דפלפט (Depalept (Valproic acid - תופעות לוואי

דפלפט (חומצה ולפרואית) שייכת למשפחת תרופות המשמשות לטיפול בפרכוסים (''מחלת הנפילה''). מלבד זאת, דפלפט משמש בפסיכיאטריה לטיפול במצבים הבאים:

חולים במחלה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה) מקבלים את הטיפול כתוספת לליתיום או במקום  ליתיום לייצוב מצב הרוח בעת התקף מאני וגם לאחר מכן לצורך מניעה של התקפים חוזרים.
הרגעה של חולים עם התפרצות אלימות. תוספת לתרופות נוגדות דיכאון בטיפול בדיכאון.


תופעות לוואי של דפלפט (חומצה ולפרואית) כוללות רעידות, בחילה או הקאות, כאבי ראש, וחולשה.

 מקור  MedTv

לצפיה בעלון לצרכן של דפלפט הקלק כאן

כיצד פועל הדפלפט

אפילפסיה היא הפרעה מוחית המתרחשת כאשר יש שינויים חוזרים ונשנים, קצרים במערכת החשמלית של המוח. שינוי בפעילות מוחית זה עלול להוביל להתקף אפילפסיה.
הדפלפט עובד על ידי הגדלת הכמות של חומצת גמא-aminobutyric  - GABA במוח. GABA הוא חומר כימי טבעי במוח שעוצר או מאט אותות מוח אחרים. הגדלת GABA אמורה למנוע אותות חריגים במוח שעלולים לגרום להתקף. הדפלפט אמור גם למנוע התקפים על ידי השפעה על תעלות נתרן במוח.

דפלפט תופעות לוואי

תופעות לוואי נפוצות של דפלפט כוללות סחרחורות, שלשולים, ותסמינים דמויי שפעת (כגון חום או צמרמורות). חלק מהבעיות יש לדווח לרופא המטפל באופן מיידי, כגון החמרה של התקפים, שטפי דם בלתי מוסברים, או סימנים של תגובה אלרגית.

תופעות לוואי נפוצות של דפלפט

רוב מה שידוע על תופעות לוואי של דפלפט מבוסס על ניסויים קליניים של Depakote . Depakote משתנה בגוף כמו דפלפט. עם זאת, חשוב להבין כי חומצה ולפרואית עלולה לגרום לבעיות מסוימות בהשוואה לDepakote.

במחקרים אלה, חלק מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר של Depakote (ולכן של דפלפט ) כללו:

רעידות - עד 57 אחוזים של האנשים
בחילה - עד 48 אחוזים
כאבי ראש - עד 31 אחוזים
נמנום - עד 30 אחוזים
הקאות - עד 27 אחוזים
חולשה - עד 27 אחוזים
סחרחורת - עד 25 אחוזים.

תופעות לוואי נפוצות אחרות, המופיעות ב- 5 עד 24 אחוזים מאנשים, כוללות:

נשירת שיער
 כאבי בטן
שלשול או עצירות
תסמינים דמויי שפעת, כגון צמרמורות או חום
זיהומים
כֶּפֶל רְאִיָה
נדודי שינה
קלקול קיבה או צרבת
ראייה מטושטשת
עצבנות
עלייה במשקל
 כאבי גב
בעיות קורדינציה
תנועות עיניים בלתי נשלטות
נפיחות או הצטברות מים בידיים, או הרגליים
אובדן זיכרון (אמנזיה)
צלצולים באוזניים (טינטון)
תיאבון או חוסר תיאבון מוגברים
חום
בעיות רגשיות
ירידה במשקל.

תופעות לוואי חמורות של דפלפט

תופעות לוואי אלו מופיעות לעיתים רחוקות, אך במידה ומופיעות יש לדווח מידית לרופא המטפל:

דיכאון
סימנים של נזק כבד, כגון עיניים או עור צהובים (צהבת)
סימנים של דלקת לבלב, כגון:
כאבי בטן קשים 
בחילה והקאות
אובדן התיאבון
החרפת התקפים
שטפי דם או דימום לא מוסברים

סימנים של תגובה אלרגית, כוללות:

פריחה בלתי מוסברת
כוורות
גירוד
נפיחות לא מוסברות
מחשבות אובדניות או התנהגות (ראה תפיסת תרופות והתאבדות).

ה-FDA מזהיר מתרופות לאפילפסיה

ה-FDA מזהיר מתרופות לאפילפסיה , יפעת גדות , news1 , דצמבר 2008

ארגון המזון והתרופות האמריקני דורש מיצרני התרופות להוסיף אזהרה לגבי העליה בסיכון למחשבות והתנהגויות אובדניות האזהרה מתייחסת לכל התרופות נגד התקפים אפילפטים, כולל לאלו המשמשות לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, מיגרנות ומצבים אחרים

ה-FDA (ארגון המזון והתרופות האמריקני) הודיע (יום ד', 17.12.08) כי ידרוש מיצרני התרופות לאפילפסיה להוסיף אזהרה לגבי העליה בסיכון למחשבות והתנהגויות אובדניות, למידע המצורף לתרופות או לתווית שעל האריזה.

האזהרה - שלא תהיה תחת הקטגוריה של 'קופסא שחורה' (האזהרה החמורה ביותר) - מתייחסת לכל התרופות נגד התקפים אפילפטים, כולל לאלו המשמשות לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, מיגרנות ומצבים אחרים, כמו גם אפילפסיה.

הנה רשימת התרופות שהארגון דורש להוסיף להן את האזהרה:

Carbamazepine (קארבאמאזפין), המשווקת גם כ-Carbatrol (קרבטרול), Equetro (אקאוטרו), Tegretol (טגרטול) ו-Tegretol XR (טגרטול XR).
Clonazepam (קלונאזפאם), המשווקת כ-Klonopin (קלונופין).
Clorazepate (קלוראזפאט), המשווקת כ-Tranxene (טרנקסן).
Divalproex sodium (דיוולפרואקס סודיום), המשווקת כ-Depakote (דפקוטה), Depakote ER (דפקוטה ER) ו-Depakene (דפאקן).
Ethosuximide (אתוסוקסימיד), המשווקת כ-Zarontin (זרונתין).
Ethotoin (אזותואין), המשווקת כ-Peganone (פגאנון).
Felbamate (פלבמט), המשווקת כ-Felbatol (פלבטול).
Gabapentin (גאבאפנטין), המשווקת כ-Neurontin (נוירונטין).
Lamotrigine (לאמוטריג'ין), המשווקת כ-Lamicatl (למיקטל).
Lacosamide (לאקוסמיד), המשווקת כ-Vimpat (וימפאט).
Levetiracetam (לבטירצטם), המשווקת כ-Keppra (קפרה).
Mephenytoin (מפניטואין), המשווקת כ-Mesantoin (מזנתואין).
Methosuximide (מתוסוקסימיד), המשווקת כ-Celontin (סלונטין).
Oxcarbazepine (אוקסרבזפין), המשווקת כ-Trileptal (טרילפטל).
Phenytoin (פניטואין), המשווקת כ-Dilantin Suspension (דילנטין מושהה).
Pregabalin (פרגבלין), המשווקת כ-Lyrica (ליריקה)
Primidone (פרימידון), המשווקת כ-Mysoline (מיסולין).
Tiagabine (טיגבין), המשווקת כ-Gabitril (גביטריל).
Topiramate (טופיראמאט), המשווקת כ-Topamax (טופאמאקס).
Trimethadione (טרימסדיון), המשווקת כ-Tridione (טרידיאון).
Zonisamide (זוניסמיד), המשווקת כ-Zonegran (זונגרן).

[חלק מתרופות אלו נמכרות גם בצורה גנרית].


מעקב אחר החולים

יש לעקוב אחר חולים המטופלים בתרופות נגד התקפים אפילפטיים לכל התוויה שהיא, ולשים לב להתפתחות דיכאון, החרפה של דיכאון, מחשבות או התנהגויות אובדניות, או כל שינוי לא רגיל במצב הרוח ובהתנהגות. כך מסר ד"ר ראסל כץ במסגרת הצהרת ה-FDA.

כץ, העומד בראש המחלקה למוצרים נוירולוגים במרכז ה-FDA להערכה ומחקר תרופות, אמר כי נכון לעכשיו חולים המשתמשים בתרופות נגד התקפים אפילפטים לא צריכים לשנות את הטיפול ללא שהם מתייעצים עם הרופא המטפל.

ה-FDA פרסם גם אזהרה בריאותית לציבור, בה דרש מאנשי מקצוע להזהיר את החולים, את המשפחות ואת המטפלים לגבי הסיכון, זאת במטרה שהחולים יזכו למעקב צמוד וקרוב. בנוסף, ה-FDA הורה ליצרני התרופות לטיפול באפילפסיה לבצע הערכת סיכונים וליצור אסטרטגיה טיפולית, כולל מדריך תרופתי לחולים, שיזהיר מפני הסיכון.

תרופות נגד אפילפסיה וה-FDA

הפעולות בהן נוקט היום ה-FDA מבוססות על סקירה של 199 ניסויים רפואיים ב-11 תרופות נגד אפילפסיה. הסקירה, אותה פרסם ה-FDA בחודש ינואר, הראתה כי חולים שהשתמשו בתרופות הללו היו בסיכון כמעט כפול להתנהגויות ומחשבות אובדניות לעומת חולים שנטלו פלצבו (תרופת דמה שאינה מכילה חומר רפואי אך מבחינה פסיכולוגית משפיעה כתרופה).

ארבעה חולים שנבחרו באופן אקראי לקחת אחת מתרופות האפליפסיה ביצעו התאבדות. לא היו מקרי התאבדות בקבוצת הפלצבו. התוצאות לא הספיקו כדי להגיע למסקנות נחרצות לגבי יעילות התרופות בקרב אלו שביצעו התאבדות.

ה-FDA ציין כי הסיבות הביולוגיות לעליה בסיכון למחשבות והתנהגויות אובדניות שנצפו אצל החולים שטופלו בתרופות נוגדות אפילפסיה לא ידועות.

בחודש יולי, ה-FDA קיים כינוס בראשות צוות מומחים עצמאי שסקר את הנתונים. צוות המומחים הסכים עם ה-FDA לגבי העליה בסיכון להתאבדויות והמליץ על אזהרה לגבי הסיכון על תווית התרופות ובמדריך ההוראות של התרופות, אך לא דרש אזהרה של 'קופסא שחורה', שהיא, כאמור, האזהרה החמורה ביותר של ה-FDA.

למיקטל - Lamictal - תופעות לוואי

למיקטל - Lamictal הוא סם פסיכיאטרי השייך למשפחת "מייצבי מצב רוח" נפוץ לטיפול בהפרעה דו-קוטבית ואפילפסיה.  החומר הפעיל בלמיקטל נקרא למוטריג'ין - Lamotrigine. לא ידוע איך התרופה פועלת לטיפול בהפרעה דו-קוטבית, ומקובלת התפיסה כי התרופה שולטת על אפילפסיה על ידי השפעה על תעלות נתרן במוח. 
התרופה זמינה במספר צורות, ונלקחת בדרך כלל פעם או פעמיים ביום. כאבי ראש, בחילות, סחרחורות הן חלק מתופעות הלוואי הנפוצות יותר שנצפו על אלו שנטלו למיקטל.

שמות נוספים ללמיקטל: LAMICTAL, LAMODEX, LAMOGINE, LAMOTRIGINE-TEVA

ראה גם למיקטל - עלון לצרכן

תופעות הלוואי של  למיקטל - Lamicta מאתר  MEDTV

מה היא למיקטל?

Lamictal למיקטל היא תרופת מרשם המשמשת לטיפול במצבים הבאים:

הפרעה דו קוטבי - למיקטל משמשת כמייצבת מצב רוח לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מאונייה דיפרסיה).
אפילפסיה - למיקטל משמשת לטיפול בסוגים שונים של התקפים באנשים עם אפילפסיה.

כיצד למיקטל עובדת?
אפילפסיה היא הפרעה במוח שגורמת לשינויים קצרים המערכת החשמלית של המוח. שינוי בפעילות מוחית זה יכול להוביל לאובדן הכרה (ראה תסמיני אפילפסיה). לא ידוע בדיוק כיצד למיקטל עובדת לטיפול באפילפסיה. מחקרים מראים כי התרופה יכולה לעבוד על ידי השפעה על תעלות נתרן במוח, מניעת הפעילות חריגה מלהתפשט לחלקים אחרים של המוח.

 תופעות לוואי למיקטל

תופעות לוואי נפוצות של למיקטל כוללות סחרחורת, ראייה כפולה, וכאבי ראש. בעוד תופעות לוואי אלו בדרך כלל דורשים טיפול קטן או לא, עלולות גם להיות תופעות לוואי חמורות יותר בעת נטילת תרופה למיקטל. אם חווים תופעות לוואי של למיקטל כגון עור צהוב (צהבת), כאבי שרירים חמורים, או החמרה בהתקפים, יש להודיע לרופא המטפל באופן מיידי.


 למיקטל - Lamictal - תופעות לוואי נפוצות

למיקטל נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה, תופעות הלוואי שהתרחשו בקבוצת אנשים שנטלו את התרופה תועדו והושוו לתופעות לוואי שהופיעו בקבוצת אנשים אחרת שלא נטלו את התרופה. בדרך זו נצפו תופעות הלןןאי של למיקטל, תדירות הופעתן, והושוו לקבוצת אנשים שלא נטלו את התרופה.

תופעות הלוואי הנפוצות שנצפו במחקרים אלו:

סחרחורת - עד 54 אחוזים מאנשים
ראייה כפולה - עד 49 אחוזים
כאבי ראש - עד 29 אחוזים
בעיות קורדינציה - עד 28 אחוזים
ראייה מטושטשת - עד 25 אחוזים
בחילה - עד 25 אחוזים
הקאות - עד 20 אחוזים.

תופעות לוואי נפוצות אחרות של למיקטל המופיעות בין 5 עד 20 אחוזים מאנשים, כוללות:

נמנום
אף מגורה או נזלת
כאב גרון
שיעול
כאבי בטן
נדודי שינה
אי יציבות (רעד)
חולשה
כאב גב
עייפות
תסמינים דמויים שפעת (כגון כאבי גוף או צמרמורות)
קלקול קיבה או צרבת
כאבי מחזור כואבים
ברונכיטיס
שלשול
קדחת
יובש בפה
עצירות
כאבי מחזור כואבים
כאבים בחזה
ירידה במשקל

תופעות לוואי רציניות של למיקטל

חלק מתופעות הלוואי של למיקטל מופיעות לעתים רחוקות, הן רציניות ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. אלה כוללות אך לא מוגבלות ל:

החרפת התקפים
מחשבות דיכאון, חרדה, או התאבדות
חבורות או דימום חריגים

סימנים של דלקת קרום מוח, כגון: כאב ראש, חום וצמרמורות, בחילות והקאות, צַווָאר תָפוּס, פריחה, רגישות לאור, נמנום או בלבול

סימנים של נזק כבד כגו:ן עיניים או עור צהוב (צהבת), כאבי שרירים חמורים, זיהומים חוזרים ונשנים.

סימנים של תגובה אלרגית מסוכנת, ובכלל זה: כוורות או כל פריחה, קדחת, בלוטות לימפה נפוחות, פצעים כואבים או סביב הפה או עיניים, נפיחות של שפתיים או לשון.

מחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית.

למיקטל עלולה לגרום לפריחות חמורות מאוד בעור ותגובות אלרגיות. פריחות אלה עלולות לגרום לחלקים גדולים של העור למות ולעיוות או אפילו אובדן החיים.

תופעות לוואי נדירות למיקטל

תופעות לוואי נפוצות פחות של למיקטל שהתרחשו בפחות מ -5 אחוזים מאנשים שנטלו את התרופה. בגלל שתופעות לוואי אלה נדירות, קשה לדעת אם הם נגרמות על ידי למיקטל או על ידי גורמים אחרים שאינם קשורים לסם. חלק מתופעות הלוואי פחות נפוצות אלה כוללות, אך לא מוגבלות ל:

זיהום או גירוי בנרתיק
בעיות דיבור
דלקת בשלפוחית השתן (או דלקת בדרכי שתן)
בעיות ריכוז
כאב משותף
אובדן התיאבון
כאבי צוואר
דלקת סינוסים
רגישות לשמש
עצבנות
תחושת ספינינג (ורטיגו)
אובדן זיכרון (אמנזיה)
דחף מיני מוגבר
עור יבש
הזעה
מיגרנה
עלייה במשקל

בר הקטנה התגברה על הפרעות הקשב והריכוז ללא ריטלין

מרץ 2015 - וואלה רפואה - בר הקטנה התגברה על הפרעות הקשב והריכוז ללא ריטלין
כבר בגיל הגן אובחנו אצל בר בעיות קשב וריכוז ובהמשך גם אפליפסיה. השימוש בריטלין עורר מחדש את התופעות האפילפטיות. אבל שנה לאחר הטיפול בשיטת הנוירופידבק, בר היא ילדה רגילה

 בר היא בת תשע. ילדה יפהפיה, ביישנית, בעלת חיוך מקסים. מי שהכיר אותה עד לפני שנתיים לא יאמין שזו אותה ילדה. "פעם היו לי פרכוסים, עכשיו כבר אין לי", היא מספרת וחושפת את חיוכה השובה. היא יושבת לצד אמא, ושתיהן נראות מאושרות. "עד לפני שנתיים לא האמנו שנגיע למצב הזה", מספרת האם, "בר לא יכלה לשבת רגועה אפילו דקה אחת. היא היתה מתפרעת, צועקת והיתה חסרת מנוחה. מי שיראה אותה היום לא יזהה שזו אותה ילדה".

כבר כשהיתה בגיל הגן אובחנה בר כלוקה בהפרעות קשב וריכוז. התנהגותה בגן היתה פרועה ואימפולסיבית. היא סבלה מהתקפי זעם והיתה מציקה ללא הרף לאחיה. בגיל שש דיווחו הוריה על התקפים חוזרים ונשנים של התנתקות מהסביבה, כאשר המבט מופנה בהחלטיות שמאלה. בבדיקות שנעשו בבית חולים אובחנה בר כחולת אפילפסיה. היא החלה להיות מטופלת בתרופות אנטי אפילפטיות. למשך זמן מה נדמה היה שהטיפול עוזר והתקפי האפילפסיה היו בשליטה, אך הפרעת הקשב והריכוז לא איפשרה לבר לתפקד ככל הילדים ובית הספר כבר היה באופק.

בר שובצה לכיתה א' עם מעט תלמידים, אך למרות זאת לא היתה מסוגלת להתרכז כלל והתקשתה ללמוד את החומר. בשלב זה החליטו הרופאים לנסות טיפול בתרופת ריטלין, על מנת לאפשר לה ללמוד לפחות את הבסיס לקריאה, לכתיבה ולפעולות חשבון אלמנטריות. מיד לאחר תחילת הטיפול חזרו ההתקפים האפילפטיים במלוא העוצמה. נסיון נוסף להיעזר בריטלין לא עלה יפה וגם הוא היה ברור שלא תהיה אפשרות לטפל בהפרעות הקשב באמצעות תרופות.

בשלב זה המליצה יועצת בית הספר להורים על טיפול בשיטת הנוירופידבק, במרפאת brain-games שבהנהלת ריבי סלע, באייר-פורט סיטי שליד נתב"ג. ההורים, שניהם עובדים כשכירים, ומתקשים לממן טיפולים פרטיים, עשו עד כה הכל על מנת לעזור לבתם והחליטו לנסות גם את הטיפול הזה, שאינו כרוך במתן תרופות. במהלך הטיפול מתבקש המטופל לצפות בסרטי וידאו, כאשר אלקטרודות המוצמדות לראשו מודדות את דפוס הפעילות החשמלית של גלי המוח. כל עוד המוח עובד על פי דפוס הפעילות הרצוי, הסרט על המסך ברור ונקי. כאשר דפוס הפעילות אינו תקין, תמונת הסרט הופכת קטנה ומטושטשת, וקשה יותר לצפות בו. תיקון בריכוז זוכה מיד לתגובה של המערכת והצפיה בסרט חוזרת לתקנה. במהלך התרגולים המוח לומד את דפוס ההתנהגות המרוכז ולאחר מספר טיפולים המוח מאמץ את ההתנהגות הזו. מרגע שהשיג מוחו של המטופל את המיומנות הזו, ניתן לוותר על השימוש בתרופות.

מקורה של שיטת הנוירופידבק היא במחקרים של נאס"א והיא שימשה במקור כדי לאמן את האסטרונאוטים להתרכז בשפע הפעילויות המוטלות עליהם ולהגביר את רמת הריכוז הנדרשת מהם. התברר שהשיטה טובה גם עבור מי שסובלים מהפרעות קשב וריכוז והיא אומצה על ידי מטפלים בארצות הברית ובאירופה, עם רמות הצלחה גבוהות, אפילו יותר מאשר תרופות כמו ריטלין. את השיטה ייבאה ארצה ריבי סלע, דוקטורנטית במדעי ההתנהגות, לאחר שמצאה אותה מתאימה לבנה, שסבל מאותן בעיות והצליח להתגבר עליהן בעזרת שיטת הנוירופידבק.

בפגישה הראשונה לקחה סלע דגימה מהפעילות החשמלית במוחה של בר (eeg) וניתחה אותה מבחינה כמותית. לאחר שזוהה דפוס הפעילות הלא תקין, ניתן היה לבנות את הבסיס לסוג הטיפול הרצוי. סלע הסבירה להורים שהטיפול בבעיות הקשב והריכוז ישפר לא רק את ההתנהגות ואת יכולות הלמידה, אלא יעזור גם לטיפול בתופעות האפילפסיה. ההורים החליטו ללכת על הטיפול ובר החלה להגיע בקביעות למרפאת brain-games.כחודש לאחר תחילת הטיפולים פסקו ההתקפים האפילפטיים ונצפו גם שינויים לטובה בהתנהגות. לאחר מספר חודשים כבר דיווחו המורים בבית הספר על התקדמות מרשימה בלימודים. היום, כמעט שנה מתום הטיפול, בר היא ילדה ככל הילדים בכיתה. התקפי הזעם וההתפרצויות אינם עוד. גם התופעות האפילפטיות שייכות לעבר. לא מזמן סיפרה האם כי בדיקת eeg שנערכה לאחרונה בבית חולים לא התגלו כל סימנים לפעילות אפילפטית