מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר 29.06.2019 על קצינת מודיעין בית סוהר נווה תרצה
מזה כמה שנים יצא לי ללוות אסירות בנוה תרצה. כל האסירות שהכרתי בתקופות זמן שונות, שלא הכירו אחת את השניה מתלוננות על קצינת המודיעין, בצורה כזו או אחרת. הנה למשל עכשיו ממש נמצאת בבידוד אסירה, אשה חולה עם מגוון בעיות רפואיות, שלטענתה הוכנסה לבידוד רק משום שהגישה עתירה נגד שלטונות הכלא והזכירה שם מספר שמות. איזה אסירה מוזרה איך היא מסוגלת לחשוב דבר שהוא ממש לא הגיוני. בטח אחת שסובלת ממחלת הרדיפה. צריך לדחוף לה תרופות פסיכיאטריות שתתאפס על עצמה. הגעתי למסקנה שכל המתלוננות, האסירות, דפוקות, טיפשות, רעות, לא חכמות וזדוניות. סתם מניפולטיביות. קצינת המודיעין עושה עבודה טובה, נפלאה ונאמנה. ישר כח בהגנה על המולדת. יש לנו רק מולדת אחת וצריך לשמור עליה.
מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר 29.06.2019 על קצינת מודיעין בית סוהר נווה תרצה
כשאני פעם אמרתי כי בית המשפט לנוער הוא בית משפט נטול סדרי דין ודיני ראיות התכוונתי בראש ובראשונה למתחולל באולמה של השופטת ד"ר אביטל מולד. הפסיקה הנוכחית של השופט דרורי המדווחת על ידי העיתונאי איתמר לוין היא אחת מיני פסיקות רבות של השופטת מולד שניתנות בחוסר סמכות. לא אחת קבלתי בפני כבוד השופט דרורי עצמו, ואני יכול להוכיח זאת במספר כתבי ביית דין, שבאולמה של השופטת מולד אין הקפדה על השיטה האדברסרית.
גישת השופטת מולד, המכונה על ידי "אסכולת מולד", היא גישה שאינה עולה עם העקרונות הבסיסיים של השיטה המשפטית הישראלית, היא השיטה האדברסרית. לא אחת קורה שהשופטת מולד דוחקת ברשויות הרווחה של ירושלים להוציא ילדים מהבית למרות שהם אינם מבקשים זאת (וכן גם זה מגובה בפרוטוקולים שאני מחזיק בהם). על פי אסכולת מולד שופט הנוער הוא כל יכול. הוא יכול להוציא ילדים מהבית גם אם הרווחה לא מבקשת, על פי אסכולת מולד שופט הנוער יכול להוציא צווים כאוות רוחו כאשר טובת הילד לשיטתו של השופט היא הזרקור היחיד שלאורו יש ללכת, בעוד שעל פי השיטה האדברסרית בית המשפט הוא לא גורם מתערב ויוזם אלא גורם מכריע. על פי השיטה הראויה מוגבל כוחו של השופט לסמכויותיו בלבד. הכתבה של איתמר לוין לא מפתיעה אותי ובוודאי שגם לא צריכה להפתיע את השופט דרורי. כאמור קבלתי בפני השופט דרורי, לא פעם אחת, על מנהגה של השופטת מולד לא לנהוג לפי השיטה האדברסרית וליתן החלטות אף שלא נתבקשה לתת. זו תופעה, זו שיטה של השופטת מולד, זו תופעה שפוגעת באמון הציבור בבתי המשפט ויפה שעה אחת קודם אם נציב תלונות הציבור על שופטים יתערב. לראיה יש לי לא מעט פרוטוקולים המוכיחים כי אסכולת מולד שגויה ובלתי ראויה. באותה מידה אני מגנה נוהג של שופטי משפחה אשר קוראים לפקידי סעד להכריז על קטין כקטין נזקק הגם שלא הוגשה בקשה (וזאת להבדיל מקריאה מותרת למעורבות פקיד סעד לחוק הנוער). אין בי שום חשש על אמירת הדברים לעיל. הם נכונים ומגובים. יאללה ברק לייזר, נראה אותך מגיש עוד תלונה על דברי אמת שמתפוצצים לכולנו בפנים. אני מצפה מעורכי דין אחרים לצאת נגד אסכולת מולד ולהפסיק להתקרנף.
דצמבר 2015 - קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר
מדף פייסבוק של עו"ד יוסי נקר על משחקי השקרים בבית משפט לנוער בין הגורמים השונים לסחר בילדים.
אז אחרי שדיברנו אתמול על הסימביוזה בין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית שהיתה נהוגה בתקופה של פרופסור יהודה היס, נדבר היום על הסימביוזה בין הרווחה לאפוטרופסים לדין המתמנים על ידי הסיוע המשפטי להגן כביכול על האינטרסים של הילד/ה/נער/ה.
סיפור אמיתי טרי מאתמול. תשפטו אתם.
בחודש ספטמבר האחרון החלה להעיד, בבית המשפט לנוער, פקידת הסעד לשעבר של טבריה (עכשיו היא מנהלת מרכז חירום באשקלון) הגב' מירי יבגי. מירי יבגי היתה מעורבת בהוצאת הילדים ולכן היא זומנה להעיד מטעם הרווחה ואף הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם הרווחה. לא סתם הדגשתי פעמיים שהיא באה להעיד מטעם הרווחה.
למרות שמירי יבגי הגישה תצהיר עדות ראשית ביקשה באת כח הרווחה (דווקא עורכת דין שאני מעריך - כדי לא לקלקל לה לא אזכיר את שמה) לחקור את מירי יבגי בחקירה ראשית. בסיומה של החקירה הראשית, החלה האפוטרופסית לדין, עו"ד אפרת ונקרט, לחקור "חקירה נגדית" את מירי יבגי. למה חקירה נגדית במרכאות- תבינו בהמשך.
בשל קוצר הזמן, ה"חקירה הנגדית" בדיון של חודש ספטמבר נפסקה באמצע. אתמול נערך דיון בו היתה אמורה עו"ד ונקרט להשלים את ה"חקירה הנגדית" של מירי יבגי ואז להתחיל החקירה הנגדית שלי, מטעם ההורים.
יש לציין כי בסיום הדיון בחודש ספטמבר 2015 לקחה גב' מירי יבגי את פרוטוקול הדיון. ביציאה, מחוץ לאולם, ניגשתי לגב' יבגי אמרתי לה שהיא עדיין במהלך חקירה נגדית ולכן היא לא יכולה לקבל עותק של הפרוטוקול. זה היה בנוכחות עורכת הדין של הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט, האפוטרופסית לדין. אני עצמי לקחתי מידיה של מירי יבגי את הפרוטוקול.
הגעתי אתמול, 24.12.15, לבית המשפט להמשך הדיון. הגעתי יחסית רגוע לאור העובדה שהדיון הוא בפני שופטת נוער שאני מעריך ומכבד, אילנית אימבר, והדיון אצלה מתנהל במקצועיות ובהגינות ולא כמו אצל חלק אחר של שופטי הנוער.
ומה רואות עיני? לפני הכניסה לאולם יושבות מירי יבגי והאפוטרופסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומשוחחות בדיסקרטיות ומירי יבגי עצמה רושמת לה דברים שמכתיבה לה אפרת ונקרט.
נכנסנו לאולם והחל הדיון. השופטת אימבר קוראת למירי יבגי לדוכן העדים להמשך חקירתה והיא מזהירה אותה בטרם עו"ד אפרת ונקרט ממשיכה לחקור.
קמתי ואמרתי שזה יהיה מגוחך להתיר לעו"ד ונקרט להמשיך לחקור בחקירה את הגב' יבגי כי מקובל שאדם שנמצא במהלך חקירה נגדית לא משוחח עם הצד השני ועורכי הדין . אמרתי שלא ראוי שעו"ד נקרט תשב עם העדה שהיא חוקרת אותה חקירה נגדית שניה לפני שהיא נכנסת לחקירה בבית המשפט.
בתגובה אמרה עו"ד ונקרט (לקרוא ולא להאמין): "החקירה הזו יכולה להיות נגדית אבל היא ראשית. אני בקשר עם הגב' יבגי סביב התיק הזה הרבה מאד שנים. קראתי את התצהיר שלה. זה לא פעם ראשונה שאני משוחחת איתה על התצהיר וגם אמרתי לה איזה שאלות אשאל אותה, לפחות חלקית. מבחינת חברי, הגב' יבגי היא עדה של הצד שכנגד. היות ואני לא רואה שיש פה צד שכנגד, אני באה מטעם הילדים. אני חושבת שאני יודעת איפה אני עומדת. אכן שוחחתי איתה לפני כן. אכן שוחחתי איתה עכשיו לפני הכניסה לדיון וכן התייחסתי לשאלות שאני הולכת לשאול אותה".
בעקבות כך החליטה השופטת בחוכמתה: כי יש טעם לפגם בקיום שיחה בנוגע לתצהיר קודם למועד החקירה. השופטת התירה את החקירה של גב' ונקרט את גב' יבגי אך קבעה כי במסגרת הסיכומים יינתן משקל ראוי למשקל הדברים. לדברי השופטת עסקינן בשיטה אדוורסרית והשאלות צריכות להישאר בזמן אמת וכך גם צריכות להישמע התשובות, ללא כל תיאום מראש, שאחרת אין טעם כלל בחקירה.
ואז התחילה אפרת ונקרט את ה"חקירה הנגדית" שלה את גב' יבגי. היה ברור שמדובר בהצגה מתוכננת מראש. אבל זו בדרך כלל ההצגה הרגילה כאשר האפוטרופסים לדין חוקרים את עדי הרווחה.
בסיום ה"חקירה" של עו"ד ונקרט התחלתי אני לחקור. שאלתי בתחילה את מירי יבגי אם היא זוכרת שלאחר הדיון הקודם לקחתי לה את הפרוטוקול מידיה ואמרתי לה שאסור לה לקחת אותו. היא אשרה שכן אבל טענה שמי שאמר לה שאסור לקחת את הפרוטוקול זה באת כח הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט. אז קמה עו"ד אפרת ונקרט ואמרה שהיא לא זוכרת התנהלות סביב הפרוטוקול. בעקבות הצהרתה של עו"ד ונקרט תיקנה גב' יבגי את תשובתה משניה אחת לפני ואמרה "אני חושבת שלא היית", בהתייחסה לעו"ד ונקרט. ואז שוב קמה עו"ד ונקרט, שהבינה שהחרב מתהדקת לצווארה, ואמרה: "אתמול בלילה גב' יבגי יצרה איתי קשר וביקשה את החלק שלה בפרוטוקול כדי לרענן את זכרונה לגבי העדות היום, והעברתי לה. אם הייתי זוכרת שהייתה התנהלות סביב העניין הזה, לא הייתי עושה זאת. בכל אופן העברתי לה רק את החלק של עדותה.
המשכתי לחקור ואז חזרתי ושאלתי את גב' יבגי איך קרה הדבר שבכל זאת אחרי הדיון הקודם ולמרות שהבהרתי לה שאסור לה לקבל את הפרוטוקול היא ביקשה את הפרוטוקול. גב' יבגי ענתה שהיא לא זוכרת כי עברו ארבעה חודשים מאז.
המדהים בסיפור שאפוטרופסית לדין רואה עצמה כחלק מהרווחה, מתדרכת בעצמה את עדי הרווחה ובסופו של יום מועלת בתפקידה.
כן, עו"ד אפרת ונקרט, את יכולה לתבוע אותי. תצטרפי לתור.
החלטתי לפרסם את הדברים משום שזכות הציבור לדעת על התנהלות שערוריתית של ממלאי תפקיד ציבורי גוברת. כל האחריות עלי.
דצמבר 2015 - קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר
דצמבר 2015 - קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר
מדף פייסבוק של עו"ד יוסי נקר על משחקי השקרים בבית משפט לנוער בין הגורמים השונים לסחר בילדים.
אז אחרי שדיברנו אתמול על הסימביוזה בין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית שהיתה נהוגה בתקופה של פרופסור יהודה היס, נדבר היום על הסימביוזה בין הרווחה לאפוטרופסים לדין המתמנים על ידי הסיוע המשפטי להגן כביכול על האינטרסים של הילד/ה/נער/ה.
סיפור אמיתי טרי מאתמול. תשפטו אתם.
בחודש ספטמבר האחרון החלה להעיד, בבית המשפט לנוער, פקידת הסעד לשעבר של טבריה (עכשיו היא מנהלת מרכז חירום באשקלון) הגב' מירי יבגי. מירי יבגי היתה מעורבת בהוצאת הילדים ולכן היא זומנה להעיד מטעם הרווחה ואף הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם הרווחה. לא סתם הדגשתי פעמיים שהיא באה להעיד מטעם הרווחה.
למרות שמירי יבגי הגישה תצהיר עדות ראשית ביקשה באת כח הרווחה (דווקא עורכת דין שאני מעריך - כדי לא לקלקל לה לא אזכיר את שמה) לחקור את מירי יבגי בחקירה ראשית. בסיומה של החקירה הראשית, החלה האפוטרופסית לדין, עו"ד אפרת ונקרט, לחקור "חקירה נגדית" את מירי יבגי. למה חקירה נגדית במרכאות- תבינו בהמשך.
בשל קוצר הזמן, ה"חקירה הנגדית" בדיון של חודש ספטמבר נפסקה באמצע. אתמול נערך דיון בו היתה אמורה עו"ד ונקרט להשלים את ה"חקירה הנגדית" של מירי יבגי ואז להתחיל החקירה הנגדית שלי, מטעם ההורים.
יש לציין כי בסיום הדיון בחודש ספטמבר 2015 לקחה גב' מירי יבגי את פרוטוקול הדיון. ביציאה, מחוץ לאולם, ניגשתי לגב' יבגי אמרתי לה שהיא עדיין במהלך חקירה נגדית ולכן היא לא יכולה לקבל עותק של הפרוטוקול. זה היה בנוכחות עורכת הדין של הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט, האפוטרופסית לדין. אני עצמי לקחתי מידיה של מירי יבגי את הפרוטוקול.
הגעתי אתמול, 24.12.15, לבית המשפט להמשך הדיון. הגעתי יחסית רגוע לאור העובדה שהדיון הוא בפני שופטת נוער שאני מעריך ומכבד, אילנית אימבר, והדיון אצלה מתנהל במקצועיות ובהגינות ולא כמו אצל חלק אחר של שופטי הנוער.
ומה רואות עיני? לפני הכניסה לאולם יושבות מירי יבגי והאפוטרופסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומשוחחות בדיסקרטיות ומירי יבגי עצמה רושמת לה דברים שמכתיבה לה אפרת ונקרט.
נכנסנו לאולם והחל הדיון. השופטת אימבר קוראת למירי יבגי לדוכן העדים להמשך חקירתה והיא מזהירה אותה בטרם עו"ד אפרת ונקרט ממשיכה לחקור.
קמתי ואמרתי שזה יהיה מגוחך להתיר לעו"ד ונקרט להמשיך לחקור בחקירה את הגב' יבגי כי מקובל שאדם שנמצא במהלך חקירה נגדית לא משוחח עם הצד השני ועורכי הדין . אמרתי שלא ראוי שעו"ד נקרט תשב עם העדה שהיא חוקרת אותה חקירה נגדית שניה לפני שהיא נכנסת לחקירה בבית המשפט.
בתגובה אמרה עו"ד ונקרט (לקרוא ולא להאמין): "החקירה הזו יכולה להיות נגדית אבל היא ראשית. אני בקשר עם הגב' יבגי סביב התיק הזה הרבה מאד שנים. קראתי את התצהיר שלה. זה לא פעם ראשונה שאני משוחחת איתה על התצהיר וגם אמרתי לה איזה שאלות אשאל אותה, לפחות חלקית. מבחינת חברי, הגב' יבגי היא עדה של הצד שכנגד. היות ואני לא רואה שיש פה צד שכנגד, אני באה מטעם הילדים. אני חושבת שאני יודעת איפה אני עומדת. אכן שוחחתי איתה לפני כן. אכן שוחחתי איתה עכשיו לפני הכניסה לדיון וכן התייחסתי לשאלות שאני הולכת לשאול אותה".
בעקבות כך החליטה השופטת בחוכמתה: כי יש טעם לפגם בקיום שיחה בנוגע לתצהיר קודם למועד החקירה. השופטת התירה את החקירה של גב' ונקרט את גב' יבגי אך קבעה כי במסגרת הסיכומים יינתן משקל ראוי למשקל הדברים. לדברי השופטת עסקינן בשיטה אדוורסרית והשאלות צריכות להישאר בזמן אמת וכך גם צריכות להישמע התשובות, ללא כל תיאום מראש, שאחרת אין טעם כלל בחקירה.
ואז התחילה אפרת ונקרט את ה"חקירה הנגדית" שלה את גב' יבגי. היה ברור שמדובר בהצגה מתוכננת מראש. אבל זו בדרך כלל ההצגה הרגילה כאשר האפוטרופסים לדין חוקרים את עדי הרווחה.
בסיום ה"חקירה" של עו"ד ונקרט התחלתי אני לחקור. שאלתי בתחילה את מירי יבגי אם היא זוכרת שלאחר הדיון הקודם לקחתי לה את הפרוטוקול מידיה ואמרתי לה שאסור לה לקחת אותו. היא אשרה שכן אבל טענה שמי שאמר לה שאסור לקחת את הפרוטוקול זה באת כח הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט. אז קמה עו"ד אפרת ונקרט ואמרה שהיא לא זוכרת התנהלות סביב הפרוטוקול. בעקבות הצהרתה של עו"ד ונקרט תיקנה גב' יבגי את תשובתה משניה אחת לפני ואמרה "אני חושבת שלא היית", בהתייחסה לעו"ד ונקרט. ואז שוב קמה עו"ד ונקרט, שהבינה שהחרב מתהדקת לצווארה, ואמרה: "אתמול בלילה גב' יבגי יצרה איתי קשר וביקשה את החלק שלה בפרוטוקול כדי לרענן את זכרונה לגבי העדות היום, והעברתי לה. אם הייתי זוכרת שהייתה התנהלות סביב העניין הזה, לא הייתי עושה זאת. בכל אופן העברתי לה רק את החלק של עדותה.
המשכתי לחקור ואז חזרתי ושאלתי את גב' יבגי איך קרה הדבר שבכל זאת אחרי הדיון הקודם ולמרות שהבהרתי לה שאסור לה לקבל את הפרוטוקול היא ביקשה את הפרוטוקול. גב' יבגי ענתה שהיא לא זוכרת כי עברו ארבעה חודשים מאז.
המדהים בסיפור שאפוטרופסית לדין רואה עצמה כחלק מהרווחה, מתדרכת בעצמה את עדי הרווחה ובסופו של יום מועלת בתפקידה.
כן, עו"ד אפרת ונקרט, את יכולה לתבוע אותי. תצטרפי לתור.
החלטתי לפרסם את הדברים משום שזכות הציבור לדעת על התנהלות שערוריתית של ממלאי תפקיד ציבורי גוברת. כל האחריות עלי.
דצמבר 2015 - קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר
אוקטובר 2015 - משרד הרווחה ארגון הפשע בראשות השר חיים כץ לסחר בילדים וקשישים ובני משפחותיהם אחז בשני ילדים בעפיה במכלאת בית שבתאי לוי בחיפה. ע"ם תוכניותיהם של חברי ארגון הפשע הם תכננו להפריד את הילדים מאימם ולשלוח אותם לסחר במוסדות כפייה נוספים כגון משפחות אומנה, פנימיות, אימוץ ועוד. להלן סרט תעודה המתאר את אם הילדים ופעילים חברתיים ששחררו הילדים מארגון הפשע בראשות שר הרווחה חיים כץ ועמיתיו.
אורטל בוטל, היא אמא צעירה ל- 2 ילדים קטנים בני 5 ו- 6 שנים. היא התגרשה מבעל אלים, ונשלחה למקלט לנשים מוכות. כעבור תקופה קצרה, נאמר לה שעליה ללכת עם ילדיה לבית שבתי לוי, לצורך הגנה עליה ועל ילדיה.
היא שהתה 8 חודשים בעל כורחה בבית שבתי לוי, תוך ציפיה לחזור לשגרת חיים בטוחה בביתה. השהייה בבית שבתי לוי, ללא צו בית משפט, הוסכמה על האם בתנאי שהיא תהיה שם עם ילדיה. ביום ראשון 4/10/15, ערב חג סוכות, בשעות הצהריים, גורשה אורטל מבית שבתי לוי, כשנאמר לה שהיא אינה כשירה לגדל את ילדיה, והיא מסולקת מהמקום והילדים שלה נשארים בבית שבתי לוי. מאבטחים הוזמנו כדי לגרש את האם מהמקום.
אורטל, יצרה קשר עם העיתונאי מוטי לייבל, שפנה לעוה"ד יוסי נקר וורדה שטיינברג. אמש, 5/10/15, הגיעו העיתונאים מוטי לייבל ולורי שם טוב לבית שבתי לוי, מלווים באמא אורטל, הוריה ובני משפחתה, על מנת לחלץ את ילדיה החטופים שנותרו בבית שבתי לוי. דיצה חטאב מנהלת היחידה לאם והילד בבית שבתי לוי, התגוללה כנגד האם, שיקרה ואמרה שהאם היא זו שרצתה ללכת.
לדיצה אין צו בית משפט, והחזקת ילדיה החטופים של אורטל, הינה בניגוד לחוק. שוטרים שהוזמנו לחלץ את הילדים החטופים, פעלו בניגוד לחוק, כשמנעו מעו"ד יוסי נקר לייצג את האם, אולם במהרה נמלכו על דעתם, והודיעו לעו"ד יוסי נקר, כי האמא יכולה לקחת את ילדיה. בסוף הסרטון, הרגע המרגש בו האמא לוקחת את שני ילדיה החטופים, שיצאו מבית שבתי לוי, יחפים, ללא נעליים. והרגע היפה ביותר: הילדים הקטנים של האמא מקבלים מתנה כדורגל מילדי השכונה.
צפו בסרטון המרתק, החושף את פשעי משרד הרווחה. מאבטח(!) מחזיק בקלסר המכיל פסקי דין, פרוטוקולים, והחלטות של בית משפט לנוער וענייני משפחה, ומעיין במסמכים חסויים שניתנו בדלתיים סגורות, ללא הרשאה וללא סמכות. כשהעיתונאים העירו למאבטח, מדוע הוא מחזיק בקלסר המכיל מסמכים חסויים בחוסר סמכות, טען המאבטח כי מדובר בסידור עבודה. צפו בסרטון ותראו כי מדובר במסמכים של בית משפט לענייני משפחה, ונוער.
אוגוסט 2015 - מתוך סטטוס פייסבוק של עו"ד יוסי נקר:
"השתתפתי" אחר הצהרים בישיבת ועדת החלטה שהיתה אמורה להיות המשך לועדת ההחלטה מיום חמישי האחרון שבה הוחלט על החזרת קטינה בת חמש, ששהתה בארבע השנים האחרונות במשפחת אומנה בצפון הארץ. לישיבה שזומנה בדחיפות למשרדי עמותת מט"ב ברח' ירושלים 12, קרית ביאליק, היתה מטרה לקבוע את סדרי החזרת הקטינה לאמה. זומנו לשעה 15:30 ואולם כבר בכניסה לישיבה שוב התברר לי ששום דבר שעושה הרווחה הוא לא תם לב. תמיד מחפשים להתחכם, לא לגלות את כל הקלפים. אבל למה להקדים את המאוחר למוקדם. בכניסה לבניין פגשה פגשה האמא את אם האומנה. הסתבר כי הורי האומנה הוזמנו לפגישה מוקדמת יותר בהשתתפות אנשי הרווחה, עמותת האומנה מט"ב והאפוטרופוס לדין, עו"ד גרשון גרונפלד. למה לא זומנו לפגישה משותפת? אחרי הכל מדובר בתהליך חזרה הביתה שצריך להיות בשיתוף פעולה? לרווחה הפתרונים. אם האומנה אמרה לאם כי הם במצב נפשי קשה ביותר וכי הם בוכים מאז ההודעה על חזרת הקטינה ביום חמישי (למה שיבכו? מה הם הורים שכולים לילדים חיים"?). אם האומנה ממש בכתה בפני האם (מסתבר שגם לאמאות אומנה מותר לבכות, לא רק לצנחנים בכותר). אב האומנה, זה שאמר לאם בעבר "הילדה כבר לא שלך, היא של המדינה", לא העז להתקרב להראות פרצופו. עמד מרחוק. אם האומנה אמרה עוד לאם שהם ביקשו מהרווחה אומנה עד גיל 18 ולא העלו על דעתם שזה יסתיים. "יש עוד שני ילדים באומנה אצלנו בישוב", אמרה אם האומנה, "ושניהם עברו לאימוץ". "אנחנו לא מתכוונים להיות בקשר עם הילדה לאחר שתחזור", אמרה אם האומנה שגם ביקשה מהאם לאשר את יציאת הילדה לחו"ל, לארה"ב ולקריביים, בזמן הקרוב, עוד שבועיים (יציאה וחו"ל שאני ואם האומנה מתנגדים לה, באשר לא יעלה על הדעת שילדה שאמורה להתחיל בתהליך חזרה הביתה מידית תצא לחודש לארה"ב ולקריביים). "בזבזתי על הבת שלך 15,000 ₪ על הכרטיסים", אמרה אם האומנה לאם, "את תודיעי לה שהיא לא נוסעת לחו"ל. "אין בעיה", השיבה האם, "אני אודיע לה". עלינו לקומת הישיבות ואז התברר לנו כי המשתתפים מהישיבה מוקדמת ספונים בחדר. לאחר כמה דקות נכנסנו ואז החלה פקידת הסעד לדבר. מדבריה עלה, שלמרות ששתי פקידות סעד מחוזיות, היפא וסלעית, הביעו ביום חמישי האחרון הסתייגות מהנסיעה לחו"ל, במהלך תהליך חזרה של קטינה הביתה, ולמרות שהשופטת קבעה שהנסיעה לחו"ל תשקל שוב אם יהיה שינוי נסיבות, אין בכוונת הרווחה לבטל את נסיעת הקטינה לחו"ל. החזרת ילדה זה כנראה לא שינוי נסיבות. פקידת הסעד עצמה ציינה בדבריה כי משפחת האומנה נמצאת באבל (כך בפירוש), ביטוי שקומם את האם: "הבת שלי חיה". כאן המקום לציין כי התברר לנו כי משפחת האומנה הודיעה לרווחה שאם הילדה לא תצא לחו"ל אז הם מבקשים להחזיר את הילדה עכשיו. האם הטיחה זאת בפקידת הסעד שהחליפה צבעים. הרווחה שיודעת על האולטימטום של הורי האומנה נמצאת בלחץ ולמרות שלכל הדעות יציאה לחו"ל בשלב הזה אין לה שום אפקט טיפולי, להפך, החליטו להמשיך עם תוכנית היציאה לחו"ל. ואז הגב' אלונה, נציגת מט"ב, מעסיקת משפחת האומנה, עמדה על כך שהקטינה תצא לחו"ל (לאור האולטימום של משפחת האומנה). אמרתי לה שאין לה יושרה ואין לה אינטגריטי משום שעמדתה לא נובעת מטובת הקטינה אלא מדאגה למשפחת האומנה. אמרתי לה שגם ביום חמישי בישיבה, למרות שידעה את עמדת משפחת האומנה לא להחזיק בקטינה, אם תהיה החלטה על החזרה, הסתירה את עמדתה. שאלתי אותה אם היא הבטיחה למשפחת האומנה את הילדה עד גיל 18. "אני לא מוכנה שאתה תקרא לי כך", אמרה גב' אלונה. "הישיבה הסתיימה". עו"ד גרונפלד עוד ניסה למנוע את סגירת הישיבה אך גב' אלונה בשלה. "לא מוכנה שידברו אלי ככה במשרד שלי". יצאנו, אני והלקוחה, החוצה וגרונפלד בעקבותינו. הסברתי גם לעו"ד גרונפלד שאין שום יושרה ואינטגריטי בעמדתו. "מה אתה רוצה? שהילדה תחזור עכשיו בלי הכנה?", שאל גרונפלד. אמרתי: "כן, כמו ידעו להוציא אותה בלי הכנה, שיחזירו". ירדנו אני ולהלקוחה למטה. הישיבה הסתיימה. לא? כנראה שלא. אחרי דקה למטה הבנו שהישיבה שאמרו שהסתיימה נמשכת בלעדינו. עלינו למעלה. ואז מתברר שהסוציאלים וגרונפלד ממשיכים בישיבה בלעדינו, אחרי שאמרו שהסתיימה. אמרתי להם "איך אתם ממשיכים בלעדינו אחרי שאמרתם שהסתיימה הישיבה. אני לא זז מפה עכשיו". או אז התחילו משתתפי הישיבה לקום. לא ברור לי איך משפחת אומנה שהכריזה שהיא באבל ושהיא מתכוונת להתנתק מהקטינה ולא לשמור עמה על קשר, יכולה להמשיך ולהחזיק בקטינה עוד שלושה חודשים ועוד לקחת אותה לחו"ל למשך תקופה של כחודש נתק מהאם, בתקופת החגים, תקופה שיש לנצל אותה לחיזוק הקשר ההורי. לא ברור לי איך אינטרסים של משפחת אומנה שהיתה בטוחה שהיא מקבלת ילדה עד גיל 18 מקבלים עדיפות על אלו של האם והקטינה וזאת לאחר ההחלטה על החזרת הקטינה. אנשי "הטיפול" כבולים באינטרסים של משפחת האומנה של מגינתם, מעסיקתם, אלונה ממט"ב. יושרה? אינטגריטי? לא אצל הרווחה ועוזריהם. בטרם סיום. "אתה יכול לכתוב על זה בפייסבוק", אמרה אלונה. הנה כתבתי.
איך נכה בשיעור 100 אחוז הפכה מחוסרת דיור? , mynet באר שבע , יעקב לוי , אוגוסט 2015
נכה מבאר שבע שמתגוררת לסירוגין בהוסטלים שונים ברחבי העיר מבקשת מזה תקופה ארוכה מהעיריה לדאוג לה לדיור קבוע. העיריה: פעלנו ופועלים ככל שניתן לסייע לאישה
"מחובתכם כרשות רווחה מקומית לדאוג לסידור הולם לשולחתי, ואם צריך אז תממנו לה שהייה במלון עד למיצוי זכויותיה לקבלת דיור ציבורי". כך כותב עו"ד יוסי נקר במכתב ששיגר לראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', בעניין צעירה נכה חסרת בית שהוא מייצג.
האישה (32) סובלת מנכות בשיעור של 100 אחוז, ומתפרנסת מקצבת נכות בסך כ־2,700 שקל. עקב יחסים רעועים במשפחתה, החליטה האם להוציא צו הגנה נגד בתה במרץ 2015, שאוסר עליה להיכנס לביתה.
אגף הרווחה בעיריה שהיה מודע למצב, פעל להעבירה להוסטל מחוץ לעיר, שם שהתה כמה חודשים עד שבאחרונה החליטה לעזוב את המקום בגלל
קשיים אישיים. מאז, היא מתגוררת לסירוגין בהוסטלים שונים ברחבי העיר כשהיא נודדת מקום למקום ללא קורת גג קבועה.
באמצעות עו"ד יוסי נקר פנתה האישה לעיריית באר שבע וביקשה לדאוג לה לדיור ציבורי, או לחילופין, לדאוג לה לשהייה בבית מלון עד למימוש זכותה לדיור ציבורי. "בכל התקופה מאז מועד ההרחקה מבית אמה ועד היום לא טרח אגף הרווחה של באר שבע להסדיר את זכאותה של שולחתי לדיור ציבורי", טוען עו"ד נקר בפנייתו לראש העיריה. "ביקשתי דיור ציבורי בבאר שבע. אם אין סידור לדיור ציבורי בבאר שבע, אז שיהיה במקום אחר".
עו"ד נקר התלונן במכתבו לראש העיריה על היחס הלא נעים שקיבל לטענתו בפנייתו לאחת העובדות הסוציאליות מהרווחה.
מהעיריה נמסר בתגובה: "מפאת צנעת הפרט אנו מנועים מלהתייחס למקרה. אגף הרווחה והשירותים החברתיים פעל ופועל ככל שניתן יחד עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, בהם משרד הרווחה, לסייע לאישה במסגרת כל האמצעים העומדים לרשותו ובהתאם לקריטריונים נדרשים".
גלי צה"ל - עושים צהריים עם יעל דן- יולי 2015 גיא מרוז שקיבל ילד אומנה: הילד הזה קורא לי אבא, ולאורלי אמא. ביום שיקחו את הילד ייגזר דינו והוא לא יתאושש מהנטישה. עו"ד יוסי נקר: גיא ואורלי שכחו דבר אחד, אומנה זה לא אימוץ. אפילו ילד בן שנתיים מסוגל להבין את זה שיש לו אמא ביולוגית והם אומנה גיא מרוז: הילד בן שנתיים וחצי. הסבירו לנו נורא טוב לפני שלקחנו, שנכנסנו לסיפור האומנה. הוא חצי שנה כבר אצלנו. שיש ת'עניין שבאמת יכול שיום אחד יקחו אותו. הסבירו לנו את זה. ואני מניח שאם האסון הנורא הזה יקרה, אם יקחו אותו מאיתנו, אנחנו נדע להתמודד איתו, אבל אנחנו לא הסיפור. הסיפור הוא ילד בן שנתיים וחצי שאני לא רוצה להתחיל לספר לך מה הוא עבר, בסדר? אני גם לא מורשה לספר לך מה הוא עבר. או קיי, אבל אין לי ספק, ואת התחלת במשפט טובת הילד, שאם יקחו את הילד הזה ויחזירו אותו למקום שממנו הוא בא, זה כמו הוצאה להורג של הילד. אין שום דרך בעולם שהוא יתאושש מהדבר הזה. אין שום סיכוי בעולם שהוא יתאושש, כי אני יודע למה הוא יחזור. אי אפשר לתאר בכלל. הילד הזה קורא לי אבא, ולאורלי אמא. לילד הזה יש לו סבא וסבתא, כמה אפילו. יש לו אחים ואחיות. אלו הם החיים שלו. אני לא זוכר בכלל את החיים קודם. אני אומר שוב, אנחנו נתגבר על הכל, גם אם הרע, הרע מכל יקרה. אני רוצה לספר לך את זה אחרת. או קיי, אני רוצה לספר לך על ילד של חברים שלי שהוא ילד אומנה, לא על הילד שלי. בסדר? ילד שהגיע לבית חולים עם רגליים שבורות, כי אמא שלו שברה לו את הרגליים, ילד שאמא שלו החליטה יום אחד שהיא רוצה אותו, כמעט החזירו לה אותו, הוא כבר ידע שהוא חוזר לאמא ואז האמא התחרטה, ולא בא לה ונעלמה לחצי שנה. אני רוצה לספר לך על ילד שאמא שלו בלילות כנראה עובדת כזונה. זה לא הילד שלי, אני מספר על ילד אחר עכשיו, בסדר? בבית המשפט ביום שבו ירצו לקחת את הילד הזה, כמו שאמר עורך הדין לפני, עד שהחוק הזה של קארין לא יעבור, לא ישמעו את המשפחה ולא יבין. -- עו"ד יוסי נקר שמייצג את האימהות הביולוגיות שנלחמות על זכותן לגדל ולקבל חזרה את ילדיהן: תרשי לי לתקן. צו לשנה זה לא נחשב צו לזמן ארוך. זה נחשב צו לזמן קצר. הצווים בדרך כלל ניתנים ל- 3 שנים לאומנה ולכן, דווקא כאשר ניתן צו לשנה, מהניסיון שלי, ואני יכול להוכיח את זה בהרבה פסקי דין, זה רק אומר שהסיכויים שבית המשפט חושב שהילד יחזור להורה הביולוגי שלו, הם יחסית גבוהים. רוב הצווים הם ל- 3 שנים. זה חשוב לי לתקן. גם עו"ד דליהו וגם גיא מרוז, וגם אותה אם שמנהלת, אני יכול להבין את המאבק מבחינתה, כי היא והמשפחה שלה והילדים, רואים את הילדה של הביולוגית כשלהם, הם שכחו דבר אחד: שזה אומנה. אומנה זה לא אימוץ. גיא ואורלי, בתוכנית שלהם בפעם האחרונה. שהם התראיינו, הם אמרו בצורה מאוד ברורה מבחינתם שאומנה ואימוץ זה אותו דבר, זה היינו הך. זה לא היינו הך. אחרת, אם זה היה אימוץ, היו הולכים די בקלות, מגישים בקשה לפי חוק האימוץ, אבל כנראה שזה לא המקרה. עוד נקודה אחת. בדיווח שהיה לגיא ואורלי, לגבי אותה אמא, נאמר, שהאמא כן פוגשת את הילד שלה פעמיים - שלוש. יש הסדרי ראיה. הוצג על ידו כאילו אין הסדרי ראיה, והאמא רק עכשיו רוצה את הילד שלה.
ביום 7.2.12 הורה בית המשפט לנוער בחיפה להשיב לאם את בנה התינוק שהוצא ממנה בצו בית משפט לאחר שבית המשפט השתכנע מטיעוני האם לפיו הילד היה מטופל היטב בטרם הוצא מביתו. בית המשפט לנוער לא קיבל את טיעוני פקידת הסעד של חיפה, גב' שרה כץ, והורה על השבת הקטין לאמו ביום ראשון, 12.2.12. האם ביקשה לשהות ולבקר את בנה שהושם במעון "שבתאי לוי" בחיפה בימים שישי ושבת (10,11.2.12) לפני קבלתו ביום ראשון. בקשתה של האם סורבה. נמסר לה שאין ביקורי אמהות בימים שישי ושבת. תשובה זו לא היתה מקובלת עלי לחלוטין. עיקרון טובת הילד (שעובדים סוציאליים מרוממים את גרונם בעקרון זה) חייב בנסיבות את מניעת הנתק בין האם לבנה התינוק. לכן התקשרתי ביום 9.2.12 לגב' רותי קרפ, מנהלת המעון "שבתאי לוי". ההקלטה לפניכם שכל אחד ישפוט. יצוין כי לאחר השיחה פנתה גב' קרפ לאם והודיעה לה שהיא מאפשרת לה לבקר את בנה ביום שישי למרות שהיא לא אוהבת את התנהלות עורך הדין שלה. לגבי שבת לא היתה תשובה. הבירוקרטיה במיטבה.
משטרת ישראל ולשכת הרווחה פתח תקוה - הוצאת ילד מרשות הוריו באלימות על לא כלום גלי צה"ל, יעל דן, מרץ 2015
יעל דן: הסיפור הבא הוא סיפור מטריד. הוא חושף באיזה קלות חוטפים ילד ממשפחתו, ועד כמה לא באמת נותנים למשפחות הללו הזדמנות חדשה. רק בזכות מצלמות אבטחה הילד הוחזר לרשות אימו.
עו"ד יוסי נקר המייצג את האם. תמצית הסיפור: אישה אם לפעוט בן שנתיים ושלושה חודשים. יש לה בן זוג. הבן זוג חוזר יום לפני כן מרוסיה, רוצה לצאת עם הילד לטייל איתו במדרחוב ההגנה בפתח-תקווה. איזור מוכר, אין מכוניות. ילדים והורים, סבים וסבתות משחקים שם. האבא משחק עם הילד, קונה לו נעליים, קונה לו כדור, קונה לו פיצה.
אישה עוברת אורח בשעה 19:12 בערב, מתקשרת למשטרה ואומרת "אני רואה פה ילד עם שיכור. השיכור לא מחזיק היטב את הילד".
המשטרה מגיעה, עוקבת אחרי הבן הזוג והפעוט, כמספר מטרים לפני הבית, ניידת עוצרת לפני הבית, מתנפלת עליהם, עוצרת אותם ואוזקת את האב.
המשטרה עקבה אחריהם. ידוע לנו שההודעה הייתה ברחוב מוהליבר על יד הפיצה, ואז מובל בן הזוג והילד למשטרה. אוזקים את האב כשהילד איתו. בתחנת המשטרה מופרד הילד מאביו. לא מתקשרים לאמא. האמת שזו היתה גם טעות של בן הזוג, כי הוא לא הבין מה רוצים ממנו. במשך 3 שעות לא שיתפו איתו פעולה. הוא ביקש עורך דין לא נתנו לו עורך דין, ביקש להתקשר לא נתנו לו להתקשר, לפי טענתו, רק אחרי 3 שעות הוא אומר מה השם של האמא, ואז ניידת משטרה נוסעת לבית של האמא. עוצרים את האמא וחוקרים אותה על הזנחה. משאירים אותה עד שעה 03:30 לפנות בוקר בתחנת המשטרה. היא לא ראתה כבר את הילד בתחנת המשטרה, משום שלשם הובאה פקידת סעד תורנית שאומרת: "שלוש שעות אף אחד לא בא לראות את הילד, סימן שהילד גם מוזנח, כי אף אחד לא בא לראות אותו".
זה שהאמא כבר יצאה מספר פעמים לחפש את הילד והבן זוג…
לקח עשרה ימים בזכות המאבק של עורך דין יוסי נקר, ובזכות מצלמות האבטחה הילד בסופו של דבר הוחזר להוריו. הילד הוחזר לאחר קיום דיון שני בבית המשפט, בדיון הראשון שהתקיים בבית המשפט, השופט לא התרשם מהטיעונים שלנו שבסוף הוכחו כנכונים.
מה שהיה בפני בית המשפט זה תצהיר של פקידת סעד שאומרת שלוש שעות לא באו לקחת את הילד ועוד עדות עלומה של עוברת אורח, ועל סמך זה לקחו את הילד, ורק בזכות מצלמות האבטחה.
יעל דן: מה ששכנע אותם זה הסרטון ממצלמות האבטחה. אני ראיתי את התמונות של מצלמות האבטחה. הילד נראה מבלה עם גבר שמשחק איתו נחמד. משחק איתו בכדור.
עורך דין יוסי נקר: בסופו של דבר לאחר הדיון הראשון שהיה, יומיים לאחר הלקיחה, הגענו לפתח-תקווה, עברנו חנות-חנות ממדרכוב ההגנה, והצלחנו להוציא מחנות הספורט שם את הסרטון ממצלמות האבטחה. ממש, 12 דקות לפני שאותה עוברת האורח טוענת שיש שם שיכור. ניתן לראות שיש שם ילד משחק ומבלה עם אבא שלו. האיש יציב, כורע. שום שיכרות.
דוד (שם בדוי) האבא: לא הסבירו לי למה. ביקשו ממני תעודת זהות ואני אמרתי שהשארתי תעודת זהות בבית. אמרו לי "תעלה לניידת". לא אמרו לי כלום, לא הסבירו כלום. אני אומר 50 מטרים לפני הבית, אין לי תעודת זהות. כשהגענו למשטרה הם ביקשו לשחרר את הילד. לא רציתי לתת להם את הילד, אבל שלושה שוטרים לקחו את הילד בכוח מהידיים שלי. ניקול (שם בדוי) האמא: האבא והבן טיילו כשעתיים. לא הבנתי למה הם לא חזרו. בשעה 20:00 הגיעה המשטרה ולקחו אותי ולא הסבירו לי שום דבר. אני רואה את הבן זוג שלי עם אזיקים בידיים וברגליים, וגם לי שמו אזיקים בידיים וברגליים.
עוברים עשרה ימים עד שהילד הוחזר הביתה.
עורך דין יוסי נקר: "לפי חוק הנוער טיפול והשגחה, יש סמכות לפקידת סעד לקחת כל ילד, כולל הילד שלי ושלך, בלי ביקורת שיפוטית. היא יכולה להחזיק כל ילד שבעה ימים, ורק בתוך שבעה ימים היא יכולה לפנות לבית משפט ולאשר את הצעדים, וזה מה שקרה בפועל. לקראת היום השביעי היא הגישה בקשה לבית המשפט, ובית המשפט באופן אוטומטי אישר לה את הצעדים שהיא נקטה. כעבור מספר ימים נערך דיון ובית המשפט התרשם. כשהראינו לו את הסרטונים הוא התרשם".
אני לא יכול לדעת שבגלל שהאמא הייתה מוחלשת בגלל זה לקחו לה את הילד. אני מדבר על סמכות דרקונית. אין ספק שכאשר במשטרה, האמא באה וסיפרה שהילד בעבר היה ילד נזקק, אז כמובן שלאותה פקידת סעד קל יותר להשתכנע הנה זה המקרה שצריך לקחת את הילד.
כשאני הגעתי לבני הזוג, 24 שעות לאחר שלקחו להם את הילד, הם היו במצב נוראי. אף אחד מהרווחה לא ניגש אליהם, לא ניסה להגיד להם איך אפשר לעזור לכם. זה לא חוכמה לקחת את הילד, הרי מן הסתם, אדם שלוקחים לו את הילד עובר חוויה טראומטית. לא היה שום ליווי. ואני מצאתי את עצמי די לבד, כי אני בסך הכל עורך דין ואני לא פסיכולוג ולא עובד סוציאלי, ופה הרגשתי חוסר אונים. למזלי, ביקשתי מנחמה דר, פעילה חברתית, לבוא ולעזור.
ברגע שלוקחים לאמא את הילד שלה, המרחק להידרדרות הוא קטן מאוד.
ההמלצה שלי למשרד הרווחה, זה לא חוכמה לקחת את הילד. ברגעים הללו תלוו את המשפחה ואת זה לא היה.
פברואר 2015 - רשת ב עם אילה חסון - חוה לוי - פקידת סעד ארצית לחוק הנוער לא יודעת כמה ילדים הוציאה בכפייה מבתיהם. לא יאמן, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חוה לוי אומרת שהיא אוספת נתונים לבדוק כמה ילדים היא ועמיתותיה תלשו מביתם ומשפחתם וכפו אותם במוסדות, אומנה אימוץ ועוד... מדובר במדיניות אלימה לסחר בילדים והרס משפחות תוך העלמת עין מכוונת של פקידים מושחתים במשרד הרווחה. כיצד מנהל משרד הרווחה נושא כה מהותי של הוצאת ילדים מהבית אם הפקידים הבכירים אינם יודעים כמה ילדים כלואים בצו בית משפט במסגרות חוץ ביתיות?
יצוין כי גם בפברואר 2008 חשפה מרב בטיטו בתחקירה "יתומי הרווחה" כי משרד הרווחה אינו מנהל רישומים אודות ילדים שפקידות הסעד תלשו מבתיהם מה שמצביע על זלזול בחיי אדם מצד פקידי הרווחה עד כדי רצח עם.
משרד הרווחה אינו מנהל רישום על כמויות הילדים שתלש מביתם - מרב בטיטו - יתומי הרווחה - פברואר 2008
פברואר 2015 - רשת ב עם אילה חסון. פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חוה לוי: רשויות הרווחה תולשות ילדים מביתם ומשפחתם ומפקירות אותם במוסדות, משפחות אומנה ואימוץ ללא פיקוח ומעקב. מדובר במערכת פרוצה הסוחרת בילדים ומשפחות. חוה לוי מטילה האחריות על ההורים במידה והתפתחות הילד אינה נורמלית כהגדרתה וטוענת כי הם "חסרי מסוגלות הורית" ויש "לטפל" בהם או להוציא הילד מהבית. חוה לוי מודה כי למשרד הרווחה אין נתונים כמה ילדים הוצאו מביתם מה שמעיד כי רשויות הרווחה מפקירות הילדים במסגרות חוץ ביתיות. חוה לוי מכחישה כי רשויות הרווחה מוציאות ילדים בעיקר ממשפחות עניות למרות שמחקרים מראים כי רשויות הרווחה תולשות מבתיהם בעיקר ילדים ממשפחות עניות או מוצא מזרחי מה שע"פ אמנת האו"ם נחשב רצח עם. התנהגותה של חוה לוי מצביעה על מדיניות סחר בילדים משיקולי תאוות בצע, הוצאת מביתם בכפייה בדלתיים סגורות ללא ראיות תוך שימוש במונחים עמומים "מסוגלות הורית", והפקרתם במוסדות אומנה ואימוץ לאונס והתעללות.
ינואר 2015 - במאמרה של נעמה לנסקי על האמא אביגיל (האמא ש') מעידים עו"ד יוסי נקר, והאמא על מדיניות אלימה ותוקפנית של משרד הרווחה בתקופת השר מאיר כהן. מדובר בתלישת ילדים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות ללא ראיות לאימוץ סגור מבלי לאפשר להורים דיון הוכחות או להציג עמדתם.
שר הרווחה מאיר כהן הוסיף חטא על פשע ופרסם סטטוס בפיסבוק נגד האמא וכתב כי "לא היה מקרה שבו התנהלות הרווחה היתה מוצדקת כל כך." האלימות שנקט שר הרווחה מאיר כהן נגד האמא ש' ובנה אינו חריג והוא מדיניות קלוקלת מקובל, של השר מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן אשר אינם משיבים לפונים אליהם לגופו של עניין אלא מזמרים בלעג "טובת הילד" , עבודת קודש ועוד מיני סיסמאות.
ינואר 2015 - במאמרה של נעמה לנסקי על האמא אביגיל (האמא ש') מעידים עו"ד יוסי נקר, חנה בית הלחמי, ונחמה דיכנה כי בפגישה שערכו עם מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן, היתנה סילמן החזרת הילד לאימו אביגיל תנאי: "שהיא תדומם את מאבקה ברשתות החברתיות,".
מדובר בהתנהלות תוקפנית ואלימה שמנהלים משרד הרווחה והמנכ"ל יוסי סילמן במחשכים בדלתיים סגורות ללא ראיות בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער לסחר בילדים במוסדות משרד הרווחה, אומנה ואימוץ. חששם של הפקידים המושחתים במשרד הרווחה הוא שפשעיהם ומעלליהם נגד הורים וילדים יחשפו ולכן הם מתנים החזרת הילדים לביתם ומשפחתם בהסרת פרסומים על פשעיהם.
תמוהה גם התנייתו של סילמן להחזרת הילד לאימו בכך שהיא "תשכיר דירה לבדה" הרי משרד הרווחה משלם להחזקת הילד מחוץ לביתו פי עשר מעלות השכרת דירה, מדוע אם כן משרד הרווחה אינו מסייע למשפחות לשכור דירה בטרם יתלוש מהם את הילדים?
7 בינואר 2015 - עושים צהריים עם יעל דן - חנה בית הלחמי ועו"ד יוסי נקר מומחה חוק ונוער, מציגים 10מתודולוגיות משרד הרווחה להוצאת ילדים מהבית בכפייה:
הילד של האמא ש' שנחטף ממנה על ידי משרד הרווחה חזר אליה בזכות המאבק הציבורי. שניהם אומרים שלולא המאבק התקשורתי, האמא הזו היתה בוכה עד היום על הכר כל לילה כי הבן שלה לא איתה. "עו"ד יוסי נקר: אני קורא לזה "החזרת פייסבוק". זה ילד שהוחזר בזכות הפרסום בפייסבוק. לולא הפוסט שפורסם בפייסבוק שתפס, הילד הזה לא היה מוחזר. צריך להבין הפוסט נכתב אחרי שש' חוזרת מוועדת החלטה, שבה ההחלטה היא לפתוח בהליך אימוץ. אנחנו שנה בערך אחרי אותו פוסט וועדת ההחלטה. ילד שמערכת הרווחה חשבה שהוא צריך בכלל להיות מנותק מאמא שלו, באימוץ סגור, שהיא לא תראה אותו יותר לעולם. שאולי היא יכולה להשאיר לו מכתב, שבגיל 18 אם הוא ירצה לפתוח את תיק האימוץ. אותו ילד הזה היום, הוא בידיים שלה. מבלי שקרה שום דבר בדרך, מקודם החליטו שהוא יהיה איתה והיום החליטו אחרת."
לולא המאבק התקשורתי - משרד הרווחה לא היה מחזיר את הילד לאם. אותו ילד הזה, הוא היום בידיים שלה. מבלי שקרה שום דבר בדרך. חנה בית הלחמי פועלת בהתנדבות למען אימהות שילדיהן נלקחו מהן ללא הצדקה על ידי משרד הרווחה. עו"ד יוסי נקר ייצג את האם בהליך להחזרת בנה לחיקה. שניהם אומרים שלולא המאבק התקשורתי הבן של ש' לא היה מוחזר אליה עד היום. עו"ד יוסי נקר אומר: "החזרת פייסבוק. ילד שהוחזר לאמו בזכות הפרסום בפייסבוק וברשתות החברתיות".
משרד הרווחה חוטף ילדים ממשפחות מוחלשות על פי המתודולגיות:
1. עבודה במחשכים בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית. 2. משרד הרווחה תוקף בעיקר אוכלוסיות מוחלשות. 3. מדיניות משרד הרווחה לשלוח פעוטות של משפחות מוחלשות לאימוץ סגור. 4. משרד הרווחה מעביר תקציבים מנופחים לעמותות לטפל בילדים שניתן לסייע במסגרת הקהילתית ברבע עלות. 5. משרד הרווחה מקצה את התקציבים להוצאת הילד מהבית. 6. מדיניות משרד הרווחה היא קודם כל לבדוק אפשרות אימוץ או הוצאה מהבית. 7. מדיניות משרד הרווחה מושפעת מלחצים (לרבות שוחד) מעמותות מופרטות של אומנה, אימוץ, פנימיות, מרכזי חירום ועוד... 8. התרבות הארגונית של משרד הרווחה היא הוצאת ילדים מהבית בשרירות לב. 9. משרד הרווחה מורח את הציבור בוועדות בדיקה פיקטיביות שמסקנותיהן לא מיושמות לעולם. 10. משרד הרווחה מונע ממשפחות ייצוג הולם בועדות החלטה סטטוטוריות המכריעות גורל הילדים והמשפחה.
נובמבר 2014 - יעל דן - גלי צה"ל - פשעי לשכת הרווחה רחובות - הודיעו לכל בתי החולים בארץ לחטוף את תינוקה של מימי מיד בהיוולדו. סיפורה של מימי בחודש התשיעי להריונה שחייבת ללדת בניתוח קיסרי ורשויות הרווחה הורו לכל בתי החולים בארץ לחטוף ממנה את עוברה מיד בהיוולדו. מימי עומדת ללדת ברשות הפלשתינית כדי להגן על תינוקה מסחר במוסדות משרד הרווחה.
ספטמבר 2014 - דרכי רמיה וצביעות שר הרווחה מאיר כהן, מצד אחד מרח את הציבור בוועדת סילמן שנועדה כביכול לקבוע יחס הוגן למשפחות אומללות שרשויות הרווחה תולשות ילדיהן מבתיהן, מצד שני נותן מאיר כהן גיהוי מלא לרשויות הרווחה המבזות את ועדת סילמן. גם אם זה לא יעזור. הגשתי תלונה.
לכבוד: מר מאיר כהן, ח"כ שר הרווחה רח' קפלן 2, קרית בן גוריון, ירושלים
א.נ., הנדון: תלונה נוספת נגד לשכת רווחה איכילוב פתח תקוה
מוגשת בזו תלונה נוספת נגד לשכת רווחה פתח תקוה. 1. ביום 24.4.14 מנעה עו"ס יהודית פינקלשטיין מהח"מ לייצג את לקוחו, XXXX, בישיבת ועדת החלטה. 2. הנ"ל דרשה כי הח"מ לא ידבר בועדה מטעם לקוחותיו. 3. אציין כי בסעיף 6 למסקנות ועדת סילמן הובטח "הסדרה והבטחה של ייצוג משפטי על ידי המדינה למשפחות נזקקות (הורים וילדים) בדיוני הוועדות להגנת הילד" (שמם החדש של ועדות ההחלטה). 4. עו"ס יהודית פינקלשטיין טענה כי "מסקנות ועדת סילמן הן בגדר המלצות". 5. עו"ס יהודית פינקלשטיין טענה כי ועדת ההחלטה אינה ועדה משפטית. 6. עו"ס יהודית פינקלשטיין פגעה בזכויות הכי בסיסיות של הורים. 7. לצערי גיביתם את ההתנהלות של עו"ס יהודית פינקלשטיין. בתשובה לתלונתי, במכתב גב' שושנה שרי ג'יבלי מיום 18.6.14 בו נאמר מניעת השתתפות עו"ד בועדת החלטה היא "בהתאם לנהלים ולהנחיות של הוראת התע"ס 8.9 בנושא ועדות תכנון טיפול". גב' ג'יבלי טענה כי ועדת תכנון טיפול "הינה ועדה מקצועית ולא ועדה משפטית". גב' ג'יבלי טענה כי "דו"ח ועדת סילמן טרם יושם ולפיכך המחלקות פועלות בהתאם להוראות התע"ס". 8. אדגיש, טענות גב' ג'יבלי הם גיבוש של שטויות. ועדת תכנון טיפול היא ועדה משפטית. 9. אלא שהגיבוי שנתתם מהווה קרקע פוריה להתנהלות בלתי חוקית. 10. ביום 14.9.14 בבוקר ביטלה מחלקת הרווחה בפתח תקווה ישיבת ועדת החלטה שהיתה קבועה לשעה 13:00 משום כוונת הח"מ להשתתף בישיבה במסגרת תפקידו. 11. הישיבה בוטלה לאחר שהלקוח הודיע (באומץ) שהוא מתכוון להגיע עימי, וזאת לאחר שביום 9.9.14 הודיעה עו"ס מור ישי אברי ללקוח: "״אל תבוא עם עורך הדין שלך, הוא לא סימפטי. הוא יכול לבוא רק בתור אורח״. 12. כבוד השר, מעולם לא התיימרתי להיות סימפטי, לא כלפיך ולא כלפי אף אחת מעובדות הרווחה. אני מבצע את תפקידי, בלא מורא ובהגינות המלאה והראיה מספר הילדים שהחזרתי להוריהם. 13. כבוד השר, מחלקת הרווחה של עירית פתח תקווה ביזתה אותך ואת מנכ"ל משרדך ושמה אותכם ואת דבריכם בעניין ועדת סילמן ללעג ולקלס. 14. כפי שכבר כתבתי, התנהגות מחלקת הרווחה בפתח תקוה אינה חריגה בנוף מחלקות הרווחה ברחבי הארץ. 15. התפיסה כאילו ועדת החלטה אינה ועדה משפטית היא תפיסה מעוותת ולא נכונה. אמר כבר נשיא אחד של בית המשפט העליון בעבר "מלוא כל הארץ משפט". 16. אדוני השר, היה ברור לי שדו"ח ועדת סילמן לא ייושם והנה בדבר הכי פשוט שאינו מזקיק תקציבים, הוא לא מיושם. הרי יכולת לשנות את נוהלי המשרד מזמן. בשביל זה לא צריך את אישור הכנסת. 17. התנהלות המשרד בראשותך, הנותנת גיבוי לפגיעה בזכות האלמנטרית של הורים להיות מיוצגים, הינה לא פחות מפארסה אחת גדולה. 18. הנך נדרש לפתוח בבירור התלונה בהתאם לחוק.
בכבוד רב,
יוסי נקר, עו"ד
העתק: עו"ד דורון ברזילי- ראש לשכת עורכי הדין – הגיע הזמן לעמדה ברורה של הלשכה בעיניין. עו"ד אתי שליכטר – יו"ר ועדת נזקקות ורווחה - לשכת עורכי הדין מר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה
14.09.2014 - עו"ד יוסי נקר דף פייסבוק - תלונה נוספת נגד לשכת רווחה איכילוב פתח תקוה
יולי 2014 - המשחק המכור של מכוני אבחון וטיפול ורשויות הרווחה נגד המשפחה הנקרת בדרכם.
להלן סטטוס בפייסבוק שפורסם ע"י עו"ד יוסי נקר בעניין קשרי רשויות הרווחה ופקידות הסעד עם מכוני מסוגלות הורית, אבחונים וטיפולים: "מכון שלם" וכן "מכון טריאסט שריג".
קשרים אלו בין פקידת הסעד למכונים מאפשרים לפקידת הסעד לבחור מכוני אבחון כרצונה שיכתבו חוות דעת ע"פ דעתה ומהווים לחץ על המכונים לכוון את חוות הדעת לרצון פקידת הסעד. פקידת הסעד היא גם קובעת מקום הימצאו של הקטין, הסדרי ראיה מציגה את הקטין ואת ההורים בבתי משפט הרואים המלצותיה כסוף פסוק. קשרים אלו בין רשויות הרווחה למכוני אבחון וטיפול הינם ניגוד עניינים חמור וקרקע פוריה לרמיה ושחיתות.
להלן הסטטוס מאת עו"ד יוסי נקר מיום 28 ביולי 2014:
למי שהיה ספק על העובדה שלרווחה יש חוזה עם מכון שלם המספק חוות דעת על פי הזמנת הרווחה. להלן אימייל שקיבלתי מפקידת סעד, זה עתה: יוסי שלום רב, קיבלנו אישור כולל המימון לאבחון פסיכודיאגנוסטי ובדיקת אינטראקציה לשתי הקטינות XXXX וYYYY) . XXXX כבר אובחנה לגביה צריך רק השלמת אבחון ) המכונים איתם יש לנו חוזה התקשרות הם "מכון שלם" וכן "מכון טריאסט שריג". המשפחה יכולה לבחור אחד מהם , כאמור הכל במימון שלנו. אנא היה עימי בקשר בברכה, (הפעם לא נפרסם את שמה)
סוף ציטוט
לרשויות הרווחה יש חוזים עם מכון שלם המספק חוות דעת על פי הזמנה - סטטוס בפייסבוק מאת עו"ד יוסי נקר
קישורים:
מכון שלם בע"מ – חוות דעת שקרית ומרעילה נגד אמא ובנה - יולי 2014 - ד"ר מרדכי שרי פסיכולוג ובעלים של מכון שלם בע"מ, כתב חוות דעת סתורה ומבולבלת, המגוללת על האימא את האחריות לכך שהאבא נוהג באלימות כלפי בנם - סיבת הגירושים של ההורים היתה אלימות האב כלפי האם ובנה. נגד האב הוצאו מספר צווי הגנה. להורים משמורת משותפת על בנם. לאחרונה התרבו מקרי האלימות של האב כלפי הקטין, כשהאב מותיר על גופו של בנו סימני חבלות. הילד מסר בבית הספר למחנכת שלו:...
מכון שלם בע"מ – שיטות תמחור תמוהות לבדיקת מסוגלות הורית - יולי 2014 - כחלק מתעשיית מדיניות הסחר בילדים שמתווה משרד הרווחה מזה שנים רבות בשם "טובת הילד", מאחורי דלתיים סגורות ללא ראיות, מסתמכים רשויות הרווחה על חוות דעת מומחים כאלה ואחרים...
7 ביולי 2014 - מתוך סטטוס בפייסבוק עו"ד יוסי נקר - ההתנהלות המזוהמת של עובדת סוציאלית נילי מלשכת הרווחה נתניה - אי מסירת מסמכי ועדת החלטה להורים כדי לסחור בילדיהם
תחילת ציטוט: פניתי לפני כשעה לרווחה נתניה, עו"ס נילי, והסברתי לה ביחס לועדת החלטה שאמורה להיערך מחר, שהנם אמורים למסור את הדוח שהוכן לועדה לאם מספיק זמן מראש. אמרה לי שעל פי ההנחיות שלה היא לא חייבת. אמרתי לה שלדעתי היא חייבת ואם לא תמסור אמליץ לאם לא להגיע לועדה. החוצפה הזאת לא למסור להורים מראש את נושא הועדה ועיקרי הטענות נגדם היא התנהגות נמשכת בכל לשכות הרווחה. עאלק ועדת סילמן. השערוריה הזאת נמשכת ולא נפסקת. פשוט אין עם מי לדבר.
עדכון 15:50- נמסר לי שהעו"ס התקשרה לאם והודיעה שהיא שולחת בפקס.
סוף ציטוט
ההתנהלות המזוהמת של עובדת סוציאלית נילי מלשכת הרווחה נתניה - אי מסירת מסמכי ועדת החלטה להורים כדי לסחור בילדיהם
יוני 2014 - עו"ד משכית בנדל ועו"ד יוסי נקר בראיון בטלביזיה חינוכית מדברים על חוק הנוער וועדת החלטה בענייני הוצאת ילדים מהבית.
יוסי נקר נציג שני סעיפים מרכזיים בחוק הנוער טיפול והשגחה, סעיף 2 וסעיף 3. סעיף 2 מגדיר מהו ילד נזקק וסעיף 3 מה עושים עם הילד הנזקק. הגדרות הנזקקות הן אפורות וניתנות לתייג כל ילד כילד נזקק, לדוגמא סעיף 2.6 קובע נזקקות לילד ש: "שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת". זוהי הגדרה מכלילה ולא מדויקת וניתן לתייג כל ילד כנזקק.
עו"ד משכית בנדל מציגה ועדת החלטה. ועדת ההחלטה אינה מוגדרת כלל בחוק מה שמאפשר לכל ראשי ועדה לעצה את הועדה כרצונם, אין פרוטוקול, וההורים בד"כ לא מיוצגים. רשויות הרווחה מהלכות אימים על ההורים בועדות החלטה ומאימות כי יתלשו את כל הילדים מהבית ויםזרו אותם בפנימית במידה ולא ישתפו פעולה (יצייתו לרשויות הרווחה ונציגיהם).
