תזכורת בחלוף 12 שנה: "תיק פתוח: איפה המיליונים משוד הכספות הגדול"? [מזכיר לכם את התיק הפתוח - וראו אלי סניור מיום 26/11/2011 ב:ynet[ ] במשך כמעט 48 שעות ניקו הפושעים המבריקים 451 כספות ממרתפי הסניף המרכזי של בנק דיסקונט. התכשיטים נותרו על הרצפה, 25 מיליון דולר במזומן נעלמו - וכמעט עשור אחרי, לאיש במשטרה אין מושג לאן. הבלתי מפוענחים, זו נחשבת לאחת הפעולות המבריקות בתולדות הפשע בישראל. שלושה עד חמישה מקצוענים אמיתיים, שאת ההכנות לרגע האמת עשו בשטח במשך כמה שבועות בחשאיות מדהימה. אז, בסוף שבוע אחד, בין 19 ל-21 ביולי 2002, הצליחה החבורה לחדור לתוך הסניף המרכזי של בנק דיסקונט ברחוב יהודה הלוי בתל אביב, ולרוקן 451 כספות מתכולתן. לא פחות מ-25 מיליון דולר במזומן נעלמו, העריכו אז במשטרה. "שוד הכספות הגדול" צעקו הכותרות. התמונות של המון הלקוחות שצבאו על דלתות הבנק נחרת היטב בזיכרון קציני המשטרה, שהבטיחו לעשות הכול כדי לתפוס את אותה כנופיה מקצועית. החוקרים היו בטוחים שימצאו במקום רמז, אבל היום, יותר מתשע שנים אחרי, אפשר לומר שהמשטרה כשלה. אפילו מידע מודיעיני על מבצעי השוד אין, ותיק החקירה קבור אי שם במרתפי היחידה המרכזית של מחוז תל אביב. "רק אם יהיה לנו עד מדינה בסיפור הזה נוכל לסגור את התיק", אמר ל-ynet קצין משטרה שהיה מעורב בחקירה. אז מה היה בשוד ההוא שהעניק לו את התואר "הגדול בישראל"? הכול בעצם: הסכום שנשדד, החדירה לבנק המרכזי, הפעילות המקצועית של החבורה והעובדה שעד היום הסוד לא דלף. כל אלה גם יחד עשו את המבצע הזה לחומר שממנו עשויים סרטי הפעולה והפשע הטובים ביותר. השוד הגדול היה מושלם כל-כך, שהוא התגלה רק ביום ראשון, 21 ביולי 2002. היה זה ב-8 בבוקר, כמה שעות אחרי שהשודדים כבר עזבו וככל הנראה היו עסוקים בחלוקת השלל. אז הגיעו ראשוני העובדים בבנק וירדו לחדר הכספות הגדול שבקומת המרתף. הכל נראה רגיל. שני עובדים, כקבוע בנהלי הבנק, מפתח קוד סודי והמתנה של כמה דקות מאחורי הדלת – לא יכלו לרמוז על ההפתעה שמצפה בתוך החדר. 5,000 כספות סודיות, ביניהן כאלה של עשירי הארץ היו שם, בחדר שנחשף לאחד מהמקומות המוגנים במדינה. כשהדלת זזה, התגלתה התמונה שאיש לא יכול היה לדמיין. על הרצפה היו פזורים מאות קילוגרמים של תכשיטים. "תוהו ובוהו", כינו זאת ראשוני החוקרים שנכנסו וניסו למצוא רמזים שאולי יספקו קצה חוט לחבורת המקצוענים. באחד מקירות הכספת הם הבחינו בחור בגודל של 80 על 60 ס"מ, שנחצב על-ידי השודדים דרך חדר החשמל במרתף הבנק, שלו קיר משותף עם הכספת. השמועה על שוד הכספות פשטה מהר בין לקוחות הבנקים, שממש צרו על המבנה, וכך מצאו עצמם החוקרים אוספים ראיות מחוץ לבנק מול מאות עיניים בוחנות. מממצאי יום החקירה הראשון היה לחוקרים ברור כי החבורה המקצועית תכננה את הפעולה במשך תקופה ארוכה. מאוחר יותר התברר כי הם עבדו לסירוגין במשך מספר סופי שבוע על החדירה לבנק. מהממצאים עלה שהחדירה עצמה עד לחדר הצמוד לכספות הייתה פשוטה יחסית. השודדים נכנסו כנראה דרך מאווררי המיזוג לאזור מרתף הבנק, אזור טכני שבו ממוקמים מנועי המזגנים. לימים יתברר כי השודדים היו מצוידים בתרשימים מדויקים של תוכניות המבנה. חלק מהכסף לא הושב - גם כי לא הוצהר . אחרי שהגיעו למרתף הם פירקו בצורה מתוחכמת את מנעול הדלת של חדר החשמל ונכנסו אליו. על מנת שלא יתגלו הם הציבו מנעול חלופי, ובכל פעם שעבדו בתוך חדר החשמל נעלו את עצמם בפנים. על פי העדויות שהיו בידי המשטרה התברר כי באחת הפעמים נשמעו רעשים מקומת המרתף. השומרים, שמוצבים דרך קבע בבנק, אף ירדו למרתף. הם ראו את כל הדלתות נעולות ולכן לא חשדו בדבר. בטח לא דמיינו שמאחורי הדלת נמצאים השודדים שעושים עוד צעד בדרך לחדר הכספות, מכרה הזהב האסור. לחוקרי המשטרה בראשותו של רב-פקד נסים דאודי היה ברור כי השודדים השתמשו בכלים מיוחדים. באמצעות מקדחת יהלום, לפי ההערכות, הם הצליחו בכל סוף שבוע לקדוח בקיר ולהתקדם לעבר המטרה. עובי הקיר שהפריד בין חדר החשמל לבין הכספות היה 60 ס"מ. מסור יהלום מקצועי יכול היה לנסר רק לעומק של 25 ס"מ, מכאן נולדה ההנחה שהשודדים השתמשו במקדחת יהלום ארוכה. הם ציירו מלבן על הקיר, וסביב היקיפו קדחו מאות חורים, עד שיכלו לדחוף את חתיכת הבטון פנימה לתוך הכספת ולהיכנס. עד כמה הייתה העבודה מקצועית תעיד העובדה שהם לא השאירו במקום ולו מילימטר או מיקרוגרם אחד של חומר עם טביעת DNA. לא סיגריה, לא שערה, בטח לא טביעת אצבע. ניסו ליצור בלבול – והצליחו: גם העבודה בתוך הכספת הייתה מלאכת מחשבת. על פי הערכות, השודדים נכנסו בלילה שבין חמישי לשישי ועבדו כמעט 48 שעות. לא ברור מה אכלו ואיפה בדיוק עשו את צרכיהם בזמן הזה. מתוך 5,000 הכספות הם פנו לאלה שהיו צמודות לקיר הימני. את כספת מספר 3556 עד ל-5225 הם קדחו ובזזו, תא אחר תא, ומילאו את השקים או התיקים - אך רק במזומנים. תכשיטים, עגילים, שעונים, מזכרות - לא. שקלים, דולרים, פרנקים ופאונדים - הכל הולך. הם רוקנו 451 כספות, מדלגים על יותר מ-1,200 מסיבה שעד היום לא התבררה. את כל התכשיטים והחפצים יקרי הערך השליכו על הרצפה, כנראה כדי ליצור בלבול גדול בקרב החוקרים וגם בין בעלי הכספות. "הם לא רצו להיתפס בטעות עם איזה פריט שמזוהה עם בעליו", מסביר אדם שמכיר היטב את עולם הפשע. "כסף קשה מאוד לזהות, אין לו משהו ייחודי". כך, על פי הערכות, הצליחו השודדים לגנוב 25 מיליון דולר. לפי מ', קצין משטרה שהיה שותף לחקירה, "אתה יכול להבין מה הם גנבו רק ממה שהשאירו על הרצפה - תכשיטים בשווי מיליונים". בלילה שבין שבת לראשון, הם נמלטו. ומה עשו בעלי הכספות, שחלקם איבדו חסכונות של חיים שלמים? לפי הפרסומים, הבנק הגיע להסדר עם רובם במסגרת הכיסוי הביטוחי, אולם נראה שלא כל הכסף הושב לבעליו – בעיקר מפני שסכומי רבים לא הוצהרו לרשויות המס. "לפחות שנוכל לעשות מזה סרט": ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב היו בטוחים שיצליחו להגיע לחבורה. הרי לא מדובר פה בעבודה של אדם אחד, ושוד כזה מצריך תכנון מבריק. עוד היו בטוחים שם שיוכלו לגלות דרך הרחוב מי הם המתעשרים החדשים, ויעלו על טעויות שיעשו עם מבול הכסף שנפל עליהם. אבל כלום. אחת האגדות האורבניות מספרות אז שעל סנדליו של סגן-ניצב מוטי אבידן, בין החוקרים שביקרו במרתף הכספות, נתלו בטעות כמה שרשראות. רק הערה של אחד מפקודיו - "תיזהר שלא יגידו שבטעות לקחת משהו", הסבה את תשומת לבו. עד היום לא מתאוששים במשטרה מהמכה שהנחיתו השודדים ממש מתחת לאף. עד היום אין תשובות לשאלות הקשות: איך אנשי חברת השמירה לא חשדו בכלום, למרות שהאזעקה פעלה במהלך סוף השבוע? האם השודדים קיבלו עזרה מבפנים? כיצד הצליחו לסחוב כל כך הרבה מזומנים? מה הם עשו עם כל הכסף? ואיך זה שעד היום אין למשטרה אפילו קצה חוט שיכול להוביל לחשודים - "אפילו אם לא בשביל הפענוח, בשביל סרט", יגידו בציניות גורמים במשטרה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה