פרשיות ההתעללות האחרונות בנוער, כת המורים איתקה, סחר נערות חוסות בתעשיית המין בדרום ת"א, ועוד, הצביעו על החשיבות הרבה בהקמת מרכזים קהילתיים לבני נוער. הנוער הנפלט מהקהילה עולה למדינה הרבה יותר כסף ומעלה את הסיכוי להדרדרות באחוזים אסטרונומיים.הכתבה בשל היעדר תקציב: 45 אלף ילדים בסיכון אינם מטופלים במועדונית , אור קשתי , הארץ , מאי 2010
בעשור האחרון זינק מספר הילדים הנזקקים, אולם רק 5,600 תלמידים זכאים למסגרת משלימה אחרי הלימודים
מערך מועדוניות היום של משרד החינוך, במסגרתו מקבלים תלמידים בסיכון סיוע לימודי ורגשי, עומד בפני קריסה. לדברי בכירים במשרד, רק אחד מכל 9-10 ילדים בסיכון מתקבל כיום לאחת מ-550 המועדוניות הפרוסות ברחבי הארץ, וגם זאת לאחר סינון ראשוני מחמיר. לשם השוואה, לפני כשנתיים עמד שיעור הקבלה על אחד מתוך 6-7 תלמידים.
מנהלי מועדוניות וגורמים ברשויות המקומיות מספרים על דילמות קשות הנובעות מן ההכרח לבחור רק חלק קטן מהילדים הזקוקים לסיוע. "הביקוש גדול בהרבה ממספר המקומות שאני יכולה להציע. בתי הספר והעובדים הסוציאליים יודעים על המצוקה ומראש עושים סלקציה קשה - בוחרים כל ילד בידיים רועדות, מפחד שאולי מישהו אחר נמצא בסיכון גדול יותר", מספרת מנהלת מועדונית באזור המרכז.
לדברי מנכ"ל האגודה הישראלית למען ילדים עולים, אלי זרחין, בשנים האחרונות "יש עלייה גדולה מאוד בצרכים, שמתבטאת בעיקר ברשימת המתנה ארוכה. לילדים האלה אין פתרון אחר מלבד המועדוניות, ואם הם לא נכנסים אליהן, המשמעות היא בדרך כלל הסתובבות ברחובות. המענה שהמדינה נותנת היום רחוק מלהספיק". במשרד החינוך מסכימים עם הדברים: "הציבור צריך לדעת שהפתרון המוצע לילדים בסיכון בגיל בית הספר היסודי הוא אפסי. במו ידינו אנחנו מייצרים שואה חברתית", אמר בכיר במשרד.
מועדוניות-היום מספקות כיום סיוע לכ-5,600 תלמידים מכיתות א' עד ו', המוגדרים כילדים "בסיכון גבוה". מדובר בילדים המגיעים ממשפחות מרקע חברתי-כלכלי נמוך, שאינן יכולות להעניק להם ארוחות סדירות או תנאים הולמים להתפתחות. המועדוניות פועלות מסיום יום הלימודים ועד לשעות הערב המוקדמות, בסביבות 18:30-19:00. בכל מועדונית נמצאים 10-15 ילדים, המקבלים ארוחת צהריים, עזרה בשיעורי בית, שיחות טיפוליות ופעילות חינוכית נוספת. תקצוב המועדוניות מגיע ברובו ממשרד החינוך, בהשתתפות מסוימת של משרד הרווחה והרשות המקומית. לדברי גורם שמכיר מקרוב את עבודת המועדוניות, מדובר ב"סיוע בסיסי ביותר, שמטרתו למנוע מהילדים האלה לנשור מלימודים סדירים. המועדוניות מחליפות את משפחות הילדים, שברוב המקרים לא מתפקדות".
מנתוני משרד החינוך עולה כי בעשור האחרון נותר מספר התלמידים שנמצאים במועדוניות כמעט ללא שינוי: 5,220 ילדים בשנת 2000, לעומת 5,625 כיום. לעומת זאת, היקף הילדים הנזקקים עלה באופן דרסטי ונאמד, בהערכה מינימלית, ביותר מ-50 אלף ילדים. לפני כשנתיים נערכת במשרד עבודת מטה, שהצביעה על צורך להקים 29 אלף מועדוניות חדשות. החישוב אז התבסס על כלל הילדים הנמצאים בסכנת נשירה מהלימודים. במשרד החינוך היו שחלקו על אופן החישוב, אך איש לא ערער על הצורך בתוספת משמעותית. "היינו מסתפקים גם בפתיחה של עוד 500 מועדוניות, אבל זה לא קרה וככל הנראה גם לא יקרה", אומר אחד הגורמים. התקציב שמפנה משרד החינוך למועדוניות נע סביב כ-35 מיליון שקלים, ובשנתיים האחרונות עלה ל-37.5 מיליון שקלים. עלות הפעלת מועדונית אחת היא כ-200 אלף שקלים בשנה.
תהליך הקבלה למועדונית מתבסס על דיווחים של עובדים סוציאליים הנוגעים למשפחת התלמיד, ועל דו"חות של בתי הספר לגבי מצבו הלימודי, החברתי והרגשי. על רקע מצוקת המשאבים, התהליך כרוך בקביעה איזה תלמיד נמצא בסיכון גדול יותר. "האם למשל הוגן לקבל שני ילדים מאותה משפחה, ובכך למנוע ממשפחה אחרת את העזרה?", מספר בכיר במשרד, "ואם מחליטים להכניס למועדונית רק ילד אחד מכל משפחה, את מי להעדיף - את הגדול או את הקטן יותר, שבעבודה נכונה אפשר אולי להציל? האם להכניס ילד שאמו חולת נפש או אחד שאביו נרקומן? או אולי כזה ש'סתם' אין לו אוכל בבית. אלה לא שאלות תיאורטיות, אלא דיונים יום-יומיים".
בשנים האחרונות, מוצאות עצמן המועדוניות קולטות בעיקר תלמידים בכיתות הנמוכות, בעיקר כיתות ב' עד ד', שבהן המצוקה היא גדולה במיוחד. "הקושי העיקרי שלנו הוא להגיד לילד שהוא לא ממשיך בשנה הבאה, כיוון שהוא צריך לפנות את המקום שלו לטובת מישהו צעיר יותר. הילד רוצה להישאר במועדונית, מבחינה אובייקטיבית צריך שהוא יישאר, אבל אנחנו אומרים לו ללכת הביתה כי הוא כבר שנתיים אצלנו", אומרת האחראית על המועדוניות באחד היישובים במרכז הארץ.
קושי נוסף קשור בעובדה שהמועדוניות אינן מספקות סיוע לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים. לדברי דלית, מנהלת מועדונית באזור המרכז, "דווקא כאשר הילדים מגיעים לחטיבת הביניים, עם כל הקשיים של מסגרת חדשה וגיל ההתבגרות, אנחנו מפסיקים לתמוך בהם. רובם לא יקבלו סיוע בבית הספר. הם נזנחים לגורלם".
במשרד החינוך סבורים כי היקף הצרכים, שהולך וגדל עם השנים, מחייב סדר עדיפויות חדש מצד ראשי המשרד. לדבריהם, מדיניות המשרד בעשור האחרון שמה דגש על שיפור הישגי התלמידים, ובראשם בחינות הבגרות, "אבל ספק אם הילדים שלנו יגיעו בכלל לבחינות האלה. הם באים מאוכלוסייה חלשה ביותר, שלא תסייע להציג עלייה של חצי אחוז בשיעור הזכאות לבגרות. ראשי משרד החינוך יודעים כבר הרבה שנים את היקף הבעיה, אך יש להם אג'נדה אחרת. למעשה, לא אכפת להם", אומר גורם במשרד.
גם גורמים אחרים במשרד שותפים לביקורת: "אם מספר המועדוניות נשאר כמעט קבוע במשך יותר מעשר שנים, אי אפשר לקבל שום תירוץ. מבחן התוצאה הוא שקובע. שרי חינוך אוהבים להתקשט בהישגים שאפשר לראות בעין, והעבודה של המועדוניות היא לא אחד מהם. בוודאי כשאי אפשר להצביע על תוצאות מיידיות. ראשי משרד החינוך לדורותיהם מתעלמים מהאוכלוסייה החלשה ביותר. מעולם לא היתה התגייסות אמיתית למלחמה בפערים החינוכיים והחברתיים".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי מתחילת השנה תוקצב אגף שח"ר, במסגרתו פועלות המועדוניות, בתוספת של שמונה מיליון שקלים. בימים אלה נדונה עם משרד האוצר בקשה לכ-20 מיליון שקלים נוספים. עוד נמסר כי "מאז כניסתו לתפקיד של גדעון סער, עלה תקציב המועדוניות בלמעלה ממיליון שקלים, דבר המעיד על החשיבות שמייחס המשרד לנושא".
קישורים:
- שכונת דורה בנתניה - עוני מחפיר, צפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה - החצר האחורית של ראש העיר נתניה, העובדת הסוציאלית לשעבר מלשכת הרווחה נתניה מרים פיירברג איכר... - הכתבה "דורה מדבר" צדוק יחזקאלי, מרב בטיטו, // צילומים טל שחר, עמית מגל, ידיעות אחרונות, 7 ימים, יוני 2010...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה