הרשויות המקומיות מנצלות לרעה את תאגידי המים: חלק מהכספים עובר אליהן , חן פונדק , כלכליסט , אוקטובר 2013
המבקר מעיר כי מועצת רשות המים לא קבעה כללים לעסקאות משותפות לתאגידים ורשויות מקומיות וכי כל תאגיד פועל בהתאם לסיכומיו עם הרשות המקומית, לעתים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם היעילות והחיסכון של התאגיד, ואף מביא להוצאת כספם של צרכני המים למטרות מוניציפליות שאינן קשורות למשק המים; עוד נמצא כי ארבע רשויות מקומיות המשיכו לגבות היטלי מים וביוב גם לאחר הקמת התאגידים
"רפורמת התיאגוד, שנועדה בין היתר להביא לכך שכספי צרכני המים והביוב ינוצלו לטובת משק המים והביוב ולפיתוחו בלבד, ושביצועה היה כרוך בהוצאות ניכרות, לא השיגה מטרה זו במלואה. זליגת כספים מממשק המים והביוב לצרכים עירוניים אחרים מתרחשת הלכה למעשה, זאת עד כדי ניצול לרעה של מנגנוני השליטה של הרשויות המקומיות בתאגידים". כך קובע מבקר המדינה בדו"ח על יחסי הגומלין בין תאגידי המים לרשויות המקומיות.
המבקר מעיר כי מועצת רשות המים לא קבעה כללים לעסקאות משותפות לתאגידים ורשויות מקומיות, לרבות בעניין מכרזים משותפים, אופן בחירת הקבלנים והפיקוח על ביצוע העבודות. בפועל, כל תאגיד פועל בהתאם לסיכומיו עם הרשות המקומית, לעתים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם היעילות והחיסכון של התאגיד, ואף מביא להוצאת כספם של צרכני המים למטרות מוניציפאליות שאינן קשורות למשק המים.
כך תאגיד מי אביבים שבשליטת תל אביב-יפו, תאגיד מי הכרמל שבשליטת חיפה, תאגיד מי בת ים שבשליטת עיריית בת ים ותאגיד ימים שבבעלות קריית ים חתמו כל אחד עם העירייה שלה על הסכם לאספקת שירותים לפיו תגבה עבורו העירייה את כל התשלומים - האגרות, ההיטלים והמסים - אשר מגיעים לו, תמורת עמלת גבייה. בכל המקרים דירקטוריון התאגיד לא בחן כראוי את הכדאיות הכלכלית של הסכם זה.
עוד נמצא כי ארבע רשויות מקומיות המשיכו לגבות היטלי מים וביוב גם לאחר הקמת התאגידים: עיריית עכו, עיריית קריית מוצקין, עיריית חיפה ועיריית נתניה. זאת למרות שלפי החוק היטלים אלה צריכים להיות משולמים לתאגידים, הנושאים בעלויות עבודות התשתית, בהיקף של מיליוני שקלים, שההיטלים נועדו למימונן.
המבקר מסכם: "על רשות המים לבדוק מהו הסכום המצטבר של כספי כלל התאגידים המשמשים למטרות מוניציפליות בצורות השונות שפורטו בדו"ח. עליה לנקוט את האמצעים הנדרשים להשיב למשק המים את הכספים שהוצאו ממנו. עוד עליה לבחון אם הסכום המצטבר שהועבר לרשויות המקומיות עלול לגרום להעלאת התעריף לצרכן, ועליה להביא את המידע לידיעת הציבור".
לא בחנו כדאיות כלכלית למפעלי הקולחין
בישראל מסופקים מדי שנה כ-750 מיליוני קוב מים שפירים לצריכה פרטית ולתעשייה. כמות שנתית זו של מים מייצרת כ-490 קוב שפכים, שמרביתם עוברים טיהור והופכים למי קולחים. מי הקולחים הם מקור מים חיוני להשקיה חקלאית, לתעשייה ולגינון עירוני. השבת קולחים פותרת את בעיית סילוק השפכים ותורמת לשמירה על איכות הסביבה ועל איכות מקורות המים הטבעיים והיא גם חלופה זולה וזמינה להרחבת היצע המים במדינה.
משנת 2000 אישרו משרד האוצר ורשות המים סיוע כלכלי להקמת מפעלים להשבת קולחים, ובמשך השנים מימנו סיוע זה. לפי נתוני מקורות, השקעותיה בהקמת מפעלים להשבת קולחים הסתכמו - מראשית הקמתם של מפעלים אלה ועד סוף שנת 2011 - בכ-2.6 מיליארד שקל. לפי נתוני האוצר ורשות המים, משנת 2000 ועד דצמבר 2011 הם אישרו מתן מענקי סיוע בסך כ-2.4 מיליארד שקל ליזמים פרטיים שהקימו מפעלי השבה. עד סוף 2011 הסתכמו אפוא כלל ההשקעות במפעלי ההשבה בכ-5 מיליארד שקל. אלא שהמבקר מעיר כי למרות שכבר לפני עשור התחייבה רשות המים בפני המבקר לפתח תוכנית פיתוח לטווח ארוך, וטרם עשתה זאת.
כמו כן רשות המים והאוצר לא בדקו בדיעבד את הכדאיות המשקית למתן מענקים אלו ולא עשו הערכה של התועלות שבהקמת מפעלי השבה ותרומתם למשק הקולחים ביחס לכספי המדינה שהושקעו בהם. במקרים מסוימים אישרה הרשות הנחת קווי קולחים מיותרים שמומנו בחלקם או במלואם על ידי המדינה.
נוצר מצב שרשות המים קבעה את שיעור מענקי הסיוע שהיא אישרה למפעלי ההשבה הפרטיים על בסיס כמויות הקולחים שמפעלים אלו היו אמורים לספק בפרקי זמן נקובים לאורך תקופת פעילותם. אלא ששישה מתוך עשרה מפעלים שבדק משרד מבקר המדינה לא סיפקו את כמות הקולחים שעל בסיסה אושרו התכנית העסקית והסיוע הכספי של המדינה. רשות המים גם אינה מקיימת בקרה ופיקוח כספי והנדסי על פעילותם של מפעלי ההשבה במהלך הקמתם ולאחריה.
לא ערוכים למצב חירום
לפי החלטת הממשלה מ-2006 היה על רשות המים להכין כללים להכרזה של מצב חירום במים ולהקים מינהלה ארצית לביטחון המים, שתשמש מטה מקצועי להיערכות לאיומי פגיעה במים. אלא שמועצת רשות המים טרם אישרה את הכללים בעניין הכרזה על אירוע פגיעה במים ובעניין הטיפול בו.
רשות המים גם טרם הסדירה עם הגורמים הנוגעים בדבר, בהם אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות החירום הלאומית (רח"ל) וספקי המים, את אספקת המים בבקבוקים לרשויות המקומיות בשעת חירום. רשות המים אף לא גיבשה הסכם מחייב עם חברה אזרחית שתספק לה מכליות מים לשימוש בעת חירום, והיא ממשיכה לסמוך על סיוע צה"ל בעניין זה, אף שצה"ל לא התחייב להעמיד לרשותה בעת חירום מספר קבוע מראש של מכליות.
כמו כן קובע המבקר כי מקורות אינה מכירה כראוי את מערכות המים של הרשויות המקומיות ותתקשה לסייע להן בשעת חירום. גם לא סוכם מי יתקצב את צוותי כוח האדם במקצועות השונים - אספקת מים, בדיקת איכות המים, הנדסה, את הקמתם והפעלתם של מחסנים ואת הרכישה והתחזוקה של ציוד לשעת חירום.
המבקר מסכם: "נוכח רמת ההיערכות הירודה של חלק מתאגידי המים והרשויות המקומיות, המתעלמים פעם אחר פעם מהוראות רשות המים ורח"ל לשיפור היערכותם, עולה החשש כי בעת משבר מים קשה, הם לא יוכלו לספק לתושבים מים בכמות הנדרשת לסיפוק הצרכים הבסיסיים ביותר. חילוקי דעות שעיקרם תקציביים מונעים מרשות המים כמפקחת וממקורות כזרוע הביצועית שלה להיערך לסיוע לרשויות המקומיות ולתאגידי המים בעת חירום".
משרד האוצר בתגובה: "משרד האוצר ילמד את דוח המבקר ויפעל ליישם את המלצותיו".
תגובת רשות המים
"רשות המים מברכת על העבודה היסודית והמעמיקה של מבקר המדינה. דו"ח המבקר מתייחס ברובו לליקויים שמקורם בהיעדר תקציב ולליקויים שכבר אותרו על ידי רשות המים. לאחרונה הוקצו לרשות המים התקציבים הדרושים להשלמת הפערים ולתיקון הליקויים ומרביתם כבר טופלו או נמצאים בתהליכי עבודה מתקדמים.
"ממצאי דו"ח המבקר מחדדים את עמדתה העקרונית של רשות המים כי הדבר הנכון להבטיח התנהלות עסקית – עצמאית, ועל בסיס כלכלי של התאגידים הוא על ידי יצירת הפרדה מהותית בין התנהלות התאגיד לבין הרשות המקומית.
"עם זאת, הממשלה, סברה שניתן לקיים ממשקים ופעילויות בין הרשות המקומית לבין התאגידים וביצוע עסקאות משותפות וכל זאת בשונה מכוונת החוק המקורי.
"דרך המלך להתייעלות בתאגידים ומניעת זליגת כספים וניצול לרעה הינה: צמצום מספר התאגידים – זה עתיד להבטיח התייעלות נוספת, מעבר להוזלת תעריף המים, להגברת ההתנהלות המקצועית לטובת צרכני המים ומשק המים ולהקטנת זליגת הכספים והשפעת הרשויות המקומיות. על הפרק של היערכות המים לשעת חירום מסרו ברשות: היחידה לביטחון מים ברשות המים, הכינה את משק המים להתמודדות עם אירועי פגיעה במים בשגרה ובחרום במטרה להבטיח אספקה רציפה של מים לשתייה בעת אירוע פגיעה במים. להערכתנו, לא קיימים בישראל אזרחים החשופים ללא היערכות".
על נושא השבת הקולחים מסרו מהרשות: "מדינת ישראל הינה המדינה עם שיעור השבת הקולחים הגבוה ביותר בעולם. לפני כשנתיים, עם היכנסו של מנהל הרשות לתפקידו, מונו מספר וועדות לאסדרת משק הקולחים. לרשות המים תכנית אב ארוכת טווח למשק המים ובימים אלו מקודמת תוכנית אב לשפכים ולקולחים.
"במקביל, הוכנו תכניות אזוריות למשק הקולחין לטובת קידום וייעול ניצולם, ומקודמת תכנית לצמצום מספר ספקי הקולחים כך שתפיסת הניהול והתפעול תתבסס על ראייה אזורית ותמכסם את היתרונות לגודל.
"על נושא הכנת משק המים לשעת חירום: לאחרונה הוקצו לרשות המים התקציבים הדרושים להשלמת הפערים ולתיקון הליקויים ומרביתם כבר נמצאים בשלבי יישום ובתהליכי עבודה מתקדמים, כמו כן, ממש בימים אלו עומדת להסתיים ביקורת המבוצעת על היחידה לביטחון מים ברשות המים ע"י המשרד להגנת העורף, אשר ציינה כי רשות המים ערוכה ברמה טובה מאוד".
המבקר מעיר כי מועצת רשות המים לא קבעה כללים לעסקאות משותפות לתאגידים ורשויות מקומיות וכי כל תאגיד פועל בהתאם לסיכומיו עם הרשות המקומית, לעתים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם היעילות והחיסכון של התאגיד, ואף מביא להוצאת כספם של צרכני המים למטרות מוניציפליות שאינן קשורות למשק המים; עוד נמצא כי ארבע רשויות מקומיות המשיכו לגבות היטלי מים וביוב גם לאחר הקמת התאגידים
"רפורמת התיאגוד, שנועדה בין היתר להביא לכך שכספי צרכני המים והביוב ינוצלו לטובת משק המים והביוב ולפיתוחו בלבד, ושביצועה היה כרוך בהוצאות ניכרות, לא השיגה מטרה זו במלואה. זליגת כספים מממשק המים והביוב לצרכים עירוניים אחרים מתרחשת הלכה למעשה, זאת עד כדי ניצול לרעה של מנגנוני השליטה של הרשויות המקומיות בתאגידים". כך קובע מבקר המדינה בדו"ח על יחסי הגומלין בין תאגידי המים לרשויות המקומיות.
המבקר מעיר כי מועצת רשות המים לא קבעה כללים לעסקאות משותפות לתאגידים ורשויות מקומיות, לרבות בעניין מכרזים משותפים, אופן בחירת הקבלנים והפיקוח על ביצוע העבודות. בפועל, כל תאגיד פועל בהתאם לסיכומיו עם הרשות המקומית, לעתים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם היעילות והחיסכון של התאגיד, ואף מביא להוצאת כספם של צרכני המים למטרות מוניציפאליות שאינן קשורות למשק המים.
כך תאגיד מי אביבים שבשליטת תל אביב-יפו, תאגיד מי הכרמל שבשליטת חיפה, תאגיד מי בת ים שבשליטת עיריית בת ים ותאגיד ימים שבבעלות קריית ים חתמו כל אחד עם העירייה שלה על הסכם לאספקת שירותים לפיו תגבה עבורו העירייה את כל התשלומים - האגרות, ההיטלים והמסים - אשר מגיעים לו, תמורת עמלת גבייה. בכל המקרים דירקטוריון התאגיד לא בחן כראוי את הכדאיות הכלכלית של הסכם זה.
עוד נמצא כי ארבע רשויות מקומיות המשיכו לגבות היטלי מים וביוב גם לאחר הקמת התאגידים: עיריית עכו, עיריית קריית מוצקין, עיריית חיפה ועיריית נתניה. זאת למרות שלפי החוק היטלים אלה צריכים להיות משולמים לתאגידים, הנושאים בעלויות עבודות התשתית, בהיקף של מיליוני שקלים, שההיטלים נועדו למימונן.
המבקר מסכם: "על רשות המים לבדוק מהו הסכום המצטבר של כספי כלל התאגידים המשמשים למטרות מוניציפליות בצורות השונות שפורטו בדו"ח. עליה לנקוט את האמצעים הנדרשים להשיב למשק המים את הכספים שהוצאו ממנו. עוד עליה לבחון אם הסכום המצטבר שהועבר לרשויות המקומיות עלול לגרום להעלאת התעריף לצרכן, ועליה להביא את המידע לידיעת הציבור".
לא בחנו כדאיות כלכלית למפעלי הקולחין
בישראל מסופקים מדי שנה כ-750 מיליוני קוב מים שפירים לצריכה פרטית ולתעשייה. כמות שנתית זו של מים מייצרת כ-490 קוב שפכים, שמרביתם עוברים טיהור והופכים למי קולחים. מי הקולחים הם מקור מים חיוני להשקיה חקלאית, לתעשייה ולגינון עירוני. השבת קולחים פותרת את בעיית סילוק השפכים ותורמת לשמירה על איכות הסביבה ועל איכות מקורות המים הטבעיים והיא גם חלופה זולה וזמינה להרחבת היצע המים במדינה.
משנת 2000 אישרו משרד האוצר ורשות המים סיוע כלכלי להקמת מפעלים להשבת קולחים, ובמשך השנים מימנו סיוע זה. לפי נתוני מקורות, השקעותיה בהקמת מפעלים להשבת קולחים הסתכמו - מראשית הקמתם של מפעלים אלה ועד סוף שנת 2011 - בכ-2.6 מיליארד שקל. לפי נתוני האוצר ורשות המים, משנת 2000 ועד דצמבר 2011 הם אישרו מתן מענקי סיוע בסך כ-2.4 מיליארד שקל ליזמים פרטיים שהקימו מפעלי השבה. עד סוף 2011 הסתכמו אפוא כלל ההשקעות במפעלי ההשבה בכ-5 מיליארד שקל. אלא שהמבקר מעיר כי למרות שכבר לפני עשור התחייבה רשות המים בפני המבקר לפתח תוכנית פיתוח לטווח ארוך, וטרם עשתה זאת.
כמו כן רשות המים והאוצר לא בדקו בדיעבד את הכדאיות המשקית למתן מענקים אלו ולא עשו הערכה של התועלות שבהקמת מפעלי השבה ותרומתם למשק הקולחים ביחס לכספי המדינה שהושקעו בהם. במקרים מסוימים אישרה הרשות הנחת קווי קולחים מיותרים שמומנו בחלקם או במלואם על ידי המדינה.
נוצר מצב שרשות המים קבעה את שיעור מענקי הסיוע שהיא אישרה למפעלי ההשבה הפרטיים על בסיס כמויות הקולחים שמפעלים אלו היו אמורים לספק בפרקי זמן נקובים לאורך תקופת פעילותם. אלא ששישה מתוך עשרה מפעלים שבדק משרד מבקר המדינה לא סיפקו את כמות הקולחים שעל בסיסה אושרו התכנית העסקית והסיוע הכספי של המדינה. רשות המים גם אינה מקיימת בקרה ופיקוח כספי והנדסי על פעילותם של מפעלי ההשבה במהלך הקמתם ולאחריה.
לא ערוכים למצב חירום
לפי החלטת הממשלה מ-2006 היה על רשות המים להכין כללים להכרזה של מצב חירום במים ולהקים מינהלה ארצית לביטחון המים, שתשמש מטה מקצועי להיערכות לאיומי פגיעה במים. אלא שמועצת רשות המים טרם אישרה את הכללים בעניין הכרזה על אירוע פגיעה במים ובעניין הטיפול בו.
רשות המים גם טרם הסדירה עם הגורמים הנוגעים בדבר, בהם אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות החירום הלאומית (רח"ל) וספקי המים, את אספקת המים בבקבוקים לרשויות המקומיות בשעת חירום. רשות המים אף לא גיבשה הסכם מחייב עם חברה אזרחית שתספק לה מכליות מים לשימוש בעת חירום, והיא ממשיכה לסמוך על סיוע צה"ל בעניין זה, אף שצה"ל לא התחייב להעמיד לרשותה בעת חירום מספר קבוע מראש של מכליות.
כמו כן קובע המבקר כי מקורות אינה מכירה כראוי את מערכות המים של הרשויות המקומיות ותתקשה לסייע להן בשעת חירום. גם לא סוכם מי יתקצב את צוותי כוח האדם במקצועות השונים - אספקת מים, בדיקת איכות המים, הנדסה, את הקמתם והפעלתם של מחסנים ואת הרכישה והתחזוקה של ציוד לשעת חירום.
המבקר מסכם: "נוכח רמת ההיערכות הירודה של חלק מתאגידי המים והרשויות המקומיות, המתעלמים פעם אחר פעם מהוראות רשות המים ורח"ל לשיפור היערכותם, עולה החשש כי בעת משבר מים קשה, הם לא יוכלו לספק לתושבים מים בכמות הנדרשת לסיפוק הצרכים הבסיסיים ביותר. חילוקי דעות שעיקרם תקציביים מונעים מרשות המים כמפקחת וממקורות כזרוע הביצועית שלה להיערך לסיוע לרשויות המקומיות ולתאגידי המים בעת חירום".
משרד האוצר בתגובה: "משרד האוצר ילמד את דוח המבקר ויפעל ליישם את המלצותיו".
תגובת רשות המים
"רשות המים מברכת על העבודה היסודית והמעמיקה של מבקר המדינה. דו"ח המבקר מתייחס ברובו לליקויים שמקורם בהיעדר תקציב ולליקויים שכבר אותרו על ידי רשות המים. לאחרונה הוקצו לרשות המים התקציבים הדרושים להשלמת הפערים ולתיקון הליקויים ומרביתם כבר טופלו או נמצאים בתהליכי עבודה מתקדמים.
"ממצאי דו"ח המבקר מחדדים את עמדתה העקרונית של רשות המים כי הדבר הנכון להבטיח התנהלות עסקית – עצמאית, ועל בסיס כלכלי של התאגידים הוא על ידי יצירת הפרדה מהותית בין התנהלות התאגיד לבין הרשות המקומית.
"עם זאת, הממשלה, סברה שניתן לקיים ממשקים ופעילויות בין הרשות המקומית לבין התאגידים וביצוע עסקאות משותפות וכל זאת בשונה מכוונת החוק המקורי.
"דרך המלך להתייעלות בתאגידים ומניעת זליגת כספים וניצול לרעה הינה: צמצום מספר התאגידים – זה עתיד להבטיח התייעלות נוספת, מעבר להוזלת תעריף המים, להגברת ההתנהלות המקצועית לטובת צרכני המים ומשק המים ולהקטנת זליגת הכספים והשפעת הרשויות המקומיות. על הפרק של היערכות המים לשעת חירום מסרו ברשות: היחידה לביטחון מים ברשות המים, הכינה את משק המים להתמודדות עם אירועי פגיעה במים בשגרה ובחרום במטרה להבטיח אספקה רציפה של מים לשתייה בעת אירוע פגיעה במים. להערכתנו, לא קיימים בישראל אזרחים החשופים ללא היערכות".
על נושא השבת הקולחים מסרו מהרשות: "מדינת ישראל הינה המדינה עם שיעור השבת הקולחים הגבוה ביותר בעולם. לפני כשנתיים, עם היכנסו של מנהל הרשות לתפקידו, מונו מספר וועדות לאסדרת משק הקולחים. לרשות המים תכנית אב ארוכת טווח למשק המים ובימים אלו מקודמת תוכנית אב לשפכים ולקולחים.
"במקביל, הוכנו תכניות אזוריות למשק הקולחין לטובת קידום וייעול ניצולם, ומקודמת תכנית לצמצום מספר ספקי הקולחים כך שתפיסת הניהול והתפעול תתבסס על ראייה אזורית ותמכסם את היתרונות לגודל.
"על נושא הכנת משק המים לשעת חירום: לאחרונה הוקצו לרשות המים התקציבים הדרושים להשלמת הפערים ולתיקון הליקויים ומרביתם כבר נמצאים בשלבי יישום ובתהליכי עבודה מתקדמים, כמו כן, ממש בימים אלו עומדת להסתיים ביקורת המבוצעת על היחידה לביטחון מים ברשות המים ע"י המשרד להגנת העורף, אשר ציינה כי רשות המים ערוכה ברמה טובה מאוד".
