"תאגידי המים מעמיסים עלויות על הצרכנים"

"תאגידי המים מעמיסים עלויות על הצרכנים" , אלפי שאולי , אפריל 2014 , ynet

ישראל כבר אינה תלויה בגשמים כדי לוודא שלתושבים יהיו מים בברזים, אבל מכנס שהתקיים במרכז הבינתחומי עולה שהצרכנים משלמים על תפעול וניהול בזבזני

משק המים הישראלי התגבר על המחסור הפיזי ויכול לקיים אספקת מים באמינות גבוהה לכל הצרכים - זה המסר החשוב שעלה אתמול (יום א') מכנס קיימות בניהול משק המים שהתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה. אבל לצד הבשורה המעודדת הזו, נשמעה בכנס לא מעט ביקורת על הכיוון שאליו הולך משק המים.

לפני קצת יותר מעשור היה משק המים באחת מנקודות השפל הגדול ביותר, עם תשתיות בעייתיות ומחסור מים תמידי שאיים אל תושבי המדינה וצרכיה.

אלא שמאז החלה המדינה ביישום רפורמה שהעבירה את ניהול המים אל תאגידי מים עירוניים מופרטים, וכיום 90% מהצרכנים בישראל מקבלים את המים מתאגידים אלה. מספרם של התאגידים נכון לסוף שנת 2013 עומד על 55 והמספר עולה בצורה מתמדת.

"בזבוז משאבים לאומי"

ד"ר אייל טבת, ממכון ון ליר, הזהיר שהמוצר הבסיסי שנקרא מים עובר הפרטה המסכנת את צריכתו.

לדבריו, תאגידי המים מתנהלים באופן לא יעיל ובעייתי מבחינה ניהולית כלכלית. "התאגיד הוא החצר האחורית לקליטת עובדים", אמר.

"התוצאה של המצב הקיים היא בזבוז משאבים לאומי והתייקרות תעריפים", הוסיף ד"ר טבת, "מספר כה גדול של תאגידי מים יוצר נטל על המשק, מעמיס עלויות מיותרות על צרכני המים ומסבך את הרגולציה".

שמעון טל, נציב המים לשעבר, אמר כי "יסודות ניהול משק המים מבוססים על בעיית המחסור הכרוני במקורות טבעיים". לדבריו, "לאור הרפורמות שנעשו בשנים האחרונות על פיהם יוצרו כמויות מים נוספות בקנה מידה גדול ועקב הדרישה לסטנדרטי איכות ושירות, יש צורך לחשוב מחדש על רגולציה בתחום, שתתבסס יותר על הסדרה תעריפית ופחות על מנהלית. ספקי המים הם מונופולים ולכן הביקורת והרגולציה צריכים להיות חזקים עליהם".

נקודה נוספת שעלתה בכנס היא איכותם של המים. ד"ר ישראל גב, הידרולוג הממונה על תכנון משאבי המים ברשות המים, אמר כי "מצב מאגרי מי התהום הגיע לסף שקשה מאד לטפל בו". לדבריו, כמויות המים המותפלות אמנם גדולות, אך יש צורך בלפחות מיליארד קוב מים ממקרות טבעיים בשנה. בנוסף, טען ד"ר גב כי הטיפול במי הקולחין להשקיה אינו משביע רצון ואלו מכילים כמויות עודפות של נתרן וכלואריד.