפה שפירא ללא מספר תיק בית משפט וכתובת מדויקת מקום החיפוש
צו חיפוש לקוי השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה ללא מספר תיק בית משפט, כתובת לביצוע חיפוש, והאם החיפוש יעשה בנוכחות עדים והנמקה
יוני 2016 - מדובר בשוטרי מרחב מוריה ימ"ר ירושלים אשר בדרך רמיה הוציאו צווי חיפוש לקויים (ללא מספר תיק בית משפט, כתובת מדויקת ועוד פרטים נוספים) בבית עיתונאית מבלי שציינו בצווים כי החיפוש נעשה בבית עיתונאית. שוטרי ימ"ר מרחב מוריה, רס"מ אסי משה מ.א 1036938 ורס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431 ושוטר נוסף (השוטר שי) שלא נרשמו פרטיו בדוח החיפוש, פרצו לבית העיתונאית ותפסו רכוש השייך לה ולשותפה לדירה מ', חרף העובדה ששמו של מ' לא הוזכר בצווי החיפוש ולא נחקר מעולם ע"י שוטרי מרחב מוריה.
שוטרי מרחב מוריה תפסו את רכושו של מ' ללא סמכות, פגעו בפרטיותו ופרנסתו ובכך פגעו בשמם ואמינותם של בתי המשפט והמשטרה. להלן תלונה שהוגשה למח"ש נגד שוטרי מרחב מוריה רס"מ אסי משה מ.א 1036938 ורס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431 ושוטר שי
לכבוד משרד במשפטים - מחלקת חקירות שוטרים
מכובדיי
הנדון: רס"מ אסי משה מ.א 1036938 ורס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431 ושוטר שי ממרחב מוריה - פריצה לביתי גזל רכושי ורכוש שותפתי העתונאית , פגיעה בפרטיותי ועוד עבירות נוספות
2. בתאריך 1.6.2016 פרצו שלשת השוטרים הנדונים לביתי בעזרת מפתח שחטפו דקות קודם לכן מידי שותפתי העיתונאית ועצרו אותה. השוטרים הציגו בפני צווי חיפוש לקויים ללא מספר תיק בית משפט וללא כתובת מדויקת (ראה צווי חיפוש מצורפים).
3. מדובר ברכוש השייך לי ולשותפתי כדוגמת מחשבים וטלפון סלולרי ואשר שוטרי מרחב מוריה תפסו ציוד בפריצה לבית עם מפתח שחטפו משותפתי ללא צו פריצה, וללא צו חיפוש תקין המאפשר להם להוציא פלטים מהציוד הממוחשב ללא נוכחות שני עדים. השוטרים רשמו בדו"ח החיפוש פרטי שני שוטרים בלבד רס"מ אסי ורס"ר שלומי ולא רשמו את השוטר שי כאילו לא השתתף בחיפוש. (ראה דו"ח חיפוש).
4. השוטרים תפסו רכוש אישי שלי כגון סמרטפון למרות ששמי לא היה רשום בצו החיפוש ובכך פגעו בפרנסתי.
רס"מ אסי משה מ.א 1036938
5. מהלך החיפוש
א. השוטר שי החל מחטט בטלפונים סלולרים שהיו על השולחן ללא רשותי וללא צו חיפוש בדברי מחשב המאפשר לו לחטט ללא נוכחות עדים וניסה למנוע ממני מלצלם בביתי מהלך החיפוש (ראה סרטון חיפוש מצורף בהתחלה)
ב. השוטר שי מנע ממני לעבור על שמות אנשי קשר בסמרטפון כדי לאתר עדים כנדרש בצו החיפוש , ובכך שיבש החיפוש וביזה צו בית משפט (ראה סרטון חיפוש מצורף שניה 30)
ג. השוטר אסי החל להתגרות ולהלין כביכול שאני מזלזל בחיפוש בעוד השוטרים הם אלו שזלזלו וביזו המשטרה וצווי בתי המשפט (ראה סרטון מצורף שניה 35)
ד. השוטר שי לא איפשר לבעל הדירה לדבר עם העדים בטלפון הסלולרי שלו (ראה סרטון )
ה. השוטר אסי לא איפשר להביא עד שני לחיפוש ע"פ צו בית המשפט (ראה סרטון )
ו. השוטר אסי אמר לבעל הדירה בזלזול " צלם אנחנו נתפוס את זה (המצלמה ) לחיפוש" -
ז. השוטרים לא איפשרו לאתר עדים מהטלפון של שותפת בעל הדירה
ח. השוטר שי ניסה ברמיה לשכנע את בעל הדירה לאשר חיפוש ללא נוכחות עדים
ט. השוטר אסי דיבר בזלזול אל העד ואמר לו בתחילה: "זומנת לסדר להיות עד בלבד לא מדבר לא מגיב לא עושה לא כלום" -
רס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431
י. השוטר שלומי לא איפשר לי לעבור על רשימת הציוד שתפסו השוטרים אלא הקריא במהירות שלא ניתן לבדוק הרשימה
4. התנהגות השוטרים רס"מ אסי משה מ.א 1036938 ורס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431 ושוטר שי מדיפה ריח פריצה לבית גזל ופגיעה בפרטיות בדרך זלזול באזרח ביזוי צו בית משפט תוך רמיסת החוק והתנהגות פרועה באין מפריע. גזל רכושי ורכוש שותפתי שביצעו בלשי מרחב מוריה גורם נזקים כלכליים ואובדן זמן יקר.
5. אבקשכם לחקור התנהלותם הפושעת של רס"מ אסי משה מ.א 1036938 ורס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431 ושוטר שי במהלך החיפוש. אבקש גם לברר מיהו השוטר שי שהיה בביתי ולמסור לנו שמו המלא דרגתו ומספרו האישי.
1 ביוני 2016 - רס"מ אסי משה מ.א 1036938 ורס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431 ושוטר שי ממרחב מוריה תחת פיקודו של סגן ניצב יובל זיזי פרצו ללא צו פריצה לדירת עיתונאית לאחר שחטפו ממנה המפתח ועצרו אותה. בדירה שהה בעל הדירה באותה עת שצילם את האירוע. השוטרים הציגו צווי חיפוש לקויים ללא מספר תיק בית משפט ובדוחות החיפוש לא רשמו את שם השוטר שי כאילו לא השתתף בחיפוש.
השוטר שי לא רשם את שמו המלא ומספרו האישי בדוח החיפוש חרף העובדה שהשתתף בחיפוש באופן פעיל. השוטר שי החל מחטט בטלפונים הסלולרים של דיירי הבית ללא סמכות מצו בית משפט ולא איפשר לבעל הבית לאתר עדים בטלפון הסלולרי. השוטר שי ניסה למנוע מבעל הבית מלצלם החיפוש בביתו והציע לו להתחיל בחיפוש ללא עדים בניגוד לצו בית משפט. השוטר שי החרים ציוד שלא לצורך כגון מצלמות, מדפסות, מסכי מחשב כאלו שאין בהם הארד דיסק קבוע ולא היה הכרח להחרים אותם. התנהגות השוטר שי מדיפה ריח גזל, ואנדליזם ורמיה. השוטר שי ביזה בהתנהגותו את משטרת ישראל ובתי המשפט.
1 ב- יוני 2016 - רס"מ אסי משה מ.א 1036938 ורס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431 ושוטר שי ממרחב מוריה תחת פיקודו של סגן ניצב יובל זיזי פרצו ללא צו פריצה לדירת עיתונאית לאחר שחטפו ממנה המפתח ועצרו אותה. בדירה שהה בעל הדירה באותה עת שצילם את האירוע. השוטרים הציגו צווי חיפוש לקויים ללא מספר תיק בית משפט ובדוחות החיפוש לא רשמו את שם השוטר שי כאילו לא השתתף בחיפוש. רס"מ אסי משה מ.א: 1036938 מטיף לבעל הבית במהלך חיפוש בדירתו
מאי 2016 - צעירי מרצ וצעירי הבית היהודי פנו במכתב משותף אל המפכ"ל אלשיך והאשימו אותו במתן גיבוי לשוטרים אלימים ומטרידים מינית "בריונים במדים מרשים לעצמם לעשות יותר מידי וזאת תוך גיבוי ממפקדם הבכיר"
הנדון: אלימות משטרתית חסרת רסן של שוטרי משטרת ישראל
התופעה הפסולה והמסוכנת של אלימות משטרתית מרחפת במדינת ישראל כבר תקופה ארוכה.
כנגד חרדים, מתנחלים, ערבים ומיעוטים בוחרים שוטרים רבים לנצל את כוחם ולהשתמש בו שלא לצורך ולעיתים אף ללא הבחנה.
התופעה המזעזעת הזאת אינה החלה בעת כניסתך לתפקיד אמנם, אך נראה כי תחת פיקודך היא ממשיכה להשתולל בין היתר גם על ידי גיבוי עצוב מהמפקדים הבכירים. הגיבוי אותו אתה מעניק באופן קבוע לאלימות המשטרתית מייצר מנגנון רופף ואלים בו שוטרים מועלים בתפקידם כמגנם של האזרחים והופכים להיות אימתם של אזרחים רבים במדינת ישראל.
מפקדים בכירים אשר מורשעים באלימות מינית כנגד פקודות מקודמים בדרגה ושוטרים שמכים ברחובות זוכים לגיבוי – זו תופעה של בריונים במדים אשר מרשים לעצמם לעשות יותר מידי וזאת תוך גיבוי ממפקדם הבכיר.
כמובן שאין כל השוטרים כאלו. אנו מכירים תודה וטובה לאלפי הכוחות הפרוסים יומם ולילה ושומרים על בטחוננו, אך בד בבד מוקיעים את אותם לובשי המדים אשר בהתנהלותם מביישים את כל המשטרה ואנשיה המסורים.
אנו קוראים לך לקחת אחריות על אותם בריונים, להפסיק לגבות את האלימות ולהעניש בחומרה שוטרים אשר יבחרו לנצל את כוחם כנגד אזרחים חפים מפשע, כנגד מפגינים או כנגד כל אוכלוסייה אחרת- כל עוד הכוח מופעל בצורה בלתי סבירה ושלא לצורך.
אפריל 2016 - "השוטרים פעלו ללא דופי" , או ""בירור פנייתך דנן שהועברה לטיפולי הסתיים" , ועוד אמירות לקוניות כאלו ואחרות בתגובתו של רפ"ק גיא ישראלי מית"צ (יחידת תלוות הציבור של המשטרה) שכל תכליתן לטייח התנהלות לקויה של שוטרים במהלך חיפוש בדירה של עיתונאית, החל בבעיטת חזקות בדלת הבית תוך כדי גרימת נזקים וונדליזם, איזוק העיתונאית בביתה שלא לצורך והובלתה אזוקה שלא לצורך אל הניידת לעיני השכנים ועוברי אורח.
השופט שמאי בקר ביקר בחריפות התנהגות השוטרים במהלך החיפוש בבית העיתונאית וזאת ע"פ סרטון שהוצג בבית המשפט ע"י השוטרים עצמם שצילמו. רפ"ק גיא ישראלי לא רק שטייח התנהגות המשטרה בדרך רמיה אלא רק הציג חוסר תובנה בסיסי בעניין איזוק עיתונאית בביתה. רפ"ק גיא ישראלי פגע באמון הציבור במשטרת ישראל
להלן תלונה שהוגשה למח"ש נגד רפ"ק גיא ישראלי
לכבוד משרד במשפטים - מחלקת חקירות שוטרים
מכובדיי,
הנדון:תלונה נגד רפ"קגיא ישראלי - בירור לקוי תלונה על התנהגות שוטרים במהלך חיפוש בביתי
1. שמי...
2. בינואר 2015 הגשתיתלונהעל שוטרי מרחב דן וטענתי כי השוטרים אזקו את שותפתי לדירה במהלך צו חיפוש והובילוה אזוקה לניידת המשטרה לעיני השכנים ועוברים ושבים.
3. בתגובתו של רפ"ק גיא ישראליעל תלונתי נגד שוטרי מרחב דן שביצעו חיפוש בדירתי כתב רפ"ק גיא ישראלי (בסעיף 7) כי "השוטרים פעלו ללא דופי".
4. בימים אלו הגיעההכרעת הדיןבענייניה של שותפתי וכבוד השופט שמאי בקרביקר בחריפותהתנהגות השוטרים. וכך כתב כבוד השופט (סעיף 37 בהכרעת הדין):
"מאידך גיסא, לא יכולתי שלא להתרעם, ממש כך, אל מול סרט הצילום שתיאר את החיפוש בביתה של א'. ... ואולם, מה שכן נלמד מן הסרט הלא-קצר, הוא כי א' שיתפה פעולה עם השוטרים מבצעי צו החיפוש, לפחות לאחר שנכנסו לביתה (אמנם לאחר לא פחות מ – 40 דקות עד שהואילה לפתוח את הדלת, כאשר סברה כי השוטרים הסתלקו, כך לפי עדותם). הסרט מראה כיצד א' התנהגה, לפחות בתוך ביתה, בצורה שקטה ומנומסת, אדיבה ממש (בוודאי שבאופן ראוי הרבה יותר מכפי שנהגה באולם בית המשפט; ראו ההערות הרבות לאורך הפרוטוקולים) – ועל כן לא היתה כל סיבה לאוזקה באזיקים. למצער – לאחר כמה דקות, בהן התברר שהיא משתפת פעולה, ניתן וראוי היה להסירם. איזוקו של אדם – איננו ענין של מה בכך, וקל חומר שכך הם פני הדברים ביחס לאשה, מה עוד שעה שאין מיוחס לה חשד לביצוע עבירה אלימה. בדירה היו שלושה – ארבעה שוטרים, והנאשמת עצמה. על מה ולמה האזיקים, במיוחד נוכח התנהגות שקטה ומשתפת פעולה של א' (לפחות לאחר פתיחת הדלת)? – לא אדע. שומה על המשטרה לחדד או לרענן את ההנחיות, שמא לעיין בהן מחדש. איזוק לא יכול להיות אוטומאטי או "קבוע". ענין זה, של האיזוק המיותר, יבוא לידי ביטוי בהמשך, לעת גזירת עונש, בהתאם לשיקולים הקבועים בתיקון 113 לחוק העונשין."
5.הבירור הלקוי של רפ"ק גיא ישראלי מדיף ריח טיוח ורמיה ופוגע באמינותה ושמה של משטרת ישראל.
6. אבקש להורות על בירור מחודש של התלונה נגד השוטרים ובירור התנהלות רפ"ק גיא ישראלי.
מרץ 2016 – אימה וטרור במשטרת ישראל – צפו בחקירת הקטין א', שבוצעה בשעת לילה מאוחרת, ללא שהקטין מלווה בעובדת סוציאלית, או אמא שלו. החוקר רונן מזרחי צועק על הקטין, בניגוד לאמנת זכויות הילד, על מנת להוציא ממנו הודאה נגד אביו דניאל אמבש, ולא, הוא יתפור נגדו תיק שאנס את אחותו הקטנה. רונן מזרחי, חוקר: ילדה בת 6 תשקר? הקטין: אני לא נגעתי בה. אתה יכול לשאול אפילו את אמא שלי. רונן מזרחי, חוקר [צורח]: לא אשאל את אמא שלך. אותך אני שואל. בשלב זה הקטין מבקש מהחוקר שלא יצעק עליו, והחוקר מתקרב אליו וצורח עליו. הסרטון מזעזע. צפו בסרטון בקישור מעלה, כיצד מוציא חוקר, שאיננו מוסמך לחקור ילדים, הודאה מקטין מבוהל. רונן מזרחי, מתקרב לקטין, צורח לעברו קללות, מרים את קולו, מאיים עליו בתנועות ידיים אלימות ומשקר. חקירה לילית זו היא מתוך 14 חקירות יום-יומיות שעבר הקטין א'. בסופו של דבר, הקטין נאלץ להעיד עדות שקרית נגד אבא שלו, מחשש שיכנס לכלא על מעשה שלא ביצע כלפי אחותו. כך תפרה משטרת ישראל תיק לדניאל אמבש, בו נגזר עליו 26 שנות מאסר על לא עוול בכפו. שופטי ביהמ"ש המחוזי, שצפו בכל סרטוני החקירה, כולל של הגברת שמחה אמבש, שגם ממנה עולה אלימות מחרידה, לא פסלו את העדויות
פברואר 2016 - בהכרעת דין בעניין פגיעה בפרטיות מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן ע"י עיתונאית שפרסמה אי תשלום חובותיו לרשויות ביקר השופט שמאי בקר בחריפות התנהגות אלימה שוטרי מרחב דן: רס"מ שי גבריאל מ.א 1042985, רס"ב איציק גלר מ.א 994756 ורס"ר ג'ימי חוראני מ.א 118833 . השוטרים אזקו את העיתונאית שלא לצורך והוליכו אותה לניידת לעיני השכנים ועוברים ושבים. וכך כתב השופט על התנהגותם האלימה של שוטרי מרחב דן (סעיף 37 בהכרעת הדין):
"מאידך גיסא, לא יכולתי שלא להתרעם, ממש כך, אל מול סרט הצילום שתיאר את החיפוש בביתה של שם טוב. ... ואולם, מה שכן נלמד מן הסרט הלא-קצר, הוא כי שם טוב שיתפה פעולה עם השוטרים מבצעי צו החיפוש, לפחות לאחר שנכנסו לביתה (אמנם לאחר לא פחות מ – 40 דקות עד שהואילה לפתוח את הדלת, כאשר סברה כי השוטרים הסתלקו, כך לפי עדותם). הסרט מראה כיצד שם טוב התנהגה, לפחות בתוך ביתה, בצורה שקטה ומנומסת, אדיבה ממש (בוודאי שבאופן ראוי הרבה יותר מכפי שנהגה באולם בית המשפט; ראו ההערות הרבות לאורך הפרוטוקולים) – ועל כן לא היתה כל סיבה לאוזקה באזיקים. למצער – לאחר כמה דקות, בהן התברר שהיא משתפת פעולה, ניתן וראוי היה להסירם. איזוקו של אדם – איננו ענין של מה בכך, וקל חומר שכך הם פני הדברים ביחס לאשה, מה עוד שעה שאין מיוחס לה חשד לביצוע עבירה אלימה. בדירה היו שלושה – ארבעה שוטרים, והנאשמת עצמה. על מה ולמה האזיקים, במיוחד נוכח התנהגות שקטה ומשתפת פעולה של שם טוב (לפחות לאחר פתיחת הדלת)? – לא אדע. שומה על המשטרה לחדד או לרענן את ההנחיות, שמא לעיין בהן מחדש. איזוק לא יכול להיות אוטומאטי או "קבוע". ענין זה, של האיזוק המיותר, יבוא לידי ביטוי בהמשך, לעת גזירת עונש, בהתאם לשיקולים הקבועים בתיקון 113 לחוק העונשין."
משטרת ישראל מרחב דן טייחו אלימות השוטרים
רפ"ק גיא ישראלי הממונה על תלונות הציבור במרחב דן, ורפ"ק שלומי מנשה ראש לשכת חקירות מרחב דן טייחו התנהגות האלימה של השוטרים וכתבו כי פעלו ללא דופי להלן תגובותיהם:
רפ"ק שלומי מנשה מרחב דן טייח אלימות השוטרים נגד העיתונאית
רפ"ק גיא ישראלי מרחב דן טייח אלימות השוטרים נגד העיתונאית
"בריונים במדים מרשים לעצמם לעשות יותר מידי וזאת תוך גיבוי ממפקדם הבכיר"
