ובימינו הפכו בתי משפט לנוער על ערכאותיהן מכבסת הבלים ודברי בלע נגד הורים וילדים אשר רשויות הרווחה נקרו בדרכם. דברי התרעלה של העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה אלעד מצאו את דרכן אל פסק הדין של שופטת המחוזי דנה מרשק מרום. ומה מועילות מילות חיצי הרעל העובדות סוציאליות למשפחה, או שמא תאוות בצע ושוחד הוא ההסבר לחוסר ההיגיון בהתנהגות בית המשפט ורשויות הרווחה.
ענ"א 57203-09-14 - מדובר בערכאת ערעור בפני השופטת דנה מרשק מרום על בדיקות פסיכולוגיות הנכפים על הורים קשי יום ע"י לשכת הרווחה אלעד ולא ילדיהם יסחרו במוסדות הרווחה המופרטים, משפחות אומנה ועוד. לשכת הרווחה אלעד במקום לתת יד ברוח טובה להורים הם כופים עליהם אבחונים וטיפולים משפילים וחסרי תועלת וזאת כדי לסחור בילדים במוסדות הרווחה, וע"י כך ינותבו המשאבים לכיסם פסיכולוגים, מכוני מסוגלות, מוסדות מופרטים ועוד תוך שהם משאירים משפחה מפורקת.
בפסק הדין נוקטת השופטת מרשק בדמגוגי ודברי תרעלה בעיקר נגד ההורים ואינה מתייחסת לשלמות המשפחה שזהו הדבר הראשון במעלה לטובת הילדים.
להלן דרכי הרמיה של השופטת דנה מרשק מרום לסחר בילדים:
1. טשטוש האבחנה בין עובדות לדעות ודיווחים - בסעיף 5 כותבת מרשק: "ב.כ המערערים כלל לא פירט או התייחס למסכת העובדות....על כן הרקע העובדתי אשר יפורט להלן...". ובהמשך בסעיף 6 כותבת מרשק: "הדיווחים הראשונים הגיעו מבית הספר.... בדיווחים אלו נמסר... בחודש אפריל 2011 התקבל דווח...". מרשק המשיכה במסכת ה"דיווחים" עד סעיף 11 ועוד. עובדתית הגיעו דיווחים אך לא ציינה מרשק כי הדיווחים אומתו או שהמדווחים עומתו עם ההורים ובא כוחם. יוצא אפוא כי פסק הדין של מרשק אינו מבוסס על תשתית ראייתית או עובדתית כלשהי אלא אוסף גיבובי הבלים ודברי בלע סלקטיבים של פקידת הסעד.
2. טשטוש אהבת ההורים לילדיהם כדי לבזות את ההורים - מרשק כותבת בסעיף 15: "מהחלטת בית משפט קמא... עולה כי ההורים עברו להתגורר בסמוך לקטינים, דבר אשר הקשה על התנהלות המשפחות האומנות אשר ביקשו שלא להמשיך את סידור האומנה" - הרי ברור שההורים החרדים לילדיהם ואוהבים אותם יהיו קרובים אליהם, מדוע אם כן לשונה של מרשק מרעילה נגד ההורים בעוד שהתנהגות משפחות האומנה הנה חוסר סובלנות וסבלנות אשר מטיל ספק ליכולתן לשמש אומנה, ומעלה תהיות לכוונותם. מרשק משרה תפיסה של סחר בילדים באומנה, יוצרת אוירת הפקרות לגורל ילדים שנלקחו מהוריהם בכפייה. התנהגותה של מרשק מהווה קרקע פוריה לעשיית כסף קל והרס משפחות תוך הפקרת ילדים ללא פיקוח.
3. מרשק מטייחת התעללות הרווחה והאומנה בילדים - לאחר שגוננה על רשלנות ועצלות משפחות האומנה ממשיכה מרשק ומטייחת את מצבם הריגשי הקשה של הילדים באומנה וכך כותבת מרשק בסעיף 15: "... המשפחות האומנות אשר ביקשו שלא להמשיך את סידור האומנה. בנוסף האבחונים אשר נערכו לקטינות ר' ונ' העלו מצב רגשי קשה...". וברור ששתי קטינות אשר נתלשו בפתאומיות מביתם ומשפחתם והופרדו מהוריהם וביניהן לא יהיו במצב רגשי קשה?, מדובר בהתנהלות מופקרת של לשכת הרווחה אלעד ושופטת הנוער שרון הלוי שבמקום לסייע למשפחה, תלשו ממנה בברוטליות את ילדיה לסחור בהם במוסדות הרווחה המופרטים. מרשק משיתה מדיניות טיוח הסחר בילדים תוך האשמת ההורים בכל מצב עניין. מדובר בהנהגות מכוערת ושטחית של השופטת דנה מרשק מרום אשר פוגעת באיכות ואמון בבית המשפט.
4. טיוח כשלון אנשי מקצוע מטעם הרווחה - מרשק מטייחת כשלון אנשי מקצוע בסיוע למשפחה ומפסק הדין ניתן להבין כי מדובר בחבורת פקידים קצרי רוח נכשלים. מרשק מנסה להפיל את אשמת הכשלון על המשפחה האומללה. כן לדוגמא בסעיף 15 כותבת מרשק: "כן צוין כי שילוב הסומכת לא צלח על רקע התנגדות המערערת וכן בשל שינוי מקום המגורים". מרשק בדרך רמיה מאשימה את המשפחה בשינוי מקום מגוריה שגרם לכשלון "עבודת הסומכת". מרשק כרגיל אינה רושמת את תגובת המשפחה.
מרשק ממשיכה ומשחירה את ההורים בכל דבר ועניין מבלי לציין ולו בפעם אחת התייחסותם. ואולם מתוכן הדברים עולה התנהלות רשלנית ופרועה של לשכת הרווחה אלעד ובית משפט לנוער פתח תקווה שופטת שרון הלוי, שתלשו בפתאומיות ילדים מביתם ומשפחתם, הפרידו ביניהם והפקירו אותם במוסדות מופרטים ואין מושיע.
התנהגותה של השופטת דנה מרשק מרום מדיפה ריח סחר בילדים תוך פגיעה באמון מערכת המשפט תוך סילוף עובדות, וטיוח מחדלי משרד הרווחה ובתי משפט לנוער המתנהלים בדלתיים סגורות ללא ראיות. מדנה מרשק מרום משיתה בהתנהגותה נורמות פסולות ולמעשה מייתרת את הערכאות השיפוטיות על החלטות הרווחה, שכן פסק הדין כולו נראה כמו אוסף הבלים בצורת "דיווחים" ו"חוות דעת" שעל פיהם סובלת משפחה מנזקים כלכליים פיסיים ונפשיים.
פלייליסט - טיפול והשגחה במשפחות אומנה
