‏הצגת רשומות עם תוויות אונס. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אונס. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 7 באוגוסט 2015

משרד הבריאות מפקיר נשים וילדים לאונס במוסדות פסיכיאטריים - תחקיר ידיעות אחרונות

משרד הבריאות מפקיר נשים וילדים לאונס במוסדות פסיכיאטריים - תחקיר ידיעות אחרונות
מאחורי דלתיים סגורות , נעם ברקן איור: רות גויולי, 7 ימים , ידיעות אחרונות, 7.8.2015

חשיפה: בשלוש השנים האחרונות הוגשו למשטרה לא פחות מ- 35 דיווים על חשד למגע מיני ומעשים מגונים במטופלות בבתי חולים פסיכיאטריים. על פי הערכות במציאות המספר הזה גבוה בהרבה, כי חלק מהנפגעות מתקשות להתלונן - ולאחרות פשוט לא מאמינים. תחקיר "ידיעות אחרונות" מגלה: איך שדווקא נשים שהכי זקוקות להגנה, בתוכן כאלו שכבר עברו תקיפות מיניות בעברן - הופכות לקורבנות דווקא, במקום שבו הן צריכות להיות הכי מוגנות?

לקריאת התחקיר השלם (קובץ PDF) הקלק כאן


זה קורה הרחק מעין הציבור, במחלקות האשפוז הפסיכיאטרי, אליהן מגיעות נשים במצב נפשי מעורער, לעיתים בזמן התקף פסיכוטי, לפעמים לאחר ניסיון התאבדות. אבל דווקא במקום שאמור לטפל בהן ולעזור להן להשתקם, הן מותקפות. מאחורי הדלתות הסגורות של מחלקות האשפוז הפסיכיאטרי, במקום הכי מוסתר ומורחק מעין הציבור, מאושפזים גברים, נשים וילדים במצבים הקשים והחלשים ביותר. המאושפזים במחלקות הסגורות סובלים פעמים רבות מכושר שיפוט לקוי.

לחלקם יש תפיסת מציאות מעוותת, חלקם נאבקים בדחף המוות ובקושי נאחזים בחיים ולא אחת הם מסוכנים לעצמם או לסביבתם, ורובם מצויים תחת השפעת תרופות פסיכיאטריות חזקות. התרופות האלה, כמו גם המצב המאני של חלקם, מעוררים בהם לעיתים דחפים מיניים חזקים ובלתי נשלטים.

לשיעור גבוה מבין הנשים המאושפזות יש רקע של פגיעה מינית בעברן, וחלקן נוטות ליפול שוב ושוב קורבן לאלימות מינית, ללא יכולת להתנגד או לשמור על עצמן. בלא מעט בתי חולים פסיכיאטריים בישראל מאושפזים במצב הזה יחד נשים וגברים, נערות ונערים – ללא הפרדה מגדרית.

לבקשת "ידיעות אחרונות" נמסר ממשרד הבריאות, כי בשלוש השנים האחרונות אירעו 35 מקרים של חשד לכאורה למגע מיני או מעשה מגונה בין מטופלים שדווחו למשטרה, ושני מקרים של הטרדה מינית של מטופלים על ידי מטפל. מדובר בדיווח שהתקבל משישה מתוך שמונה בתי חולים פסיכיאטריים של משרד הבריאות בישראל.

מאחורי המספרים מסתתרת מציאות עגומה וכואבת, שבה מרבית התיקים ייסגרו כנראה עוד לפני שייפתחו, שכן המטופלים, הפוגעים לכאורה, אינם כשירים לעמוד לדין בשל מצבם הנפשי. גם המטופלות או המטופלים הנפגעים מתקשים בדרך כלל למסור עדות קוהרנטית שניתן להסתמך עליה. ואם לא די בכל זה, מומחים בתחום מבהירים שזהו כנראה רק קצה הקרחון, שכן לטענתם מרבית המקרים כלל אינם מדווחים, וחלקם מושתקים בטרם הדיווח הרשמי. כך היה במקרה של אביגיל (שם בדוי). היום היא בת 25, סטודנטית באוניברסיטה שבונה את חייה מחדש. אבל כשזה קרה לה, היא אומרת, התרסקה. בגיל 16 היא אושפזה באחד מבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ כשהיא סובלת מפוסט טראומה בעקבות התעללות מינית שעברה בילדות ולאחר כמה ניסיונות התאבדות.

במחלקת הנוער, היא נזכרת, הרגישה שמצבה משתפר, אך כשהועברה למחלקת המבוגרים, מצבה לדבריה רק החמיר:

"יש שם שיעמום גדול שמוביל מטופלים לעשות כל מיני דברים. יש שם מטופלים שהסתובבו כל היום עם היד בתחתונים. מגיעים לשם אנשים במצבים נפשיים קשים מאוד.

באחד הימים שם כיביתי על עצמי סיגריה, ומישהו מהמטופלים ראה וסיפר לצוות והחליטו לקשור אותי. על הסיגריה הזו הייתי קשורה יותר מ- 24 שעות ברציפות וקיבלתי זריקות. חדר הקשירה הוא החדר השנוא על כל מטופל. בשביל לעשות צרכים משאירים סיר מתחת למיטה, את שוכבת עליה קשורה ועם בגדים – הם נרטבים וזו השפלה איומה.

כשאת צריכה לאכול נכנסת לחדר אחות ומאכילה אותך. כשיצאתי משם לא יכולתי לקפל את הרגליים. שתי אחיות גררו אותי לחדר ונזרקתי על המיטה, מותשת פיזית ותחת השפעת הזריקות.

אחרי כמה דקות אחד המטופלים, אדם מבוגר שהיה במאניה, נכנס לחדר שלי והתחיל לגעת בי. ממש נשכב עלי והתחיל ללטף אותי בכל הגוף. לא הייתי במצב פיזי שיכולתי לצעוק, לדחוף או להדוף אותו, הזריקות הפילו אותי.

כמה דקות אחר כך נכנס מטופל אחר לחדר, ראה את זה ומשך אותו ממני. כמה שעות אחר כך נכנסתי להתקלח וראיתי 'היקי' ענקי בצוואר. ניגשתי לאחות ואמרתי לה את שם המטופל שנגע בי. היא אמרה לי: 'די אביגיל, מספיק להמציא. את עשית את זה לעצמך', והמשיכה ללכת.

התחושה הזאת של חוסר האמון, מלווה אותך לכל אורך החוויה האשפוזית. תמיד יוצאים מנקודת הנחה שאת משקרת. גם לא הייתה לי שום דרך להוכיח את זה. וגם אם היו מאמינים לי, מה היו עושים לו? הוא היה מאני".

אביגיל, אושפזה בגיל 16: "אמרתי לאחות שהמטופל נגע בי. היא אמרה לי: 'מספיק להמציא. את עשית את זה לעצמך'. תמיד יוצאים מנקודת הנחה שאת משקרת. וגם אם היו מאמנים לי, מה היו עושים לו? הוא היה במאניה

אביגיל, אושפזה בגיל 16: "אמרתי לאחות שהמטופל נגע בי. היא אמרה לי: 'מספיק להמציא. את עשית את זה לעצמך'. תמיד יוצאים מנקודת הנחה שאת משקרת. וגם אם היו מאמנים לי, מה היו עושים לו? הוא היה במאניה

האותיות הקטנות

בשנת 1991, לפני לא פחות מ- 24 שנים הוגש למשרד הבריאות דוח ועדת שרשבסקי, שדן בנושא ההגנה על חולי נפש מאושפזים מפני תקיפה וניצול מיני. בבדיקת הוועדה נמצא ש"יש מקרים של פגיעה וניצול מיני בחולי נפש מאושפזים", וכי "היו מקרים של הריונות ולידות אצל חולות נפש, כשהכניסה להיריון התרחשה במהלך השהות במחלקה פסיכיאטרית וכתוצאה מזה בוצעה לפעמים הפסקת היריון". עוד נכתב בדוח, כי "יחסי מין לא מבוקרים שאירעו במהלך אשפוז פסיכיאטרי הביאו לפעמים לפירוק משפחות. לא כל האירועים מובאים לידיעת מנהלי בתי החולים".
בדוח צויין כי עד שנות ה- 60 הייתה הפרדה מגדרית מלאה במחלקות הפסיכיאטריות, אך מאוחר יותר התפתחה נטייה לעבור למחלקות מעורבות, מתוך תפיסה מקצועית שלפיה "במחלקה מעורבת הנשים והגברים אינם מזניחים את עצמם עקב נוכחות בני המין השני", וכי לנוכחות הנשים יש השפעה מרסנת על אלימות הגברים.

עם זאת ציין הדוח ש"פגיעה מינית בחולה נפש מאושפז עלולה להוות מכה קשה ביותר ואף לגרום לבעיות נפשיות, הזקוקות לעיתים לטיפול נוסף". הדוח העלה את השאלה: "האם מוצדק לאשפז חולה במחלקה מעורבת כאשר הוא עלול להיפגע פגיעה קשה, אם כי חלק מהחולים האחרים עשויים להפיק תועלת מאשפוזו איתם?", התשובה החד משמעית הייתה שלילית:

"מידת ההגנה הנדרשת כדי למנוע פגיעה מינית בחולי נפש מאושפזים מחייבת קיום מחלקות נפרדות חד מיניות",



קבעו חברי הוועדה בסיכום הדוח. אך למרות ההמלצה החד משמעית, בבתי חולים רבים לא בוצעה הפרדה מגדרית.

במאי 2013 מינה מנכ"ל משרד הבריאות דאז, רוני גמזו, ועדה נוספת לבדיקת הנושא. ועדת קרון המליצה לערוך בדיקת עמדות בקרב מתאשפזים מעל גיל 18 בנוגע להעדפתם ביחס להפרדה מגדרית, לאסוף נתונים שיטתיים על תופעות שעלולות להיות מושפעות מאשפוז מעורב, להבטיח אפשרות לאשפוז במחלקות נפרדות במקרים שדורשים זאת, ולפרוש מחלקות נפרדות באופן שיאפשר נגישות גיאוגרפית סבירה. עוד המליצה הוועדה כי במקרים של אשפוז מרצון, המהווים 70 אחוז מכלל האשפוזים הפסיכיאטריים, תינתן לחולים האפשרות להתאשפז במחלקות נפרדות בהתאם לבקשתם.

במשרד הבריאות החליטו לאמץ את ההמלצות, והיום אכן קיימת פרישה של מחלקות נפרדות מגדרית בבתי החולים באר שבע, איתנים, אברבנאל, באר יעקב, לב השרון, מעלה הכרמל, מזור ותל השומר, אף שמחלקות הקטינים בארבעה מבתי החולים האלה לא נפרדות.

בבתי החולים הפסיכיאטריים שער מנשה, שלוותה וגהה אין הפרדה מגדרית כלל.

במרבית המרכזים לבריאות הנפש קיימת הפרדה מגדרית, מחלקת אשפוז לנשים ומחלקת אשפוז לגברים או אגפים נפרדים, אומרים היום במשרד הבריאות ומציינים כי הוחלט גם לאפשר לחולים המתאשפזים מרצון לבחור במחלקה נפרדת, החלטה שאף עוגנה בנוהל משרד הבריאות: "בחירת מקום אשפוז בבריאות הנפש", מנובמבר 2014.

הבעיה, כרגיל, טמונה באותיות הקטנות, שכן הנוהל עצמו מסייג וקובע כי אדם אכן יוכל לבחור איפה להתאשפז, בתנאי שהתפוסה בבית החולים הנבחר אינה עולה על 95 אחוז. אלא שעל פי נתוני אתר משרד הבריאות, המתעדכנים אחת לשבוע, ברוב רובם של בתי החולים הפסיכיאטריים התפוסה עולה על 100 אחוז ותפוסה של פחות מ- 95 אחוז קיימת לעיתים רחוקות, אם בכלל. כך למשל, נכון לשעת ירידת העיתון לדפוס, רק בבית חולים אחד מתוך שמונה שבהם יש הפרדה מגדרית, נרשמה תפוסה של פחות מ- 95 אחוז. בבתי החולים הפסיכיאטריים האחרים המאפשרים הפרדה, נרשמו תפוסות של 101 אחוז, 111 אחוז, ואפילו 121 אחוזי תפוסה.

אם מוסיפים לכך את העובדה שהחולים והחולות לא תמיד מודעים לזכותם לבחור היכן יתאשפזו וכי גם שיעורי תפוסה נמוכים בבית החולים אינם מבטיחים מקום פנוי במחלקת הנשים – מבינים שאפשרות הבחירה המדוברת נראית אולי יפה על הנייר, אך בפועל לא תמיד קיימת.

חשוב להבין שגם במחלקות נפרדות היו לא מעט תלונות על מגע מיני של גבר עם גבר או של אישה עם אישה, כך שלא נכון להגיד שהפרדה תפתור את הבעיה, אומר ד"ר יהודה ברוך, לשעבר מנהל בית החולים אברבנאל ובכיר במשרד הבריאות. עם זאת, תפקידו של הצוות הוא להגן על החולים וזה תפקיד מורכב כי בהגדרה אסור לנו לשים מצלמות, לא בחדרים ולא בשירותים או במקלחות. מדובר באנשים החולים ביותר בתחום הפסיכיאטריה, במאושפזים במחלקות הסגורות. הם זכאים לשמירה מפני אובדנות, מפני תוקפנות שאינה מינית. אנחנו צריכים לשמור על כבודם ועל ההיגיינה שלהם. הבעיה המרכזית היא בעיה של תקינה. כשיש מצוקות צוות ויש שלושה עובדים בערב ושניים בלילה על 34 – 35 חולים, מספיק שאחות אחת מכינה אוכל, אחת מחלקת תרופות והשלישית מקלחת, ואין מי שישמור.

— מה היחס למאושפזות שהן נפגעות תקיפה מינית?

כשאנחנו יודעים מראש שיש מישהי עם פגיעה מינית בעברה, אנחנו לוקחים אותה לשיחה ואומרים לה שאם יש בעיה שתודיע לנו. אנחנו לא נעניש את הבן אדם, אבל נשמור עלייך. צריך לזכור שגם החולה השני עושה זאת לפעמים מחוסר שיפוט, והבעיה היא שגם מצד הקורבן יכול להיות חוסר שיפוט ורק בהמשך היא תחוש שהיא קורבן, כך שהיא לא תתלונן מיד או בכלל. כשחולה מספרת אנחנו מאמינים לה, אבל צריך לזכור שגם הצד השני חולה. שני הצדדים מאושפזים במחלקה סגורה וכמעט בהגדרה בלתי כשירים לעמוד לדין על מעשיהם, לכן אין פה מקום לענישה, יש מקום להפריד ולטפל.

במקרים נדירים, כשהתוקף אינו פסיכוטי אלא סובל מהפרעת אישיות, אנחנו מתערבים ומערבים משטרה. אבל אלה המקרים היותר נדירים.

לדברי ר', אשת צוות באחד מבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ, לעיתים נדרש הצוות להגן על הנשים מפני עצמן. במחלקוט מעורבבות ודאי שקורים דברים, לכן חייבת להיות מחלקה עם הפרדה, היא אומרת. אצלנו יש גם מחלקה מעורבת וגם מחלקות נפרדות, וכשיש מאושפזת חסרת שיפוט, מעבירים אותה להפרדה. ישנם גם גברים וגם נשים במצבים האלה, וכשהצוות רואה שהם מחפשים מין, צרי להפריד ביניהם. הנשים חשופות גם לאלימות מצד גברים וגם למין ללא שליטה. יש לי, למשל, מטופלת עם מגבלה שכלית-התפתחותית שמתפשטת כל הזמן ואני צריכה להלביש אותה. היא לא שולטת בזה.

— ומה קורה במחלקות הילדים?

יש מחלקה מעורבת. אי אפשר לשים לב 24 שעות ביממה. יש מצלמות, אבל לא בחדרים וזה לא קל לשבת ולהשגיח. יש שירותים, יש חדרי מגורים שבהם זה יכול להתפקשש.
אב של מטופלת: בבית החולים אמרו לנו בדרך אגב שבתנו קיימה יחסי מין עם מטופל אחר ושלא ברור אם זה היה בהסכמה. הוא היה בן 50 והיא בת 19, ואמרו שהיא פיתתה אותו. האשימו אותה. כשהיא חוותה התקף נוסף, ביקשנו לאשפז אותה במחלקה נפרדת, אבל אמרו שאין מקום

אב של מטופלת: בבית החולים אמרו לנו בדרך אגב שבתנו קיימה יחסי מין עם מטופל אחר ושלא ברור אם זה היה בהסכמה. הוא היה בן 50 והיא בת 19, ואמרו שהיא פיתתה אותו. האשימו אותה. כשהיא חוותה התקף נוסף, ביקשנו לאשפז אותה במחלקה נפרדת, אבל אמרו שאין מקום

לא סיפרו לנו כלום

אלא שעבור המטופלת ומשפחתה, מדובר בהרבה יותר מסתם "פקשוש". בשבוע שעבר הגישה עו"ד רוני אלוני סדובניק, תביעה נזיקית נגד בית חולים גהה, בגין אונס שבוצע על פי הנטען בין כתליו בצעירה שהיא מייצגת.

לפני כשבע שנים, כשמיה (שם בדוי) חוותה התקף פסיכוזה, הוריה הגיעו איתה לחדר המיון בבית חולים קרוב למקום מגוריהם, ומשם היא הועברה לאשפוז במחלקה הסגורה של גהה, שאליה הייתה משויכת גיאוגרפית. לרוע מזלה, לא הייתה בה מחלקה נפרדת לנשים.

לפני שנפרדו ממיה, מספר האב: "היא הייתה במצב מאני, שמחה ואושר והמון אנרגיות". כשפגשו אותה למחרת, הוא אומר, היא כבר הייתה כבויה. "למחרת אשתי באה לבקר. הפסיכולוג קרא לה ואמר שהוא מציע להעביר את מיה למחלקה סגורה בבית חולים אחר, שם יש מחלקה נפרדת לנשים, כי יש למיה התנהגות מינית 'חסרת שיפוט'. כשאשתי ראתה אותה, מיה הייתה שפופה ומנותקת. ראו עליה שמשהו מאוד רע קרה לה, אבל בבית החולים לא סיפרו לנו כלום".

למחרת, נטען בכתב התביעה, הועברה מיה לבית חולים כללי, ושבועיים מאוחר יותר החלה להתלונן על כאבים באיבר מינה. הוריה התעקשו שתיבדק על ידי גיניקולוג, אך לדבריהם נתקלו בשלב הראשון בסירוב. רק כשהתעקשו בשנית להוציא אותה לבדיקה, נכתב בתביעה, נאמר להם שבתם "קיימה יחסי מין עם מטופל אחר בעת אשפוזה, וכי לא ברור אם יחסי המין היו בהסכמה", וכי על כן הוחלט להעבירה לבית החולים שבו היא נמצאת. "אמרו לנו את זה בדרך אגב", אומר האב בכעס. גם הבדיקה הגניקולוגית, נכתב בתביעה, בוצעה רק לאחר התעקשות ההורים.

בכתב התביעה נטען שבזמן שמיה שהתה בחדר העישון, ניגש אליה אחד החולים "הוריד את מכנסיה ואת תחתוניה, אנס אותה בניגוד להסכמתה והכל נעשה בנוכחותם של חולים אחרים ובחדר מרכזי במחלקה".

וכך התובעת, כותבת עו"ד אלוני-סדובניק, "אשר אושפזה במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי בשל מצב פסיכוטי במטרה להגן עליה, הופקרה על ידי אותם אלה שהיו צריכים להגן עליה, אותם אלה אשר היו צריכים לפקח עליה פיקוח הדוק, וכתוצאה מכך נאנסה בחדר מרכזי במחלקה מבלי שאיש טרח להתערב ו/או להגן עליה בכל צורה ואופן".

לאחר שחרורה של מיה מבית החולים, נכתב בתביעה, פנו ההורים לפסיכיאטר המחוזי, עידכנו אותו במה שאירע בגהה, וביקשו שאם תחול הידרדרות במצבה והיא תזדקק לאשפוז נוסף, יאפשרו לה להתאשפז בבית חולים שיש בו מחלקה נפרדת לנשים."לאחר בירור תלונתם", נכתב בכתב התביעה "הודיע הפסיכיאטר המחוזי להורים כי אכן התובעת קיימה יחסי מין עם מטופל אחר בעת אשפוזה בגהה (ואף) הוסיף ואמר כי יחסי המין נעשו בהסכמה, וכי התובעת היא שפיתתה את החולה".

"המטופל ההוא היה בן 50 והיא בת 19, ואמרו לנו שהיא פיתתה אותו, שהייתה לה התנהגות מינית חסרת רסן. האשימו אותה. זה מאוד מקומם", מספר האב בכאב.

"לאחר כמה חודשים היא חוותה התקף נוסף וביקשנו לאשפז אותה במחלקה נפרדת לנשים, אבל אמרו לנו שאין מקום".

— ומה עשיתם?

"העברנו אותה הביתה, למרות שהיא היתה במצב מסוכן, במצב שבו היא תוקפנית, במצב שהיא יכולה לקפוץ מהחלון. היינו בלחץ אימים. לא תיפקדנו, היינו במצב נפשי רעוע ולא ידענו למי לפנות. עשינו כמיטב הבנתנו והרגשנו שהמערכת מתנערת מאיתנו. סיכנו את עצמנו ואותה, אבל לא יכולתי לחשוב על אפשרות להחזיר אותה למקום שבו היא נאנסה ועלולה להיאנס שוב.

"פשוט הרסו לה ולנו את החיים. הפקדנו את האוצר הכי גדול שלנו כדי שישמרו עליו – ובמקום זה פגעו, הסתירו ולאחר שזה נחשף, האשימו אותה. לא קיבלנו התייחסות. היום אנחנו מבינים את המשמעות של התקיפה המינית שהיא עברה. חשבנו שאחרי שנה – שנתיים הסיפור יישכח, אבל עם השנים הטראומה תופסת יותר ויותר נפח".

מבית החולים גהה נמסר בתגובה, כי "בית החולים מנוע ממתן התייחסות לאמור, לאור חובתו לשמור על כבודה ופרטיותה של התובעת ולאור החיסיון הרפואי החל עליו בכל הקשור לאשפוזה. התביעה התקבלה בבית החולים לפני זמן קצר. עמדתו המפורטת של בית החולים תימסר במסגרת ההגנה המשפטית ולאחר שיהיה סיפק בידו לבדוק את הטענות המופיעות בכתב התביעה לעומקן ולמסור את העובדות לאשורן.

"עם זאת", הוסיפו בבית החולים "בשלב ראשוני זה ניתן כבר לומר כי קיים ספק רב אם האירוע הקשה המתואר בכתב התביעה אכן התרחש במציאות, מאחר שטענות התובעת אינן מתיישבות עם המסמכים הרפואיים שבידי בית החולים והעובדות הידועות לצוות הרפואי".
עו"ד רוני אלוני-סדובניק: היום בחלק מהמוסדות יש מחלקות נפרדות, אבל זו לא ברירת מחדל ולא תמיד מסבירים למטופלות שהן יכולות לבחור. במחלקות הנוער והילדים אין הפרדה כלל ומאושפזים בני 12-18 יחד. איך ילדה בכיתה ו' יכולה להיות עם נער בגיל צבא? ומה אם הוא פסיכוטי ובלי גבולות?

עו"ד רוני אלוני-סדובניק: היום בחלק מהמוסדות יש מחלקות נפרדות, אבל זו לא ברירת מחדל ולא תמיד מסבירים למטופלות שהן יכולות לבחור. במחלקות הנוער והילדים אין הפרדה כלל ומאושפזים בני 12-18 יחד. איך ילדה בכיתה ו' יכולה להיות עם נער בגיל צבא? ומה אם הוא פסיכוטי ובלי גבולות?

כמו סם אונס

עו"ד רוני אלוני סדובניק, שנאבקת על יישום הפרדה מגדרית בבתי חולים פסיכיאטריים זה חמש שנים, אומרת שבשנים האחרונות חל שינוי "ובכמה מהמוסדות יש מחלקות נפרדות לנשים, אבל הבעיה היא שזו לא ברירת מחדל ולא תמיד מסבירים למטופלות שנכנסות לאשפוז שהן יכולות לבחור במחלקה נפרדת. מאשפזים נערים ונערות בני 12-18 יחד. איך ילדה בכיתה ו' יכולה להיות עם נער בגיל צבא? ומה אם אותו נער הוא פסיכוטי ובלי גבולות?"

אחת הבעיות הקשות, אומרת אלוני-סדובניק, היא הקושי להוכיח את האירוע.


"בחמש השנים האחרונות נתקלתי בשמונה מקרים, אבל רק בשניים מהם היו לי ראיות. מאוד קשה להוכיח את עצם התרחשות האירוע מאחר שגם הפוגע בלתי כשיר לעמוד לדין, וגם הנפגעות הרבה פעמים סובלות מדמיונות ואף אחד לא מאמין להן".

ימית (שם בדוי), שאושפזה במחלקה פתוחה מעורבת באחד מבתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים, מתקשה בעצמה לזכור את האירוע שלדבריה חוותה. "הייתי במצב נפשי רעוע ואובדני", היא מספרת. "הכניסו אותי בערב, נתנו לי זריקה וזרקו אותי באיזה חדר. התעוררתי בבוקר מידיים שנוגעות בי. זה היה מזעזע. אני לא יודעת מה עשו לי, הרגשתי כמו עם סם אונס. היו שם כמה חולים שנגעו, אני אפילו לא יודעת כמה. הייתי מאוד מטושטשת. אני יודעת שנגעו בי ופתחו לי את הפיג'מה, אבל אין לי מושג מה בדיוק קרה. היום זו פשוט תקופה רעה שנמחקה לי מהזיכרון. לדעתי, המחלקות צריכות להיות מופרדות וחייב להיות פיקוח".

באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית אומרים כי מדי שנה מתקבלים דיווחים על פגיעה או ניצול מיני במהלך אשפוזים פסיכיאטריים. "נשים שמגיעות לאשפוזים פסיכיאטריים נמצאות בסיכון גבוה ביותר לפגיעה מינית, בין אם הגיעו עקב היסטוריה של פגיעה מינית ובין אם מסיבות אחרות", אומרת אורית סוליציאנו, מנכ"לית העמותה.

"ידוע ממחקרים כי יותר מ- 50 אחוז מהמאושפזות הן בעלות רקע של פגיעה מינית בעברן, ולכן על הצוותים הרפואיים בבתי החולים הפסיכיאטריים לעבור הכשרות ייעודיות בנושא ולגלות ערנות מיוחדת בשמירה על המטופלות. עמותת מרכזי הסיוע ועמותת 'בזכות' פועלים בשנתיים האחרונות בשיתוף משרד הבריאות כדי לפתח הכשרות ייעודיות לצוותים העוסקים בבריאות הנפש, בדגש על בתי החולים הפסיכיאטריים".

גם ח"כ מיכל רוזין, לשעבר מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, נאבקת שנים בעד הפרדה מגדרית ולמען הקמת יחידת אשפוז ייעודית לנפגעות תקיפה מינית.

"נכון שהפרדה מגדרית לא פותרת לחלוטין את הבעיה", היא אומרת, "אבל מה שקורה הרבה פעמים, בעיקר עם נפגעות, זה שכשהן נמצאות במצב קשה נפשית הן משחזרות את הפגיעה. כמו שיש להן צורך לפגוע בעצמן, לחתוך את עצמן ולנסות להתאבד – יש להן צורך לשחזר פגיעה מינית וגברים מנצלים את זה. לשים נשים במצב המאוד מוחלש הזה עם גברים אחרים בתהליך שיקומי זה אבסורד. זו המערכת עצמה שפוגעת בהן. ובאיזה תירוץ? שיידעו להתמודד עם גברים? קודם הן צריכות לשקם את עצמן".

לדברי חנה קהת, לשעבר מנכ"לית עמותת "קולך" והיום פעילה למען נשים, חשוב שתהיה הפרדה מגדרית בבתי החולים.


"אחוז גבוה מאוד מהמאושפזות במחלקות הפסיכיאטריות הן נפגעות תקיפה מינית שסובלות מפוסט טראומה והן מאוד סובלות כשהן מגיעות למרפאות ולמחלקות. עבורן כל גבר שמתקרב זה טריגר, גם לשהות עם אח שמשגיח, כך שגם בצוות צריכה להיות הפרדה מגדרית, בעיקר מול מאושפזות פוסט טראומיות. הרבה פעמים נשים כאלה סובלות מניתוקים, ואם הן עוברות פגיעה חוזרת במחלקות מעורבות – הן לא יכולות להגיב.

צריך לזכור שאל המחלקות הפסיכיאטריות מגיעים גם עברייני מין, כך שלא יכול להיות מפגש הרה אסון יותר מזה. היום נפגעת שרוצה לשהות במחלקה נפרדת צריכה לנדוד, כי יש מעט מאוד מחלקות נפרדות ואין טיפול מותאם לנפגעות תקיפה מינית.

העובדה שאין מקום ייחודי לנשים שמאושפזות על פוסט טראומה מתקיפה מינית זו שערוריה בפני עצמה".

בעמותת "בזכות", המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, נאבקים שנים רבות כדי שמאושפזים יוכלו לבחור באיזה בית חולים להתאשפז. "לכל אדם באשפוז פסיכיאטרי הזכות לביטחון אישי ולפרטיות,, אומרת עו"ד שרון פרימור מהארגון.

"נשים מדווחות על תחושת חשיפה, פגיעות וחוסר ביטחון בסיסי כאשר נכפה עליהן לחלוק את מרחב המגורים עם גברים. אלה הם נתונים המגובים במחקרים מהעולם. באוסטרליה, למשל, 45 אחוז מהנשים דיווחו כי נפלו קורבן לפגיעות מיניות מצד מטופלים אחרים במהלך האשפוז.יש לעשות כל מאמץ כדי להבטיח את זכותן של מטופלות אלה לכבוד, ביטחון אישי ופרטיות וזוהי חובתו של משרד הבריאות למזער ככל הניתן את הסיכוי לפגיעה. בהתאם לכך, יש להקפיד לא לשבץ נשים וגברים יחד, בפרטי באזורי השינה, המקלחות והשירותים, ויש להבטיח לכל אישה המעוניינת בכך מחלקת שינה נפרדת לנשים בלבד".







יום חמישי, 17 ביולי 2014

ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג מרדכי שרי נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה


מרדכי שרי - מנהל מכון שלם: התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, חוסר אחריות ורשלנות חמורה1995 - ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג מרדכי שרי נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה, מרדכי שרי ערער לבית משפט עליון אך העליון דחה את הערעור.
להלן קטע ממגזין "סיעוד ומשפט" - קשר מיני בין מטפל מטופל על אירוע חמור של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע בחוסר אחריות ורשלמות חמורה בעניינו של הפסיכולוג מרדכי שרי. רשיונו של מרדכי שרי נשלל ב-1996 לשלוש שנים בגלל קיום קשר מיני עם מטופלת; בתקופת ההשעיה הוא המשיך לעבוד במכון שלם, אך רק בתפקיד אדמיניסטרטיווי). 
פסק דין שרי מרדכי
ע״א 95/2602 שרי נ׳ ועדת המשמעת, פד״י מט (5), עמ׳ 177
 
ענינו של הפסיכולוג שרי מרדכי נדון לאחרונה. שופטי בית המשפט העליון שדנו בסוגיה הביעו עמדה נחרצת וחד משמעית השוללת כל קשר מיני בין מטפל ומטופל. מפאת חשיבותו הרבה של פסק דין זה יפורטו להלן בתמצית עובדות

המקרה ועיקרי ההלכה שנקבעה: :

הדיון בפני ועדת המשמעת

כנגד שרי מרדכי, פסיכולוג קליני, הוגשה קובלנה לועדת המשמעת על-פי חוק הפסיכולוגים והוא הורשע בקיום ״קשר מיני״ עם אישה שהייתה מטופלת על ידו בתקופת הטיפול

ותוך כדי הטיפול. גרסת המתלוננת, אותה הכחיש הפסיכולוג, לפיה קיים עמה הפסיכולוג יחסי מין מלאים בכל אחד מביקוריה הרבים אצלו נדחתה ע״י ועדת המשמעת בהעדר סיוע. עם זאת הפסיכולוג הורשע, עפ״י גרסתו, לפיה התנהלו המפגשים בינו לבין המתלוננת באווירה ארוטית כבדה שכללה ״גירויים מיניים הדדיים, מתמשכים וחוזרים על עצמם״.

ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה, תוך הפרה של הוראות סעיפים 33)1( ו- 33)3( לחוק הפסיכולוגים.

הערעור בפני בית המשפט העליון

ערעורו של הפסיכולוג נדחה ע״י בית המשפט המחוזי בת״א ועל פסק דין זה הגיש הפסיכולוג ערעור לבית המשפט העליון אשר דן בערעור ופסק, בין היתר: 
* ״ברגע שמרגיש פסיכולוג כי הוא נמשך אל מטופלת במשיכה מינית במידה כזו שהדבר משפיע על התנהגותו הפיזית כלפיה, אפילו אין הדברים מגיעים עד ליחסי מיו מלאים... הרי נוצר מצב של ניגוד עניינים בין תפקידו המקצועי של הפסיכולוג ותחושותיו האישיות, והדבר מחייב את הפסקת הטיפול הפסיכולוגי באותה מטופלת לאלתר.״ (שם בעמ׳ 181 מול האות ו׳). 

* ״התלות של מטופלים בפסיכולוג המטפל הינה עמוקה ביותר, ורבים המקרים בהם נוצרת מעורבות אמוציונלית מרחיקת לכת, בעיקר מצד מטופלת כלפי הפסיכולוג המטפל. אין ספק כי מצבים כאלה מביאים איתם גם קשיים עבור הפסיכולוג, ונדרשת מידה רבה של ריסון עצמי... כדי לעמוד בסטנדרטים האתיים.״ (שם בעמ׳ 183 מול האות א׳)
.

(ההדגשות של המחברים)

לאור הלכה זו דחה בית המשפט העליון את הערעור וקבע כי אין להקל בסנקציה המשמעתית וכי העונש שהוטל על הפסיכולוג ־ איסור לשמש כפסיכולוג למשך שלוש שנים - הינו סביר.

המישור הפלילי

בחוק העונשין, התשל״ז־1977 8 1 )להלן: ״חוק העונשין״(, אין איסור מפורש על קיום קשר מיני או יחסי מין בין מטפל ומטופל. תכלית הדין הפלילי בהקשר זה הינה הגנה על החלש והתלותי, מפני החזק, המנצל את מעמדו והשפעתו על המטופל התלוי בו, להשגת מאוויו או כפיית רצונו על המטופל. עבירות המין קבועות בסימן ה׳ לחוק העונשין. במקרים בהם הואשמו והורשעו מטפלים בשל קיום יחסי מין עם מטופלות נעשה שימוש בהוראות סעיפים 345 )״אינוס״( או 348 )״מעשה מגונה״( לחוק העונשין:

אינוס
סעיף 345 לחוק העונשין קובע כי ״הבועל אשה )1( שלא בהסכמתה החופשית עקב... הפעלת אמצעי
לחץ... או איום... בהסכמת האישה שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה.

(1) שלא בהסכמתה החופשית עקב... הפעלת אמצעי לחץ... או איום
(2) בהסכמת האישה שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה.

(4) תוך ניצול מצב... המונע ממנה התנגדות... ך ניצול מצב... המונע ממנה התנגדות...

הרי הוא אונס ודינו - מאסר שש-עשרה שנים״.

מעשה מגונה

סעיף 348 לחוק העונשין קובע כי ״העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345 )1(־)4(, בשינויים המחוייבים, דינו ־ מאסר שבע שנים.״ נסקור בקצרה פסקי דין אחדים בהם דן בית המשפט העליון בערעור של מטפלים שהורשעו בשל קשר מיני עם מטופלות:

פסק דין פלח 
 
ע״פ 93/7024 פלח נ׳ מד׳׳י, פד״י מט (1), עמ׳ 2

המערער, פסיכולוג קליני, הורשע בביהמ״ש המחוזי, בין היתר בעשיית מעשים מגונים במרמה ובמצב אחר המונע התנגדות בשל מעשים שביצע כמטופלות שלו בשעת הטיפול המקצועי בהן. טענות ההגנה העיקריות של הפסיכולוג היו כי המעשים המיוחסים לו היו חלק משיטת טיפול מקובלת ולא נשאו אופי אירוטי)מן ההיבט הסובייקטיבי( על אף חזותם המינית )מן ההיבט האובייקטיבי(; ולחילופין - כי הסכמת המטופלות למעשים הארוטיים נוטלת מן המעשים את פליליותם.

בית המשפט העליון שלל מכל וכל את טענות ההגנה וקבע, בין היתר:

* הצגת המעשים הארוטיים כחלק משיטת טיפול פסיכולוגי מהווה מעשה מרמה.

* הסכמת המטופלות לעשיית מעשה ארוטי בגופן כחלק מטיפול פסיכולוגי לאו הסכמה היא, באשר
אין הסכמה זו מגשימה או מבטאת את רצונן החופשי.

* כאשר הסכמת המטופלות לביצוע מעשה מיני בגופן הושגה במרמה ־ הרי זה אינוס.

* המעבר מטיפול לרומן ־ אם בכלל יש מקום לקיום השניים זה לצד זה - חייב להיעשות במפורש ובאופן חד משמעי, והותרת ערפל פועלת לחובת המטפל.

* ניצול הסכמה של מטופל מאוהב למעשים ארוטיים במהלכו של טיפול יראה כביצוע המעשים במרמה, אף אם המטופל הינו היוזם.

* הנורמות החברתיות המקובלות באשר ליחסים שבינו ובינה, בפרט לגבי הבעת הסכמה או התנגדות למגע פיזי או מיני, אינן תופסות ביחסי מטפל ומטופל.

* ביחסי התלות הקיימים בין מטפל ומטופל, לדידו של המטופל קיימת ״חזקת תקינות״ לגבי כל מעשה שעושה בו המטפל, שכן מטופל עשוי להבחין במרמה רק כאשר מנתק הוא את עצמו מהמסגרת הטיפולית.

* תלות המטופל במטפל עמוקה ביותר ועל כן קיום הקשר המיני עלול לגרום למטופל לנזק חמור ביותר.

הפסיכולוג הורשע ונידון ל-4 שנות מאסר בפועל.

על אף האמור לעיל, דחה כב׳ השופט קדמי את קביעת ביהמ״ש המחוזי לפיה תחושת האהבה המזויפת, תולדה של תופעת ״ההעברה״, גרמה למתלוננות להיות ״במצב שמנע את התנגדותן״, מן הטעם שלא הוכח כי הן היו במצב של העדר מוחלט של יכולת ההתנגדות למעשים הארוטיים שביצע בהן המערער.
עמדה זו ממחישה את הקושי בשימוש שנעשה כיום בסעיפי ה״אינוס״ ו״מעשה מגונה״ הקיימים בחוק העונשין, כשמדובר ביחסי מטפל-מטופל. לכן מן הראוי לקבוע בדין הפלילי איסור מוחלט על קיום קשר מיני בין מטפל ומטופל, או לכל הפחות לאסור במפורש על כל מטפל לנצל את תלותו של המטופל, בכל דרגת תלות שהיא, למטרה זו, גם אם אין מדובר בתלות הגורמת לשלילה מוחלטת של יכולת ההתנגדות

פסק דין קדרון

המערער, רופא שעסק בטיפולי דיקור סיני, הורשע בעבירות אינוס בשל מעשים מיניים שביצע כמטופלות שלא בהסכמתן החופשית. הואיל ופסק הדין ניתן לאחר פרסום פ״ד פלח הנ״ל חזר בו המערער מערעורו המקורי על הרשעתו בעבירה של אינוס עפ״י הוראת סעיף 345 )א()2( לחוק העונשין - קיום יחסי מין בהסכמה שהושגה במרמה - ומיקד את ערעורו

בטענות אחרות. הגם שערעורו של הרופא לגבי חלק מהרשעותיו התקבל, החמיר בית המשפט העליון בעונשו וגזר עליו שמונה שנות מאסר בפועל, בין היתר, מהנימוקים הבאים:

העבירות בוצעו במרפאתו של המערער, במהלך הטיפול הרפואי ובאמתלה שהמעשים מהווים חלק מהטיפול.

* הרופא הפר את אמונן של המטופלות, בז לציפיותיהן, ניצל לרעה את תמימותן ותלותן בו
ובמסווה של מתן טיפול רפואי הפן אותן לאובייקטים לסיפוק תשוקותיו.

* זולת פגיעה כמטופלות שצנעתן הופרה וכבודן נרמס פגעו מעשי הרופא גם במקצוע הרפואה המחייב אמון בלתי מסוייג מצד כל אדם כלפי רופאו.

* ראוי שהרופא ייענש במאסר כבד שיבטא את הסלידה בה יש להתייחס למעשים.


פסק דין פליישמן

ע״פ 83/616 פליישמן נ׳ מדייי, פ׳יד לט (1) , עמ׳ 44
המערער, גינקולוג שרשיונו לעסוק במקצוע הרפואה בארץ נשלל, הורשע בעשיית מעשה מגונה שלא בכפיה מאחר והמשיך לעסוק ברפואה גינקולוגית ללא רשיון, אף שהטיפולים הגינקולוגיים כמטופלות לא חרגו מהמקובל ולא

נועדו לספק את חשקו המיני. בית המשפט העליון דחה את הערעור של הרופא וקבע כי הסכמת המטופלות לכך שהמערער יפשפש באברי גופן המוצנעים הושגה בתרמית השוללת את ״כשרות״ התנהגותו של הרופא.

יום חמישי, 13 במרץ 2014

משרד הרווחה הפקיר נערה לאונס והתעללות במשפחת אומנה

חשד: נערה אומצה למשפחת אומנה - ונאנסה על ידי האב , יאיר אלטמן, מערכת וואלה! חדשות , מרץ 2014

משטרת ירושלים עצרה גבר חשוד שאנס פעמים רבות נערה המתגוררת בהוסטל, שלנה בבית משפחתו בסופי השבוע. לפי החשד, רעייתו הייתה מעורבת במקרים הקשים. מעצרו הוארך בארבעה ימים

המשטרה עצרה שלשום (שני) גבר בן 52 ואבא לילדים, תושב אחד הישובים באזור ירושלים, בחשד שבעל וביצע מעשי סדום בנערה בת 17, בזמן שמשפחתו שימשה לה משפחה אומנת.

הנערה, המתגוררת בהוסטל, ישנה אצל המשפחה בסופי השבוע כאשר על פי החשד, האב אנס את הנערה פעמים רבות בחודשים האחרונים, כשהמשטרה אף בודקת חשד לשיתוף פעולה מצד רעייתו.

המקרה נחשף לאחר שהנערה לא הצליחה להסתיר את מה שהתרחש, וסיפרה לחברה בהוסטל על מה שמתרחש אצל משפחתה האומנת. חברתה דיווחה על המקרה למנהל ההוסטל ובהמשך גם לעובדת סוציאלית, שהעבירו את העדויות הקשות למשטרת ירושלים.

האב הכחיש בחקירה את החשדות המיוחסות לו, ומשטרת ירושלים מסרה כי התיק נמצא עדיין בחקירה. בית משפט השלום בירושלים האריך את מעצרו בארבעה ימים נוספים לבקשת המשטרה.

נערה אומצה למשפחת אומנה ונאנסה על ידי האב


)

קישורים:
בית המשפט הורה על טיפול בריטלין בכפייה, לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו - במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער

בית משפחת האומנה התברר כמרתף עינויים - ספטמבר 2009 , בן 15 מהדרום נאשם שהתעלל בילד שהתגורר בבית משפחתו מאז היה בן חמש, וביצע בו שורה ארוכה של מעשי סדום ומעשים מגונים. כן איים עליו שאם יספר על המעשים - יהרוג אותו ...

תביעת ענק נגד משפחה אומנת מתעללת - נובמבר 2009 - אישה בת 34 הגישה לבית המשפט תביעה של יותר מ-2.5 מליון שקל נגד משפחתה האומנת לשעבר, משרד הרווחה ועירית פתח תקוה. האישה טוענת שכשהייתה בת 4 הפנו אותה משרד הרווחה ועירית פתח תקוה למשפחה אומנת שהתעללה בה קשות. ...

    יום רביעי, 1 בינואר 2014

    תביעת מיליונים נגד משרד הרווחה - כלא נערה בפנימיה, הפקירה לאונס והרס משפחתה

    משרד הרווחה - ארגון פשיעה נגד האנושיות - תלש צעירה מביתה ומשפחתה והפקירה במוסד מופרט לאונס והתעללות

    תביעת מיליונים: פורץ אנס בת 14 בפנימייה , אביאל מגנזי ועומרי אפרים , ynet , ינואר 2014

    צעירה תובעת 2.5 מיליון שקל בטענה שמשרד הרווחה והמוסד התרשלו בהגנה עליה. גורם בתחום: "זה לא המקרה היחיד במוסדות המופרטים"

    האם ילדה הסובלת מלקות נפשית נפלה קורבן דווקא להתרשלות של המוסד שאמור היה להגן עליה? במהלך שהייתה של בת 14 בפנימייה פוסט-אשפוזית חדר למתחם אדם זר שפגש בה בחצר המוסד וביצע בה מעשה סדום. הקורבן, כיום כבר בת 18, תובעת כעת יחד עם אמה 2.5 מיליון שקל מהפנימייה, ממשרד הרווחה ומחברת הביטוח המבטחת תלמידים בפוליסת תאונות אישיות.

    כתב התביעה מגולל את הנזקים הרגשיים והכספיים שנגרמו לקורבן ולאם בעקבות המקרה. מדובר בפנימייה פוסט-אשפוזית, שם שהתה הילדה שסבלה עוד קודם לכן מחוסר איזון נפשי ומנטיות דיכאוניות. את התביעה היא הגישה באמצעות הקליניקה לזכויות ילדים ונוער במרכז לחינוך משפטי-קליני בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית.

    במהלך 2009 הוחלט על ידי מחלקת הרווחה בחולון על שליחת הילדה למסגרת של פנימייה ייעודית לבני נוער החווים קשיים נפשיים, תוך התחייבות של המוסד להשגחה צמודה. ימים ספורים בלבד לאחר הגעתה חדר אדם זר לשטח הפנימייה ומצא אותה לבדה בחצר. הוא אחז בה בחוזקה, הפיל אותה לקרקע וביצע בה מעשה סדום.

    פלייליסט - פנימיות משרד הרווחה


    על פי התביעה, הילדה שבה למבנה נסערת ונרעשת מבלי שגורם טיפולי כלשהו סייע לה. רק יממה וחצי לאחר מכן הבחינה אחת המדריכות בפנימייה במצבה הרגשי הסוער, ונדרשה עוד יממה עד שהוחלט לדווח למשטרה ולהפנות אותה לבדיקות רפואיות שאישרו את תלונתה. לאחר בדיקה התברר שבגדר המתחם מצויה פרצה, וממנה ככל הנראה חדר התוקף לשטח הפנימייה.

    בעקבות המקרה הועברה הילדה להשגחה מתמדת בביתה. האם, שגידלה אותה לבדה, נאלצה להשגיח עליה שלא תפגע בעצמה ונדרשה לזמינות של 24 שעות.

    המצב הוביל בסופו של דבר לפיטוריה של האם ממקום עבודתה ולחוסר יכולת מצדה לשלב בין הטיפול בבת לבין עול הפרנסה.

    בכתב התביעה נטען כי לפנימייה, המשמשת כמעון מחסה והגנה לילדים עם קשיים נפשיים, יש אחריות מוגברת ומיוחדת. כמו כן נטען שהעובדה שבגדר המוסד הייתה פרצה מהווה רשלנות והפרת חובותיו החוקיות של המוסד. כתב התביעה מייחס אחריות למשרד הרווחה, האמון על הפיקוח על המוסד, וכן מבקש להשית חבות כספית על חברת הביטוח ולראות באירוע "תאונה" המכוסה בפוליסה.

    עו"ד חגית בורוכוביץ מהקליניקה לזכויות ילדים ונוער ציינה שהילדה סובלת ממצב נפשי קשה שהחריף נוכח המקרה: "התביעה מהווה אמצעי לחזק את ביטחונה ודימויה העצמי, להחזיר את תחושת השליטה על חייה ולסייע בטיפול ובשיקום שלה".

    ממשרד הרווחה נמסר: "העניין ייבדק והמשרד יגיב בבית המשפט".

    כתב התביעה לא מייצג מקרה יחיד. דיווחים שהופיעו בעבר על מעצר אנשי צוות במסגרות חוץ ביתיות לנערים ונערות מלמדים שמדובר בתופעה רחבה יותר. "היינו עדים ללא מעט מקרים של ילדים שהועברו למוסדות מופרטים תחת משרד הרווחה והותקפו שם, דווקא במקום שהיה אמור להגן עליהם", אמר ל-ynet איש מקצוע המטפל בנערים בסיכון. "מבחינת בני הנוער האלה, תקיפה נוספת כזאת מותירה טראומה שמעצבת את האישיות שלהם ומלווה אותם לאורך כל חייהם".

    קישורים:

    משרד הרווחה מחריב חיי הילדים בפנימיות ומתנער מאחריות - הכתבה פנייה למבקר: מי אחראי לשלומם של ילדי הפנימיות? , יובל גורן | 18/3/2013 - לאחר שמדריך הורשע באונס נער בפנימייה, ניסתה המועצה לשלום הילד לברר איזה גוף ממשלתי אחראי על תפעול המוסד ועל שלום הילדים בו - אך ללא הצלחה משרד הרווחה: "הנושא באחריות משרד החינוך" משרד החינוך: "זו אחריותו של משרד הרווחה...

    עמותת "אור שלום" - תזונה צמחונית רווית שומנים ופחמימות לילדים בסיכון
    אלימות מדריכים על ילדים בפנימיית "בית טף" של משרד הרווחה
    "תינוק בגולאג ישראלי" - כתבת תחקיר על חטיפת תינוק
    משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקיר
    התעללות בילדים חוסים במוסד "אתגר" של משרד הרווחה
    אלימות מדריך על חוסה במעון למפגרים בקיבוץ עין השלושה
    החיים בהוסטל למפגרים "בית אנדרו" בראשון לציון : רעב ומקלחת במים קרים
    משרד הרווחה - ועד העובדים - ההנהלה - והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם"

    המעון הסגור גילעם של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה - חומות של ייאוש
    סיוט במוסד "מסילה" של משרד הרווחה
    משרד הרווחה - פינוי מיידי קולקטיבי של נוער בסיכון - מעון "נופית"
    משרד הרווחה נגד העיתונאות החוקרת על התעללות עובדי משרד הרווחה בחסרי ישע.
    משרד הרווחה - הנכשל ביותר בעולם המערבי בטיפול בילדים במצוקה
    דו"ח: אלימות והזנחה כללית בפנימיית "הדסים" , ynet , 11.06.04
    ילדות של אף אחד - מעון "צופיה" של משרד הרווחה
    מאסר למדריך פנימייה שביצע מעשים מגונים
    שיחת טלפון בין ילדה שהוצאה בכפיה לפנימיית "נרדים" לבין אימה
    ילדה מוחזקת בת ערובה בבית היתומים "נרדים" בערד
    סיפורה של סמואל ששירותי הרווחה בגדו בה
    עובד סוציאלי, מנהל מעון חוסים "בית גדי", זוכה פרס המועצה לשלום הילד, הורשע בתקיפה ובהתעללות בחוסים חסרי ישע
    אונס בכפר הנוער "מאיר שפיה"
    נרדף - ילד שעבר התעללות במוסד טיפולי בדרום, בורח מרשויות הרווחה
    פנימיות ומעונות של משרד הרווחה - אלימות ותקיפה - פנימייה בדרום הארץ, בית השאנטי
    משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים
    השפלה והזנחה במעון החוסים "שקמה" של משרד הרווחה ברעננה
    מעון "גילה" של איל"ן בירושלים המתוקצב ע"י משרד הרווחה: נכים במעון סיפרו שהצוות הענישם בכך שהחרים מהם את כסאות הגלגלים החשמליים
    בסבך הביורוקרטיה של מערכת הרווחה - מצוקת הילדים במרכז החירום של משרד הרווחה
    עיריית רחובות - סילוק מעון למפגרים "נווה אדיר" והחוסים בו מחוץ לעיר
    לשכת הרווחה חדרה - בין פטיש העוני לסדן הרווחה - הטרדה מינית בפנימיית רננים
    חשד: מנהלים של מעון לילדים מוגבלים בכפר כנא גנבו מיליונים
    זוועות המוסדות הסגורים של משרד הסעד - בית אפל בגן יבנה
    חידת האונס בכפר הנוער כדורי , ינואר 2010 , ידיעות אחרונות , 7 ימים

    יום שני, 19 באוגוסט 2013

    אח במחלקה פסיכיאטרית חשוד באונס חוסה

    הכתבה אח במחלקה פסיכיאטרית חשוד באונס חוסה , מאור בוכניק , אוגוסט 2013 , ynet

    עובדים בבית אבות בצפון הזעיקו את המשטרה לאחר שחשדו כי האח אנס חוסה בת 57. "מבחינתה לא היה אונס, היא לא בקו הבריאות"

    אח בבית אבות בצפון נעצר בחשד שאנס חוסה כבת 57 שאושפזה במחלקה הפסיכיאטרית של המוסד הסיעודי. על פי החשד ביצע האח את מעשיו בחדרה של האישה, ואחיות ששהו בחדר הסמוך הזעיקו את המשטרה. החשוד (44) מכחיש את המיוחס לו. היום (ו') הוארך מעצרו בבית המשפט השלום בנצרת בשישה ימים.

    למשטרה ידוע על עבירת מין אחת של החשוד, אח מוסמך מהצפון. החוסה עצמה לא התלוננה נגדו, ולדברי מפקד משטרת צפת, סגן ניצב עופר קנטרוביץ', היא כלל לא זוכרת את המקרה: "מבחינתה לא היה אונס, היא לא בקו הבריאות", אמר. "אנחנו יודעים שהמקרה אירע בחדרה של הנאנסת. היא לא התלוננה, אבל האחיות שהיו בחדר סמוך שמעו גניחות והתלוננו במשטרה. בחקירתו של החשוד היו כמה סתירות".

    בפברואר 2012 הואשם מדריך בהוסטל באזור לכיש בגין אונס חוסה בת 19 הלוקה בנפשה. לפי כתב האישום, האיש, בן 59, נכנס בלילה לחדרה של החוסה בזמן שישנה, ואנס אותה. מהבקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים עולה כי לנאשם מספר הרשעות פליליות קודמות, ביניהן ביצוע מעשה מגונה במקום ציבורי ועבירות אלימות.

    באוקטובר 2012 עוכבו לחקירה 75 עובדי הוסטל "נווה יעקב" של משרד הרווחה בפתח תקווה, בהם מנהלי המוסד, רופאים, אחיות וצוות הסיעוד, במסגרת חשיפת פרשה מתמשכת של התעללות פיזית, מינית ונפשית בחוסים מאושפזים. חלק מהמעוכבים חשודים במעשי התעללות, חלקם באי-דיווח. במוסד, שמאכלס 160 חוסים בני 20-70 שמוגדרים "קשים", עובדים כ-100 עובדים. רובם, על פי החשד, תקפו מינית את המטופלים, ביצעו בהם מעשים מגונים ונקטו נגדם מעשי אלימות. במקרים מסוימים, גרמו התקיפות לאשפוז החוסים בבית חולים.

    פלייליסט - מעון נווה יעקב בפתח תקווה של משרד הרווחה - התעללות בחוסים


    קישורים:

    תביעה: בני התאבד בגלל מחדל במרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל - צעיר שאושפז בכפייה במרכז לבריאות הנפש בטירת כרמל, שם קץ לחייו בלילה הראשון לאשפוזו. כעת תובעת אמו את המוסד, וטוענת לרשלנות מצד אנשי הצוות - הכתבה תביעה: בני התאבד בגלל מחדל במרכז לבריאות הנפש אורנה נירנפלד | 1/10/2010...

    בית חולים לחולי נפש טירת הכרמל - אחות הורשעה בהתעללות והפרת אמונים - הכתבה השפילה קשישה והורשעה בהתעללות ובהפרת אמונים , קובי מנדל , מערכת וואלה! חדשות , יום רביעי, 1 בספטמבר 2010 -תושבת טירת הכרמל ששימשה כאחות במרכז בריאות הנפש בעיר הורשעה בהתעללות לאחר שהטילה אימה על קשישה, גידפה אותה וייחלה למותה. היא גם הורשעה בהפרת אמונים, משום שהשתמשה לרעה בכוח שהופקד בידיה כעובדת ציבור...

    כתבי אישום: התעללות בבית חולים ממשלתי לחולי נפש טירת כרמל- קשר השתיקה במלוא כיעורו - מרץ 2009 - התעללות בחולי נפש: "חולה בסרטן? טוב מאוד" מכות, התזת מים חמים על מטופלת וניבולי פה קשים כמו "שייקח אותך אלוקים"...

    המרכז לבריאות הנפש - טירת הכרמל - הגשת כתבי אישום בעקבות תחקיר כלבוטק - בעקבות תחקיר "כלבוטק" על המרכז לבריאות הנפש - טירת הכרמל הוחלט על הגשת כתבי אישום נגד שתי אחיות ואח מעובדי המרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל, על מעשי התעללות שעשו ב-2008. בנוסף על התעללות בחוסים במוסד דובר בתחקיר גם על "קשר שתיקה" בין עובדים, ופיטורי עובדים שדווחו על התעללות בחוסים...

    מרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל - פיטורי עובדת שדיווחה על פגיעה במטופל - ממצאים קשים על תפקוד בית חולים טירת הכרמל בדו"ח נציבות תלונות הציבור לשנת 2008, באופן טיפול בדווח על התעללות בחולים . המוסד הפסיכיאטרי הממשלתי טירת הכרמל, לא רק שלא טיפל בתלונה כראוי, אלא התנכל לעובדת שדווחה ופעל לפיטוריה...

    עובדים בביה"ח הפסיכיאטרי בטירת כרמל: תקופות האשפוז מוארכות משיקולים כספיים - משפחות נערים לא מורשות להחזירם מחופשת שבת ביום ראשון; התעריף ליום אשפוז או לילה - 850 שקל- מאת פאדי עיאדאת- עובדים סיעודיים בבית החולים הפסיכיאטרי בטירת הכרמל טוענים שתקופות האשפוז של חולים רבים מוארכות במכוון בשל שיקולים כספיים, באופן שעלול לפגוע קשה בשיקומם. א' ו-ס', אחים ותיקים במוסד, מספרים כי ההנחיה היא לצבור כמה שיותר ימי אשפוז של מטופלים ולנסות לשחרר כמה שפחות. "פנינו למנהל המחלקה ואמרנו לו שיש מטופלים שלא צריכים להיות פה" מספר א'. בתגובה, לדבריו, נאמר לו ש"זו הנחיה של המנהל, ואם לא נעשה כך, נמצא עצמנו ללא עבודה. זאת הפרנסה שלנו"...

    התעללות בחולי נפש: "חולה בסרטן? טוב מאוד" - הכתבה התעללות בחולי נפש: "חולה בסרטן? טוב מאוד" , אחיה ראב"ד , מרץ 2009 , ynet - מכות, התזת מים חמים על מטופלת וניבולי פה קשים כמו "שייקח אותך אלוהים". לפי כתב אישום, עובדים בבית חולים פסיכיאטרי בטירת כרמל השתגעו לגמרי...

    יום רביעי, 5 ביוני 2013

    האם מערכת בתי המשפט תלושה מהמציאות - התבטאות השופט נסים ישעיה

    אב קורבן האונס: "כועס על השופט, החזיר אותנו שנים אחורה בשיקום שלה"
    לאחר שבתו התמוטטה והובהלה לבית החולים בעקבות התבטאותו הקשה של השופט בדימוס ניסים ישעיה במהלך דיון בתיק, מדגיש הערב האב המודאג: "במשך שבע שנים עשינו הכל כדי להעמיד אותה על הרגליים, כדי שיהיה לה איזשהו סוג של עתיד. פתאום בא השופט והחזיר את כל התהליך להתחלה"
    גיא פלג | חדשות 2 | פורסם 05/06/13 20:10



    שעות לאחר חשיפת ההתבטאות הקשה של השופט בדימוס ניסים ישעיה, שאמר במהלך דיון בתיק אונס כי "יש נשים שנהנות מאונס" - הגיב אביה של הקורבן על הדברים, ובריאיון לחדשות 2 הוא סיפר על התקיפה המינית החמורה שעברה, על תחושות המשפחה הקשות ועל התמוטטותה של בתו לאחר שנודע לה על הדברים שאמר השופט.

    "בגיל 14, ביומו הראשון של החופש הגדול, היא הייתה באזור ירושלים", גולל האב את רגעי הזוועה שחוותה בתו. "לפתע, ארבעה פלסטינים זרקו אותה לאיזה ואדי, אנסו אותה, ירקו ובעטו בה וקיללו אותה". לדבריו, ביקשה המשפחה להכיר בבת כנפגעת פעולות איבה משום שלטענתם, הארבעה קיללו אותה "יהודייה מסריחה" בעת ביצוע המעשה המחריד. "אין פה שום כיוון אחר", ציין.

    הוא המשיך וסיפר על תגובתה של הבת עם היוודע דבר ההתבטאות של השופט בדימוס. "היא חייכה", אמר. "אפילו צחקה. אצלה זה הולך ישר אל תוך הלב".

    "ארבע שעות לאחר מכן היא הרגישה לא טוב, עלה לה החום והיא התמוטטה", סיפר האב המודאג. "במשך שבע שנים עשינו הכל כדי להעמיד אותה על הרגליים, כדי שיהיה לה איזשהו סוג של עתיד ובא השופט והחזיר את כל התהליך להתחלה. אני מאוד כועס עליו. פשוט שילמנו את כל מה שהיה לנו ואני מקווה מאוד שמאמצינו לא ירדו לטמיון".

    יום שני, 27 במאי 2013

    משרד הרווחה מטייח אונס אכזרי של חוסה בידי מטפל במוסד משרד הרווחה והדבקתה באיידס

    27.05.2013 - פורסם ע"י אב שבתו נאנסה ע"י מטפל במוסד 'אקים' בשרון של משרד הרווחה שאינו עושה מאומה למיגור התופעה.

    היום התקיים דיון בבית המשפט העליון לצדק ירושלים בגין ערעורו של אנס רשע חסר שכל וחסר לב בעל נטיות חולניות שגם הדביק באיידס נערה חסרת ישע בעלת פיגור שכלי קשה בזמן עבודתו כמטפל בהוסטל "אקים" בשרון - במשרד הרווחה לא נקפו אצבע לא פעלו לשינוי החוקים, לא פעלו עד היום (4 שנים מאז שהבטיחו) להקים מאגר ממוחשב של עובדים בכול מוסדות הרווחה במדינה בשל העובדה הפשוטה שעובדים אילו עוברים ממוסד אחד למשנהו . כול שידעו לעשות במשרד הרווחה זה להקים ועדת "בדיקה" שמצאה את מפעיל ההוסטל "אקים" ישראל" ללא רבב ואת ההורים במקום אשמים כי התערבו יותר מידיי בניהול המקום...אותם אנשים שחתמים על נייר מבזה ושיקרי זה נטול עובדות יסוד ונתונים מהשטח עדיין מקבלים משכורתם ממשלם המסים בישראל - הם אילו שגם יטיחו וישתיקו את הזוועה הבאה שתקרה בכול מוסד הוסטל מעון שתחת אחריותם - בזיון וחלמאות ואין איש פוצה פה...גם לא שר הרווחה החדש או אנשי משרדו ו/או יועציו באשר הם. אם יש לך קשר חברי,אישי, פוליטי לשר הרווחה אנא הבא משורות אילו לפניו ! למען עתיד בטוח יותר לחוסים חסרי ישע במוסדות ברוחה בישראל 2013.
     סוף ציטוט הודעה


    קישורים:

    יום שני, 4 ביוני 2012

    רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער הפקירו ילדה לאונס התעללות והזנחה ב"משפחת" אומנה במשך שנים

    יוני 2012 - כאשר מדובר בהוצאת ילדים מביתם ומשפחתם בכפייה, פקידת הסעד ועוזריה מאזינים בקשב לכל "דיווח" ו"תופרים" עלילה בשלל הבלים מורעלים מפיה של פקידת הסעד נגד המשפחה מעולם הפסיכיאטריה, ההתעללות והזנחה, הם גם מגישים תלונות שווא במשטרה נגד ההורים שנסגרות בסופו של יום. 
    פקידת הסעד ועוזריה השונים: מאבחנים, פקידות סעד מחוזיות, ראשיות, שופטי נוער ומשפחה מנידים ראשם בשפה אחת ודברים אחדים להבלי פיהן של פקידות הסעד ופועלים בנמרצות להוצאת הילד מהבית בכפייה למסגרת חוץ ביתית מופרטת. כן לדוגמא ראינו את השקרים והמניפולציות של פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי נגד האמא ל'.
    ואולם כאשר בילדים במסגרת החוץ ביתית פקידת הסעד ועוזריה אטומים לצורכי הילד גם כאשר הוא עובר התעללות ואונס קשים. וכך נאלצים הורים לראות בסבלם והתדרדרותם הפיסית והנפשית של ילדיהם בחסות פקידת הסעד ועוזריה ואין מושיע.
    הסיבה לחוסר הסימטריה בהתנהגות פקידת הסעד ועוזריה היא תאוות בצע, שחיתות, סחר בילדים. פקידת הסעד ועוזריה אינם רואים בלסייע לילד ומשפחתו, אלא את תעשיית הסחר בילדים המנוהלת מזה שנים רבות מאחורי דלתיים סגורות.

    סיפורה של ילדה שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער הפקירוה  לאונס והתעללות ב"משפחת" אומנה במשך שנים. הכתבה: לא בטוחה בשום מקום , נעם ברקן , ידיעות אחרונות , 4 ביוני 2012

    ההורים של ל' לא היו כשירים לגדלה, והמשפחה האומנת הייתה אמורה להעניק לה בית. אבל במקום היחיד בו הייתה אמורה להיות מוגנת, ל' עברה ע"פ החשד התעללות קשה. המשטרה פתחה בחקירה ול', שוב לבדה, הועברה למוסד.

    המשטרה פתחה בחקירה ול', שוב לבדה, הועברה למוסד.
    ל' נאלצה לעזוב את הוריה הביולוגיים כבר בגיל שלוש. השניים, לא היו יכולים לטפל בילדה הקטנה שנולדה עם פיגור שכלי. הפעוטה הועברה בכפיה למשפחה אומנת, שהיתה אמורה לאהוב אותה, לטפל בה, ולעזור לה להשתקם. אבל דווקא המקום שהיה אמור להיות הבטוח מכל עבור ל', הפך את חייה לגיהינום.

    הצעירה, היום בת 19, עברה התעללות פיזית ומינית קשה במשפחת האומנה אליה הועברה. עכשיו היא הוצאה מידי האומנים המתעללים ועברה להוסטל עד תום החקירה, אך ככל הנראה ישנם ילדי אומנה נוספים המתגוררים אצל המשפחה המתעללת.דואר אלקטרוני שהגיע ל"ידיעות אחרונות" חשף את סיפורה של ל'. מגיל שלוש, קרובי משפחתה הביולוגיים ניסו לשמור איתה על קשר ולגדל אותה אך נדחו שוב ושוב על ידי משרד הרווחה.לפני כשבועיים, לאחר 16 שנים של נתק כפוי, זכו דודתה ובנות דודותיה של ל' להיפגש עמה בבית משפחתה הביולוגית.

    אז, היא סיפרה לראשונה בצורה מעורפלת, על אלימות אותה היא חוותה וחווה גם כיום. האלימות כללה בעיטות בגבה ורגליה של ל', סטירות ואף אצבע שבורה, אותה לא טרחו המתעללים האומנים לבדוק.לבת דודתה סיפרה ל' כיצד קיבלה מכות מהמתעללים האומנים ומ"אחיה הגדולים" מאז שהיא זוכרת את עצמה.

    עיניה של ל' בקושי נפתחות, מאחר והיא סובלת מבעיות ראיה קשות.למרות שהיא זכאית למשקפיים, משפחת האומנה המתעללת לא דאגה לקנות לה זוג, כיוון שלטענתם לא היה להם כסף. בל נשכח כי מדובר במשפחת אומנה שמתוקצבת ב- 11,000 ש"ח מידי חודש בגין הקטינה.

    לבד בתוך התעללות מתמשכת, מצבה הנפשי והפיזי של ל' הלך והדרדר ובמשך שנים היא כמעט ולא דיברה עם איש. למרות שהיא כבר בת 19 שנים, היא סובלת מליקוי חמור בדיבור.אך מתברר שהאלימות והיחס הקשה שהיו מנת חלקה של ל' הם רק קצה קרחון. בשלב מסוים בשיחה עם משפחתה הביולוגית סיפרה הנערה בקול רועד ופחד גם על התעללות מינית שעברה מצד האב במשפחת האומנה.

    כש-ל' הגיעה לגיל 12 "האבא" במשפחת האומנה כפה עצמו עליה, השקה אותה ביין, למרות שצעקה והתחננה וביצע בה מעשים קשים.לדבריה, אב האומנה איים עליה מספר פעמים שאם תתלונן היא תלך לבית הסוהר, ואף דימה שיחות עם המשטרה וטען כי נאמר לו בקו השני שיגיעו לקחת את ל' לכלא.

    מסכת ההפחדות עבדה. ל', על פי החשד שמרה על שתיקה במשך שנים.בעקבות השיחה עם בת הדודה, הגישה משפחתה הביולוגית של ל' תלונה במשטרת מחוז ש"י. אז התגלה להן שתלונה דומה הוגשה כבר לפני שנתיים – אך הצעירה הוחזרה כעבור פרק זמן חזרה על משפחת האומנה. תלונת בנות המשפחה הוגשה בסוף חודש מאי והצטרפה לתלונה נוספת שהתקבלה מאחת ממדריכותיה של הצעירה מספר ימים קודם לכן.

    עם קבלת התלונה – החליטו האפוטורופוס של הצעירה מטעם אקים אפוטורופוסות יחד עם גורמי הרווחה להוציאה באופן מיידי מבית משפחת האומנה. הצעירה שהתה עד אתמול אצל דודתה ואתמול הועברה להוסטל חרף התנגדות המשפחה הביולוגית.
    במשטרת מחוז ש"י מאשרים את קבלת התלונה, אולם לא ביצעו חקירת ילדים שהכרחית במקרים בהם המתלונן מוגדר כחסר ישע כמו במקרה זה.
    ממשרד הרווחה נמסר: "התלונה מלפני שנתיים נבדקה על ידי כל הגורמים והתיק נסגר מחוסר אשמה. התלונה החדשה נמצאת בחקירת משטרה ועל כן איננו מעונינים להרחיב בענין."

    רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער הפקירו ילדה לאונס והתעללות ב"משפחת" אומנה במשך שנים
    רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער הפקירו ילדה לאונס והתעללות ב"משפחת" אומנה במשך שנים

    פלייליסט - סחר בילדים במשפחות אומנה



     קישורים:

    יום רביעי, 29 בפברואר 2012

    פנימיות משרד הרווחה מסלול לפדופיליה - האחים קורידו

    חדשות 2 - פברואר 2012 - הפדופילים המסוכנים האחים קורידו עברו מסלול הכשרה לפדופיליה בפנימיות משרד הרווחה. בהיותם בגיל 5 נתפסו "משוטטים" ברחוב ע"י פקידי סעד לחוק הנוער מלשכת הרווחה תל אביב. פקידי הסעד שלחו אותם בצו בית משפט לנוער לפנימיות משרד הרווחה שם נאנסו במשך שנים והפכו להיות פדופילים מסוכנים. בתום תקופת "הכשרתם" לפדופילים מסוכנים השליחו אותם רשויות הרווחה לרחוב.
    רשויות הרווחה מוציאים בכפייה אלפי ילדים מביתם בעוד ניתן להחזיקם בקהילה בפחות מחצי עלות. הסיבה לכך הוא לספק ג'ובים לעמותות חברתיות.
    פקידי הסעד לחוק הנוער ובתי משפט לנוער הם הזרוע האכזרית של העמותות החברתיות הקורעת את הילד מהמשפחה לפנימיות. בפנימיות עוברים הילדים הזנחה והתעללות והופכים מסוכנים לחברה.
    .

    .
    קישורים:

    יום שבת, 25 בפברואר 2012

    האחים קורידו - ילדי פנימיות הרווחה, יצירת הטיפולים של פקידי הסעד

    ערוץ 2 - פברואר 2012 - תעשיית הרווחה סוחרת בילדים וקשישים במשך שנים במוסדות כליאה אליהם הם נשלחים בכפייה ע"פ צו בית משפט. בעוד העלות החזקת הילד, קשיש בקהילה הנה פחות מחצי עלות בפנימייה, מוסד, מעדיפים רשויות הרווחה לשלוח למוסדות כליאה בשל שיקולי שחיתות, שוחד, תאוות בצע.

    זהו סיפורם של האחים קורידו שמשרד הרווחה הוציא אותם בכפייה מביתם ומשפחתם מגיל 5, בתואנת הזנחה ושלח אותם לפנימיות שם עברו התעללות, ואונס במשך שנים. עם השנים הפכו האחים אורן ושלומי קורידו פדופילים מסוכנים. בתום תקופת "ההכשרה" לפדופיליה השליכו פקידי הרווחה את הפדופילים לרחוב



    קישורים:

    יום שלישי, 24 בינואר 2012

    ה"טיפולים" של הרווחה - כתב אישום: מדריך בפנימייה אנס נער וכלא אותו בחדר

    רשויות הרווחה בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער ממשיכים להוציא בכפייה ילדים מביתם ומשפחתם ולהפקירם להזנחה והתעללות בפנימיות, אומנה, אימוץ, ועוד..

    הכתבה אישום: מדריך בפנימייה אנס נער וכלא אותו בחדר , אחיה ראב"ד , ynet , ינואר 2012

    בן 23 מואשם שביצע שורה של מעשי סדום ואלימות קשה כלפי חניך מאז היה בן 13. הוא נסע לחו"ל, נעצר עם נחיתתו אחרי שנה, ומכחיש את המיוחס לו

    פרשת התעללות מזעזעת בפנימייה בצפון הארץ: לבית המשפט המחוזי בנצרת הוגש אמש (א') כתב אישום המגולל שורה של מעשי סדום, מעשים מגונים ואלימות קשה שביצע מדריך באחד החניכים בפנימייה. המעשים בוצעו בתחילת השנה שעברה, ולאחר שנחשפו יצא המדריך לחו"ל. בשבוע שעבר, לאחר כשנה, הוא שב לישראל ונעצר.


    מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד ענת גוטסמן-סער מפרקליטות מחוז הצפון, עולה כי הצעיר, בן 23 מפתח תקווה, שימש כמדריך לילה בפנימייה. במשך תקופה ארוכה, נטען, הוא נהג לתקוף את החניך, שבתחילת האירועים היה בן 13.

    עו"ד לירון מלכה, המייצגת את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית, טענה כי הוא מכחיש את המיוחס לו. כמו כן, בניגוד לטענת התביעה, לדבריה הוא לא נמלט מהארץ אחרי חשיפת הפרשה, ונסיעתו הייתה מתוכננת.

    על פי כתב האישום, במקרה אחד העיר הנאשם את הנער באמצעות שפיכת מים על פניו. לאחר מכן גרר אותו לחדרו, הכה אותו, הטיח את ראשו ברצפה וביצע בו מעשי סדום ומעשים מגונים. לטענת התביעה, מעשים מסוג זה בוצעו מספר רב של פעמים. כתב האישום מפרט כי במספר מקרים אחרים פצע המדריך את החניך במכות, שריטות, נשיכות באיבר המין ונעיצת סיכה בכף ידו.

    המקרה האחרון אירע ב-23 בפברואר 2011. לאחר שביצע בנער מעשי סדום ומעשים מגונים, כלא אותו המדריך בחדרו. "הקטין ניסה לברוח מהחדר", מתאר כתב האישום. "תחילה ניסה לברוח דרך הדלת אך מצא אותה נעולה. בהמשך ניסה הקטין להימלט דרך החלון, אך הנאשם מנע זאת ממנו".

    כאשר החלו חיפושים אחר הילד אמר לו הנאשם כי אם לא ישתוק הוא יפוטר בגללו, ואם הדבר יקרה - הוא יכה אותו. הנאשם הורה לקטין להסתתר בארון הנעליים שלו, ובהמשך הוציא אותו מחדרו והורה לו לספר שישן בכיתת הלימוד.

    לאחר אותו אירוע פוטר המדריך. מספר ימים לאחר מכן הוא יצא מן הארץ ולא אותר על ידי המשטרה ואף לא על ידי האינטרפול שעורב בעניין. הוא חזר ארצה בשבוע שעבר ונעצר בנמל התעופה.

    במקביל להגשת האישום ביקשה התובעת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים: "המשיב בחר לעצמו קרבן נוח לניצול... המשיב ניצל את היותו מדריך לילה, עת בה מעשיו בלתי מפוקחים, וכל זאת כדי להשביע את רעבונו המיני החולני והאלים... גיל הקורבן, התמשכות המעשים, התעלמותו המוחלטת של המשיב מהבכי ומהכאב שמעשיו הסבו לקורבנו, וההקפדה של המשיב למניעת חשיפתם, הם נדבך נוסף למסוכנות".

    המדריך מואשם במקרים רבים של מעשי סדום מסוגים שונים, התעללות, מעשים מגונים בנסיבות אינוס, התעללות בקטין, כליאתו ועוד.
    .
    פלייליסט על פנימיות משרד הרווחה

    .
    קישורים:

    יום שישי, 14 באוקטובר 2011

    פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער - כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות

    יולי 2006 - ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר.

    להלן ציטוטים מעדות הילדה כפי שפורסמו ב- ynet:
    "בפעם הראשונה אמרתי לו 'אבא זה כואב לי' והוא אמר לי 'לא נורא, לא קרה כלום', אז אחר כך שראיתי דם שאלתי אותו מה זה, הוא אמר לי שזה שום דבר. חשבתי שזה ככה ההתנהגות של אבא כלפי בת ולי לא היה אבא אמיתי. אני לא הייתי אף פעם עם אבא וחשבתי שזה ככה".
    בהמשך סיפרה הבת כיצד היא ניסתה להתנגד לאביה. "מתי שהוא היה עושה לי, הייתי מנסה בכל תוקף להתנגד אליו וגם שהוא היה נוגע לי בכל מיני איברים גם הייתי מתנגדת והוא היה מרביץ לי והיה משתיק אותי והיה אומר לי 'תהיי בשקט שאף אחד לא ידע'. הוא היה מאיים עלי שאם אני אספר הוא לא יודע מה הוא יעשה לי. אוי ואבוי אם אני אספר למישהו".

    וכך כתבו השופט אהרון אמינוף והשופטות נחמה מוניץ וגבריאלה דב-ליאו לוי בהכרעת הדין:
    "ייתכן שבמשך השנים משהיתה המתלוננת לנערה נעמו לה מעשי הנאשם, והיא חפצה בהם, (על אף שבגרה והבינה כבר שהמעשים אסורים) ולכן היא לא התחמקה מן הנאשם וגם לא טרחה לספר על מעשי הנאשם ולגלותם, עד שנאלצה לעשות כן לאחר אירוסיה וכשעמדה להינשא, מפחד שלאחר נישואיה היה מתגלה שהיא איננה בתולה. אף שזו השערה ואפילו השערה הגיונית, אינני יכול לקבוע מסמרות בענין זה".

    חוסר תובנה של בית המשפט בענייני מצוקת "יתומי הרווחה" במסגרות שהמדינה כפתה עליהם
    השופט אהרון אמינוף והשופטות נחמה מוניץ וגבריאלה דב-ליאו לוי בהכרעת הדין לא הבינו לעומק את תחושת חוסר האונים של "יתום רווחה" אשר נותק לחלוטין מביתו ומשפחתו ע"פ תיאוריות האימוץ ההזויות של רשויות הרווחה והופקר לאחר מכן לחסדי משפחה מאמצת. "יתומי הרווחה" חסרי זכויות במסגרות הרווחה, פנימיות, אומנה, מרכזי חירום, משפחות מאמצות ועוד.. ואין מושיע. רשויות הרווחה דאגו לטרפד את חוק זכויות הילד כדי לשמר את מוסדותיהם, תעשיית הרווחה העושקת הון עתק מהמוחלשים, תרומות ותקציבי מדינה. רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער ממשיכים באין מפריע לפרק משפחות ולהסב נזקים קשים ובלתי הפיכים לפרט ולמשפחה.

    רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער מפקירים ילדים במסגרות הרווחה
    חרף הימשכות האונס כתריסר שנים, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה אשר קרעו את הילדה מביתה ומשפחתה ושלחו אותה בכפייה ל"משפחה" המאמצת, לא היה שמץ של מושג מה קורה לילדה, ולא טרחו לבדוק לעומק את מצב הילדה.
    תופעה זאת של הפקרת ילדים במסגרות רווחה: אומנה, פנימיות, מרכזי חירום, הנה מכוונת מצד רשויות הרווחה ובתי המשפט. פקידי הסעד ושופטי המשפחה והנוער יודעים שאילולא אזרחי המדינה היו יודעים כיצד הם מזניחים את יתומי הרווחה היו שולחים אותם לכל הרוחות. זוהי גם הסיבה שהם מקפידים על חיסיון ומסתירים מעיני הציבור את מעלליהם.

    רשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה אחראים בראש וראשונה על האונס
    האחריות לאונס הילדה המערכתית ובפועל הנה של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער. רשויות אלו הוציאו אותה בכפייה מביתה ומשפחתה והגישו אותה על "מגש כסף" למאמץ האנס. רשויות אלו מודעות היטב לסכנות הרבות שחווים ילדים המוצאים בכפייה מביתם ומשפחתם, וחוסר האונים של ילדים אלו, וחובתם היה במשך אותם שנים לוודא כי שלום לילדה.
    מדובר ברשלנות פושעת לכל הפחות של רשויות הרווחה ובתי המשפט לענייני משפחה ונוער.
    מערכות המשפט והרווחה נכשלו בהגנה על הילדה


    ynet - לקרוא ולשפוט: הכרעת הדין "הנאנסת שנהנתה"


    קישורים:
    להלן ציטוטים מהכרעת הדין



    יום רביעי, 13 ביולי 2011

    תביעה נגד משרד הבריאות ומוסד פסיכיאטרי איתנים

    בדלתיים סגורות - אונס במוסד פסיכיאטרי איתניםהכתבה בדלתיים סגורות , נעם ברקן , 24 שעות, ידיעות אחרונות , יולי 2011
    היא אושפזה בעקבות ניסיון התאבדות. אבל דווקא במחלקה הפסיכיאטרית (מוסד פסיכיאטרי איתנים) שהייתה אמורה להגן עליה מעצמה, היא נאנסה פעמיים. התוקפים המאושפזים במחלקה נמצאו לא כשירים לעמוד לדין. עכשיו היא תובעת את משרד הבריאות ואת בית חולים פסיכיאטרי איתנים שלא שמרו עליה.


    למאמר השלם הקלק על התמונות

    בדלתיים סגורות - אונס במוסד פסיכיאטרי איתניםבדלתיים סגורות - אונס במוסד פסיכיאטרי איתנים
    קישורים:
    • תחלואי הפסיכיאטריה - ניצול מיני לקוחות - הפסיכיאטר דרור שחר - הכתבה נשלל רישיונו של הפסיכיאטר דרור שחר ששכב עם שתיים מלקוחותיו , העניין המרכזי , נובמבר 2007 - הותר סופסוף לפרסום שמו של הפסיכיאטר דוקטור דרור שחר ששכב עם שתיים מלקוחותיו ואיבד בשל כך את רישיונו למשך שלוש שנים - דוקטור דרור שחר קיים יחסי מין עם שתיים מהמטופלות שלו. באחד המקרים, קיים לפני שנים אחדות רומן סודי עם מטופלת בעת שהיא ובעלה היו מטופלים אצלו...
    • טיפול נמרץ - יחסים מסוכנים של ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות הפסיכיאטר ד"ר שלום ליטמן - הכתבה "טיפול נמרץ" , רן רזניק , 7 ימים , ידיעות אחרונות , 02.04.2010 , צילום: אלדד רפאלי - הפרשה שמסעירה את צמרת הממסד הרפואי בישראל: נגד ד"ר שלום ליטמן, מבכירי הפסיכיאטרים בארץ ומי ששירת כראש שירותי בריאות הנפש, הוגשה תלונה של מטופלת, אשר ליטמן ניהל עימה רומן - כולל יחסי מין על ספת הקליניקה...

    יום שני, 5 ביולי 2010

    ילדים חוסים נאנסו במעון של אקי"ם בשרון - משרד הרווחה מטייח ומאשים את הורי החוסים

    שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - טיוח תחקירי אונס ילדים בפנימיותנערה חוסה במעון של אקי"ם בשרון נאנסה על ידי אחד מעובדי המעון. היא גם נדבקה ממנו באיידס. אבל, למרות הכל, ועדת בדיקה של משרד הרווחה קבעה שהאשמים הם דווקא הורי החוסים במעון

    הכתבה שערוריה: הנערה החוסה נאנסה, נדבקה באיידס - וההורים מואשמים , חיים ריבלין , חדשות 2 , יולי 2010 ,



    הוריה של ע', חוסה במעון אקים למפגרים, עדיין לא מעכלים. לפני כשנתיים התבשרו שבתם נאנסה על ידי המטפל שלה במעון אקים בשרון, ונדבקה באיידס. כעת ההורים מגלים כי ועדת הבדיקה שהוקמה במשרד הרווחה לחקור את הפרשה, מצאה דווקא אותם - אשמים במצב.

    חבר ועדת הבדיקה הטיח דברים קשים בהוריה של ע', בפגישה שהתקיימה עם סיום עבודת הוועדה לפני כמה חודשים. לא הנהלת המעון, לא אקים שמפעיל את המקום, ודאי שלא משרד הרווחה שאמור לפקח על הנעשה שם - איש מהם לא אשם. "ההורים", נכתב בדו"ח, "היוו מוקד לחץ בלתי פוסק על הצוות, וזו הסיבה, לדעת חברי הועדה, למצוקה שאפשרה את המקרה".

    האונס התגלה לפני כשנתיים, כששני חוסים במעון פתחו סימני מחלה. בדיקה העלתה כי הם נדבקו באיידס. בתום חקירת משטרה נעצר מאיר אבוהי, שהיה מטפל במקום, בחשד שאנס את השניים. כעת, מגלים אנשי משרד הרווחה, אפשר שהוא פגע בחוסים נוספים.

    הנהלים לא השתנו

    לאור הממצאים הללו, אפשר היה להניח שמשרד הרווחה ישנה נהלים ויגביר את הפיקוח על העובדים שמועסקים במעונות לחוסים, אולם בחדרי חדרים מודים בכירים במשרד הרווחה שזה לא קורה. לא רק שלא נעשות בדיקות תקופתיות לעובדים, במשרד הרווחה מודים שהם לא מצליחים למנוע ממטפלים אלימים לשוב ולפגוע בחוסים.

    מאקי"ם נמסר הערב בתגובה לכתבה: "האגודה יזמה תיקון בחוק, המחייב אדם הרוצה לעבוד עם אנשים עם פיגור שכלי להביא אישור מהמשטרה שלא ביצע עבירות מין. בעקבות המקרה, יוזמת אקי"ם הרחבה של החוק כדי שיחייב אישור גם לגבי היעדר עבירות אלימות".

    מוסד של אקים: שערוריה: הנערה החוסה נאנסה, נדבקה באיידס - וההורים מואשמים


    קישורים: