המשטרה התרשלה בבדיקת החשד להצתה באבו גוש"

"המשטרה התרשלה בבדיקת החשד להצתה באבו גוש": כך חושף אוריך יונתן מ – nrg ביום 25/06/2014: "בדיון בהארכת מעצרו של אחד החשודים בהצתה, תושב אבו גוש, התברר כי המשטרה לא בדקה את בגדיו ולא חקרה עדי ראייה. עורך דינו: "פעולות שכל חוקר מתחיל יודע שצריך לבצע, לא בוצעו". על רקע שריפת הענק שהשתוללה ביום 24/06/2014 בירושלים וביישוב נטף, מתברר כי המשטרה התרשלה בחקירת הצתת השריפה ​סמוך לאבו גוש בשבוע שעבר: מפרוטוקול דיון הארכת מעצרו של אחד משני החשודים באירוע, עולה כי המשטרה התעכבה בביצוען של מספר בדיקות קריטיות, שייתכן והיה בהן להפליל את הגורמים להצתה, או לשלול את מעורבותם באירוע. לפני יומיים עצרה המשטרה שני חשודים ערבים-ישראלים תושבי אבו גוש, בחשד להצתת השריפה בשבוע שעבר בין מעלה החמישה ליישובם. המשטרה חושדת כי ההצתה הייתה מכוונת, ונעשתה על רקע לאומני בתגובה למעצרי צה"ל ביהודה ושומרון. הרקע לאומני. השריפה סמוך לאבו גוש צילום: משה מזרחי בדיון שהתקיים ביום השריפה בבית משפט השלום בירושלים, ביקשה המשטרה להאריך את מעצרו של אחד החשודים, לצורך ביצוע פעולות חקירה נוספות. “מדובר באירוע חמור של הצתות מכוונות שאירעו באבו גוש, כאשר במהלך אותן הצתות ישנם נפגעים של כוחות הכיבוי שנפגעו בסיפור זה. אנו מבקשים להיעתר לבקשה על מנת לסיים את החקירה בתיק”, ביקשו במשטרה. השופטת, יעל ייטב, שאלה את נציג המשטרה בדיון: “אתה מזכיר את המילה הצתות אבל עד עכשיו אין חוות דעת המלמדת שמדובר בהצתות?” במשטרה השיבו כי קיימת חוות דעת בנושא, אך היא לא הוצמדה לתיק הבקשה למעצר. עוד טענו במשטרה כי קיים עד ראיה שטען כי ראה את אחד החשודים מצית את אחד ממוקדי השריפה בשטח. ואולם, המשטרה לא בדקה את האליבי שהציג החשוד, תושב אבו גוש, שטען כי בעת השריפה היה בכלל בביתו. במקום הותקנו מצלמות אבטחה אך המשטרה, עד היום, טרם ביצעה את בדיקת המצלמות. השופטת הקשתה: “המשיב גם טען שהיו בבית בני משפחה שראו אותו ישן בשעה שהתחוללה השריפה, האם חקרתם את בני המשפחה? את האב? האם?”. נציג המשטרה הודה: “עדיין לא חקרנו, מה לעשות עם כל החקירות שבוצעו, זה לא בוצע”. עוד התברר כי אדם שעבד בביתו של העצור, התקשר למשטרה ואמר שהוא מוכן להגיע למסור עדות על כך שהחשוד היה בביתו, בעת האירוע וכי חוקרת המשטרה ששוחחה עמו אמרה לו: “אם אתה רוצה להעיד עדות שקר, אתה מוזמן לחקירה”. השופטת הציגה את המידע הזה בפני נציג המשטרה, שטען כי הוא לא מכיר פנייה כזו. “האם אתה מוכן לחקור את האיש הזה?” שאלה השופטת ונציג המשטרה השיב: “שיבוא וימסור עדות. יש סיכוי שאם הוא ימסור עדות שקר ישא בתוצאות”. גם בשלב זה, השופטת לא הרפתה מהמשטרה: “יש שמות שמסר לך המשיב של אנשים שהיו אתו במקום השריפה כמה שעות לפני כן, האם חקרתם אותם?”. נציג המשטרה: “לא חקרנו אותם”. בנוסף גילתה השופטת כי המשטרה לא לקחה את בגדיו של החשוד לבדיקת מז”פ שהייתה מצליחה להוכיח, או לשלול, את מעורבותו באירוע. “האם יש סיבה לכך שלא בדקתם את הבגדים?”, שאלה השופטת וקיבלה תשובה ברורה: “לא”. בא כוחו של החשוד, עו”ד דוד ברהום, קרא לשופטת לדחות את הבקשה על הסף. “פעולות שכל חוקר מתחיל יודע שצריך לבצע, לא בוצעו. בדיקת אליבי שמבוססת על מצלמות וגם על עדים לא בוצעו... אין שום ראיה פורנזית, הוא לא נתפס במקום העבירה, הוא לא נתפס כשברכבו נמצאים חומרי בעירה. לא לקחו ממנו את הבגדים. חזקה על המשטרה שהיתה נותנת את הבגדים שלו אם היה להם ריח של שריפה, ובתיק זה אין עדי ראיה. המשטרה צריכה להראות ערך מוסף והתקדמות ולא שמעתי על שום התקדמות. המשיב מטיל חשד על אדם אחר, והמשטרה משחררת אותו, מדוע היא משחררת אותו?” חרף התנהלות המשטרה החליטה השופטת להאריך את מעצרו של החשוד עד ליום שישי. “עולה מהראיות שהוצגו לי, שחלק מפעולות החקירה עדיין בעיצומן, ועל הכל, עדיין לא הושלמו חקירות שיש בהן כדי לשלול את החשד הסביר או לחזקו באופן משמעותי”, קבעה השופטת. “במצב דברים זה, אני סבורה שראוי פיקוח של בית המשפט אחר התקדמות החקירה, ועל כן מצאתי שיש להורות על הארכת מעצר, בתקווה שעד אז יהיה חומר חקירה נוסף אשר את החשד הסביר עוד יותר או ישלול אותו”.

משטרת ישראל מחוז מרכז תחנת דיזנגוף ת"א - פשיטה על בית עיתונאית ביום שישי בלילה 21:40 מבלי לציין על מה

יוסי סילמן - עבריין שלא נחקר במשטרה

1 באוגוסט 2014 יום שישי בלילה 21:40 - משטרת ישראל מחוז מרכז תחנת דיזנגוף פשטה על ביתה של העיתונאית האמא ל' שאינה רואה את ילדיה מזה כחמש שנים. השוטר אורן עטיה התקשר לאמא כשהוא בכניסה לביתה ושאל אותה פרטים על מקום הימצאה ודרש ממנה לבוא להחקר בתחנת דיזנגוף תל אביב.

השוטר אורן אטיה לא ציין בפני האמא מדוע היא נדרשת להחקר במשטרת דיזנגוף כאשר נשאל.

ברקע מדובר באמא, עיתונאית אשר אינה רואה את ילדיה במשך 5 שנים ועוסקת בחקר וחשיפת מדיניות הרווחה כלפי אוכלוסיות מוחלשות.

משרד הרווחה משתמש במשטרת ישראל להשתיק את האמא העיתונאית בשיטות תמוהות כגון האירוע לעיל.

משטרת ישראל מעת לעת מופעלת ע"י משרד הרווחה בשיטות אפלות. 

ידוע המקרה של מנכ"ל משרד הרווחה העבריין יוסי סילמן אשר הורה למשטרת ישראל מרחב דן לפעול נגד האמא העתונאית ל' משום שחש מאויים מפרסום שפרסמה על פשעיו נגד הרשויות ובכך גרם לשרשרת כשלים החל מהשופטת דנה אמיר שהוציאה צו חיפוש לא חוקי ותלונה חמורה נגד משטרת מרחב דן בידי עורך דינה של ל'.

אורן עטיה יחידה מחוזית משטרת דיזנגוף ת"א - זימון עיתונאית לחקירה ביום שישי שעה 21:40

האזינו לשקרים והבלים מפיו של יוסי סילמן: גלי צה"ל - רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית

שירותי הרווחה - עבודה סוציאלית או חקירת משטרה לפירוק המשפחה והוצאת קטין/ חסוי מהבית

ד"ר לין ורנל קרימינולוגית וסוציולוגית בריטית, מדברת על שירותי הרווחה בבריטניה הדומים מאוד לישראל. התפקיד המרכזי של שירותי הרווחה הוא לבצע משימות שיטור, הם משטרה לכל דבר. מהרגע הראשון שבו אזרח פונה לשירותים אלו לקבלת סיוע, העובד הסוציאלי פותח בתהליך (חקירה) של איסוף חומר אשר ישמש נגדו בעתיד. העובד הסוציאלי אינו מידע את הפונה בכוונה על מנת לאסוף כמה שיותר אינפורמציה אשר תשמש נגדו בהמשך, ואינו מידע אותו גם לגבי ההשלכות הקשות להן הוא צפוי בהמשך, פירוק המשפחה, הוצאת אחד מבני המשפחה מהבית, ואבדן שליטה על הנעשה במשפחה.

העבודה (חקירה) של העובדים הסוציאליים אינה מתמקדת בסיוע סוציאלי למבקש העזרה, אלא באיסוף מידע נגדו. הפער הזה בין ציפיות הפונה, אזרח, לאופן טיפול של העובד הסוציאלי בלשכת הרווחה גורם לאזרחים להימנע מלפנות לשירותי הרווחה, על מנת להגן על המשפחה. התוצאה הנה שבמקום לפתור בעיות סוציאליות, שירותי הרווחה מחריפים אותן.
.

.
הנקודות העיקריות:

• העובד הסוציאלי בלשכת הרווחה אוסף מידע מהפונה לקבלת סיוע, שישמש נגדו בעתיד.
• העובד הסוציאלי אינו מידע את הפונה על מנת שישתף פעולה.
• פער הציפיות בין האזרח הפונה לעובד הסוציאלי, מעורר חוסר אמון, גורם לאזרח להימנע מלפנות ללשכת הרווחה.
• העובדים הסוציאליים בהתנהגותם מחריפים את הבעיות הסוציאליות בחברה.

קישורים:

• רצח במשפחה - מחדלי שירותי הרווחה - רוני אלוני סדובניק - 14.11.2010 - קשה להתווכח עם נתונים בשטח, ואלו, לצערנו, הולכים ונערמים זה על גבי זה עם חשיפת עוד ועוד מקרי רצח בתוך המשפחה. המסקנה לא יכולה להמשיך להיות נושא לוויכוח - צריך לומר את הדברים בפשטות ובבהירות: לכולנו כבר ברור שמערכת הרווחה בישראל פשוט לא מתפקדת באופן הרצוי...
• פקידי הרווחה - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם
• המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" - יאנה פבזנר / מוסף לשבת 02.04.10 , ידיעות אחרונות , צילום: חיים הורנשטיין.

תסקיר סעד - חוות דעת אובייקטיבית או מסמך שיווקי תעמולתי

פקיד הסעד לסדרי דין מצטווה ע"י בית משפט לחקור חסוי/קטין ולחוות דעתו בתסקיר בכתב. פקיד הסעד לסדרי דין הנו למעשה פקיד של בית משפט המבצע חקירה עבור השופט, וירשום את העובדות מסקנות והמלצות בתסקיר.
הלקוח של פקיד הסעד הוא השופט, המוצר הוא התסקיר, העבודה הנה חקירה, הנחקרים הם בני המשפחה, החוקר הוא פקיד הסעד. יש לציין כי כל העובדים הסוציאליים של לשכות הרווחה, קופת חולים, בית חולים יסייעו לפקיד הסעד לקדם חקירתו ע"פ דרישתו. פקיד הסעד גם יפנה לשכנים, מעסיקים, חברים של בני המשפחה לקידום חקירתו. פקיד הסעד ישאל שאלות מכוונות ויביע באופן ישיר, או עקיף את עמדתו על בן משפחה זה או אחר.
תוצאות החקירה הן בד"כ המלצות על פרוק המשפחה, הפניית בן משפחה למשפחת אומנה, אימוץ, מוסדות סיעודיים פסיכיאטריים, הסדרי ראייה ועוד. משום כך יפעל פקיד הסעד לגבות עצמו יתאם המלצותיו טרם כתיבת התסקיר עם גורמי רווחה שונים כגון: ממונה ישיר, פקיד סעד מחוזי, מנהל הלשכה, פקיד סעד ראשי, ועדת החלטה ועוד.

פקיד הסעד ניגש אפוא לכתיבת התסקיר כאשר:

• המלצותיו מגובשות ומגובות עם גורמי הרווחה במשרד.
• פקיד הסעד אינו כפוף לסדרי דין, לא מחוייב לראיות, לא מחוייב לתצהיר,וכל עבודתו לרבות ההליך השיפוטי נעשה בדלתיים סגורות ללא פיקוח וביקורת ציבורית
• יש לו הגנה על לשון הרע, פגיעה בפרטיות ע"פ חוק. (ראה תסקיר פקידת סעד בתיה זכי - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות)
• גורמי הרווחה במשרד יתמכו בו תמיכה מלאה בכל תלונה או האשמה אפשרית.
• בתי המשפט כשיטה מקבלים את המלצותיו מאחר והן יודעים כי כל מערך הרווחה תומך בו ואף שופט אינו רוצה להראות כיוצר בעיות.
• פקיד הסעד מתואם עם בני המשפחה התומכים בהמלצותיו, ומפקיר את בני המשפחה אשר אינם מסכימים עם המלצותיו.

התסקיר אפוא הוא כלי שנועד להצביע לבית המשפט את רצונם של גורמי הרווחה. פקיד הסעד ינצל את כל האמצעים ברשותו להוכיח המלצותיו. התסקיר יכתב בלשון בוטה, רכילותית, ולשון הרע. פקיד הסעד יעצים עניינים פעוטים, ויגמד/ימסך עניינים מהותיים לפי הצורך. פקיד הסעד ירשום גרסאות מופרכות של בני משפחה אחד נגד השני בלי לאמת או לבדוק. פקיד הסעד אמור לכתוב את התסקיר באובייקטיביות, אך באופן מעשי התסקיר הנו מגמתי ותעמולתי אשר נועד להראות ולהתריע לבית המשפט את רצונם של גורמי הרווחה.
בכתב תביעה של עובדת סוציאלית תואר שני נגד פקידת סעד בתיה זכי שכתבה תסקיר בעניינה נרשם: "עיון במסמך הותיר אותי פעורת פה והמומה שכן במקום לפרט שיקולים ענייניים ביחס לקביעת הסדרי הראיה,... כלל המסמך פרסום כוזב אודות אישיותי וכוונותיי בגדר לשון הרע גרידא." נטען כי התסקיר לא היווה עבודה סוציאלית מקובלת אלא הסתמכות על השערות ואינטרפטציות אישיות של הנתבעת (פקידת הסעד) תוך אימוץ גורף של הבדותות והכזבים של הבעל. התובעת טענה כי בכך ביצעה פקידת הסעד עוולה של לשון הרע כלפיה, בייחוד כאשר השוותה בין התובעת לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו. עוד הסיקה הנתבעת מסקנות חסרות אחיזה במציאות ללא כל בסיס עובדתי לפיהן כביכול ". התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר מילי מאסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך.
תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל, וכן שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.
ידוע על מקרה שבו פקיד הסעד כתב שקרים מהותיים בתסקיר על מנת לקדם את עמדותיו התסקיר. פקיד הסעד רצה למנות אפוטרופוס לחסוי בעוד מתנהל הליך פלילי נגד האפוטרפוס על תקיפת החסוי. פקיד הסעד סילף בתסקיר את העובדה כי החסוי הגיש את התלונה במשטרה נגד האפוטרופוס ורשם כי מישהו אחר הגיש. פקיד הסעד גם הפקיר את החסוי בעניין סגירת ההליך הפלילי נגד האפוטרופוס.
תסקיר פקידת הסעד הנו מסמך תעמולתי שיווקי של רצונם גורמי הרווחה. התסקיר מעצים ומעמיק את הסכסוך המשפחתי ופוגע בבני המשפחה החלשים. התסקיר אינו מציג את המציאות באובייקטיביות אלא מציג אותה באופן מעוות מאחר ומטרתו מימוש החלטות גורמי רווחה שנתקבלו כבר בעניין.

קישורים: 
דוח סלונים נבו - עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין (הדו"ח המלא) דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין
פקידת סעד ראשית לסדרי דין - רונית צור
תסקיר פקידת סעד - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות
פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט
פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז"

"ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית

בתי משפט לענייני משפחה ונוער - אי צדק בדלתיים סגורות
פקידי הרווחה - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם