סריקות מוח מגלות: למה אנחנו מדוכאים בחורף?

בעוד הקשר בין סרוטונין לדיכאון הוא השערה פרועה שאין להסתמך עליה בלבד משום שלא ניתן למדוד במעבדה את רמות הדיכאון ואת רמות הסרוטונין במוח ממשיכים חברות התרופות לפתח גימיקים חדשים משיקולי תאוות בצע.

מה המשמעות שכעת יודעים את המקור לבעייה ויש תרופות מהדור החדש ? האם עד כה לא ידעו ונתנו תרופות לא מותאמות ? ישראל הלא היא ארץ שמש. איננו חיים בסקנדינביה. התרופה הטיבעית הזמינה, הזולה והיעילה ביותר מסתבר לפי ממצאי המחקר היא חשיפה לשמש. זוהי בשורה ! במקום זאת מודגש בכתבה יתר על המידה פירוט של כל מיני תרופות ההופך אותן הנשק האולטימטיבי. במה הן שונות ? אלה התרופות שאת שמן אני מכיר כמה שנים טובות. האם זו הבשורה של הגילוי במחקר? לכו תטבלו בשמש ויש ממנה הרבה וזול. זוהי מסקנתי ממצאי סריקת המוח. כל תחליף מלאכותי פחות ממוקד ופחות יעיל שלא לדבר על אפשרות קיימת לתופעות לוואי אותן מוצאים שנים רבות אחרי השקת התרופות ויוצאים בהכרזות נוספות של ״דור חדש של תרופות״.

סריקות מוח מגלות: למה אנחנו מדוכאים בחורף? , ד"ר איתי גל ,  17.12.14  , ynet

חוקרים מדנמרק גילו את המנגנון המוביל לירידה ברמות הסרוטונין במוח בשעות החשכה, דבר המוביל לדכדוך. על פי ההערכות, סובלים כ-100 אלף אנשים בישראל מדיכאון חורף, בעיקר בשל התקצרות שעות האור

החורף הגיע ועמו הדכדוך האופייני: השמים הקודרים, החשכה המוקדמת, הגשם שגורם להסתגר בבית, פקקי התנועה - כל אלה תורמים לתחושת דיכאון אצל לא מעט אנשים בחורף. כעת מגלות סריקות מוחיות בדיוק מדוע זה קורה, במחקר שממצאיו הוצגו באחרונה בכנס לנוירופסיכופרמקולוגיה.

חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן שבדנמרק חקרו 11 אנשים הסובלים מדכדוך חורף והשוו אותם ל-23 מתנדבים בריאים. כולם עברו סריקה מוחית משוכללת במכשיר ה-PET, המציג לא רק את מבנה המוח אלא גם את הפעילות שבו.

החוקרים הבחינו בפעילות מוחית שונה בעונות הקיץ ובחורף אצל המתנדבים הסובלים מדיכאון.

סרוטונין, המעביר העצבי הפועל במרווח שבין תאי עצב (סינפסה),

אחראי בין היתר על מצב רוח טוב. הוא מפונה משם באמצעות החלבון SERT בחזרה אל תאי העצב, שם הוא אינו פעיל. בסריקות נמצא כי רמות הנשא SERT הייתה גבוהה יותר אצל אלה שסבלו מדכדוך החורף.

החוקרים הסבירו כי אור השמש מפחית את רמת הנשא SERT, וכך נותרת פעילות הסרוטונין ממושכת יותר ומצב הרוח מרומם. הירידה בשעות האור עם המעבר לשעון חורף מעלה את רמת ה-SERT, פינוי הסרוטונין מהיר יותר והוא הופך לבלתי פעיל - מה שמביא לתחושת הדכדוך.

ממצאי המחקר שופכים אור על הטיפול בדיכאון ובדכדוך, ועשויים להוביל למציאת דור חדש של תרופות שיעלו את רמות הסרוטונין באמצעות מנגנון ה-SERT.

על פי ההערכות, כמאה אלף אנשים בישראל סובלים מדיכאון חורף עקב המעבר לשעות אור קצרות יותר. ענף הפסיכיאטריה מכיר את התופעה עשרות שנים: אנשים הסובלים מדיכאון מדווחים על החמרה בשעות הערב.
התופעה נלמדה במיוחד באזורי סקנדינביה ובצפון אמריקה, שם שכיחות דיכאון החורף גדולה יותר.

בעבר ניתנו לתופעות הסברים שונים, ובשנים האחרונות מקובלת ההנחה שאחד הגורמים המשמעותיים לתופעה הוא החשיפה לאור המשפיע על ההורמון מלטונין בגוף, הוא "השעון הביולוגי".

הטיפול המקובל כיום לסובלים מהתופעה הוא חשיפה לאור בעוצמה של 3,000 לוקס, בהשוואה לאור משרדי רגיל המפיץ אור בעוצמה של כ-500 לוקס.

המטופל נחשף שעה אחת ביום לאור הבוהק, והתוצאה היא הקלה עד הפוגה מוחלטת בדכדוך או בדיכאון.

אביליפיי - Aripiprazole - Abilify

סם פסיכיאטרי אנטיפסיכוטי: אביליפיי -  Abilify

אביליפיי הוא סם פסיכיאטרי אנטיפסיכוטי אטיפי מקבוצת דור שני. אביליפיי נפוץ מורשה לטיפול בהפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה, אוטיזם, ודיכאון מג'ורי (בעת שימוש עם תרופות נוגדות דיכאון). הטבליות מגיעות במספר דרגות חוזק ובדרך כלל נלקחות פעם ביום. תופעות לוואי אפשריים כוללות בחילות, נדודי שינה, כאבי ראש, וחרדה.
אביליפיי הוא סם פסיכיאטרי

מאתר MEd TV

כיצד פועלת אביליפיי Abilify ?

Abilify שייך לקבוצה של תרופות הנקראות אטיפיות (לא טיפוסיות) אנטי-פסיכוטיות. לא לגמרי ברור כיצד עובדת התרופה לטיפול בסכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית, אוטיזם, או דיכאון.

עם זאת, ידוע כי הסם חוסם או מפחית את ההשפעות של כמה כימיקלים במוח. כימיקלים אלה (כמו דופמין וסרוטונין) עשויים להיות גבוהים באנשים עם סכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית (הידוע גם במאניה-דיפרסיה).

זכור כי הסם אינו מרפא אלא עוזר למתן את הסימפטומים (הפרעות) של סכיזופרניה, אוטיזם.

תופעות לוואי Abilify

חרדה, כאבי ראש, נדודי שינה הן בין תופעות הלוואי הנפוצות שדווחו על אבליליפיי Abilify. תופעות לוואי שאינן שכיחות כוללות טחורים, גזים, ואקנה. תופעות לוואי מסוימיות הן יותר רציניות ויש לדווח לרופא המטפל. אלו כוללות תחושות של חוסר מנוחה או עצבנות, לחץ דם גבוה, או תנועות שרירים חריגות.

תופעות לוואי נפוצות של אביליפיי Abilify

אביליפיי Abilify נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה, תופעות הלוואי שהופיעו בקבוצת אנשים שנטלו את התרופה תועדו והושוו לתופעות לוואי שהופיעו בקבוצה אחרת של אנשים שלא נטלו את התרופה. בדרך זו, תועדו תופעות לוואי שהופיעו, שכיחות ההופעה, והשוואה לקבוצה שלא נטלה את התרופה.

במחקרים אלה, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כללו Abilify:

כאבי ראש - 27%  מאנשים
תחושה מסוממת - 23% 
תסיסה (אקטיביות) - 19% 
 נדודי שינה - 18% 
עייפות - 17% 
חרדה - 17% 
נמנום - 16% 
 בחילה - 15% 
 הקאות - 14% 
 חוסר מנוחה - 12% 
 עצירות - 11%

תופעות לוואי נפוצות אחרות (המופיעות ב- 2 אחוזים עד 10 אחוזים מאנשים) כוללות:

סחרחורת
קלקול קיבה או צרבת
רעד (רעידות)
עלייה במשקל
חוסר מנוחה
עייפות
יובש בפה
כאב משותף
כאב גרון
ראייה מטושטשת
כאבי בטן
כאב
שיעול
גודש באף
ריור המוגבר
נפיחות או הצתברות מים בידיים, הרגליים, או הרגליים.


תופעות לוואי של אביליפיי Abilify שיש לדווח לרופא המטפל

ישנם מספר תופעות לוואי של אביליפיי Abilify, שיש לדווח לרופא המטפל. למרות שרוב תופעות לוואי אלה הן נדירות למדי, כמה עלולות להיות שכיחות יחסית. תופעות לוואי חמורים כוללות אך אינן מוגבלות ל:

סימנים של סוכרת, כגון: סוכר גבוה בדם, צמא מוגברת, הטלת שתן תכופה, רעב קיצוני

עלייה גדולה או מהירה במשקל
מחשבות אובדניות
לחץ דם גבוה
סחרחורת או עילפון במעבר ממצב ישיבה לשכיבת או עמידה
תחושות של חוסר מנוחה או עצבנות
 תנועות שרירים חריגות 
 זקפה כואבת של הפין שלא נעלמת

סימנים או תסמינים של תסמונת ממארת נוירולפטיות, אשר יכולה לכלול:

חום גבוה
נוקשות שרירים
בלבול
דופק לא סדיר או לחץ דם
עלייה בקצב לב (טכיקרדיה)
הזעה
קצב לב לא סדיר (הפרעות קצב)

סימנים של תגובה אלרגית, כוללים:

פריחה בלתי מוסברת
כוורות
גירוד
נפיחות לא מוסברות
צפצופים
קשיי נשימה או בליעה.

תופעות לוואי נדירות Abilify
תופעות לוואי מסוימים מתרחשות בפחות מ -2 אחוזים מאנשים שלוקחים Abilify. בגלל תופעות לוואי אלה הן כל כך נדירות, שקשה לדעת אם הם נגרמים למעשה על ידי התרופות או משהו אחר.
 

תופעות לוואי אלה פחות נפוצות של אביליפיי Abilify כוללות אך אינם מוגבלות ל:

אנמיה
ורטיגו (תחושת ספינינג)
טינטון (צלצולים באוזניים)
תת פעילות בלוטת תריס או פעילות גבוהה
גזים
מחלת החזר הוושטי (GERD)
טחורים
תסמונת מעי רגיז (IBS)
פצעי כיב
אבנים בכיס המרה
זיהומים פטרייתיים
דלקת פרקים
תסמונת תעלה הקרפלית
אבנים בכליות
אימפוטנציה, הידוע גם בתפקוד לקוי של זיקפה או ED
דחף מיני מוגבר או מופחתת
אקנה
אקזמה
נשירת שיער


תופעות לוואי אביליפיי (מתוך עלון לצרכן):

כמו בכל תרופה, השימוש באביליפיי עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים.

תופעות לוואי שכיחות ( 1:10 )- עוויתות או תנועות בלתי רצוניות, כאב ראש, עייפות, הקאות, בחילות, תחושת אי- נוחות בקיבה, עצירות, הפרשת יתר של רוק, סחרחורת, קשיי שינה, חרדה ותחושת אי-שקט, ישנוניות, רעד וטשטוש ראיה.
תופעות לוואי בלתי שכיחות ( 1:100 ) - סחרחורת (במיוחד במעבר פתאומי ממצב שכיבה/ישיבה לעמידה), דופק מהיר, דיכאון.
בכל מקרה שבו הינך מרגיש/ה תופעות לוואי שלא צוינו בעלון זה, או אם חל שינוי בהרגשתך הכללית עליך
להתייעץ עם הרופא מיד.

תופעות הלוואי הבאות דווחו לאחר תחילת שיווקה של התרופה בשכיחות לא ידועה (לא ניתן להעריך את שכיחותן על פי המידע הקיים):

שינוי ברמות תאי הדם, דופק לא רגיל, מוות פתאומי לא מוסבר, התקף לב, תגובה אלרגית (כגון: נפיחות בפה, בלשון, בפנים ובגרון, גירוד, פריחה), רמת סוכר גבוהה בדם, התחלה או החמרה של סוכרת, חמצת קטונית תרדמת, רמת נתרן נמוכה בדם, עליה במשקל, ירידה במשקל, אובדן תאבון, עצבנות, חוסר שקט, ,(ketoacidosis) הרגשת חרדה, הימור מוגבר, מחשבות אובדניות, ניסיון להתאבד, התאבדות, הפרעות בדיבור, התקפי אפילפסיה, סינדרום סרוטונין (תגובה היכולה להתבטא בתחושת שמחה רבה, ישנוניות, מסורבלות, חוסר מנוחה, הרגשה של שכרות, חום, הזעה או נוקשות שרירים), שילוב של חום, נוקשות שרירים, נשימה מהירה מוחשת, הזעה, שינוי ירידה בהכרה, שינוי פתאומי בלחץ הדם ובקצב הלב,  התעלפות, לחץ דם גבוה, קרישי דם בורידים במיוחד ברגליים (סימפטומים כוללים התנפחות, כאב והאדמה של הרגל) העלולים להגיע לריאות ולגרום לכאב בחזה או לקשיי נשימה (אם נתקלת בתופעות לוואי אלה, פנה מיד לעזרה רפואית); התכווצות השרירים המקיפים את תיבת הקול, שאיפה של מזון כולל סיכון לדלקת ריאות (אספירציה), קושי בבליעה, דלקת בלבלב, כשל כבדי,דלקת בכבד, הצהבת העור או לובן העין, דיווח ערכים לא תקינים של בדיקות כבד, אי-נוחות בבטן ובקיבה, שלשול, פריחה על גבי העור, רגישות לאור, נשירה והידללות שיער חריגות, הזעה מוגברת, נוקשות או התכווצות, כאב שרירים, חולשה, בריחת שתן, קושי במתן שתן, זקפה כואבת או ממושכת, קושי בשמירה על טמפרטורת הגוף או חימום יתר, כאב בחזה, נפיחות בידיים, בקרסוליים ובכפות הרגליים.
בחולים קשישים עם דימנציה (שיטיון), דווחו מקרים חמורים יותר לאחר שימוש באפילפיי. בנוסף דווחו מקרים של שבץ או "מיני" שבץ.

תופעות לוואי בילדים ומתבגרים:

תופעות הלוואי אשר נצפו במתבגרים בגיל 13 ומעלה היו דומות בתדירותן ובסוגן לתופעות הלוואי אשר נצפו
במבוגרים, מלבד תופעות הלוואי הבאות:
תופעות לוואי שכיחות מאוד (מעל 1:10 )- ישנוניות, עוויתות או תנועות בלתי רצוניות, חוסר מנוחה ועייפות.
תופעות לוואי שכיחות (מעל 1:100 )- כאב בטן עליונה, יובש בפה, דופק מהיר, עלייה במשקל, עלייה בתיאבון, עוויתות שרירים, תנועות בלתי רצוניות בגפיים, סחרחורת (במיוחד במעבר פתאומי ממצב שכיבה/ישיבה לעמידה).
אם אחת מתופעות הלוואי מחמירה, או כאשר אתה סובל מתופעת לוואי שלא הוזכרה בעלון, עליך להתייעץ עם הרופא.

דיכאון, חרדה - בעיות החיים או מחלות רפואיות

יוני 2014 - מדוע בעיות החיים כגון דיכאון וחרדה הוגדרו מחדש כבעיות רפואיות? מהי התאוריה שנהגתה כדי להצדיק זאת, והאם היא מדעית? צפו בפרק 3 מתוך הסרט התיעודי "ה-DSM: ההונאה הקטלנית ביותר של הפסיכיאטריה"




תאוריית החוסר איזון כימי במוח – מתוך הסרטון

תאוריית חוסר האיזון הכימי במוח הוצעה לראשונה ב-1965
בניסיון להסביר שייתכן שדיכאון נגרם מחוסר איזון של חומרים כימיים מסויימים במוח.
ג'וזף שילדקראוט פיתח תאוריה הטוענת שכיוון שתרופות פסיכיאטריות משנות את הרמות של חלק מהכימיקלים הללו, מן ההכרח שמחלה נפשית נגרמת בגלל חוסר או עודף בהם.
זה הגיון הפוך – כמו להגיד שאם אספירין מפסיק כאב ראש אז כאבי ראש נגרמים בגלל מחסור באספירין.
אבל זה היה משכנע מספיק כדי לתת לפסיכיאטריה ול-DSM-III הילה שטחית של מדעיות.
כפי שד"ר שרוברט ספיצר אמר: "פסיכיאטריה הרגישה עכשיו, 'וואו', אנחנו יותר מדעיים. אנחנו חלק ממקצוע הרפואה".
ומאז, פסיכיאטרים ותעשיית התרופות קידמו ללא לאות את תאוריית חוסר האיזון הכימי, לעולם הרפואה ולקהל הרחב.

הפסיכיאטר ד"ר פיטר ברגין:
"הרעיון שלאנשים יש חוסר איזון כימי במוח מקורו בתעמולת יחסי ציבור של חברות התרופות. אנחנו לא יכולים למדוד את הרכבו הכימי המוח האנושי. אין לנו שום דרך להוכיח שקיים חוסר איזון ביוכימי."

ציפרלקס תופעות לואי וסיכונים

עריכה: אילן סלומון, רוקח

בעקבות הצפה בדואר אלקטרוני של מסע הקידום הדיכאון ותרופת הציפרלקסהנה כמה דברים שחברות התרופות לא מספרים לכם.   

תופעות לוואי של תרופה הן השפעותיה הבלתי רצויות, שלא ניתן להפרידן מהשפעותיה הרצויות. העובדה שהן רשומות באותיות קטנות לא גורמת להן להופיע פחות או להשפיע פחות. 

הסכמה מדעת:

ההסכמה ליטול תרופה מחייבת ידיעה והבנה מלאה של כל תופעות הלואי והסיכונים הכרוכים בנטילתה, ולכן ראוי שאלה תהיינה רשומות באופן קריא ובשפה מובנת. הפירוט הבא מבוסס על העלון לרופא של התרופה, שהוא מפורט יותר מהעלון לצרכן.

סיכונים:

החמרה של תסמיני החרדה

החמרת מצב הדיכאון

התגברות מחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית

מאניה (מצב רוח סוער שאינו תואם את הנסיבות)

פרכוסים (בדומה לאפילפסיה)

אי שקט, רעד, תת חום, התכווצויות שרירים פתאומיות (סינדרום סרוטונין)

שיבוש רמת הסוכר בדם.

שיבוש מאזן הנוזלים וירידה ברמות מלחים

דימומים תת עוריים

סיכונים בהריון ולידה:

הפרעות עצביות והתנהגותיות אצל העובר כגון: רגישות יתר, רעד, מתח שרירים מוגבר, בכי תמידי, קשיי יניקה ובעיות שינה.

הנקה: התרופה מופרשת בחלב האם.

תופעות לואי נפוצות:

חוסר תיאבון, אימפוטנציה, ירידה בדחף ובתפקוד המיני, נדודי שינה

טשטוש, סינוסיטיס (דלקת מוגלתית במערות האף), חום, בחילה (נפוץ מאד), שלשולים/עצירות, הזעה מרובה, עייפות וישנוניות, פיהוקים

תופעות לואי נוספות:

הזיות, בלבול, אי שקט, חרדה, אובדן עצמיות, התקפי פאניקה, עצבנות, הפרעות תנועה, הפרעות ראייה, ירידה בלחץ דם בעת שינוי תנוחה, הקאות, יובש בפה, אנורקסיה, שיבוש תפקודי כבד, פריחה, גרד ואדמומיות בעור

כל תופעות הלואי והסיכונים הללו מפורטים בעלון לרופא של הציפרלקס ולכן תקפים גם עבור אסטו שהינו תחליף גנרי של ציפרלקס (מכילים אותו חומר פעיל).

אילן סלומון רוקח יועץ
אתר "נפש בריאה"
www.helpful.co.il
054-5481939

--

יהודה קורן
דובר

 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il

אתר בינלאומי

www.cchr.org

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03

טלפון עמותה: 5660699 03

קידום של סמים במסווה של תרופות

מרץ 2014 - מזה כ 15 שנה חברי עמותת מגן מצויים במאבק להעלאת המודעות אצל האנשים שחיים סביבנו, על סכנות השימוש בסמים הפסיכיאטרים. רבים מהמקרים של אנשים שפנו אלינו שנטלו תרופות פסיכיאטריות סבלו מתופעות לוואי קשות.
הלב נצבט כשאתה רואה איך הפסיכיאטרים עם חברות התרופות הצליחו להפיל לרשת שלהם אנשים תמימים.

נתקלתי בפסיכיאטר ייחודי בשם – וולטר אפילד, פסיכיאטר שאומר: ” מה שמתרחש בתחום ההכשרה של הפסיכיאטרים ובאיכות הפסיכיאטריה הוא שהם הפכו להיות סוחרי סמים".

הם...שכחו כיצד לשבת עם המטופלים ולדבר איתם אודות בעיותיהם".

לפני 50 שנה, אנשים הבינו כי סם יכול להיות אחת משתי האפשרויות הבאות: חומר הרשום חוקית על ידי מתמחה ברפואה על מנת לסייע במחלה פיזית – או במלים אחרות, תרופה; לחלופין, חומר לא חוקי המתאפיין בגרימת התמכרות, ויכול לגרום לשינוי משמעותי במצב ההכרתי – כאלה הם למשל סמי הרחוב, ההרואין והאופיום.

רוב האנשים יודעים כי סמים לא חוקיים הינם אחד מהאויבים הגרועים ביותר של החברה, בהחדירם פשיעה ותחלואים לרחובותינו, לקהילותינו ולבתי ספרינו.


אולם, בעשורים האחרונים, זן חדש של סמים חדר לשדרות העם. סם זה הפך עד כדי כך לחלק מן החיים, שרבים יתקשו לחשוב על החיים, אפילו על יום אחד, בלעדיו.

תרופות פסיכיאטריות הפכו ל"תרופת הפלא" ללחצים ולמתחים של החיים המודרניים; הן בשימוש נרחב בבתי ספר, בבתי אבות, במרכזי גמילה מסמים ובמתקני כליאה. סומכים עליהן "שיסייעו" בכל עניין, החל בשליטה על משקל הגוף ובעיות מתמטיות וכתיבה, בבניית ביטחון עצמי, בטיפול בחרדות, בהפרעות שינה ובטרדות יומיומיות קטנות.

בעוד שתרופות רפואיות מטפלות לרוב במחלות, מונעות או מרפאות אותן, או משפרות את המצב הבריאותי, תרופות פסיכיאטריות לכל היותר מטשטשות תסמינים – תסמינים השבים ברגע שהתרופה מתפוגגת. בדומה לסמים לא חוקיים, הן מספקות לא יותר מאשר בריחה זמנית מבעיות החיים.

כמו כן, תרופות פסיכיאטריות גורמות לעיצוב הרגלים ולהתמכרות. הגמילה מהן עלולה להיות הרבה יותר קשה מאשר גמילה מסמים לא חוקיים. הראיה הברורה ביותר לדמיון בין תרופות פסיכיאטריות לבין סמים לא חוקיים הינה שהתמכרות לתרופות פסיכיאטריות כעת מתחרה בהתמכרות לסמים לא חוקיים כבעיית הסמים מספר אחת באזורים רבים בעולם.

לפי הפרסום בליידי גלובס לאחרונה מדובר ב400,000 אנשים שנוטלים תרופות אנטי דיכאוניות, זה מספר מדהים.

השאלה הנשאלת האם יש כאן מחלה אמיתית?

היא האם ל"פציינטים" הבטיחו מזור לצרותיהם? האם התרופות שהם נוטלים יעלימו את דיכאונם ויחלימו מהפרעתם? באופן הגיוני כשאתה מחלים אתה לא צריך ליטול את התרופה. האם כאן זה המצב? חומר למחשבה.

בברכה

יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
3350928 052
Yodak8@gmail.com
www.cchr.org.il

פסיכיאטרית ג'ואנה מונקריף: "אין שום בסיס למחשבה שאנשים יקחו תרופות פסיכיאטריות וירגישו יותר טוב"

הרופאה שתערער כל מה שחשבתם על כדורים פסיכיאטריים , גלובס , תחייה ברק , פברואר 2014

ד"ר ג'ואנה מונקריף: אנחנו הפסיכיאטרים לא הופכים אנשים למאוזנים. נקודה

בשנת 2010 בלבד הוציאו האמריקאים 35 מיליארד דולר על תרופות לטיפול בדיכאון, חרדה והפרעות קשב, נתון שהוביל את התובע הכללי של מדינת ניו יורק, אריק שניידרמן, להכריז כי "תרופות מרשם פסיכיאטריות הן בעיית הסמים ה'צומחת' ביותר בניו יורק ובארה"ב".

לאור כל זאת, האלטרנטיבה המאופקת של הפסיכיאטרית הבריטית ד"ר ג'ואנה מונקריף, 47, הופכת חתרנית ממש. בחדר הטיפולים שלה המוצא האחרון הוא טיפול בכדורים פסיכיאטריים. היא נחשבת היום לאחת החוקרות הבולטות במאבק המערער על לגיטימיות השימוש הנרחב בתרופות כפתרון כל-יכול, ויוצאת נגד הקלות הבלתי נסבלת של מיתוס הריפוי הכימי - שמשרת לדעתה אינטרסים פוליטיים וכלכליים נרחבים. בקליניקה שלה היא מציעה אלטרנטיבות לכדורים: לא בוחלת במדיטציות, מערבת פסיכולוג ועובד סוציאלי, ובאופן כללי שולחת את החולים להתבונן על חייהם ולערוך בהם שינויים נדרשים.



"כבר כפסיכיאטרית צעירה, בתחילת שנות ה-90, הבנתי שאין שום בסיס למחשבה שאנשים יקחו תרופות פסיכיאטריות וירגישו יותר טוב", מספרת מונקריף בראיון ל'ליידי גלובס'. "בבתי החולים הפסיכיאטריים שבהם עבדתי, אנשים התהלכו סהרוריים ומלאי בתרופות, נראו כמו זומבים. לחלקם היו תנועות לא נורמליות, טורט וטיקים, או תסמונות שגורמות להתכווצות שרירים פתאומית בלשון, בצוואר או בלסת, וכל זה כתופעת לוואי לתרופות. הם אמנם כבר לא היו פסיכוטים, אבל היו מעורפלים. הבנתי שאנחנו מכחידים סימפטומים פסיכוטיים על ידי סימום של המטופלים ודיכוי התגובות הרגשיות שלהם לדברים. הדבר השני שהבחנתי בו זו העובדה שלאנשים שהתאוששו מדיכאון היה קשר מועט, אם בכלל, לכך שלקחו כדורים אנטי דיכאוניים.

"אלו היו ימי התהילה של הפרוזאק והסרוקסט (פקסיל), מפורסמים יצאו מהארון וסיפרו שהם לוקחים אותם נגד דיכאון, פחות ופחות אנשים התביישו לספר שהם נוטלים כדורים פסיכיאטריים, ואני כפסיכיאטרית צעירה כלל לא הייתי בטוחה שהכדורים האנטי חרדתיים יצרו איזשהו הבדל. גיליתי שהדבר היחיד שחולל מפנה אצל אנשים מדוכאים היה זה שהם עשו שינוי גדול בחיים שלהם. מי שהיה בדיכאון בגלל נישואים קשים או כי איבד את העבודה, ופתר את הבעיות הללו, יצא מהאפיזודה הדיכאונית שלו".

- אבל כשאתה תחת עננת דיכאון, קשה לך לבצע שינויים כה דרמטיים בחייך.

"זה נכון, ועם זאת לא מצאתי שכדורים אנטי דיכאוניים שיפרו את המצב עבור אנשים בדיכאון קשה. אין פתרונות קלים או מהירים, אני מצטערת".

אופיום להמונים

- איך הכדורים הפכו כה פופולריים?

"אנשים תמיד חיפשו חומרים ותחליפים משני תודעה שיגרמו להם להרגיש טוב יותר ויעשו את החיים לטובים יותר. לפני הופעת הכדורים המרגיעים זה היה אופיום, למשל. לאנשים תמיד הייתה נטייה לחפש פתרון קל, וחברות התרופות רק העצימו את התחושה הזו בעזרת קמפיינים שהכינו חברות הפרסום. בתחילת שנות ה-90 החלו קמפיינים מסיביים לשכנע אנשים שדיכאון הוא תוצר לוואי של חוסר איזון כימי, ושהטיפול בו עובר דרך שימוש בכדורים. זאת למרות שלא היו עדויות משמעותיות שדיכאון נגרם בגלל חוסר איזון כימי. המסר הזה פומפם בצורה מסיבית על ידי תעשיית התרופות, תקע יתד ונשאר עד היום, ובהצלחה יתרה.

"פספסנו לגמרי את כל 'הקטע' של הכדורים. יש שינויים כימיקליים במצבים רגשיים שונים, אבל אנחנו עדיין לא יכולים למפות את מצב המוח, ולהבין מה מופעל ואיך במצבים רגשיים שונים, או בהתנהגויות ספציפיות. החשד שלי שלעולם לא נצליח, זה מורכב מדי.

"ניקח לדוגמה את הדיכאון. בשנים האחרונות מייחסים רמת סרוטונין נמוכה במוח כמקור לדיכאון או לחרדה, אלא שהמחקרים בנושא לגמרי לא עקביים. לצד מחקרים שמצביעים על סרוטונין נמוך בחולי דיכאון, יש מחקרים אחרים שלא מראים הבדל בין רמת סרוטונין אצל דיכאוניים לזאת שנמדדת אצל אנשים בתפקוד נורמלי, ויש מחקרים שבכלל מראים שלאנשים בדיכאון יש הפרשה מוגברת של סרוטונין. ולמרות כל המחקרים הלא עקביים הללו, פסיכיאטרים והציבור כאחד, יגידו שסרוטונין נמוך במוח הוא הוא הסיבה לדיכאון".

- כל תרופות ה-SSRI בנויות על ההנחה הזו.

"חברות תרופות קידמו את העניין של מעורבות חומרים כימיים. זה מסר שטוב להן - משהו השתבש במוח שלך ואתה צריך תרופות כדי לחזור לעצמך. זה לא הנישואים הגרועים, אלא הסרוטונין הנמוך. התרופות מאפשרות ריחוק מעצמנו, מחיינו, ממה שמתחולל בהם. אנחנו מכחישים את המציאות של הסבל האנושי, בעיות החיים עברו טרנספורמציה לבעיות ביוכימיות. זה גורם לאנשים לראות את עצמם כקורבנות של הביולוגיה שלהם ולהימנע מלפתח דרכי התמודדות עצמאיות. ברמת המקרו, המסר הזה מאפשר לממשלות להתעלם מסיבות פוליטיות וחברתיות הגורמות לכך שאנשים כה רבים חשים אי נחת.

"איש הפיתוח של הפרוזאק בענקית התרופות אלי לילי כבר הודה שאין לנו מושג איך הפרוזאק עובד ומה הוא מחולל במוח. כשהוא אמר את זה הוא הודה למעשה שתיאוריית הסרוטונין לא מבוססת. אין לנו מושג מה המכניזם של הדיכאון או החרדה".

ובכל זאת, כשאדם מגיע מדוכא או בהתקף חרדה אל הרופא, מיד יוצע לו ציפרלקס או חבר אחר מתרופות ה-SSRI, ולא חקירה של יסודות חייו.

"את צודקת. אין שום הצדקה הגיונית להציע את זה למטופל. מה שיש לנו ביד הם מחקרים אקראיים שמראים שהתרופות נוגדות הדיכאון עוזרות רק במידה מועטה יותר מהפלסיבו, והבעיה היא שההבדל קטן מדי ולא משמעותי מבחינה קלינית. אני עצמי התפלאתי שלכדורים האנטי דיכאוניים יש יתרון מחקרי כלשהו, כי בשדה הטיפולי לא ראיתי הבדל כזה".

תגובת חברת התרופות אלי לילי: פרוזאק מאושרת לשימוש על ידי הרשות האמריקאית, הרשות האירופית ומשרד הבריאות בישראל, ומוכרת כתרופה יעילה ובטוחה. מעבר להיותה אחת התרופות הנחקרות ביותר קלינית בהיסטוריה, היא הועילה וממשיכה להועיל לאורך השנים למיליוני חולים ברחבי העולם.

------------------  סוף מאמר גלובס

יהודה קורן, דובר עמותת מגן לזכויות אנוש, מציין כי בכך מצטרפת ד"ר מונקריף לרשימה מכובדת של אנשי מקצוע אשר יצאו בגלוי כנגד הפרקטיקות המקובלות של פסיכיאטריה. רשימה זו כוללת את ד"ר פיטר ברגין, ד"ר תומאס סזאס, ד"ר ניל מקלארן, ד"ר ג'פרי שיילר, ד"ר ג'ון וירפן, הכימאי שיין אליסון ועוד רבים אחרים.

 קישורים:

• מגיפת הריטלין: במקום להילחם על הילדים – מסממים אותם - המאמר מגיפת הריטלין: במקום להילחם על הילדים – מסממים אותם , אסף אוזן , נענע , נובמבר 2011 - כשמרגילים ילד קטן לבלוע כדור בכל פעם שקשה, מעבירים אותו שיעור מסוכן בהתמודדות עם בעיות. ריטלין הוא אולי הפתרון הקל לבעיות קשב וריכוז, אבל הדרך הנכונה היא עבודה צמודה, אינטנסיבית וממושכת. ואולי חלק מהבעיה נעוץ בכלל בשיטות הלימוד?... 
• הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות - שיטת האבחון - ד"ר בועז רפפורט - יוני 2010 - בכתבה "השלב הבא הוא לחנוק את הילד" - עיתון "פוסט"- ד"ר בועז רפפורט, מומחה להתפתחות הילד הילד, הגיש תלונה נגד "סופר נני", שלטענתו לא עושה אבחון מקצועי של רופא ומשדרת להורים מסרים אלימים. תגובת קשת: "מיכל דליות היא אשת מקצוע מהשורה הראשונה"...
• הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...
• גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים - הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 - ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים...

נוגד דיכאון אפקסור (וונלפקסין): תופעות לוואי ואזהרות

נוגד דיכאון אפקסור (וונלפקסין): תופעות לוואי ואזהרות

אפקסור Efexor הוא שם מסחרי של וונלפקסין Venlafaxine, תרופה נגד דיכאון ששייכת למשפחת תרופות שנקראת SNRI - מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראפינפרין עם תופעות לוואי רבות וסיכון להתמכרות. אפקסור מיועדת לצורך טיפול בדיכאון, טיפול בחרדה כללית וטיפול בחרדה חברתית.
מידע מאתר MEDTV

חלק מתופעות הלוואי ואזהרות על השימוש של אפקסור כולל מידע מעלון לצרכן הן כדלקמן:

תופעות לוואי של אפקסור הנפוצות ביותר

בנוסף לפעילות הרצויה של אפקסור בזמן השימוש בה עלולות להופיע השפעות לוואי כגון: יובש בפה, כאבי ראש, רעד, חוסר יציבות, עצירות, שלשול, בחילה, הקאה, ישנוניות, חריקת שיניים, עליה ברמת כולסטרול, מידריאסיס, שינוים בתאבון ובמשקל, אנורקסיה, אטקסיה, תת לחץ גם בעמידה, רגישות בעור כגון פריחה או גרד,הפריעות שינה, סחרחורות, כאבי פרקים, עייפות, חרדה, הרטבת לילה, אצירת שתן, אי תפקוד מיני אצל נשים וגברים, פיהוקים, תשישות, הזיות, חלומות לא רגילים (כולל סיוטים), תגובות אלרגיות, ירידה ברמת
נתרן בדם (מאופיינת בכאב ראש, קושי בריכוז ופגיעה בזכרון).


תופעות לוואי עיקריות של אפקסור לפי שכיחות

אפקסור  Venlafaxine נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה, תופעות הלוואי מתועדות בהשוואה לתופעות לוואי המתרחשים בקבוצה אחרת של אנשים שלא נטלו את התרופה. בדרך זו, אפשר לראות מה תופעות לוואי, באיזו תדירות הן מופיעות, ואיך הם משווים לקבוצה שלא נטלה את התרופה. בהתבסס על מחקרים אלה, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של אפקסור venlafaxine כוללות:

בחילה - עד 58 אחוזים מאנשים
כאב ראש - עד 26.1 אחוזים
נמנום - עד 23 אחוזים
יובש בפה - עד 22 אחוזים
סחרחורת - עד 23.9 אחוזים
נדודי שינה - עד 22.5 אחוזים
עצבנות - עד 21.3 אחוזים
אובדן התיאבון - 17 אחוזים
חולשת גוף - עד ל -16.9 אחוזים
זעה - עד ל -19.3 אחוזים
עצירות - עד 15 אחוזים
לחץ דם גבוה - עד 13 אחוזים
בעיות שפיכה - עד 12.5 אחוזים
חרדה - עד 11.2 אחוזים
רעד (רעידות) - עד 10.2 אחוזים
שלשול - עד 8 אחוזים של
פיהוק - עד 8 אחוזים
צמרמורות - עד 6.8 אחוזים
הקאות - עד 6.8 אחוזים
קשיי עיכול (דיספפסיה) - עד 6.7 אחוזים
אימפוטנציה  - עד 6 אחוזים של אנשים
ראייה מטושטשת - עד 6 אחוזים

תופעות לוואי אחרות של אפקסור בשכיחות בין 1 ל- 6 אחוזים:
ירידה בחשק מיני ירד (ליבידו), זיהומים, פלאשינג (אדמומיות של העור, במיוחד בפנים), ירידה במשקל, עלייה במשקל,  חלומות חריגים, כולסטרול גבוה, תסיסה, בלבול, מחשבות חריגות, הטלת שתן מוגברת, שינויי בחוש טעם. 

תופעות לוואי נדירות של אפקסור - בין 0 ל- 1 אחוז:

כאבים בחזה, נפיחות, קצב לב לא סדיר (הפרעה בקצב לב), נפיחות הלשון, כיבים בפה, טחורים, כאבי שרירים ועצמות, דימום חריג או חבורות, אנמיה, בעיות בכבד, מאונייה או היפומאניה, ירידה ברמות נתרן בדם, אסטמה, אקנה, דום נשימה בשינה, קטרקט, ערמונית מוגדלת, התקפים, אובדן שיער 

תופעות לוואי של אפקסור המחייבות התייחסות מיוחדת

ישנם מספר תופעות לוואי של אפקסור פחות נפוצות, אך חמורות יותר. יש לדווח לרופא המטפל על הופעת תסמינים אלה שכוללות, אך אינן מוגבלות ל: פריחה, חום, בצקת, הפריות שינה או שינוי קיצוני במצב רוח, קצב לב מהיר, כאב בחזה, קשיי נשימה, יתר לחץ דם, התעלפות, פרכוסים, תנועות לא רצוניות, בלבול, צהבת, קשיים במתן שתן או שליטה במתן שתן, מקבל שטפי דם או מדמם בקלות, תנועות בלתי רצוניות, התפרציות רגשיות, בלבול, תגובות מניה או היפומניה. יש לפנות לרופא מיד במקרה של: שינוי ברמת אנזימי כבד ובעיות כבד חמורות: בחילה, הקאה, איבוד תיאבון, הרגשה כללית לא טובה, חום, הצהבת העור ועיניים ושתם כהה, תגובות אלרגיות הכוללות: פריחה, גירוד, חרלת, התנפחות הפנים, שפתיים, פה, לשון, קשיים בבליעה או נשימה, דימום בקיבה.


אזהרות על נטילת אפקסור

סיכון אובדני הקשור לנטילת תרופות נגד דיכאון

בזמן נטילת אפקסור מומלץ כי המטופלים ובני משפחותיהם יעקבו אחרי שינויים התנהגותיים כגון: הגברת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות וכדומה. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מיידית לרופא. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זאת במטופלים צעירים בגילאי 18-24. מידע מניסויים רפואיים מראה כי בוגרים צעירים, במיוחד אלו הסובלים מדיכאון, עלולים להיות בסיכון גבוה יותר להתנהגות אובדנית כולל ניסיונות התאבדות כאשר הינם מטופלים באפקסור. מירב ניסיונות ההתאבדות בניסוים הרפואיים בדיכאון היו בחולים בני 18 עד 30 שנים. בילדים ובמתבגרים ובמבוגרים צעירים עד גיל 24 אשר לקחו תרופות נגד דיכאון כולל אפקסור - נצפתה עליה בתופעות לוואי כגון: ניסיון התאבדות,מחשבות אבדניות ועוינות. אפקסור אינה מיועדת בדרך כלל לשימוש בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18 . בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18 אשר לקחו אפקסור, נצפתה עליה בתופעות לוואי כגון ניסיון התאבדות, מחשבות אובדניות ועוינות. יש לדווח לרופא אם הופיעו חלק מתופעות הלוואי שפורטו או שהן הוחמרו .

נטילת אפקסור בזמן הריון והנקה

לא מתשתמשים באפקסור כאשר המטופלת הינה בהריון או מיניקה אלא אם כן התיעצה עם הרופא ודנה עמו בסיכון לעומת התועלת בלקיחת אפקסור .שימוש באפקסור עלול להשפיע על מצבו הכללי של תינוק. אפקסור עובר דרך חלב האם.

אירועים של מניה

חלק מחולי מניה דפרסיה (הפרעת דו קוטבית) הנוטלית אפקסור עלולים להיכנס למצב של מניה. מצב זה מאופיין על ידי שינוי רעיונות מהיר, עליזות מוגזמת ופעילות פיזית מוגברת. במקרים אלו חשוב לפנות לרופא.

תופעות של תסמונת סרוטונין (סרוטונין סינדרום)

תרופות נגדת דיכאון עלולות לגרום לקבוצה של סימפטומים מסוכנים המכונה תסמונת סרוטונין. נטילת אפקסור עם תרופות אחרות שעלולות להשפיע על הסרוטונין יכול להגדיל את הסיכון הזה. אלה כוללות תרופות נגד דיכאון אחרות, טריפטאנים (תרופות למיגרנה), ותרופות נוספות. יש ליצור קשר עם הרופא המטפל באופן מיידי אם יש תסמינים אפשריים של תסמונת סרוטונין, לרבות:חום גבוה, עצבנות, הזעה, רפלקסים מוגברים, עליה בקוצב הלב, חוסר שקט, בלבול, רעד או כיווץ חזק של שרירים אגיטציה, תרדמת, הפרעה בתנועות הגוף, בלבול, הזיות, דופק מהיר (טכיקרדיה), הרגשת חולשה, הזעה מוגברת, קושי בהליכה, שלשול.

במקרה ההתפתחות תסמינים כגון: הפרעות במתן שתן, הצהבת העור והאזור הלבן בעיניים (שהם סימנים לבעיות בתפקוד הכבד), חום גבוע, התקווצויות שרירים יש לפנות לרופא מיד!

השפעה של אפקסור על חיי היום יום

השימוש בתרופה זו עלול לפגום בערנות ועל כן מחייב זהירות בנהיגה ברכב, בהפעלת מכונות מסוכנות ובכל פעילות המחייבת ערנות. באשר לילדים, יש להזהירם מרכיבה על אופניים או ממשחקים בקרבת הכביש וכדומה. אין לשתות יינות או משקאות חריפים בתקופת הטיפול עם התרופה.

אפקסור: תופעות גמילה

הפסקה בנטילת אפקסור, במיוחד בפתאומיות עלולה לגרום לתסמיני גמילה מסוימות, כגון סחרחורות, דכאונות ועצבנות חריפה, אג`טציה, כאבי ראש, הפרעות שינה, סיוטים, שילשולים, תשישות, דיספוריה, הזיעת יתר, הקעות, רעד, בחילות, בילבול, היפומניה, תחושות "הלם חשמלי" (הידוע גם בשם "צמרמורת מוח" ), נדודי שינה ולטרגיה. * יש לציין כי כל תופעות הלוואי והסיכונים הללו תקפים גם עבור וונלה Venla, ונלפאקסין טבע Venlafaxine Teva ועבור ויאפקס Viepax, שהינם שמות מסחריים אחרים של ונלפאקסין Venlafaxine ומכילים אותו חומר פעיל.

קישורים:

• האמת על תרופות נוגדות דיכאון - תאוריה שלא מתאימה לעובדות ד"ר טימותי סקוט - חלק 1
• תרופות נוגדות דיכאון - תרמית של חברות התרופות והפסיכיאטריה ד"ר טימותי סקוט חלק 2
• טירוף הרפואה - נוגדי דיכאון - תיאוריה ללא בסיס עובדתי - ד"ר ברגן
• תרופות נוגדות חרדה - דרכי פעולה, תופעות לוואי
• הונאות הענק של חברות התרופות
• הונאות חברות התרופות והפסיכיאטריה - שיין אליסון - כימאי מומחה
• בעוד שפסיכיאטריה היא מדע בדיוני, התאבדות דודו טופז היא אמיתית
• פשעי הפסיכיאטריה והרווחה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק א , חלק ב , news1 , חנה איסלר , אוקטובר 2009
• בית החולים הפסיכיאטרי לנוער איתנים - ירושלים
• בית חולים חולי נפש לילדים - נס ציונה

נוגדי דיכאון - יותר נזק מתועלת

המאמר נוגדי דיכאון - יותר נזק מתועלת , news1 , יפעת גדות , אפריל 2012

חוקרים גילו כי לתרופות נוגדות דיכאון יש השפעות בריאותיות שליליות על כל התהליכים שמווסתים באופן נורמלי על-ידי הסרוטונין כולל עיכול, ייצור קרישי דם בפצעים, פוריות והתפתחות

תרופות נוגדות דיכאון הניתנות תחת מרשם גורמות לחולים יותר נזק מתועלת - כך טוענים חוקרים שפרסמו מאמר בנושא לאחר שבחנו את השפעת התרופות על הגוף כולו.

לדברי החוקרים, מאוניברסיטת מק'מסטר, חשוב להיות זהירים יותר לגבי השימוש הנפוץ בתרופות אלו. את ממצאי המחקר שערכו פרסמו במהדורה המקוונת של Journal Frontiers in Psychology.

הם מאמינים כי נקיטת זהירות חשובה בגלל העובדה שמיליוני אנשים מקבלים תרופות נוגדות דיכאון בכל שנה והדעה הרווחת לגבי תרופות אלו היא שהן בטוחות ויעילות.

החוקרים בדקו מחקרים שנעשו בעבר במטופלים ובחנו את ההשפעות של תרופות נוגדות דיכאון, וקבעו כי היתרונות של רוב נוגדי הדיכאון, גם אם הם נלקחים באופן הנכון ביותר, בקושי משתווים לסיכונים, שכוללים מוות בטרם עת אצל חולים קשישים למשל.

תרופות נוגדות דיכאון מיועדות להקל על תסמיני דיכאון על-ידי העלאת רמות הסרוטונין במוח, היכן שהוא מווסת את מצב הרוח. למעשה, רוב הסרוטונין שהגוף מייצר משמש למטרות אחרות, כולל עיכול, ייצור קרישי דם בפצעים, פוריות והתפתחות.

החוקרים גילו כי לתרופות נוגדות דיכאון יש השפעות בריאותיות שליליות על כל התהליכים שמווסתים באופן נורמלי על-ידי הסרוטונין.

הממצאים הצביעו על סיכונים מוגדלים אלו:

• בעיות התפתחות בקרב תינוקות.

• בעיות בגירוי מיני ותפקוד מיני וייצור זרע בקרב בוגרים.

• בעיות עיכול כמו שלשול, עצירות ונפיחות כתוצאה מקשיי עיכול.

• דימום חריג ושבץ בקרב קשישים.

עורכי המחקר סקרו שלושה מחקרים שנעשו לאחרונה, שהראו כי קשישים שהשתמשו בנוגדי דיכאון נטו יותר למות מאשר אלו שלא השתמשו בהם, גם לאחר שנלקחו בחשבון משתנים חשובים אחרים. שיעור התמותה הגבוה הצביע על כך שההשפעה הכוללת של תרופות אלו על הגוף מזיקה יותר ממועילה.

סרוטונין הוא כימיקל קדמון. הוא מווסת תהליכים שונים רבים וכשמשבשים תהליכים אלו אפשר לצפות, מנקודת מבט אבולוציונית, שהדבר יגרום לנזק אפשרי.

בכל שנה, מיליוני בני אדם מקבלים מרשמים לנוגדי דיכאון, ולמרות שהמסקנות מפתיעות, החוקרים מדגישים כי רוב הראיות מזמן ידועות וזמינות. לדבריהם, מה שחסר בבחינת הספקות הקיימים לגבי נוגדי דיכאון היא הערכה כוללת של כל ההשפעות השליליות ביחס להשפעות המועילות הפוטנציאליות. רוב הראיות קיימות מזה שנים אך לא נבדקות לעומקן.

במחקר קודם בחנו החוקרים את היעילות של תרופות נוגדות דיכאון גם בהיבט של התפקוד שלשמו ניתנו, וגילו כי מטופלים היו בסבירות גבוהה יותר לסבול מנסיגה לאחר הפסקת השימוש בתרופות משום שמוחם ניסה ליצור איזון מחדש אך לא הצליח.

קישורים:

• פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז"
• תרופות נוגדות דיכאון - תרמית של חברות התרופות והפסיכיאטריה ד"ר טימותי סקוט , חלק 2
• פסיכיאטריה - מדע בדיוני - סרטון כ-9 דקות
• הצמדת תויות רפואיות לילדים לא ממושמעים
• מערכת החינוך כופה טיפולים פסיכיאטריים על ילדים בניגוד לחוק
• הונאות הענק של חברות התרופות
• בעוד שפסיכיאטריה היא מדע בדיוני, התאבדות דודו טופז היא אמיתית
• מספר עובדות על נוגדי דיכאון, תאוריה, יעילות, תופעות לוואי ועוד.
• תרופות נוגדות חרדה - דרכי פעולה, תופעות לוואי
• נוגדי דיכאון אינם יעילים בדיכאון קל עד בינוני ועלולים לגרום למחשבות אובדניות, מומים מולדים, וירידה בתפקוד המיני - הכתבה מומחים: אתם בדיכאון קל? אל תקחו תרופות , יפה שיר רז, מנטה , ynet , מרץ 2010 - אתם במשבר? הרופא רשם לכם תרופה נגד דיכאון? לא בטוח שהיא תעזור לכם יותר מפלצבו. מחקרים חדשים מצביעים על כך שהתרופות האנטי דיכאוניות יעילות רק במצבים של דיכאון בינוני עד קשה
• קופת חולים מאוחדת ד"ר ולדימיר צ'יסטיק - טיפול כושל בתרופת "פלא" פבוקסיל - וקריסתה הנפשית והפיסית של מטופלת בת 60
• נוגדי דיכאון אינם יעילים יותר מפלצבו - 19/03/2008 , ד"ר ג'ון בריפה – מיוחד לאפוק טיימס - ממחקרים ומבדיקה של ארבע סוגי של נוגדי דכאון נמצא כי ברוב המקרים יעילותם אינה גדולה מפלצבו

"לקחתי ריטלין כדי ללמוד ונכנסתי לדיכאון קשה"

הכתבה "לקחתי ריטלין כדי ללמוד ונכנסתי לדיכאון קשה" , נדב שפירא ynet בריאות , דצמבר 2011

הורים ומורים רבים דוחפים למתן ריטלין לילדים בעלי הפרעות קשב, אך יש גם מי שנפגע מהתרופה הפופולרית ותופעות הלוואי שלה. סטודנט מספר על הדיכאון שאליו נקלע אחרי שבסך הכל ביקש להתרכז טוב יותר בלימודים ובמבחנים

אני יושב במבחן מועד א' בקורס חוזר "חדו"א 2 להנדסת חשמל" ומחשבות רעות רצות בראשי בקצב מסחרר. אני מנסה להדוף אותן ולהתרכז במבחן, אך ככל שאני מנסה להתרכז יותר כך קצב הופעתן של המחשבות הולך וגובר.

ארבע שעות אני "מבלה" ככה, יד שמאל מסתירה את העיניים כדי שאנשים לא יראו שאני בוכה, ויד ימין עדיין מנסה לסיים את הבחינה. אף אחד בכיתה לא שם לב, לא הסטודנטים ולא הדודות החביבות שהשנים נתנו את אותותיהן בטווח הראייה שלהן.

עם תום הבחינה יצאתי החוצה. לפתע הרגשתי כאילו גרזן ננעץ בראשי וחצה אותו לשניים, מלווה בכאב שלא חשתי מעולם. אם ברק היה פוגע בי, זו בטח הייתה התחושה של מכת החשמל העצומה. זה היה השלב שבו הגוף והנפש לא יכולים לשאת את הכאב יותר.

חיפשתי מקלט לברוח אליו. ידעתי שיש לי תור שקבעתי לפסיכולוגית באוניברסיטה מבעוד מועד, וחיכיתי לראות אותה כבר, הפעם יותר מתמיד. זהו, אני לא יכול להמשיך להסתיר את הכאב שמלווה אותי בעוצמה חזקה בארבעת החודשים האחרונים, והיה ברקע כל חיי.

הגעתי לפגישה בחדר שאותו אני פוקד בתדירות בשלושת החודשים האחרונים, אך הפעם המצב שלי היה הרבה יותר קשה. לקח לפסיכולוגית כמה דקות לעכל את ההתדרדרות המהירה במצבי, וכנראה שזה היה קשה גם לה, כי ראיתי דמעות זולגות על לחייה. אני רגיל שאנשים בוכים לידי, אבל בדרך כלל בגלל שאני מצחיק אותם, ולא כי הם רואים שאני מרוסק.

הבנתי את חומרת מצבי: גרמתי לפסיכולוגית שלי לבכות, ואני חייב לבצע שינוי של 180 מעלות. הייתי רוצה להגיד שכך גם עשיתי, אבל כנראה שהסיבוב שלי היה של 360 מעלות, כי חזרתי לאותה נקודה. לקח לי כמעט שנתיים להשתחרר מכבלי הסבל, ולצערי זה קצת מאוחר מדי. כנראה שאצטרך לסחוב את הצלקות עוד כמה שנים טובות.

שמחת החיים דעכה

אז איפה הכול התחיל ואיך זה קשור לריטלין? "למדתי" למבחן עם חבר מהלימודים, הנוירולוג רשם לי כדור ריטלין של 20 מיליגרם, שהיווה עליית מדרגה משמעותית מה-10 מיליגרם שניסיתי לפניו. כדור העשרה מיליגרמים עשה לי רע: לא הצלחתי לישון במשך שלושה לילות, סבלתי מכאבי ראש ומעוד הרבה אזהרות שמצוינות כתופעות הלוואי שלו.

"ריטלין - לקח לי כמעט שנתיים להשתחרר מכבלי הסבל" (צילום: shutterstock)

כשלקחתי את כדור ה-20 מיליגרם הרגשתי לראשונה שאני מצליח ללמוד. אני, שאף פעם לא קראתי חצי ספר, ואפילו לא עמוד אחד שלם, שסוחב חיים בהם אני לא מבין איך אני שורד את המסגרות השונות: תיכון, מכינה, שני קולג'ים בניו יורק והדובדבן שבקצפת, הפקולטה להנדסה באחת האוניברסיטאות בארץ. אחרי כל המקומות שעברתי והייאוש שקשור בהם שקשה להסביר במילים, פתאום מצאתי את עצמי יושב ולומד ארבע-חמש שעות ברציפות, ההרגשה היתה מוזרה מדי עבורי.

הרגשתי שאני עושה משהו שאני לא אמור לעשות, כאילו שאני משתמש באיבר בגוף שאני לא אמור להשתמש בו. הריטלין אפשר לי גישה לאותו חלק במוח שבו אני לא אמור להשתמש. הרגשתי שמשהו "נפרץ" אצלי בראש, כאילו היתה לי פגיעה שכל החיים שכבה בשקט, עד שהריטלין ניער את העניינים. מאותו רגע יצאתי מהמסלול. שמחת החיים דעכה, נכנסתי לדיכאון והחיים שלי התחילו לקרוס.

בהתחלה הייתי די משועשע מהמחשבה שאני בדיכאון, כי זה נראה לי לא הגיוני לחלוטין. עברתי המון מקומות בחיים, ותמיד אמרו לי שמאז שהגעתי שמחת החיים עלתה בצורה גורפת. הייתי בטוח ביכולת שלי לעשות לאנשים שמח.

ארבעה חודשים עברו בהם לא הבנתי למה אני לא מצליח לחזור לעצמי. ככל שניסיתי לשמור על שגרת חיים בריאה, כך גבר קצב ההתרסקות, ולא הבנתי למה זה מגיע לי, ולמה אני לא מסוגל לצאת מזה.

כתוצאה מכך התרחקתי מהלימודים, וזה עזר לי לצאת קצת מהדיכאון. חשדתי שהלימודים עשו לי רע, אז לקחתי הפסקה גדולה וטסתי לחו"ל לכמה חודשים, וכשהרגשתי שאני חזק מספיק חזרתי לארץ. עם שובי חזרתי גם ללימודים, בתקווה שדברים יתנהלו טוב יותר. חשבתי שרק נסיבות חיי היו הגורם לסבל שלי.

"אנשי המקצוע לא ידעו מה עובר עליי"

כמה ימים אחרי שחזרתי לקחתי ריטלין שוב, בהמלצת נוירולוג. מרגע שעשיתי את זה ההחלמה שלי התפוגגה תוך שניות. מאז אני חי עם כאבים ולחצים שקשה לי להסביר. הקוגניציה, הזיכרון וגם הריכוז שלי נפגעו, ואני תקוע בשלב בו אני מנסה לגשר על הלחצים. אני פוקד מדי שבוע בשנתיים האחרונות המון אנשי מקצוע שונים, מוציא על כך עשרות אלפי שקלים ובינתיים ללא הועיל.

אחריי שנתיים בהן אני מנסה בעצמי להרכיב את הפאזל של חיי, לפני חודשיים שלפתי זיכרון מתהום הנשייה שעשוי להיות קשור למה שעובר עליי. כשהייתי בן שלוש שיחקתי בחוטי חשמל, התחשמלתי ואיבדתי את ההכרה. מאז העולם נראה לי שונה במקצת. אני רגיש יותר לסביבה, לאור, לקול, לריח וגם לאנשים.


אני רוצה לסיים את הטור במסר אליכם, הקוראים. לאורך הטיפול נחשפתי לאטימות גדולה והכנסתי לגוף שלי המון דברים שעשו לי רק רע, ללא סיבה. לא נתקלתי באיש מקצוע אחד שיכול היה בבירור להגיד מה עובר עליי.

לקיחת הריטלין אפשרה לי לשבת ללמוד, אבל אם הגוף שלי תמיד הגן עליי כשלא אפשר לי לעשות זאת לפרק זמן ארוך, כנראה שהיתה סיבה טובה לכך. מה שקרה לי יכול לקרות גם לילד שלכם. אם הוא מתלונן שמשהו מציק לו, או שאתם רואים שיש לו בעיה להשתלב בחברה, תקשיבו לו, לפני שאתם פונים אל מערכת החינוך או הרפואה הציבורית שיעשו זאת עבורכם. הוא קודם כל הילד שלכם.
.

שיר מחאה נגד ריטלין - להקת הדור האחרון - מהתקליט "משהו ללב"

.
קישורים:

• גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים - הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 - ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים...
• הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...
• הונאות חברות התרופות והפסיכיאטריה - שיין אליסון - כימאי מומחה
• בעוד שפסיכיאטריה היא מדע בדיוני, התאבדות דודו טופז היא אמיתית
• פשעי הפסיכיאטריה והרווחה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק א , חלק ב , news1 , חנה איסלר , אוקטובר 2009
  
• תופעה: סטודנטים סוחרים בכדורי ריטלין
• ארה"ב - פעוטה מתה מטיפול תרופתי פסיכיאטרי

מעללי הפסיכיאטריה - צעיר טופל במכות חשמל בבית חולים פסיכיאטרי באר יעקב ומאושפז במצב אנוש

הכתבה טופל במכות חשמל ומאושפז במצב אנוש , חדשות 2 , פברואר 2011 , יואב אבן

טיפול הדיכאון המוכר עלול להסתיים באסון: צעיר בן 23 מרמלה, שעבר לפני כשבוע טיפול בדיכאון קליני עמוק באמצעות מכות חשמל, מאושפז בימים האחרונים במצב אנוש. רופאיו רואים סיכוי קלוש להתאוששותו. עורך דינו: זוהי רשלנות. משרד הבריאות: המקרה מוכר
.

.
צעיר בן 23 תושב רמלה מאושפז בימים האחרונים במצב אנוש בבית החולים, לאחר שעבר טיפול במכות חשמל בבית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב. מדובר בטיפול מוכר, בו נעשה שימוש רווח על מנת לטפל בדיכאון קליני עמוק. לפני כשבוע עבר הצעיר את הטיפול - אך מאז הוא פשוט לא התאושש ומצבו מוגדר כעת אנוש. הרופאים צופים לו סיכוי קלוש להחלמה.

"חשד לרשלנות"

"ביקשנו לערוך בדיקה דחופה למקרה", אמר היום עורך דינו של הצעיר, זיאד אבו גאנם. "יש לנו חשד לרשלנות במקרה הזה". במשרד הבריאות מכירים את המקרה, ואמרו הערב לחדשות 2 בתגובה: "המקרה דווח למשרד הבריאות. ביה"ח באר יעקב הקים ועדת בדיקה פנימית. מדובר ככל הנראה בסיבוך נדיר שנובע מההרדמה ולא ממכות החשמל עצמן. בבית החולים באר יעקב הביעו צער על הסיבוך שלא ניתן היה לצפות אותו בבחור צעיר. בסיום בדיקת בית החולים יוחלט במשרד הבריאות אם יש מקום לצעדים נוספים".

פעילות גופנית מפחיתה את הסמפטומים של דיכאון

המאמר פעילות גופנית - השפעת האימון הגופני על דיכאון , ד"ר איתי זיו, צור קסטל, מאמר אורח , וואלה בריאות , יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

חדר כושר, ריצה, ואפילו קפיצה בחבל - כדאי שתפרגנו לגוף שלכם עם ספורט קבוע כדי לשקשק את המערכת ולצאת מהדיכאון

שינוי לרעה במצב הרוח, ירידה בתחושת האושר, תחושת עצב, ייאוש לעיתים, הנאה ירודה בתחומים שונים ועוד, הנם רק רשימה חלקית של המאפיינים של דיכאון (Depression) שמוגדר כהפרעה נפשית. עקב דיכאון חלים שינויים פיזיולוגיים במערכות הגוף השונות בכלל ובמוח בפרט. כ- 80% מהסובלים מדיכאון מתלוננים על חוסר יכולת להירדם בלילה, ועקב כך יש ירידה נוספת ברמת האנרגיה, בערנות ובמצב הרוח. כמו כן, ישנם שינויים בהפרשת הורמונים שונים וחומרים כימיים. גם מחסור תזונתי בוויטמינים מסוימים עלול לעודד תופעת דיכאון. למותר לציין את הדיכאון הקליני שהנו הפרעה נפשית של ממש וההתמודדות עמה לא פשוטה כלל ועיקר.

הטיפול בדיכאון נעשה בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע כגון פסיכולוג או פסיכיאטר. מדובר לעתים בתהליך ממושך, וטיפולים אלה במקרים רבים מלווים בנטילת תרופות מסוגים שונים. בשנים האחרונות מצטברות והולכות עדויות רבות על השפעת הפעילות הגופנית להפחתה במדדי הדיכאון ומסתבר שיש קשר הדוק בין מידת העיסוק בפעילות הגופנית, סוגה, תדירותה וכדומה למידת הירידה במדדי הדיכאון, הוויטליות (חיוניות) של האדם, תקופת ההשפעה על המתאמן ועוד.

מומלץ להתחיל באימון קל

חשוב שהפעילות תהיה פעילות מהנה שהמתאמן ירצה לחזור ולעסוק בה תקופה ממושכת. השפעות הפעילות הגופנית על הפחתת רמת הדיכאון באות לידי ביטוי ב:

• העלאת רמת האנרגיה, הערנות, המרץ והחיות
• העלאת הביטחון העצמי
• העלאת תחושת השליטה בחיים
• סיוע בהורדת מתח ותחושת תסכול
• שינה טובה
• הסטת מחשבות מטרידות ודאגות
• שיפור הבריאות

אחת הבעיות בדיכאון היא חוסר הרצון לבצע פעילות כלשהי ודחיית דברים למועד מאוחר יותר. לכן, כאשר מתחילים בפעילות גופנית, מומלץ להתחיל בפעילות גופנית בעצימות קלה ולקבוע יעדים שקל להשיגם. פעילות גופנית אירובית כמו הליכה או ריצה קלה היא המומלצת ביותר בזכות העלאת רמת האנדורפינים הגורמת לתחושת האופוריה הידועה בשמה ה "Runner's High"-. חשוב שהפעילות תהיה פעילות מהנה שהמתאמן ירצה לחזור ולעסוק בה תקופה ממושכת.

מומלץ אף שהפעילות תהיה בחברה או בחוץ ולא תבודד את המתאמן. ניתן לשלב פעילות נמרצת כמו הליכה, ריצה ומשחקי כדור ביחד עם פעילות התורמת לרוגע ולשלווה הנפשית כמו יוגה וטאי צ'י. מומלצות גם פעילויות הדורשות לימוד תרגילים והתנסות חוזרת ונשנית על מנת לפתח את המיומנויות כמו אימון על מכשירי כוח בחדר הכושר, פילאטיס או אומנויות לחימה.

סקירת מחקרים בתחום

ככל שהם התמידו יותר בפעילות גופנית כך הסימפטומים לדיכאון פחתו
1. במחקר שנערך במרכז פסיכיאטרי באוניברסיטה בדנמרק ( Psychiatric Center Bispebjerg, Bispebjerg University Hospital, Denmark) נמצא קשר הפוך בין זמן ההתערבות הקלינית בדיכאון לבין מידת ההשפעה של האימון הגופני על דיכאון. אולם, נמצא לפי מספר מחקרים שנבדקו שאין לאימון גופני השפעה ארוכת טווח על שיפור הדיכאון הקליני וההשפעה פגה לאחר מספר חודשים (במידה ומפסיקים להתאמן על בסיס קבוע). לפיכך ניתן להבין שלאימון הגופני השפעה קצרת טווח על דיכאון. לכן מומלץ להתמיד בפעילות הגופנית על מנת להאריך את השפעת האימון להפחתת רמת הדיכאון.

2. מחקר שערך מכון פסיכיאטרי בלונדון ( Department of Psychological Medicine, Institute of Psychiatry, Weston Education Centre, London. UK. ) בדק כ- 400 איש. מולאו שאלונים לגבי מידת הפעילות הגופנית שלהם ואופי הפעילות וכן מידת הדיכאון והחרדה של המשתתפים. נמצא קשר הפוך בין מידת הפעילות הגופנית שהמשתתפים עשו בזמנם הפנוי לבין חומרת הסימפטומים של דיכאון – ככל שהתמידו יותר בפעילות גופנית כך הסימפטומים לדיכאון פחתו. עצימות הפעילות הגופנית לא הייתה משמעותית לתוצאות המחקר. לפי הממצאים, מבוגרים העוסקים בפעילות גופנית סדירה בכל עצימות שהיא ילקו פחות בדיכאון. מסתבר שההקשר של הפעילות הגופנית בשעות הפנאי ובחברותא הוא בעל משמעות בהפחתת הסימפטומים לדיכאון.

3. במחקר שנערך במחלקה פסיכיאטרית בברלין (Department of Psychiatry and Psychotherapy, Campus Charité Mitte, Charité - Universitätsmedizin Berlin, ) נבדקה ההשפעה של אימון גופני על רמות החרדה והדיכאון ואת הפוטנציאל הטיפולי של אימון גופני בהפרעות אלו. נמצא כי אימון גופני סדיר יעיל במיוחד בהפחתת סימפטומים של חרדה ודיכאון. עם זאת השימוש הקליני באימון גופני לצורך זה עדיין נמצא בחיתוליו (נכון לשנת המחקר – 2008).

לסיכום, פעילות גופנית יכולה להוות כלי יעיל במיוחד לטיפול בדיכאון. חשוב לזכור שעל מנת שהתוצאות תהיינה טובות חשוב להקפיד על ביצוע של פעילות אירובית והתמדה בפעילות הגופנית על בסיס קבוע.

ד"ר איתי זיו הוא סגן מנהל קמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב. הוציא לאור את האנציקלופדיה לפעילות גופנית - "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים". צור קסטל – M.S Sport & Exercise Science, מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ בקמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב.

קישורים:

• מחקר בדנמרק - סמים פסיכיאטריים, נוגדי דיכאון, חרדה, אנטי פסיכוטיים והפרעות קשב גורמים למומים מולדים - סמים פסיכיאטריים גורמים למומים מולדים. מדובר בסמים מכל הסוגים: נוגדי דיכאון כגון פרוזאק, ציפרלקס ועוד, נוגדי חרדה, אנטי פסיכוטיים כגון הלידול, ריספרדל, וסמים להפרעות קשב, ריטלין, קונצרטה...
• מחקר: תרופות נגד דיכאון פוגעות בעובר , תומר ולמר , ספטמבר 2009 , nrg - ממצאי מחקר דני מראים כי נשים שנטלו בעת ההיריון תרופות נגד דיכאון, עלולות לפגוע בעובר ולהעלות האפשרות למום בליבו -חוקרים מדנמרק בדקו ומצאו כי נשים בהיריון שנוטלות כדורים נגד דיכאון, עלולות לפגוע במצבו הבריאותי של העובר ולגרום למום בליבו. ממצאי המחקר, שפורסמו השבוע במגזין B.M.J, מצביעים על חריגות במחיצות הלב של תינוקות שאמם נטלה כדורים נגד דיכאון במהלך תקופת ההריון...
• האמת על תרופות נוגדות דיכאון - תאוריה שלא מתאימה לעובדות ד"ר טימותי סקוט - חלק 1
• תרופות נוגדות דיכאון - תרמית של חברות התרופות והפסיכיאטריה ד"ר טימותי סקוט חלק 2
• מדוע סמים פסיכיאטריים תמיד רעים- ד"ר דאגלס ג. סמית, אני כבר לא ממליץ על תרופות פסיכיאטריות לאף אחד. זה נראה קיצוני במדינה הזו (ארה"ב) כי אנחנו בעיצומה של "המהפכה הביולוגית". נראה שכולם מניחים שתרופות יעילות במיוחד עבור מחלות נפש שונות אשר לפחות בחלקן עקב בעיות כימיות או גנטיות. אני מאמין שהמדע מאחורי זה פגום באופן רציני. הוא מבוסס על הנחות מוטעות שהובילו להנצחת מיתולוגיה עצמית (ועל רווחים עצומים לחברות התרופות). ...

נוגדי דיכאון - בסופו של דבר אתם אלה שמחליטים אם לבלוע את הכדור או לנוס על נפשכם

המאמר נוגדי דיכאון - באנג וגמרנו? , מאת: אריאלה רוזנברג, מערכת וואלה! , יום שלישי, 9 בנובמבר 2010

האם יד הרופאים קלה על ההדק במתן נוגדי דיכאון וחברות התרופות מסייעות להם בהנעת האצבעות?התשובות לא נמצאות בפנים

ביום חמישי האחרון (4.11) התקיים בסינמטק תל אביב כנס שנערך במסגרת היום הבינלאומי להתמודדות עם מצבי דיכאון וחרדה. אחד ממשתתפי הכנס, פסיכיאטר במקצועו, שלל במהלכו את הטענה כי ידם של הרופאים 'קלה על ההדק' במתן נוגדי הדיכאון וכי "לא מספיק מרשמים לנוגדי דיכאון נרשמים בישראל". מיד אחר כך הוא ציין שהמגמה היא לעבור לתרופות נוגדות דיכאון "מתקדמות יותר" ונקב בשמן של שתיים מהתרופות הללו.

האם חברות התרופות כבר דרכו את הנשק ושפתי הרופאים קלות על המילים? (צילום shutterstock)

כשמדובר בחולים הסובלים מדיכאון קשה המלווה לעתים במחשבות אובדניות, או בכאלה שכל יציאה מבין תכריכי המיטה היא באמת מאמץ עילאי עבורם, ייתכן שאין ברירה, לפחות בשלב הראשוני של ההתמודדות עם המחלה, אלא לסחוט את ההדק ולשגר לעברם כדורים שיניעו את המערכת למקומות מאוזנים יותר. אחרי הכל, מדובר כמעט בהצלת חיים. אך במקרים רבים אחרים עושה רושם, על אף דבריו של הפסיכיאטר, שהתותחים הכבדים נקראים אל קו החזית מוקדם מדי ושיקולים בדבר ההרס שלוחמה פזיזה עלולה לייצר נותרים בצל.

האם דבריו של אותו פסיכיאטר שדחה על הסף טענות על ידיים שקלות על ההדק יכולים לעורר בנו אמון, כשבאותה נשימה, באותו כנס, הוא דאג להמליץ על תרופה נוגדת דיכאון ספציפית, שרצה הגורל ונותנת החסות של הכנס הזה היא חברת התרופות שמשווקת את אותה תרופה? אופס? יכול להיות ששוב מצטיירת לנו, גם אם בצבעים מטושטשים מעט, מציאות שבה אולי, ורק אולי, חברות התרופות כבר דרכו את הנשק ושפתי הרופאים קלות על המילים?

פריצת גבולות

אין כאן רמיזה לכך שהפסיכיאטר המדובר נקנה חלילה בממון או באמצעי שפל אחר על מנת שאלה יסיטו את דבריו לתועלתה של מעניקת החסות, אך בהחלט כדאי להזכיר בהזדמנות זו שהמילה אתיקה לא הומצאה מתוך גחמה של התייפייפות הנפש והיא מקפלת בתוכה עומק שמן הראוי לצלול לתוכו. האם בהיעדרה של אתיקה מקצועית קיימת אפשרות של פריצת גבולות, שבמהלכה גם בעל הכוונות הטובות ביותר עלול למצוא את עצמו נתון להשפעתו של כוח חזק וגדול ממנו? והאם כוח זה יכול לגרום לו להאמין בתום לב בדברים שאולי נוח לו להאמין בהם?

נכון, זה לא חדש. להגיד שחברות התרופות משחקות לנו עם התודעה זה כמו לצעוק שכסף מנהל את העולם. גילית את הכור באיראן. למעט השקט האופף את האותיות הקטנות של תופעות הלוואי, החברות הללו משמיעות את קולן באופן גלוי כל כך, כאילו מדובר בטקטיקה שיווקית השואבת את השראתה מעולם המתמטיקה – מינוס ומינוס יוצרים פלוס. לעולם לא באמת תחשוד בזה הנראה חשוד מכל.

רמת התחכום היא כזו שכל צעקה שתנסה להקים תזכה בפיהוק או בגיחוך נטול מאמץ, המלווה בדיבורים על דון קישוט וטחנות הרוח שלו. ורק שלא תתקרב מדי אל הפרופלור, שהוא לא ייתפס לך בדש הבגד ויעיף אותך קיבינימט, אותך ואת הרעיונות הנאיביים שיש לך לגבי העולם. תתקדם, אח שלו.

אולי באמת הגיעה השעה להתקדם משם. שהרי האחריות המרכזית הנוגעת לבריאות שלכם אינה מוטלת על חברות התרופות או על אצבעותיהן הפזיזות או לא של הרופאים. האחריות הזאת מוטלת עליכם. בסופו של דבר, אתם אלה שמחליטים אם לבלוע את הכדור או לנוס על נפשכם, וזה פחות משנה אם הוא נורה לכיוונכם מהר מדי או שמישהו שם בכל זאת התמהמה לפני שסחט את ההדק.

קישורים:

• פשעי הפסיכיאטריה והרווחה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק א , חלק ב , חנה איסלר , אוקטובר 2009
• פסיכיאטרית יקרה: "אנו רואים בך כאחראית להידרדרותו של בננו" - ינואר 2010
• הונאות הענק של חברות התרופות - ד"ר ג'ון רנגן וירפו
• הונאות חברות התרופות והפסיכיאטריה - שיין אליסון - כימאי מומחה
• השוחד: תחלואי הפסיכיאטריה - חשד: הפסיכיאטר הבכיר ד"ר לאוניד אומנסקי במשרד הבריאות סידר הטבות לחרדים במיליונים - הפסיכיאטר הבכיר ד"ר לאוניד אומנסקי מירושלים חשוד כי נהג להגיש תביעות נכות בעזרת אישורים פסיכיאטריים מזוייפים. בית המשפט האריך את מעצרו. כתוצאה ממתן האישורים קיבלו החרדים גימלה מהביטוח הלאומי. הפרשה החלה לפני שבוע - אז נעצר "מאכער" חרדי. מעצרו של הפסיכיאטר הוארך ב-4 ימים...
• תחלואי הפסיכיאטריה - פסיכיאטרים לא מזהירים על סכנות בתרופות - אוגוסט 2010 - סקר שנערך במשרד הבריאות גילה: 20% מהדיירים בהוסטלים הפסיכיאטריים סובלים מסוכרת. בכיר במשרד במסמך פנימי: פסיכיאטרים רבים לא משתפים את החולים במידע על תופעות הלוואי המסוכנות של חלק מהתרופות האנטי פסיכוטיות...
• ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות מודה - חוות דעת פסיכיאטריות לא שוות כלום - יולי 2010 - שלוש חוות דעת פסיכיאטריות קבעו שאיתי בן דרור יכול לקחת את עומר, רוני ואור - והוא רצח אותם. כיצד מתרץ זאת ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות? לובין טוען כי החלטה מחוות דעת פסיכיאטרית "לעולם נכונה לרגע נתון" - כלומר, לאחר שעה יום או שבוע יכולה להינתן חוות דעת פסיכיאטרית שונה לחלוטין לאותו אדם, ע"י אותו פסיכיאטר...
• קופת חולים מאוחדת - הטיפול הקטלני של ד"ר ולדימיר צ'יסטיק - טיפול בנוגד דיכאון "פלא" פבוקסיל - וקריסתה הנפשית והפיסית של מטופלת בת 60 - אישה כבת 60 הגיעה לביקור לד"ר ולדימיר צ'יסטיק מומחה לנוירולוגיה מספר רופא 25317 , מספר רופא מומחה 16598. האישה נפלה ברחוב ונחבלה בראש, בתמימותה באה אל צ'יסטיק מאחר ולא חשה בטוב מספר ימים לאחר התאונה. צ'יסטיק מחייך ונחמד לוחץ את יד המטופל בסוף כל ביקור...

תרופות נוגדות דיכאון - התפכחות הפסיכיאטריה

המאמר "תרופות נוגדות דיכאון: כבדהו וחשדהו" של ד"ר פסח ליכטנברג (מעריב, 'לבריאות' אפריל 2010) , חושף את השבר והעדר יכולת של הפסיכיאטריה להבנת הדיכאון והטיפול בו.
(ציטוטים מהמאמר מופיעים באותיות בצבע שחור)

אבחון טיפול ותיוג לקויים במצבי דיכאון
דיכאון בפסיכיאטריה הוא מושג רחב, רחב מידי.
לא אשכח אדם שהיה אצלי בטיפול שללא סיבה הנראית לעין סבל ממועקה קשה ...בשארית כוחותיו היה קם ממיטתו ... מסתובב בין בניינים גבוהים .. בתקוה למצוא אחד עם גישה לגג ממנו יוכל לקפוץ אל מותו המיוחל.
אני זוכר גם את הבחורה הצעירה שחברה בגד בה עם חברתה. היא הגיבה בבכי, עצבנות וחוסר עניין בעיסוקיה. לא עלה בדעתה לשלוח יד בנפשה. ..
בשני המקרים האנשים אובחנו כסובלים מדיכאון, ובשני המקרים הוצע להם טיפול בתרופות נוגדות דיכאון. אבל מה באמת היה משותף לשני המקרים? הסימפטומים היו שונים, הנסיבות בהן הופיע הדיכאון היו שונות, אפילו החוויה האישית הייתה שונה. רק האבחנה הייתה זהה וכתוצאה מכך גם הטיפול.

הטיפול התרופתי בדיכאון לא אפקטיבי
פסיכיאטרים רבים מתפכחים כיום לגבי מגבלות הטיפול התרופתי בדיכאון. הטיפול יועיל בקושי למחצית מהלוקים בו, וזה כמובן נתון מאכזב. כשלוקחים בחשבון שטיפול בפלסבו ("אינבו" בעברית, כגון כדורי דמה), יכול להשפיע לטובה בכשליש מהמקרים, התועלת של התרופות נמצאת שולית הרבה יותר ממה שאנחנו מקווים.

לתרופות נגד דיכאון מגוון תופעות לוואי
לתרופות נוגדות דיכאון יש מגוון השפעות לא רצויות. ולפעמים אף קושי להפסיק את הטיפול בהם. הרופא צריך לדבר על כך ברגישות, תוך התחשבות בכך שעצם הדיון על תופעות לוואי עלול להגביר את סיכויי הופעתן.
אחת מתופעות הלוואי הפחות הפחות מדוברות היא שהמטופל ישלה את עצמו שטיפל בבעיה ופתר אותה, מאחר והסבל פחת. בכך הוא יחמיץ לעשות חשבון נפש מעמיק יותר ולשנות את הטעון שינוי.

חברות התרופות עורכות קמפיינים לשינויים תרבותיים להגביר הצריכה לתרופות נגד דיכאון
תעשיית התרופות שחששה תחילה כי לא יאותרו מספיק חולים כדי להצדיק השקעה כלכלית בתרופות אלה, פעלה להעלאת המודעות לדיכאון בקרב מטפלים ומטופלים, ובכך להרחיב את שוק הצרכנים הפוטנציאלי. במקביל, ייתכן שהסיבולת לסבל בעולם המערבי ירדה, כך שהדכדוך על כל גווניו מאבד לגיטימציה (בשנים האחרונות פונים אלי קליינטים עם דיכאון, כשבפיהם התלונה שהם סובלים מ"חוסר איזון כימי במוח"). היום הגענו למצב שההגדרות הרשמיות לדיכאון רחבות מאוד, ובוודאי כוללות סוגים רבים ומגוונים של מצוקה נפשית.

למאמר המלא הקלק על התמונה...

קישורים:

• האמת על תרופות נוגדות דיכאון - תאוריה שלא מתאימה לעובדות ד"ר טימותי סקוט - חלק 1
• תרופות נוגדות דיכאון - תרמית של חברות התרופות והפסיכיאטריה ד"ר טימותי סקוט חלק 2
• טירוף הרפואה - נוגדי דיכאון - תיאוריה ללא בסיס עובדתי - ד"ר ברגן
• הונאות הענק של חברות התרופות
• הונאות חברות התרופות והפסיכיאטריה - שיין אליסון - כימאי מומחה
• בעוד שפסיכיאטריה היא מדע בדיוני, התאבדות דודו טופז היא אמיתית
• פשעי הפסיכיאטריה והרווחה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק א , חלק ב , news1 , חנה איסלר , אוקטובר 2009
• מדוע סמים פסיכיאטריים תמיד רעים- ד"ר דאגלס ג. סמית, אני כבר לא ממליץ על תרופות פסיכיאטריות לאף אחד. זה נראה קיצוני במדינה הזו (ארה"ב) כי אנחנו בעיצומה של "המהפכה הביולוגית". נראה שכולם מניחים שתרופות יעילות במיוחד עבור מחלות נפש שונות אשר לפחות בחלקן עקב בעיות כימיות או גנטיות. אני מאמין שהמדע מאחורי זה פגום באופן רציני. הוא מבוסס על הנחות מוטעות שהובילו להנצחת מיתולוגיה עצמית (ועל רווחים עצומים לחברות התרופות). ...
• גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים -הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 - ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים
• נוגדי חרדה - גיהנום ההתמכרות והגמילה- גוון אולסן עבדה 15 שנים כנציגה בתעשיית התרופות, וחלק מהתמחותה היה סמים פסיכיאטריים. סמים אשר לא מכרה אך הכירה מקרוב הם נוגדי החרדה. גוון השתמשה בנוגד חרדה קסנקס במשך כ- 10 שנים, שבהם התמכרה לסם אך חשבה שהצורך בסם נובע עקב לחץ ומתח בעבודה. גוון טוענת כי הפסיכיאטר הטיפוסי לא יסייע להשתחרר מההתמכרות לסם משום שבהכשרתם הפסיכיאטרים כיום יודעים לטפל רק טיפולים תרופתיים, והם אינם רוצים לאבד מטופלים.

חולים מדווחים על תופעות לוואי בטיפול תרופתי פי 20 מהפסיכיאטרים המטפלים

המאמר:
Depression Medication: Patients Report 20 Times More Side Effects Than Recorded in Charts, Study Finds

מחקר: (20 אפריל 2010) - מחקר מבית החולים 'רוד איילנד' מראה כי חולים מדווחים על תופעות לוואי של תרופות לטיפול בדיכאון פי 20 יותר מאשר פסיכיאטרים דווחו. החוקרים ממליצים על שימוש בשאלון הערכה עצמית של מטופלים במחקרים קליניים כדי לשפר את ההכרה של תופעות לוואי. ממצאי המחקר פורסמו ב "Journal of Clinical Psychiatry", כרך 71, מס '4, זמין באינטרנט עכשיו לפני ההדפסה.

אחת הסיבות השכיחות ביותר להפסקת טיפול בתרופות דיכאון הוא תופעות לוואי שהחולים עלולים לחוות. הפסקה מוקדמת של התרופה קשורה גם לתוצאות טיפול לא אפקטיביות. במחקר האחרון של ד"ר מארק צימרמן, החוקר הראשי, מנהל הפסיכיאטריה אשפוז בבית החולים רוד איילנד, מציין כי למרות החשיבות הקלינית של איתור תופעות לוואי, מחקרים מעטים בחנו את נאותות הגילוי ושיטות התיעוד בשימוש בקרב המטפלים.

צימרמן וחבריו ביקשו מ- 300 מטופלים בטיפול מתמשך בדיכאון לדרג את תדירות 31 תופעות לוואי. ממצאים אלו נבדקו והושוו לתופעות לוואי מהמידע שנרשם על ידי הפסיכיאטרים המטפלים.

הממצאים מעידים כי מספר ממוצע של תופעות לוואי שדווחו על ידי מטופלים היה פי 20 גבוה יותר מאשר המספר שנרשם על ידי הפסיכיאטר המטפל. כאשר המטופלים דיווחו על תופעות הלוואי כ"לעתים קרובות מתרחש" או "מטריד מאוד" השיעור היה עדיין גבוה פי שתיים עד שלוש פעמים יותר מזה שדווח ע"י המטפלים.

צימרמן, שהוא גם פרופסור לפסיכיאטריה להתנהגות האנושית בבית ספר לרפואה 'אלפרט וורן' של אוניברסיטת בראון, אומר, "למרות החשיבות הרבה שיש לתופעות לוואי על הפסקת הטיפול התרופתי , יש עדויות כי רופאים לא יכולים לעשות עבודה יסודית ולאתר מידע לגבי נוכחותם של תופעות הלוואי. מחקר זה מצא כי רופאים לא מציינים תופעות לוואי שדיווחו המטופלים על שאלון תופעות לוואי .. "

קישורים:

• מדוע סמים פסיכיאטריים תמיד רעים- ד"ר דאגלס ג. סמית, אני כבר לא ממליץ על תרופות פסיכיאטריות לאף אחד. זה נראה קיצוני במדינה הזו (ארה"ב) כי אנחנו בעיצומה של "המהפכה הביולוגית". נראה שכולם מניחים שתרופות יעילות במיוחד עבור מחלות נפש שונות אשר לפחות בחלקן עקב בעיות כימיות או גנטיות. אני מאמין שהמדע מאחורי זה פגום באופן רציני. הוא מבוסס על הנחות מוטעות שהובילו להנצחת מיתולוגיה עצמית (ועל רווחים עצומים לחברות התרופות). ...
• פסיכיאטרית יקרה: "אנו רואים בך כאחראית להידרדרותו של בננו"- מכתב קורע לב ששלחה אם לילד בן 8, לפסיכיאטרית שטיפלה בבנה, לאחר שזה אובחן כסובל מתסמונת כפייתית - OCD - מכתב שחובה לכל אב ואם לקרוא אותו. .. 01.2010
  
• גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים -הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 - ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים

• נוגדי חרדה - גיהנום ההתמכרות והגמילה- גוון אולסן עבדה 15 שנים כנציגה בתעשיית התרופות, וחלק מהתמחותה היה סמים פסיכיאטריים. סמים אשר לא מכרה אך הכירה מקרוב הם נוגדי החרדה. גוון השתמשה בנוגד חרדה קסנקס במשך כ- 10 שנים, שבהם התמכרה לסם אך חשבה שהצורך בסם נובע עקב לחץ ומתח בעבודה. גוון טוענת כי הפסיכיאטר הטיפוסי לא יסייע להשתחרר מההתמכרות לסם משום שבהכשרתם הפסיכיאטרים כיום יודעים לטפל רק טיפולים תרופתיים, והם אינם רוצים לאבד מטופלים.

נוגדי דיכאון אינם יעילים בדיכאון קל עד בינוני ועלולים לגרום למחשבות אובדניות, מומים מולדים, וירידה בתפקוד המיני

הכתבה מומחים: אתם בדיכאון קל? אל תקחו תרופות , יפה שיר רז, מנטה , ynet , מרץ 2010

אתם במשבר? הרופא רשם לכם תרופה נגד דיכאון? לא בטוח שהיא תעזור לכם יותר מפלצבו. מחקרים חדשים מצביעים על כך שהתרופות האנטי דיכאוניות יעילות רק במצבים של דיכאון בינוני עד קשה

כשמצבה הנפשי של רחל (שם בדוי) לא השתפר, הפנה אותה הפסיכיאטר שלה לטיפול ביחידה לאשפוז יום פסיכיאטרי במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). למרות שהפסיכיאטר הגדיר את מצבה כדיכאון קל יחסית, אף אחת מהתרופות נוגדות הדיכאון שהוא רשם לה לא הועילה. היא הייתה מיואשת. ”באבחון שערכנו לה התברר שהיא סבלה ממצוקה נפשית קשה מאוד על רקע משבר שעברה עם בנה”, מספר ד”ר שאול שרייבר, מנהל המערך הפסיכיאטרי והיחידה לאשפוז יום פסיכיאטרי באיכילוב. ”הפסקנו את התרופות ובמקומן התחלנו בהתערבות שיחתית עם פסיכיאטר ובליווי של מרפאה בעיסוק. כעבור כמה שבועות, רחל התאוששה והשתחררה מהטיפול במחלקה ללא דיכאון וללא תרופות”.

מאז פרץ לחיינו הפרוזאק לפני כ־20 שנה הפכה נטילת תרופות נוגדות דיכאון לעניין שגרתי ואף אופנתי בתרבות המערבית. על פי נתוני ה־IMS Health (חברה בינלאומית המספקת לחברות התרופות נתוני מכירות), ב־2008 ניתנו בישראל 2,107,763 מיליון מרשמים לתרופות אלה. יתרה מכך, בשנים האחרונות נרשמה עלייה מטאורית בצריכתן. מנתוני שירותי בריאות כללית עולה כי בשנים 2005־2009 חלה עלייה של 35% במטופלים שנרשמו להם תרופות נגד דיכאון, ובמכבי שירותי בריאות מדווחים על עלייה של 209% בצריכת נוגדי דיכאון בשנים 2003־2009. הטרנד האופנתי הזה סוחף אחריו לא רק חולי דיכאון, אלא גם הרבה מאוד אנשים שמתקשים להתמודד עם בעיות היומיום ומחפשים מזור בכימיקלים במרשם רופא.

קל או חמור?

אך האומנם התרופות האלה כה יעילות בכל מצב? סקירת מחקרים חדשה שפורסמה בחודש ינואר בכתב העת הרפואי היוקרתי JAMA מפקפקת בהנחה הרווחת הזאת וטוענת שרק אנשים הסובלים מדיכאון חמור יכולים באמת להרוויח מנטילת תרופות נגד דיכאון, בעוד שבקרב אלה הסובלים מדיכאון קל עד בינוני, יעילותן של התרופות האלה מוטלת בספק. החוקרים ניתחו נתונים משישה מחקרים שבדקו את יעילותן של שתי תרופות נוגדות דיכאון, פרוקסטין ואימיפרמין. במחקרים השתתפו 718 מטופלים שאובחנו כסובלים מדיכאון מג’ורי (דיכאון קליני) ברמה קלה עד חמורה. המשתתפים קיבלו אחת משתי התרופות או לחלופין, תרופת דמה (פלצבו) למשך 6־11 שבועות. הממצאים הראו שבקרב המטופלים עם דיכאון חמור – חל שיפור ניכר בקבוצה שנטלה את התרופה לעומת אלה שנטלו את הפלצבו. לעומת זאת, בקרב מטופלים עם דיכאון קל עד בינוני, היתרון של התרופה על פני הפלצבו היה מזערי.

המאמר ב־JAMA חולל סערה בקהילה הרפואית וגם בתקשורת העולמית, ולא בכדי. אחרי הכל – תחת ההגדרה של ”דיכאון קל עד בינוני” נופלים רוב נוטלי התרופות נוגדות הדיכאון. אך עבודה זו אינה הראשונה שמעלה תהיות באשר ליעילותן של התרופות נוגדות הדיכאון בטיפול בחולים הסובלים מדיכאון קל עד בינוני. סקירת מחקרים קודמת, שפורסמה בפברואר 2008 בכתב העת הרפואי החשוב והמקוון PLoS Medicine, הגיעה אף היא למסקנה דומה. החוקרים בדקו את כל המחקרים שמומנו על ידי חברות התרופות על שש התרופות נוגדות הדיכאון הפופולריות ביותר שאושרו בין 1987 ל־1999 ובחנו 47 מחקרים שבדקו את יעילות התרופות אל מול פלצבו. ממצאי הסקירה הראו שבקרב חולים עם דיכאון קל עד בינוני, יעילות התרופות אינה גבוהה מזו של תרופת פלצבו. למעשה, הבדלים משמעותיים לטובת התרופות נמצאו רק בחולים עם דיכאון המוגדר כחמור מאוד.

ד”ר שאול שרייבר: ”התופעה של האנשים שרצים לרופא כדי לקבל תרופה, הפכה כיום למגפה חברתית. תרופות נגד דיכאון יכולות לעזור אך ורק למי שבאמת סובל מדיכאון. כל מי שמבקש לעשות ’קוסמטיקה של רגשות’ באמצעות תרופות עושה לעצמו עוול”

לאן נעלמו חלק מהמחקרים?

כיצד זה ייתכן? מה בנוגע לכל אותם מחקרים שהראו שנוגדי דיכאון כן יעילים יותר מפלצבו? אלה שהוגשו ל־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) ושהביאו לאישורן של התרופות האלה? ובכן, השאלה היא באילו אוכלוסיות בדיוק הוכיחו המחקרים יעילות. חברות התרופות אמנם טוענות שהתרופות נגד דיכאון הוכחו כיעילות בכל מצבי הדיכאון, אך מחברי הסקירה ב־JAMA טוענים שרבים מהמחקרים כללו רק חולים עם דיכאון חמור, ולא כאלה המוגדרים כבעלי דיכאון קל עד בינוני, כך שבקבוצה זו, למעשה, העדויות ליעילות רחוקות מלהיות מוצקות.

למרות ההאשמה המרומזת בדבריהם של החוקרים, את האצבע הנוזפת בנושא הזה צריך להפנות בעיקר לרשויות הרגולטוריות, ה־FDA וה־EMEA (רשות התרופות האירופית), שהן המכתיבות לחברות אילו מחקרים לבצע לצורך האישורים שהן מספקות. אילו היו הרשויות דורשות מיצרניות התרופות לבצע מחקרים ספציפיים באוכלוסיות המוגדרות כבעלות דיכאון קליני קל עד בינוני, לא הייתה להן מן הסתם ברירה אלא לעשות זאת.

בעיה נוספת, שאף היא עלולה לגרום להטיה משמעותית בתפיסת יעילותן של התרופות נגד דיכאון הן על ידי רופאים והן על ידי ציבור צרכני התרופות האלה, היא שמתברר שהדיווח על ממצאי המחקרים שמבצעות חברות התרופות הוא סלקטיבי למדי. מחקר שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine בינואר 2008, מצא שחלק גדול מהמחקרים שמראים שהתרופות נוגדות הדיכאון לא עובדות – אינם מפורסמים בספרות הרפואית. לטענת מחברי המחקר, מי שקורא את הספרות שפורסמה עלול להתרשם בטעות ש- 94% מהמחקרים שבוצעו היו בעלי ממצאים חיוביים. זאת, בעוד שעל פי הניתוח של ה־FDA, רק 51% היו חיוביים. המחברים מבהירים כי אי אפשר להחליט מי אחראי להטיה: החוקרים, מממני המחקרים או עורכי העיתון והסוקרים העמיתים, שבוחרים אילו מחקרים לפרסם.

מגפה חברתית

למרות הממצאים המדאיגים האלה, ד”ר שאול שרייבר סבור שאין טעם להאשים את חברות התרופות: ”החברות מתפרצות לדלת פתוחה משום שהציבור דורש את התרופות נוגדות הדיכאון באותה מידה שהן מעוניינות למכור אותן”, הוא טוען. ”לחברות התרופות יש הטיה ’בילט־אין’, שהיא בהחלט מרגיזה, אבל היא חלק מהווייתן כי חברות נועדו להרוויח. הבעיה היא הכמות הדרמטית של אנשים שבוחרים להדביק על עצמם תווית של דיכאון בגלל בעיות שהן למעשה מצוקות חיים, כגון מוות של אדם יקר, פרידה מבן או בת זוג או לחצים בעבודה. התופעה של האנשים האלה, שרצים לרופא כדי לקבל תרופה, הפכה כיום למגפה חברתית של ממש. תרופות נגד דיכאון יכולות לעזור אך ורק למי שבאמת סובל מדיכאון. כאשר נותנים אותן למי שאינו חולה, ברור שיעילותן תהיה זהה לתרופת דמה. כל מי שמבקש לעשות ’קוסמטיקה של רגשות’ באמצעות תרופות עושה לעצמו עוול, משום שמלבד תקוות שווא ותופעות לוואי, הוא לא ירוויח מכך מאומה”.

ואכן, תופעות הלוואי האפשריות הן עוד מרכיב שקשה להתעלם ממנו, בייחוד במצבים שבהם יעילות התרופות לא ברורה. חברות התרופות אמנם טוענות שהן מצטיינות בפרופיל בטיחות גבוה, אך התרופות האלה קושרו לתופעות לוואי לא פשוטות, בהן מחשבות אובדניות,
מומים מולדים (כשנוטלים אותן במהלך ההיריון) וירידה בתפקוד המיני. ב- 2004 הורה ה־FDA לחברות התרופות להוסיף לתוויות של כל נוגדי הדיכאון מסגרת שחורה – האזהרה החמורה ביותר עבור תרופות מרשם - המזהירה מפני סיכון מוגבר למחשבות ולהתנהגות אובדניות בקרב ילדים ומתבגרים.

ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהרבה מאוד אנשים שנוטלים תרופות נגד דיכאון מדווחים שהתרופות האלה עוזרות להם להרגיש טוב יותר.

ד”ר שרייבר: ”איך נדע שהתרופה היא זו שעזרה להם ולא עצם הידיעה שהם מטופלים? זו בדיוק הסיבה שבגללה בודקים במחקרים את ההשפעה של התרופות מול פלצבו, וכפי שמתברר מהסקירות האחרונות, הפלצבו משפיע באותה מידה”.

גם לרופאים שרושמים את התרופה יש חלק במגפה החברתית הזאת.

”נכון. ממקרים שמגיעים למחלקה שלנו באיכילוב מתברר הרבה פעמים שהמטופל לא סובל מדיכאון כלל וזאת הסיבה שהטיפול התרופתי לא עבד. זה מצב שמעמיד את הקולגות באור לא נעים”.

אפקט הפלצבו

לנציגי חברות התרופות יש הסבר אחר לממצאים. זה לא שהתרופות נגד דיכאון אינן יעילות לאנשים עם דיכאון קל עד בינוני, טוענות החברות, אלא שאנשים במצב זה פשוט מגיבים ממש טוב לפלצבו. ”כבר בשנות ה־50 היה ידוע שדיכאון קל מגיב יותר לפלצבו”, טוען ד”ר יובל בן־אמנון, פסיכיאטר בכיר והמנהל הרפואי של חברת לונדבק ישראל, יצרנית ציפרלקס. ”ממצא זה עשוי לשפוך אור על חשיבותה של תגובת תרופת הפלצבו במצבי דיכאון קלים, ופחות על ’חוסר יעילות’ לכאורה של התרופות”.

התופעה שד”ר בן־אמנון מדבר עליה אכן מוכרת היטב בספרות הרפואית. היא נקראת ”אפקט פלצבו” – אפקט המתרחש כאשר חולה מקבל טיפול דמה, שאינו כולל את המרכיב הפעיל בתרופה, ולמרות זאת מצבו משתפר. אפקט הפלצבו במחקרים על תרופות נוגדות דיכאון אכן נחשב לגבוה באופן חריג. לשם השוואה, החוקרים במאמר ב־ PLoS Medicine מציינים שבתרופות נגד כאב, הפער בין התרופה לפלצבו הוא כ־50% בממוצע לטובת התרופה.

פרופ’ אבי ויצמן, מנהל יחידת המחקר בבית החולים גהה ופרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב, מסכים שהאפקט הזה משחק תפקיד חשוב במדע הנפש. ”אחוז המגיבים לתרופת פלצבו, הן בקרב חולים הסובלים מדיכאון והן בקרב אלה הסובלים מהפרעות חרדה, גבוה מאוד”, הוא אומר, ”ובקרב אנשים הסובלים מדיכאון קל עד בינוני, התגובתיות לפלצבו גבוהה במיוחד. הוא טמון בעובדה שמתן התרופה במחקרים, בין אם מדובר בתרופה פעילה ובין אם מדובר בתרופת דמה, מלווה במפגשים תכופים עם רופא. לעצם המפגש עם הרופא, שמדבר עם החולה ומתייחס לסבל שלו, יש ערך עצום בהקלה על הדיכאון ואפילו בהפחתת התנהגות אובדנית”.

פסיכותרפיה עם פלצבו

אז היכן משאירים אותנו הממצאים האלה? כיצד צריכים רופאים ומטופלים לנהוג? מהמאמר ב־JAMA עולה שראוי היה לשמור את הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון אך ורק לחולים עם דיכאון חמור, ולהימנע, לפחות בשלב ראשון, מלתת אותם למטופלים עם דיכאון קל עד בינוני, אבל מחברי הסקירה נמנעים מלייעץ לרופאים להפסיק לרשום למטופלים שלהם תרופות. במקום זאת הם מבקשים מהמטופלים עצמם לשקול גם אפשרויות אחרות.

”לעתים מגיעים אלי מטופלים עם דיכאון קל שחשוב להם מאוד לקבל טיפול”, אומר פרופ’ ויצמן, ”וכמובן אינני נותן להם גלולת דמה. אבל אם, למשל, בדיקות הדם של המטופל מראות שהוא סובל מחסר בוויטמין 12B או בוויטמין D – למרות שזה אינו טיפול בדיכאון, אני מציע לו לנסות ליטול תוסף כדי להשלים את החסר ומבקש ממנו לבוא אלי שוב כעבור שבועיים. השלמת חסר בוויטמין אינה פלצבו אך כטיפול לדיכאון היא מהווה פלצבו, והשילוב שלו ביחד עם טיפול פסיכותרפי עשוי להיות יעיל מאוד במצבים אלה. ובאמת, על חלק מהמטופלים זה בהחלט עובד והם חוזרים אלי ואומרים לי: ’הצלת אותי. הטיפול מצוין’. אלא שגם הטיפול בפלצבו יכול להיות בעייתי, ולו בשל העובדה הפשוטה שברגע שהוא יהפוך ל'שיטה' והמטופלים יידעו שהם מקבלים פלצבו, הוא יפסיק לפעול. לעומת זאת, הטיפול הפסיכותרפי עדיין מהווה אופציה טיפולית חשובה ויעילה. השיטה הנפוצה ביותר בתחום זה נקראת פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT), והיא מתמקדת בדפוסי חשיבה ושינויי התנהגות במטרה לקדם שינוי רגשי” (ראו במסגרת).

ואולי היטיב לנסח זאת ד”ר רוברט ד’רוביס, פסיכולוג ואחד ממחברי המחקר שפורסם ב־JAMA, בריאיון לניו יורק טיימס: ”המסר למטופלים הסובלים מדיכאון קל עד בינוני הוא: ראו, תרופות הן תמיד אופציה, אך יש מעט עדויות שהן יכולות להוסיף למאמצים אחרים ’לנער’ את הדיכאון – בין שמדובר בפעילות גופנית, ובין שבפגישה עם רופא, קריאה על הבעיה או טיפול פסיכותרפי”.

מה אומרות חברות התרופות

חברת אלי לילי: דיכאון הוא מחלה עם מרכיב אינדיבידואלי דומיננטי. לא כל נוגדי הדיכאון זהים, ולא כל החולים מגיבים באותו האופן לתרופות השונות. כאשר הרופא בוחר טיפול בנוגד דיכאון לחולה שלו, עליו לקבל החלטה טיפולית יחד עם המטופל בהסתמך על הצרכים האישיים של כל חולה והפרופיל של התרופות השונות. יש שפע הוכחות מדעיות וניסיון קליני רב המעידים על היעילות של נוגדי הדיכאון, ואלה מהווים חלק משמעותי באפשרויות הקיימות בידי הרופאים לטפל במחלה זו.

אמנם יש עדויות רבות ליעילות של פלצבו בשפע של מצבים רפואיים (כאב, חרדה, יתר לחץ דם, דיכאון, סוכרת וכו’), אך חשוב לציין שההשפעה המיטיבה של הפלצבו אינה אורכת זמן רב ואינה מביאה להפוגה מלאה של התסמינים.

ד"ר יובל בן־אמנון, פסיכיאטר בכיר והמנהל הרפואי של חברת לונדבק ישראל, יצרנית ציפרלקס לטיפול בדיכאון ובחרדה: ”דיכאון הוא הפרעה נפשית שמשפיעה גם על הגוף ועל תפקודיו ולא רק על מצב נפשי. בקרב אנשים הסובלים מדיכאון, קל כקשה, קיימים הורמונים שנמצאו במחקרים כגורמים להפרעות קוגניטיביות קלות. באמצעות טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון אפשר לטפל בתופעות אלה. קיימת הסכמה רחבה בקרב רופאים כי הקו הראשון בטיפול תרופתי בדיכאון הינו באמצעות תרופות נוגדות דיכאון המשתייכות לקבוצת SSRI, כגון ציפרלקס. כמו כן, כותבי המאמר מציינים כי החוקרים הציבו השתתפות נתוני כניסה למחקר שהיו גבוהים מדי בחלק מהמחקרים, ולכן ייתכן כי כ־50% מהסובלים מדיכאון נותרו מחוץ למחקר".

מהחברות גלקסו סמית קליין, פייזר וטבע בחרו שלא להגיב לכתבה.

קישורים:

• האמת על תרופות נוגדות דיכאון - תאוריה שלא מתאימה לעובדות ד"ר טימותי סקוט - חלק 1
• תרופות נוגדות דיכאון - תרמית של חברות התרופות והפסיכיאטריה ד"ר טימותי סקוט חלק 2
• טירוף הרפואה - נוגדי דיכאון - תיאוריה ללא בסיס עובדתי - ד"ר ברגן
• תרופות נוגדות חרדה - דרכי פעולה, תופעות לוואי
• הונאות הענק של חברות התרופות
• הונאות חברות התרופות והפסיכיאטריה - שיין אליסון - כימאי מומחה
• בעוד שפסיכיאטריה היא מדע בדיוני, התאבדות דודו טופז היא אמיתית
• פשעי הפסיכיאטריה והרווחה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק א , חלק ב , חנה איסלר , אוקטובר 2009
• בית החולים הפסיכיאטרי לנוער איתנים - ירושלים
• בית חולים חולי נפש לילדים - נס ציונה
• נלחמים על שפיותם - מערכת בריאות הנפש במדינת ישראל חולה - מבט שני , מרץ 2010 , "נלחמים על שפיותם" - מערכת בריאות הנפש בישראל חולה. החולים המאובחנים אצלה נתונים לעתים בידיים לא מקצועיות, עד שאבחון אחד שגוי יכול להרוס חיים שלמים של אדם בריא בנפשו.
• נוגדי דיכאון אינם יעילים יותר מפלצבו - הכתבה נוגדי דיכאון אינם יעילים יותר מפלצבו , 19/03/2008 ד"ר ג'ון בריפה – מיוחד לאפוק טיימס
• קופת חולים מאוחדת ד"ר ולדימיר צ'יסטיק - טיפול בתרופת "פלא" פבוקסיל - וקריסתה הנפשית והפיסית של מטופלת בת 60