‏הצגת רשומות עם תוויות סמים פסיכיאטריים לילדים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סמים פסיכיאטריים לילדים. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 8 בנובמבר 2015

אימהות נגד ריטלין | ברקת - סיפור מס' 1

מאי 2012 - שלום אני ברקת אמא לילד בן 11 מתוק מדבש, חכם, אינטלגנטי, מלא מרץ ושמחת חיים, עם חיוך כובש שיכול להפיל כל אימא מהרגליים.
זה היה נכון עד לפני חצי שנה
אחרי מלחמה בייני לבין בית הספר והרווחה נכנעתי ונתתי לבן שלי ריטלין
לא הייתי מודעת לכך שריטלין נכלל בתוך סיווג הסם המסוכן
כיום אני יודעת את זה
ומהיום אני אעשה הכל.. אבל הכל כדי שהורים אחרים ידעו את הסיפור שלי ושל עוד הורים כמוני ויבינו שריטלין הוא לא הפיתרון... ריטלין הוא הבעיה!!
מהיום הראשון שנתתי לבן שלי ריטלין התחילו תופעות כמו כאבי בטן, חוסר שינה, חוסר תיאבון
לאחר שהשפעת הכדור פגה הילד היה פקעת עצבים, אלים מילולית ופיזית, לא שולט בתנועות הגוף שלו, מתפרע ולא מקשיב.
לפני הריטלין היה לי ילד יוצר
היינו יושבים שעות על יצירות אומנות.
כיום הבן שלי לא מעוניין לצייר אפילו קו ישר, גם שיעורי האומנות בבית הספר הפסיקו לעניין אותו.
הביטחון העצמי שלו ירד ל-0 והוא משוכנע שבלי הכדור הוא לא יצליח ללמוד!
כיום אני מתמודדת עם קריזים והתקפי זעם בעקבות הגמילה מרטלין
נכון להיום אני מוכנה להתמודד מול רשויות הרווחה ובתי הספר בלי פחד!!
את הילד שלי הם לא יתייגו!!
הבן שלי לא יקח סמים רק בכדי שלמורה בבית הספר יהיה קל יותר להעביר שיעור.
אני רוצה את הבן שלי בחזרה!!

יום שני, 26 באוקטובר 2015

פנימיית רננים של משרד הרווחה - עדויות קשות על סימום ילדים בסמים פסיכיאטריים

אוקטובר 2015 - כתבתה של יפעת גליק, תחקירנית ערוץ 1 על פנימיית רננים של משרד הרווחה - עדויות קשות על התעללות והזנחת ילדים 



דריה ברוד, מדריכה לשעבר בפנימיית הזוועות רננים: כשאת נכנסת לשערים של הפנימייה הכל נראה לך בסדר, ובשנייה שאת יוצאת , או טיפה הולכת ומתאווררת או מספרת על זה למישהו, פתאום זה מכה בך שזה לא הגיוני ושזה לא משהו שהוא אנושי שהוא יקרה.
200 חניכים מתגוררים בפנימיית רננים בזיכרון יעקב. המגורים טובלים בירוק ונועדו לילדים בני 6 עד 18. קצתם לאחר אשפוז פסיכיאטרי, בעלי בעיות רגשיות, אחרים הוצאו מן הבית בצו בית משפט. כאן הם אמורים לקבל טיפול חם מידי צוות מקצועי שישמש מודל אוהב ומחבק של אימא ואבא, שיגן עליהם מפני הסביבה, מפני עצמם.

א': אני אם חד-הורית, אימא לשלושה ילדים, כשהוא נולד אני הבנתי שעכשיו יש לי לפחות משמעות. אהבתה ודאגתה לבנה הבכור, הביאו את א' לבקש עזרה מרשויות הרווחה. כששמעו על המצוקה הכלכלית שבה שרויה המשפחה, אמרו לה שמוטב להוציא את הבן מן הבית.

א' חשבה שבפנימיית רננים יזכה בחיים שתמיד ביקשה בשבילו.

"מקום נורא יפה ושקט ופסטורלי ועם המון ילדים ויש חוגים ונותנים להם ממש העשרה שמשהו שאני בחיים בתור אימא ועוד אישה מוכה וכל זה, לא יכולה לתת לו את כל זה בכסף, ברור".

עדותה של אם אחרת בפנימיית רננים: "זה היה ביום הולדת שלי היום שהוא יצא מהבית".
הילד ממשיך: "לקחנו את הדברים, היא הלכה איתי ואז עלינו לאוטו".
האמא ממשיכה: אתם רואים שאני בוכה, כאילו. "לא, ככל שתיפרדי ממנו יותר מהר יהיה לו יותר קל".

דריה ברוד: היו דברים מאוד רעים שקרו שם. דברים מאוד רעים, ועכשיו אני יוצאת פה ואני כאילו מספרת ואין שום דבר שיכול לגרום לזה להיראות אמיתי כמו שזה היה.

עדויות שהגיעו ליפעת גליק, מציירות תמונה מדאיגה על ההתנהלות של כמה מהעובדים.

עדות חניך בפנימיית רננים: לפעמים המדריכים היו מאיימים על הילדים בשביל שהם יפחדו. הייתה מדריכה שנתנה לי מלא ברכיות, בגלל שניסיתי לצאת מהחדר.

-- איך בא לידי ביטוי ההשפלות?

אם ילד שמן אז היא לוקחת לו את האוכל ולא נותנת לו לאכול ודוחפת אותו וצורחת ואם ב- 7 בערב היא מחליטה שמבחינתה נגמר היום, אז היא מכריחה את כל הילדים בצרחות מטורפות לעלות למיטות ולא לזוז ולא לדבר כי עכשיו נגמר היום והיא רוצה לעשן את הסיגריה שלה.

קולה של אם הבית: "יאללה כבר תסתמי כבר! תתחילי לסתום ת'פה שלך, יא תולעת. חתיכת תולעת, זה מה שאת".

צעקות וגידופים הם עניין שבשגרה. אבל בכך רק מתחילה מסכת ההתעללות שחווים חניכים בפנימיית "רננים".

קולה של אם הבית: "יאללה כבר סתמי כבר! את לא מבינה שאת לא מזיזה לי שערה? את לא מבינה?! עלית לי עד לפה! יופי על הפרצוף שלך!"

מאי כחלון, מדריכה לשעבר: הייתה איזושהי אם בית שאחת הנערות דיברה אליה לא יפה, היא פשוט לקחה את התיק שלה וחבטה בה עם התיק שלה. אני יום אחד הייתי בחוג עם הקבוצה שלי, והיה לי חניך אחד, שכל מה שקשור למשהו שיכול להזכיר אזעקה, ממש עשה לו לא טוב, הוא היה הולך הצידה, מסתגר ככה, עושה תנועות כאלה של התנדנדות, מרגיע את עצמו. לקח אותו מדריך, תפס אותו מהאוזן, הרים אותו ככה והוציא אותו החוצה בצורה מאוד אלימה. אני פניתי אחר כך לרכזת של המשפחתונים ולמנהלת וסיפרתי להם את זה.

 ממשרד הרווחה נמסר, כי לא הגיעו דיווחים חריגים בפנימיה.

מה יאמרו במשרד הרווחה כשישמעו את הטענות על אלימות פיזית שהופעלה במהלך שיטה טיפולית מרסנת ונקראת אחיזה?

ד"ר אהרון פלשמן, פסיכיאטר ילדים: זה אמור להיות חיבוק, ולא חיבוק דב. זו אחיזה שצריך הרבה מיומנות וצריך להכשיר צוות כדי לדעת איך לא להגיב באופן טבעי בתוקפנות. אין לזה שום מקום לילדים יותר גדולים או קטנים.

עדות חניך שעשו לו אחיזה: "זה כאב ברמות שלא ייאמן". אז הוא (איש הצוות) היה נגיד תופס אותם לפעמים מהצוואר, לפעמים הם היו עושים את זה או שתופסים אותם מהיד ואז הם היו מעיפים אותם בכוח לתוך החדרים. היו גם ילדים שהיו צועקים "הצילו" ואנשים אחרים מבחוץ היו מסתכלים.

קולה של אשת צוות בפנימיית רננים: יש מתנדב שנת שירות בן 18 שהיה מרביץ לילדים ממש. כמובן שלא היה לו אישור ל"אחיזה" אבל הוא היה תופס אותם ועושה להם כאילו "אחיזה" ולא יודעת מה הוא עשה להם."

באתי למיכל (מנהלת הפנימייה) בבוקר, אמרו לי שדיווחו עליו הרבה פעמים שהוא מרביץ לילדים ממש והוא ממש אלים כלפיהם, והיא הייתה נורא מזועזעת, כל דבר (שאמרתי לה): "לא לא לא, הוא לא יכול להמשיך להיות שם אפילו עוד יום אחד, אני מטפלת בזה", וכמובן ששום דבר לא קרה והכל המשיך כמו שהוא.

בסרטון שצולם באמצעות טלפון נייד נראה איש צוות אוחז באלימות בחולצתו של נער, חניך בפנימייה.

"סתום ת'פה שלך, הבנת? סתום ת'פה שלך למה אני אחסל אותך. היום זה יהיה הסוף שלך".

אחד החניכים העביר לא מזמן את הסרטון למדריכה. מקורביה מספרים כי כשדיווחה על כך לרכז בפנימייה, הוא הורה לכל מי שהחזיק בחומר המפליל למחוק אותו.

חניך בפנימיה: יש כדורים שנקראים שמה איטומין (כדור פסיכיאטרי).

ד"ר אהרון פלשמן: זה כדור שקוראים לו אנטי-פסיכוטי, או יותר נכון הוא מרגיע בגדול, "כדור הרגעה כולל". הוא בין הכדורים היותר מרדימים והבלתי נסבלים מתוך התרופות האלה.

אמא של חניך: הם לא שואלים אותך. הם מחתימים אותך ש"אם במקרה", אז את חושבת ש"בסדר, הם לא יגיעו". זה משהו שאת חושבת עליו בתחילת שנה. מתי שמתי לב שהילד כן קיבל תרופות? הייתי מתקשרת בשעות מסוימות שזה שעות של דיבור, שעה שש, שעה שבע, הילד ישן. מה קרה הילד ישן? אני מכירה את הילד שלי. אין מצב שהוא יישן בשעה כזאת.

הכדור הפסיכיאטרי אטומין אינו מומלץ למי שטרם מלאו לו 16 שנים. לפי עלון משרד הבריאות, מתחת לגיל זה התרופה פשוט לא עברה ניסויים קליניים.

-- בני כמה הם היו, הילדים האלה שקיבלו איטומין?

מגיל 10 עד 13.

האם באמת היד קלה על התרופה, ומדוע אנשי צוות משפילים ומכים חניכים ילדים בפנימייה במקום להעניק להם קורת גג בטוחה?

כדי להבין את התשובות לשאלות האלה, צריך לחזור אחורה, לתחילת שנות האלפיים.

אז עברו שירותי החוץ ביתיים הפרטה. היום, את פנימיית רננים מנהלת ד.י.ש. חברה פרטית בע"מ, שמקבלת מהמדינה תקציב שנתי של עשרות מיליונים בשנה. על פעילותה של החברה הפרטית אמור לפקח משרד הרווחה.

-- צריך איזשהו ניסיון מיוחד כדי לעבוד שם?

לא.

-- עברת איזושהי הכשרה להיות מדריכה?

לא. לא עברתי הכשרה.

-- שאלו אותך אם יש לך עבר פלילי?

לא שאלו אותי וגם אצל בנות לא מבקשים תעודת יושר.

בינואר לפני שנה נדרשה גם הוועדה לזכויות הילד לעניין מעמדם והכשרתם של מדריכי פנימיות.

בן ציון בראנץ, מפקח ארצי במשרד הרווחה: "כמטפל בילדים ראיתי כמה חוסר מומחיות וחוסר הכשרה יכולה לעשות נזק, למרות הכוונות הטובות. נזק לילד שמטופל על ידי מדריך, שלא קיבל הכשרה לפני שהוא נוגע בו".

רופ' אסתר הרצוג: אני לא אהיה מופתעת אם אני אמצא שמגיעים לשם גם מדריכים ומדריכות ברמה פחות גבוהה משום שהשכר נמוך ואז כמובן, באופן טבעי, האפשרות למיין את העובדים היא מצומצמת.

דריה ברוד: להורים אין רישיון לגדל את הילדים שלהם. ולמקום הזה יש רישיון. את שולחת ילד ממקום בלי רישיון למקום עם רישיון, ומחזירים לך אותו, אם מחזירים לך אותו בכלל, אותו ילד, מחזירים אותו רקוב ומפורק.

דריה לא יכלה עוד להכיל את מה שראתה עליו ודיווחה לממוניה. בסופו של דבר, החליטה שהיא חייבת לעשות מעשה ועזבה את מקום עבודתה בפנימיית רננים.

אחרי מכתב ההתפטרות שהגישה למנהלת הפנימייה, אזרה אומץ והתלוננה גם במשטרה. התלונה נסגרה ממה שמכנים שם "העדר עניין פלילי".

-- מה את מרגישה?

א"ב: "אני מרגישה כישלון. חשבתי שאני עוד איכשהו עוזרת לו. אבל גרמתי לטראומה, הייתי צריכה יותר להילחם עליו".

יום ראשון, 14 בדצמבר 2014

מעון הזוועות - תלונות על התעללות קשה בנערים המעון מצפה ים של משרד הרווחה בהרצליה - ידיעות אחרונות 20.08.2008

מעון הזוועות - תלונות על התעללות קשה בנערים המעון מצפה ים של משרד הרווחה בהרצליה - ידיעות אחרונות, אני אדינו אבבה ודוד רגב ,  20.08.2008

נערים שברחו מהמעון טוענים כי נכלאו ימים בצינוק ונשלחו לבידוד למשך שבועות. "הם אוהבים לרסק לנערים את האישיות", טוענת מורה שלימדה אותם.

ממעון הנוער מצפה ים של משרד הרווחה בהרצליה נשקף נוף מרהיב: מצד אחד רואים את הים ומצד אחר את שרידיו של מבצר עתיק. אלא שעל פי עדויות שהגיעו ל"ידיעות אחרונות", בין כתליו של המעון לנוער עבריין מתרחשים לכאורה דברים מזעזעים. 

מעון הזוועות - תלונות על התעללות קשה בנערים המעון מצפה ים של משרד הרווחה בהרצליה - ידיעות אחרונות 20.08.2008
מעון מצפה ים בהרצליה - מעון הזוועות


העדויות מתארות התעללויות פיסיות ונפשיות בנערים החוסים: הם נכלאים בצינוק שעות ארוכות ובחדרי בידוד למשך שבועות, אנשי הצוות משפילים, מקללים ומאיימים עליהם. נשמעה גם טענה שנותנים להם תרופות הפגעות בערנותם. "זה מעון זוועות. צריך לסגור אותו. אסור שיהיה מקום כזה". אומר אחד הנערים ששהה במקום וברח.

"במקום לשקם את הנערים האומללים הורסים שם את חייהם", טוענים אנשי צוות שעבדו במקום. אחת מהם שהעזה להתלונן על המעשים הקשים בפני שר הרווחה – פוטרה מעבודתה.

במשרד הרווחה מכירים את הפרשה. לדברי גורמים בכירים במשרד הרווחה כבר לפני זמן רב הם החלו לקבל תלונות מנערים ומאנשי צוות על הנעשה בין כתליו של מעון מצפה ים.

"הגיעו אלינו עדויות קשות מאוד על פגיעה בנערים. אנחנו בודקים אם נעשו שם דברים המותרים במסגרת הטיפול בבני הנוער או שהם מנוגדים לחוק", מסרו הגורמים.

במקביל נפתחה גם במשטרת תל אביב חקירה בפרשה בעקבות תלונה של צעיר ששהה בכפיה במעון.

הצינוק: "שעות בחדר אטום ומסריח"

מעון מצפה ים של משרד הרווחה הוא אחד המעונות הוותיקים לשיקום נוער. למקום נשלחים בצו בית משפט נערים בני 14 עד 18 שהוצאו מבתיהם על ידי פקידי הסעד שהיו מעורבים במעשים פליליים. המעון הוא חלופה למעצר ולמאסר בני נוער וצוות המעון אמור לסייע בשיקומם ובהחזרתם למסלול חיים רגיל. במעון שוהים נערים, כולם בנים.
המעון עצמו מוגדר "מעון נעול" והחוסים בו לא יכולים לצאת ולהיכנס כרצונם.
מעדויות של אנשי צוות ושל נערים שטופלו במעון עולה תמונה קשה של פגיעה בנערים על ידי הצוות, השפלתם ובעיקר הענשתם בעונשים אכזריים.
י' (18) שהה במעון עד לפני כמה חודשים אך נמלט מהמקום:
"הגעתי למצפה ים לפני שלוש שנים כשהייתי בן 15. איך שהגעתי הכניסו אותי למקום שנקרא 'מגן'. זה מרחב סגור שבו שוהים 14 נערים. במגן יש ארבעה חדרים קטנים יחסית, בכל חדר ארבע מיטות קומותיים. מידי יום יצאנו ב- 7 בבוקר לבית ספר בשטח המעון וחזרנו ב- 4 אחרי הצהריים לפעילות הערב.
יום אחד החלטתי שאני לא רוצה ללכת ללימודים. הצוות החליט להעניש אותי ולזרוק אותי לצינוק. במגן יש שלושה בתי צינוק. מדובר בחדרים קטנים מבטון חשוף בלי חלונות. קוראים להם חדרי 'פסק זמן', כי אמורים לשים בהם את הנערים לכמה דקות כדי שיירגעו. אני זוכר את הרגע הזה. שני מדריכים גדולים וחזקים תפסו אותי. הם התחילו לתת לי אגרופים ושברו לי את המשקפיים.
אחר כך הפשיטו אותי וממש קיפלו אותי. עשו לי בדיקה בפי הטבעת ואחר כך זרקו אותי לצינוק. הייתי שם 24 שעות. אתה זרוק שם לבד. אף אחד לא מגיע לבקר אותך או לבדוק אם אתה חי או מת. ישנתי על הרצפה כי בצינוק אין מיטה. אין שירותים, ואת הצרכים שלך אתה עושה על הרצפה המסריחה משתן של כל מי שהיה שם.
הפעם השלישית בצינוק היתה אכזרית במיוחד. קיבלתי עונש על זה שברחתי מהמעון ל- 12 שעות. שלושה מדריכים תפסו אותי. התחלתי לצעוק ולבכות, והם סתמו לי את הפה עד שנחנקתי. אחד המדריכים הניח את הברך שלו על הגב שלי ומשך. צרחתי מכאבים. הוא צעק עלי שאני יכול לצרוח כמה שאני רוצה ושאף אחד לא ישמע אותי. ירד לי דם מהפנים. כשהכניסו אותי לצינוק, הפשיטו אותי, השאירו אותי מדמם, נעלו את הצינוק והלכו. רק למחרת הוציאו אותי משם ושלחו אותי לבית הספר כרגיל".
הבידוד: שבועות בלי לראות אף אחד"
נ' (17) שברח מהמעון לפני כמה חודשים:
"כשהיו מגיעים אנשים מבחוץ, למשל ממשרד הרווחה או רופאים, היו אומרים לנו: 'אם מישהו מכם יגיד משהו רע על המקום, הוא יילך לצינוק לחודשיים-שלושה. אתם תגידו רק דברים טובים על המקום וכמה הצוות נפלא וזה מה שהיינו אומרים כי פחדנו".
הצינוק אינו אמצעי הענישה היחיד במעון. לטענת י' ומעדויות אחרות עולה כי במעון יש חדר המכונה "חדר בידוד".

בחדר זה, שיש בו רק מיטה, נכלאים הנערים למשך ימים ארוכים ואפילו שבועות. "נערים היו שם שבועיים ויותר", אומר י'.

"מוציאים אותך רק כשאתה צריך ללכת לשירותים. את האוכל אתה מקבל דרך פתח. אם למשל בחדר האוכל יש באותו יום אורז ובשר, לך מביאים רק אורז עם שתי פרוסות לחם. כל הזמן הזה אתה לא רואה אף אחד. אתה שומע את החברים שלך, אבל לא יכול לדבר איתם".

באחרונה הצליח י' להימלט ממצפה ים, ויחד עם משפחתו שכר את שירותיה של עורכת דין שהביאה לשחרורו הרשמי מהמעון.

לפני כמה ימים הגיש י' במשטרת תל אביב תלונה נגד שבעה מדריכים במעון על תקיפה ועל התעללות. הוא נחקר במשטרה וסיפר את שעבר עליו. המשטרה פתחה בחקירה.

גם ג' (19) ממרכז הארץ לא שוכח את הימים הארוכים שבהם אולץ לשהות לבדו בחדר הבידוד.
"פקידת הסעד בחותמת בית המשפט שלחו אותי למעון מצפה ים בגיל 16. הייתי שם שנתיים וסבלתי. באחת הפעמים המדריכים הרביצו לי והכניסו אותי לחדר הביסוד. הייתי שם שלושה שבועות בלי לצאת. לא תמיד הביאו לי אוכל לחדר. כל היום ישבתי על המיטה והסתכלתי על הקיר. אפשר להשתגע מזה. מזלי שהייתי חזק".
ההשפלות: "קראו להם סמרטוט, זבל"
"עד עכשיו אני מתקשה לעכל את מה שראיתי ואת מה שעשו לנערים המסכנים האלה", מספרת א' מורה בבית הספר שבמעון.
"ימים שלמים ישבתי ובכיתי. אני לא מאמינה שבמדינת ישראל נעשים מעשי זוועה כאלה. הנערים האלה הפכו לאלימים כי הם עברו טראומות, ויש להם חיים קשים ובמקום לעזור להם פשוט מחקו אותם.
זה מתחיל בדברים הקטנים, בהשפלה יום-יומית. אנשי צוות היו מכנים את הנערים 'סמרטוט' ו- 'זבל', מקללים אותם ומשפילים אותם ליד חבריהם. מדריכים שולפים מידע מהתיק האישי של הנערים וחושפים אותו בפני אחרים. הם אוהבים לרסק לנערים את האישיות, להפחיד אותם, כי הם חושבים שכך צריך לחנך אותם. לא פעם הם אפילו מסיתים נערים נגד חברים שלהם. היה מקרה של נער שהצית קרטון בכיתה. המדריכים הודיעו שבגללו כל הנערים לא ייצאו לחופשת שבת. החברים שלו התנפלו עליו וממש רצו לפגוע בו.
במעון היו הרבה נערים עולים מאתיופיה ומחבר המדינות, והמדריכים אסרו עליהם לדבר בשפת אמם. מי שלא דיבר בעברית נענש. הם מחקו להם את הזהות. גיליתי נערים שבודדו אותם מהאחרים כדי להעניש אותם על דברים שעשו. הם ישבו שעות ארוכות על ספסל לבד, ואסור היה להתקרב אליהם ולדבר איתם".
גם ד', אשת חינוך אחרת שעובדת במקום כבר כמה שנים, טוענת שאנשי הצוות מדכאים את הנערים:
"העונש הבולט ביותר הוא בידוד על הספסל בחוץ. לאיש אסור להתקרב אליהם ולדבר איתם. היחס לנערים מזעזע. מנסים כל הזמן לשבור אותם במקום לשקם אותם".
התרופות: הם הלכו כמו זומבים"
"שמעתי על בתי הצינוק שיש וביקשתי לראות אותם", מוסיפה א'.
"ראיתי את החדרים הקטנים עם הבטון החשוף. היה שם ריח מזעזע של שתן. הצוות אמר לי שמכניסים לשם נערים שמנסים לפגוע בעצמם או באחרים. מפשיטים את הנערים ועושים להם כל מיני בדיקות. חלק מהנערים עברו בילדותם התעללות מינית, וזו טראומה נוראית בשבילם להתפשט ולעבור בדיקות כאלה".
לדבריה היא הייתה עדה לא פעם גם למקרים שבהם נערים נראו מנותקים.

"הם נראו ממש זומבים, מתים מהלכים". א' בדקה את הנושא וגילתה שאחת לכמה שבועות מגיע למעון פסיכיאטר שנותן לנערים תרופות שאמורות להרגיע אותם. "הם קיבלו תרופות במינונים גבוהים מאוד, תרופות שריטלין לידן זו תרופה קלילה. הם היו שותים את התרופות וממש נרדמים באמצע היום".

"אני הייתי עשרה חודשים במגן", תיאר הנער נ'.
"המדריכים היו באים ואומרים לי: 'אם אתה רוצה לצאת החוצה, אין בעיה – קח כדור הרגעה'. כך הם עושים לכל הילדים המופרעים. כדי שיהיה להם קל. היו דוחפים לנו כדורים ומכים אותנו. אני מכיר ילדים שהיו חותכים ורידים כדי לצאת או שהיו שוברים אצבע או יד כדי להימנע מלהיות שם".
א' מתארת גם מקרי הזנחה. לטענתה היו מקרים של נערים ששברו את היד או את הרגל ורק אחרי כמה שעות קיבלו טיפול.

אחרי שנחשפה במשך שנה וחצי למעשים הקשים פנתה א' לצוות המדריכים ולהנהלת המעון וביקשה הסברים.
"הם אמרו לי שמדובר בנערים קשים, שזו הדרך היחידה לטפל בהם. כשהם ראו שאני מתעקשת ולא משתכנעת, הם התחילו להחרים אותי".
א' החליטה לא לשתוק ונפגשה עם שר הרווחה. השר שמע את הדברים והפנה אותה למנכ"ל משרדו. א' זומנה לוועדת החקירה הפנימית שהקים המשרד והעידה במשך כשלוש שעות.

אחר כך שילמה על עדותה מחיר אישי. מנהלי המעון זימנו אותה ואמרו לה כי בעקבות קיצוצים ומאחר שהיא לא מסתדרת עם אנשי הצוות האחרים, עבודתה תופסק בסוף החודש. א' החליטה לערער על פיטוריה.
"אני לא מתכוונת לוותר. נעשים שם מעשים מחרידים. פוגעים בילדים. זו לא הדרך לטפל בהם. אני מבקשת שיצילו אותם".
הוועדה הפנימית שהקים משרד הרווחה בדקה את ההתנהלות המקצועית של הצוות מול בני הנוער.


יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

"אבחונים בהפרעה" - תחקיר על תיוג ילדים בהפרעת קשב ריכוז

אוקטובר 2014 - התנהלות הממסד בתיוג ילדים בהפרעות נפש לרבות הפרעת קשב ריכוז והלעטתם בסמים פסיכיאטריים עתירי תופעות לוואי בלתי הפיכות מדיף ריח הונאה תאוות בצע ושחיתות.

שרון כידון יוצאת לבדוק איך קורה שכמעט כל ילד ישראלי נשלח לאבחון הפרעת קשב וריכוז או ליקויי למידה איך זה שמעל 50 אחוזים מהתלמידים הניגשים לבגרות בישראל זכאים להקלות ושהאבחונים הדידקטיים משולמים מכיסם הפרטי של ההורים.




יום שלישי, 9 בספטמבר 2014

טובה פרי שופטת נוער - בין פסיכופטיות לפרנואידליות

ספטמבר 2014 - טובה פרי שופטת בית משפט לנוער תלשה ילדיה של האמא ד' מביתם ומשפחתם ע"פ דיון בבית משפט לנוער בדלתיים סגורות ללא ראיות והציבה אותם להתעללות והזנחה במכלאות משרד הרווחה. העילה של טובה פרי למעשיה המעוותים היא "טובת הילדים" בשם "עבודת הקודש" - עד כאן ההתנהלות הפסיכופטית של שופטת הנוער טובה פרי.

ההתנהלות הפרנואידלית - משחשפה האמא ד' את התנהגותה של טובה פרי, החליטה השופטת להתפטר מהתיק. נשאלת השאלה מה עם "טובת הילד" ו"עבודת הקודש". אלא ששיקולים אפלים עומדים מאחורי התנהגותה של טובה פרי מאחורי הדלתיים הסגורות והרחק מעיני הציבור.

להלן סטטוס בפייסבוק שפורסם על התנהגותה הלקויה של טובה פרי:

"מי שמאמין ונדבק לאמת שלו מעבר לכל הסיכויים של רמאים ופושעים...בסופו יצליח....במשימתו...למרות הרדיפות של המשטרה כדי להשתיק אותי מלשים פוסטרים נגד השופטת הרומסת חוקים....היום נודע לי שהורידה את עצמה מהתיק שלי ושל בני!!!! ברוך ה' כשמשהו דובר אמת בלי פחד , הכל מסתדר, צריך לדעת מה אתם רוצים את ה" איך "תשאירו לאלוהים....תודה לעולמות עליונים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
השיבו את הילדים הביתה!!
האם של התאומות נלקחה שוב לחקירה בגלל הפוסט הזה.
את אמו של ד' (
הבן) המשטרה מנסה למצוא על מנת לחקור אותה על הפוסט הזה.
מה שמעניין את המשטרה זה הפוסט הזה?
ואני רק שאלה...
את הילדים חטפו
את ד' מלעיטים בתרופות פסיכיאטריות במוסד ויצו הדסים ללא הסכמת האם
התאומות עברו פגיעה מינית חמורה במוסד ויצו הדסים
המשטרה לא אמורה לבדוק פגיעות בחסרי ישע הנתונים לציפורני הרווחה ומופקרים להתעללות?"


שלט - השופטת טובה פרי (מבית משפט לנוער ת"א) מנתקת ילדים מהוריהם נגד החוק
שלט - השופטת טובה פרי (מבית משפט לנוער ת"א) מנתקת ילדים מהוריהם נגד החוק



סטטוס בפייסבוק חושף התנהלותה המעוותת של השופטת טובה פרי
סטטוס בפייסבוק חושף התנהלותה המעוותת של השופטת טובה פרי


יום שני, 1 בספטמבר 2014

האם להשקיע בילד לנהוג נכון או לפעול בדרך של סמים פסיכיאטריים

חדשות 2 - אוגוסט 2014 - האם להשקיע בלימוד הילד מה נכון לעשות ומה לא או לפעול בדרך של סמים פסיכיאטריים כגון ריטלין , סטרטרה , קונצרטה , אדרל ועוד.

להלן כתבה של חדשות 2 בנושא.

יום שני, 31 במרץ 2014

מרכז חירום ויצו הדסים אבן יהודה בהנהלת העובדת הסוציאלית ענת בן חור - בית הזוועות

מרץ 2014 - נער שנתלש מביתו יום לאחר הבר מצווה למרכז חירום ויצו הדסים באבן יהודה בהנהלת העובדת הסוציאלית ענת רוקח בן חור מספר על ההתעללות הפיסית, נפשית וכימית המזוויעה שעוברים הילדים במרכז חירום ויצו הדסים.


קישורים:

פקידת הסעד ויקי היינה מטייחת התעללות בפעוטות במרכז חירום ויצו הדסים - מרץ 2014 - התעללות בשתי פעוטות אשר נתלשו בכפייה מאימן ע"י פקידת הסעד ויקי היינה מלשכת הרווחה תל אביב. הילדות נמצאות שלא לצורך כ- 6 חודשים במסגרת "חירום" ויצו הדסים בראשות העובדת הסוציאלית ענת בן חור בכפייה וכליאה ועוברות התעללות. פקידת הסעד ויקי היינה מטייחת ההתעללות בדרך של תיוג הילדות בבעיות פסיכיאטריות כדי לפגוע באמינותן...
מתקן חרום ויצ"ו הדסים אבן יהודה של משרד הרווחה – מונעים קשר בין ילד לאמו ולא מוסרים לילד שאמו התקשרה אליו - יוני 2009 - ענת בן חור רוקח עובדת סוציאלית של מרכז חרום וייצ"ו הדסים אבן יהודה – החזיקה בכפיה את ילדיה של האמא ל' ש' מגבעתיים. כשהאמא ל' ש' היתה מתקשרת למתקן החרום כדי לדבר עם ילדיה – סירבה ענת בן חור רוקח לתת לאמא לדבר עם ילדיה, ואמרה לאמא שהילדים לא רוצים לדבר איתה...
שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג זורה חול בעיני הציבור - פברואר 2010 - ערוץ 1, מבט שני , "מדינה כאבא ואמא"

יום ראשון, 10 בנובמבר 2013

ארה"ב - סיפורה של מריאן גודבולרו שרשויות הרווחה כפו על בתה סמים פסיכיאטריים

2012 - כל מדינה וקיללת פקידות הסעד שלה. סיפורה של מריאן גודבולרו שרשויות הרווחה בארה"ב כפו בדרך רמיה על בתה בת ה- 13 סם פסיכיאטרי מסוג ריספרדל. מריאן הבחינה כי הסם מסב לבתה נזקים קשים וסרבה לתת לבתה ריספרדל. רשויות הרווחה כפו בכוח על הבת תוך כליאתה באשפוז כפוי במוסד פסיכיאטרי ואת מריאן עצמה עצרו וכלאו.
מריאן פנתה לערכאות שיפוטיות גבוהות, ובית המשפט העליון בארה"ב קבע כי כפיית הסם הפסיכיאטרי על הבת הוא בניגוד לחוקה בארה"ב.



קישורים:

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...

חשש לטיפול בריטלין בכפייה בניגוד לחוק הנוער לילד במשפחת אומנה בכפייה - השופטת עדנה בן לוי- ינואר 2009 - בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה - לצורך החלטה האם לתת את הסם לילד הובאו שלשה מומחים מתחום הפסיכיאטריה: הפסיכיאטרית ד"ר פטרה זקהיים, ופסיכיאטר ד"ר גיא שוסהיים מטעם פקידת הסעד חוה לוי, והפסיכיאטר ד"ר גדעון רצוני מנהל מחלקת נוער בבית החולים שלוותא מטעם בית המשפט...

 גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים - הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 -ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים... 

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז" 

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה" 

סיפורו של נער שהרווחה החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי 

הונאות הענק של חברות התרופות