מי אביבים: קלות בלתי נסבלת של עיקול חשבון

מי אביבים: קלות בלתי נסבלת של עיקול חשבון , עו"ד משה מנור, 08.09.14 ,  ynet

בעל דירה בתל אביב השכיר אותה לשני דיירים ועדכן בכך את העירייה. אבל תאגיד המים בחר לא להתעדכן ומיהר לעקל את חשבון הבנק שלו

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן

כמה קלה היד של תאגיד המים "מי אביבים" בבואו לעקל חשבון בנק של לקוח? חשבונו העסקי של עורך דין בשל חוב על דירה שבבעלותו בתל אביב, חרף העובדה שהשכיר לשני דיירים ואף דיווח על כך. בית משפט אמנם הטיל על בעל הדירה את מרב האחריות למקרה, אבל במקביל חייב את "מי אביבים" בפיצוי, משום שהיה עליו לבדוק את המקרה לפני נקיטת ההליך הפוגעני.

בעל הדירה השכיר אותה ב-2012 לשני עובדים זרים מאריתריאה. הוא הודיע על כך בדואר רשום למחלקת הארנונה של עיריית תל אביב וביקש להחליף מחזיקים בדירה, בהנחה שתבצע את השינוי הן ברישומיה והן אצל ספקית המים "מי אביבים".

כשנה לאחר מכן הוא קיבל דרישת תשלום, וכשניסה לברר מדוע השינוי לא בוצע הוסבר לו שהיה עליו להציג את צילומי הדרכון של השוכרים. להפתעתו, כשבועיים לאחר מכן הטילה מי אביבים עיקול של 1,396 שקל על חשבון הבנק העסקי שלו. העיקול לא הוסר אף ששמות המחזיקים בדירה שונו כעבור חמישה ימים.

בתביעה לפיצוי של 15 אלף שקל שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב טען עורך הדין שמי אביבים פעלה "הן כמאשימה, הן כשופטת והן כמוציאה לפועל" כשהטילה את העיקול ללא אזהרה, ולמרות הודעתו על חילוף המחזיקים.

מי אביבים טענה מנגד שהתובע היה המחזיק הרשום בנכס עד למועד הצגת דרכוני השוכרים בעירייה, ועליו לשלם את חיובי המים עד ליום זה. היא הוסיפה שהיא לא חלק מעיריית תל אביב ואין לה כל יכולת לעקוב אחר חילופי הדיירים אם לא מודיעים לה על כך בטופס מתאים, בצירוף תעודה מזהה של המחזיקים.

לא מידתי

הרשמת הבכירה נעמה פרס קבעה כי עיקר האחריות לנזק מוטל על התובע, עורך דין במקצועו, שלא בדק במשך שנה שלמה אם חילוף המחזיקים בוצע בפועל. היא ציינה שהנתבעת הוכיחה ששלחה כמה התראות לפני נקיטת הליכים גם לכתובת מגוריו, בנוסף לכתובת המושכר. יחד עם זאת, בית המשפט לא קבע שהנתבעת שלחה לתובע התראה בדואר רשום (להבדיל מדואר רגיל) בטרם נקיטת העיקול נגדו, על אף חובתה לעשות כן.

בהתייחסה לסמכות הרשות להטיל עיקולים קבעה הרשמת: "ראוי כי בטרם ייעשה שימוש במכשיר כה דרסטי, הרשות תבדוק שבעתיים אם יש מקום להשתמש במכשיר זה, בנסיבות העניין". היא הוסיפה שלא ברור מדוע מיהרה הנתבעת, שמקושרת למחשבי העירייה, להטיל עיקול על חשבון התובע מבלי לברר את נתוני המקרה ואף מבלי לנסות לשוחח עמו טלפונית.

הרשמת פרס העירה שהנזקים שהעיקול עלול היה לגרום במקרה זה גדולים מהרבה מהתועלת שבגבייה: מדובר בעורך דין שעיקול חשבונו העסקי היה עלול להזיק למשלח ידו ולהציגו כמי שאינו משלם את חובותיו – מה שעלול להיחשב גם כפרסום לשון הרע.

הרשמת אמדה את נזקי התובע ב- 4,200 שקל, ומשקבעה שהתובע אחראי ל-70% מנזקיו והנתבעת ל-30% הנותרים, חייב אותה לפצות אותו ב-1,260 שקל מבלי לשאת בהוצאות נוספות.


לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
עו"ד משה מנור, ממשרד קרט, מנור, אסף , עוסק בין השאר בייצוג בפני רשויות מקומיות
הכותב לא ייצג בתיק

הונאות תאגידי המים - תחקיר כלבוטק - חלקים א,ב

2012  - הונאות תאגידי המים - תחקיר כלבוטק - חשיפה: שיטות העבודה והמחדלים של תאגידי המים הגורמים לחשבון שלנו להתנפח, תאגידי המים מזייפים חשבונות מים, ומטילים את האחריות על האזרח. תאגידי המים מצידם מעלים טענות שיקריות כגון נזילה, אולם בדיקה מעלה כי אין נזילות.
תאגידי המים מרמים גם בעניין הצריכה המותפת של דיירים בבניין וקובעים צריכות משותפות מופרכות למבנים שאין בהם כלל גינה או ברז צריכה משותפת.

חלק א



חלק ב

מבקר המדינה: הרשויות המקומיות מנצלות לרעה את תאגידי המים - חלק מהכספים עובר אליהן

הרשויות המקומיות מנצלות לרעה את תאגידי המים: חלק מהכספים עובר אליהן , חן פונדק , כלכליסט , אוקטובר 2013

המבקר מעיר כי מועצת רשות המים לא קבעה כללים לעסקאות משותפות לתאגידים ורשויות מקומיות וכי כל תאגיד פועל בהתאם לסיכומיו עם הרשות המקומית, לעתים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם היעילות והחיסכון של התאגיד, ואף מביא להוצאת כספם של צרכני המים למטרות מוניציפליות שאינן קשורות למשק המים; עוד נמצא כי ארבע רשויות מקומיות המשיכו לגבות היטלי מים וביוב גם לאחר הקמת התאגידים

"רפורמת התיאגוד, שנועדה בין היתר להביא לכך שכספי צרכני המים והביוב ינוצלו לטובת משק המים והביוב ולפיתוחו בלבד, ושביצועה היה כרוך בהוצאות ניכרות, לא השיגה מטרה זו במלואה. זליגת כספים מממשק המים והביוב לצרכים עירוניים אחרים מתרחשת הלכה למעשה, זאת עד כדי ניצול לרעה של מנגנוני השליטה של הרשויות המקומיות בתאגידים". כך קובע מבקר המדינה בדו"ח על יחסי הגומלין בין תאגידי המים לרשויות המקומיות.

המבקר מעיר כי מועצת רשות המים לא קבעה כללים לעסקאות משותפות לתאגידים ורשויות מקומיות, לרבות בעניין מכרזים משותפים, אופן בחירת הקבלנים והפיקוח על ביצוע העבודות. בפועל, כל תאגיד פועל בהתאם לסיכומיו עם הרשות המקומית, לעתים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם היעילות והחיסכון של התאגיד, ואף מביא להוצאת כספם של צרכני המים למטרות מוניציפאליות שאינן קשורות למשק המים.

כך תאגיד מי אביבים שבשליטת תל אביב-יפו, תאגיד מי הכרמל שבשליטת חיפה, תאגיד מי בת ים שבשליטת עיריית בת ים ותאגיד ימים שבבעלות קריית ים חתמו כל אחד עם העירייה שלה על הסכם לאספקת שירותים לפיו תגבה עבורו העירייה את כל התשלומים - האגרות, ההיטלים והמסים - אשר מגיעים לו, תמורת עמלת גבייה. בכל המקרים דירקטוריון התאגיד לא בחן כראוי את הכדאיות הכלכלית של הסכם זה.

עוד נמצא כי ארבע רשויות מקומיות המשיכו לגבות היטלי מים וביוב גם לאחר הקמת התאגידים: עיריית עכו, עיריית קריית מוצקין, עיריית חיפה ועיריית נתניה. זאת למרות שלפי החוק היטלים אלה צריכים להיות משולמים לתאגידים, הנושאים בעלויות עבודות התשתית, בהיקף של מיליוני שקלים, שההיטלים נועדו למימונן.

המבקר מסכם: "על רשות המים לבדוק מהו הסכום המצטבר של כספי כלל התאגידים המשמשים למטרות מוניציפליות בצורות השונות שפורטו בדו"ח. עליה לנקוט את האמצעים הנדרשים להשיב למשק המים את הכספים שהוצאו ממנו. עוד עליה לבחון אם הסכום המצטבר שהועבר לרשויות המקומיות עלול לגרום להעלאת התעריף לצרכן, ועליה להביא את המידע לידיעת הציבור".

לא בחנו כדאיות כלכלית למפעלי הקולחין

בישראל מסופקים מדי שנה כ-750 מיליוני קוב מים שפירים לצריכה פרטית ולתעשייה. כמות שנתית זו של מים מייצרת כ-490 קוב שפכים, שמרביתם עוברים טיהור והופכים למי קולחים. מי הקולחים הם מקור מים חיוני להשקיה חקלאית, לתעשייה ולגינון עירוני. השבת קולחים פותרת את בעיית סילוק השפכים ותורמת לשמירה על איכות הסביבה ועל איכות מקורות המים הטבעיים והיא גם חלופה זולה וזמינה להרחבת היצע המים במדינה.

משנת 2000 אישרו משרד האוצר ורשות המים סיוע כלכלי להקמת מפעלים להשבת קולחים, ובמשך השנים מימנו סיוע זה. לפי נתוני מקורות, השקעותיה בהקמת מפעלים להשבת קולחים הסתכמו - מראשית הקמתם של מפעלים אלה ועד סוף שנת 2011 - בכ-2.6 מיליארד שקל. לפי נתוני האוצר ורשות המים, משנת 2000 ועד דצמבר 2011 הם אישרו מתן מענקי סיוע בסך כ-2.4 מיליארד שקל ליזמים פרטיים שהקימו מפעלי השבה. עד סוף 2011 הסתכמו אפוא כלל ההשקעות במפעלי ההשבה בכ-5 מיליארד שקל. אלא שהמבקר מעיר כי למרות שכבר לפני עשור התחייבה רשות המים בפני המבקר לפתח תוכנית פיתוח לטווח ארוך, וטרם עשתה זאת.

כמו כן רשות המים והאוצר לא בדקו בדיעבד את הכדאיות המשקית למתן מענקים אלו ולא עשו הערכה של התועלות שבהקמת מפעלי השבה ותרומתם למשק הקולחים ביחס לכספי המדינה שהושקעו בהם. במקרים מסוימים אישרה הרשות הנחת קווי קולחים מיותרים שמומנו בחלקם או במלואם על ידי המדינה.

נוצר מצב שרשות המים קבעה את שיעור מענקי הסיוע שהיא אישרה למפעלי ההשבה הפרטיים על בסיס כמויות הקולחים שמפעלים אלו היו אמורים לספק בפרקי זמן נקובים לאורך תקופת פעילותם. אלא ששישה מתוך עשרה מפעלים שבדק משרד מבקר המדינה לא סיפקו את כמות הקולחים שעל בסיסה אושרו התכנית העסקית והסיוע הכספי של המדינה. רשות המים גם אינה מקיימת בקרה ופיקוח כספי והנדסי על פעילותם של מפעלי ההשבה במהלך הקמתם ולאחריה.

לא ערוכים למצב חירום

לפי החלטת הממשלה מ-2006 היה על רשות המים להכין כללים להכרזה של מצב חירום במים ולהקים מינהלה ארצית לביטחון המים, שתשמש מטה מקצועי להיערכות לאיומי פגיעה במים. אלא שמועצת רשות המים טרם אישרה את הכללים בעניין הכרזה על אירוע פגיעה במים ובעניין הטיפול בו.

רשות המים גם טרם הסדירה עם הגורמים הנוגעים בדבר, בהם אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות החירום הלאומית (רח"ל) וספקי המים, את אספקת המים בבקבוקים לרשויות המקומיות בשעת חירום. רשות המים אף לא גיבשה הסכם מחייב עם חברה אזרחית שתספק לה מכליות מים לשימוש בעת חירום, והיא ממשיכה לסמוך על סיוע צה"ל בעניין זה, אף שצה"ל לא התחייב להעמיד לרשותה בעת חירום מספר קבוע מראש של מכליות.

כמו כן קובע המבקר כי מקורות אינה מכירה כראוי את מערכות המים של הרשויות המקומיות ותתקשה לסייע להן בשעת חירום. גם לא סוכם מי יתקצב את צוותי כוח האדם במקצועות השונים - אספקת מים, בדיקת איכות המים, הנדסה, את הקמתם והפעלתם של מחסנים ואת הרכישה והתחזוקה של ציוד לשעת חירום.

המבקר מסכם: "נוכח רמת ההיערכות הירודה של חלק מתאגידי המים והרשויות המקומיות, המתעלמים פעם אחר פעם מהוראות רשות המים ורח"ל לשיפור היערכותם, עולה החשש כי בעת משבר מים קשה, הם לא יוכלו לספק לתושבים מים בכמות הנדרשת לסיפוק הצרכים הבסיסיים ביותר. חילוקי דעות שעיקרם תקציביים מונעים מרשות המים כמפקחת וממקורות כזרוע הביצועית שלה להיערך לסיוע לרשויות המקומיות ולתאגידי המים בעת חירום".

משרד האוצר בתגובה: "משרד האוצר ילמד את דוח המבקר ויפעל ליישם את המלצותיו".

תגובת רשות המים

"רשות המים מברכת על העבודה היסודית והמעמיקה של מבקר המדינה. דו"ח המבקר מתייחס ברובו לליקויים שמקורם בהיעדר תקציב ולליקויים שכבר אותרו על ידי רשות המים. לאחרונה הוקצו לרשות המים התקציבים הדרושים להשלמת הפערים ולתיקון הליקויים ומרביתם כבר טופלו או נמצאים בתהליכי עבודה מתקדמים.

"ממצאי דו"ח המבקר מחדדים את עמדתה העקרונית של רשות המים כי הדבר הנכון להבטיח התנהלות עסקית – עצמאית, ועל בסיס כלכלי של התאגידים הוא על ידי יצירת הפרדה מהותית בין התנהלות התאגיד לבין הרשות המקומית.

"עם זאת, הממשלה, סברה שניתן לקיים ממשקים ופעילויות בין הרשות המקומית לבין התאגידים וביצוע עסקאות משותפות וכל זאת בשונה מכוונת החוק המקורי.

"דרך המלך להתייעלות בתאגידים ומניעת זליגת כספים וניצול לרעה הינה: צמצום מספר התאגידים – זה עתיד להבטיח התייעלות נוספת, מעבר להוזלת תעריף המים, להגברת ההתנהלות המקצועית לטובת צרכני המים ומשק המים ולהקטנת זליגת הכספים והשפעת הרשויות המקומיות. על הפרק של היערכות המים לשעת חירום מסרו ברשות: היחידה לביטחון מים ברשות המים, הכינה את משק המים להתמודדות עם אירועי פגיעה במים בשגרה ובחרום במטרה להבטיח אספקה רציפה של מים לשתייה בעת אירוע פגיעה במים. להערכתנו, לא קיימים בישראל אזרחים החשופים ללא היערכות".

על נושא השבת הקולחים מסרו מהרשות: "מדינת ישראל הינה המדינה עם שיעור השבת הקולחים הגבוה ביותר בעולם. לפני כשנתיים, עם היכנסו של מנהל הרשות לתפקידו, מונו מספר וועדות לאסדרת משק הקולחים. לרשות המים תכנית אב ארוכת טווח למשק המים ובימים אלו מקודמת תוכנית אב לשפכים ולקולחים.

"במקביל, הוכנו תכניות אזוריות למשק הקולחין לטובת קידום וייעול ניצולם, ומקודמת תכנית לצמצום מספר ספקי הקולחים כך שתפיסת הניהול והתפעול תתבסס על ראייה אזורית ותמכסם את היתרונות לגודל.

"על נושא הכנת משק המים לשעת חירום: לאחרונה הוקצו לרשות המים התקציבים הדרושים להשלמת הפערים ולתיקון הליקויים ומרביתם כבר נמצאים בשלבי יישום ובתהליכי עבודה מתקדמים, כמו כן, ממש בימים אלו עומדת להסתיים ביקורת המבוצעת על היחידה לביטחון מים ברשות המים ע"י המשרד להגנת העורף, אשר ציינה כי רשות המים ערוכה ברמה טובה מאוד".

"תאגידי המים מעמיסים עלויות על הצרכנים"

"תאגידי המים מעמיסים עלויות על הצרכנים" , אלפי שאולי , אפריל 2014 , ynet

ישראל כבר אינה תלויה בגשמים כדי לוודא שלתושבים יהיו מים בברזים, אבל מכנס שהתקיים במרכז הבינתחומי עולה שהצרכנים משלמים על תפעול וניהול בזבזני

משק המים הישראלי התגבר על המחסור הפיזי ויכול לקיים אספקת מים באמינות גבוהה לכל הצרכים - זה המסר החשוב שעלה אתמול (יום א') מכנס קיימות בניהול משק המים שהתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה. אבל לצד הבשורה המעודדת הזו, נשמעה בכנס לא מעט ביקורת על הכיוון שאליו הולך משק המים.

לפני קצת יותר מעשור היה משק המים באחת מנקודות השפל הגדול ביותר, עם תשתיות בעייתיות ומחסור מים תמידי שאיים אל תושבי המדינה וצרכיה.

אלא שמאז החלה המדינה ביישום רפורמה שהעבירה את ניהול המים אל תאגידי מים עירוניים מופרטים, וכיום 90% מהצרכנים בישראל מקבלים את המים מתאגידים אלה. מספרם של התאגידים נכון לסוף שנת 2013 עומד על 55 והמספר עולה בצורה מתמדת.

"בזבוז משאבים לאומי"

ד"ר אייל טבת, ממכון ון ליר, הזהיר שהמוצר הבסיסי שנקרא מים עובר הפרטה המסכנת את צריכתו.

לדבריו, תאגידי המים מתנהלים באופן לא יעיל ובעייתי מבחינה ניהולית כלכלית. "התאגיד הוא החצר האחורית לקליטת עובדים", אמר.

"התוצאה של המצב הקיים היא בזבוז משאבים לאומי והתייקרות תעריפים", הוסיף ד"ר טבת, "מספר כה גדול של תאגידי מים יוצר נטל על המשק, מעמיס עלויות מיותרות על צרכני המים ומסבך את הרגולציה".

שמעון טל, נציב המים לשעבר, אמר כי "יסודות ניהול משק המים מבוססים על בעיית המחסור הכרוני במקורות טבעיים". לדבריו, "לאור הרפורמות שנעשו בשנים האחרונות על פיהם יוצרו כמויות מים נוספות בקנה מידה גדול ועקב הדרישה לסטנדרטי איכות ושירות, יש צורך לחשוב מחדש על רגולציה בתחום, שתתבסס יותר על הסדרה תעריפית ופחות על מנהלית. ספקי המים הם מונופולים ולכן הביקורת והרגולציה צריכים להיות חזקים עליהם".

נקודה נוספת שעלתה בכנס היא איכותם של המים. ד"ר ישראל גב, הידרולוג הממונה על תכנון משאבי המים ברשות המים, אמר כי "מצב מאגרי מי התהום הגיע לסף שקשה מאד לטפל בו". לדבריו, כמויות המים המותפלות אמנם גדולות, אך יש צורך בלפחות מיליארד קוב מים ממקרות טבעיים בשנה. בנוסף, טען ד"ר גב כי הטיפול במי הקולחין להשקיה אינו משביע רצון ואלו מכילים כמויות עודפות של נתרן וכלואריד.

מי לוד - אי-יידוע במועד על צריכת מים חריגה - מתוך דו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 40 פורסם יוני 2014

המתלוננים, חלקם עולים קשישים, מתגוררים בדירות השייכות לדיור הציבורי, הממוקמות בבניין משותף בן שבע כניסות בלוד. לדבריהם דרש תאגיד מי לוד בע"מ (להלן - התאגיד), תאגיד המים והביוב של לוד, מכל אחד מהם לשלם
כ-2,000 ש"ח עבור צריכת מים משותפת בחודשים אוגוסט-נובמבר 2012.

המתלוננים טענו בתלונתם כי נדרשו לשלם סכום גבוה זה, אף שרק בנובמבר 2012 קיבלו דיירי הבניין הודעה מהתאגיד, ולפיה קיימת בבניין צריכת מים חריגה, וכי עליהם לתקן בדחיפות את צנרת המים בו. המתלוננים הוסיפו כי מיד לאחר קבלת ההודעה, שרברב שהוזמן לבדוק את התקלה איתר פיצוץ בצנרת המים הראשית ותיקן אותה. לדבריהם, לאחר תיקון הנזילה פנו דיירי הבניין לתאגיד בבקשה לקבל זיכוי בגין הכספים ששילמו לפני איתור התקלה, על פי הנקבע בכללי רשות המים[1]. ואולם הזיכוי שניתן לדיירים היה חלקי בלבד, והם עדיין נדרשו לשלם סכומים גבוהים עבור צריכת המים המשותפת בחודשים האמורים.

בתגובה על התלונה מסר התאגיד כי לאחר שהתברר לו בסוף ספטמבר 2012 כי בבניין קיימת צריכת מים חריגה, בדק עובד מטעמו את מונה המים בבניין ומצא כי הוא תקין, ולאחר הבדיקה תלה מודעה בכניסה לבניין בנוגע לצריכה החריגה. התאגיד הוסיף כי ב-8.11.12 נעשתה ביקורת בבניין, ונמצא כי עדיין קיימת נזילה בצנרת המים שלו. לדברי התאגיד, עובד שלו הודיע לאחד הדיירים על הנזילה והאיץ בו לפעול לתיקונה.

הבירור העלה כי ב-28.10.12 קיבלו כל הדיירים הודעה בדבר הצריכה החריגה בבניין. ואולם ההודעה לא הייתה ברורה, שכן נאמר בה שצריכת המים בבניין גבוהה ב-0.00% מהצריכה הממוצעת. רק ב-8.11.12 קיבלו הדיירים הודעה ברורה בדבר הנזילה, בצירוף דרישה לתקנה בתוך 24 שעות. בעקבות הודעה זו תיקנו הדיירים את הנזילה.

בנסיבות אלה, ובעקבות התערבות הנציבות, החליטה הנהלת התאגיד, לפנים משורת הדין, כי התאגיד יישא בעלויות שנגרמו עקב הנזילה - מהמועד שבו התברר לו כי בבניין יש צריכת מים חריגה (סוף ספטמבר 2012) ועד למועד שלגביו אין מחלוקת בדבר יידוע הדיירים על הנזילה (8.11.12). בעקבות ההחלטה זיכה התאגיד כל דייר בבניין בכ-900 ש"ח.

(800466, 801534, 714302, 714229)

[1] כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל החברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011.

הגיחון - חיוב שלא כדין בגין שירותי ביוב - מתוך דו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 40 פורסם יוני 2014

חברת הגיחון בע"מ (להלן - הגיחון), תאגיד הביוב והמים של ירושלים, גבתה מהמתלוננת תשלום בגין אספקת שירותי ביוב, באמצעות עיקול שהטילה על חשבון הבנק שלה. לטענת המתלוננת, ביתה אינו מחובר כלל לרשת הביוב הציבורית, אלא לבור ספיגה פרטי.

הגיחון הודיעה לנציבות תלונות הציבור כי לפי בדיקה שעשו עובדיה בשנת 2005, ביתה של המתלוננת מחובר לרשת הביוב הציבורית. הגיחון הוסיפה כי המתלוננת צברה חוב בגין פיגורים בתשלום עבור אספקת שירותי ביוב, וציינה כי גם לאחר גביית הכספים באמצעות עיקול חשבון הבנק של המתלוננת נותר לה חוב של כמה אלפי שקלים.

בעקבות פניית הנציבות עשתה הגיחון בדיקה חוזרת, וזו העלתה כי ביתה של המתלוננת מחובר לרשת הביוב הציבורית.

נוכח הנסיבות שפורטו לעיל ביקרו נציגי הנציבות במקום בליווי נציגי הגיחון, והועלה כי הבדיקה האמורה של הגיחון לא נעשתה לגבי ביתה של המתלוננת אלא לגבי בית אחר. בבדיקה שנעשתה לגבי ביתה של המתלוננת נמצא כי טענתה ולפיה הבית אינו מחובר לרשת הביוב הציבורית, נכונה.

נוכח ממצאים אלה פנתה הנציבות לגיחון בדרישה לבטל את חיוב המתלוננת בגין שירותי הביוב ולהשיב לה את הכספים שנגבו ממנה עבור שירותים אלה.

הגיחון השיבה כי היא מסכימה לבטל רק את החיוב שצברה המתלוננת עד 21.12.09, לפני כניסתם של כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע-2009 (להלן - הכללים), לתוקף. לטענת הגיחון, בסעיף 3(ב) לכללים נקבע כי צרכן המקבל שירותי מים מתאגיד מים וביוב חייב לשלם לתאגיד גם עבור שירותי ביוב, אף אם אינו מקבל ממנו שירותים כאלה. ואולם בירור נוסף שעשתה הנציבות העלה כי המתלוננת אינה מקבלת שירותי מים מהגיחון, אלא מספק מים אחר.

מאחר שלפי הכללים אין הצדקה לחייב את המתלוננת בתשלום כלשהו, שבה ופנתה הנציבות לגיחון בעניין.

בעקבות פנייתה החוזרת של הנציבות הודיעה הגיחון כי תבטל את חיוב המתלוננת בשל אספקת שירותי הביוב ותשיב לה את כל הכספים שנגבו ממנה עבור שירותים אלה.

(715204)

תאגיד מים "מי רמת גן" גונב כסף ממשפחות מעוטות יכולת

תאגיד "מי רמת גן" גונב כסף ממשפחות מעוטות יכולת - המקומון רמת גן, גבעתיים 27.03.2014
- חיובי מים אסטרונומים של כ- 9,000 שקלים למשפחות מעוטות יכולת ואלמנות. תאגיד "מי רמת גן" מתרץ הגזל בתואנת "הפרשי מונים" ו"נזילה" חרף יכולותיו המקצועיות לתקן התקלה במאות שקלים בודדים מעדיף תאגיד "מי רמת גן" לגזול כסף ממשפחות מוחלשות.

תאגיד מים "מי רמת גן" גונב כסף ממשפחות מעוטות יכולת

הצריכה המשותפת כשיטה לחיוב מנופח ללקוחות תאגיד מי בת ים

הונאות תאגיד מים וביוב מי בת ים

תחקיר שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים?  , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg

תחקיר מגלה: מאות תושבים בבת ים המתגוררים בבניינים משותפים קיבלו בשנה האחרונה חשבונות מים גבוהים מאוד בשל צריכה משותפת חריגה מהמקובל. חלקם פנו למומחה שלא איתר נזילות, אך הבעיה לא נפתרה. במקרה אחד, בזכות התערבות סגן ראש העירייה, הוחלפו מדי המים והתוצאה: הצריכה המשותפת ירדה פלאים

רבים מתושבי בת ים, המתגוררים בבתים משותפים, גילו בחודשים האחרונים כי צריכת המים המשותפת בבתיהם עלתה פלאים ובמקרים מסוימים אף הגיעה לכדי מימדים אסטרונומיים.

שעון המים ברחוב הנביאים 56 צילום: רגב גולדמן

כך למשל, ברחוב הנביאים קיבלו תושבי אחד הבניינים חשבון מים תקופתי ולפיו הצריכה המשותפת היא 15 קוב לכל דייר – צריכה הנחשבת גבוהה מאוד מהרגיל.

בבת ים החל מה-1 ביולי 2009, כל ענייני המים והביוב של העיר הינם באחריות תאגיד המים העירוני "מי בת-ים". באתר האינטרנט של התאגיד הוא מפרסם כי "התאגיד שם לנגד עיניו כמטרה מרכזית לשפר את השירות ללקוח באמצעות שיטות עבודה וניהול מתקדמות, והוא פועל להפחית למינימום תופעות של קריאות מים חריגות".

למרות הדברים הנחרצים הללו, לפי טענות התושבים שהוצגו בפנינו במסגרת תחקיר זה, תאגיד המים העירוני אינו מתייחס כמצופה לתלונות שמעלים התושבים באשר לצריכת מים משותפת חריגה מהמקובל.

המומחה נחלץ לעזרה

מוטי שיינזינגר מתגורר ברחוב הנביאים 56 בעיר. זה בניין בן 20 קומות ובו 77 דיירים. לדבריו, בחודשים האחרונים עלתה מאוד צריכת המים המשותפת של הבניין: בין החודשים אפריל ליוני אשתקד חויב כל אחד מהדיירים בעשרים קוב צריכה משותפת כאשר הצריכה הביתית של כמה מהדיירים לא עלתה על חמישה קוב. צריכה משותפת דומה נראתה גם בחודשים הבאים.

"זה פשוט בלתי הגיוני", הוא אומר, "בהתחשב בכך שהמנקה של הבניין כמעט לא השתמשה במים והגינה שלנו קטנה. פנינו לעירייה והתשובות שקיבלנו היו מזעזעות במקרה הטוב. הפקידות התייחסו אלינו בביטול ואמרו לנו שיש בבניין נזילה. אמרנו להם שזה בניין חדש, בקושי בן שנה, לא ייתכן שישנה נזילה. מלבד זאת, הצריכה המשותפת היא בלתי מתקבלת על הדעת. אבל מכיוון שלא קיבלנו תשובות ועזרה, החלטנו לקחת את הנושא לטיפול שלנו".

בהחלטה משותפת של כל הדיירים הוחלט לייבש את הגינה של הבניין, ובתחילת חודש אוגוסט האחרון יצאה ההחלטה אל הפועל. התוצאה: הצריכה המשותפת בגין החודשים ספטמבר עד אוקטובר עלתה לכמעט 23 קוב לכל דייר בבניין.

שיינזינגר: "כשראינו את החשבוניות נדהמנו. לכולנו הייתה תחושה שמשהו לא טוב מתרחש פה. בדקנו בצורה יסודית שאין נזילות, סגרנו את הברזים, לא השקנו את הגינה, ובכל זאת קיבלנו חשבון מים על צריכה משותפת אפילו גבוה יותר בהשוואה לחודשים שהייתה לנו גינה. לא ידענו מה לעשות, כי הרי לא הגיוני שגם אם תהיה נזילה, היא תהיה ברמה כזו".

בבניין מספר 56 לא ויתרו. "החלטתי להזמין איש מקצוע שמאתר מזילות מיד בעזרת ציוד מתקדם אינפרא אדום", מספר שיינזינגר, "שילמנו לו 2,360 שקל על מנת שיבצע את הבדיקה המיוחדת לדעת האם ישנה נזילה בבניין".


הגינה המיובשת ברחוב הנביאים 56 צילום: רגב גולדמן

בדו"ח הסופי שערך אריה רוזנטל, בעל המקצוע אותו שכרו דיירי הנביאים 56, נכתב בין היתר: "הבדיקה הינה ויזואלית בעיקרה תוך שימוש באמצעי מדידה כמקובל ובמצלמת אינפרא רד תרמית. הבדיקה נועדה לאתר ליקויים בפועל ולא ליקויים עתידיים שעלולים להיווצר במשך הזמן. הבדיקה נעשית באמצעות מצלמת אינפרא רד FLIR 15 ברגישות של 0.001 מעלות. בנוסף למיקרופון קרקע, מכשיר אקוסטי, פישר ואמצעים נוספים".

הבדיקה בוצעה בשני מועדים בחודש אוקטובר. להלן הממצאים: "לאחר סריקה של צינורות המים, הן הגלויים והן הנסתרים, לא נמצא שיש פיצוץ או איבוד מים בצנרת המשותפת של הבניין. לאחר בדיקת הצנרת פניתי לבדוק את שעוני המים. יש לציין כי יש שלושה שעונים המודדים את צריכת המים בבניין: שעון ראשי גדול, מעליו שעון קטן ראשי ושעון המודד רק את צריכת המים בגינה.

"בעקבות סגירת ופתיחת הברזים הראשיים לשם בדיקת אם יש נזילה ובאיזה מקום בצנרת המשותפת בבניין, ומתוך התבוננות בתזוזת השעונים בעת פתיחת המים, נמצא כי הצינור הראשי הגדול והשעון הקטן הראשי לא זזו במשך שעה שלמה, כאשר בזמן זה סגרנו את המים לדיירים.

"בנוסף, בזמן שהברזים הראשיים היו סגורים, פתחתי את השקיית הגינה שם יש שעון מים בנפרד והשעון הסתובב ומדד את כמות המים כנדרש (0.9 קוב). בעת השקיית הגינה לצורך הבדיקה התבוננתי בשעונים הראשיים של הבניין, ומסתבר שבשעון הראשי הקטן המחוגים לא הסתובבו והמונה לא זז. ככל הנראה השעון מקולקל. המסקנה הסופית היא כי אין איבוד מים כתוצאה מפיצוץ או נזילות בבניין".

1,800 קוב בחודשיים

חמושים בדוח הבדיקה שהכין איש המקצוע, פנו הדיירים לתאגיד המים אך לא זכו, לטענתם, למענה ענייני. "אמרו לנו שרק בעוד שנה יוכלו לומר לנו אם ישנה בעיה בחשבוניות של כל הבניין", אומר שיינזינגר, "אמרו לנו 'זה מה שאתם צריכים לשלם וזה הכל'".

דיירי הנביאים 56 לא התייאשו ופנו לשכניהם מבניין 54. לא להפתעתם הסתבר כי גם שם צריכת המים המשותפת הינה אסטרונומית. תושב הבניין, איציק טהורי, מספר:

"בחשבונית הקודמת הגענו לצריכה משותפת של 26.6 קוב מים לכל דייר. ביקשתי תשובות ולא קיבלתי מאף אחד. את הגינה הקטנה שלנו אנחנו בהחלט משקים, אבל חלק ממנה העברנו לדשא סינתטי. ישנם כתשעים דיירים בבניין, וזה לא יכול להיות שאנחנו צורכים 1,800 קוב מים לפחות בחודשיים. זה פשוט לא ייתכן".

"דיברנו אין ספור פעמים עם העירייה ותאגיד המים, וכל הזמן אומרים לנו שהבניין צריך לבדוק מה קורה עם נזילות אבל אין לנו נזילה. ביקשנו שכאשר יגיע מודד לבדוק את צריכת המים, שנציג של הבניין יתלווה אליו. מחודש ספטמבר אנחנו מחכים שהוא יקרא לנו בכל שעה אבל אף אחד לא מעדכן אותנו".

גם בבניין ברחוב הנביאים 60 נשמעות תלונות דומות. למשל, בחודש פברואר עד חודש אפריל 2010 שילם כל אחד מ-90 דיירי הבניין 0.3 קוב מים בגין צריכה משותפת, אולם בחשבונית של חודש יוני עד יולי עמדה צריכה המשותפת על 9.6 קוב מים לדייר, ובחודש אוגוסט עד אוקטובר נסקה הצריכה המשותפת עד 17.9 קוב מים לכל דייר.

"לא יכול להיות שאלה הסכומים שאנחנו צריכים לשלם", אומרת דיירת הבניין אורית קבקוב השבוע. "אנחנו מרגישים שאף אחד לא באמת רוצה לטפל בבעיה. כל הדיירים מבינים שהנתונים האלה הם ללא אחיזה במציאות".

בנסיבות אלו שכר ועד בניין מספר 60 עורך דין וזה שיגר מכתב לעירייה. וכך כותב עו"ד מרווין ניסן כהן בשם הדיירים: "במהלך החודשים האחרונים נתקבלה אצל דיירי הבית בנביאים 60 דרישה חריגה ומוגזמת עבור צריכת מים משותפת.

"לנוכח החיוב החריג ולדרישת חברי הוועד נעשתה בדיקה באמצעות מומחים, ונקבע כי אין כל התאמה והיגיון בקביעת צריכת של תשעה קוב למשפחה. זאת ועוד ובנוסף כי נשללה האפשרות של 'נזילת מים או גניבת מים' מהמתחם, לאחר שעניין זה נבדק ביסודיות ולרבות חיבורי המים והברזים הראשיים. לאור האמור לעיל ובנסיבות שנתהוו מבוקש לערוך בדיקה מחודשת, חוזרת וקפדנית לעניין החיוב החריג והמוגזם".

לפני כשבועיים קיבלו הדיירים את תגובתו של גבי ולודבר, מנהל הארנונה בעירייה, שכתב: "חיובי המים בבניין נעשים על פי קריאות מדי המים. לבניינים ברחוב הנביאים 58, 60 ו-62 יש מד מים כללי משותף, וחיובי המים המשותפים מתחלקים בין שלושת הבניינים. על פי קריאות מד המים הכללי יש צריכה של מים משותפים כפי שחויבו בחשבון הדיירים".


הבניין ברחוב בן גוריון 115 צילום: רגב גולדמן
דיירי בניין 58 ברחוב הנביאים, גם שם חצו את רף עשרים קוב צריכה משותפת לדייר, אמרו לנו השבוע: "בלתי מתקבל הדעת שנמשיך לשלם סכומים כל כך גבוהים. לא ייתכן שנקבל חשבונות מנופחים בלי שהעירייה מבצעת בדיקה".

בשבוע שעבר החליטו דיירי הנביאים 54, 56, 58 ו~60, שלא לשלם החל מהחודש הקרוב את תשלומי המים לעירייה, עד אשר ייערך בירור מעמיק של הבעיה. יש לציין כי מדובר בכ~300 משפחות. "אנחנו דורשים מהעירייה שלא תדחף אותנו מכל המדרגות ושתערוך בדיקה מה קורה פה. לא יכול להיות שלכולם יש נזילה. לא נשלם שקל אחד עבור המים עד שתיערך בדיקה. הגיע הזמן שהעירייה תתייחס אלינו בצורה נאותה", אומר טהורי.

לא רק ברחוב הנביאים קיימת צריכת מים משותפת חריגה. דינה אליאסין, המתגוררת בבית משותף ברחוב יצחק שדה 1, מספרת כי לבניין אין גינה, ומלבד מנקה שמגיעה פעם בשבוע, אין שימוש במי הבניין, ובכל זאת דיירי הבניין נדרשים בחודשים האחרונים לשלם עבור צריכה משותפת גבוהה יחסית. "תמיד קיבלנו פחות מקוב מים של צריכה משותפת.

"פתאום בשנה האחרונה אנחנו מקבלים שלושה קוב, שישה קוב ואפילו שבעה. התלוננתי בעירייה ואמרו לי שבאופן חד פעמי הם יכולים לזכות אותי, אבל איך הם מזכים אותי אם זו באמת הצריכה? כנראה שזו לא הצריכה האמיתית".

בדקתם אם יש לכם נזילה או פיצוץ בצנרת?
"בדקנו וראינו שאין. גם אין לנו גינה. ביקשנו שיחליפו לנו את השעונים כי הם כבר ישנים, לא זכור לי שהחליפו אותם בעשור האחרון, אבל אף אחד לא נרתם לעזור לנו".

תלונות דומות שמענו גם מדיירים ברחוב ש"י עגנון, הרב מימון, רוטשילד, בלפור ובן גוריון. תושבת בניין מגורים ברחוב רוטשילד מספרת: "במהלך השנה האחרונה קיבלנו צריכה משותפת של שבעה קוב לדייר, לפעמים חמישה, כאשר בכל השנים עד היום קיבלנו רק שני קוב. אין לנו גינה ויש לנו פעם בשבוע מנקה. כמה הוא כבר משתמש במים? התקשרתי לעירייה והם אמרו לי שאני חייבת לשלם את החשבון הזה. הלכתי לשם ואמרו לי שאם אני מתעקשת אז אני מוזמנת להתלונן".

מה הצעד הבא שלכם?
"אני מאמינה שלא נשלם את החשבונות. אחת השכנות אמרה לי שהלכה להתלונן על המים, וכשעמדה בתור היא שמעה שכולם באו עם תלונות דומות. לא יכול להיות שכל התושבים לא בסדר ולכל התושבים יש נזילות. כנראה שהסיבה אחרת".

תושב בית משותף ברחוב אוסקר שינדלר סיפר לנו השבוע: "יש לנו גינה קטנה ששייכת לבניין. את הדשא לפעמים אנחנו משקים, אבל הצריכה שלנו עלתה בלי כל קשר לשימוש בפועל במים. לא ייתכן שהצריכה המשותפת עוברת את ה~15 קוב עבור כל דייר. ניסיתי לדבר טלפונית עם תאגיד המים והעירייה, אבל התחושה היא שאף אחד לא באמת רוצה לעזור לנו. אנחנו דורשים שיבדקו את מוני המים כי אולי הם נשחקו. הכי קל לומר שהבעיה היא אצלנו ושיש לנו נזילה או שמישהו לוקח לנו מים. אלה תירוצים שאין להם קשר למציאות".

דריקס המושיע

הסיפור של דיירי רחוב בן גוריון 115 מסתיים בסוף טוב ומפתיע. 18 דיירים מתגוררים בבניין ובמהלך השנה האחרונה הגיעה הצריכה המשותפת עד תשע קוב לכל דייר כאשר בבניין אין אפילו גינה.
נחמן, אחד הדיירים, מספר:


איציק טהורי ליד מד המים צילום: רגב גולדמן

"כשקיבלתי את החשבון הראשון ביוני בשנה שעברה, הבנתי שישנה בעיה. אני יודע שצריכים להחליף את המונה של המים כל חמש שנים ואצלנו החליפו בפעם האחרונה לפני למעלה מעשר שנים. דיברתי עם מנהלת מחלקת המים בעירייה ולא קיבלתי תשובות מספקות.

"החלטתי לפנות באמצע חודש אוקטובר לסגן ראש העירייה איציק דריקס כדי שיעזור לנו. ביקשתי ממנו אישית שיפעל להחלפת שעוני המים בבניין, והם אכן הוחלפו".

ואז נפתרה בעיה?
"הצריכה המשותפת ירדה ל-1.6 קוב לכל דייר. רק לאחר שהחליפו את השעונים חזרנו לקבל חשבונות הגיוניים".

דריקס סיפר לנו השבוע: "אני באופן אישי מטפל בעשרות פניות כאלה. האמת שאינני זוכר את המקרה הספציפי הזה, אך אני זוכר שעזרתי לכמה תושבים בנושא שעוני המים. אני קורא לכל מי שחושב שישנה אצלו בעיה של צריכה משותפת לפנות לעירייה. המטרה שלנו היא לשרת את התושבים".

איך מודדים צריכה משותפת? ושבים המתגוררים בבתים משותפים, בכל עיר בארץ, משלמים נוסף על צריכת המים הפרטית גם על צריכה משותפת. צריכה משותפת היא צריכת המים בבניין המשותפת לכלל דיירי הבניין. המים בצריכה המשותפת משמשים לרוב להשקיה של הגינה השייכת לבניין המשותף, לרחיצת מכוניות, לניקיון חדר המדרגות, הלובי, חדר האשפה וכדומה.

הצריכה הכוללת של הבית המשותף נמדדת על ידי מד מים כללי המותקן בכל בניין. הצריכה הפרטית של כל דייר נמדדת על ידי מדי מים אישיים השייכים לכל אחת מהדירות.

חישוב הצריכה המשותפת נעשה על ידי הפחתת כמות המים הנמדדת במדי הצריכות הפרטיות מכמות הצריכה שמופיעה במד הכללי. הפרש זה מחולק בין כל יחידות הדיור בבית המשותף ומתווסף לצריכה הדירתית כצריכה פרטית לכל דבר ועניין.

בעיקרון, הסיבות לצריכה משותפת גבוהה הן מגוונות. השכיחות שבהן הן נזילות בצנרת הראשית של הבניין ושימוש ישיר מהצנרת הראשית לצרכי השקיה או שטיפה, תקלה באחד או יותר ממדי המים או שימוש לא מורשה במים ואפילו חלילה גניבת מים.

אגב, באשקלון פרסם לאחרונה תאגיד המים המקומי כי יפנה באופן יזום לדיירים במקרים בהם צריכת המים המשותפת שלהם גבוהה מעשרה קוב ליחידת דיור על מנת לבדוק את הסיבה לצריכת המים המשותפת החריגה.

עוד נציין כי בנתניה, למשל, קיים תאגיד המים העירוני, לפני חמש שנים, מבצע מיוחד בשם "עושים סוף לצריכה המוגברת" אשר נועד לאתר תקלות בבתים משותפים בהם קיימת צריכה משותפת גבוהה מהרגיל.

מעיריית בת ים לא נמסרה תגובה לטענות שהועלו בתחקיר

קישורים 

 תאגיד מים וביוב מי בת ים גוזל כסף מקשישים וחסרי ישע באמצעות ניפוח חשבונות המים  - ספטמבר 2015 - להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מים וביוב מי בת ים על ניפוח צריכת המים התקופתית ל- 400 מ"ק לזוג קשישים (כ- 5,000 ש"ח). תאגיד מים וביוב ללא בושה שלח חשבון המים לזוג הקשישים מבלי לבדוק עצמו. למזלם של הקשישים היה מי שיכל לסייע להם. אך מה עם אלו שאין מי שיסייע להם...

תאגיד מי בת ים - חיוב חשבון המים צנח מ- 400 ש"ח ל- 130 ש"ח - יוני 2015 - תאגיד מי בת ים שותל נתוני צריכה משותפת ונתוני צריכה פרטית לחייב הצרכנים בחיובי יתר. בסרטון מובאת דוגמא לחיוב של 400 ש"ח שתוקן ל- 133 ש"ח עקב השתלת נתון שגוי של 21 ק"ב לצריכה משותפת לצרכן...

תלונה נגד תאגיד מים מי בת ים - חיוב לקוי צריכה משותפת לסחוט כסף מהתושבים בדרכי רמיה -  יוני 2015 - דרכי רמיה תאגיד מים וביוב מי בת ים לגנוב כסף מהצרכנים ע"י "הקפצת" צריכה משותפת ללא התרעה וללא סיבה. להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מי בת ים...
מי בת ים - תקלות במדידת צריכת מים בבניין - מדו"ח נציבות תלונות הציבור 38 - פורסם מרץ 2012 - במשך כשנתיים חויבו דיירי בניין בבת ים לשלם עבור צריכת מים משותפת בהיקף חריג, אשר לא שיקף את כמויות המים שצרכו בפועל. לטענתם, הם פנו לעירייה בבקשה שתבדוק את תקינות מדי המים בבניין ואת הסיבה לכמות המים החריגה הנמדדת במד המים המשותף, ומשהוקם תאגיד המים מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ (להלן - התאגיד) הם פנו גם אליו בבקשה דומה, אולם כל פניותיהם לא הועילו...

תאגיד מי בת ים גובה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות  -  מאי 2014 - להלן קטע מתלונה נגד תאגיד מים וביוב "מי בת ים" על גביה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות...

נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי  -  מאי 2014 - מדובר בתלונה על האופן שבו עורכת מי בת ים בע"מ את החיובים התקופתיים. תאגיד מי בת ים מחייב משך תקופת מה בחוסר ולאחר מכן הוא משלים את הפער, ובכל חלק מהצריכה מחויבת על תעריף ב הגבוה בכ- 60 אחוזים...

ה"טעות" של תאגיד המים והביוב "מי בת ים" עולה לתושבי העיר עשרות מיליוני שקלים מידי שנה - דצמבר 2013 - תאגיד המים והביוב "מי בת ים" "טועה" פעם אחר פעם אותה "טעות" מידי שנה. הוא מחייב עבור צריכת מים נמוכה מהאמיתית עבור תקופה מסוימת ובתקופה שאחריה הוא משלים את הפער כך שהצריכה בתקופה השניה גולשת לתעריף ב'' הגבוה בכ- 60% וכך עקב ה"טעות" משלשל התאגיד לכיסו בין עשרות למאות שקלים מכל צרכן...

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח - דרכי רמיה תאגיד "מי בת ים" - בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006 - בחודשי החורף השתמשו תושבי רחוב ניצנה בבת ים בפחות מים להשקיה, אבל קיבלו חשבון מנופח. אז לאן הלכו באמת המים? העירייה: כנראה היתה נזילה, נחייבם בתעריף מוזל...