יוני 2009 - הורים לילדה הסובלת מפיגור שכלי, הגישו תלונה על המדריך שלה במעון חוסים בקיבוץ עין השלושה בדרום הארץ, בטענה שגרר אותה על הרצפה. המוסד ניסה להעביר את הילדה למעון אחר. המשטרה חוקרת את המקרה.
.
.
אירוע התקיפה
ד' בת 14 וחצי, חוסה במעון בקיבוץ עין השלושה, נגררה על הרצפה, בידי מדריך במעון. "הוא גרר אותי כשיצאתי לאכול", מספרת ד'.
ד' נחבלה בגבה וחולצתה נקרעה. המקרה נודע להורים רק כעבור יומיים לאחר שהוציאו את הילדה לחופשת השבת. "זה היה פשוט מראה מזעזע", מספרת האם, "הכול שפשופים, פצעים, נוצר לה איזה פצע ממש עם מוגלה".
האם דווחה על כך לפקיד סעד ארצי, וגם הגישה תלונה במשטרה. המדריך עדיין עובד במוסד וממשיך לטפל בילדים פגועים, ועכשיו מנסים להעביר את ד' למוסד אחר. "לא יתכן שאחרי שהיא הקורבן להתעללות הפיסית הזאת, ולאכזריות הזאת, היא תיענש, ויאמרו לי שהיא תעלה לוועדת השמה ולא תישאר במקום".
המעון בעין השלושה הוא היחיד באזור שיכול לתת מענה לילדה, והאם מבקשת למצות את הדין עם המדריך.
האם אומרת: "אני לא חושבת שיש לעובד כזה, מקום לעבוד במוסד כזה או אחר. מהסיבה הזאת שבעצם הילדים נחשפו לאלימות הזאת, ובעצם כל הביטחון שלהם ירד להם. אני לא חושבת שעובד כזה יכול להמשיך ולעבוד עם ילדים חוסים".
.
כשלים של משרד הרווחה
למרות החבלות הקשות בגופה של הילדה, משרד הרווחה לא דווח לאמה של הילדה על אירוע החבלה וכיצד נגרם, מה שמעלה חשש שלא הופקו לקחים מאירוע ההתעללות במוסד "אתגר" לילדים חוסים של משרד הרווחה. כידוע באותו אירוע הורשעה מטפלת באלימות על חוסים חסרי ישע, ונגזר עליה 15 חודשי מאסר בפועל. בגזר הדין הביע השופט שיף תמיהה לתרבות הארגונית הפגומה של אותו מעון, כיצד במשך כמה חודשים נהגה המטפלת בילדים כפי שנהגה ואיש לא הבחין בכך בתוך המעון. "ראוי היה כי כל הרואה או שומע על מעשים נוראיים שכאלה יזעק ויזעיק למען מנוע הישנותם", כתב השופט שיף בגזר הדין.
בנוסף, השופט מתח ביקורת על אנשי המעון על כך שלא התלוננו על המטפלת וגם על העובדה שבכרטיס העובד שלה לא מולאו פרטים כמו השכלתה, תחומי התמחותה ומקומות עבודה קודמים בהם עבדה.
השופט כתב גם בגזר הדין: "מדאיגה אותי גם המשמעות האפשרית לדברי ד"ר שוורץ (פקיד הסעד הראשי בשירות לאדם המפגר), כי בעקבות האירוע הנדון ביקשו עובדים במעונות חוסים לעזוב את מקומות עבודתם מחשש להסתבך בפלילים. אפשר (איני קובע קביעות בנדון), שחששם של העובדים נובע מתרבות של נקיטת אמצעים גופניים כלפי החוסים. ראוי שנושא זה יהא לנגד עיני כל הנוגעים בדבר".
משרד הרווחה כשל גם בטיפול בילדה, ובהחלטתו להעבירה למוסד אחר מרוחק מה שיקשה על הוריה להיפגש עמה. הקירבה הגיאגרפית של המעון למגורי ההורים הנה חשובה מאוד לילדים בפנימיה, ובעיקר לחוסים חסרי ישע הסובלים מפיגור שכלי. בנוסף מאותת המשרד לשאר ההורים לא ל"שתוק" ולא להתריע על פגיעה בילדיהם.
.
פיקוח לקוי על המעונות למפגרים במשרד הרווחה
תגובת המשרד כי בדיקתו העלתה כי המדריך נהג כראוי הנה פוליטית, המונעת משיקולים כלכליים ויוקרה. הפיקוח במשרד הנו לקוי. בכתבה 6,600 מפגרים במעונות - ורק 7 מפקחים בעיתון הארץ התריעה רותי סיני על הבעיה.
.
דוח מבקר המדינה 2008 על מעונות לאנשים עם פיגור שכלי
מבקר המדינה העיר על ליקויים מהותיים בבקרת תפעול המעונות:
"נמצאו ליקויים מהותיים בכל הנוגע לנושא הפיקוח: כל מפקח עובד לפי תכנית עבודה משלו וקובע בעצמו את סדר העדיפויות של הנושאים הנבדקים; תחומים מסוימים הנוגעים לטיפול בחוסים אינם נכללים בתכנית הפיקוח ואינם מקבלים ביטוי בדוחות; דוחות הפיקוח אינם כוללים אמות מידה לבחינת עמידתם של המעונות ביעדים מוגדרים, ולכן הפיקוח נעשה על פי אמות מידה סובייקטיביות ואי-אפשר להשוות בין ביצועיהם של המעונות השונים; המפקח משמש גם יועץ למנהל המעון, וכך עלול להיווצר מצב שבו הוא מפקח על פעולות שנעשו בעצתו; דוחות הפיקוח אינם מוגשים בקביעות למנהל השירות לאדם המפגר במשרד הרווחה, וכך יש לו קושי לעקוב אחר התנהלות המעון ולהעריך את השינויים שנעשו באופן הטיפול".
.
פיקוח לקוי על נוער בסיכון ברשות לחסות הנוער של משרד הרווחההפיקוח הלקוי במעונות משרד הרווחה אינו ייחודי רק למוסדות למפגרים אלא גם לנוער בסיכון. בדוח מבקר המדינה 2008 על רשות חסות הנוער נכתב על סדרי הפיקוח על המעונות ברשות: "המפקח הארצי על הטיפול בחוסים אינו מבצע, ככלל, זה כמה שנים את תפקידו אלא ממלא תפקידים אחרים בהנהלת האגף....אשר למערך הפיקוח המחוזי העלתה הבדיקה כי היקף הפיקוח המחוזי על המעונות אינו עונה על צורכי הפיקוח - למרות הגידול במספר המסגרות ובפיזור הגאוגרפי שלהן, ואף שהבעיות של החוסים בעשור האחרון נעשו מורכבות יותר, לא התרחב היקפו של מערך הפיקוח המחוזי בהתאם לכך. עוד הועלה כי הגדרת תפקידיו של המפקח, בכל הנוגע לקיומה של סמכותו הניהולית כלפי מנהלי המעונות, לא הייתה מוסכמת על כל דרגי הניהול ברשות. נוסף על כך, מפקחים על המעונות שימשו במשך פרקי זמן ארוכים גם מנהלי מעונות בפועל, ועקב כך נפגעו הן הפיקוח במחוז והן ניהול המעונות שכן המפקחים מילאו תפקידים אלה באופן חלקי וב"שלט רחוק", ואף טושטשו הגבולות בין פונקציות הניהול של המעון והפיקוח עליו".
.
קישורים:
.
.
אירוע התקיפה
ד' בת 14 וחצי, חוסה במעון בקיבוץ עין השלושה, נגררה על הרצפה, בידי מדריך במעון. "הוא גרר אותי כשיצאתי לאכול", מספרת ד'.
ד' נחבלה בגבה וחולצתה נקרעה. המקרה נודע להורים רק כעבור יומיים לאחר שהוציאו את הילדה לחופשת השבת. "זה היה פשוט מראה מזעזע", מספרת האם, "הכול שפשופים, פצעים, נוצר לה איזה פצע ממש עם מוגלה".
האם דווחה על כך לפקיד סעד ארצי, וגם הגישה תלונה במשטרה. המדריך עדיין עובד במוסד וממשיך לטפל בילדים פגועים, ועכשיו מנסים להעביר את ד' למוסד אחר. "לא יתכן שאחרי שהיא הקורבן להתעללות הפיסית הזאת, ולאכזריות הזאת, היא תיענש, ויאמרו לי שהיא תעלה לוועדת השמה ולא תישאר במקום".
המעון בעין השלושה הוא היחיד באזור שיכול לתת מענה לילדה, והאם מבקשת למצות את הדין עם המדריך.
האם אומרת: "אני לא חושבת שיש לעובד כזה, מקום לעבוד במוסד כזה או אחר. מהסיבה הזאת שבעצם הילדים נחשפו לאלימות הזאת, ובעצם כל הביטחון שלהם ירד להם. אני לא חושבת שעובד כזה יכול להמשיך ולעבוד עם ילדים חוסים".
.
כשלים של משרד הרווחה
למרות החבלות הקשות בגופה של הילדה, משרד הרווחה לא דווח לאמה של הילדה על אירוע החבלה וכיצד נגרם, מה שמעלה חשש שלא הופקו לקחים מאירוע ההתעללות במוסד "אתגר" לילדים חוסים של משרד הרווחה. כידוע באותו אירוע הורשעה מטפלת באלימות על חוסים חסרי ישע, ונגזר עליה 15 חודשי מאסר בפועל. בגזר הדין הביע השופט שיף תמיהה לתרבות הארגונית הפגומה של אותו מעון, כיצד במשך כמה חודשים נהגה המטפלת בילדים כפי שנהגה ואיש לא הבחין בכך בתוך המעון. "ראוי היה כי כל הרואה או שומע על מעשים נוראיים שכאלה יזעק ויזעיק למען מנוע הישנותם", כתב השופט שיף בגזר הדין.
בנוסף, השופט מתח ביקורת על אנשי המעון על כך שלא התלוננו על המטפלת וגם על העובדה שבכרטיס העובד שלה לא מולאו פרטים כמו השכלתה, תחומי התמחותה ומקומות עבודה קודמים בהם עבדה.
השופט כתב גם בגזר הדין: "מדאיגה אותי גם המשמעות האפשרית לדברי ד"ר שוורץ (פקיד הסעד הראשי בשירות לאדם המפגר), כי בעקבות האירוע הנדון ביקשו עובדים במעונות חוסים לעזוב את מקומות עבודתם מחשש להסתבך בפלילים. אפשר (איני קובע קביעות בנדון), שחששם של העובדים נובע מתרבות של נקיטת אמצעים גופניים כלפי החוסים. ראוי שנושא זה יהא לנגד עיני כל הנוגעים בדבר".
משרד הרווחה כשל גם בטיפול בילדה, ובהחלטתו להעבירה למוסד אחר מרוחק מה שיקשה על הוריה להיפגש עמה. הקירבה הגיאגרפית של המעון למגורי ההורים הנה חשובה מאוד לילדים בפנימיה, ובעיקר לחוסים חסרי ישע הסובלים מפיגור שכלי. בנוסף מאותת המשרד לשאר ההורים לא ל"שתוק" ולא להתריע על פגיעה בילדיהם.
.
פיקוח לקוי על המעונות למפגרים במשרד הרווחה
תגובת המשרד כי בדיקתו העלתה כי המדריך נהג כראוי הנה פוליטית, המונעת משיקולים כלכליים ויוקרה. הפיקוח במשרד הנו לקוי. בכתבה 6,600 מפגרים במעונות - ורק 7 מפקחים בעיתון הארץ התריעה רותי סיני על הבעיה.
.
דוח מבקר המדינה 2008 על מעונות לאנשים עם פיגור שכלי
מבקר המדינה העיר על ליקויים מהותיים בבקרת תפעול המעונות:
"נמצאו ליקויים מהותיים בכל הנוגע לנושא הפיקוח: כל מפקח עובד לפי תכנית עבודה משלו וקובע בעצמו את סדר העדיפויות של הנושאים הנבדקים; תחומים מסוימים הנוגעים לטיפול בחוסים אינם נכללים בתכנית הפיקוח ואינם מקבלים ביטוי בדוחות; דוחות הפיקוח אינם כוללים אמות מידה לבחינת עמידתם של המעונות ביעדים מוגדרים, ולכן הפיקוח נעשה על פי אמות מידה סובייקטיביות ואי-אפשר להשוות בין ביצועיהם של המעונות השונים; המפקח משמש גם יועץ למנהל המעון, וכך עלול להיווצר מצב שבו הוא מפקח על פעולות שנעשו בעצתו; דוחות הפיקוח אינם מוגשים בקביעות למנהל השירות לאדם המפגר במשרד הרווחה, וכך יש לו קושי לעקוב אחר התנהלות המעון ולהעריך את השינויים שנעשו באופן הטיפול".
.
פיקוח לקוי על נוער בסיכון ברשות לחסות הנוער של משרד הרווחההפיקוח הלקוי במעונות משרד הרווחה אינו ייחודי רק למוסדות למפגרים אלא גם לנוער בסיכון. בדוח מבקר המדינה 2008 על רשות חסות הנוער נכתב על סדרי הפיקוח על המעונות ברשות: "המפקח הארצי על הטיפול בחוסים אינו מבצע, ככלל, זה כמה שנים את תפקידו אלא ממלא תפקידים אחרים בהנהלת האגף....אשר למערך הפיקוח המחוזי העלתה הבדיקה כי היקף הפיקוח המחוזי על המעונות אינו עונה על צורכי הפיקוח - למרות הגידול במספר המסגרות ובפיזור הגאוגרפי שלהן, ואף שהבעיות של החוסים בעשור האחרון נעשו מורכבות יותר, לא התרחב היקפו של מערך הפיקוח המחוזי בהתאם לכך. עוד הועלה כי הגדרת תפקידיו של המפקח, בכל הנוגע לקיומה של סמכותו הניהולית כלפי מנהלי המעונות, לא הייתה מוסכמת על כל דרגי הניהול ברשות. נוסף על כך, מפקחים על המעונות שימשו במשך פרקי זמן ארוכים גם מנהלי מעונות בפועל, ועקב כך נפגעו הן הפיקוח במחוז והן ניהול המעונות שכן המפקחים מילאו תפקידים אלה באופן חלקי וב"שלט רחוק", ואף טושטשו הגבולות בין פונקציות הניהול של המעון והפיקוח עליו".
.
קישורים:- השמה חוץ ביתית - פנימיה, משפחת אומנה, אימוץ, מוסדות משרד הבריאות : צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, ויצו הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, עין השלושה, בית השאנטי, בית חולים זיו בצפת - מחלקה פסיכיאטרית , כלא אופק , מעון חוסים "שקמה" , מעון "גילה" של איל"ן , מרכז חירום חרדי , "נווה אדיר" , רננים , מעון נווה מנשה , מעון מקי"ם , חוות נוער- שדה בר , מעון ילדים מוגבלים- כפר כנא , בית אפל בגן יבנה , אקי"ם - מוסד בשרון , כפר הנוער כדורי , מרכז שיקומי רמת החייל ת"א , בית חולים פסיכיאטרי "אברבנאל" בת ים , בית חולים פסיכיאטרי כפר שאול , מעון מצפה ים , הדסה נעורים , ועוד..
- 6,600 מפגרים במעונות - ורק 7 מפקחים - רותי סיני - הארץ
- התעללות בילדים חוסים במוסד אתגר של משרד הרווחה
- משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקיר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה