‏הצגת רשומות עם תוויות אילה חסון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אילה חסון. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 18 בדצמבר 2019

אילה חסון: "פרקליט המדינה לא רק יהיר, אלא גם נקמן ומניפולטור"

מתוך 103 fm - 16.12.2019, שיחה על פרקליט המדינה שי ניצן והפרקטיקה של פרקליטות המדינה:
אילה חסון: "אני רוצה לתרום את התובנה שלי לשיחה הזאת. אני מתחברת למה שאמרתם, שהוא איש חכם וידען. אני רוצה להגיד שהוא לא רק יהיר אלא גם נקמן ומניפולטור ברמה הגבוהה ביותר שהכרתי. הוא לוקח מידע ועושה בו מניפולציה בהתאם לצרכים המשרתים את האג'נדה שלו באותו קייס. ראיתי זאת לנגד עיני כשהוא התמודד עם ראיות פורנזיות ועדות מפוברקת של עדה בפרשה של מוות של ילד בן 16 והוא עשה את המניפולציה הכי נבזית בחקירה שאפשר להעלות על הדעת. אבא של גל בק אמר לי את המשפט הכי מצמרר ששמעתי. שהוא קם כל בוקר ומקלל את שי ניצן על מה שהוא עשה לנו אך הוא רוצה שהוא יסלק את נתניהו ולכן הוא שותק עכשיו".



עו"ד רוטמן: "המשפט האחרון שלך הוא מאוד מאפיין. במידה מסוימת היה קונצנזוס מאוד רחב מימין ומשמאל שהפרקליטות היא גוף חולה. הדוגמא שאת הבאת והביקורת של גרסטל, למרות כל הדברים הטובים שאפשר לומר על הפרקליטות, היא גוף חולה. שי ניצן אמר שאיבדו את האמון במערכת המשפט כי הפוליטיקאים תוקפים אותנו. ההיפך הוא הנכון. הסיבה היחידה שיש עוד אנשים שנותנים אמון בפרקליטות זה כי היא משרתת אותם פוליטית כי הם נפטרים מהיריב הפוליטי מספר אחת שלהם – בנימין נתניהו. הרבה מאוד אנשים מהמרכז ומהשמאל היו שמחים לעשות טיפול שורש בפרקליטות רק הם אומרים שזה לא הזמן כי הפרקליטות עושה בשבילם את העבודה כרגע ונפטרת מנתניהו. אני חושב שהדבר הזה חמור, הוא משחית את המערכת הפוליטית שלנו כשאי אפשר לנהל דיון לגופם של דברים על הכשלים, בין היתר גם בחקירות נתניהו. המערכת פוליטית התקשורתית נותנת הנחות סלב מטורפות לפרקליטות על המון כשלים כי היא מטפלת להם בנתניהו כרגע".

יום ראשון, 17 בנובמבר 2019

כתבה אילה חסון על פרקליט המדינה שי ניצן

נובמבר 2019 - כתבה של אילה חסון ערוץ 13 על פרקליט המדינה שי ניצן




המחמאות - והביקורת: שש שנות כהונתו של פרקליט המדינה
בעוד כמה שבועות יסיים שי ניצן את תפקידו בתור אחד האנשים החזקים במדינה. בשנים האלה הוא היה אחראי לכמה מכתבי האישום המשמעותיים במדינה, אך גם זכה ללא מעט ביקורת. "מי שומר על השומרים?"

פרקליט המדינה שי ניצן ניצב בימים אלה באחד הצמתים המרכזיים בחיי המדינה, וגם בקריירה שלו עצמו. בשבועות הקרובים, אולי אפילו בימים הקרובים, הוא יצטרך להכריע בתיקי ראש הממשלה. המערכת שבראשה הוא עומד סופגת ביקורת רבה, ולעתים גם מתקפות ישירות של נתניהו עצמו, ומואשמת ברדיפה פוליטית ובאכיפה בררנית. "זה האיש הכי חזק שיש. נרצה או לא נרצה - אנחנו חיים במדינה שאין תפקיד חזק מיועץ משפטי ופרקליט המדינה - לטוב ולרע", ציין עו"ד ששי גז, מבכירי הפרקליטים בישראל.

בפרשת הנשיא קצב ניצן זכה לביקורת רבה סביב התנהלותו בתיק, שבסופו נגזר על הנשיא לשעבר 7 שנות מאסר. "הוא הגן על קצב, הוא לא השאיר לצוות ההגנה שלו צורך בכלל להגיד אולי כמה משפטים בודדים", ציינה עו"ד כנרת בראשי, שייצגה בפרשת קצב. הפרקליטות חתמה על קצב על הסכם טיעון. הנפגעות עתרו לבג"ץ נגד העסקה. שי ניצן הגן בבג"ץ על ההחלטה ללכת עם קצב לעסקת הטיעון, וטען שאם הפרקליטות הייתה מגישה כתב אישום נגד קצב על האונס של א' ממשרד התיירות, קצב היה זוכה לזיכוי קולוסאלי, כי אין שום ראייה שתוכיח אונס. בסופו של דבר קצב הוא זה שהפיל את עצמו וביטל את עסקת הטיעון, וכידוע, ביהמ"ש דווקא כן מצא ראיות לכך שקצב אנס את א' ושלח אותו ל-7 שנות מאסר.

פרשה נוספת שחשפה אותו לביקורת רבה הייתה סביב מינויה של נשיאת ביהמ"ש המחוזי הילה גרסטל לתפקיד הנציבה שאמורה לפקח על הפרקליטות. גרסטל כתבה דוחות נוקבים נגד התנהלות הפרקליטות ואף השמיעה במספר הזדמנויות שונות הערות אישיות נגד ניצן. ניצן כועס עליה מאוד, לאחר עימותים ממושכים, גרסטל התפטרה מהתפקיד. "אם תשאלי אותם הם יגידו שהיא חרגה יותר מדי מתפקידה", ציין עו"ד גז, "היא הייתה שופטת מאוד מוערכת, נשיאת בית המשפט, מועמדת לעליון, ורק העיזה לכתוב דוח שלא מצא חן בעיניהם והחליטו שהיא לא מתאימה להם לתפקיד. הם ראו שהיא הולכת לעשות יותר מדי סדר".

"יש לנו פרקליטות מצויינת", ציין גז, "הם אנשים כשרים אבל יותר מדי חזקים. וכשיש לך כוח כל כך חזק אותי כפרקליט וכאזרח - זה נורא מטריד. אין כמעט ביקורת עליהם וזה מפחיד אותי. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים". בעוד חודש ניצן יסיים שש שנים בתפקיד. השנתיים האחרונות שלו נצבעו בתיקי נתניהו. ניצן חטף משמאל שדרשו שיזדרז ויאיץ את החקירה, אבל בעיקר מימין, וגם משר המשפטים. ברור שהבעד והנגד של הציבור נובעים לא מעט מתוך השקפת עולם, וזה לא מה שצריך להדאיג את ניצן. מה שחשוב לציבור, למערכת ולפרקליטות הוא אמון הציבור. "שי ניצן הוא אחד האחראים הגדולים לזה שאמון הציבור בפרקליטות קורס בזמן הקדנציה שלו", ציין אלדד יניב.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "בתקופה האחרונה שלא במקרה גורמים רבים תוקפים באופן אישי את פרקליט המדינה. במסגרת הזו מועלות גם השמצות וטענות מופרכות המובאות לרוב בשם גורמים אנונימיים ומבלי שהוצגו להן תימוכין בסיסיים, כדוגמת חלק מהדברים שהבאתם לתגובתנו. לגופו של עניין: בפרשת קצב ייצג ניצן את עמדתו של היועמ"ש, עמדת המדינה התקבלה. הדברים שכנרת בראשי מייחסת לשי ניצן, באופן תמוה רק לאחר שנים ארוכות, כאילו שיקר לבג"ץ, הם שקר מוחלט".

"בנוגע לפרשת אפי נוה – אין ולא היה לפרקליט המדינה שום ניגוד עניינים או נגיעה אישית בעניין. רשויות אכיפת החוק קיבלו מידע לפיו העיתונאית הדס שטייף מחזיקה בידיה טלפונים של אפי נוה ובהם חומרים שמבססים חשד לכאורה לעבירות חמורות ביותר. המשטרה פנתה לקבלת הנחיות בעניין זה. נוכח הפגיעה בפרטיותו של נוה ובני שיחו מחד והאינטרס הציבורי המובהק בחקירת הנושא מאידך, הורה פרלקיט המדינה שלא לעיין בטלפונים אלא לפנות לביהמ"ש כדי לבקש אישור לעיון מצומצם ומוגבל, שימוקד לנושא החשד החמור בלבד, וכך אכן נעשה וההיתר ניתן".

"לבקשת הפרקליטות, אף הוצא צו האוסר לפרסם את תוכן המידע שנתפס והגורמים השונים שהחזיקו במידע נדרשו למסור אותו לרשויות. אשר לטענה כאילו פרקליטה התלוננה בפני השופט רוזן נגד פרקליט המדינה – שום פניה בעניין זה לא הגיעה לפרקליט המדינה מהשופט רוזן ובכל מקרה מדובר בטענה מופרכת והזויה. כמו כן, בניגוד לנטען, פרלקיט המדינה איננו מתנכל לעיתונאים".


יום ראשון, 29 במרץ 2015

אנה מספרת על התעללות ואונס במשפחת אומנה

מרץ 2015 - רשת ב - אילה חסון - תחקיר של יפעת גליק על אונס והתעללות בילדים במשפחות אומנה של משרד הרווחה. משרד הרווחה תולש מידי שנה אלפי ילדים מביתם ומשפחתם ומפקירם במסגרות חוץ ביתיות לאונס והתעללות.
יפעת גליק: אנחנו נביא תמונת מצב של משפחות האומנה בשנים האחרונות בישראל, שצריך להסביר מה זה קודם כל משפחת אומנה בישראל? ילדים שחוו הזנחה אצל ההורים הביולוגיים והועברו למשפחות אומנה כדי שיתנו להם קורת גג, חום ואהבה ושיעניקו להם את הביטחון שהיה כל כך חסר להם, ואנחנו חושפים עדויות קשות מאוד של ילדים שעברו התעללות מינית מידי ההורים האומנים במשפחות האומנה, וכשניסינו להבין מה גרם לכל זה, מי שומר בעצם על הילדים האלה, הגענו לממצאים שבחלק מהמקרים שירותי האומנה בכלל לא מפוקחים על ידי משרד הרווחה.



יום שבת, 28 במרץ 2015

משרד הרווחה מפקיר ילדים לאונס והתעללות במשפחות אומנה

תחקיר ערוץ 1 - יפעת גליק: משרד הרווחה מפקיר ילדים לאונס והתעללות במשפחות אומנה
תחקיר יפעת גליק "מבט" ערוץ 1: עדויות קשות על התעללות פיזית ומינית בילדים שנשלחו לאומנה, שמשרד הרווחה שאמור היה לפקח על הילדים – לא עשה זאת.
"את הפעם הראשונה אני לא זוכרת אבל אני זוכרת את המיליון פעמים שקרו. מפחיד אותי לפתוח את הדלת הזאת.
"אני לא מתביישת. אני לא עשיתי שום דבר. הם זה שהתעללו בי ופגעו בילדה קטנה".
העדויות הקשות שתשמעו לאורך התחקיר הזה היו מנת חלקן של הצעירות האלה במשך שנים. סיפורם המטלטל של הקורבנות הפגועים מלמד גם על העדר פיקוח של מערכת אחת, מסואבת מדי, אטומה מדי, שיכלה למנוע הזנחה והתעללויות מיניות.
בישראל כ- 3,000 ילדים שוהים אצל משפחות אומנה, שאמורות לטפל בהם במסירות. לצורך כך הן גם מקבלות תגמול כספי ממשרד הרווחה.
אנה מציגה אלבום תמונות:
"זאת אני".
– כשאת מסתכלת על הילדה הזאת, מה את חושבת עליה?
"שהייתה מחייכת בתמונות, חשבה שהכל בסדר אבל כלום לא בסדר. אני תמיד מחביאה אותו (את האלבום) לא להיזכר בילדות."
שמונה תמונות, זה כל מה שיש לה, לאנה, מילדותה המוקדמת. נולדה בברית המועצות להורים קשי יום, סבלה מהזנחה קשה ועלתה לישראל. בגיל 6 נשלחה לפנימייה משם למשפחה אומנת. חשבה שהנה סוף סוף תזכה לחיבוק.
"לפעמים אני יושבת ובלילות בוכה ונזכרת איך הם יכולים לקחת ילדה קטנה ולהתעלל בה ככה. מה יש לילדה קטנה? מה, חזה? מה? הכל קטן אצלה".
– את זוכרת את הפעם הראשונה?
"זוכרת. זוכרת ולא אשכח אף פעם".
אנה מספרת שהאב האומן שלה, שאמור היה להגן עליה, הוא גם האיש שפגע בה.
"זה התחיל בזה שהוא התחיל לגעת בי. אמרתי לו: אני לא רוצה. והוא הכריח. היה מראה לי סרטים כחולים. הייתי יושבת ולא מבינה מה קורה. הייתי קופאת, קופאת על הספה, קופאת. רציתי למות."
קולה של דנה – אביה האומן אנס אותה:
"אמא שלי נפטרה כשהייתי בת שלוש. אבא שלי נפל לסמים, החליטו להעביר אותי לבית יתומים ומשם העבירו אותי למשפחת אומנה".
– כמה פעמים קרה מה שקרה?
מרץ 2015 - "מגיל 4 עד גיל 12, אי אפשר לספור. ידעתי שככה מתנהלים, ככה. זה היחסים בין הורים וילדים. לא ידעתי שמשהו לא בסדר. הייתי נבוכה, לא רציתי גם לפגוע בו כל הזמן, הרגשתי גם כאילו אני חייבת לו המון. בעצם בגיל 12 רק הבנתי ש… אחותי הגדולה דיברה אתי שאני ילדה בוגרת ואני צריכה לשמור על הגוף שלי. ופתאום הבנתי שמשהו לא בסדר. איך זה שאני צריכה לשמור על הגוף שלי, ובעצם מישהו נוגע בגוף שלי".

עו"ד רוני אלוני סדובניק: העובדות הסוציאליות שאמורות לעשות איזשהו פיקוח תקופתי פונות להורים האומנים לראות מה קורה עם הילד. ואם ההורים האומנים מנסים להסתיר מה באמת קורה לילד?

ד"ר יעל קולסקי, פסיכיאטרית, מטפלת בנפגעות תקיפה מינית: ילדה שנפגעת תקיפה מינית היא מפוחדת, מבוהלת. התוקף מן הסתם יושב לידה, היא בוודאי ובוודאי לא תאמר שום דבר.

אנה: "ילדה קטנה יושבת לידך. מה את בכלל שואלת את האימא, אם הכל בסדר? בטח היא תגיד שהכל בסדר! את לא רואה שילדה קטנה יושבת לידך, את לא תשאלי אותי אם הכל בסדר?"

אחד מכל 3 ילדים המתגוררים במשפחת אומנה לא נפגשים כלל עם עובדים סוציאליים. כך עולה ממחקר של מכון ברוקדייל, שמומן על ידי משרד הרווחה.

דנה: "היא הייתה יושבת עם האבא 10 דקות ופשוט הולכת".
– לא שאלה אותך איך אתצ מתאקלמת?
"לא, כלום".
יואה שורק – חוקרת מכון ברוקדייל: הם הסבירו שזה נובע גם מכך שיש להם זמן לפגוש משפחה פעם בחודש. ואז בביקור של שעה וחצי, לא מגיעים לזה.
עוד עולה מן המחקר כי כמחצית מן העובדים הסוציאליים שכבר נפגשים עם הילדים, אינם בעלי ניסיון כלל על פי הקריטריונים שקבע משרד הרווחה, לא כולן עברו גם הכשרה מתאימה לקראת התפקיד המורכב. 32% מהעובדים הסוציאליים מטפלים במספר ילדים גדול יותר משנקבע בתקנות.

ד"ר יעל קולסקי, פסיכיאטרית, מטפלת בנפגעות תקיפה מינית: אני חושבת שזה ממש הזוי. אני הייתי מצפה שעל 10 ילדים יהיה עובד סוציאלי ופסיכולוגית, ממש מערכת.

עם נתונים כאלה, לא מפתיע שאצל אנה, דנה וגם במקרים נוספים נאלצים ילדים קטנים להתמודד בעצמם עם הטראומה בזמן שאנשי המקצוע לא מבחינים בסימני המצוקה.

ד"ר יעל קולסקי: יש ניואנסים שמאוד אופייניים והם בוודאי ובוודאי נמצאים יותר במקומות אחרים מאשר בתוך המשפחה. כלומר בגן או במשחקים עם חברות, וזה בעצם מה שצריך לבדוק אם רוצים לראות האם יש חשד לפגיעה מינית.

אנה: "הייתי צועקת וכועסת ולא רגועה והייתי מעיפה בבית ספר כיסא בגלל ה… שיראו, שישימו לב שאני עוברת משהו. כי לא יכולתי להתבטא בפה".

דנה: "אמרתי שלא טוב לי ושאני לא רוצה לחזור הביתה והזמינו אותו לשיחה, ו… אחר כך הוא יצא מהדלת, הוא לקח אותי הביתה והוא נתן לי עונש על זה שאני משקרת, ואמרו לי שאני משקרת".

אף שהרשויות לא האמינו לדנה, בסופו של דבר נחשפה הפגיעה המינית שעברה. נגד האב האומן נפתח תיק במשטרה ודנה, היא הורחקה משם. אלא שנוסף לדנה, "טופלו" תחת קורת הגג הזו עוד שני ילדים ואיש לא מיהר להוציאם מן הבית. כמה חודשים לאחר מכן, כשסוף סוף יצאו אף הם ממסגרת משפחת האומנה, התברר שהאב האומן תקף גם אותם.
נינה – אביה האומן אנס אותה: כלום! פשוט החזירו אותו הביתה, זה כאילו… את מבינה למה אני לא סומכת על אף אחד? אף אחד לא באמת מעניין אותו. לא באמת איכפת למישהו מה עובר, מה יכול לקרות שם במקומות כאלה? כשהייתי בת 13 זה התחיל. מה היה השיא? אני לא יכולה להגיד את זה".

רק כשנינה הייתה בחודשי הריון מתקדמים רשויות הרווחה התעוררו. בת 14 בלבד, ילדה נינה בן והוא נמסר מיד לאימוץ. מי שהכניס אותה להריון היה אביה האומן.
נינה: "בואי נגיד, אם היו שואלים אותי מה קורה בבית, הייתי אומרת. אבל… לא היה מישהו שבא ושאל והתעניין".

עו"ד רוני אלוני סדובניק, מייצגת נפגעות עבירות מין: אדם שהיה ידוע שהוא מובטל, אלכוהוליסט, בעל מחלת נפש, וממש משפחה לא מתפקדת. הוא אנס אותה במשך שנים, הוא לא שלח אותה לבית ספר, השתמשו בה כמשרתת של המשפחה.
אז מי בעצם קובע איזו משפחה תשמש משפחת אומנה? בשנת 2001 העביר משרד הרווחה את האחריות לטיפול בשירותי האומנה לגופים פרטיים, שאמורים לעבור מכרז. במילים אחרות: הפרטה. המשמעות: על כל ילד שמגיע למשפחה אומנת, מקבלים הגופים תשלום.


בפועל, טעויות קורות.

– אתם לא עברתם מכרז מ- 2001?

"נכון, נכון."

וכשמשרד הרווחה מודה שכמה מן הגופים לא עברו מכרז, מי קובע האם משפחה ראויה לשמש אומנת?

שלוה ליבוביץ, מפקחת אומנה ארצית משרד הרווחה (צוחקת): אני לא יודעת מה קורה שם. אני לא יודעת. אני לא נכנסתי לשם. אנחנו לא נכנסים למקום. אנחנו נכנסים רק למקומות, למשפחות, שבהם יש… שעברו מכרז. יכול להיות שמשפחות אולי אצלנו לא היו עוברים את תהליך הבדיקה, ויכול להיות שהליווי המקצועי… אני לא יודעת מה קורה שם.


הכשל בטיפול בילדי אומנה לא נגמר בהעדר פיקוח או ליווי מקצועי מתאים. מתחקיר יפעת גליק "יומן" עולה כי פגיעות בילדים מושתקות בחסות החוק.
ועדת פטור מחובת דיווח למשטרה בגין פגיעה מינית במשפחת אומנה


ועדת פטור מחובת דיווח למשטרה בגין פגיעה מינית במשפחת אומנה. צילום מסך מתוך התחקיר של יפעת גליק

עו"ד רותם אלוני דוידוב, מייצגת נפגעות עבירות מין: יש מנגנון שנקרא "ועדות פטור" שהן נותנות פטור מחובת דיווח כדי שרשויות הרווחה יוכלו לפתור את הבעיה בצורה טיפולית יותר ולא דרך מעורבות אקטיבית של המשטרה.

בשנת 2013 דנה הוועדה המיוחדת בכ- 1,300 בקשות לפטור מחוובת דיווח על פגיעה. כמחציתן קיבלו פטור קבוע. נתונים דומים התקבלו בשנים הקודמות.

שלוה ליבוביץ מפקחת אומנה: חלק גדול מהתיקים לא באים לידי ביטוי בצד הפלילי.

מה הקריטריונים לקבלת פטור מדיווח למשטרה על הורים שמתעללים בילדים, אתם שואלים? בתשובה רשמית של משרד המשפטים נאמר לנו כי קיימת טיוטה למיסוד הקריטריונים אך זו טרם אושרה באופן סופי.

עו"ד רוני אלוני סדובניק, מייצגת נפגעות עבירות מין: המצב הנפשי שלהם בהעדר טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, מידרדר, הולך ומידרדר, והם פשוט הופכים אחר כך להיות כלי שבור שקשה מאוד בכלל לתקן אותו.

ד"ר יעל קולסקי, פסיכיאטרית, מטפלת בנפגעות תקיפה מינית:נדיר מאוד שמישהי תשתקם. וגם אם היא תשתקם, זה יקח שנים ארוכות מאוד, מאוד ארוכות של טיפול.
אביה האומן של נינה הורשע באינוס. דינו נגזר ל- 13 שנים. הוא נפטר בכלא ממחלה. צילום מסך מתוך התחקיר של יפעת גליק
אביה האומן של נינה הורשע באינוס. דינו נגזר ל- 13 שנים. הוא נפטר בכלא ממחלה. צילום מסך מתוך התחקיר של יפעת גליק
אביה האומן של נינה הורשע באינוס, דינו נגזר ל- 13 שנים. הוא נפטר בכלא ממחלה.
נינה: "זה משפיע על המון דברים. על חיי חברה, על הזוגיות, על קושי לבטוח באנשים, להסתובב בחוץ, בערב".
אביה האומן של דנה הורשע באינוס וריצה 11 שנות מאסר. היום הוא אדם חופשי לאחר שנוכה שליש מעונשו


אביה האומן של דנה הורשע באינוס וריצה 11 שנות מאסר. היום הוא אדם חופשי לאחר שנוכה שליש מעונשו. צילום מסך מהתחקיר
אביה האומן של דנה הורשע באינוס וריצה 11 שנות מאסר, היום הוא אדם חופשי לאחר שנוכה שליש מעונשו.
דנה: "מבחינתי כל אדם יש לו איזה אינטרס או רצון לפגוע, אני לא מאמינה בעצמי. רוצה להאמין שזה יקרה יום אחד."
המשטרה סגרה את התיק הפלילי נגד אביה האומן של אנה לאחר שנפטר ממחלה במהלך תקופת החקירה


המשטרה סגרה את התיק הפלילי נגד אביה האומן של אנה לאחר שנפטר ממחלה במהלך תקופת החקירה. צילום מסך מתוך התחקיר
המשטרה סגרה את התיק הפלילי נגד אביה האומן של אנה, לאחר שנפטר ממחלה במהלך תקופת החקירה.
"אנה: לא רק שפגעו בי והורידו בי את האמון, אני מורידה את העיניים. אני לא מסוגלת להסתכל בעיניים של בנאדם, כי אני לא מאמינה בו. אני אומרת לעצמי: תאמיני בעצמך".
אנה שקועה בחובות עד צוואר. בימים אלה היא עובדת בניקיון אבל חולמת יום אחד להיות קוסמטיקאית.
אנה: "לפעמים אני, כן, נשברת. כל בוקר לקום ולשרוד, ועוד לשרוד, ועוד לשרוד. ודי, כמה אפשר? כמה אפשר לשרוד?"

יום שישי, 13 בפברואר 2015

חוה לוי - פקידת סעד ארצית לחוק הנוער לא יודעת כמה ילדים הוציאה בכפייה מבתיהם

פברואר 2015 - רשת ב עם אילה חסון - חוה לוי - פקידת סעד ארצית לחוק הנוער לא יודעת כמה ילדים הוציאה בכפייה מבתיהם.
לא יאמן, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חוה לוי אומרת שהיא אוספת נתונים לבדוק כמה ילדים היא ועמיתותיה תלשו מביתם ומשפחתם וכפו אותם במוסדות, אומנה אימוץ ועוד...
מדובר במדיניות אלימה לסחר בילדים והרס משפחות תוך העלמת עין מכוונת של פקידים מושחתים במשרד הרווחה.
כיצד מנהל משרד הרווחה נושא כה מהותי של הוצאת ילדים מהבית אם הפקידים הבכירים אינם יודעים כמה ילדים כלואים בצו בית משפט במסגרות חוץ ביתיות?



יצוין כי גם בפברואר 2008 חשפה מרב בטיטו בתחקירה "יתומי הרווחה" כי משרד הרווחה אינו מנהל רישומים אודות ילדים שפקידות הסעד תלשו מבתיהם מה שמצביע על זלזול בחיי אדם מצד פקידי הרווחה עד כדי רצח עם.
משרד הרווחה אינו מנהל רישום על כמויות הילדים שתלש מביתם - מרב בטיטו - יתומי הרווחה - פברואר 2008
משרד הרווחה אינו מנהל רישום על כמויות הילדים שתלש מביתם - מרב בטיטו - יתומי הרווחה - פברואר 2008

יום חמישי, 12 בפברואר 2015

פקידת סעד ארצית חוה לוי מסבירה מהי מסוגלות הורית




פברואר 2015 - רשת ב עם אילה חסון. פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חוה לוי: רשויות הרווחה תולשות ילדים מביתם ומשפחתם ומפקירות אותם במוסדות, משפחות אומנה ואימוץ ללא פיקוח ומעקב. מדובר במערכת פרוצה הסוחרת בילדים ומשפחות.
חוה לוי מטילה האחריות על ההורים במידה והתפתחות הילד אינה נורמלית כהגדרתה וטוענת כי הם "חסרי מסוגלות הורית" ויש "לטפל" בהם או להוציא הילד מהבית.
חוה לוי מודה כי למשרד הרווחה אין נתונים כמה ילדים הוצאו מביתם מה שמעיד כי רשויות הרווחה מפקירות הילדים במסגרות חוץ ביתיות.
חוה לוי מכחישה כי רשויות הרווחה מוציאות ילדים בעיקר ממשפחות עניות למרות שמחקרים מראים כי רשויות הרווחה תולשות מבתיהם בעיקר ילדים ממשפחות עניות או מוצא מזרחי מה שע"פ אמנת האו"ם נחשב רצח עם.
התנהגותה של חוה לוי מצביעה על מדיניות סחר בילדים משיקולי תאוות בצע, הוצאת מביתם בכפייה בדלתיים סגורות ללא ראיות תוך שימוש במונחים עמומים "מסוגלות הורית", והפקרתם במוסדות אומנה ואימוץ לאונס והתעללות.