בעוד הקשר בין סרוטונין לדיכאון הוא השערה פרועה שאין להסתמך עליה בלבד משום שלא ניתן למדוד במעבדה את רמות הדיכאון ואת רמות הסרוטונין במוח ממשיכים חברות התרופות לפתח גימיקים חדשים משיקולי תאוות בצע.
מה המשמעות שכעת יודעים את המקור לבעייה ויש תרופות מהדור החדש ? האם עד כה לא ידעו ונתנו תרופות לא מותאמות ? ישראל הלא היא ארץ שמש. איננו חיים בסקנדינביה. התרופה הטיבעית הזמינה, הזולה והיעילה ביותר מסתבר לפי ממצאי המחקר היא חשיפה לשמש. זוהי בשורה ! במקום זאת מודגש בכתבה יתר על המידה פירוט של כל מיני תרופות ההופך אותן הנשק האולטימטיבי. במה הן שונות ? אלה התרופות שאת שמן אני מכיר כמה שנים טובות. האם זו הבשורה של הגילוי במחקר? לכו תטבלו בשמש ויש ממנה הרבה וזול. זוהי מסקנתי ממצאי סריקת המוח. כל תחליף מלאכותי פחות ממוקד ופחות יעיל שלא לדבר על אפשרות קיימת לתופעות לוואי אותן מוצאים שנים רבות אחרי השקת התרופות ויוצאים בהכרזות נוספות של ״דור חדש של תרופות״.
סריקות מוח מגלות: למה אנחנו מדוכאים בחורף? , ד"ר איתי גל , 17.12.14 , ynet
חוקרים מדנמרק גילו את המנגנון המוביל לירידה ברמות הסרוטונין במוח בשעות החשכה, דבר המוביל לדכדוך. על פי ההערכות, סובלים כ-100 אלף אנשים בישראל מדיכאון חורף, בעיקר בשל התקצרות שעות האור
החורף הגיע ועמו הדכדוך האופייני: השמים הקודרים, החשכה המוקדמת, הגשם שגורם להסתגר בבית, פקקי התנועה - כל אלה תורמים לתחושת דיכאון אצל לא מעט אנשים בחורף. כעת מגלות סריקות מוחיות בדיוק מדוע זה קורה, במחקר שממצאיו הוצגו באחרונה בכנס לנוירופסיכופרמקולוגיה.
חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן שבדנמרק חקרו 11 אנשים הסובלים מדכדוך חורף והשוו אותם ל-23 מתנדבים בריאים. כולם עברו סריקה מוחית משוכללת במכשיר ה-PET, המציג לא רק את מבנה המוח אלא גם את הפעילות שבו.
החוקרים הבחינו בפעילות מוחית שונה בעונות הקיץ ובחורף אצל המתנדבים הסובלים מדיכאון.
סרוטונין, המעביר העצבי הפועל במרווח שבין תאי עצב (סינפסה),
אחראי בין היתר על מצב רוח טוב. הוא מפונה משם באמצעות החלבון SERT בחזרה אל תאי העצב, שם הוא אינו פעיל. בסריקות נמצא כי רמות הנשא SERT הייתה גבוהה יותר אצל אלה שסבלו מדכדוך החורף.
החוקרים הסבירו כי אור השמש מפחית את רמת הנשא SERT, וכך נותרת פעילות הסרוטונין ממושכת יותר ומצב הרוח מרומם. הירידה בשעות האור עם המעבר לשעון חורף מעלה את רמת ה-SERT, פינוי הסרוטונין מהיר יותר והוא הופך לבלתי פעיל - מה שמביא לתחושת הדכדוך.
ממצאי המחקר שופכים אור על הטיפול בדיכאון ובדכדוך, ועשויים להוביל למציאת דור חדש של תרופות שיעלו את רמות הסרוטונין באמצעות מנגנון ה-SERT.
על פי ההערכות, כמאה אלף אנשים בישראל סובלים מדיכאון חורף עקב המעבר לשעות אור קצרות יותר. ענף הפסיכיאטריה מכיר את התופעה עשרות שנים: אנשים הסובלים מדיכאון מדווחים על החמרה בשעות הערב.
התופעה נלמדה במיוחד באזורי סקנדינביה ובצפון אמריקה, שם שכיחות דיכאון החורף גדולה יותר.
בעבר ניתנו לתופעות הסברים שונים, ובשנים האחרונות מקובלת ההנחה שאחד הגורמים המשמעותיים לתופעה הוא החשיפה לאור המשפיע על ההורמון מלטונין בגוף, הוא "השעון הביולוגי".
הטיפול המקובל כיום לסובלים מהתופעה הוא חשיפה לאור בעוצמה של 3,000 לוקס, בהשוואה לאור משרדי רגיל המפיץ אור בעוצמה של כ-500 לוקס.
המטופל נחשף שעה אחת ביום לאור הבוהק, והתוצאה היא הקלה עד הפוגה מוחלטת בדכדוך או בדיכאון.
מה המשמעות שכעת יודעים את המקור לבעייה ויש תרופות מהדור החדש ? האם עד כה לא ידעו ונתנו תרופות לא מותאמות ? ישראל הלא היא ארץ שמש. איננו חיים בסקנדינביה. התרופה הטיבעית הזמינה, הזולה והיעילה ביותר מסתבר לפי ממצאי המחקר היא חשיפה לשמש. זוהי בשורה ! במקום זאת מודגש בכתבה יתר על המידה פירוט של כל מיני תרופות ההופך אותן הנשק האולטימטיבי. במה הן שונות ? אלה התרופות שאת שמן אני מכיר כמה שנים טובות. האם זו הבשורה של הגילוי במחקר? לכו תטבלו בשמש ויש ממנה הרבה וזול. זוהי מסקנתי ממצאי סריקת המוח. כל תחליף מלאכותי פחות ממוקד ופחות יעיל שלא לדבר על אפשרות קיימת לתופעות לוואי אותן מוצאים שנים רבות אחרי השקת התרופות ויוצאים בהכרזות נוספות של ״דור חדש של תרופות״.
סריקות מוח מגלות: למה אנחנו מדוכאים בחורף? , ד"ר איתי גל , 17.12.14 , ynet
חוקרים מדנמרק גילו את המנגנון המוביל לירידה ברמות הסרוטונין במוח בשעות החשכה, דבר המוביל לדכדוך. על פי ההערכות, סובלים כ-100 אלף אנשים בישראל מדיכאון חורף, בעיקר בשל התקצרות שעות האור
החורף הגיע ועמו הדכדוך האופייני: השמים הקודרים, החשכה המוקדמת, הגשם שגורם להסתגר בבית, פקקי התנועה - כל אלה תורמים לתחושת דיכאון אצל לא מעט אנשים בחורף. כעת מגלות סריקות מוחיות בדיוק מדוע זה קורה, במחקר שממצאיו הוצגו באחרונה בכנס לנוירופסיכופרמקולוגיה.
חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן שבדנמרק חקרו 11 אנשים הסובלים מדכדוך חורף והשוו אותם ל-23 מתנדבים בריאים. כולם עברו סריקה מוחית משוכללת במכשיר ה-PET, המציג לא רק את מבנה המוח אלא גם את הפעילות שבו.
החוקרים הבחינו בפעילות מוחית שונה בעונות הקיץ ובחורף אצל המתנדבים הסובלים מדיכאון.
סרוטונין, המעביר העצבי הפועל במרווח שבין תאי עצב (סינפסה),
אחראי בין היתר על מצב רוח טוב. הוא מפונה משם באמצעות החלבון SERT בחזרה אל תאי העצב, שם הוא אינו פעיל. בסריקות נמצא כי רמות הנשא SERT הייתה גבוהה יותר אצל אלה שסבלו מדכדוך החורף.
החוקרים הסבירו כי אור השמש מפחית את רמת הנשא SERT, וכך נותרת פעילות הסרוטונין ממושכת יותר ומצב הרוח מרומם. הירידה בשעות האור עם המעבר לשעון חורף מעלה את רמת ה-SERT, פינוי הסרוטונין מהיר יותר והוא הופך לבלתי פעיל - מה שמביא לתחושת הדכדוך.
ממצאי המחקר שופכים אור על הטיפול בדיכאון ובדכדוך, ועשויים להוביל למציאת דור חדש של תרופות שיעלו את רמות הסרוטונין באמצעות מנגנון ה-SERT.
על פי ההערכות, כמאה אלף אנשים בישראל סובלים מדיכאון חורף עקב המעבר לשעות אור קצרות יותר. ענף הפסיכיאטריה מכיר את התופעה עשרות שנים: אנשים הסובלים מדיכאון מדווחים על החמרה בשעות הערב.
התופעה נלמדה במיוחד באזורי סקנדינביה ובצפון אמריקה, שם שכיחות דיכאון החורף גדולה יותר.
בעבר ניתנו לתופעות הסברים שונים, ובשנים האחרונות מקובלת ההנחה שאחד הגורמים המשמעותיים לתופעה הוא החשיפה לאור המשפיע על ההורמון מלטונין בגוף, הוא "השעון הביולוגי".
הטיפול המקובל כיום לסובלים מהתופעה הוא חשיפה לאור בעוצמה של 3,000 לוקס, בהשוואה לאור משרדי רגיל המפיץ אור בעוצמה של כ-500 לוקס.
המטופל נחשף שעה אחת ביום לאור הבוהק, והתוצאה היא הקלה עד הפוגה מוחלטת בדכדוך או בדיכאון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה