‏הצגת רשומות עם תוויות בריאות הנפש. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בריאות הנפש. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 15 ביולי 2015

שקר הרפורמה בבריאות הנפש

עמותת מגן זכויות אנוש - הודעה לתקשורת 12 יולי 2015 - שקר הרפורמה בבריאות הנפש - מעניקה לפסיכיאטרים סמכות מסוכנת להגדיר רבבות כחולי נפש, וכך להפוך אותם לצרכני סמים פסיכיאטריים לכל החיים
פסגת השאיפות של חברות התרופות מתגשמת בימים אלה. הרפורמה בבריאות הנפש נכנסה לתוקפה ב-1 ביולי 2015 בחסות סגן שר הבריאות ליצמן. היא הוצגה לציבור כמהפיכה מודרנית שנועדה להעביר את הטיפול בחולי הנפש מבתי החולים הפסיכיאטריים ל"טיפול בקהילה", וכך לצמצם את מספר מיטות האשפוז. היא גם נשאה דגל של "סובלנות", כיון שעד לתחילתה "חולי הנפש" לא הורשו להסתובב במסדרונות קופות החולים, וכעת תם עידן ה"אפליה". הסיסמה המסוכנת שפיזרו חברות התרופות והפסיכיאטרים, המשווקים את מוצריהן, היא שאין הבדל בין רפואת הנפש ורפואת הגוף, ולכן גם טיפול נפשי צריך להיות מופקד בידי רופאים (בקופות החולים).

בפועל, הרפורמה המדוברת לא רק שלא תחסוך כסף, אלא תוביל בסופו של דבר לגידול עצום בהוצאות של האזרח ושל המדינה על טיפולים. רישום המוני של תרופות פסיכיאטריות, שהופכות אנשים בריאים לצרכני תרופות כרוניים, יביא למעמסה הולכת וגדלה נוספת על מערכת הרווחה של ישראל. המחיר הכלכלי ייפול כרגיל על אזרחי המדינה, שלפי הערכות יתבקשו להכפיל את גובה מס בריאות הנהוג כיום בטווח של שנים ספורות כדי לאפשר לקופות החולים לעמוד בהוצאות הגוברות של "רפואת הנפש". רצונן של קופות החולים לחסוך יתבטא במינונים גבוהים יותר של תרופות למאושפזים בכפייה כדי לקצר את משך האשפוז שלהם במקום להתיר להם החלמה רגועה בסביבה בטוחה כפי שראוי לאפשר לאנשים שסובלים מעומס נפשי.

לדברי דובר עמותת "מגן לזכויות אנוש", יהודה קורן, במדינות אחרות שבהן הונהגה רפורמה כזו כמו לדוגמא בשנות התשעים בארה"ב, התוצאה הייתה הרת אסון. קופות החולים הפסיקו להשתתף בתמיכה בעזרה נפשית שלא התבססה על תרופות. רבים מצרכני התרופות הפכו לחסרי בית או התחילו לסחור בתרופות בפינת רחוב. אנשים שהחליטו פתאום להפסיק ליטול תרופות נכנסו להתקפי אמוק, שרבים מהם הסתיימו ברציחות המוניות של אזרחים וילדים חפים מפשע. כיון שיותר אנשים הופנו מהר מדי ליטול תרופות והתמכרו אליהן, רבים החלו להידרדר ולהזדקק לאשפוזים, וכך נאלצה המערכת דווקא להגדיל את כמות מיטות האשפוז, ואת ההוצאות הכרוכות בהחזקת יותר מוסדות פסיכיאטריים.

על תוצאות הרפורמה שהונהגה בארה"ב בהרחבה ראו בחוברת "הרס הקהילה".

למידע נוסף: יהודה קורן, דובר העמותה. טלפון 03-5660699 נייד 052-3350928 מייל: yodak8@gmail.com

עמותת "מגן לזכויות אנוש" היא הנציגה הישראלית של Citizens Commission on Human Rights – (CCHR) ארגון בין-לאומי המונה למעלה מ-300 סניפים ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1969 על ידי ארגון הסיינטולוגיה בשיתוף עם ד"ר תומאס סזאס, פרופסור לפסיכיאטריה, כגוף עצמאי, במטרה לחקור ולחשוף מקרים של הפרת זכויות אדם בידי פסיכיאטרים. הארגון עובד עם האו"ם ועם קבוצות רבות אחרות, במטרה לנקות את תחום בריאות הנפש. העמותה רואה בפסיכיאטריה את האלמנט ההרסני ביותר בחברה כיום.
אין תגובות:
תוויות: , , ,

יום רביעי, 20 בפברואר 2013

כמו ב"קן הקוקיה" - ד"ר גדי לובין - מדיניות הטיוח אגף בריאות הנפש

גדי לובין - טיוח, עצימת עיניים מחדלי אגף בריאות הנפש
המאמר כמו ב"קן הקוקייה" , ישראל היום , רן רזניק , פברואר 2013

אני מצטער מאוד לומר זאת, אבל נראה שחלק מראשי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות נכשלים להבין ולהפנים את האחריות העצומה המוטלת על כתפיהם: אחריות ניהולית, חוקית ומוסרית לדאוג למתן טיפול איכותי, מסור, הוגן וראוי לעשרות אלפי חולי נפש - בני האדם היותר חלשים בחברה האנושית, אשר למרבה הצער קל מאוד לתמרן אותם ולפגוע בהם.

במשרד הבריאות קיימת מערכת בקרה טובה מאוד על מוסדות בריאות הנפש. אך מה בכלל מועילה הבקרה, אם בחלק מהמקרים ראשי האגף לבריאות הנפש עוצמים עיניהם כאשר מונחים לפניהם ממצאים קשים על טיפול לא ראוי, לא הוגן ואפילו מסכן חיים?

מבקר משרד הבריאות כתב לד"ר גדי לובין, ראש האגף לבריאות הנפש, שלאחר שקרא את הממצאים על ההוסטל בירושלים, הוא נזכר ב"סרט שהפך לקלאסיקה, 'קן הקוקייה', ואני חושב שעלול להיווצר הרושם שאנחנו נמצאים במקום הזה". המבקר כתב זאת גם על רקע הממצאים הקשים של בית החולים הפסיכיאטרי "נוה יעקב" בפ"ת, שנסגר לאחר חקירת המשטרה ולאחר שהתרעות חוזרות ונשנות שהעלו האחראים לבקרה במחוז המרכז במשרד הבריאות זכו במשך תקופה ארוכה להתעלמות של חלק מבכירי האגף לבריאות הנפש.

בכירה במשרד הבריאות כתבה באחרונה: "כמה מצער שהמשטרה וביהמ"ש תופסים את מקומו של ההיגיון והמצפון של אנשי המקצוע". אין מנוס מלדרוש ממנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, שפעל בנחישות במקרה של ההוסטל בירושלים, לפעול מול ראשי המערכת הפסיכיאטרית במשרדו, שלא תמיד פועלים באופן שתואם את החובה המוסרית של אנשי הרפואה ואת האינטרס הציבורי.

פלייליסט - מוסד פסיכיאטרי "נווה יעקב"



קישורים: 

בית חולים פסיכיאטרי מזרע - אדם אושפז במשך 29 שנה בכפייה בניגוד לחוק - הכתבה חולה נפש שאושפז 29 שנה בכפייה ישוחרר , יונתן הללי , יוני 2010 , nrg - בית המשפט המחוזי בחיפה קבע היום (ד') כי חולה נפש בן 52, שאושפז בכפייה במשך 29 שנים, ישוחרר מבית החולים הפסיכיאטרי בו שהה. האיש נשלח למסלול של אשפוז פלילי, לאחר שריצה שלוש שנות מאסר בעקבות הרשעתו באיומים על חיי אביו...

 הונאות משרד הבריאות: "אישפוזיות"- גמילה מאלכוהול או התמכרות לסמים פסיכיאטריים - פברואר 2013 - הגיש ארבע תלונות למשרד הבריאות כנגד פסיכיאטרים במרכזי גמילה. עמותת "מגן לזכויות אנוש": ה"אישפוזיות"-הונאה פושעת של הציבור...

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...
אין תגובות:
תוויות: , , , , ,

יום שני, 24 באוקטובר 2011

פסיכיאטריה: תעשיית המוות

2011 - באדיבות עמותת מגן לזכויות אנוש - סרט תיעודי נדיר המתאר את ההיסטוריה ופעילותה בת ימינו של תעשיית בריאות הנפש. הסרט מכיל ראיונות עם למעלה מ-160 רופאים, עורכי-דין, אנשי חינוך, קורבנות ומומחים המתארים את ההתעללות והניצול לרעה הקיים בתחום בריאות הנפש. מסמך תיעודי מרתק זה מאיר בבהירות את האמת על אכזריותה של הפסיכיאטריה שהיא מדע כביכול והונאה של מולטי מליארדי דולר.
לטעמנו, לנו יש זכות לדעת את העובדות הקרות והקשות על הפסיכיאטריה, העוסקים בה והאיום שהם מהווים על ילדינו. גלה את האמת – צפה בסרט זה.
.

.
פסיכיאטריה: תעשיית המוות - כל הפרקים בפלייליסט

.
קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , ,

יום ראשון, 23 באוקטובר 2011

שיווק הטירוף - סיפורה של ברית רווחית בין חברות התרופות לבין הפסיכיאטריה

2011 - באדיבות עמותת מגן לזכויות אנוש - הסרט התיעודי המקיף על הסימום בתרופות פסיכוטרופיות – זהו סיפורה של ברית רווחית בין חברות התרופות לבין פסיכיאטריה, ברית שגרפה רווח של 80 מיליארד דולר ממכירת תרופות פסיכוטרופיות לקהל התמים.

אבל זה לא כמו שזה נראה. עד כמה תקפוֹת האבחנות של פסיכיאטרים – ועד כמה בטוחות התרופות שלהם?

הסרט התיעודי בן שלושת החלקים, שנכנס עמוק מתחת לציפוי התאגידים, חושף את האמת מאחורי מזימות השיווק הערמומיות וההונאה המדעית שמסתירות קמפיין מכירות מסוכן ולעתים קרובות קטלני.
.

.
קישורים:
תגובה 1:
תוויות: , , , , ,

יום רביעי, 1 ביוני 2011

אנושיות – טבע האדם או מחלת נפש?

פסיכיאטרים רואים בשלבי החיים של האדם, מילדות ועד זקנה, את גלגוליה השונים של מחלת נפש קשה ומסוכנת – אנושיות. וזאת מבלי שיש בידם ולו בדיקה רפואית אחת להוכחת טענותיהם.

ילדות
ילדים הם לרוב פעלתנים, נמרצים, סקרנים ורגשיים. לעתים הם גם די שובבים וחסרי סבלנות. תכונות אלו הינן חלק מהיופי של הגיל הזה – ילדים צייתנים ורציניים אינם נהנים! אך פסיכיאטרים רואים בכך מחלה מסוכנת בשם "הפרעת קשב וריכוז". לדעתם "מחלה" זו היא כה מסוכנת, עד כי נדרש טיפול תרופתי יומיומי בריטלין, המוגדר בכל העולם כסם מסוכן והדומה במבנה הכימי שלו לקוקאין, אקסטזי וקריסטל.
.

.
גיל ההתבגרות
רבות נכתב על חוסר היציבות הרגשי האופייני לגיל ההתבגרות. הזמר אריק אינשטיין שר על כך "מין גיל כזה, כל אחד עובר את זה...". נערים ונערות בגיל זה חווים רגשות קיצוניים – אהבה, אכזבה, שמחה, וכאב. הם רוצים להיות שונים ומיוחדים, למרוד במוסכמות, לגלות בעצמם את החיים. אך פסיכיאטרים סבורים כי מדובר במחלה קשה, ונותנים לה כינויים שונים – מאניה דיפרסיה, דיכאון, הפרעה דו קוטבית, הפרעת חרדה חברתית ועוד. לדעתם מחלה זו כה מסוכנת, עד כי נדרש טיפול תרופתי יום-יומי בתרופות פסיכיאטריות, סמים אשר עלולים לגרום לתופעות לוואי איומות הכוללות אלימות, החמרה של הדיכאון, ומחשבות אובדניות.

בגרות
חיי האדם הבוגר כוללים לא מעט דאגות – דאגה לפרנסה, להצלחה בקריירה, לשימור הזוגיות, לילדים, לתשלום המשכנתא ועוד ועוד. עבור רבים ההתמודדות הזו מלחיצה. פסיכיאטרים רואים בכך מחלה מסוכנת בשם "הפרעת חרדה". לדעתם היא כה מסוכנת, עד כי נדרש טיפול תרופתי יומיומי בתרופות פסיכיאטריות קשות וממכרות.

גיל המעבר
גיל המעבר טומן בחובו שינויים באורח החיים (הילדים עזבו את הבית, הפנסיה מתקרבת...), כמו גם שינויים פיזיולוגיים נרחבים, כגון הפסקת המחזור הנשי. אל שינויים אלו מתלוות לעתים תחושות רגשיות לא רצויות. פסיכיאטרים רואים בכך מחלה מסוכנת בשם "דיכאון", הדורשת טיפול יומיומי בתרופות פסיכיאטריות קשות וממכרות.

זקנה
גופו המזדקן של הקשיש מקשה על תפקודו הפיזי, ובמוקדם או במאוחר גם על תפקודו המנטאלי. עקב כך קשיש עלול לסבול מחוסר יציבות רגשית ושכלית. לצערנו זוהי תופעה טבעית של זקנה, שניתנת להקלה באמצעות תזונה שמתאימה לגיל זה. אולם פסיכיאטרים רואים בכך מחלת נפש חשוכת מרפא, המצדיקה נטילה יומיומית של תרופות פסיכיאטריות קשות וממכרות. למעשה ענף פסיכיאטרי שלם מוקדש לסימום וטשטוש פסיכיאטרי של קשישים – "פסיכוגריאטריה".

מסקנות והמלצות

חיי האדם כוללים את כל קשת הרגשות. הם מאתגרים בלשון המעטה. ניתן לתייג כל בן אנוש כבעל הפרעה פסיכיאטרית כלשהי, שכן אין כל בדיקה רפואית אובייקטיבית לאבחון הפרעות פסיכיאטריות. ואכן פסיכיאטרים יחפשו כל הזדמנות לאבחן, לתייג ולרשום תרופות אותן יצטרך האדם לקחת בד"כ לכל ימי חייו. מסקנה: חפשו פתרונות שאינם מזיקים לכם, לילדיכם, או להוריכם. פנו לתמיכה תזונתית ולגישות חלופיות ומתונות. עשו כל שביכולתכם כדי להימנע מלהיכנס למלכודת הטראגית של תלות בתרופות פסיכיאטריות – מלכודת שקשה מאד לצאת ממנה, ולעתים רבות אף בלתי אפשרי.

המאמר נכתב על ידי אדם פורת מעמותת "מגן לזכויות אנוש", המידע שנאסף ממחקריו של פרופ' לפסיכיאטריה תומאס זאס ודר' לפסיכיאטריה פיטר ברגין מבוסס על הסרט התיעוד "שיווק הטירוף"

קישורים:
תגובה 1:
תוויות: , , ,

יום רביעי, 1 בדצמבר 2010

פעילות גופנית מפחיתה את הסמפטומים של דיכאון

המאמר פעילות גופנית - השפעת האימון הגופני על דיכאון , ד"ר איתי זיו, צור קסטל, מאמר אורח , וואלה בריאות , יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

חדר כושר, ריצה, ואפילו קפיצה בחבל - כדאי שתפרגנו לגוף שלכם עם ספורט קבוע כדי לשקשק את המערכת ולצאת מהדיכאון

שינוי לרעה במצב הרוח, ירידה בתחושת האושר, תחושת עצב, ייאוש לעיתים, הנאה ירודה בתחומים שונים ועוד, הנם רק רשימה חלקית של המאפיינים של דיכאון (Depression) שמוגדר כהפרעה נפשית. עקב דיכאון חלים שינויים פיזיולוגיים במערכות הגוף השונות בכלל ובמוח בפרט. כ- 80% מהסובלים מדיכאון מתלוננים על חוסר יכולת להירדם בלילה, ועקב כך יש ירידה נוספת ברמת האנרגיה, בערנות ובמצב הרוח. כמו כן, ישנם שינויים בהפרשת הורמונים שונים וחומרים כימיים. גם מחסור תזונתי בוויטמינים מסוימים עלול לעודד תופעת דיכאון. למותר לציין את הדיכאון הקליני שהנו הפרעה נפשית של ממש וההתמודדות עמה לא פשוטה כלל ועיקר.

הטיפול בדיכאון נעשה בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע כגון פסיכולוג או פסיכיאטר. מדובר לעתים בתהליך ממושך, וטיפולים אלה במקרים רבים מלווים בנטילת תרופות מסוגים שונים. בשנים האחרונות מצטברות והולכות עדויות רבות על השפעת הפעילות הגופנית להפחתה במדדי הדיכאון ומסתבר שיש קשר הדוק בין מידת העיסוק בפעילות הגופנית, סוגה, תדירותה וכדומה למידת הירידה במדדי הדיכאון, הוויטליות (חיוניות) של האדם, תקופת ההשפעה על המתאמן ועוד.

מומלץ להתחיל באימון קל

חשוב שהפעילות תהיה פעילות מהנה שהמתאמן ירצה לחזור ולעסוק בה תקופה ממושכת. השפעות הפעילות הגופנית על הפחתת רמת הדיכאון באות לידי ביטוי ב:

• העלאת רמת האנרגיה, הערנות, המרץ והחיות
• העלאת הביטחון העצמי
• העלאת תחושת השליטה בחיים
• סיוע בהורדת מתח ותחושת תסכול
• שינה טובה
• הסטת מחשבות מטרידות ודאגות
• שיפור הבריאות

אחת הבעיות בדיכאון היא חוסר הרצון לבצע פעילות כלשהי ודחיית דברים למועד מאוחר יותר. לכן, כאשר מתחילים בפעילות גופנית, מומלץ להתחיל בפעילות גופנית בעצימות קלה ולקבוע יעדים שקל להשיגם. פעילות גופנית אירובית כמו הליכה או ריצה קלה היא המומלצת ביותר בזכות העלאת רמת האנדורפינים הגורמת לתחושת האופוריה הידועה בשמה ה "Runner's High"-. חשוב שהפעילות תהיה פעילות מהנה שהמתאמן ירצה לחזור ולעסוק בה תקופה ממושכת.

מומלץ אף שהפעילות תהיה בחברה או בחוץ ולא תבודד את המתאמן. ניתן לשלב פעילות נמרצת כמו הליכה, ריצה ומשחקי כדור ביחד עם פעילות התורמת לרוגע ולשלווה הנפשית כמו יוגה וטאי צ'י. מומלצות גם פעילויות הדורשות לימוד תרגילים והתנסות חוזרת ונשנית על מנת לפתח את המיומנויות כמו אימון על מכשירי כוח בחדר הכושר, פילאטיס או אומנויות לחימה.

סקירת מחקרים בתחום

ככל שהם התמידו יותר בפעילות גופנית כך הסימפטומים לדיכאון פחתו
1. במחקר שנערך במרכז פסיכיאטרי באוניברסיטה בדנמרק ( Psychiatric Center Bispebjerg, Bispebjerg University Hospital, Denmark) נמצא קשר הפוך בין זמן ההתערבות הקלינית בדיכאון לבין מידת ההשפעה של האימון הגופני על דיכאון. אולם, נמצא לפי מספר מחקרים שנבדקו שאין לאימון גופני השפעה ארוכת טווח על שיפור הדיכאון הקליני וההשפעה פגה לאחר מספר חודשים (במידה ומפסיקים להתאמן על בסיס קבוע). לפיכך ניתן להבין שלאימון הגופני השפעה קצרת טווח על דיכאון. לכן מומלץ להתמיד בפעילות הגופנית על מנת להאריך את השפעת האימון להפחתת רמת הדיכאון.

2. מחקר שערך מכון פסיכיאטרי בלונדון ( Department of Psychological Medicine, Institute of Psychiatry, Weston Education Centre, London. UK. ) בדק כ- 400 איש. מולאו שאלונים לגבי מידת הפעילות הגופנית שלהם ואופי הפעילות וכן מידת הדיכאון והחרדה של המשתתפים. נמצא קשר הפוך בין מידת הפעילות הגופנית שהמשתתפים עשו בזמנם הפנוי לבין חומרת הסימפטומים של דיכאון – ככל שהתמידו יותר בפעילות גופנית כך הסימפטומים לדיכאון פחתו. עצימות הפעילות הגופנית לא הייתה משמעותית לתוצאות המחקר. לפי הממצאים, מבוגרים העוסקים בפעילות גופנית סדירה בכל עצימות שהיא ילקו פחות בדיכאון. מסתבר שההקשר של הפעילות הגופנית בשעות הפנאי ובחברותא הוא בעל משמעות בהפחתת הסימפטומים לדיכאון.

3. במחקר שנערך במחלקה פסיכיאטרית בברלין (Department of Psychiatry and Psychotherapy, Campus Charité Mitte, Charité - Universitätsmedizin Berlin, ) נבדקה ההשפעה של אימון גופני על רמות החרדה והדיכאון ואת הפוטנציאל הטיפולי של אימון גופני בהפרעות אלו. נמצא כי אימון גופני סדיר יעיל במיוחד בהפחתת סימפטומים של חרדה ודיכאון. עם זאת השימוש הקליני באימון גופני לצורך זה עדיין נמצא בחיתוליו (נכון לשנת המחקר – 2008).

לסיכום, פעילות גופנית יכולה להוות כלי יעיל במיוחד לטיפול בדיכאון. חשוב לזכור שעל מנת שהתוצאות תהיינה טובות חשוב להקפיד על ביצוע של פעילות אירובית והתמדה בפעילות הגופנית על בסיס קבוע.

ד"ר איתי זיו הוא סגן מנהל קמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב. הוציא לאור את האנציקלופדיה לפעילות גופנית - "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים". צור קסטל – M.S Sport & Exercise Science, מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ בקמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב.

קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , ,

יום רביעי, 1 בספטמבר 2010

בית חולים לחולי נפש טירת הכרמל - אירנה חיימוב הורשעה בהתעללות והפרת אמונים

הכתבה השפילה קשישה והורשעה בהתעללות ובהפרת אמונים , קובי מנדל , מערכת וואלה! חדשות , יום רביעי, 1 בספטמבר 2010

אירנה חיימוב תושבת טירת הכרמל ששימשה כאחות במרכז בריאות הנפש בעיר הורשעה בהתעללות לאחר שהטילה אימה על קשישה, גידפה אותה וייחלה למותה. היא גם הורשעה בהפרת אמונים, משום שהשתמשה לרעה בכוח שהופקד בידיה כעובדת ציבור

בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע הבוקר (רביעי) את אירינה חיימוב (48) (קישור לגזר הדין), תושבת טירת הכרמל, בהתעללות בחסר ישע ובהפרת אמונים. דבר ההתעללות פורסם בתוכנית "כלבוטק". היא הורשעה כי התעללה והשפילה מטופלת חסרת ישע במרכז בריאות הנפש בטירת הכרמל, קיללה אותה וצעקה עליה, כאשר המטופלת היתה במצב בו היא לא יכלה להגן על עצמה.

אירנה חיימוב הורשעה בכך שהושיבה את הקשישה בה טיפלה על אסלת בית שימוש ורחצה אותה תוך התעלמות מתלונותיה שהמים חמים מדי עבורה. "למעשיה של הנאשמת התלווה שימוש בכוח. היא נהגה במטופלת באופן שהטיל עליה אימה ופחד ופגע בה ובכבודה כאדם. בנסיבות אלה, מעשיה של הנאשמת מהווים התעללות במטופלת", נכתב בפסק הדין.

עוד נקבע כי מצפייה בקטע שצולם בתוכנית התחקירים עולה בבירור, ש"המטופלת חשה אי נוחות קיצונית, לא היה לה נעים להתקלח והיא הביעה את תחושותיה באופן ברור". השופט גם קבע, כי הקשישה נותרה בעמדת נחיתות מול המטפלת וללא כל יכולת התנגדות.

"הנאשמת פעלה בחוסר רגישות קיצוני ובגסות הראויה לגנאי כאשר בתגובה לטרונייתה של המטופלת על כך שהמים 'שורפים' השיבה לה 'טוב מאוד, שייקח אותך אלוהים'", כתב השופט עודד גרשון. הוא הוסיף כי "עבירת הפרת אמונים הינה אחד מקווי ההגנה האחרונים של הציבור בפני השימוש לרעה בכוח השלטון, והיא מהווה איזון לכוח יוצא הדופן שהופקד בידי עובד הציבור".

תכנית כלבוטק על בית חולים לחולי נפש בטירת הכרמל קשר השתיקה במלוא כיעורו
.

.

.

.
קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

יום שבת, 10 ביולי 2010

תרופות נגד פסיכוזה מהדור החדש לרבות ריספרדל, זיפרקסה, סרוקוול וריספונד גורמות לעלייה במשקל ולסוכרת

תרופות נגד פסיכוזה מהדור החדש גורמות לעלייה במשקל ולסוכרתהכתבה תרופות נגד פסיכוזה מהדור החדש גורמות לעלייה במשקל ולסוכרת , דן אבן , הארץ , 09.07.2010 , תצלום: טלי מאייר

משרד הבריאות הזהיר אלפי חולים

ראשי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות פנו בימים האחרונים לכ-16 אלף נפגעי נפש משתקמים המתגוררים במסגרות קהילתיות לאחר אשפוזים פסיכיאטריים, וקראו להם לבחון עם רופאיהם את השפעת התרופות שהם צורכים. הרקע לפנייה הוא סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת ועלייה במשקל בעקבות שימוש בתרופות נגד פסיכוזה מהדור החדש, שנמצאות בשימוש נרחב בקרב נפגעי הנפש בארץ. סקר שנערך במשרד הבריאות לפני כשנה מצא כי כ-20% מהדיירים בהוסטלים בישראל סובלים מסוכרת - נתון הקשור לטענת המשרד לשימוש בתרופות פסיכיאטריות.

בפנייה למשתקמים קבעו ראש האגף לבריאות הנפש, ד"ר גדי לובין, מנהל המערך הקליני, ד"ר איגור ברש, והממונה על השיקום במשרד הבריאות, יחיאל שרשבסקי, כי "תרופות מהדור החדש גורמות לפחות תופעות לוואי שהפריעו מאוד למטופלים בעבר לרבות קושי בתנועות, נוקשות בשרירים וכיווצי שרירים. עם זאת, התרופות יכולות להגביר תיאבון וצריכת אוכל אצל המטופלים וכתוצאה מכך לגרום לעלייה במשקל ולסוכרת, עלייה ברמת השומנים בדם ועלייה בלחץ הדם". ראשי המשרד קוראים למשתקמים להקפיד על אורח חיים בריא, תזונה נכונה ופעילות גופנית יומיומית כדי לצמצם את הסיכון לתופעות הלוואי, ולעקוב אחר משקל הגוף ורמות הסוכר בבדיקות דם.

נושא תופעות הלוואי של תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור החדש הועלה כבר במארס 2009 בפני יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, פרופ' משה קוטלר. במכתב שלח שרשבסקי לקוטלר נטען כי רופאים רבים בישראל נוטים לתת תרופות מהדור החדש לחולים רבים הסובלים מהתקפים פסיכוטיים, ובעיקר חולי סכיזופרניה, "מבלי להתייחס ברצינות מספקת לתופעות הלוואי של התרופות". לדבריו, "ידוע כי תופעות לוואי אינן מופיעות אצל כל משתמש בתרופות מהדור הישן, ולכן ראוי כי אלו שלא יפתחו תופעות אלו ישתמשו בתרופות מהדור הישן. יהיו אף אנשים שבמכלול השיקולים יעדיפו אותן על פני התרופות החדשות מחשש להשמין ולחלות בסוכרת".

בישראל מטופלים עשרות אלפי אנשים בתרופות נגד פסיכוזה. בעבר היו נהוגות תרופות מהדור הראשון, להן נלוו תופעות המכונות אקסטרפירמידליות, הכוללות בעיקר כיווצי שרירים ורעידות. בעשור האחרון נכנסו בהדרגה לשימוש תרופות מהדור החדש, המכונות אטיפיות, אולם במהרה התברר כי גם להן תופעות לוואי של עלייה במשקל וברמות הסוכר בדם, הבאות לעתים לידי ביטוי רק בשימוש מתמשך. התרופות שנמנו במכתב של משרד הבריאות הן זיפרקסה וריספרדל, וקיימות גם תרופות נוספות, לרבות ריספונד - שהיא תרופת העתק (גנרית) לריספרדל וסרוקואל, שנקבע כי הן עלולות לגרום לשינויים ברמות הסוכר בדם.

במשרד הבריאות מדגישים כי "לאחר ההחלטה על התרופות המועדפות, הכרחי להקפיד על נטילתן היות והן מונעות החמרה במצב הנפשי". כמו כן, ממליצים במשרד להתייעץ עם רופא המשפחה בנוגע לאורח החיים הבריא המתאים לכל אחד, תוך התחשבות בתרופות שהוא נוטל.

קישורים:
  • סמים אנטיפסיכוטיים - סוכרת בתוספת למחלת הנפש - תרופות הדור החדש נגד סכיזופרניה ומחלות אחרות מגבירות את הסיכון ללקות בסוכרת - כך מזהירים ארגוני בריאות בארצות הברית - הכתבה סוכרת בתוספת למחלת הנפש , ערן שיפרמן , הארץ , מרץ 2004- ארבעה ארגוני בריאות גדולים בארצות הברית יצאו בסוף ינואר בהודעה משותפת ובה הם מזהירים כי לתרופות אנטי-פסיכוטיות ממשפחת ה-atypical יש תופעת לוואי של עלייה בסיכון ללקות בסוכרת ו/או במשקל יתר...
אין תגובות:
תוויות: , , , , , , ,

יום חמישי, 6 במאי 2010

בית חולים אברבנאל - בת ים: חשד להתעללות במטופל

דוקטור יהודה ברוך - מנהל בית חולים אברבנאלהכתבה רק לא "אברבנאל" , mynet , מאי 2010 , אורה חושחו

אב מבת ים מבקש מבית המשפט שיורה להעביר את בנו מ"אברבנאל" לבית חולים אחר, מכיוון שהוא מוטרד שם מינית ואיימו על חייו. מנהל בית החולים: "אנחנו לא מחזיקים חולים כבני ערובה"

דרישה מבית המשפט: אב מבת ים שבנו מאושפז בבית חולים "אברבנאל", מבקש מבית משפט השלום בראשון לציון להעביר אותו משם. בבקשתו ציין האב: "הוא מותקף מינית ומאויים ברצח".

האב מפרט בבקשה כי בנו (25) אושפז בבית החולים בגלל תלונה במשטרה שהגישה אמו על הטרדה. השופטת שבפניה נערך הדיון קבעה, בהמלצת חוות דעת פסיכיאטרית, כי הבן זקוק לטיפול פסיכיאטרי.

האב מבקש להתמנות כאפוטרופוס זמני לבנו. "לאחר שישוחרר הוא יעבור לגור איתי, מאחר שאני ואמו גרושים", נאמר בבקשה. "עמדת האם חיובית בהחלט. אנחנו רוצים את טובת הבן: להעביר אותו למקום שבו לא יפגע, כפי שהוא נפגע בבית החולים".

האב טוען שערער על האשפוז לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית, אך היא דחתה את בקשתו. עוד הוא אומר שבנו הוטרד מיניות, והוגשה על כך תלונה במשטרה. "לא יתכן שהוא יותקף מינית מדי לילה או שיאוים ברצח". לטענת האב, בעת ביקורו בבית החולים "הותקפנו על ידי אחד החולים, שאף איים על בני שירצח אותו".

מנהל המרכז הרפואי "אברבנאל", ד"ר יהודה ברוך, אמר בתגובה כי טרם קיבל את הבקשה, אך הוא מכיר את המקרה. "אנחנו שוללים כמובן את הטענה שלו על תקיפה מדי לילה. נגיב על כך בבית המשפט, אם נצטרך. לגבי הבקשה להעברה, כפי שהוסבר לו, זכותו לבקש. אנחנו מוכנים להעביר אותו לכל בית חולים אחר שיהיה מוכן לקבל אותו. אנחנו לא מחזיקים חולים כבני ערובה", אמר ד"ר ברוך.

רק לא "אברבנאל" , mynet , מאי 2010 , אורה חושחו


קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , , , ,

יום שבת, 24 באפריל 2010

נתניה - הזנחת חוסים בהוסטל לחולי נפש - תחקיר: "נפלו לידיים של בוארון"

הדיירים מסתובבים רעבים ברחובות ומקבצים נדבות | אחד מהם שסבל מכינים, רוסס בקוטל חרקים | העובדות נאלצות לחתום על חוזי העסקה לא חוקיים | המבנים מסוכנים מבחינה בטיחותית ותברואתית | ככה זה כשהוסטלים לחולי נפש, הנמצאים בפיקוח המדינה, מנוהלים ע"י שאול בוארון, חבר נרכז הליכוד שאין לו שום הכשרה - אבל יש לו קשרים במקומות הנכונים | בוארון: כל הטענות שקריות

תחקיר ידיעות אחרונות , מוסף לשבת - תחיה ברק - צילום: טל שחר , 23.04.2010

ברחובות נתניה התרגלו למראה החוסים מהוסטל 'זנגוויל', המיועד לחולי נפש, מסתובבים ברחובות בבגדים בלויים, פושטים יד, מתחננים לאכול. "הם מגיעים למכולת שלי לעתים קרובות מבקשים ממני ומהלקוחות כמה שקלים, מצרכים או סיגריות", אומר פנחס רבה, הבעלים של מינימרקט "תודה רבה. "אני לא אגיד 'לא' לאדם שמבקש ממני אוכל, כי הוא רעב". "החוסים באים לפה ואמרים לי 'אנחנו רעבים, אין לנו כסף' ", מעיד גם הבעלים של מכולת "פדלפון" הסמוכה להוסטל.

שרה (שם בדוי) שעבדה בהוסטל בעבר, לא מופתעת לשמוע את הדברים. היא הייתה שם וראתה במו עיניה את החוסים. "התנאים ב'זנגוויל' לא אנושיים" מספרת שרה. "ההוסטל מטונף ומוזנח. איפה שאפשר לחסוך חוסכים, ובעיקר החוסים מסתובבים שעות בחוץ ללא השגחה". ...

... קרוב משפחה של חוסה אחר ב'חיי עזרא' מספר כי גם הוא נאלץ להוציא אותו מהמוסד. "כשבאתי לבקר תמיד ישבנו בחצר, כי בפנים הסריח משתן ומעשן סיגריות. לא פעם הוא היה מלוכלך ורטוב. נראה שלא ממש בדקו אם הוא אכל". ...


לכתבת התחקיר המלאה הקלק על התמונה:

תחקיר - הוסטל לחולי נפש - נתניה
תחקיר - הוסטל לחולי נפש - נתניהתויות: הוסטל זנגוויל, הוסטל 'חיי עזרא', חברת א.ב שיקום בע"מ, הפרטה, עיריית נתניה, תנאי עבודה, שאול בוארון, אילנית בוארון

קישורים:
12 תגובות:
תוויות: , , , , , ,

יום ראשון, 4 באפריל 2010

טיפול נמרץ - יחסים מסוכנים של ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות הפסיכיאטר ד"ר שלום ליטמן

הכתבה "טיפול נמרץ" , רן רזניק , 7 ימים , ידיעות אחרונות , 02.04.2010 , צילום: אלדד רפאלי.

הפרשה שמסעירה את צמרת הממסד הרפואי בישראל: נגד ד"ר שלום ליטמן, מבכירי הפסיכיאטרים בארץ ומי ששירת כראש שירותי בריאות הנפש, הוגשה תלונה של מטופלת, אשר ליטמן ניהל עימה רומן - כולל יחסי מין על ספת הקליניקה.

הקשר מהווה הפרה חמורה של כללי האתיקה, נגדע על ידי ליטמן - ומצבה הנפשי של המטופלת, אלמנת צה"ל שנשלחה אליו מטעם משרד הביטחון, הידרדר: "אני חשה מתה מבפנים, הוא רצח לי את הנפש". ד"ר ליטמן: "חטאתי, עוויתי, פשעתי".

"אחרי שיצאתי מהדיכאון ממש פרחתי. הרגשתי מצוין והוא התחיל להחמיא לי: שיש לי גוף יפה, שאני נראת כמו פרח. היה לי לא נוח עם זה ... הוא גבר נשוי ... הרגשתי שזה לא בה ממקום של מטפל, אלא ממקום של דברים שנאמרים בין גבר לאישה שמוצאת חן בעיניו ... הרגשתי שהוא התחיל לשתף אותי גם בחיים שלו ... ראיתי שהוא יושב באי נוחות והבנתי שהוא מעוניין בי .. אמרתי לו: 'חבל שאתה נשוי' ... הרגשתי שהוא עזר לי כל כך אז אני חייבת לו, הרגשתי שהוא נתן לי הרגשה שרק אני יכולה לעזור לו בבדידותו, והנה הזמן לתגמל אותו על העזרה שהוא הגיש לי .. וככה זה התחיל. הוא פשוט קם ממושבו. יש לו כורסה כזאת של מטפל שיש בה עוד מקום פנוי בדרך כלל, ויש לו ספה בצד הקיר שנפתחת למיטה זוגית, אם צריך כמובן... הוא בא וישב לידי , חיבק אותי, נישק אותי, לקח את היד שלי.. וכך הוא הגיע לסיפוק.. הוא המשיך לטפל בי, הכל היה במסגרת הטיפול, הייתי מטופלת שלו, הופנתי אליו על ידי משרד הביטחון.. כשהייתי באה אליו הוא היה פותח את המיטה למיטה זוגית. במרפאה שלו (היו) מגבת, סדינים ומצעים, כל מה שצריך בשביל זה. היינו מקיימים יחסים מלאים במרפאה כמטופלת שלו". (מתוך עדותה של "גליה" נגד הפסיכיאטר ד"ר שלום ליטמן - ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות)

... במארס 2009 החליטה ועדת הקובלנה להרשיע את ד"ר ליטמן בהתנהגות שאינה הולמת רופא ע"פ הודאתו. הוועדה ציינה כי: "קיום יחסי מין בין רופא מטפל למטופלת שלו... הינו התנהגות בלתי אתית ואינו הולם רופא" ...

למאמר המלא הקלק על התמונות.
יחסים מסוכנים - דוקטור שלום יחסים מסוכנים - דוקטור שלום יחסים מסוכנים - דוקטור שלום יחסים מסוכנים - דוקטור שלום
קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , , , ,

יום חמישי, 11 במרץ 2010

נלחמים על שפיותם - מערכת בריאות הנפש במדינת ישראל חולה

מבט שני , מרץ 2010 , "נלחמים על שפיותם" - מערכת בריאות הנפש בישראל חולה. החולים המאובחנים אצלה נתונים לעתים בידיים לא מקצועיות, עד שאבחון אחד שגוי יכול להרוס חיים שלמים של אדם בריא בנפשו.

נתן אייבושיץ, אושפז 10 שנים בבית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה" כחולה סכיזופרניה, אף שלמעשה חלה ב- OCD הפרעה אובססיבית לנקיון.

רק לאחר 10 שנים גילה רופא אחר, כי נתן אינו חולה בסכיזופרניה, וכי הוא חולה בהפרעה טורדנית כפייתית - OCD.

נתן טופל במשך 10 שנים בתרופות אנטי פסיכוטיות חזקות נגד סכיזופרניה. במקרה, נתן הגיע לאחר 10 שנים לבית חולים אחר, לפרופ' יוסף זוהר, שגילה כי נתן אינו חולה סכיזופרני.

נתן קיבל תרופות שגויות שגרמו לו לתופעות לוואי קשות ביותר. רעידות בכל הגוף, איבוד שליטה על הסוגרים, אימפוטנציה והתופעה הקשה ביותר הנקראת אקטזיה - אי שקט ברמה אטומית. נתן מספר כי התופעה הזו גורמת לאנשים להתאבד מאחר ואינם מסוגלים לשאת את הסבל הנגרם להם.
.
.
ב- 2009 כותב הפסיכיאטר המומחה פרופ' חגי חרמש בחוות הדעת: "נתן אובחן בראש ובראשונה כסובל מסכיזופרניה. בעוד שהיו סימנים קלאסיים לכך שמצבו מתאים בעיקר להפרעה טורדנית כפייתית OCD. הטעות הייתה בלתי סבירה, לאור הסימנים הברורים שהצביעו על האבחנה הברורה."

העיתונאית קרן נויבך מנחת תכנית מבט שני מראיינת את הפסיכיאטר ד"ר יעקב פוליקוביץ, מנהל מרכז בריאות הנפש בטירת הכרמל.

קרן נויבך : "איך קורה שחולה מאובחן באבחנה מסוימת, ו- 10 שנים, 10 שנים, לא שנה, לא שנתיים, לא עולים על הטעות?"

הפסיכיאטר ד"ר יעקב פליקוביץ, מנהל מרכז בריאות הנפש בטירת הכרמל: "האבחנה נעשית על ידי רופא בחדר המיון. אם קרה מצב שחולה מסוים נבדק, וחלה איזה שהיא טעות באבחנה, לצערנו, אנחנו חלק מעולם הרפואה, וכנראה אובחן האדם על פי קריטריונים מסוימים שהתאימו לאבחנה שהותאמה לו."

קרן נויבך: איזה בקרה יש לצוות הרפואה?

ד"ר יעקב פליקוביץ: "אדם זכאי לבקש חוות דעת חיצונית מחוץ לבית החולים, על חשבונו ומטעמו, ומטעם משפחתו כמובן, או לחילופין אם הוא לא מאושפז באשפוז כפוי הוא זכאי להשתחרר מבית החולים".

קרן נויבך: עולות פה שאלות מאוד קשות. שאלת האשפוז הכפוי. ברור לחלוטין שנתן לא היה מסוכן לסביבה. 10 שנים לקח תרופות ואין שיפור במצב. מצב סטטי. האם הבקרה העצמית של המערכת במקרה התאורטי, לא היה בה להדליק עשרות נורות אזהרה?

ד"ר יעקב פליקוביץ: "לצערנו אנחנו לא תמיד מצליחים לרפא, אנחנו מצליחים לטפל, ומנסים לתת תרופות אחרות, לנקות אותם מהתרופות ואז לנסות לטפל בתרופות אחרות."

קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , ,

יום שלישי, 9 בפברואר 2010

ישראל 2010 - קלונה של מערכת הבריאות - מוסדות פסיכיאטריים אינם ראויים למגורי בעלי חיים

פברואר 2010 - ועדת העבודה הרווחה והבריאות בכנסת - הודעה לעיתונות בעניין מצבם של בתי החולים לבריאות הנפש בישראל

דיון טעון במיוחד בנושא מצבם של בתי החולים לבריאות הנפש בישראל בהשתתפות סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרדו בעקבות פנייה דחופה של ח"כ איתן כבל
.

.
בראשות הועדה עמדה ח"כ רחל אדטו שפתחה את הדיון בסקירה של מצבם הקשה של בתי החולים לבריאות הנפש לדבריה :

"בחודש האחרון ערכתי סיורים ב- 3 בתי החולים ואני חייבת להודות למרות ניסיון של 30 שנה במערכת הבריאות בישראל הטלטלה והשוק שעברתי בעקבות הביקורים – חוויה קשה ביותר. וועדת הבריאות מהווה הפה והלובי לאותם חולי נפש המאושפזים בתת תנאים בבתי החולים הפסיכיאטריים. תמונת המצב שהוצגה בפני הוועדה קשה ויש שיגדירו אותה מזעזעת. כחברה אנו נמדדים לפי יחסנו לחוליות החלשות, לא על פי מצב החוליות החזקות שבינינו, וכחברה אנו נכשלים ביחס לאוכלוסיית חולי הנפש אחת מהחוליות החלשות ביותר. בעבר קראנו למוסדות אלה בתי משוגעים וזרקנו את אותם חולים רחוק מהעין ורחוק מהלב, היום הרפורמה קוראת להם נכי נפש אך היחס נותר בעינו”

יוזם הדיון ח"כ איתן כבל אמר: "לחולי הנפש אין לובי שיצעק את צעקתם. חולי הנפש נזרקים לשוליים. משרד הבריאות והאוצר חייבים להעמיד תקציבים מיידיים לשיפוץ בתי החולים".

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר: "עשיתי ביקורי פתע בכפר שאול ואעשה עוד . המטרה שלי היא לזעזע את המערכת. המצב היום תת אנושי. אסור פשוט אסור לאשפז אנשים במקומות האלו. יכול להיות שאסגור בית חולים. אני לא אהסס כי המצב נורא ואיום. את בית החולים אברבנל איני מתכוון לסגור ומעדיף לשפץ אותו. ע"פ חישובים שלנו יש צורך בתקציב של 700 מיליון ₪ ע"מ לשפץ את בתי החולים".

סגן השר הוסיף : "יש בתי חולים שהמצב בהם הוא תת אנושי. אני שוקל ברצינות לסגור מקומות. בתי החולים לא מתאימים למגורי בעלי חיים".

איתן חיים מנכ"ל משרד הבריאות נשמע אף חריף יותר ואמר:" המצב בבתי החולים בישראל מזכיר תקופות שחורות בחיים של עם ישראל. ערכתי ביקורים והזדעזעתי. אני נשבע שלא אשכח. החוק מאפשר לי לסגור אז אולי באמת צריך לסגור את כולם ובכך נזעזע את המדינה" .

סגן השר יעקב ליצמן השיב לכך ואמר : "הפחד שלי שאם נסגור יבוא האוצר ויגיד יופי".

נציג האוצר משה ברסימנטוב: "משרד הבריאות צריך לגבש תוכנית מסודרת . נשב איתם נראה מה בר ביצוע ואיך מוצאים משאבים. לצערי עדיין לא הוגשה לנו תוכנית קונקרטית. אני מאמין שביחד עם משרד הבריאות נגרום לדברים לקרות".

יהודה רון אחראי פיתוח במשרד הבריאות הבטיח כי כבר מחר הוא מתכוון לזמן קבלן שיתחיל בשיפוץ כפר שאול .

הועדה קבעה דיון מעקב נוסף ובהודעת הסיכום נכתב :

הוועדה קובעת בצער כי בריאות הנפש היא החצר האחורית המוזנחת של מערכת הבריאות בישראל. הוועדה קוראת למשרד הבריאות להעמיד את נושא בריאות הנפש בסדר עדיפות גבוה של המשרד ולהבטיח רמת שירות בריאות הולמת ומספקת לאוכלוסיה שמטבעה מתקשה לתבוע את זכויותיה.

הוועדה קוראת למשרד האוצר לתקצב בצורה ראויה את מערכת בריאות הנפש בישראל.

הוועדה מבקרת בחריפות את תנאי האשפוז הירודים של המוסדות לבריאות הנפש בכלל ובעיקר במרכזים הרפואיים: ירושלים - כפר שאול ואיתנים וביה"ח אברבנאל בבת ים, ובמרכז – מזרע.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות לפתור לאלתר בעיה זו על מנת שהחולים המאושפזים ועובדי המקום יזכו בתנאי אשפוז ועבודה ההולמים מדינה נאורה. הוועדה קוראת למשרדי האוצר והבריאות למצוא פתרונות לנושאים דחופים אלו ורושמת לפניה את התחייבותו של סגן שר הבריאות להציג אותם בפני הוועדה בתוך חודש ימים.

קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , ,

יום רביעי, 20 בינואר 2010

יעקב ליצמן בביקור פתע בבית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול: "לו יכולתי, הייתי מוציא צו סגירה למקום"

הכתבה יעקב ליצמן בביקור פתע בבית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול: "לו יכולתי, הייתי מוציא צו סגירה למקום" , דן אבן , הארץ , 20.01.2010

סגן שר הבריאות ערך ביקור פתע בביה"ח הפסיכיאטרי כפר שאול ונתקל בתנאי האשפוז הקשים, שנחשפו ב"הארץ". "לא האמנתי שזה המצב"
.

.
סגן השר הבריאות יעקב ליצמן ערך הבוקר (רביעי) ביקור פתע בבית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול, בו מאושפזים כ-200 חולים. במהלך הביקורת, הראשונה בסדרת ביקורי פתע שמתכנן ליצמן בבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ, נתקל סגן השר בתנאי האשפוז הקשים ובמחלות, שנחשפו לפני חודש ב"הארץ".

תנאי אשפוז קשים בכפר שאול , תצלום:דניאל בר אוןתנאי אשפוז קשים בכפר שאול , תצלום:דניאל בר און

"ידעתי שהמצב בבתי החולים הפסיכיאטריים קשה, אך לא האמנתי שזה המצב", אמר ליצמן בשיחה עם "הארץ". במהלך הביקור, הורה ליצמן לסגור את אחד החדרים במחלקה הסגורה לחולים כרוניים, בו מאושפזים ארבעה חולים ועולה ממנו ריח חריף של שתן. בנוסף, הורה ליצמן להוציא ממחלקה סגורה נוספת את ט', אשה המאושפזת שם לבדה עם מעל לעשרה גברים, ולהעבירה למחלקה אחרת.

"זה לא מצב לבית חולים בשנות האלפיים וגם לא במאה הקודמת. אם היתה לי אפשרות הייתי מוציא צו סגירה, אך אין לאן להעביר את החולים", אמר. במשרד הבריאות נקבע דיון דחוף לשבוע הבא כדי לפתור את מצוקת האשפוז במוסד. "אבדוק את הנושא ביסודיות", התחייב ליצמן.
122% תפוסה

בשבוע שעבר סיירו בכפר שאול יו"ר האופוזיציה ציפי ליבני יחד עם ח"כ ד"ר רחל אדטו מסיעת קדימה, והשתיים חזו בתנאי האשפוז הקשים במחלקות. זאת בעקבות חשיפת "הארץ" על הצפיפות במחלקות הסגורות בירושלים, המתבטאת באשפוז מטופלים במסדרונות ובחדר האוכל המחלקתי בבית החולים איתנים ובהעברת מאושפזים בלילה למיטות פנויות בחדר המיון בכפר שאול.

בין היתר, נערך ביקור במחלקה הסגורה המיועדת לגברים, בה נמדדים 122% תפוסה ברמה שנתית. כיום שוהים במחלקה 30 מאושפזים בתנאי צפיפות, עד חמישה חולים ישנים בחדר, וחלקם מועברים בלילה למיטות, כשבמחלקה שלושה תאי שירותים ושלוש מקלחות מוזנחות שלא שופצו קרוב לשני עשורים.

"המצב שנחשפנו אליו משפיל, ומבזה את כולנו כחברה ישראלית", אמרה אדטו בתום הביקור. "זו השפלה לאשפז חולים בחדרים עם טיח מתקלף, כשיש תאי שירותים בודדים לעשרות מאושפזים, על אחת כמה וכמה בבית חולים פסיכיאטרי. לא ייתכן שבית חולים הנותן מענה לתושבי כל אזור ירושלים יעמוד בתנאים כאלה".

לפני 15 שנה הופסקה הקמת מבנה חדש בכפר שאול לאכלוס שלוש מחלקות פעילות, תחילה בעקבות צו מניעה שהגישו תושבי שכונת הר נוף הסמוכה לבית החולים, בה מתגוררים ראשי תנועת ש"ס, ובהמשך בגלל הצורך באישורים ממינהל מקרקעי ישראל, ולאחרונה מעיריית ירושלים.

הסיור נערך על רקע סכנת סגירה שעדיין מרחפת מעל "כפר שאול", זאת לאור תוכניות שנבחנו בשנים האחרונות לפינוי בית החולים, המשמש קרקע נדלנ"ית, בין היתר תוך בחינת העברתו יחד עם בית החולים איתנים לקרקע במתחם בית החולים הדסה. בנוסף, סגן שר הבריאות הודיע לאחרונה על כוונתו לבצע הפרדה מגדרית בכפר שאול ואיתנים, ותחילה בהקמת מחלקת נשים נפרדת באיתנים, בהסכמת הנהלת בית החולים.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "המשרד מכיר בצורך לשדרג את המבנה בכפר שאול, ומזה שנים שקיימת תוכנית בנייה למקום. עם זאת, לא מתאפשרת בנייה במקום בשל התנגדות תושבי האזור למיקום בית החולים. בניין האשפוז החדש מעוכב מזה שנים בוועדה המחוזית והמקומית בשל התנגדות תושבי שכונות האזור, ורק לאחר ערעורים התקבל לבניית שלוש מחלקות במקום מבנה אחר שנהרס. מזה כשנתיים, משרד הבריאות מנסה להשיג אישור מנהל מקרקעי ישראל והוועדה המקומית בעיריית ירושלים להתחלת הבנייה, אך לצערנו עד כה לא התקבל האישור".

קישורים:
תגובה 1:
תוויות: , , , ,

יום ראשון, 18 באוקטובר 2009

ביקורת פתע: תזונה הלקויה של נפגעי הנפש - ללא פעילות גופנית

פסיכיאטריה לחולי נפש של משרד הבריאות - לא רק סמים פסיכיאטריים חסרי תועלת בעלי תופעות לוואי קטלניות, אלא גם תזונה לקויה של חטיפים רווית שומניים ופחמימות, ללא פעילות גופנית.
.
המאמר ביקורת פתע: התזונה הלקויה של נפגעי הנפש , מיטל יסעור בית אור , אוקטובר 2009 , ynet

כ-3,000 נכי נפש מתגוררים בהוסטלים ברחבי הארץ, במטרה לעבור שיקום ולצאת מחדש לחיים. מבדיקה שערך משרד הבריאות עולה כי רמת התזונה במוסדות אלו נמוכה: חוסים רוכשים סיגריות בתקציב שמיועד למזון והמזון הנצרך מורכב רובו ככולו מחטיפים, ממתקים או מוצרי מזון אחרים עתירים בשומן ובסוכר. ויש לכך השלכות על סיכויי ההחלמה של החוסים
.
ביקורת של משרד הבריאות שנערכה בכל ההוסטלים כמעט שבהם שוהים נפגעי הנפש גילתה מצב תזונתי מעורר דאגה. דיאטניות שביקרו במקום גילו כי נפגעי הנפש שנמצאים במסגרת תומכת בקהילה אוכלים ארוחות לא מסודרות ולא מאוזנות, רוכשים סיגריות בתקציב המיועד למזון, צורכים מזון מהיר ומזון עשיר במלח, שותים מיץ ולא מים ונוהגים בניגוד לכל ההמלצות התזונתיות המקובלות.

בישראל ישנם 120 הוסטלים שבהם מתגוררים כ-3,000 נכי נפש. עוד כ-9,000 נכי נפש מתגוררים בדיור מוגן.

"מצאנו ליקויים רבים", סיפרה פאינה צודיקוב, דיאטנית במשרד הבריאות. הביקורת נעשתה על ידי דיאטנים של המחלקה לתזונה בשיתוף עם סטז'רים לתזונה, שערכו תצפיות בהוסטלים.

.

קונים סיגריות במקום מזון

בביקורות נמצא כי לא קיימת רשימת קניות שבועית, בתקציב המיועד למזון נרכשים פריטים בעלי ערך תזונתי נמוך וסיגריות, נמצאה רכישה של מזון מעובד, שהוא בריא פחות ונמצאו בעיות תברואתיות באכסון המזון. "לא כל המזון מספיק לכולם. אנחנו רוצים שכולם יאכלו באותה מידה ולא שאדם אחד יאכל הכל. נמצא שאין מקום אכילה מסודר בכל ההוסטלים. יש מקומות שבהם אוכלים בעמידה ומקומות שבהם כל אחד לוקח את המנה לחדר ואוכל במיטה. היו אפילו מקומות שבהם לא היה סכו"ם", סיפרה צודיקוב.

במחלקה לתזונה הבחינו שישנם הוסטלים שבהם אין ארוחת בוקר מסודרת וציינו כי הדבר חשוב במיוחד עבור נפגעי הנפש שנוטלים בשעות הבוקר תרופות פסיכיאטריות, שחשוב שיילקחו יחד עם מזון. בנוסף נמצא כי חלק מהחוסים הם חולי סוכרת שלא נפגשו עם רופא או דיאטנית לצורך איזון מצבם.

עוד נמצא כי החוסים מרבים לשתות מיצים ממותקים וממעטים לשתות מים, צורכים מעט ירקות ופירות, עושים שימוש רב בשמן לטיגון וצורכים ממתקים רבים, חטיפים וסוכר, לצד מוצרי חלב עם אחוזי שומן גבוהים. "היו מקומות שצרכו בהם 50 ק"ג סוכר לשבוע. ראינו אנשים ששמים בקפה או בתה ארבע וגם חמש כפיות של סוכר וראינו מוצרי חלב עם 15 אחוזי שומן", סיפרה צודיקוב.
.

סיכון תזונתי גבוה בשל נטילת תרופות

במחלקה לתזונה החליטו לנסות ולהנהיג שינויים קטנים ומדורגים שהצוות בהוסטלים וגם החוסים יוכלו ליישם אותם בקלות. כך למשל, הוגדר כי המדריך ששוהה בהוסטל בבוקר יכין ארוחת בוקר יחד עם החוסים. הצוות תודרך להעדיף


מתן מים לשתייה ולהציב מתקן למים במקום מרכזי. בחלק מההוסטלים עברו לשימוש בשקיקי סוכר אישים כדי להפחית את צריכת הסוכר במשקאות החמים. בנוסף, הודגשה בפני החוסים והצוות החשיבות של פעילות גופנית. בין אם מדובר בשימוש במדרגות במקום במעלית או בשיעורי תנועה או ריקוד.

התזונאית פאינה צודיקוב ציינה כי "נפגעי נפש נמצאים בסיכון תזונתי גבוה בשל נטילת תרופות, מחלות כרוניות נלוות, רמת פעילות גופנית נמוכה, הרגלי תזונה המובילים להשמנה ולזה מתלווה עישון מרובה". משרד הבריאות הוציא בעקבות הממצאים מדריך לתזונה נכונה בהוסטלים וכן עדכן את סל המזון שמקבלים המשתקמים, כך שיכיל רכיבי תזונה בריאים יותר.
.
הנתונים הוצגו בכינוס השנתי של עמותת עתי"ד, עמותת הדיאטנים בישראל, שנערך בפקולטה לחקלאות ברחובות.
.
קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

יום חמישי, 8 באוקטובר 2009

חשד להתעללות במוסדות פסיכיאטרים, בית חולים לב השרון - תחקיר

בבתי החולים הפסיכיאטרים מטופלים נקשרים ל- 18 שעות, מטופלת אחרת נקשרה מאחר וביקשה לראות רופא. שיטות הטיפול בבתי החולים הפסיכיאטרים במדינת ישראל, שנויות במחלוקת, מיושנות, ואף חשד להתעללות.
.



.

איילה - מטופלת בכפייה מספרת: "איזה כמה שעות ככה שכבתי, קשורה למיטה בעצם. צעקתי, צעקתי הרבה כי הדבר היחיד שאתה יכול להזיז זה הפה שלך".

מטופל אחר מספר: "מתעללים שם בלי סוף, קושרים אנשים ימים כלילות".

בת של מאושפז מספרת: "יום אחרי שאבא השתחרר הוא רק מלמל, 'הם הרגו אותי', 'הם הרגו אותי', הם הרגו אותי', 'הם הרגו אותי' ...".

המאושפזים, יש להם תחושות, וכאבים, מצוקות ופחדים, אבל אין להם קול ואין להם פנים. בתי החולים הפסיכיאטרים הם המקום שבו נמצאים האנשים הכי חסרי אונים במדינת ישראל. הציבור מעדיף לא לדעת ולא לשמוע מה קורה שם.
בהרבה מאוד מקרים יש במקומות האלו הכל, חוץ מחמלה, אהבה ויחס אנושי.

א' אושפז בבית החולים "לב השרון". כששוחרר נראו על רגליו סימני קשירה קשים מאוד: סימני קריעה, חתך של הבשר.
בתו מספרת: "הוא הגיע הביתה ופשוט צרח מכאבים. כל הליכה, כל התיישבות, כל תנועה שהיא הייתה מלווה בהמון כאב. ימים ושבועות לאחר מכן לאבא שלי היה קשה מאוד להתהלך בחופשיות"

קישורים:
תגובה 1:
תוויות: , , , , , ,

יום שלישי, 1 בספטמבר 2009

סאטירה: חברות התרופות מחפשות שווקים חדשים

חברות התרופות מחפשות שווקים חדשיםחברת התרופות ביג פארמה מחפשת כל הזמן דרכים חדשות כדי לפתח שווקים לתרופות פסיכיאטריות לייצר עוד רווחים. זוהי הוראה בלתי נמנעת של כל התאגידים: להיות רווחי יותר, תוך התעלמות מהנזק החברתי.
במקרה של ביג פארמה, את המרדף אחרי המשימה הזאת, מובילה בהכרח הכוונת מבחר הולך וגובר של צרכני תרופות, שיש להם פוטנציאל להפוך ללקוחות לכל החיים.

"התערבות מוקדמת"
תחילה היו תרופות נוגדות דיכאון. כאשר השוק היה רווי, חברות התרופות החלו למכור את הרעיון כי תרופות נוגדות דיכאון יהיו "כדורים שמחים", מתאים לא רק לשימוש במצבי דיכאון קל, אלא גם "מניעת דיכאון" (מה שנקרא "התערבות מוקדמת" שימוש בתרופות נגד דיכאון אצל אנשים בריאים לחלוטין כדי "למנוע" דיכאון מלהופיע).
זו היתה פריצת דרך עבור ביג פארמה: עכשיו הם יכולים למכור סמים לאנשים בריאים , ולא מוגבלים למכור תרופות רק לחולים.

כאשר גם השוק הזה נהיה רווי, הם הלכו על הילדים. שוק של מולטי-מיליוני דולרים. התעמולה משכנעת ילדים, כי כמעט כל ניסיון של עצב - לדוגמא: לאבד חיית מחמד, או פרדה מחבר - היא מחלה שניתן לטפל עם תרופות. בקרוב, מיליוני ילדים יצרכו תרופות כמו פרוזאק.
.
יעד צרכני חדש של חברות התרופות - חיות מחמד
כאשר שוק הילדים הצורכים תרופות נוגדות דיכאון כמו ריטלין נהיה רווי. חברות התרופות הבינו שיש ישות אחת במשק בית רגיל שעדיין לא סוממה, שיכולים להפוך למקור הכנסה חדש: הכלב של המשפחה.

ביג פארמה החלה להפעיל את הלובי ב-FDA לאישור תרופות נוגדות דיכאון עבור הכלבים. בפברואר 2007, ה-FDA אישר פרוזאק לכלבים. ככל הנראה, לכלבים יש "חוסר איזון כימי במוח" ולכן הם שזקוקים לטיפול בכימיקלים סינתטיים, בדיוק כמו ילדים ומבוגרים.

בקרוב יצאו טיפות ריטלין שישמשו לדגי נוי היפראקטיבים באקווריום.

אין תגובות:
תוויות: , ,
הירשם ל- רשומות (Atom)