בדו"ח שפרסם בית המשפט העליון באירלנד במאי 2009 עולה כי במוסדות הכנסייה התבצעו הכאות מתמשכות, אונס והשפלות של התלמידים. ההטרדה מינית והאונס התרחשו בייחוד במוסדות שיועדו לבנים בלבד. בקרב הבנות, במוסדות שיועדו לבנות, ובהן הפיקוח נעשה בידי נזירות, התרחשו פחות מעשי הטרדה מינית, ואולם, הבנות סבלו מהשפלות ומתקיפות לעתים קרובות.
ממצאי החקירה הובילו לדרישה ציבורית להעניק פיצויים נרחבים לכ- 30,000 קורבנות. מעריכים במדינה שהכנסייה תעניק מעל מיליארד אירו פיצויים, שיועברו לקרן שייזום ראש הממשלה.
.
בישראל המצב קשה יותר. העוול שנגרם לאלפי משפחות המטופלות ע"י משרד הרווחה. מתחיל מהפגישה הראשונה עם פקיד הסעד בלשכת הרווחה, דרך ועדות רווחה שונות, בתי משפט לענייני משפחה ונוער, פנימיות מעונות, ועוד מסגרות השמה חוץ ביתית, והפליטה מהטיפול וההשגחה של משרד הרווחה.
בנוסף שיעור הילדים שמשרד הרווחה בישראל מוציא מביתם להשמה חוץ ביתית, גבוה בהרבה מאשר המקובל במדינות העולם המערבי.
.
ממצאי ועדת סלונים נבו שפורסמו במאי 2009, הצביעו על ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד העוסקים בענייני נפשות וחריצת גורלות של משפחות.בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידי הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעובדת סוציאלית; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר.
דו"ח סלונים ציין, ומשרד הרווחה אישר בהודעתו, כי בתי המשפט מייחסים לתסקירים חשיבות גבוהה, ורואים בהם "סוף פסוק".
גורלם של ילדים ומשפחות נקבע על סמך התסקיר אשר נעשה באופן לקוי, ומאושר כמעט תמיד ע"י בתי המשפט באמצעות צווים. התמונה המצטיירת היא עוול לאזרח לאורך שנים, וחוסר צדק..
דו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער של משרד הרווחה מצא ליקויים מהותיים בהתנהלות הרשות.
מאות בני נוער המתינו חודשים ארוכים להשמה במעונות הרשות, אף שהיה בכך כדי לסכן אותם ואת סביבתם; מחסור קשה במדריכים חינוכיים ובעובדים סוציאליים פגע בטיפול בחוסים ובהשגחה עליהם עד כדי סיכונם; ההכשרה המקצועית שניתנה לחוסים לא היה בה כדי למלא כראוי את צורכיהם; חלו ליקויים במערך הפיקוח המחוזי והארצי על המעונות; לא בוצע מעקב אחר רוב בוגרי המעונות, כנדרש בחוק הנוער; חל משבר עמוק ביחסי העבודה בקרב בכירים ברשות, והוא נמשך שנים ופגע בניהול המעונות ובפיקוח עליהם.
הרשות היא מסגרת ההשמה החוץ ביתית המושקעת ביותר, הקרובה והכפופה למשרד הרווחה, ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר.
.
בנוסף מתפרסמים מעת לעת כתבות על אזרחים בודדים או קבוצות שנפגעו ע"י מוסדות הרווחה. ידועה כתבת התחקיר "תינוק בגולאג ישראלי" שבו מסופר על תינוק נורמלי שנחטף מיד עם היוולדו, ונשלח כעבור מספר שנים, לעשרות שנים למוסד מפגרים.
.
מן הראוי כי בישראל נאמץ את מה שעשו אזרחי אירלנד לטובת ילדיהם, ולמען עתידם. יש להקים ועדת חקירה ממלכתית על נפגעי משרד הרווחה ופיצויים. התועלת מוועדת חקירה ממלכתית כזאת תהיה בעיקרה לכלל אזרחי ישראל, איכות החיים, והכלכלה.
ממצאי החקירה הובילו לדרישה ציבורית להעניק פיצויים נרחבים לכ- 30,000 קורבנות. מעריכים במדינה שהכנסייה תעניק מעל מיליארד אירו פיצויים, שיועברו לקרן שייזום ראש הממשלה.
.
בישראל המצב קשה יותר. העוול שנגרם לאלפי משפחות המטופלות ע"י משרד הרווחה. מתחיל מהפגישה הראשונה עם פקיד הסעד בלשכת הרווחה, דרך ועדות רווחה שונות, בתי משפט לענייני משפחה ונוער, פנימיות מעונות, ועוד מסגרות השמה חוץ ביתית, והפליטה מהטיפול וההשגחה של משרד הרווחה.
בנוסף שיעור הילדים שמשרד הרווחה בישראל מוציא מביתם להשמה חוץ ביתית, גבוה בהרבה מאשר המקובל במדינות העולם המערבי.
.
ממצאי ועדת סלונים נבו שפורסמו במאי 2009, הצביעו על ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד העוסקים בענייני נפשות וחריצת גורלות של משפחות.בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידי הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעובדת סוציאלית; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר.
דו"ח סלונים ציין, ומשרד הרווחה אישר בהודעתו, כי בתי המשפט מייחסים לתסקירים חשיבות גבוהה, ורואים בהם "סוף פסוק".
גורלם של ילדים ומשפחות נקבע על סמך התסקיר אשר נעשה באופן לקוי, ומאושר כמעט תמיד ע"י בתי המשפט באמצעות צווים. התמונה המצטיירת היא עוול לאזרח לאורך שנים, וחוסר צדק..
דו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער של משרד הרווחה מצא ליקויים מהותיים בהתנהלות הרשות.
מאות בני נוער המתינו חודשים ארוכים להשמה במעונות הרשות, אף שהיה בכך כדי לסכן אותם ואת סביבתם; מחסור קשה במדריכים חינוכיים ובעובדים סוציאליים פגע בטיפול בחוסים ובהשגחה עליהם עד כדי סיכונם; ההכשרה המקצועית שניתנה לחוסים לא היה בה כדי למלא כראוי את צורכיהם; חלו ליקויים במערך הפיקוח המחוזי והארצי על המעונות; לא בוצע מעקב אחר רוב בוגרי המעונות, כנדרש בחוק הנוער; חל משבר עמוק ביחסי העבודה בקרב בכירים ברשות, והוא נמשך שנים ופגע בניהול המעונות ובפיקוח עליהם.
הרשות היא מסגרת ההשמה החוץ ביתית המושקעת ביותר, הקרובה והכפופה למשרד הרווחה, ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר.
.
בנוסף מתפרסמים מעת לעת כתבות על אזרחים בודדים או קבוצות שנפגעו ע"י מוסדות הרווחה. ידועה כתבת התחקיר "תינוק בגולאג ישראלי" שבו מסופר על תינוק נורמלי שנחטף מיד עם היוולדו, ונשלח כעבור מספר שנים, לעשרות שנים למוסד מפגרים.
.
מן הראוי כי בישראל נאמץ את מה שעשו אזרחי אירלנד לטובת ילדיהם, ולמען עתידם. יש להקים ועדת חקירה ממלכתית על נפגעי משרד הרווחה ופיצויים. התועלת מוועדת חקירה ממלכתית כזאת תהיה בעיקרה לכלל אזרחי ישראל, איכות החיים, והכלכלה.
.
חתמו על העצומה - הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפיצוי נפגעי משרד הרווחה
חתמו על העצומה - הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפיצוי נפגעי משרד הרווחה
קישורים:
- ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין
- מוטי אוטמזגין תובע את משרד הרווחה: נכלאתי בטעות במוסד מפגרים YNET
- נרדפת - קשישה בורחת מהשירותים החברתיים של עיריית תל אביב
- עיריית תל אביב יפו - שיטות הרדיפה של פקידי הרווחה
- מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה של פקידי סעד לחוק הנוער
- ליקויים במסגרות השמה חוץ ביתית
- שיקולים זרים וניגוד עניינים בוועדות ההחלטה
- ניצול תמימותם של יוצאי אתיופיה וחבר העמים
- תפיסות מיושנות של השמת אנשים עם מוגבלויות במוסדות סגורים הרחק מהקהילה
- גורמי סיכון מובנים במערך הרווחה בישראל המטפל בילדים במצוקה
- משרד הרווחה - פיקוח ומעקב לקויים על כל מסגרות הרווחה: פנימיות, מעונות, פקידי סעד, עובדים סוציאליים
- השמה חוץ ביתית - פנימיה, משפחת אומנה, אימוץ, מוסדות משרד הבריאות : צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, עין השלושה, בית השאנטי, ועוד..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה