חוק הנוער, מערכות השלטון והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות-על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג, כאשר המטרה כביכול הנה הגנת הקטין. לכאורה בעיית הפשיעה בקרב בני הנוער, הייתה אמורה לחלוף מהארץ. אולם ההפך קורה, נתוני משרד הרווחה מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצבם של הקטינים, עלייה של 12% במספר חקירות ילדים , ירידה בגיל הנוער הצורך סמים ואלכוהול, עלייה בעוני, פשיעה, פערים חברתיים, ועוד. משרד הרווחה דורש עוד ועוד תקנים, תקציבים ומשאבים..
פקיד הסעד הוא עובד עירייהחוק הנוער (טיפול והשגחה) סעיף 1 קובע כי
פקיד הסעד הוא "
כמשמעותו בחוק בסעד התשי"ח ". חוק הסעד קובע כי פקיד הסעד הנו "
עובד סוציאלי ששר העבודה והרווחה מינהו פקיד סעד לעניין חוק זה".
במדינת ישראל קבע משרד הרווחה כי פקיד הסעד יהיה
עובד סוציאלי ב
לשכת הרווחה של הרשות המקומית. פקיד הסעד כפי שיובהר להלן הנו בעל סמכויות נרחבות, ויש טעם לפגם כי בכירי הרשות המקומית יהיו ממונים עליו. נכון לאוגוסט 2009 ישנם כ-30 ראשי ערים ובכירים הנחקרים במשטרה על עברות חמורות, ואנשים אלו הנם ממונים על פקידי הסעד החורצים גורלות של משפחות. מפכ"ל המשטרה התנגד למשטרה עירונית הכפופה לראשי ערים, וטען כי
משטרה כזאת היא פגיעה בדמוקרטיה. פקידי הסעד הם
המשטרה העירונית הסוציאלית הכפופה לראשי הערים מזה שנים רבות.
.
בית משפט לנוער - הליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות או הוכחותאחד העקרונות המנחים את מערכות המשפט בעולם הוא האובייקטיביות. כלומר השאיפה היא כי באירוע (תיק) אשר ישפט ע"י שופטים, ופרקליטים שונים, פסק הדין יהיה זהה. לשם כך ישנו הליך מסודר ופומבי, המחייב בסיס ראייתי.
בבתי משפט לנוער ומשפחה אין הדבר כך. בתי משפט אלו מנוהלים ב
דלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית. הראיות הנן חסרות משמעות משום שחוק הנוער קובע כי הבסיס לפיו יחליט בית המשפט הנו מה שפקיד הסעד
סבור. בתי משפט לנוער ומשפחה רואים את המלצות פקיד הסעד כסוף פסוק, כך שניתן לומר כי בתי משפט אלו אינם סמכות שופטת, אלא מאשרת את המלצות פקידי הסעד.
.
חוק הנוער - מופעל על אוכלוסיות מוחלשותמשרד הרווחה פועל בחיסיון ומשתדל להסתיר מהציבור פילוח של אוכלוסיות היעד של פקידי הסעד. בד"כ אלו אימהות חד הוריות,
יוצאי מדינות חבר העמים, ויוצאי אתיופיה. הנוער בסיכון הנדרש טיפול אינו בהכרח מאוכלוסיות אלו, אך פקידי הסעד יודעים כי יתקשו להתמודד עם אוכלוסיות אלו, לכם הם בוחרים ל"טפל" באוכלוסיות החלשות. יובהר בנוסף כי בישראל לא קיים חוק זכויות הילד, המשמעות היא כי נער המורחק מביתו הנו נטול זכויות וכפוף למרותם של פקידי הרווחה.
סעיף 2 - כל קטין הוא קטין נזקק .התבוננות בסעיף 2 לחוק הנוער מעלה תהיות האם כל קטין נזקק?, לדוגמא סעיף 2 (6) קובע כי
אם שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת הקטין נזקק. לדוגמא ילד ששיחק כדורגל ושבר רגלו, בית משפט לנוער יכול להכריז עליו "נזקקות" לפי חוק הנוער ולהעבירו לטיפול והשגחת
פקידת סעד לחוק הנוער.
סעיף 11 - אמצעי חירום: הוצאת ילד מביתו ומשפחתו ללא הוכחות או ראיותסעיף 11 בחוק הנוער קובע כי במידה ו"
פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט".
כלומר פקיד הסעד יכול להוציא ילד מביתו ומחזקת הוריו בכל עת שיחפוץ, אם הוא
סבור כי הילד בסכנה. פקיד הסעד אינו נדרש להציג ראיות או הוכחות כי הילד בסכנה.
לאן לוקח פקיד הסעד את הילד שהוציא מביתו? - חוק הנוער מאפשר לפקיד הסעד להציב את הנער בכל מקום שיראה לנכון ואינו קובע מקום כלשהו. בד"כ פקיד הסעד יציב את הילד ב
מרכז חירום.
.
סעיף 12 - החלטות ביניים: הארכת צו החירום של פקיד הסעד ללא הקטין, הוריו או דוח כלשהו.סעיף 12 בחוק הנוער מאפשר ל"
בית המשפט, בהחלטת-ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי-חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד-סעד; החלטת-ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת-תקפה כאמור בסעיף 14".
בתי משפט לנוער רואים את המלצותיהם של פקידי הסעד כסוף פסוק ואינם כפופים לבסיס ראייתי כלשהו להוציא את הילד מביתו לחודש או יותר. סעיף 12 בחוק מאפשר לבית משפט לנוער להאריך את הצבת הקטין מחוץ לביתו בחודש נוסף ללא נוכחותו, נוכחות הוריו, או תסקיר כלשהו.
מדובר בסמכויות מרחיקות לכת העומדות בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. יוזכר כי
פקיד הסעד הנו עובד עירייה, ולעתים פועל ע"פ שיקולי העירייה.
.
סעיף 3 - דרכי טיפול והשגחה: הכרזת נזקקותהכרזת הנזקקות היא העברת סמכות בית המשפט על הקטין, לקבוע טיפול עבורו או אחראי אחר עבורו מלבד הוריו.
הכרזת הנזקקות אינה כפופה גם היא לראיות, או הוכחות אלא ע"פ מה שפקיד הסעד סבור. הכרזת הנזקקות מאפשרת לבית משפט לנוער:
- לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;
- להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;
- להעמיד את הקטין תחת השגחתו של פקיד סעד;
- להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א - 1971.
- להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי סעיפים 3ב עד 3ז.
- להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו.
זכויות הקטיןחוק הנוער, מערכות השלטון והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות-על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג, כאשר המטרה לכאורה הנה הגנת הקטין.
אולם לא קיים חוק המקנה זכויות לקטין שהורחק מביתו, כגון: היכן ילון, מה יהיה סדר יומו, סל הטיפול, תזונה, שעות פנאי ועוד. הקטינים במוסדות הרווחה נמצאים במצב של סיכון, רחוק מהעין הציבורית. מוסדות אלו פועלים ללא פיקוח, וללא שקיפות.
מדינת ישראל התחייבה ע"פ
אמנה בינלאומית לזכויות הילד לחוקק חוק לזכויות הילד עוד משנת 1991 אולם טרם עשתה מאומה בנדון, לפיכך חוק הנוער הנו בניגוד לאמנת זכויות הילד.
.
פקידי סעד לחוק הנוער - השיטה שקרסהלכאורה
בעיית הפשיעה בקרב בני הנוער, הייתה אמורה לחלוף מהארץ. אולם ההפך קורה, נתוני משרד הרווחה מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצבם של הקטינים,
עלייה של 12% במספר חקירות ילדים ,
ירידה בגיל הנוער הצורך סמים ואלכוהול, עלייה בעוני, פשיעה, פערים חברתיים, ועוד. משרד הרווחה דורש עוד ועוד תקנים, תקציבים ומשאבים.
משרד הרווחה כשל בטיפול בבני הנוער, ומאבד מיום ליום את אמון הציבור. במקום להפיק לקחים, לעבוד בשקיפות, לצמצם ואף לבטל את סמכויות פקיד הסעד, המשרד ממשיך במדיניותו הכושלת.
שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג משקר באובססיביות בעניין הוצאת ילדים מהביתקישורים:- השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...
- השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...
- משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין - זה מתחיל מ"טובת הילד", "סיוע" סוציאלי, עובדת סוציאלית, "ביקור בית" פקידת סעד, ועדת החלטה, בית משפט לנוער, משפחת אומנה, אימוץ, פנימיות ומעונות וירידה לרחוב לתעשיית המין.
- מדוע לא מאמינים לשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - מרץ 2010
- משרד הרווחה זורק לרחוב נוער עם צרכים מיוחדים רק בגלל מקום מגורים - הכתבה נוער עם צרכים מיוחדים נזרק לרחוב רק בגלל מקום מגורים , ליאת עזר , 14.03.2010 , ישראל היום - הורים לילדים פגועי מוחין מהצפון מחפשים נואשות פתרון לילדיהם, בהיעדר מסגרות חינוכיות ושיקומיות בגליל ובגולן • ח"כ דנון: "אם הם היו מכפר שמריהו בוודאי היה נמצא פתרון לבעיה"
- ליקויים חמורים בחוות הנוער "שדה בר" - למעלה מעשר שנים הפקירה מדינת ישראל לגורלם עשרות קטינים שנפלטו מבתים קשים - חוות הנוער "שדה בר" בהנהלת יוסי שדה - החניכים הלכו לזונות שתו אלכוהול, חיו בתנאים מחפירים, ולמעשה הופקרו במהלך כל שנות פעילות החווה. שדה הוא אדם כוחני המטיל מורא על הכפופים לו והמשך קיום החווה מותנה בעזיבתו. בתפקוד גורמי הפיקוח של משרד הרווחה נמצאו ליקויים רבים - הכתבה: שדה מוקשים , קלמן ליבסקינד , מעריב , סופשבוע , 5.3.2010
עתה, כל שנותר, הוא השאלות המתמיהות על רמיסת זכויות האדם והילד בישראל 
