איך יכולה שופטת מחוזית להצהיר כי טבעי שסרסור יכעס על מי שמסרבת לשכב עם גברים ולהישמע לו? אפילו המשטרה והפרקליטות כבר התקדמו יותר
השופטת המחוזית דליה גנות סיפקה זה מכבר סיבה נוספת לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, כשהורתה לשחרר ממעצר חמישה נאשמים בסחר בנשים. בעיניה, טבעי שסרסור יכעס על אשה שמסרבת לשכב עם לקוחות. אמירה חמורה כזו מוכיחה שוב עד כמה מפגרת מערכת המשפט בארץ.
חמשת הסרסורים הואשמו בעבירות חמורות של סחר בנשים, הבאת אדם לעיסוק בזנות וסרסרות במספר נשים אוקראיניות חסרות ישע, תוך ניצול מצבן הכלכלי והסוציאלי הקשה ושיעבודן בכוח לעסוק בזנות בניגוד לרצונן.
החלטת השופטת רצופה התבטאויות חמורות מאוד, המעידות כי כבודה לא מעודכנת כלל במאפייניה המתחדשים והפתלתלים של התעשייה הבינלאומית של סחר בנשים, בתחכומים ובניואנסים המעידים על שיעבוד נשים זרות לעבדות כזונות.
לדעת השופטת: "אך טבעי הוא כי הסרסורים, מעסיקהן הלכאורים של הנשים, כעסו כשלא יכלו או לא רצו לעבוד הן בשל היותן במחזור חודשי או בשל אי רצונן לעבוד מסיבותיהן הן".
איך יכול בית משפט ישראלי להצהיר בכתב כי טבעי הדבר שסרסור הסוחר בנשים יביע כעס על סירובן לשכב עם גברים ולהישמע לו? האם באמת כבודה לא מבינה שכשמישהו מאלץ בכוח אשה לשכב עם לקוחות, אזי לא מדובר ב"זונה" אלא בשפחת מין משועבדת שנשלטת באיומים?
השופטת גנות לא חושבת שאילוץ נשים כנגד רצונן לשכב עם גברים מכל סיבה היא הוכחה לשיעבוד כוחני ושלילת חירות. החלטתה האומללה ניתנה על אף שעולה מחומר החקירה כי הנשים סבלו חרפת רעב באוקראינה, אולצו לעבוד בזנות תמורת שקלים בודדים, חוייבו לשכב בניגוד לרצונן עם עשרות לקוחות גם כשהיו חולות או בעת המחזור, ומעסיקיהן ליוו אותן כל העת תוך שמירה קפדנית, על כל צעד ושעל שלהן גם מחוץ למכון הליווי.
לאחר שנים של חוסר הבנה של הסוגייה, סוף סוף עושה המשטרה מאמצים רציניים ולוכדת חמישה סוחרי נשים. עד שגם מחסום הפרקליטות נחצה, ואף שם מתגבשים כתבי אישום רציניים שמגובים בראיות נגדם, אנו שוב עומדים מול שוקת שבורה, כששופטים משחררים סוחרי אדם בנימוק כי לא הוצגה ראיה למכירה או קניה של השפחה וכי האדונים דווקא נהגו בשפחותיהם בהומניות כשלקחו אותן לגניקולוג או לשפת הים מעת לעת.
אין זו הפעם הראשונה שבה שופטים מגלים בורות ונבערות לגבי מאפייניה של תופעת הסחר בבני אדם לזנות בעולם. מדובר בחוסר ידע מביש לגבי הנסיבות המאלצות אנשים רעבים למכור את חירותם לסוחרי עבדים תמורת לחם ומיטה. כשגנות מנמקת בהחלטה לשחרר את החשודים בכך ש"אף אחת מהמתלוננות לא אולצה לקיים יחסי מין ללא תמורה.." היא בעצם מצהירה כי לגיטימי לאלץ אדם לעבוד בזנות בתמורה ל-50 שקל.
הגיבוי שקיבלה השופטת גנות מכבוד השופט הפורש שלי טימן חמור לא פחות. הוא טען כי "הלחץ המופעל על התביעה להמשיך להחיות את התופעה ההולכת ונעלמת על ידי האשמת סרסורים בעבירת סחר גובלת בשערורייה".
שערורייה. לא פחות. כנראה שכבוד השופטים לא קראו את המחקרים האחרונים לפיהם 92% מהעוסקים בזנות מכורים לסמים או סובלים מנכות נפשית כתוצאה מפגיעה מינית בעברם.
על כל מי שמתפתה לפטור את העיסוק בנושא באמירה כמו: מה רע בנשים שרוצות שיביאו אותן לעסוק בזנות בישראל, לחשוב שנית. האם הייתם מסכימים שינצלו את מצוקתה הכלכלית של בתכם או אחותכם, את התמכרותה לסם, ויאלצו אותה לעסוק בזנות תמורת שקלים ספורים וטיול בפיקוח צמוד לרופא או לים, כשכל תנועותיה נשמרות ונשלטות על ידי אחר?
האם שאלת הנורמטיביות וקיום הרצון החופשי של אדם לקום ולמכור את גופו בעד נזיד עדשים לאלפי גברים שיחבטו בו, יחדרו לתוכו, ישפילו וירמסו אותו עדיין ראויה גם בעידן המתקדם שבו אנו חיים? האם באמת צריך למסד את האומללות הזאת, או שאולי הגיעה העת לשקם את הנשים הללו ולעזור להן לחזור לחיים בכבוד?
כשהשופטים טוענים כי תופעת הסחר בנשים לזנות הולכת ונעלמת, הם טועים טעות פטאלית, שכן התופעה רק משנה את פניה, מתאימה את עצמה למצבים החדשים, לאכיפה הקפדנית, לסגירת הגבול במצרים. אבל שיעבוד נשים אלו לזנות בכוח השליטה הכוחנית נשאר ברור, אכזרי ואימתני מתמיד.
טוב תעשה מערכת המשפט אם תחייב את כל שופטיה ללמוד מעט יותר על התופעה הגלובלית של הפשיעה הבינלאומית החדשה, שמתאפיינת בניצול טכנולוגיות חדשות בתחום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה