‏הצגת רשומות עם תוויות אפוטרופוס כללי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אפוטרופוס כללי. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 8 באוגוסט 2014

משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר


הדו"ח העלה חשד למעילה בעמותת אפוטרופסות, הרשויות נהגו ביד קלה , אור קשתי , הארץ , אוקטובר 2013

החשד להעלמת נתונים וניהול לקוי של רכוש 1,700 בני החסות בעמותת ש.פ.ר לא עורר כמעט עניין במשרד המשפטים, שגילה סלחנות ולא פנה למשטרה

"חברי ועד עמותת ש.פ.ר ונושאי המשרה הכפופים להם פעלו בניגוד לחובתם על פי דין, וכשלו במטרתם ותפקידם כאחראים לשלומם ורווחתם של החסויים אשר באפוטרופסות העמותה", כך נקבע בדו"ח ביקורת שהוגש לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים לפני כמעט שנתיים. "העמותה אינה מתנהלת בסטנדרטים המצופים ממנה בכל המישורים שנבדקו, כאשר ברוב התיקים שנבדקו התגלו ליקויים מהותיים", נכתב על העמותה, המספקת שירותי אפוטרופסות לכ–1,700 בני אדם והשורה התחתונה: "מהממצאים עולים חשדות כבדים למעילות בכספי החסויים וברכושם".
למרות הממצאים הקשים, הוחלט במשרד המשפטים שלא להתלונן במשטרה ואף לא ליידע איש על הליקויים שנמצאו - לא את הציבור ואף לא את החסויים שהעמותה מופקדת על ניהול רכושם. במקום זאת, הסתפקו במשרד בהחלפת מנהלי העמותה.

על פי החוק, ניתן למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו, "כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו". אנשים כאלה, שזהותם אסורה בפרסום, נתונים להשגחת האפוטרופוס וחייבים לציית לו. יש בהם קשישים שדעתם אינה צלולה עוד וכן חולי נפש ואחרים שאינם מסוגלים לנהל את ענייניהם מסיבות שונות. בית המשפט הוא שמחליט על מינוי אפוטרופוס וקובע את זהותו. האפוטרופוס - לרוב עמותה - מקבל שליטה על כספיו ונכסיו של החסוי, ואמור לנהל אותם לטובת החסוי שהוא משמש לו מעין מבוגר אחראי. אלה אנשים שבדרך כלל לא יכולים להגן על זכויותיהם ואם הם מתלוננים, על פי רוב תלונותיהם נתקלות בחוסר אמון.

לפני כמה שנים מינה בית המשפט את עמותת ש.פ.ר לשמש אפוטרופסית לשי (שם בדוי), ומאז נציגת העמותה מנהלת את כל ענייניו, כספיים ואחרים. לדבריו, הוא מקבל מעין דמי כיס, כ–500 שקלים מדי שבועיים, מתוך קצבת הביטוח הלאומי שלו, כ-4,500 שקלים. ואולם, כשביקש את דפי החשבון בבנק כדי לברר מה נעשה בכספו, נענה בשלילה, למעט פעם אחת.

עוד הוא מספר כי הוא נפגש עם האחראית עליו מדי כמה שבועות, ומתקשה מאוד להשיג אותה בטלפון. "אני רוצה חונך, מישהו שאוכל לדבר איתו כשאני צריך, חבר נפש כזה", הוא אומר, "אני לא צריך מישהו שיחזיק אותי קצר. זה כאילו אני שייך למישהו אחר. יש לי קשיים, אבל אפשר לשתף ולדבר איתי".

הונאות עמותת ש.פ.ר - שי, שמקבל כל שבועיים 500 שקלים מקצבת הביטוח הלאומי. צילום: דודו בכר
הונאות עמותת ש.פ.ר - שי, שמקבל כל שבועיים 500 שקלים מקצבת הביטוח הלאומי. צילום: דודו בכר
עמותת ש.פ.ר לשירותי אפוטרופסות הוקמה בשנת 1995 ויש לה שישה סניפים ברחבי הארץ, מבאר שבע ועד נהריה. בישראל כ–43 אלף חסויים; דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת קבע לפני כשנתיים כי זה שיעור גבוה בהשוואה למדינות אחרות. את דו"ח הביקורת על עמותת ש.פ.ר הכין משרד רואי חשבון, והוא הוגש לאפוטרופוס הכללי בינואר 2012.

מחברי הדו"ח, המתפרסם כאן לראשונה, בדקו את טיפול העמותה בחסויים ובנכסיהם באופן מדגמי בלבד - פחות מ–5% מכלל הפעילות. אפשר לשער שביקורת מלאה, אילו היתה נעשית, היתה מעלה ליקויים חמורים יותר. לפי דיווח לרשם העמותות, בשנת 2011 הסתכם המחזור הכספי של העמותה ב–4.8 מיליון שקלים.

לפי הדו"ח, העמותה "אינה עומדת בדרישות המינימליות הנדרשות מגוף הפועל בנושאים רגישים ובהיקף נרחב... הדבר מאפשר ואף גורם לפגיעה במישרין או בעקיפין בכספם, רכושם ורווחתם של החסויים". על ניהול החשבונות שלה נכתב כי "אינו נעשה באופן שוטף וגורם לגירעונות והפסדים לחסויים. בנוסף, יש חוסרים ברישומים, שינויים יזומים ואי־דיווח על הכנסות שונות".

בהקשר זה מציין הדו"ח כי העמותה "דואגת למצג הוצאות שיהיה ראשית הגיוני למראית עין, ורק לאחר מכן נכון ומדויק. דבר זה מעלה חשד לזיוף ממצאים ולהעלמת נתונים בספרי החשבונות". על ניהול נכסי הנדל"ן של החסויים נכתב כי הוא "נעשה באופן לקוי, שאינו שואף לטובתם המוחלטת של בעלי הנכסים".

שי מתקיים מקצבה של הביטוח הלאומי אך בין החסויים יש אנשים שהם בעלי דירות או שצברו חסכונות. במועד הביקורת החזיקה העמותה בהשקעות בסך כ–3.5 מיליון שקלים, השייכות לאנשים שנפטרו. כ–2.3 מיליון שקלים נוספים, הנמצאים בחשבונות שונים, אינם מטופלים כלל, לפי הדו"ח.

חלק מההשקעות שייכות לחסויים שלגביהם אין תיעוד של הנהלת חשבונות, כך ש"סכומים אלה אינם נרשמים כלל בספרי העמותה וקיימת אפשרות להעלמתם", לפי הדו"ח. בין השאר צוין כי לאחד החסויים, בעל השקעות של כ–4.2 מיליון שקלים, לא נערך דו"ח כספי במשך שש שנים, וכי בתקופה זו פעלה העמותה "בכספי החסוי ללא כל דיווח לאפוטרופוס הכללי". השורה התחתונה: "בהתנהלות העמותה עולים חשדות להעלמת כספים או לשימוש שאינו ראוי בכספי החסויים".

דברים אלה תקפים גם לגבי טיפול העמותה בדברי ערך, המעורר "חשדות כבדים לאפשרות של גניבות ומעילות ברכוש זה, שלגביו לא קיים כל בקרה". אין כל דיווח על תכשיטים ודברי ערך אחרים של החסויים ולמעשה, העדות היחידה לקיומם היא כספת הנמצאת במשרדי הנהלת הקרן ברחובות. לפי הדו"ח, לא רק שרשימת התכולה של הכספת אינה שלמה, אלא יש בה פריטים השייכים לחסויים שנפטרו בין 1995 ל-2003.

באופן כללי, נכתב בדו"ח, הנתונים והמסמכים שמסרה העמותה לא היו העתקים של מסמכים מקוריים, אלא כאלה שהופקו במיוחד עבור הביקורת. "נתונים אלה אינם ניתנים לאימות, ומאחר ובנתונים אחדים התגלו סתירות, יש להטיל ספק בנכונותם של כל המסמכים שהתקבלו מהעמותה", נכתב.

בתקופת הביקורת העסיקה העמותה שש עובדות סוציאליות, שהיו אחראיות על כ–1,700 אנשים. מבקר המדינה, בדו"ח שפירסם לפני כשנתיים על "הקרן לטיפול בחסויים", מתח ביקורת על יחס מספרי קטן יותר בין מטפלים למטופלים. בין השאר צוין בו"ח כי העמותה ערכה ביקור ראשוני בביתה של חסויה רק שמונה חודשים לאחר מינויה כאפוטרופסית, ובמקרה אחר נמסר על ידי מטפל חיצוני כי אחת החסויות "חיה בהזנחה רבה, היות ואין לה כלפי מי להפנות את בקשותיה לשיפור תנאי חייה", למרות שמצבה הכלכלי מאפשר זאת.

דו"ח הביקורת מאשים את חברי ועד העמותה והאסיפה הכללית ב"העלמת עין מהנעשה בעמותה, שאיפשרה לעובדיה להתנהל כרצונם ולפעול שלא כדין בכספם וברכושם של חסרי ישע". לצורך דוגמה בלבד, מצוין בדו"ח כי גם אם מניחים שכל חסוי צבר במהלך חייו תכשיטים בשווי של 3,000 שקלים, הרי שמדובר ברכוש ששוויו כשישה מיליון שקלים (על פי ההערכה כי העמותה טיפלה במשך השנים בכ-2,000 חסויים), שאין לגביו כל התייחסות או רישום בספרי העמותה. "סכום מהותי זה הוא רק 'קצה הקרחון' בחוסר הוודאות לגבי שוויים וערכם של נכסים רבים נוספים, בבעלות החסויים או יורשיהם", נכתב.

הביקורת המליצה לאפוטרופוס הכללי לפעול מיידית להחלפת ועד העמותה, מנהליה ואנשי הכספים שלה, להעמיק את הפיקוח על התנהלותה ועל מצב החסויים, וכן, "לבצע ביקורת חקירתית אשר מטרתה איתור מעילות וגניבות כספים ושווה כסף".

בפברואר 2012 הועבר דו"ח הביקורת לעמותת ש.פ.ר, שמסרה את תגובתה כעבור כשלושה חודשים. במקביל, החליטו באפוטרופוס הכללי שלא לאפשר לעמותה לקבל חסויים חדשים. רק לפני כמה חודשים הושלמה החלפת מנהלי העמותה ובעקבות כך, הוסר החרם מעל העמותה.

השבוע אמרו במשרד המשפטים כי טענות העמותה נבדקו פעם נוספת, ורובן נדחו. "ממצאי טיוטת הדו"ח הפכו סופיים", נמסר. ואולם, בניגוד להמלצות, לא נערכה "ביקורת חקירתית", ולמרות החשדות למעילות וגניבות, לא הוגשה תלונה במשטרה.

ממשרד המשפטים נמסר כי "על אף הממצאים החמורים, שהתייחסו בעיקרם לאי־סדרים בניהול העמותה, לא העלתה הבדיקה, כמו גם הבדיקות הפרטניות שנערכו, חשדות למעילה בכספי החסויים או למעשים פליליים אחרים", וכי בהחלטה תמכה גם פרקליטות המדינה. עם זאת, אנשים המעורבים בפרשה אומרים כי ההחלטה התקבלה על בסיס בדיקה חלקית של תיקי החסויים. במשרדי האפוטרופוס הכללי עובדים כעשרים מפקחים בלבד, שתפקידם לעבור על כל הדו"חות של החסויים.

לדעת עו" יותם טולוב מארגון "בזכות", הבעיה היא לא בתאגיד כזה או אחר, אלא בשיטה. "כששוללים מאדם את כל הזכויות שלו ונותנים כוח עצום לגורם זר, מזמינים ניצול", הוא אומר. לדבריו, הדו"ח הוא "בסיס לפתיחת חקירת משטרה. האמצעים שיש בידי משרד רואי חשבון הם מוגבלים, ולכן יש הצדקה לחקירה מעמיקה של המשטרה. גם אם לא יוגש כתב אישום, הרי שיש בסיס לתביעות נזיקין בגין רשלנות. אבל כיוון שהדו"ח נסתר מעיני החסויים, אין מי שיקדם כיוון זה".

"דו"ח כל כך חמור היה צריך להביא לסגירת העמותה", אומר הפעיל החברתי יואב קריים, המלווה את שי בשנים האחרונות, "ההחלטה לא לפרסם את הליקויים מעידה שבאפוטרופוס הכללי לא מבינים את תפקידם ולא חושבים שלחסויים יש זכויות". קריים וגם יקירה אברך, רכזת שטח של "בזכות", המלווה חסויה אחרת, אומרים כי גם כיום "נציגות העמותה אינן זמינות לפניות, גם במקרי חירום".

ממשרד המשפטים נמסר כי "הצורך בהגשת בקשת פירוק (לעמותה) התייתר כיוון שחברי העמותה הסכימו, באופן וולונטרי, להחלפת השדרה הניהולית של העמותה. רק לאחר החלפת הוועד המנהל של העמותה, המנכ"ל והחשב, הסיר האפוטרופוס הכללי את התנגדותו למינוי העמותה כאפוטרופוס לחסויים נוספים".

עו"ד שלמה שחר, לשעבר האפוטרופוס הכללי, משמש בחודשים האחרונים יו"ר העמותה ומנכ"ל זמני שלה. לדבריו, "שינינו נהלים, שאמורים לפתור חלק ניכר מהבעיות שהתגלו, ואנו מצמצמים בהדרגה את הפערים שנוצרו בהגשת הדו"חות השנתיים. כיום אנו מדווחים באופן שוטף על הפעולות שלנו".

לדברי יו"ר הנהלת העמותה הקודם, עמי ברגמן, "פעלנו לפי חוק. הבעיה העיקרית היתה שלא הגשנו בזמן דו"חות, וזה נגרם בגלל שלא היה לנו מספיק כוח אדם". הוא הוסיף כי "כאשר ביקשו באפוטרופוס הכללי שנעזוב, אמרתי שאין בעיה: עשיתי את העבודה בהתנדבות".

משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר
משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר

יום רביעי, 14 בדצמבר 2011

פשעי משרד הרווחה - סיפור חטיפת דודו דהאן בלידתו בשנות השבעים - בתכנית של גבי גזית

עו"ד עופר רון מתראיין ומספר על הסיפור המזעזע של דודו דהאן שהוחזק 23 במעון למפגרים ללא ידיעת אימו. בתוכנית של גבי גזית ב 103FM 15/09/2008
דודו דהאן נולד לפני 38 שנים בבית החולים "בתר" שבחיפה. לאחר לידתו נאמר לאמו כי בנה נפטר אך למעשה הוחזק בבית החולים לתקופה קצרה לאחר מכן הועבר למשפחה אומנת שלא הסתדרה עם גידולו וביקשה להעבירו למוסד למפגרים ברמלה (מקי"ם). לאחר 23 שנים במכון שוחרר דודו והצליח לאתר את אמו הביולוגית. היכנסו והאזינו לסיפור המלא.



קישורים:

יום שבת, 7 באוגוסט 2010

אפוטרופוסית יקירת רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה: עו"ד, עו"ס ירדנה נילמן - סיפור על אהבה ועושק

בסיפורה של הקשישה שרה כהן, פקידות הסעד ממינהל הרווחה עיריית תל אביב רודפות אחריה כדי למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת “טיפול תרופתי” (סמים פסיכיאטריים) שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה מושחתים אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. פקידי הסעד אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ”לטפל” בה ללא הפרעה. ביתה של שרה הולאם לטיפול האפוטרופסית ירדנה נילמן שהואשמה במרמה והפרת אמונים ובעושק קשישים במקרים נוספים אחרים. נילמן מונתה ע"י פקידות הסעד של עיריית ת"א בניגוד לחוק ולכללים.

כיצד נראים חיי האפוטרופסית, יקירת בית משפט לענייני משפחה, שנתן בה אמון מלא על גבם של החוסים. ירדנה נילמן עובדת סוציאלית ועו"ד הורשעה באוקטובר 2010 - מן העבר השני של הקשישים האומללים הכלואים והמולעטים בסמים פסיכיאטריים.

הכתבה סיפור על אהבה ועושק , יגאל סרנה , ידיעות אחרונות , 7 ימים , אוגוסט 2010
סיפור על אהבה ועושק - ירדנה נילמן
בעת שאני מתכופף להציץ בתכנית האדריכל ל"בית פרטי. משפחת שאול. פוריה עילית" שמוטלת על רצפת הסלון הריק, מתעופפות בבהלה כמה יונים שמקננות בתקרת החדר. הדיירות היחידות בשש מאות מטרים מרובעים של פאר בזלת ושייש ופרקט. מרתף גדול, קומת קרקע, קומה שניה, בריכה, ג'קוזי, צימרים. זו הרגשה מוזרה לעמוד בלב הארמון הזה שאת פירוט חשבונות בנייתו כבר קראתי קודם לכן בתיקים שיוגשו לבית המשפט. בית חלומות שכל אריח אמבטיה, כל פיסת מוזאיקה כחולה על שפת הבריכה או פס מעקה מסולסל, באו לכאורה מכספי חסויים זקנים חסרי אונים. מדירות שנמכרו, מחשבונות בנק שרוקנו. הכל זולת משכנתא שלקחה גרושת בעל הבית וכסף שלקח הוא עצמו בלחיצת יד, בלי חתימה ובלי ריבית, מבחורה שעבדה איתו.
לעיתים רחוקות אתה יכול לעמוד כך ולדעת כי על גזל טהור אתה ניצב. שכך נראית וילת חלומות שנבנתה מסיוטים. מאותו סיוט של אדם זקן שחרד כי יום אחד יעלם כל רכושו והוא ישאר ערום ועריה בעולם. זה בית יפה. וילה לדוגמא. קירות בזלת שחורה וטיח כתום, שיש מדרגות ורצפות עץ. כקונכיה כחולה בלב הבית בריכה שטרם הושלם ציפויה. הג'קוזי כמעט מוכן. על הגג כבר הותקנו מזגני הענק. מישהו שאני מכיר כעת היטב מתוך חומרי העדויות, חלם על הבית הזה ובאמצע שנות האלפיים גם גילה איך יקים אותו. מצא מכרה זהב עשוי דם ויזע של אחרים.
אני יוצא לגזוזטרה הגדולה של חדר השינה העצום מעל הבריכה. אפשר לזרוק מפה מגבת לג'קוזי. דלת המוסך פתוחה אל חצר מרוצפת בה ננטעו כבר צמחים ויבשו. הדונם שלם ומוכן לבוניו שלא יגיעו לעולם. מעקי הבית מסולסלים, מעשה מתכת יפהפה. דלת כניסה ענקית. בית שודדים. כשאני נע עתה בין החדרים העצומים, אני מבריח שוב יונים שמצאו מקלט בין התקרות הכפולות. הן מעופפות מהבית המקולל ושבות אליו.
פלייליסט - אפוטרופוסית יקירת ביתי משפט לענייני משפחה - עובדת סוציאלית עו"ד ירדנה נילמן

.
בלב הסיפור המצמרר הזה על הבית, הגזילה ושוד- החלשים וכל מה שיתגלגל מעתה באולמו של השופט גורפינקל במחוזי תל אביב, נמצא זוג. אשה וגבר. נאהבים. עורכת דין מוכרת מתל אביב, כבת שישים, מלח הארץ, דור שביעי, חברון, אינטל, צפון תל אביב, עבר נקי, יקירת בית המשפט למשפחה שנתן בה אמון מלא, ושותפה לעסק, בחור כבן 36 מטבריה, בעל ספרית די וי די ומשחטה, ביישן למראה ורב קסם שהיה מחובר לאנשי שוק אפור בצפון. ברדיוס רחב יותר סביב זוג הנאהבים, התקיים המעגל של אשתו, בתו, שני ילדיה, חבריו, שותפו, צוות עובדים ותחתיהם כ120 חסרי אונים. חלשי החברה. חוסים תחת אפוטרופסם ונתונים למרותם וחסדם. זקנים, מפגרים וחולים.
זו מפת השחקנים במחזה הזה, אך מה שחשוב בו יותר משני גיבוריו הראשיים, זה שניתן לזהות בו, כמו במפת מבצע צבאי, את דרך הפעולה של איש שוק אפור ואת הדרך שבה מזוהה אוצר או מטמון חוקי ונשלחת זרוע יניקה של תמנון, זדונית וחפה מחמלה, נצמדת בעזרת מקורב לאוצרו של חסר האונים ויונקת אותו עד היעלמו.
יש בסיפור הזה גם רגע מזוקק אחד שבו, במבט לאחור, יכולה העין להבחין איך הכל מתחיל.
העזרה: בחור עם לב זהב
הכל התחיל במה שנראה כמעשה טוב של בחור צפוני חם עם לב זהב. בשנת 2005 בא בחור בשם ג'ואי, איש צעיר, עולה חדש בודד, בקושי מדבר עברית, לספריית די. וי. די. בטבריה. הגיע להחליף סרט וסיפר לבעלים שנראה קשוב מאד, כי משרד אפוטרופסים בשם דורי דורות שמטפל באמא שלו, בוזז כנראה את כספה. ג'ואי לא ידע מה לעשות מול עורכי הדין. ושוקי (יהושע) שאול, גבר גבה קומה, כבד מאד, עם חיוך חם, האזין רוב קשב ואמר: "אני אעזור לך". לקח ממנו את מספר הטלפון של עורכת דין בשם ירדנה נילמן ומיד התקשר אליה.
"התקשרתי ואמרתי לה: מדבר שוקי מטבריה, עומד לידי ג'ואי שגנבו לאמא שלו את הכסף". סיפר שוקי בחקירתו. ירדנה צחקה. "אתם מוזמנים לבוא אלי ולספר הכל", אמרה. כך החל סיפור האהבה או ההונאה, הגזל או הרומן, איך שתקראו לזה, בין עורכת הדין התל אביבית, אוצרת האמנות, הכריזמטית בת ה- 57 בעת ההיא לבין בעל ספרית הדי וי די שוקי בן 31 אז. ג'ואי ושוקי הגיעו ישר לדירה- משרד של נילמן ברחוב ארבע ארצות בתל אביב. הצפון הישן והיפה. קרוב מאד למה שהיה משטרת דיזנגוף. "הערצתי אותה", אמר שוקי לחוקרו שיתהה כעבור שנים מה לו ולאשה הזאת. "היא היתה עורכת דין צעירה ברוחה. מצליחה. היא מתל אביב ואני מפה. פתחה לי את העיניים. הראתה לי עולם שלא הכרתי כי גדלתי בטבריה".
מיד, כבר בדירה ההיא שעוקלה לפני מספר חודשים, בפגישה הראשונה, הציעה נילמן לשוקי שאול להצטרף אליה לעבודה, לדאוג לג'ואי.
אני תוהה כעת – האם זיהו מיד שוקי וירדנה זה את זו באותו חוש ריח חד של טורפים? האם כבר אז, כשבא עם ג'ואי לירדנה, קלט שוקי בת ברית חשאית ואת כל מה שיחבר אותם מאותו זמן למשך שלוש שנים אינטנסיביות של פעולה גלויה וחשאית, רומן סוער, ביזה לכאורה, ואף שפה סודית מלאה רמזים שרק שניהם הבינו, בה התכתבו באי -מילים שנתפסו?
"בדיעבד", תגיד לי ירדנה נילמן עתה, "נראה לי כי כבר אז הריח כסף".
ואת, מתי את החלטת פעם ראשונה לגנוב? שאל אותה החוקר משטרתי לפני. היא לא ענתה. אני תוהה האם כבר אז באותה פגישה ראשונה בארבע ארצות קלטו שניהם את הזדמנות הפז המרהיבה שיצרה עבורם מדינת ההפרטה, לשים ידם לא רק על כספה של אמו של ג'ואי, אלא על כל שאר החסויים שמאותו זמן בו פגשה את שוקי, החלה נילמן לקבץ בבתי משפט בכל מקום כדי להקים את תאגיד האפוטרופסות הפרטי שלה- שלהם. או שירדנה, מתאהבת מהירה, פשוט נפלה בשביו? היא כבר היתה בעסקי זקנים, אביה מוריס דעך בבית אבות עלוב והיא הקימה בעצמה בית אבות קטן אליו העבירה אותו. התחום היה מוכר לה. הרפתקאת בית האבות ההוא התברר לי מבדיקה, הסתימה רע. המקום קרס, וגבר בשם י. בו התאהבה אותו זמן רוקן אותה כספית.
בסוף אותה שנה כבר נסעו ירדנה ושוקי יחד לחו"ל. נשארו צילומים מאושרים ממסע למיאמי ביץ. הם גרו שם גם אצל חברתה א. ובעלה. ע"פ החברה א. – שלא אהבה את שוקי ממבט ראשון וראתה בו כריש שוק אפור שחברתה הטובה ירדני נפלה בשביו כפי שנפלה כבר קודם לכן עם גברים לא ראויים – היה שוקי מגיח למסעות קניות מהם שב עם שלל בגדים בערך של אלפי דולרים. כך החלו ב3 השנים הבאות עד לכידתם, מסע בזבוזים והוצאות עצום שכל פרטיו מתועדים בדפי החקירות מול עמודת המקורות הכספיים, שכולם חשבונות של חסויים. זה מול זה. אופנוע ים, וילה, אמסטרדם, ארה"ב, משקפיים בעשרת אלפים, מחלקה ראשונה, ב. מ. וו. וכו'. כל אלה מול זקנה סנילית עם שתי דירות, פגוע ראש עם חשבון בנק, מפגר עם מטבע זר.
כך עזבה נילמן ב2005 את תאגיד האפוטרופסות "דורי דורות" בו עבדה ושפעולתו השתבשה עקב חקירה, ובינואר 2006 הקימה עם שוקי כמין מבנה מושלם של קומבינה, שתי חברות מחוברות. אחת לה, ואחת לו: ירדנה נילמן שירותי אפוטרופסות בע"מ ו-א.י.ש. סיוע, שירותים ואחזקה בע"מ, שנוהל לכאורה ע"י מירב לוי זית.
תוך זמן מה כבר הפקיד בית המשפט למשפחה בידיהם הנאמנות כ- 120 חוסים על רכושם ודירותיהם. אוצר גדול. שוק חופשי בזקנים.
רק דרך כספומטים משכו השניים ע"פ החשדות 808,512 שח.
נילמן ישבה ברחוב ארבע ארצות 28 ושוקי במשרד סמוך מאד ברחוב מהר"ל 10 היוקרתי. לא זזו זה בלי זו. היא גרושה והוא נשוי ואחר כך גרוש לכאורה מאשה פלוס ילדה בטבריה. חי בין הצפון, משפחתו שם, אחיו, חבריו- שותפיו הצפוניים אליהם יזרים כל הזמן הון, לבין תל אביב, בית אהובתו, וזירת הפעולה והשאיבה של הכסף. "תמיד היה משהו מוזר בעיני במשרד", אמרה לי עובדת, "לא הבנתי אם שוקי הוא כולבויניק פשוט כפי שנאמר לנו או המנכ"ל. לפעמים התבלבלת, מי הוא מי בעסק הזה? אבל לא שאלתי". הרוע חי תמיד מן השתיקה של הטובים.
כלא
כבר ארבעה חודשים מאז מעצרה השני יושבת עורכת הדין נילמן באגף סביון של כלא נוה תרצה. אגף נקי מסמים. בת 62 כיום, בעלת תואר בעבודה סוציאלית, משפטים והתמחות באמנות. אשה בעלת טעם טוב, יקר לפעמים, שע"פ כתב האישום בזזה עם שותפה 7,256,377.70 ש"ח מכ- 20 חוסים, מחולי נפש ועד תשושי נפש. רובם כבני שמונים. כיום היא טוענת באזני כי, נקיה מרבב עד אז, הלכה שבי אחרי אהבה מעוורת. נשבתה בקסמו של "נוכל מקסים". שוקי שבה את לב כל הסובבים אותו, יצר אמון. בחור מבריק. הוא הקיף אותי באהבה ותמך בי בכל רגע שהייתי זקוקה לו". קרוב משפחה שלה אמר לי כי "ירדני השתנתה מאד אחרי שננטשה. היא נסעה לעבוד באינטל אירלנד וכששבה, עברה משבר משפחתי קשה, ננטשה ומאז נסחפה אחרי גברים לא ראויים שישקמו את גאוותה… היא מהנשים שמאבדות לגמרי את הראש כשהן מתאהבות".
היא נעצרה בנתב"ג עם שובה ממסתורה בגואטמלה בו ישבה למעלה משנה. עובדת שם במלון מקומי ובמסעדה שהכירה מטיול של בתה. מחשש בריחה היא עצורה כעת עד תום התהליכים. כשנעצרה באביב האחרון תוארה כמפלצת, חומסת זקנים ונכים. עוררה זעם ונעלמה בכלא. הפרופיל שלה מתאים יותר לכתבה משבחת בכתב עת כלכלי מאשר לאסירה שנואה: צברית דור שביעי שנולדה בתל אביב בשנה של מלחמת השחרור, שאמה וסבתה ילידות הישוב היהודי בחברון. אשת פסיכולוג בעבר, אם לשני ילדים מוצלחים ועורכת דין משגשגת. בכלא היא דמות מרכזית, פרקליטת העצירות, יועצת, מטפלת, ידה בכל. יושבת עם שלושת החשודות ברצח ילדיהן כולל מארי פיזאם וגם עם אתי אלון מרוקנת הבנק.
אתן מדברות על מה שעשיתן?
"לא. כשאתה יושב בכלא עם הנשים האלה, שאלת המעשה שהביא אותנו לשם אינה עולה. מה שעולה זה רק הענין האישי. ברור שכולנו נמצאות שם כי מעדנו". היא אומרת. מלאת התלהבות מכל פעילותה שם. קשרים, ידידות, עזרה. טיפול בילדי אסירות. סוג כמעט נוצרי של ריצוי חטא, כפרה של חוטא שבא בשמחה על עונשו.
היא מיודדת עם אתי אלון. יש דימיון בין המיקרים שלהן. בשניהם ניתן לזהות כרוניקה של השתלטות עברינית ואנשי שוק אפור על מקור כספים חוקי שנח לו בבנק או תחת אפוטרופסות, מוגן לכאורה, ובעצם פרוץ בהעדר פיקוח של ממש או בשל שיתוף פעולה של אנשים מבפנים.
נילמן ואלון ישבו בתוקף תפקיד חוקי ומוסדר, נקיות לכאורה מרבב, על ברז או על כספת, בנק ותאגיד חסויים, וגבר קרוב ותקיף, רב השפעה עליהן, אח או מאהב – פעל איתן או הפעיל אותן והזרים את הכסף בהליך חשאי פלילי ובעזרתן המלאה אל שקיו של שוק אפור שבלע הכל ולא נודע כי בא אל קרבו. כספי אלון הזינו ארגוני פשיעה מפה ועד ארה"ב.
נילמן ישבה על כסף רב מכיון שהמדינה החליטה במסגרת מהלך הפרטה ענקי להעביר גם את האפוטרופסות על חסרי האונים לידיים פרטיות. הצעד הזה לווה במהלך נפשי חברתי שבו הפכה החמדנות מחטא למעלה. מאז הכל פתוח. סוג של סדום. אני תוהה בכמה מקומות דומים מתרחש ברגע זה מצב דומה של הפקרת החלש לחסדו של החמדן.
- את לא חשה חצויה? מצד אחד קיימת אורח חיים נורמטיבי רוב שנותיך, הפגנת מסירות רבה לחסויים ומצד שני הביזה הזאת מאז 2006.
אני לא מרגישה חצויה, אלא כמי שעשתה טעות גדולה בכך שנתתי אמון מלא ועיוור בשוקי. המצפון מיסר אותי יומם ולילה מאז.
- זו היתה אהבה מעוורת או חמדנות משותפת?
כנראה שבמקרה שלי זו אהבה. מעולם לא חטאתי עד ההיכרות עם שוקי. והשאלה הגדולה שאני מתעסקת בה בתוכי מאז הבריחה לגואטמלה היא כיצד עברתי על כל הקודים המוסריים והמצפוניים שלי. אני חשה כעת הקלה גדולה. ריצוי העונש הוא הדבר לשמו חזרתי. יש לתת את הדין על טעויות כאלה".
עם זאת היא מנסה עתה לגולל חלק ניכר מן האשמה על שותפה, שוקי, ששוב אינו יכול להשיב. לטעון כי הכסף עבר אליו כדי להיות מושקע בשוק האפור ולשוב לחוסים, כאילו היה השוק האפור בית השקעות סולידי. ע"פ החלטה תקדימית בעליון, הצליח עורך דינה, אבי כהן, פרקליט פרטי מוכר שמייצג אותה בשל חסרון הכיס שלה כפרקליט ציבורי, לקבל מידע על עברו של שוקי שאול. שופט בית המשפט עליון הנדל הכיר בכך כי מעשיו ועברו של שוקי שאול רלוונטיים למשפט על אף העדרו המעציב.
בטבריה: חי באחיזת עיניים
הגבר הבישן שבו התאהבה ירדנה נילמן באותו יום גורלי, מוכר היטב בשכונה ד' על ההר של טבריה. כשאני בא לשכונת אגוז השיכונית, עם השוק הגדול, בתי הכנסת הקטנים וחנות העורך דין, כולם מכירים את שוקי שאול ומכוונים אותי לדירה בה היה רשום במשטרה: אגוז 1116 ב. זהו בלוק גדול ורב כניסות ובו בקומה הראשונה מעל עמודים וחצר שוממה, הדירה שבה חי כיום אחיו. מכירים אותו בבית הכנסת שבו אומרים קינות על ט' באב, במכולת וברחוב. מכירים גם את אשתו. שביל עפר מוביל לבית הוריה של שולמית ערוסי שאול אם בתו ואחר כך גרושתו. "התגרשתם על הנייר", אמר לו החוקר, "רק בשביל ההוצאה לפועל". אני שואל את האח על שוקי ומעשיו. "אין לי שמץ של מושג על מעשיו, על ירדנה או על התאונה", אומר לי האח. "לא אדבר על אחי עם איש".
לפעמים נדמים כל פרטי חייו של שוקי שאול כמין קומבינה מאחזת עיניים שנועדה להסתיר, לחמוק. לכסות. בכתובת שמסר גר רק אחיו. בכתובת אשתו גרים הוריה. הוילה לא נרשמה על שמו. היו לו כמה שמות. העסקים המצליחים שלו תמיד הפסידו ובלעו כספי אחרים. הלוואות לקח בלי לרשום. נחלה בה רצה עברה לרשותו. זרם הכסף הבזוז זרם לאי שם, למקום בלי שם, לאנשים בלי פנים.
בשכונת אגוז העניה הוא היה מאותם נערים שהגשימו חלום על עושר ושבים לימים עם רכבי יוקרה גדולים, מואפלי חלונות מזן האמר, ב. מ. וו. או לקסוס. לא ברור במה הם עוסקים, אך יש יראה מהם. אחד מ- "הטיפוסים האלה", כמו שאומרת דמות ב"אלה תולדות" של אלזה מורנטה, "שרוצים להפוך את הכל לחשבון. להוסיף, להחסיר, להכפיל וכל זה כדי שיצא להם בסוף אפס!!!"
הנה בתיק החקירה, סכום של 17,900 ש"ח ששולם עבור עגינתה של היכטה שבשימושו של שוקי שאול במלון גלי כנרת. או 40 אלף שח לטיול משפחתי. 70 אלף שח לאופנוע ים. 6,000 לספא מפנק. הכל ע"פ החשד מחשבונות החסויים. הנה 400 אלף ש"ח שהוזרמו מחברת א.י.ש. הישר למשחטת כוכב הצפון הכושלת בכפר מרר, בה היה שוקי שותף עם חבר ורע, נער שעשועים צפוני מוכר היטב, בעל דירות ונכסים, מפזר כספים גדול ומקושר היטב לשוק האפור. המשחטה בלעה הון: כמיליון ושבע מאות אלף ש"ח. מי שמחפש את מסלול הכסף ינסה להגיע אליה. אך היא פגה, נעלמה.
שוקי הפך גם לאבי קיס כשפרסם ע"פ החקירה תחת השם הבדוי הזה מודעות במקומונים צפוניים כדי לחפש נערות ליווי לעבודה וכן לפרסם מכונים. לפעמים נע בין השמות כמו בין הכתובות. בצפון היה איש עסקים מפוקפק, חומק מנושים ונעקצים, ובתל אביב היה כלבויניק בעל לב זהב שהעסיק גם את אביו בתיקונים, והיה גם מנהל הכספים לא רשמי, מורשה כל החתימות, בעל צ'קים פתוחים וכרטיסי האשראי של העסק והחסוים, של כל אלו שהוצאו מחסות עצמם ומשפחתם והופקדו ע"פ הוראת שופט בידי ירדנה ושוקי. או ע"פ לשון החוק היבש: "חסוי, בהתאם לדין, הינו מי אשר מחמת חולי נפש, או לקות שכלית או קטינות, אינו יכול לדאוג לעניניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו…האפוטרופוס הממונה חייב לדאוג לטובתו של החסוי ולנהל את עניניו ביושר, במסירות, בנאמנות ותוך שמירה על כבודו".
הנפילה: אין לה משקפיים
כשנפלו השניים מקץ שלוש שנים סוערות וגדושות ריגושים, נפלו יחד אבל ברחו לחוד. ב- 2008 התעוררו חשדות אצל נציגי האפוטרופוס הכללי במהלך דיון בבימ"ש על מכירת נכס מקרקעין של חסויה. הדוחות הכספיים שצירפה עוה"ד לבקשתה העלו את החשד כי נכללו בהם הוצאות שלא כדין. חשדות אלה נבדקו ובין היתר נמצא כי באותו תיק נרכשו לחסויה משקפיים באלפי שקלים. בירור בבית האבות העלה כי החסויה כלל אינה מרכיבה משקפיים. החקירה העמיקה. תלונות הנעשקים פרצו החוצה בתכנית "שומר מסך" ועוררו זעם. שוקי נסע לארה"ב בסוף אוקטובר וכחודש אחריו נעלמה ירדנה לגואטמלה לה אין הסכם הסגרה עם ישראל. שוקי חזר אחרי חודש ונעצר. ירדנה נשארה שם עוד שנה ורבע. שוקי שלח לה לפעמים דולרים לשם.
"ירדנה לקחה לי את החיים", אמר שוקי בחקירתו. "אולי הוא הרס לי את החיים?" תהתה ירדנה. כשהראה לה החוקר את ההוצאות על אופנוע ים, מעגן ליאכטה, מודעות לחיפוש נערות ליווי ואף על הבטון לוילה בפוריה, אמרה נילמן "אני ממש נחנקת. תן לי להתאושש". כששבה מבריחתה החלה לשתף פעולה כמעט בהקלה עם חוקריה. יחד עברו על חשבונות, העברות, הוצאות ענק ושמות החסוים שאת כולם הכירה היטב. היא טיפלה בהם טוב גם ע"פ עדויות עובדים במשרד. חצויה. ליטפה ורוקנה. לחוקריה תיארה איך פעל ענין הכספים, איך "הועברו לחשבון א.י.ש. שהיה מין מסלקה", אמרה. "היינו זוג. שוקי ואני. הוא היה אחראי על צד השיפוצים וענינים טכניים של החסויים. והיתה לו יד חופשית בכסף. למה? "כי אהבתי אותו. הכל נעשה מרצוני הטוב והחופשי".
"אבל החרבת במו ידיך את העסק שלך?"
כל הזמן שהייתי בגואטמלה חשבתי איך עשיתי את הדבר הזה.
החוקר מציג בפניה כ720 אלף ש"ח הוצאות שלהם כבני זוג משך שלוש השנים הטובות. פינוקים. היא חשבה שהיקף שוד הכספים היה 2 עד 3 מיליון, לא עשרה או שבעה כמו שהגיעו בבדיקה המלאה. "אם הייתי יודעת את ההיקפים האלה, אולי הייתי חותכת ורידים". כשנחקר בנה אמיתי, שעל שמו נקנה אופנוע ים ואליו הועברו כספי תמיכה חודשיים, אמר לחוקר כי "אכן מערכת היחסים בין אמי לשוקי נראתה לי מוזרה מאד. שוקי הוא מקור כל הצרות. אמא גדולה עליו בכמה מידות. לפני שוקי היה לאמא חבר שגנב ממנה. כשהכרנו את שוקי הזהרנו אותה ממנו". גרושתו שולמית אמרה לי כי ידעה "על הכל רק מהחדשות. כרגע לא יכולה לדבר. אני לא מוציאה אנשים מהקבר". היא גרה בטבריה. הבית שבנה לה בפוריה ריק. ע"פ חוקרי המשטרה, חי שוקי שאול חיי אישות בשעתו גם איתה. גם עם ירדנה.
המפקד
באי-מייל אחד כתב שוקי לירדנה: "תשמרי על בארות המים שלנו תמיד מלאים פול". היתה להם השפה שלהם ומשפת המכתבים ברור מי המפקד. הכולבויניק הבישן ניהל כמעט הכל, פקד, הורה, ביצע. "הוא הוצג בפנינו במשרד כאיש הטוב שבא לעזור", אומרת לי עכשו י.ס. שעבדה זמן מה כבקרית במשרדי ירדנה ושוקי, עובדת מסורה שעברה בבתי חסויים תחת פיקודה של ירדנה. "היא היתה אשה מדהימה", אומרת ס. "אם היא מאחזת עינים אז היא גאונית. ביצעה את זה מושלם. עבד אצלה קאדר של אנשי מקצוע טובים. האוירה במשרד היתה מצוינת, חמה, ביתית. אוירה של אמון. ירדנה היתה בוסית טובה. לא לוחצת, עד שהגיע צורך בכסף לחסויים. אז פתאם לא היה. אשה זקנה, שידענו שיש לה שלוש דירות, לא היו כמה אלפי שקלים למכשיר שמיעה עבורה. זה שיגע אותי איך פתאם אין לה כסף, אבל לא חפרתי בזה. כשהכל התגלה, נדהמתי כי ירדנה היתה אשה מצחיקה וחכמה ובחקירה שלי שמרתי על לויאליות כי עדיין לא קלטתי כל מה שקרה שם".
- ושוקי שאול?
תעלומה. לא הבנתי איך הוא מתחבר לירדנה. נראה לי מוזר מאד. לא ידעתי שהם זוג אבל ראיתי כי המון דברים התרחשו אצלה בבית בארבע ארצות. נגמרה העבודה והם המשיכו אצלה. הוא היה בחור גבוה, בריא בשר, ביבי פייס. מתוק. כאילו בישן מאד. חיוך נורא טוב ובכל זאת היה שם משהו שלא היה לו הסבר. הוא הוגדר כשיפוצניק במשרד, אבל כשהיה בא, הקים אותה מהכסא שלה. מהר מאד בלט פער עצום בין מעמדו הרשמי למעמד האמיתי שלו. בעצם בוס. תמיד הביא למשרד כל מיני חברים שלו שהיו מין עבדים. שפוטים שלו, כאלה שנהגו עבורו כשהיה בשלילת רישיון".
"אחר כך, כשהכל התפוצץ, נראה לי מוזר שהוא ישב מעט בכלא. ברח לארה"ב כאילו לעבוד שם ולהחזיר כסף וחזר ונכלא ודי מהר יצא לחופשי כשהיא היתה בגואטמלה. לפני ארבעה חודשים, כשירדנה חזרה ומיד נעצרה וחודשה החקירה, קבעו החוקרים עימות בין שוקי לבין מירב מהמשרד. מירב הגיעה למשטרה ביום חמישי ה-4 למרץ. והוא לא בא. נעלם. המשטרה אמרה שזו ארץ קטנה, אין לאן לברוח, יתפס מהר. אחרי יומיים קרה מה שקרה. היו המון דיבורים מה בעצם קרה לו. עד היום חושדים אצלנו שאולי נעשה משהו כדי להשתיק".
התאונה
זהו כביש חשוך, משובש לפעמים בשל שטפונות ורכב הב. מ. וו. 530 הגיע לקטע הזה של כביש 90 במהירות מסחררת. עדים ראוהו עוקף בדרך, אך איש לא ראה את התאונה שהתרחשה מעל בתי המלון של ים המלח, קרוב לאחת עשרה בלילה של ה-6 למרץ, בזמן שהכל ריק ואפל. הם הגיעו מדרום לצפון, שני גברים בשנות השלושים שלהם ואשה בת גילם שישבה מאחור. כולם שתויים. לא חגורים. זהו דגם יקר, רכב של טון וחצי, שש בוכנות, מגיע ל245 קמש. מאיץ למאה קמש בשבע שניות. שמונה כריות אויר, מנגנון בקרת יציבות, סייען בלימה, חיישן גשם וציון ארבעה כוכבים במבחן ריסוק.
נראה שהיו שתויים – זחוחים. אולי כדי לשכוח. אחד מהם התעלם מהזמנה משטרתית, אך ידע כי מעצרו קרוב. זה היה מוצ"ש, ואולי כבר מחר יעצר, יחקר שוב, יעומת, ישב. האחר היה חברו הטוב, לפעמים שותף. הם באו מאילת שם בילו ורכשו את הרכב מבחור אילתי, טרם העברת בעלות. שנת יצור 2008 מחירון 280,000. היה איתם ברכב סכום כסף גדול נוסף.
לכודים במהירות ובמוסיקה כמין בועה מבודדת, חשו פתאם משיכת הגה חזקה מאד, אבדן שליטה, צמיג ימין אחורי התפוצץ כנראה בשל מהירות שתויה ובור באספלט הכביש. ה- 530 הסתחרר וירד לשוליים הרכים, הנהג, נעזר ברכב האמין, השיבו לכביש. מאוחר מדי. הרכב התהפך מספר פעמים ונחת על חרטומו. מעצמת הפגיעה נפתחו הדלתות ושלושת הנוסעים הועפו, נחבטו במעקה בטיחות, באספלט. כל השלושה נהרגו במקום.
כשהצלם חיים הורנשטיין הגיע לזירה על אופנועו, כבר היו הגופות מכוסות. רחוקות זו מזו. הוא זוכר שהאשה שכבה על הכביש. גבר אחד בתעלה לצד הים. במדרון. הוא זוכר שנהרו לשם יותר מדי שוטרים, יותר מן הצפוי בתאונת דרכים, שההסתובבות שלהם בשטח היתה יוצאת דופן. רכבים אחדים נעו לצידי הכביש, סרקו בזרקוריהם את האפלה הסמיכה כמחפשים עקבות. חוקר אחד דיבר על אפשרות של מארב. חיפשו סימני צמיגים של רכב אחר ולא מצאו.
אחר כך היה דיבור בין החוקרים במקום, על כך שהשלושה שהגיעו מאילת, היו שם תחת מעקב. ע"פ מסמכים הם זוהו כשוקי שאול, חברו מיקי ג'ינו ממגדל ועימם הלן מוריאדי חברתו היפה של ג'ינו ממושב ליד אשקלון. תיק התאונה לא נסגר עד היום. בוצעו בדיקות מעבדה שמנסות לאתר צבע ממגע של רכב אחר. לא נמצאו. המשטרה מאשרת כי נמצא סכום כסף גדול, חריג, ברכב. אין אפשרות לקבוע מי מהשניים נהג. בשלושת הגופות נמצאו עקבות של אלכוהול וסמים. סיבת התאונה כנראה: גורם אנושי. התפוצצות צמיג עקב מהירות. שכרות. עפ עדויות של מכרים של שוקי הוא לא היה איש אלכוהול משתכר, וממצא זה מחשיד בעיניהם את מהלך התאונה כענין מכוון עי אחרים.
במסעדת דליה מתחת למושבה מגדל שלו, אומר לי יוסי ג'ינו, אביו של ההרוג מיקי, שנדמה לו כי שוקי נהג. הוא היה שם אחר כך וראה מה שראה. אין על מה לדבר. "תשתה קפה ומיץ ואני אלווה אותך בכבוד לדלת. אין על מה לדבר. הילדים מתו ונקברו, הכל נקבר איתם", הוא מסכם ומשתתק. הבן האחר ששב מטיפוח קברו של מיקי, מביט בי ושותק. המשטרה מסרבת לאשר אם התנהל מעקב אחרי השניים.
כך, בקץ אותו שבוע בראשית מרץ שבו שבה ארצה ירדנה נילמן כדי להתחיל לדבר על הכל, עף מפה אהובה לשעבר שוקי שאול כדי לא לחזור לעולם. בסיפור הזה, שבו נשאבו ועברו למעלה משבעה מיליון ₪, "לא נשאר לאף אחד כסף, גם לירדנה המטומטמת לא נשאר גרוש". אמר שוקי לחוקריו. זה נכון לגבי שני הגיבורים, החיה והמת. דירתה של נילמן עוקלה ונמכרה. הוילה של שוקי, מסתבר, משועבדת לאיזה מגדל עופות צפוני שנעקץ. בסך הכל נעלמו לבלי שוב כחמישה מיליון ש"ח או יותר. נשאבו לאי שם בצפון, למישהו שהחקירה לא הגיעה אליו. כמה מהחסויים שנבזזו, הלכו לעולמם. פה ושם נמשכים קרבות קטנים על השאריות.
קישורים:

יום ראשון, 25 באפריל 2010

עושק בחסות המדינה - חשד: עו"ד ידוע, אפוטרופוס הונה קשישה וזייף מסמכים

מוטי וינטר - ראש אגף שירותים חברתיים במשרד הרווחהה'פירצה קוראת לגנב', ואכן תהליך מינוי אפוטרופוס לחסויים פרוץ ומאפשר עושק קשישים וחוסים לאור יום ללא הפרעה.

השחקנים המרכזיים מטעם המדינה המאפשרים את העושק והשפלת החוסה הם:
שופט בית משפט לענייני משפחה - מתנהג בהליכים אלו בקהות חושים וברשלנות ומאשר את המלצות פקידי הסעד ורשויות הרווחה למיניהם, ללא בדיקות או תהיות.
מחלקות לשירותים חברתיים - פועלים ברשלנות בהמלצתם למינוי אפוטרופוס ללא בדיקת עובדות, אימותן או ניסיון להפרכתן, אינם מתעניינים אודות מצבו של החוסה שמינו לו אפוטרופוס ומפקירים אותו לחסדיו.
האפוטרופוס הכללי - אינו מודע כלל למצבו של החוסה, אינו בודק את דיווחיו של האפוטרופוס.

שחקנים נוספים הם הפסיכיאטרים הבודקים את הקשישים ורושמים עליהם חוות דעת קטלניות מלוות במתן סמים פסיכיאטריים חזקים כגון ריספרדל, קלונקס, והמלצה לסגור אותם במוסדות סיעודיים, פסיכיאטריים לשארית חייהם.

הכתבה חשד: עו"ד ידוע הונה קשישה וזייף מסמכים | איילה חננאל | וואלה | 25.04.2010

לפי החשד, עורך הדין ששמו אסור לפרסום מונה לכהן כאפוטרופוס של חוסה בבית אבות והעביר לרשות בתו אחת מדירותיה. הוא חשוד בקבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף, זיוף ועושק. שמו של החשוד נקשר בפרשה מתוקשרת אחרת, שאיננה קשורה

עורך דין ידוע נעצר היום (ראשון) על ידי חוקרי מפלג ההונאה של מחוז תל אביב. הוא חשוד בעבירות של קבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף, זיוף ועושק.

לפי החשד, עורך הדין ואדם נוסף העבירו לרשותם, באמצעות זיוף מסמכים, רכוש הכולל שתי דירות יקרות, וזאת תוך כדי ביצוע העבירות המיוחסות להם. הערב הובא עורך הדין להארכת מעצר בבית משפט השלום בתל אביב. הוא שוחרר בהתאם לבקשת המשטרה למעצר בית לאחר הפקדת ערבויות וקביעת תנאי השחרור.

עורך הדין הוא תושב תל אביב בן 75, ששמו עלה לכותרות בחודשים האחרונים בהקשר של פרשה אחרתו. לפי החשד, הוא קשר יחד עם חשוד נוסף קשר להעברת נכסים של חוסה בבית אבות שלנכסיה מונה אפוטרופוס. באמצעות זיוף מסמכים וייפוי כוח העביר עורך הדין שתי דירות יוקרה שהיו בבעלותה של חוסה בבית אבות: דירה אחת הועברה לרשות אביו של החשוד הנוסף, ודירת יוקרה נוספת הועברה על שם בתו של עורך הדין. על הדירה שהעביר לאביו של החשוד הנוסף רשם הערת שיעבוד ואזהרה.

קישורים:

יום חמישי, 4 במרץ 2010

הרשעת יקירת בתי משפט לענייני משפחה עו"ד עו"סית האפוטרופסית ירדנה נילמן על גניבה, זיוף, שימוש במסמך מזויף

ירדנה נילמן על דוכן הנאשמיםהכתבה נעצרה עו"ד שחשודה בגניבת כספים מקשישים , וואלה , גלעד גרוסמן , פברואר 2010

ירדנה נילמן תל אביבית כבת 60 חשודה בגניבה של כ-10 מיליון שקלים מעשרות קשישים, בזמן שהייתה האפוטרופוסית שמונתה להם על ידי משרד הרווחה. היא נמלטה לפני שנתיים ונעצרה עם שובה מגואטמלה.

העובדת הסוציאלית עו"ד ירדנה נילמן, שחשודה בגניבה של כ-10 מיליון שקלים מעשרות קשישים בהיותה האפוטרופוסית שמונתה להם על ידי משרד הרווחה, נעצרה היום (חמישי) עם שובה ארצה מגואטמלה.
.

.
עו"ד נילמן, שחשודה בעבירות חמורות של גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד ציבור, וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, נמלטה מישראל לפני כשנתיים, לאחר שנפתחה נגדה חקירה. היא הוחזרה לארץ בעקבות שיתוף פעולה בין המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה, חוליית האינטרפול במשטרת ישראל, משרד החוץ ומשרד הפנים.

נילמן חשודה כי בין השנים 2006-2008, גנבה כספים מעשרות קשישים בישראל, אשר לא היו מסוגלים לטפל בעצמם בנכסיהם, וזאת בהיותה האפוטרופוסית אשר מונתה להם ע"י משרד הרווחה. בתפקידה זה, התאפשרה לנילמן גישה חופשית לרכושם של הקשישים, הכולל נכסי נדל"ן, כלי רכב וכספים המופקדים בחשבונות הבנק שלהם. מחקירת משטרת ישראל עד כה לגבי חלק מהקשישים אשר היו תחת חסותה של נילמן, עולה חשד כבד כי היא גנבה מהם כסף בסכום כולל המגיע לכ-10 מיליון שקלים.

הפרשה החלה כאשר האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים ביצע פעולות חקירה בעניינה של נילמן, שכללו חיפוש ותפיסת מסמכים. בעקבות כך, הגיש האפוטרופוס הכללי תלונה במשטרת ישראל נגדה. כאשר פקע תוקפו של צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדה, יצאה נילמן מגבולות הארץ. בדצמבר 2009, הופיעה נילמן בשגרירות הישראלית בגואטמלה, לצורך קבלת שירות קונסולרי, ולאחר עריכת שימוע ועל בסיס החלטת שר הפנים, דרכונה בוטל והונפקה לה תעודת מעבר לצורך שיבה לישראל בלבד.
,

,
הוגש כתב אישום
ביום א' 28.03.2010 הוגש כתב אישום הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד עורכת הדין ירדנה נילמן, המואשמת כי גנבה יותר משבעה מיליון שקלים מעשרות לקוחות חסרי ישע להם שימשה כאפוטרופסית.
על פי כתב האישום, נילמן ניצלה את הגישה שניתנה לה לחשבונותיהם של החוסים, רשמה צ'קים על שמה, משכה כספים במזומן והעבירה כספים בין חשבונות הבנק שלהם לחשבונותיה הפרטיים.

בכתב האישום מואשמת גם מירב לוי, בעלת חברת א.י.ש סיוע שירותים ואחזקה בע"מ, שפעלה תחת נילמן. במסגרת הוראותיה, ביצעה גם לוי פעולות כספיות שונות בחשבונות בהם היתה מורשית חתימה.

השתמשה בכסף גם לשיפוץ בתים של מקורביה

נילמן מואשמת, בין היתר, כי מכרה דירת ארבעה חדרים של אישה שמונתה לדאוג לצרכיה. באותה עסקה קיבלה לידיה סכום העולה במקצת על 800 אלף שקלים, מתוכם השאירה לעצמה כ-500 אלף שקלים.

במקרה נוסף, מכרה גילמן דירה של אישה אחרת בסכום דומה, אך השאירה לה קצת מעל 120 אלף שקלים. לעצמה לקחה כשבע מאות אלף שקלים.

עוד עולה מכתב האישום כי נילמן, בסיועה של לוי, נהגה להשתמש בכספים רבים לצורך מימון אורח חייהן הנהנתני: 18 אלף שקלים עבור עגינת יאכטה, 40 אלף שקלים עבור טיול לתאילנד, 70 אלף שקלים לשני אופנועי ים, ועוד מאות אלפי שקלים שהוצאו על קצבה חודשית לבנה, בילויים בספא ואף שיפוץ בתים של מקורביה.

בכתב האישום ישנו אף סעיף שמפרט איך 22 אלף שקלים שגנבה, הועברו למועדון הכדורגל בית"ר ירושלים.

ירדנה נילמן הורשעה באוקטובר 2010

השופט צבי גורפינקל מבית המשפט המחוזי בת"א הרשיע (יום ה', 7.10.10) במסגרת הסדר טיעון את עו"ד ירדנה נילמן, ששימשה כאפוטרופוסית של חסויים רבים מטעם בתי המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ, בביצוע עבירות של גניבה, זיוף בנסיבות מחמירות וכן עבירות נוספות. החסויים להם שימשה כאפוטרופסית היו בעיקר קשישים, כולם מחוסרי יכולת וחלקם גם חולי נפש פרנואידים. נילמן נמצאת במעצר מאז הוגש נגדה כתב האישום.

עם פתיחת חקירת המשטרה נגדה לפני כשנה נמלטה נילמן לגואטמלה, מתוך ידיעה כי אין למדינה זו הסכם הסגרה עם ישראל, בסופו של דבר, היא שבה לארץ בחודש מרס רק אחרי אחר שתוקף דרכונה פג והונפקה לה אשרה לנסיעה לישראל בלבד.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט ע"י עו"ד מנחם מזרחי מפרקליטות מחוז ת"א, במקום לדאוג לרכושם של החסויים, גנבה מהם נילמן באורח שיטתי למעלה מ-7 מיליון שקלים. נילמן ניצלה את הגישה שניתנה לה לחשבונותיהם של החוסים, רשמה צ'קים על שמה, משכה כספים במזומן והעבירה כספים בין חשבונות הבנק שלהם לחשבונותיה הפרטיים. בין השאר, היא הורתה על העברת כספים מחשבונותיהם הפרטיים של הקשישים לחשבונות של חברת "א.י.ש. סיוע שירותים ואחזקה", שהייתה בבעלות חברתה מירב לוי ובשליטתם בפועל של נילמן ושל יהושע שאול, בן-זוגה שנפטר בינתיים.

בכספים השתמשה נילמן, בין היתר, כדי לשלם עבור עגינת היאכטה של בן-זוגה מלון "גלי כנרת" בטבריה, עבור טיול משפחתי בתאילנד, עבור בתי מלון ומסעדות, עבור רכישת אופנועי-ים, עבור בניית ביתו של בן-זוגה ביישוב פורייה, ועבור שימושים רבים נוספים.

לפי ההסדר, העונש ביחס לנאשמת יהיה פתוח וכל צד יטען לעונש כרצונו, כאשר הדיון בעניין הטיעונים לעונש נקבע ל- 20 בדצמבר.


גזר הדין 7.5 שנות מאסר בפועל - ינואר 2011

עו"ד עובדת סוציאלית ירדנה נילמן גנבה 7.2 מיליון שקל מ-20 חסויים להם שימשה כאפוטרופוס, נדונה ב- 06.01.2011 ל-7.5 שנות מאסר בפועל. נילמן הורשעה בעבירות רבות של גניבה בידי מורשה, זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף.

נילמן, בת 62, הודתה בהאשמות נגדה במסגרת עיסקת טיעון, בה לא נקבע עונש מוסכם. היא נמלטה מן הארץ לגווטמאלה לאחר שנחשפו מעשיה, אך שבה מרצונה על-מנת לעמוד לדין.

את מעשי הגניבה ביצעה נילמן בשנים 2008-2006 בסיועה של מירב לוי, אשר נדונה במסגרת עיסקת טיעון לחמישה חודשי מאסר. חלק ניכר מן הכספים הועברו לבן-זוגה של נילמן, יהושע שאול, שנפטר בינתיים.

לאחר שנילמן מונתה לשמש אפוטרופוס לחסויים (מי שאינם יכולים לטפל בעצמם בענייניהם בשל מחלות פיזיות או ליקויים נפשיים), היא העבירה את כספיהם לחשבונות של חברה שבשליטתה, אותה ניהלה לוי. כספים נוספים העבירה לחשבונותיה הפרטיים, ונטלה סכומים ניכרים לשימושם הפרטי שלה ושל שאול.

הקורבנות: חולי אלצהיימר ופרקינסון

כתב האישום מפרט שורה ארוכה של שימושים שעשו בני הזוג בכספים שגנבו, ובהם:

17,900 עבור עגינת היאכטה של שאול בכנרת.
40,000 שקל לטיול של שאול ובני משפחתו לתאילנד.
5,990 שקל לבילוי בספא.
3,500 שקל הועברו מדי חודש לבנה של נילמן.
סכומים שונים לבניית בית מפואר של שאול בפוריה עילית.
12,000 שקל לפרסום מודעות של מכוני עיסוי.
22,000 שקל לבית"ר ירושלים.

כתב האישום גם מפרט את נסיבותיהם של החסויים שנפלו קורבן לנילמן. בין היתר מדובר בחסויים הסובלים מבלבול וחוסר התמצאות, פגיעות ראש, פרקינסון, נזק מוחי, אלצהיימר, אירוע מוחי וסכיזופרניה.

השופט צבי גורפינקל אומר בגזר הדין: "לא ניתן שלא להזדעזע מחומרת המעשים כאשר נעשה שימוש ציני ופסול ברכושם של החסויים לצורכי רכישת מוצרי מותרות והפרת אמון גסה". הוא דוחה את טענת הסניגור, כאילו נילמן הלכה שולל אחרי שאול, שכן גם לפי כתב האישום המתוקן - 3 מיליון שקל שימשו את נילמן ובני משפחתה (היתרה הועברה לשאול). "לא ניתן לקבל את הטענה כאילו פעלה הנאשמת כנערה מאוהבת ההולכת שבי אחרי אהובה ומבצעת את כל בקשותיו ללא שיקול דעת עצמאי", קובע גורפינקל.

לדברי גורפינקל, דווקא הסכומים הקטנים שגנבה נילמן מלמדים על הציניות בה נהגה. כך, למשל, היא זייפה טיפול שיניים בסך 800 שקל שייראה כאילו מדובר ב-38,800 שקל וגנבה את ההפרש. היא רשמה סכומים של 12,000 שקל ו-15,000 שקל כהוצאות לטיפול בחסויים וגנבה גם אותם.

גורפינקל דוחה מכל וכל את טענתה של נילמן, כאילו פעלה לטובת החסויים כאשר השקיעה את כספם בשוק האפור לשם קבלת ריבית גבוהה יותר מאשר בבנקים. הוא מציין בהקשר זה לא רק את כלל מעשיה והשימוש שעשתה בכסף, אלא גם את העובדה שגנבה כספים של חסויה ביום בו הלכה לעולמה.

קישורים:

יום שלישי, 16 ביוני 2009

מינוי אפוטרופוסים לחסרי ישע ע"י רשויות הרווחה - תאגיד אפוטרופוסות "קרן דורי דורות" חשוד שהוציא כספי חסויים שלא כדין

יוני 2009 - חוקרים משטרתיים ומפקחי האפוטרופוס הכללי פשטו הבוקר על משרדי תאגיד האפוטרופסות "קרן דורי דורות" וחברה נוספת אשר פעלו, על פי החשד, להוציא כספים שלא כדין מחשבונות החסויים עליהן היתה הקרן אחראית. מדובר באפוטרופוסים הממונים בהמלצת פקידי הסעד של לשכות הרווחה העירוניות. פקידי הרווחה אינם בודקים מאומה אודות האפוטרופוסים בידיהם הם מפקירים את החסויים, וכן אינם מבצעים פיקוח ומעקב לאחר המינוי.
חשדות להתנהלות בלתי תקינה של קרן דורי דורות
חוקרי יחידת ההונאה של מחוז מרכז במשטרה, ביחד עם מפקחי האפוטרופוס הכללי, פשטו הבוקר על משרדי תאגיד האפוטרופסות "קרן דורי דורות" וחברה נוספת אשר סיפקה, על פי החשד, שירותים שונים לאפוטרופא (חברה מנהלת של נכסי חסויים) כנגד תשלום מופקע מחשבונות החסויים.
הפשיטה נעשתה בעקבות חשדות להתנהלות בלתי תקינה בכספי החסויים. במסגרת הפשיטה נתפסו מסמכים שונים המתייחסים לניהול ענייניהם הכספיים של החסויים שהקרן מונתה כאפוטרופא עליהם. ניהול כספי החסויים הופרט והוא מנוהל בידי חברות פרטיות.
נכון להיום מפקח האפוטרופוס הכללי על עניינם של כארבעים אלף חסויים, מרביתם נמצאים בטיפולם של אפוטרופוסים פרטיים ואולם כששת אלפים חסויים נמצאים בטיפולם של עשרה תאגידי אפוטרופסות. הפיקוח על גופים אלו נעשה באמצעות ביקורת הפרטה המוגשת בתחילת הניהול והדו"חות הכספיים השנתיים המוגשים על ידי האפוטרופוסים לאפוטרופוס הכללי. על פי האפוטרופוס הכללי, החשד הוא שקרן דורי דורות, ביחד עם חברת עטיף (ששינתה לאחרונה את שמה ל'עתיר ארי') פעלה להוציא כספים שלא כדין מחשבונות החסויים. עמותת "קרן דורי דורות" אחראית על למעלה ממאתיים חסויים ברחבי הארץ.
.
המנהלת הקודמת ברחה בעקבות חשדות למעילה, עתה חשודה גם המנהלת החדשהמחלק ההונאה של משטרת מחוז מרכז פתח בחקירה, לאחר שהאפוטרופוס הראשי הגיש תלונה. בתלונה מתברר, התנהלה חקירה לפני כשנה נגד מנהלת עמותות "דורי דורות", שתפקידה לשמש אפוטרופוס לחוסים. אז עלה החשד כי המנהלת גנבה כספים. בעקבות החשדות, נמלטה המנהלת הקודמת מהארץ ועד כה היא לא נעצרה.

בעקבות החשדות וכיוון שבידי העמותה 300 תיקי אפוטרופסות, נערכה בדיקה ואז התברר כי לאחר בריחת המנהלת מינתה עצמה יו"ר העמותה למנהלת - ושוב עלה החשד למעילה בכספי החוסים.

בעקבות התלונה הוקם צוות חקירה, בפיקודו של אורי דרשן. במהלך החקירה הצליחו החוקרים לגלות לפחות 10 תיקי חוסים שמחשבונותיהם נגנבו כספים. על-פי החשד, חברה החשודה לקבלן בניין מאורנית ולבנו ויחד הם הוציאו חשבוניות פיקטיביות על שיפוצים שנעשו בבתי החוסים בסכומים גבוהים יותר ממה שנעשו בפועל.
.
החשד: חשבוניות פיקטיביות על שיפוצים, שיפוצים מיותרים, תשלום חשבונות פיקטיביים באמצעות פנקסי המחאות.
מפקד השלוחה, פקד טל בן-אבן: "בתיק אחד בוצעו שיפוצים בסך של חצי מליון שקל בדירת עמידר של חוסה, שכל הערך שלה הוא חצי מסכום השיפוץ".
עוד התברר במהלך החקירה כי נעשו שיפוצים מיותרים בבתי חוסים, והוצאו חשבוניות פיקטיביות רבות. פקד בן-אבן: "על-פי החשד, הוציאו החשודים מיליוני שקלים מחשבונות של החסויים. בתוקף תפקידה של החשודה ומינויה על-ידי בית המשפט כאפוטרופוס של החוסים היא היתה אמורה לדאוג לכל צורכיהם ולצורך כך היא החזיקה פנקסי המחאות שלהם ושילמה מכספם את החשבונות הפיקטיביים".
.
מעצרים ,החקירה בתחילתהבעקבות החקירה נעצרה החשודה לחקירה ויחד איתה נעצרו הקבלן ובנו. בחקירה טענה החשודה כי היא אינה מבינה מה החוקרים רוצים ממנה ומהן בדיוק החשדות נגדה.

פקד בן אבן: "החקירה בתחילתה ויש לנו מאות תיקים לבדוק. מדובר במעשים חמורים, כיוון שמדובר בחסויים שהם בעיקר קשישים חסרי ישע שהחשודה הייתה אמורה לדאוג להם".
.
מקרה נוסף בסוף 2008
בסוף שנת 2008 דווח על מקרה נוסף של ניצול חסויים בידי האפוטרופסים. מפקחי האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב פשטו על משרדיה של חברת ירדנה נילמן שירותי אפוטרופסות, לצורך תפיסת מסמכים, לאחר שעלו חשדות להתנהלות בלתי תקינה לכאורה בכספי החסויים. הפשיטה התבצעה במספר אתרים בו זמנית, לרבות במשרדיה של חברה קשורה אשר סיפקה, על פי החשד, שירותים שונים לאפוטרופוס כנגד תשלום מופקע מחשבונות החסויים. בנוסף התייצבו מפקחי האפוטרופוס הכללי במשרדיהן של חברות פרטיות שונות אשר, על פי החשד, פעולות אישיות של האפוטרופוס בהן מומנו מכספי חסויים.
במקרה זה נמלטה מהארץ עו"ד ירדנה נילמן, החשודה בגנבת מיליוני שקלים, אף שיש נגדה צו עיכוב יציאה מהארץ.
.

.
בפברואר 2010
נילמן נעצרה בנמל התעופה בן גוריון עם הגיעה ארצה, לאחר שיצאה מהארץ בנובמבר 2008 . הפרשה החלה בעקבות תלונה שהגיש האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים נגד נילמן. בשלב מסוים, משפקע תוקפו של צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדה, יצאה נילמן מגבולות הארץ.

בדצמבר 2009 היא הופיעה בשגרירות הישראלית בגואטמלה לצורך קבלת שירות קונסולרי, ולאחר עריכת שימוע ועל בסיס החלטת שר הפנים, דרכונה בוטל והונפקה לה תעודת מעבר לצורך שיבה לישראל בלבד
.

נילמן תושבת ת"א כבת 61 מונתה על ידי משרד הרווחה כאפוטרופוסית של עשרות קשישים שאינם מסוגלים לטפל בנכסיהם, ובמסגרת תפקידה התאפשרה לה גישה חופשית לרכושם הרב, שכולל נכסי נדל"ן, כלי רכב וכספים המופקדים בחשבונות הבנק שלהם.

על פי החשד, בין השנים 2006-2008 היא גנבה מהם כספים ופעלה ביחד עם חשודים נוספים, שאף מכרו נכסים בבעלותם בשווי מיליוני שקלים. ההערכה היא כי בסך הכול היא גנבה מהקשישים כ-10 מיליון שקלים. כתוצאה מהמעשים, הקשישים נותרו חסרי כל וכמה מהם נאלצו להתפנות מבתי אבות בהם שהו
.
.

.
קישורים:

יום שבת, 3 בינואר 2009

"תינוק בגולאג ישראלי" - תחקיר על חטיפת תינוק - סיפורו של דודו דהאן

יוני 2008 - דע/י כי הרווחה היום, לפני ארבעים שנה או ששים היא אותה רווחה. עיקרון הבסיס הוא ה"חיסיון" וה"דלתיים הסגורות" במשרד הרווחה ובבתי המשפט לענייני משפחה ל"טובת הילד" כביכול, מאפשר לרווחה לעשות באזרחים במצוקה/חלשים ככל העולה על רוחם. רק השיטות משתנות מידי פעם ...
סיפורו של דודו דהאן שנולד בשנות השבעים בבית חולים "בטר" בחיפה, עדויות של אחיות שעבדו בבית החולים מראות כי היו שם חטיפות תינוקות. דודו התינוק הוכרז כמת אך למעשה נחטף מאמו מיד לאחר היוולדו, ונשלח לאימוץ במוסד "אומנה" בחיפה, מעון לילדים שננטשו או שהמתינו לאימוץ.
דודו נשלח לאחר מכן למשפחת אומנה שם היה מספר שנים. משפחת האומנה שלחה את דודו למוסד סגור לילדים מפגרים "מקי'מ" ברמלה.
דודו הוא ילד נורמלי. בגיל 30 התחלפה ההנהלה במוסד ונעשה לדודו אבחון שבו נתברר כי דודו אינו מפגר. דודו ביקש לדעת את זהות הוריו, אולם המוסד בו שהה סרבו למסור לו את המידע.
דודו מקבל את המידע ממשרד הפנים ומוצא בסוף את אמו אשר כל שנים אלו הייתה בחוסר ודאות אודות בנה וגורלו.
עו"ד עופר רון מייצג את דודו דהאן: "מדובר למעשה על ילד של צללים, אני גם סבור מה שראינו כאן תוך כדי נבירה בחומר, כי הוא לא הילד היחיד. .. יש גורם במשרד הרווחה שאמר לי שיש עוד 12 ילדים שהוצאו לאחר מכן, למעשה הם מודים שהייתה טעות באבחון שנמשכה 22 שנה ...
אנחנו כנראה נתבע את משרד הרווחה, בשם האמא כנראה גם את משרד הבריאות, את האפוטרופוס הכללי, וגם את מקי"ם אפוטרופסות"
בסוף 2008 הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה למוסד "מקים‭."‬ בתביעה טען דודו דהן ‭(40)‬ ממגדל העמק שנחטף מאמו סמוך ללידתו והוכנס למוסד "מקים‭,"‬ ובו שהה בניגוד לרצונו במשך 23 שנה. דהן תובע סכום של 40 מיליון שקל ממדינת ישראל ומהרשויות השונות, והתביעה עודנה מתנהלת בבית-המשפט.
צפו בכתבתה של כרמלה מנשה - "תינוק בגולאג ישראלי" על דודו דהאן


נקודות
  • בעבר היו חטיפות ילדים מיולדות , לאם היולדת נמסר כי בנה מת.
  • הילדים החטופים נשלחו לאימוץ , אם לא נמצא מאמץ הילד הופקר בין מוסדות משרד הרווחה השונים.
  • היו קיימות תופעות של השמת ילדים נורמלים במוסדות מפגרים.
  • משרד הרווחה אינו משתף פעולה עם הלקוח בחשיפת מידע.
  • האפוטרופוס של דודו עובד סוציאלי מאקי'ם מקושר לאפוטרופוס הכללי לא מסר לדודו מידע על אמו.
קישורים: