 |
| פתאום לכולם יש לקות למידה. כדורי ריטלין |
עשרות אלפי ילדים בישראל מתגלים כלקויי למידה ומקבלים את סם הפלא "ריטלין". גם מבוגרים לוקחים אותם כדי להתרכז טוב יותר בעבודה. אלי ישראלוב עשה ניסוי על עצמו, וחזר עם תוצאות ברורות. מבחינתו, זה כמו לתת לילד שלו להסניף שורה של קוקאין
צילום׃ רויטרס לפעמים אני קורא עיתונים ומופתע כיצד זרם מחשבה מסויים מכה גלים כמו וירוס, מתפשט כמגפה. אתה מתבונן על הטירוף שמתהלך סביבך ונדהם לראות כיצד אנשים בעלי חשיבה עצמאית לא פוקחים עיניים ומבחינים כי משהו אינו כשורה, משהו לא מסתדר פה.
עשרות אלפי ילדים בשנה מתגלים כלקויי למידה ומועמסים בסמים בכדי להסדיר את התופעה. גידול של 76% במספר צרכני הסמים בקרב הילדים והיד עוד נטויה. רופאים, פסיכולוגים ואנשי חינוך נלהבים מיחצנים את הקמפיין ומחלקים מרשמים כמו פושרים בפינות הדרכים. הורים מאושרים גילו את הנוסחה לאי התמודדות מול פיזור הנפש של ילדיהם ומשמשים כמשגיחים נאמנים, מוודאים שהילדים היקרים בולעים את הסמים... שבשמם המכובס נקראים ריטלין.
גם חברים קרובים גילו את הנוסחה ומצטרפים לחגיגה. "יותר אפקטיבי להם בעבודה", כך הם אומרים. אפילו הבן שלי בא הבוקר ואמר שגם הוא רוצה סמים."אבא, בחבר'ה אומרים שככה יותר קל במבחנים", אז למה לא בעצם? אז ככה לא. כי לא ייתכן שפתאום כולם ליקויי למידה - יש בעיה בהגדרה. נכון שיש יותר מודעות לתופעה ולכן צצים יותר ילדים, אבל מודעות למה? לכך שילדים החלו לאבד את כושר הריכוז שלהם ויכולת השליטה העצמית לחתור למטרה אחת?
ריטלין כן ואקסטזי לא?
יכול להיות שילדים עושים דברים סימולטנית: משחקים במחשב, מדברים בפייסבוק עם שלושה חברים במקביל, מציצים בטלוויזיה ובהזדמנות גם לומדים למבחן. הכל עובר אצלם במסרים תמציתיים ועניינים - אז אולי שיטת החינוך צריכה להשתנות ואסור לה להחזיק במשך שעה ילדים בכיתה ולדבר על נושא אחד?
פיזור נפש זו לא לקות למידה, זו סוג של חולשה שאפשר לחזק.
ברור שכתוצאה מהפגזת המסרים מסביבנו מתמעטים האנשים שיכולים להתרכז לאורך זמן, לקרוא ספר, לכתוב מכתב, לסיים עבודה. אז אולי צריך לאמן את כוח הרצון של הילדים, יכולת הריכוז, יכולת השליטה העצמית – במקום סתם לחלק סמים.
שלא יעבדו עליכם, גם לריטלין יש תופעות לוואי. השאלה היא האם בכלל ניתן לאבחן בצורה מדוייקת תופעות לוואי אצל ילדים? עד כמה בכלל הם מודעים לעצמם? האם הניסוי ההמוני הזה, שנקרא ריטלין, בכלל צבר מספיק זמן על מנת להבין את ההשלכות שלו?? סביר שנתעורר עוד כמה שנים ונעמוד המומים ביחס לטיפשות שלנו, לעיוורון שלקינו בו.
מאחר והאמון שלי במחקרים מזמן נעלם ורובם מוטים, החלטתי לערוך מחקר קטן בקרב 4 חברים שרשמו להם ריטלין ודיברתי עם אמא אחת (שגם הבן שלה לקוי למידה ולוקח ריטלין). מאחר שאני מאמין כי מעבדת המחקר הטובה ביותר היא הניסיון האישי, כללתי את עצמי והתנסיתי למשך מספר שבועות.
אז הממצאים כדלהלן (אצל כאלו שקיבלו מרשם ואצלי גם):
1) משפר בצורה משמעותית את כושר הריכוז.
2) משפר את היכולת שלך להתמיד כמכונה בעשייה מסויימת.
3) מוריד את החוויה הרגשית והופך אותך עמום ופחות יצירתי.
4) כשההשפעה מתחילה להתפוגג- תחושה של חוסר שקט.
5) גירוי עצבי מתחת לפני השטח שלפעמים גורם לכאבי ראש.
6) תלות ורצון לקחת שוב על מנת לעמוד במשימות הנדרשות.
7) שני חברים שהפסיקו לקחת בשל תחושת חוסר השקט המצטברת, מצבם חזר למקורי ואף יתרה מכך, איבדו יכולת שליטה בתחומים נוספים והחלו להשמין. נשמע טוב לא?
אז נכון שזה סם מהול וניתן בבקרה- אך הגישה מקוממת, היא לא תוביל אותנו לשום מקום. לאורך זמן היא רק תנוון אותנו. זוהי גישה שמעבירה את האחריות בכל הנוגע לשליטה עצמית, לפיתוח כוח הרצון וכושר הריכוז לסמים ומורידה את האחריות מן הילדים, מאיתנו.
ואם כבר מוהלים סמים אז למה לא לתת תוך בקרה גם את הסמים הבאים:
אקסטזי - לשיפור חיי המין בזוגיות ויציאה מהדיכאון. חוויות מין עלובות בין זוגות היא גם מגפה שזקוקה לסם, שלא נדבר על הדיכאון הקולקטיבי.
LSD - לפריצת דרך ויציאה מהקופסה - כל כך הרבה אנשים תקועים במקום, אז למה לא להרחיב את התודעה ולהפוך ליצירתיים יותר?
קוקאין - לשיפור תחושת הביטחון העצמי, שכל כך הרבה ילדים ומבוגרים לוקים בה.
למה לא בעצם?
פסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום מדבר על ריטלין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה