מאי 2010 - דע/י כי רשות הרווחה ה'מטפלת' בך ובמשפחתך לא תתחשב בדעתך, ומה שתכפה עליך ב'טיפול' יגרום לך וליקיריך סבל ועגמת נפש.
פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט (חוק הסעד - סדרי דין) לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים.
במקרים של תסקירים מורכבים, מתכנסת ועדת תסקירים בלשכת רווחה ברשות מקומית ע"פ תע"ס 3.20 סעיף 7.1.15 , שחבריה כוללים מנהל מחלקה או ראש צוות, פקיד סעד מחוזי לסדרי דין אחד או יותר,פסיכולוג/ פסיכיאטר ילדים.
וועדת התסקירים כותבת את התסקיר במשותף ועשויה לצורך כך לזמן הורים, ילדים, גורמי טיפול נוספים,ידידי המשפחה ואחרים.
ההורים משתתפים בחלק מדיוני ועדת התסקירים. ובהסכמה משותפת ניתן להם להביא את עורכי הדין שלהם כמשקיפים. תיעוד דיוני ועדת התסקירים אינו מוגש למשפחה.
פקיד הסעד מגיש לבית המשפט לענייני משפחה הרואה בהמלצות התסקיר סוף פסוק. לאחר הכנת התסקיר ועדת התסקירים סיימה תפקידה.
.
ועדת סלונים נבו על פקידי סעד לסדרי דין - ליקויים מהותיים - מאי 2009
ועדת פרופ. ורד סלונים נבו הצביעה על ליקויים מהותיים בעבודת פקידות הסעד לסדרי דין: בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר; ועוד
וועדת סלונים התייחסה לוועדת התסקירים ומצאה כי "בתי המשפט מעוניינים לקבל המלצה אחת ולא תמיד ערים ללבטים ולחילוקי הדעות הקיימים לגבי הפתרונות האפשריים. פקידת הסעד החותמת על התסקיר היא האחראית הישירה על כל הכתוב בו. עליה לפרט את כל המידע שהגיע לידיה, לפרט את הנימוקים להמלצתה הסופית ובכלל זה – את כל האפשרויות שנשקלו והסיבות להעדפת האפשרות שנבחרה. במקרה של חילוקי דעות בין פקידת הסעד לראש הצוות שלה או בינה לבין פקידת הסעד המחוזית או הארצית, על פקידת הסעד לכתוב את עמדתה ואת עמדת החולקים עליה. אם נערכה ועדת תסקירים והחלטתה שונה מדעת פקידת הסעד האחראית, עליה לציין זאת בתסקירה".
וועדת סלונים המליצה על מינוי אומבודסמן על פקידי הסעד אולם שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ומנכ"ל משרדו דחו את ההמלצה בתואנה כי האזרח יפנה לבית המשפט בו נדון עניינו ויתלונן על פקיד הסעד.
העדר פרקטיות - חפירות ודיונית מתישים ומזיקים בוועדת תסקירים
בעתירה 2111/11 שענייניה מדיניות רשויות הרווחה להורים גרושים מפרט העותר התנהלות מופקרת ומעוותת של העובדות הסוציאליות בוועדת תסקירים: סעיף 32: משאימו של הקטין אשר אחזה במישמורת זמנית, לא הסכימה להסדרי ראיה, פקידות הסעד המליצו על מרכז קשר. העותר אשר הוזמן לוועדת תסקירים באפריל 2010 מצא עצמו יושב מול שלשה פק"ס, אשר במשך שעה חיטטו בשורשים הפתולוגים של הסכסוך הבין הורי ועודדו את ההורים "להוציא את השדים מהארון", ולהטיח האשמות זו בזו, במקום לנקוט בגישה פרקטית, ופשוט לפתוח יומנים ולתאם שעות וימים פנויים להסדרי ראיה. אילוץ הסכמות בשיטת החפירה הפתולוגית בשורשי הסכסוך נכשל. אימו של הקטין פשוט הודיעה שהיא מסרבת להסדרי ראיה. כעונש על סירובו של העותר להסכים מיוזמתו על כניסה למרכז קשר, דיווחו פקידות הסעד כי בגין התקופה שבה היה העותר מגובס ברגלו עם כף רגל שבורה וקביים, יש לראותו כמי שהתנתק ביוזמתו מהילד.
בג"צ דחה עתירתה של אם להיות מיוצגת בוועדת תסקירים - מאי 2010
השופט יורם דנצינגר טען כי ההורים יהיו מיוצגים בבית המשפט, וכן על מנת למנוע ביורוקרטיה וסחבת, אך החלטת השופט דנצינגר מתעלמת מהמציאות בשטח שבה בית המשפט רואה בהמלצת פקיד הסעד (ועדת תסקירים) סוף פסוק, וועדת התסקירים ממילא ביורוקרטית, מול ההורים יושבים כ-10 "מומחים" המחליטים פה אחד על גורל המשפחה.
השופט דצנינגר דחה את העתירה בנימוק ולפיו לעותרים סעד חלופי: "תסקיר פקיד הסעד נערך בהתאם לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955. תסקיר זה, אף שאינו בגדר "חוות דעת מומחה" כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ייבחן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה לאחר הגשתו, והוא שייקבע את המשקל שיש לייחס לו. בנסיבות אלה, ככל שלעותרים השגות באשר לאופן עריכת התסקיר ולמשקל שיש לייחס לו כתוצאה מאופן עריכתו - עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בעניין זה. מבקשתם של העותרים מיום 12.4.2010 עולה לכאורה כי פנייתם בעניין לבית המשפט לענייני משפחה נדחתה, ועל כן ככל שברצונם להשיג על החלטה זו - יש לעשות זאת באמצעות פנייה מתאימה לערכאת הערעור".
השופט דנצינגר ממשיך ומציין כי: "יוער כי נתנו את דעתנו לכך שבגדרה של העתירה מועלות טענות הנוגעות לחוקיות פעולות גורמי משרד הרווחה, ואולם אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לשנות מקביעתנו כי קיים לעותרים סעד חלופי". "הרציונאלים לכך", מציין השופט, הינם "שיקולי יעילות וטעמי חסכון במשאבים שיפוטיים, מניעת סחבת מיותרת והתמשכות של ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית, ובירור מחלוקת עובדתיות בפני הערכאה הדיונית לה הכלים המתאימים ביותר לכך. אוסיף כי כאשר ברקע הדברים מצוי קטין אשר טובתו היא הקו המנחה בהחלטה שלגביה התבקש התסקיר, התכלית של ייעול ההליך ומניעת התמשכותו מקבלת משנה תוקף".
ועדת התסקירים ע"פ תע"ס 3.20 סעיף 7.1.15
קריטריונים לכינוס ועדת תסקירים1. קושי להגיע לאבחון - צוות רב מקצועי מסייע באבחון המערכת המשפחתית
2. צורך לגבש תוכנית טיפולית למשפחה - הצוות מסייע בגיבוש התוכנית ובהמלצות לערכאה המשפטית.
3. קושי של המשפחה לשתף פעולה עם פקיד הסעד ולקבל את סמכותו.
4. סיוע לפקידי הסעד בגיבוש המלצות לערכאה המשפטית.
5. סיוע לפקיד הסעד במקרים קשים ומורכבים.
6. סיוע לפקיד הסעד במקרים בהם ניתנו סמכויות בהתאם לסעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
7. במקרים בהם קיים קושי ביישום ואכיפה של צווי בית המשפט/בית הדין.
8. במקרים בהם מדובר, עפ"י התרשמות פקיד הסעד, בילדים בסיכון ובבדיקת הצורך במעורבות של פקיד סעד לחוק הנוער, ו/או ועדת החלטה בתהליך הכנת תסקיר.
המשתתפים בועדת התסקירים - חברים קבועים
- מנהל המחלקה לשירותים חברתיים או מי מטעמו
- פקיד סעד מחוזי לסדרי דין - מומלץ
- יו"ר הועדה - פקיד סעד לסדרי דין הבכיר במחלקה לשירותים חברתיים
- פסיכולוג ילדים, או ייעוץ פסיכיאטרי - מומלץ.
- פקיד הסעד לסדרי דין (מציג המקרה).
- מדריך ראש צוות (של פקיד הסעד המציג) - מומלץ.
.
משתתפים מוזמנים (בהתאם לכל מקרה)
- ההורים
- פקיד סעד לחוק הנוער
- עובד סוציאלי המטפל במשפחה
- אנשי חינוך, אנשי בריאות, אנשי טיפול נוספים - אלה ימסרו את המידע אך לא ישתתפו בדיון.
- ידיד/פסיכולוג - כמלווה לאחד ההורים.
- ילדים או בני משפחה אחרים - עפ"י שיקול דעת.
הזמנת המשפחה לדיון
הזמנת המשפחה תיעשה בכתב בצירוף דף מידע על ועדת תסקירים (נספח ח') ההורים יוזמנו ביחד - מתוך ראיית הצורך והאפשרות לחיזוק ההורות וקבלת האחריות המשותפת לגורל הילדים. ההתייעצות והדיון ההמשכי בוועדה יבוצע בנוכחות או ללא נוכחות ההורים בהתאם לשיקול דעת חברי הועדה. תוצאות הדיון וההמלצות יימסרו למשפחה. עורכי הדין מטעם כל אחד מההורים יוכלו להשתתף בדיון רק בהסכמת שני ההורים, וזאת במעמד של משקיפים.
המועדים לקיום ועדות התסקירים
ועדת התסקירים תתכנס בקביעות ו/או לפי הצורך. כאשר קיימות פניות דחופות, מעבר למועדים המתוכננים, ייעשה מאמץ לכנס את חברי הועדה.
תיעוד דיוני ועדת התסקירים
בתום הדיון בוועדת התסקירים יסוכמו עיקרי הדיון וההמלצות, יצוינו שמות ותפקידי המשתתפים. סיכום זה יחסר למשפחה ויתויק בתיק המשפחה ובמידת הצורך גם לבית המשפט/בית הדין.
קישורים:
פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט (חוק הסעד - סדרי דין) לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים.
במקרים של תסקירים מורכבים, מתכנסת ועדת תסקירים בלשכת רווחה ברשות מקומית ע"פ תע"ס 3.20 סעיף 7.1.15 , שחבריה כוללים מנהל מחלקה או ראש צוות, פקיד סעד מחוזי לסדרי דין אחד או יותר,פסיכולוג/ פסיכיאטר ילדים.
וועדת התסקירים כותבת את התסקיר במשותף ועשויה לצורך כך לזמן הורים, ילדים, גורמי טיפול נוספים,ידידי המשפחה ואחרים.
ההורים משתתפים בחלק מדיוני ועדת התסקירים. ובהסכמה משותפת ניתן להם להביא את עורכי הדין שלהם כמשקיפים. תיעוד דיוני ועדת התסקירים אינו מוגש למשפחה.
פקיד הסעד מגיש לבית המשפט לענייני משפחה הרואה בהמלצות התסקיר סוף פסוק. לאחר הכנת התסקיר ועדת התסקירים סיימה תפקידה.
.
ועדת סלונים נבו על פקידי סעד לסדרי דין - ליקויים מהותיים - מאי 2009
ועדת פרופ. ורד סלונים נבו הצביעה על ליקויים מהותיים בעבודת פקידות הסעד לסדרי דין: בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר; ועוד
וועדת סלונים התייחסה לוועדת התסקירים ומצאה כי "בתי המשפט מעוניינים לקבל המלצה אחת ולא תמיד ערים ללבטים ולחילוקי הדעות הקיימים לגבי הפתרונות האפשריים. פקידת הסעד החותמת על התסקיר היא האחראית הישירה על כל הכתוב בו. עליה לפרט את כל המידע שהגיע לידיה, לפרט את הנימוקים להמלצתה הסופית ובכלל זה – את כל האפשרויות שנשקלו והסיבות להעדפת האפשרות שנבחרה. במקרה של חילוקי דעות בין פקידת הסעד לראש הצוות שלה או בינה לבין פקידת הסעד המחוזית או הארצית, על פקידת הסעד לכתוב את עמדתה ואת עמדת החולקים עליה. אם נערכה ועדת תסקירים והחלטתה שונה מדעת פקידת הסעד האחראית, עליה לציין זאת בתסקירה".
וועדת סלונים המליצה על מינוי אומבודסמן על פקידי הסעד אולם שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ומנכ"ל משרדו דחו את ההמלצה בתואנה כי האזרח יפנה לבית המשפט בו נדון עניינו ויתלונן על פקיד הסעד.
העדר פרקטיות - חפירות ודיונית מתישים ומזיקים בוועדת תסקירים
בעתירה 2111/11 שענייניה מדיניות רשויות הרווחה להורים גרושים מפרט העותר התנהלות מופקרת ומעוותת של העובדות הסוציאליות בוועדת תסקירים: סעיף 32: משאימו של הקטין אשר אחזה במישמורת זמנית, לא הסכימה להסדרי ראיה, פקידות הסעד המליצו על מרכז קשר. העותר אשר הוזמן לוועדת תסקירים באפריל 2010 מצא עצמו יושב מול שלשה פק"ס, אשר במשך שעה חיטטו בשורשים הפתולוגים של הסכסוך הבין הורי ועודדו את ההורים "להוציא את השדים מהארון", ולהטיח האשמות זו בזו, במקום לנקוט בגישה פרקטית, ופשוט לפתוח יומנים ולתאם שעות וימים פנויים להסדרי ראיה. אילוץ הסכמות בשיטת החפירה הפתולוגית בשורשי הסכסוך נכשל. אימו של הקטין פשוט הודיעה שהיא מסרבת להסדרי ראיה. כעונש על סירובו של העותר להסכים מיוזמתו על כניסה למרכז קשר, דיווחו פקידות הסעד כי בגין התקופה שבה היה העותר מגובס ברגלו עם כף רגל שבורה וקביים, יש לראותו כמי שהתנתק ביוזמתו מהילד.
בג"צ דחה עתירתה של אם להיות מיוצגת בוועדת תסקירים - מאי 2010
השופט יורם דנצינגר טען כי ההורים יהיו מיוצגים בבית המשפט, וכן על מנת למנוע ביורוקרטיה וסחבת, אך החלטת השופט דנצינגר מתעלמת מהמציאות בשטח שבה בית המשפט רואה בהמלצת פקיד הסעד (ועדת תסקירים) סוף פסוק, וועדת התסקירים ממילא ביורוקרטית, מול ההורים יושבים כ-10 "מומחים" המחליטים פה אחד על גורל המשפחה.
השופט דצנינגר דחה את העתירה בנימוק ולפיו לעותרים סעד חלופי: "תסקיר פקיד הסעד נערך בהתאם לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955. תסקיר זה, אף שאינו בגדר "חוות דעת מומחה" כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ייבחן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה לאחר הגשתו, והוא שייקבע את המשקל שיש לייחס לו. בנסיבות אלה, ככל שלעותרים השגות באשר לאופן עריכת התסקיר ולמשקל שיש לייחס לו כתוצאה מאופן עריכתו - עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בעניין זה. מבקשתם של העותרים מיום 12.4.2010 עולה לכאורה כי פנייתם בעניין לבית המשפט לענייני משפחה נדחתה, ועל כן ככל שברצונם להשיג על החלטה זו - יש לעשות זאת באמצעות פנייה מתאימה לערכאת הערעור".
השופט דנצינגר ממשיך ומציין כי: "יוער כי נתנו את דעתנו לכך שבגדרה של העתירה מועלות טענות הנוגעות לחוקיות פעולות גורמי משרד הרווחה, ואולם אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לשנות מקביעתנו כי קיים לעותרים סעד חלופי". "הרציונאלים לכך", מציין השופט, הינם "שיקולי יעילות וטעמי חסכון במשאבים שיפוטיים, מניעת סחבת מיותרת והתמשכות של ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית, ובירור מחלוקת עובדתיות בפני הערכאה הדיונית לה הכלים המתאימים ביותר לכך. אוסיף כי כאשר ברקע הדברים מצוי קטין אשר טובתו היא הקו המנחה בהחלטה שלגביה התבקש התסקיר, התכלית של ייעול ההליך ומניעת התמשכותו מקבלת משנה תוקף".
ועדת התסקירים ע"פ תע"ס 3.20 סעיף 7.1.15
קריטריונים לכינוס ועדת תסקירים1. קושי להגיע לאבחון - צוות רב מקצועי מסייע באבחון המערכת המשפחתית
2. צורך לגבש תוכנית טיפולית למשפחה - הצוות מסייע בגיבוש התוכנית ובהמלצות לערכאה המשפטית.
3. קושי של המשפחה לשתף פעולה עם פקיד הסעד ולקבל את סמכותו.
4. סיוע לפקידי הסעד בגיבוש המלצות לערכאה המשפטית.
5. סיוע לפקיד הסעד במקרים קשים ומורכבים.
6. סיוע לפקיד הסעד במקרים בהם ניתנו סמכויות בהתאם לסעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
7. במקרים בהם קיים קושי ביישום ואכיפה של צווי בית המשפט/בית הדין.
8. במקרים בהם מדובר, עפ"י התרשמות פקיד הסעד, בילדים בסיכון ובבדיקת הצורך במעורבות של פקיד סעד לחוק הנוער, ו/או ועדת החלטה בתהליך הכנת תסקיר.
המשתתפים בועדת התסקירים - חברים קבועים
- מנהל המחלקה לשירותים חברתיים או מי מטעמו
- פקיד סעד מחוזי לסדרי דין - מומלץ
- יו"ר הועדה - פקיד סעד לסדרי דין הבכיר במחלקה לשירותים חברתיים
- פסיכולוג ילדים, או ייעוץ פסיכיאטרי - מומלץ.
- פקיד הסעד לסדרי דין (מציג המקרה).
- מדריך ראש צוות (של פקיד הסעד המציג) - מומלץ.
.
משתתפים מוזמנים (בהתאם לכל מקרה)
- ההורים
- פקיד סעד לחוק הנוער
- עובד סוציאלי המטפל במשפחה
- אנשי חינוך, אנשי בריאות, אנשי טיפול נוספים - אלה ימסרו את המידע אך לא ישתתפו בדיון.
- ידיד/פסיכולוג - כמלווה לאחד ההורים.
- ילדים או בני משפחה אחרים - עפ"י שיקול דעת.
הזמנת המשפחה לדיון
הזמנת המשפחה תיעשה בכתב בצירוף דף מידע על ועדת תסקירים (נספח ח') ההורים יוזמנו ביחד - מתוך ראיית הצורך והאפשרות לחיזוק ההורות וקבלת האחריות המשותפת לגורל הילדים. ההתייעצות והדיון ההמשכי בוועדה יבוצע בנוכחות או ללא נוכחות ההורים בהתאם לשיקול דעת חברי הועדה. תוצאות הדיון וההמלצות יימסרו למשפחה. עורכי הדין מטעם כל אחד מההורים יוכלו להשתתף בדיון רק בהסכמת שני ההורים, וזאת במעמד של משקיפים.
המועדים לקיום ועדות התסקירים
ועדת התסקירים תתכנס בקביעות ו/או לפי הצורך. כאשר קיימות פניות דחופות, מעבר למועדים המתוכננים, ייעשה מאמץ לכנס את חברי הועדה.
תיעוד דיוני ועדת התסקירים
בתום הדיון בוועדת התסקירים יסוכמו עיקרי הדיון וההמלצות, יצוינו שמות ותפקידי המשתתפים. סיכום זה יחסר למשפחה ויתויק בתיק המשפחה ובמידת הצורך גם לבית המשפט/בית הדין.
קישורים:
- מחדלי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה - מדיניות מופקרת הסדרי ראיה ומרכז קשר לילדי הורים גרושים - מרץ 2011 - הזכות לחיי משפחה אינה מכובדת ע"י בתי משפט לענייני משפחה ועובדות סוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין כמעט באורח קבע בכל סכסוך נורמטיבי. הרשויות מתעמרות בבעלי הדין, משפילות אותם, אוספות רסיסי לשון הרע, מעלות אותם על הכתב, מנתקות ללא רחמים הורים מילדיהם, עיכובים יזומים בכתיבת תסקירים, אי התייצבות פקידי סעד בבתי משפט, לשון הרע, כפיית טיפולים פסיכותרפיים בעשרות אלפי שקלים תוך איום שאי שיתוף פעולה תוביל לניתוק ההורה מילדיו...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה