מתוך דו"ח הכנסת מרכז המחקר והמידע "אלימות משטרתית כלפי קבוצות שונות באוכלוסייה" , 12 בדצמבר 2016
במהלך שנת 2015 נפתחו במח"ש 1,483 בדיקות וחקירות פליליות, מתוכן ב- 640 תיקים נחקרו שוטר
אחד או יותר באזהרה. במהלך אותה השנה הוגשו 102 כתבי אישום פליליים נגד שוטרים, וב- 85 תיקים
נוספים הוחלט להעמיד את השוטרים לדין משמעתי, ובהתאם הטיפול הועבר למחלקת המשמעת במשטרת
ישראל
מח"ש היא גוף עצמאי שאינו תלוי במשטרה, שחוקר שוטרים החשודים בביצוע עבירות. בסמכות מח"ש
לחקור חשד לעבירה שבוצעה על ידי שוטר, שהעונש הקבוע בצידה הוא מעל לשנת מאסר, ובמקרים
המתאימים להגיש כתב אישום.
במקרים שאינם בסמכותה של מח"ש, או שלאחר בדיקה הוחלט במח"ש כי הדרך המתאימה לטיפול בתלונה היא באמצעות דין משמעתי, התלונה מועברת למשטרת ישראל.
היחידה לתלונות הציבור במשטרת ישראל מטפלת בתלונות בנושאים הקשורים לאופן התנהלותה של
המשטרה, ובהן תלונות שעניינן התנהגות בלתי נאותה של שוטרים או מילוי תפקידם באופן לקוי. היחידה
מנחה את קציני התלונות במרחבים כיצד לטפל בתלונות כנגד השוטרים במקרי הצורך.
מרבית המתלוננים במח"ש משתייכים לקבוצות מיעוט ולקבוצות חלשות באוכלוסייה, שהינן קבוצות בעלות פוטנציאל יתר לסבול ממעשי התעמרות וניצול כוח לרעה מצד שוטרים.
מח"ש כגוף אכיפה הינה עיוורת לצבעו, ללאומו או למינו של המתלונן, העד או השוטר. מח"ש רואה בעייתיות בהתייחסות מובנית לאדם לפי מוצאו והשאלה אם ראוי ונכון לערוך תיוג מובנה מסוג זה במערכת אוכפת חוק, מעוררת קושיות משפטיות, אתיות ואחרות. לפיכך, חוקרי מח"ש אינם מציינים בגוף התלונה את מוצאו של המתלונן (או של השוטר החשוד) ולא קיימת גם במערכת מח"ש אפשרות טכנית לבצע זאת.
אלימות שוטרים נגד יוצאי אתיופיה
- שיעור המתלוננים במח"ש שהם יוצאי אתיופיה היה 2.4% מסך כל הפניות בתקופה זו, שיעור גבוה
משיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה (1.66%).
- התפלגות הטיפול בתלונות: 34% מהתלונות של יוצאי אתיופיה נחקרו ונבדקו; ב- 31% מהתלונות
נמצא שהן אינן בסמכות מח"ש; והטיפול ב- 35% מהתלונות הופסק ממגוון סיבות כגון: חוסר שיתוף פעולה של המתלונן; תלונה מינורית; סכסוך אזרחי בין הצדדים; אישור שפיטה. בהשוואה של התלונות שהוגשו על ידי יוצאי אתיופיה לכלל התלונות שטופלו במח"ש באותן השנים, עולה ש- 38% מכלל התלונות נחקרו ונבדקו, ב- 35% מכלל התלונות נמצא שהן לא בסמכות מח"ש, והטיפול ב- 27% מתוך כלל התלונות הופסק ממגוון סיבות.
- בכל הנוגע לעילות להפסקת הטיפול בתלונות, יש הבדלים בין תלונות של יוצאי אתיופיה לבין תלונותשל כלל האוכלוסייה: שיעור התלונות של יוצאי אתיופיה שבירורן הופסק בגלל "אישור שפיטה" עמד
על %55 מהתלונות שבירורן הופסק לעומת %31 מכלל התלונות למח"ש שבירורן הופסק. 11
- בהתייחס לתיקים שנחקרו, כ- 22% מהתיקים הקשורים ליוצאי אתיופיה הסתיימו בהעמדה לדין
פלילי, או בהמלצה למשטרה להעמיד לדין משמעתי את השוטרים המעורבים, לעומת כ- 28% מכלל
התיקים שנפתחו במח"ש. כ- 22% מהתיקים הקשורים ליוצאי אתיופיה נסגרו בעילה של חוסר אשמה,
לעומת כ- 18% מכלל התיקים. בכ- 32% מהתיקים של יוצאי אתיופיה לא נמצאו ראיות מספקות לצורך
העמדת שוטרים לדין, לעומת כ- 34% בכלל התיקים.
- 57% מהפניות בתיקי התלונות של יוצאי אתיופיה נמסרו ישירות על ידי המתלונן; ביתר המקרים
הפנייה הועברה למח"ש על-ידי גורם אחר כגון: שירותי הרווחה; עוברי אורח; מודיעין מח"ש; גורם
משטרתי.
- בסך הכול הגיעו למח"ש בתקופה שנבדקה 271 פניות הקשורות ליוצאי אתיופיה. אחוז מיצוי
החקירה 12 בתיקים שנחקרו הקשורים ליוצאי אתיופיה עמד על 65% , דומה לאחוז המיצוי בכלל
הפניות באותה התקופה שהיה 64%
במהלך שנת 2015 נפתחו במח"ש 1,483 בדיקות וחקירות פליליות, מתוכן ב- 640 תיקים נחקרו שוטר
אחד או יותר באזהרה. במהלך אותה השנה הוגשו 102 כתבי אישום פליליים נגד שוטרים, וב- 85 תיקים
נוספים הוחלט להעמיד את השוטרים לדין משמעתי, ובהתאם הטיפול הועבר למחלקת המשמעת במשטרת
ישראל
מח"ש היא גוף עצמאי שאינו תלוי במשטרה, שחוקר שוטרים החשודים בביצוע עבירות. בסמכות מח"ש
לחקור חשד לעבירה שבוצעה על ידי שוטר, שהעונש הקבוע בצידה הוא מעל לשנת מאסר, ובמקרים
המתאימים להגיש כתב אישום.
במקרים שאינם בסמכותה של מח"ש, או שלאחר בדיקה הוחלט במח"ש כי הדרך המתאימה לטיפול בתלונה היא באמצעות דין משמעתי, התלונה מועברת למשטרת ישראל.
היחידה לתלונות הציבור במשטרת ישראל מטפלת בתלונות בנושאים הקשורים לאופן התנהלותה של
המשטרה, ובהן תלונות שעניינן התנהגות בלתי נאותה של שוטרים או מילוי תפקידם באופן לקוי. היחידה
מנחה את קציני התלונות במרחבים כיצד לטפל בתלונות כנגד השוטרים במקרי הצורך.
מרבית המתלוננים במח"ש משתייכים לקבוצות מיעוט ולקבוצות חלשות באוכלוסייה, שהינן קבוצות בעלות פוטנציאל יתר לסבול ממעשי התעמרות וניצול כוח לרעה מצד שוטרים.
מח"ש כגוף אכיפה הינה עיוורת לצבעו, ללאומו או למינו של המתלונן, העד או השוטר. מח"ש רואה בעייתיות בהתייחסות מובנית לאדם לפי מוצאו והשאלה אם ראוי ונכון לערוך תיוג מובנה מסוג זה במערכת אוכפת חוק, מעוררת קושיות משפטיות, אתיות ואחרות. לפיכך, חוקרי מח"ש אינם מציינים בגוף התלונה את מוצאו של המתלונן (או של השוטר החשוד) ולא קיימת גם במערכת מח"ש אפשרות טכנית לבצע זאת.
אלימות שוטרים נגד יוצאי אתיופיה
- שיעור המתלוננים במח"ש שהם יוצאי אתיופיה היה 2.4% מסך כל הפניות בתקופה זו, שיעור גבוה
משיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה (1.66%).
- התפלגות הטיפול בתלונות: 34% מהתלונות של יוצאי אתיופיה נחקרו ונבדקו; ב- 31% מהתלונות
נמצא שהן אינן בסמכות מח"ש; והטיפול ב- 35% מהתלונות הופסק ממגוון סיבות כגון: חוסר שיתוף פעולה של המתלונן; תלונה מינורית; סכסוך אזרחי בין הצדדים; אישור שפיטה. בהשוואה של התלונות שהוגשו על ידי יוצאי אתיופיה לכלל התלונות שטופלו במח"ש באותן השנים, עולה ש- 38% מכלל התלונות נחקרו ונבדקו, ב- 35% מכלל התלונות נמצא שהן לא בסמכות מח"ש, והטיפול ב- 27% מתוך כלל התלונות הופסק ממגוון סיבות.
- בכל הנוגע לעילות להפסקת הטיפול בתלונות, יש הבדלים בין תלונות של יוצאי אתיופיה לבין תלונותשל כלל האוכלוסייה: שיעור התלונות של יוצאי אתיופיה שבירורן הופסק בגלל "אישור שפיטה" עמד
על %55 מהתלונות שבירורן הופסק לעומת %31 מכלל התלונות למח"ש שבירורן הופסק. 11
- בהתייחס לתיקים שנחקרו, כ- 22% מהתיקים הקשורים ליוצאי אתיופיה הסתיימו בהעמדה לדין
פלילי, או בהמלצה למשטרה להעמיד לדין משמעתי את השוטרים המעורבים, לעומת כ- 28% מכלל
התיקים שנפתחו במח"ש. כ- 22% מהתיקים הקשורים ליוצאי אתיופיה נסגרו בעילה של חוסר אשמה,
לעומת כ- 18% מכלל התיקים. בכ- 32% מהתיקים של יוצאי אתיופיה לא נמצאו ראיות מספקות לצורך
העמדת שוטרים לדין, לעומת כ- 34% בכלל התיקים.
- 57% מהפניות בתיקי התלונות של יוצאי אתיופיה נמסרו ישירות על ידי המתלונן; ביתר המקרים
הפנייה הועברה למח"ש על-ידי גורם אחר כגון: שירותי הרווחה; עוברי אורח; מודיעין מח"ש; גורם
משטרתי.
- בסך הכול הגיעו למח"ש בתקופה שנבדקה 271 פניות הקשורות ליוצאי אתיופיה. אחוז מיצוי
החקירה 12 בתיקים שנחקרו הקשורים ליוצאי אתיופיה עמד על 65% , דומה לאחוז המיצוי בכלל
הפניות באותה התקופה שהיה 64%
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה