‏הצגת רשומות עם תוויות פשעי הפסיכיאטריה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פשעי הפסיכיאטריה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 13 באוגוסט 2014

פסיכיאטריה וטרור - תוהו ובוהו מבית היוצר של הפסיכיאטריה

אוגוסט 2014 - "ועדת האזרחים הבינלאומית לזכויות האדם"
ועדת האזרחים הבינלאומית לזכויות האדם נוסדה בשנת 1969 ע"י אירגון הסיינטולוגיה הבינלאומי כדי
לחקור ולחשוף הפרות של זכויות אדם בידי פסיכיאטריםולטהר את תחום רפואת הנפש. מייסד-שותף הינו ד"רתומס סזאס, פרופסור-אמריטוס לפסיכיאטריה וסופר בעל שם עולמי. כיום מונה 130 CCHR סניפים ב 31- ארצות. מועצת היועצים שלה, הנקראת Commisioners כוללת רופאים, עורכי דין, מחנכים,
אמנים, אנשי עסקים ונציגים של גופים אזרחיים וגופים של זכויות האדם.
CCHR תרמה ונתנה השראה למאות רבות של רפורמות באמצעות עדויותיה בפני ועדות חקיקה, באמצעות דיונים ציבוריים שערכה בנושא פגיעתה שלהפסיכיאטריה וכן באמצעות פעילותה באמצעיהתקשורת ועם נציגי אכיפת החוק ונציגי ציבור ברחבי העולם כולו.

לצפיה/הורדה קובץ PDF הקלק כאן




מבוא - מגדלים רוצחים


פרק ראשון - רופאים בשירות מתכנני המוות
פרק ראשון - רופאים בשירות מתכנני המוות
הפסיכיאטר לשעבר איימן אל זאוואהירי "הוא האיש – הוא קצין המבצעים... מספר אחד, לימינו שלאוסאמה... הוא מאמין כי אלימות היא מטהרת."
 וינסנט קניסטררו, הממונה לשעבר על ההתנגדות לטרור, .CIA

מייצרים טרור: שיטות בהם משתמשים אלה שמרכיבים גייסות של טרוריסטים כוללות את השימוש בסמים ובמצבים פסיכולוגיים בשמה של הוראה אידיאולוגית. שיטות אלה מאפשרות לטרוריסטים לבצע מעשי זוועה כגון פיצוץ של מחבל מתאבד במגורי הנחתיםבבירות ( 1983 ), שגרירות ארה"ב בקניה ותנזניה ( 1998 ) ובעיר הקודש של עיראק, קארבלה, בה מחבלים מתפוצצים הרגו 112 אנשים ב 2 - במרץ 2004

על אף שהתקפת גז העצבים הקטלנית של שנת 1995 ברכבת התחתית של טוקיו בוצעה בהוראתו של שוקו אסאהרה, מנהיג תנועתהאמת, הרי שהיה זה הפסיכיאטר – מאסאמיצו סוסאקי שכיוון את תנועת האמת לפעילות הרצחנית, על ידי כך שגרם לכך שראשיה וחבריההתמכרו לסמים קשים המשפיעים על פעילות המוח והחשיבה, כגון הסם LSD.
פרק שני - בריאות הנפש טרוריסטים
פרק שני - בריאות הנפש טרוריסטים

"הזמנים בהם הפסיכיאטריה חשבהשהיא יכולה לרפא כלמחלה חלפו. בעתיד
אנשים יצטרכו ללמודלחיות עם מחלתם.
"
ד"ר נורמן סארטיוס נשיא לשעבר של אירגוןהפסיכיאטריה העולמי, 1994

קרלוס "התן" (איליץ רמירז סנצ'ז), בוגר אוניברסיטת מוסקבה, פארטיס לומומבה, שם למד טרור פסיכולוגי ושיטות לשטיפת מוח. יישם לימודים אלה במספר רב שלחטיפות אוויריות, בלקיחת בני ערובה ובפיצוצים שונים, כמו תמונת החטופים כאן.

פרק שלישי - יצירת רוצחים
פרק שלישי - יצירת רוצחים






יום רביעי, 4 בדצמבר 2013

אשפוז, אונס, השתקה. פחד במחלקה הסגורה

גדי לובין, חנה סלוצקי - פשעים נגד האנושיות
אשפוז, אונס, השתקה. פחד במחלקה הסגורה , עו"ד רוני אלוני סדובניק, ynet , דצמבר 2013

מאחורי המנעולים והבריחים של המחלקות הסגורות מתרחשים מעשי אונס כדבר שבשגרה. איך יכול להיות שגברים פסיכוטיים מאושפזים ביחד עם נערות חסרות ישע, ומה יש למנכ"ל משרד הבריאות לאמר על זה? עו"ד רוני אלוני סדובניק על מציאות קשה ועל אטימות הממסד.

בימים אלו מתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב תביעתה של צעירה, שנסיבות ילדותה הקשות הובילו לכך שאושפזה בכפיה ע"י הפסיכיאטר המחוזי. על אף היותה קטינה, היא נכלאה במחלקה סגורה המיועדת למבוגרים ונאנסה על ידי אחד החולים. לאחר שהתלוננה במשטרה, הוחזרה לאותה מחלקה ונאנסה בפעם השנייה, בידי מטופל אחר.

מאז קום המדינה מתנהלות מאחורי דלתיים סגורות תביעות של ילדים, מתבגרים ונשים, שאושפזו בכפייה במחלקות הסגורות ועברו שם תקיפות מיניות חמורות ביותר על ידי פסיכוטים, שנחשבים לבלתי אחראים למעשיהם ולא כשירים לעמוד לדין.

מחלקות האשפוז הסגורות מחולקות לשלוש קבוצות גיל: עד 14, עד 20 ומ-20 ומעלה. המשמעות היא, שנערות בנות 20 במצבים נפשיים קשים - אנורקטיות, מי שניסו להתאבד ומי שחוו אלימות מינית או אחרת - סגורות באותה מחלקה עם גברים פסיכוטיים בגילאי 50-70. התוצאה קשה: זה עשרות שנים שבכלובים הנעולים הללו מתרחשים אונס ותקיפות מיניות בעוד המדינה עוצמת עיניים ומסרבת לפעול להפרדה מגדרית במרחבי האשפוז הסגור.

לא רואים, לא שומעים

למיטב ידיעתי, אין פיקוח ציבורי ומידע אמין על המתרחש בבתי החולים הפסיכיאטריים. גם הדיווח על מקרי אונס במחלקה הסגורה נתון לשיקול דעתם של מנהלי המוסד. מקרי אונס ותקיפות מיניות רבים כלל אינם מדווחים, מאחר שצוותי הטיפול מעדיפים לא לעורר מהומות מיותרות.

אלא שזכויות החולים ונפשם נרמסות פה, במקום שאמור להגן עליהם אך מפקיר אותם ואת גופם. החמור מכל הוא, שגם מי שעברו תקיפות חמורות עוד קודם לאשפוז והם מוכרים כנפגעים פוסט טראומטיים, גם הם לא זוכים להגנה ולהפרדה וגופם מופקר לאלימות המתפרצת של החזקים מהם.

על התרשלות יש לשלם

מוסד רפואי השולל את חירותו של האדם בהנמקה רפואית, חייב לגונן על החוסים בו מפני החמרת מצבם וגרימת נזק נוסף, שלא לקו בו כשהגיעו לקבל טיפול. כל מצב בו חוסים במוסד תוקפים מינית חוסים אחרים מעיד על התרשלות חמורה ביותר, על אחת כמה וכמה כשמדובר במי שאינם שפויים או שנחשבים לחסרי שיקול דעת. על ההתרשלות הזאת יש לשלם.

מי שעברו ניצול מיני או תקיפה מינית במסגרת אשפוז כפוי פסיכיאטרי, ודיווחו עליה בזמן אמת, זכאים לפיצויים מטעם המדינה. ואיך ידווח מי שאמינותו מראש מוטלת בספק? המותקף חייב להתעקש ולדרוש פינוי לחדר 4 בבית החולים הסמוך, לצורך בדיקה רפואית לפי נהלי אונס. בדיקה זו מסייעת בשימור הראיות בהמשך ההליך. בד בבד, חובה להגיש תלונה במשטרה: ניתן לקדם תביעת פיצויים רק אם הנפגע התעקש על הגשת תלונה בזמן אמת, המחייבת את המשטרה לערוך חקירה ולגבות עדויות. כך, גם אם הפרקליטות מחליטה שלא להגיש כתב אישום נגד התוקף, הרי שהראיות שאספה המשטרה מספיקות לתביעת פיצויים ממוסד האישפוז.

הפסיכיאטר: "את נראית טוב, בגלל זה אונסים אותך"

"לפני 4 שנים השתתפתי בדיון בוועדה בכנסת על הצורך במחלקה ייעודית נפרדת לאשפוז נפגעות תקיפה מינית, וכבר 4 שנים דנים על אותו דבר וכלום לא קרה... כשהייתי במיון פסיכיאטרי, הפסיכיאטר אמר לי 'את נראית טוב, בגלל זה אונסים אותך.", אמרה ורד, נפגעת תקיפה מינית שהגיעה באוקטובר האחרון לדיון בנושא בוועדה לקידום מעמד האישה. "כדי שנפגעות תקיפה מינית לא יופקרו בידי אנשים כאלה, שאין להם את הרגישות לטפל בנו, ברור שצריך מסגרת שמתאימה לנו. לאדם ששובר רגל יש מקום. מה אתנו?".

בתגובה אמר מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו: "פתרון אשפוז ייעודי לנפגעות תקיפה מינית יהיה רק ב- 2016. עד אז הועדנו 6 מיטות בצפון, במרכז ובדרום הארץ".

קישורים:

כמו ב"קן הקוקיה" - ד"ר גדי לובין - מדיניות הטיוח אגף בריאות הנפש - המאמר כמו ב"קן הקוקייה" , ישראל היום , רן רזניק , פברואר 2013 - אני מצטער מאוד לומר זאת, אבל נראה שחלק מראשי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות נכשלים להבין ולהפנים את האחריות העצומה המוטלת על כתפיהם: אחריות ניהולית, חוקית ומוסרית לדאוג למתן טיפול איכותי, מסור, הוגן וראוי לעשרות אלפי חולי נפש - בני האדם היותר חלשים בחברה האנושית, אשר למרבה הצער קל מאוד לתמרן אותם ולפגוע בהם...

בית חולים פסיכיאטרי מזרע - אדם אושפז במשך 29 שנה בכפייה בניגוד לחוק - הכתבה חולה נפש שאושפז 29 שנה בכפייה ישוחרר , יונתן הללי , יוני 2010 , nrg - בית המשפט המחוזי בחיפה קבע היום (ד') כי חולה נפש בן 52, שאושפז בכפייה במשך 29 שנים, ישוחרר מבית החולים הפסיכיאטרי בו שהה. האיש נשלח למסלול של אשפוז פלילי, לאחר שריצה שלוש שנות מאסר בעקבות הרשעתו באיומים על חיי אביו...

 הונאות משרד הבריאות: "אישפוזיות"- גמילה מאלכוהול או התמכרות לסמים פסיכיאטריים - פברואר 2013 - הגיש ארבע תלונות למשרד הבריאות כנגד פסיכיאטרים במרכזי גמילה. עמותת "מגן לזכויות אנוש": ה"אישפוזיות"-הונאה פושעת של הציבור...

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...

 פנייה למבקר המדינה: בדוק התנהלות ראשי האגף לבריאות הנפש - גדי לובין מטייח התעללות בחוסים  - האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות בראשות גדי לובין מטייח הזנחה קשה של חוסים בהוסטל "בית ידידים" שבירושלים. - הכתבה  פנייה למבקר המדינה: בדוק התנהלות ראשי האגף לבריאות הנפש , רן רזניק , ישראל היום , פברואר 2013 - בעקבות הפרסום ב"ישראל היום", משרד הבריאות בביקורת על ראשי האגף עקב הסחבת בטיפול בהוסטל בירושלים..

יום שני, 11 בנובמבר 2013

תביעה: פסיכיאטרית גרציאלה כרמון קבעה שאב מסוכן בלי שראתה אותו - בית משפט לענייני משפחה אישר חוות הדעת

פסיכיאטרית גרסיאלה כרמון - חוות דעת לקויה
פסיכיאטרית גרסיאלה כרמון - חוות דעת לקויה
ההתנהלות הרשלנית של בתי משפט לענייני משפחה המשמשים חותמת גומי ל"מומחים" כאלו ואחרים גורמת למערכת פרועה ומושחתת שבה הרמיה היא הקלף החזק

תביעה: פסיכיאטרית גרציאלה כרמון קבעה שאדם מסוכן בלי שראתה אותו , מאת: גלעד גרוסמן, מערכת וואלה! חדשות , יום חמישי, 7 בנובמבר 2013, 

פנייה למומחים היא עניין שבשגרה במשפטי גירושים - אך לפי טענתו של אב שהרוחק מילדיו, הפסיכיאטרית גרציאלה כרמון חיברה חוות דעת למרות שלא דיברה איתו מעולם. עו"ד הנתבעת: פעלה בתום לב

לא אחת נעזרים בתי המשפט בחוות דעת מומחים במהלך מאבקי גירושים. אולם, תביעה שהוגשה בשבוע שעבר לבית משפט השלום בתל אביב מעלה סימן שאלה סביב אמינות חוות דעת אלה. תושב השרון דורש פיצויים בגובה של כחצי מיליון שקל מפסיכיאטרית, שקבעה כי הוא מסוכן לילדיו וכי אינו יכול לפגוש אותם ללא השגחת מבוגר. כל זאת, לטענתו, מבלי שנפגשה או שוחחה עמו. בעקבות כך, נטען בתביעה, נאלץ האב במשך תקופה להיפגש עם ילדיו רק בליווי אביו.

על פי התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין נמרוד גרון ושחר סקברר, הפסיכיאטרית גרציאלה כרמון חיברה חוות דעת לבקשת אשתו של התובע, בה קבעה כי בשל בעיה רפואית שממנה סבל הבעל, "לא קיים צל של ספק" כי הוא אינו מסוגל לטפל בילדיו, ואף עלול לסכן אותם פיזית ונפשית. לכן, קבעה הפסיכיאטרית, יש צורך בכך שאדם מבוגר אחר ישגיח על הבעל בעת שהוא נפגש עם הילדים.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את חוות הדעת וקבע כי האם תקבל משמורת זמנית על ילדיהם, אך לפי התביעה, חוות הדעת חוברה על סמך דבריה של האישה ועל סמך ספרות מקצועית בלבד. לאחרונה, לאחר שנחשף הדבר, שונתה הוראת בית המשפט כך שהבעל יכול להיות לבד עם הילדים בביתו, אולם חייב ליווי אם הוא יוצא אתם מהבית.
"חוות דעת רשלנית חורצת גורלות"



עו"ד נמרוד גרון (צילום: יח"צ)


עו"ד שחר סקברר (צילום: יח"צ)

"נדמה שאין הרבה מקרים שבהם חוות דעת רשלנית כל כך, שלא לומר חוות דעת שניתנה בזדון, תחרוץ גורל של אדם, ובמקרה זה של אב המבקש לממש את זכותו הטבעית לגדל את ילדיו, ולא להצטייר בפני ילדיו כמי שזקוק ל'בייביסיטר' כדי לשהות עמם", כתבו עורכי הדין גרון וסקברר בתביעה.

הבעל הגיש תלונה נוספת נגד הפסיכיאטרית גרציאלה כרמון ללשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית. ללשכה סיפרה הרופאה כי סברה כי מדובר בחוות דעת עקרונית, ולא הבינה שמדובר בחוות דעת פרטנית שתשמש בסכסוך הגירושין. "אין ספק שחוות הדעת אותה הכינה מרשתי לקויה", כתב עורך הדין של הפסיכיאטרית. גרציאלה כרמון הוא הוסיף כי הוא בטוח שרופאים רבים אינם מודעים להבדל, והבהיר כי הפסיכיאטרית פעלה בתום לב ולטובת הילדים. עוד אמר, כי היא הבינה היכן שגתה ומביעה את התנצלותה בפני הבעל. ההסתדרות הרפואית הסתפקה בכך וקבעה כי אין מקום לנקוט נגדה צעדים. טרם הוגש כתב הגנה לתביעה.

פסיכיאטרית גרציאלה כרמון קבעה שהאב מסוכן בלי לפגוש אותו


קישורים:

 אישור פסיכיאטרי כעלה תאנה לעושק קשישה - הפסיכיאטר איתן חברפסיכיאטר איתן חבר - אישור פסיכיאטרי עלה תאנה - דצמבר 20011 - מדובר באבחון לקשישה בת 90 שביצע הפסיכיאטר איתן חבר שאליו הופנתה ע"י מנהל חברת הלוואות בשוק האפור "מיסטר מאני". הפסיכיאטר חבר נשכר למתן אישור פסיכיאטרי לכשירות האשה לצורך שיעבוד דירתה להלוואה על סך 450,000 שקלים לבנה.
  • הפסיכיאטר איתן חבר הוציא חוות דעת כי האישה כשירה להתקשר בהסכם. בעבודתו של ד"ר חבר נמצאו מספר כשלים: אבחון לקוי, חוסר הבנה של ההסכם המדובר, אישור פסיכיאטרי סתום ושטחי שבו לא צוין באיזה הסכם מדובר, להגנתו טען כי חשב שמדובר בהסכם לשיפוץ השירותים, ועוד.
הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...
 בית משפט - קרקע פוריה לשחיתות - שיקולים זרים של מומחים רפואיים - המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 - שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים

השופטת חנה בן עמי: "לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן"  - ארגון פשע ממסדי רב מערכתי משתמע מנאומה של השופטת חנה בן עמי בכנס ארגונים חברתיים נגד פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים, חוסים וקשישים . מדובר במערכת בראשות איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה התוקפת משפחות מוחלשות ומנצלת כל המשאב המשפחתי נכסים, ילדים, חוסים וקשישים בהליכים שיפוטיים מכורים מראש. גורמים במערכות ממסד נוספות כגון משטרה, פרקליטות, בתי משפט משתפים פעולה עם מערכת הפשע מי בשתיקה ומי בפעולה...

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה  - 14 ביוני 2013 - כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה - לזכויות ילדים והורים - כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים - נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם... 

יום שישי, 30 באוגוסט 2013

גת מגידו מנכ"לית ורוקח אילן סלומון מעמותת מגן זכויות אנוש בפתיחת תערוכת פסיכיאטריה תעשיית המוות 2013

גת מגידו מנכ"לית ורוקח אילן סלומון מעמותת מגן זכויות אנוש בפתיחת תערוכת פסיכיאטריה תעשיית המוות 2013 
אוגוסט 2013 - תמונות מתערוכת "פסיכיאטריה - תעשיית המוות" של עמותת מגן לזכויות אנוש. התערוכה מוצגת ע"פ שטח של 600 מ"ר בנמל יפו, בהאנגר הדרומי 2, גלריית סלון יפו. בין התאריכים 30.8.2013 עד ה- 12.09.2013. בשעות 11:00 עד 23:00 - הכניסה ללא תשלום.

פלייליסט - תערוכת פסיכיאטריה תעשיית המוות 2013 - נמל יפו




קישורים:

יום שני, 27 במאי 2013

דו"ח האו"ם בנושא עינויים: יש לאסור על טיפולים פסיכיאטריים בכפייה


הודעה לתקשורת 26 מאי 2013

דו"ח האו"ם בנושא עינויים: יש לאסור על טיפולים פסיכיאטריים בכפייה
הם מהווים עינויים, התאכזרות והשפלה, ומפרים את האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות

הדו"ח, שפורסם בחודש פברואר 2013, מתרכז בנושא של עינויים בתחום שירותי הבריאות. הדו"ח מדגיש כי החובה המוטלת על מדינות לספק שירותי בריאות גורמת לכך שזכויות האדם של מטופלים מופרות כאשר אין הם מעוניינים לקבל את שירותי הבריאות הללו. הוא מסביר שזכויות הפרט קודמות לחובתן של מדינות לספק שירותי בריאות, וכי קיים ניצול לרעה של החובה לספק שירותי בריאות כאשר שירותים אלה ניתנים בכפייה. (סעיף 35).
דו"ח האו"ם שם דגש מיוחד על נושא הטיפולים הפסיכיאטריים בכפייה. הוא מראה כיצד טיפולים אלה נכללים תחת ההגדרות המשפטיות של עינויים, התאכזרות והשפלה. הוא מתייחס לכל הטיפולים הפסיכיאטריים שאין בהם תכלית רפואית ושאי המתן שלהם אינו גובל בסכנת חיים, כגון: כליאה (אשפוז כפוי), קשירה, בידוד, נזעי חשמל ואף מתן כפוי של תרופות שנויות במחלוקת כגון תרופות נוירולפטיות (אנטי פסיכוטיות). (סעיפים 32, 63 ו-89 (ב)).
הדו"ח מסביר כי קיימת אפליה מהותית כנגד אנשים עם מוגבלויות, בכך שמעצר של אדם שטרם עשה מעשה פלילי איננה חוקית, ואילו מעצר וכליאה של אדם עם מוגבלות פסיכיאטרית מותר בחוקי בריאות הנפש לאור הטענה שהוא עלול לעשות מעשה כזה, אף אם טרם עשה אותו. (סעיף 66)
 עמותת מגן לזכויות אנוש מסבירה כי "האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות", שישראל חתמה עליה בשנת 2006, אשררה אותה בספטמבר 2012 ואף מינתה את מר אחיה קמארה, ל"נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות" במשרד המשפטים, כדי לפקח על יישומה בארץ, קידמה באופן משמעותי את המודעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות פיזיות, אולם לא עשתה די עבור אנשים עם מוגבלויות פסיכו סוציאליות כגון אנשים עם בעיות נפשיות, קשישים וחוסים במוסדות הפסיכיאטריים ומוסדות הרווחה. דו"ח זה של הממונה המיוחד לנושא עינויים מטעם האו"ם מהווה צעד נוסף בקידום זכויותיהם אנשים עם מוגבלויות ונועד לחייב מדינות להתמודד גם עם התחום הזה, שסובל במשך שנים מהזנחה והתעלמות.
העמותה מזכירה כי פסיקת בג"ץ בגרמניה בתחילת שנה זו (ראה קישור) הורתה למדינה לפתוח ולבחון מחדש את החקיקה בתחום בריאות הנפש כדי להתאים עצמה לאמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות גם בתחום של הפסיכיאטריה המוסדית.
עמותת מגן לזכויות אנוש מברכת על פרסומו של דו"ח האו"ם בנושא עינויים, ותפעל בתיאום עם הגורמים המתאימים לקדם את התיקונים הנדרשים בחוק בריאות הנפש בארץ כדי לא לאפשר את זכויות היתר הניתנות כיום לפסיכיאטרים ועובדי בריאות הנפש לכפות טיפולים פסיכיאטריים אשר מהווים בפועל עינויים, התעללות, התאכזרות והשפלה כלפי אנשים עם מוגבלויות בישראל.



קישורים:
קבצים מצורפים להודעה:
למידע נוסף,
יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
 מייל: yodak8@gmail.com


יום שישי, 17 במאי 2013

ד"ר תומאס סזאס מדבר על מגפת הפסיכיאטריה

"זה מה שפסיכיאטריה היא למעשה - פוליטיקה וכלכלה. זו שליטה על התנהגות, זה לא מדע ולא רפואה." - פרופסור אמריטוס לפסיכיאטריה, ד"ר תומאס סזאס.

יום שלישי, 16 באפריל 2013

משרד הרווחה - ריטלין או כליאת הילד במוסד בצו בית משפט

משרד הרווחה - ריטלין או כליאת הילד במוסד בצו בית משפט
משרד הרווחה - ריטלין או כליאת הילד במוסד בצו בית משפט
תעזרו לאמא הזו ותפיצו, היא מוכנה להתראיין לכלי התקשורת (פרטים נוספים אצל יהודה קורן, דובר עמותת 'מגן לזכויות אנוש' yodak8@gmail.com).

אם חד-הורית שהבחינה שהריטלין וסמים פסיכיאטריים נוספים שהיא נותנת לילד שלה מזיקים לו מאוד, החליטה להפסיק לסמם אותו – פקידת הסעד והפסיכיאטרית שעובדת איתה פנו לבית המשפט והוציאו אותו מחזקתה בטענת "אמא מזניחה".

למרות שהיה בידי האם, תושבת המרכז, אבחון נוירולוגי השולל הפרעת קשב, בגלל לחץ מתמשך של בית הספר ושל עובדת הרווחה היא נאלצה לפנות לפסיכיאטרית נוספת שהתעקשה לתת לו ריטלין עוד בטרם מלאו לו שש שנים.

לא רק שאותה פסיכיאטרית התעלמה מתופעות הלוואי הקשות של הריטלין שהאם התלוננה עליהן, אלא אף הוסיפה לו תרופה אנטי פסיכוטית שרק דרדרה קשות את מצבו. כשראתה האם כי אין אוזן קשבת מצד הרופאה, פנתה לנוירולוג נוסף, שהתרשם אף הוא וגם כתב כי אין לילד צורך בתרופות. בהתבסס על כך, הפסיקה האם במשך שנתיים את הטיפול בריטלין. כאשר הדבר נתגלה לפסיכיאטרית ולעובדת הרווחה, עשו יד אחת, פנו לבית המשפט ודאגו להוציא את הילד מחזקת אמו ולהעבירו לפנימיית רווחה, שבה קיבל טיפול פסיכיאטרי בניגוד לדעת האם, ועבר מסכת התעללויות והזנחה.

שר הרווחה מאיר כהן - מדיניות סחר בילדים
שר הרווחה מאיר כהן - מדיניות סחר בילדים

הסיפור כולו נפרש בארבע תלונות שונות שהגישה האם לרשויות בסיועה של עמותת "מגן לזכויות אנוש" כנגד כל אחד מהגורמים המקצועיים שאמורים לשרת את האזרח אולם בפועל בוגדים בו, כיון שבמקום לספק לו את שירותי בריאות הנפש, החינוך והרווחה שהוא מבקש, מתערבים בהחלטותיו באופן כוחני ומתנשא, ואף משתמשים ביתרון כוחם ומעמדם כדי לכפות את השקפתם הטיפולית ולגרור אותו לזירה משפטית שבה ההפסד שלו ודאי וצפוי מראש.

מתלונות חוזרות המגיעות לעמותה נראה כי טרגדיות שכאלה מכילות כל כך הרבה כאב וסבל, שלרוב אין הקרבנות מעזים להיחשף בכלי התקשורת, וכך עוד ועוד הורים נאלצים להכיר את מסלול הבלהות הזה על בשרם ולשלם מחיר כבד. במקרה לעיל האם עברה התקף לב בסמוך לדיונים המשפטיים ובימים אלה מתכוונת לרדת מן הארץ ביחד עם בנה שבינתיים הצליחה להשיב אליה.

הסיבה למקרים אלה הינה העדר הגנה חוקית על זכות ההורים לבחור את אופי החינוך והטיפול בילדיהם גם כאשר הם מצויים בתוך מערכת החינוך ולבחור את אנשי המקצוע המקובלים עליהם, וכן העדר מנגנוני בקרה בחוק הנוער, שימנעו מעובדי הרווחה לגרור את ההורים על חשבון משלם המיסים לבית המשפט ולכפות עליהם "טיפולים" בסמים פסיכיאטריים מסוכנים והרסניים ביותר.

יום ראשון, 7 באפריל 2013

איגוד הפסיכיאטריה הגרמני התנצל רשמית על אחריותו וחלקו בפשעי השואה


הודעה  לתקשורת     יום ראשון 2013–04–07

איגוד הפסיכיאטריה הגרמני התנצל רשמית  על אחריותו וחלקו בפשעי השואה
 יו"ר האיגוד גם הודה כי חברי האיגוד סייעו לפסיכיאטרים פושעי המלחמה לחמוק מעונש 

"בשם האיגוד הגרמני לפסיכיאטריה ופסיכותרפיה, אני מבקש מכם, הקרבנות וקרובי הקרבנות למחילה עבור הסבל ואי הצדק מהם סבלתם תחת ההגדרה של "פסיכיאטריה גרמנית " ומידי פסיכיאטרים גרמנים תחת שלטון הנאציזם, ועבור השתיקה, ההתנערות וההכחשה שאפיינה במשך זמן כה רב את הפסיכיאטריה בגרמניה שאחרי המלחמה".

במילים אלו סיים יו"ר איגוד הפסיכיאטריה הגרמני  פרופ' פרנק שניידר נאום שנמשך מספר שעות בכינוס השנתי של חברי האיגוד בברלין בנובמבר 2010.
נאום היסטורי זה, לא זכה עד היום לחשיפה בתקשורת הישראלית.  בנאום, המופיע גם בעמוד הבית של האיגוד,  ואשר אומץ כמסמך רשמי על ידי חבר מנהליו, והמסתמך  על 45 מאמרים ומחקרים היסטוריים,  סוקר היו"ר שניידר את מעשי הפשע החמורים של הפסיכיאטרים הגרמנים שהובילו לשואה.
נאום ההתנצלות מתאר כיצד אומצה תורת הגזע על ידי הפסיכיאטריה בגרמניה. כיצד בשלב הראשון הועבר חוק לעיקור בכפייה של אנשים בעלי "גנים נחותים". פעולה שבוצעה תחילה על אנשים עם פיגור שכלי והמשיכה אל חולי הנפש במוסדות, וכיצד בהמשך אימץ המשטר הנאצי את הרעיון של "המתת חסד", שהוצע על ידי ראש האיגוד דאז, הפסיכיאטר ארנסט רודין, אומץ על ידי פסיכיאטרים שניהלו מוסדות ובתי חולים פסיכיאטרים ובוצע במוסדות עצמם. וכיצד "המתת החסד" התרחבה אף לילדים, והמשיכה בחשאי על ידי פסיכיאטרים אלה למרות התנגדויות שונות מצד הציבור. וכיצד אימץ היטלר את שיטת "המתת החסד" בגז (כונתה בשם הקוד T4), שכבר הרגה עד אז עשרות אלפי נכי נפש גרמנים, אל ה"פתרון הסופי"- תכנית השמדתם של יהודי אירופה ושל קבוצות אתניות נוספות.
בהמשך מתאר שניידר כיצד חמקו הפסיכיאטרים האחראים מעונשם במשפטי נירנברג, וכיצד עזר להם האיגוד לשנות את זהותם ולהמשיך לעבוד כפסיכיאטרים שנים רבות אחר כך.

  לתוכן הנאום המלא באנגלית:

למידע נוסף, כולל קטעים מוסרטים מהנאום ועשרות ראיונות מצולמים בקשר אליו:

יהודה קורן
עמותת "מגן לזכויות אנוש"

אתר: www.cchr.org.il   מייל: info@cchr.org.il

תרופות פסיכיאטריות: מרשם להתקפי רצח והתאבדות

אפריל 2013 - לפני שנות ה- 60, לא התרחשו התקפי ירי בבתי ספר או בקניונים.
אז מה השתנה?
תרופות פסיכיאטריות נכנסו לשימוש נרחב באוכלוסיה.
צפה בסרטון החושף את הקשר בין כדורים פסיכיאטריים להתקפי אלימות, רצח והתאבדות.

יום שלישי, 26 בפברואר 2013

הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' יפצה את משתתפי "האח הגדול" במאות אלפי שקלים

פברואר 2013 - בעקבות פרשת הסמים הפסיכיאטרים המסוכנים והממכרים שנתנו למשתתפי "אח הגדול" הוחלט לאחר הסכם גישור בין הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' ומפיקת הריאליטי קופרמן הפקות למתמודדים סער שיינפיין, בנצי שני וארז דה דרזנר, יזכה סער שיינפיין לפיצוי של כ- 1.1 מיליון שקל, מתוך פיצוי של כ- 1.5 מיליון שקל לשלושת המתמודדים.
חלק מגיבורי הפרשה ישובו לבית המשפט, לאחר שסער שיינפיין גיבש עם עורך דינו תביעה חדשה נגד הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ'.

המאמר  "גישור על מים סוערים" , רז שכניק , 7 לילות , 22.02.2013
לקריאת המאמר הקרלק על הקישור או על התמונות




פלייליסט - פסיכיאטר אילן רבינוביץ'  

קישורים:

בנצי שני חושף טיפול פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי שלא לצורך ע"י אילן רבינוביץ' - גיא פינס - מרץ 2012 - הפרשה שהסעירה את נווה אילן לא נרגעת: בנצי שני נחשף כדייר נוסף שקיבל כדורים ומועצת הרשות השנייה הזמינה את בכירי קשת לשימוע...

פלייליסט - פסיכיאטר אילן רבינוביץ' - מרץ 2012 - פסיכיאטר של הסלבס אילן רבינוביץ' הגיש תכנית רדיו בגל"צ "שעת נפש" על סמים פסיכיאטריים וגם שימש בצוות ההפקה של "האח הגדול" לתת למשתתפים סמים פסיכיאטריים. עדויות של משתתפי תכנית הריאליטי חושפות דרכי הטיפולים הפסיכיאטריים בהם משתמש רבינוביץ' למטופליו...

הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' אמר לי קח אותה למקלחת ות... אותה - סער שיינפיין: "הייתי בסיטואציות לא אנושיות" , 11/03/2012 - מערכת גיא פינס - מתמודד "האח הגדול" שחשף את פרשת הכדורים הפסיכיאטריים מדבר על הרגעים הקשים בבית, בראיון ראשון מאז החשיפה הגדולה בשבוע שעבר. "הפסיכיאטר (אילן רבינוביץ') אמר לי קח אותה למקלחת ות... אותה", משחזר שיינפין...

הבלי הפסיכיאטריה: "תקשיב, זה ייתן לך הרבה כוחות. זה ציפרלקס. יש לזה כוח עצום" - פסיכיאטר אילן רבינוביץ' - הכתבה ארז דה דרזנר נחשף: 'הד"ר אמר שהכדור ייתן כוח' , ynet , מרץ 2012 - ארז דה דרזנר, מתמודד בעונה השנייה של התוכנית "האח הגדול", חושף בראיון שיתפרסם ביום שישי ב"ידיעות אחרונות" כיצד גם הוא התבקש לקחת כדורים פסיכיאטריים מד"ר אילן רבינוביץ'. "הוא אמר לי: 'עכשיו, על כל מה שאנחנו מדברים, אתה לא מספר לאף אחד'"...

סודיות רפואית ע"פ פסיכיאטר אילן רבינוביץ' ופרופ. אבינועם רכס - חדשות 2 - מרץ 2012 - יו"ר ועדת אתיקה רפואית אבינועם רכס והפסיכיאטר אילן רבינוביץ' מתארים פרטים רפואיים לתפיסתם על מטופל של הפסיכיאטר רבינוביץ'...

עדות מבפנים - שיטות טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' - מרץ 2012 - הטיפול הפסיכיאטרי מבוסס על סמים פסיכיאטריים קשים וממכרים, המסבים נזק לגוף ולנפש. סמים אלו אינם מספקים תובנות שכליות או רגשיות, להיפך, הטיפול הפסיכיאטרי הופך את המטופל לתלותי, חלש בגוף ובנפש ומוביל אותו אל תהומות השחת של הפסיכיאטריה. השאלה הנשאלת האם למרות הסכנות והנזקים שבטיפול הפסיכיאטרי, יש ישועה בסוף הדרך? התשובה שלילית. אין תועלת בטיפול הפסיכיאטרי, אולי הקלה זמנית בלבד אך אין ריפוי כלל. הטיפול הפסיכיאטרי התרופתי רווי בתופעות לוואי קשות, הוא ממכר, ומסיט את תשומת הלב מפתרון הבעיה. בסמים הפסיכיאטריים: אנטי פסיכוטיים, נוגדי חרדה, נוגדי דיכאון, או קשב ריכוז - ADHD, אין שום ריפוי או תובנה מסוימת או חוכמה. אלו הם חומרים כימיים מדכאים את החשיבה, הרגשות, ומסבים נזקים קשים לאורך שנים...

סערת האח הגדול: "חלק מהדיירים מסוממים" - הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' - הכתבה סערת האח הגדול: "חלק מהדיירים מסוממים" , ynet , מרץ 2012 - "ידיעות אחרונות" יחשוף בשישי הקרוב כיצד קיבלו מתמודדים בתוכנית "האח הגדול" כדורים פסיכיאטריים. "אנשים סימסו במיליונים למועמדים מהונדסים", אומר סער שיינפיין, שמתכוון להגיש תביעת ענק נגד חברת ההפקות. הזכיינית "קשת", הפקת התוכנית וד"ר אילן רבינוביץ', הפסיכיאטר שנתן את הכדורים, מכחישים את הטענות...

תוכנית ריאליטי תחת השפעת סמים פסיכיאטריים - הסודות האפלים של האח הגדול - הכתבה הסודות האפלים של האח הגדול , 7 לילות , ידיעות אחרונות, רז שכניק , 09.03.2012 -הםטוענים שקיבלו כדורים פסיכיאטרים קשים, ואז כשהם תחת ההשפעה, חלשים פיסית ומנטלית, התבקשו לבגוד, לשקר, לבכות. חלק ירקו את הכדור בסתר, או החביאו אותו, "כמו בבית משוגעים". סער שיינפיין ומתמודדים מהאח הגדול חושפים לראשונה את האמת על אחורי הקלעים של הריאליטי הכי מצליח במדינה...

פנים אמיתיות - הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' - אפריל 2011 - התכנית "פנים אמיתיות" של אמנון לוי על הפסיכיאטר אילן רבינוביץ'. - מתוך עוגמת נפש , ידיעות אחרונות , רז שכניק, גבי בר חיים, מרץ 2011 - הוא הפסיכיאטר של סלבריטאי ישראל ושל אנשי העסקים הבכירים, יש לו תוכנית בגלי צה"ל והוא היה הפסיכיאטר של 'האח הגדול'. כעת טוענים פציינטים מפורסמים: הוא גרם לי לבגוד, חשף סודות אינטימיים בחדר הטיפולים. את כתבת ידיעות אחרונות הוא איבחן כבעלת הפרעות פסיכיאטריות אחרי דקות ספורות...

פסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' למאזין בגל"צ: שים לבתך כדור פסיכיאטרי בכוס ללא ידיעתה - הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ, המגיש את התוכנית "שעת נפש" עם חנוך דאום בגל"צ, הציע ביום חמישי האחרון למאזין לפורר תרופה פסיכיאטרית לכוס המשקה של בתו - ללא ידיעתה. הסיבה: "אחרת תאבדו את הילדה". פסיכיאטר בכיר: "אסור לתת יד לסוג ייעוץ שכזה". רבינוביץ: "מדובר במקרה חריג"...

יום שבת, 21 באפריל 2012

פסיכיאטר מטעם בית המשפט טייח מחדלי מוסד פסיכיאטרי אברבנאל - השופטים פסלו אותו והסתירו זהותו

המאמר הפסיכיאטר נפסל - זהותו תישאר עלומה , עו"ד חיים קליר ynet , אפריל 2012

פסיכיאטר שנדרש לתת חוות דעת רפואית לגבי גובה הנכות של חולה, במסגרת תביעת ביטוח, החליט "להגדיל ראש", וקבע במסמך מפורט כי אין כל אשמה על הנתבעים. גם השופטת במחוזי וגם השופט בעליון, לא אהבו את התנהגות הפסיכיאטר ופסלו את חוות דעתו, אולם העדיפו להסתיר את שמו


א' עבר תאונת דרכים. הרופאים אבחנו "מצב פוסט טראומטי". בהמשך, מצבו החמיר. האבחנה השתנתה ל"מצב פסיכוטי פעיל". א' אושפז בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל. במחלקה סגורה. הוא סבל ממחשבות אובדניות, חרדות וקולות הזויים.
הטיפולים היו קשים וכללו גם בנזעי חשמל. אולם בכך לא באה סאת הייסורים של א' אל קיצה. במהלך אשפוזו באברבנאל, פרצה אש מחומר דליק. א' נכווה קשות. הוא הפך לחסוי.

נציגיו פנו לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה בתביעת פיצויים נגד ביטוח ישיר, חברת ביטוח החובה של הרכב בו נהג א' ונגד בית החולים אברבנאל.

ביטוח ישיר התגוננה בטענה כי התאונה שעבר א' כלל אינה תאונת דרכים, אלא ניסיון התאבדות. גם בית החולים אברבנאל, סירב לקחת אחריות וטען כי הטיפול שלו היה למופת, ללא כל צל של רשלנות.

המומחה שכח את תפקידו

במהלך הדיונים, הציע בית המשפט כי הוא ימנה מומחים רפואיים, לצורך אחד בלבד: כדי שיתנו חוות דעת לגבי גובה הנכות של א'. חוות דעת המומחים, תשמשנה לצרכי פשרה. אם לא תהיה פשרה, ייעשה בחוות הדעת שימוש רק אם בית המשפט יפסוק שמדובר בתאונת דרכים. אם בית המשפט יפסוק שאין מדובר בתאונת דרכים, "לא תשמשנה חוות הדעת בתיק זה בכלל". הצדדים נתנו את הסכמתם להצעת בית המשפט.

בין המומחים שבית המשפט מינה, היה גם פסיכיאטר בעל שם, מנהל בית חולים פסיכיאטרי ידוע. הפסיכיאטר, לא סמך כנראה על מערכת בתי המשפט שתפטור את הקולגות שלו מאחריות. הוא לבש את גלימת השופט וערך לא' משפט שדה, מבלי לשמוע כל ראיות.

ב"פסק הדין" שנתן, פטר הפסיכיאטר את חברת הביטוח ואת בית החולים מכל אחריות. הוא קבע שתאונת הדרכים וההצתה היו בעצם ניסיונות אובדניים ושצוות בית החולים פעל למופת וכלל לא התרשל. רק משימה אחת נשתכחה מליבו של הפסיכיאטר, אותה משימה יחידה שלשמה מונה ועבורה קיבל את שכרו. הוא שכח לקבוע את גובה הנכות של א'.

נציגי ביטוח ישיר וגם נציגי בית החולים צהלו למקרא חוות הדעת. מלאכתם נעשתה בידי הפסיכיאטר. נציגיו של א', לעומתם, קיבלו הלם. הם הבינו שהפסיכיאטר "קבר" את תביעתו של א'. הם פנו לבית המשפט בבקשה לפסול את חוות הדעת. המומחה, כך טענו, חרג באופן בוטה מסמכותו. במקום לקבוע את גובה נכותו של א', המומחה נכנס לתחומים לא לו.

השופטת אסתר שטמר, ראתה בחומרה את התנהלות המומחה והחליטה לפסול את חוות דעתו. "מדובר באחד מאותם מקרים נדירים בהם נדרשת פסילה, מחמת פגם משפטי היורד לשורש העניין". נציגי ביטוח ישיר לא ויתרו ופנו לבית המשפט העליון.

חוות הדעת נפסלה - הזהות נשארה חסויה

השופט צבי זילברטל, היה גם הוא בדעה שיש לפסול את חוות דעתו של הפסיכיאטר. "עצם התייחסותו של הפסיכיאטר לשאלת הרשלנות של בית החולים, שאלה שכלל לא התבקש להתייחס אליה ומסקנתו החד-משמעית בנוגע להיעדר הרשלנות מצד בית החולים, פגמו במראית חוות הדעת כנטולת פניות ואובייקטיבית".

קיים חשש שקביעות המומחה, הוסיף השופט, "צבעו" את התייחסותו לעניינו של א' בצבע מסוים. הדבר עלול לגרום עיוות דין. א' ייאלץ להתמודד עם מומחה, שקבע לגביו קביעות נחרצות, בלי שהתבקש לעשות כן ובלי שכל החומר הרלוונטי הועבר לעיונו.

חוות דעתו של הפסיכיאטר נפסלה אם כן, אבל את זהותו, הציבור הרחב, לא ידע לעולם. מישהו שם למעלה חשש, כנראה, שאם שמו של הפסיכיאטר ייחשף ברבים, תיגרם לו בושה. החלטת הפסילה של השופטת שטמר ניתנה "בדלתיים סגורות". החלטת הפסילה של בית המשפט העליון, לא ניתנה "בדלתיים סגורות", אולם שמו של הפסיכיאטר שנפסל הושמט.

כאשר מונה לשופט, נשא השופט זילברטל נאום בזכות הספקנות והביקורת העצמית כערך אנושי עליון. "טוב לשופט להיות ספקן כלפי בעלי הדין ואף יותר כלפי עצמו ודעותיו", כך אמר, "המובן מאליו הוא אחד האויבים הגדולים של הצודק. הספקנות תביא לכך שההכרעות יהיו משוכללות ומדויקות ככל שאפשר. הספקנות מעוררת ידע, היא כלי עבודה חיוני עבור השופט".

נשאלת כמובן השאלה, איך השופט זילברטל רוצה כשופט עליון, שהשופטים אותם הוא מנהיג, יפעילו את הערך האנושי הנעלה של הספקנות והביקורת, אם שמו של פסיכיאטר שנפסל על ידי הערכאה העליונה נסתר מעיניהם. ואולי אין מדובר אלא בהשמטה מקרית של שם הפסיכיאטר שנפסל, מתוך טעות. הלוואי.

קישורים:

יום שלישי, 27 במרץ 2012

הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' אמר לי קח אותה למקלחת ות... אותה

סער שיינפיין: "הייתי בסיטואציות לא אנושיות" , 11/03/2012
מערכת גיא פינס
מתמודד "האח הגדול" שחשף את פרשת הכדורים הפסיכיאטריים מדבר על הרגעים הקשים בבית, בראיון ראשון מאז החשיפה הגדולה בשבוע שעבר. "הפסיכיאטר (אילן רבינוביץ') אמר לי קח אותה למקלחת ות... אותה", משחזר שיינפין
.

.
מתמודד העונה שנייה של "האח הגדול" סער שיינפיין, שחשף את פרשת הכדורים הפסיכיאטריים בתוכנית הריאליטי בשבוע שעבר, מספר בראיון ראשון מאז החשיפה על מה שעובר עליו בימים האחרונים. "התגובות מרגשות אותי, אני לפעמים לא עומד בזה רגשית וזה חונק שאנשים מבקשים ממך סליחה, אבל זה מחמם את הלב", הוא מודה.

"כמה ימים לפני שהתחלנו את גלגול הפרשה, עמדתי בבר ונגשה אליי בחורה שאני לא מכיר ואמרה לי שאני יודע שיש לנו את אותו פסיכיאטר", משחזר שיינפיין. "אני לא יודע איך מישהו מגלה את הסוד שלך לפני שסיפרת אותו, זה הרגיש כאילו היא ראתה אותי בעירום. שאלתי אותה למה היא מתכוונת והיא אמרה לי שאילן רבינוביץ' לוחץ עליה להכנס להפקה של 'האח הגדול'. החלטתי שאני לא יכול לשתף פעולה עם השתיקה ורציתי להוציא את זה". שיינפיין מספר על סיטואציות שאותן הוא זוכר ובהן כמעט והיה "על הרצפה בוכה. אני חושב שהסיטואציות שהייתי בהן היו תת אנושיות, אני זוכר שהייתי מתחנן על נפשי לצאת החוצה בבכי משם. מה הדרך לצאת אחרת? לנפץ את דלת הזכוכית? לטפס על החומות ולברוח החוצה?".

כשנשאל למה בלע את הכדורים בסופו של דבר, ענה כי גם הוא לא הבין את מעשיו. "זה הסימפטום של נאנסת, איך לא הבנתי שהכדור לא יעשה לי טוב, אבל אתה רוצה לחשוב שזה יעזור כדי שתוכל להרגיש ולתפקד טוב יותר", הוא מסביר. על מערכת היחסים שלו עם המתמודדת איילה רשף, אמר שהפסיכיאטר רבינוביץ' היה מלטף אותו, "הייתי בוכה והוא היה אומר לי "דמעות של מלאכים". אני מתחלחל מזה, אתה פשוט שבוי שלו. כשאני מנסה לחשוב על הרומן שלי עם איילה היום הכל בכלל היה על גבול הפלרטוט, הוא אמר לי שאני אעוף מהבית אם לא אגע באיילה. הוא אמר לי 'למה אתה עוצר בעצמך, קח אותה למקלחת ות.. אותה, תתפוס אותה ות.. אותה במקלחת'. אמרתי לו 'תקשיב אני במצוקה'".

קישורים:

יום שני, 20 בפברואר 2012

מוסד הפסיכיאטריה - סרטן הפוגע בכבוד האדם וחירותו

המאמר "ההיסטוריה של החירות היא ההיסטוריה של הערובות הפרוצדורלית לחירות" , ענבל בר-און , מרץ 2009 , news1

דברים אלו אשר אמר השופט פרנקפורטר, צוטטו לא אחת בפסקי דינה של רוטלוי אשר בפסיקותיה גיבשה מגילת זכויות דיוניות של האזרח אשר מועמד לאשפוז בכפייה

ביום ב', ה-9.3.09 קיימתי ראיון נרחב ומקיף עם השופטת (בדימ.) סביונה רוטלוי. הראיון המקיף עסק בפן פחות מוכר לציבור בפעילותה השיפוטית של רוטלוי (אשר מוכרת לציבור הרחב בעיקר בשל שניים אלו: הוועדה לזכויות הילד, ו"הרוצח השטני עם החיוך").

דומה כי הקורא יתקשה להתמצא בנבכי הפסיקות של רוטלוי אשר עליהן מושתת הראיון, מבלי להכיר את החקיקה ואת הפסיקה.

ברשומה קצרה זו מובא מעין "קיצור תולדות פסיקותיה של רוטלוי" בשבתה כערכאת ערעור על ועדות פסיכיאטריות אשר מוסמכות להאריך אשפוזו הכפוי של אדם. רשומה קצרה זו אינה מתיימרת למצות את כל הנושא אלא לאפשר לקורא מושג אשר לאורו יוכל לקרוא את הראיון ("מפת התמצאות", אם תרצו).

החוק

עד לשנת 1991 סמכותו של הפסיכיאטר המחוזי לשלול חירותו של אדם הייתה כמעט ובלתי ניתנת לריסון שיפוטי, כמעט ובלתי מוגבלת. העיתונות של סוף שנות השבעים מלאה בסיפורים מסמרי שיער אודות אזרחים אשר נלקחו באחת מבתיהם למוסדות סגורים פסיכיאטרים.

מאמר אשר סקר את ההיסטוריה של חקיקת החוק מצא כי החוק הישן,(ראה מקור 1 ) חוק טיפול בחולי נפש, התשט"ו – 1955 נחקק מתוך מגמה פטרנליסטית גרידא ו"שיקף את המודל הרפואי פסיכיאטרי הקלאסי, המוסר בידי הרופאים הפסיכיאטרית את סמכות ההכרעה הבלעדית באשר לאשפוז ולטיפול בחולי הנפש, כולל אשפוז בכפייה. זהו מודל פטרנליסטי, הרואה בהחלטה על אשפוז כפוי הכרעה רפואית שבאה לתת מענה לצורך הכרחי בטיפול לחולה, ושיקולים בדבר זכויות האדם הם משניים".

החוק הישן זכה לביקורת שיפוטית קשה: כך לדוגמא קבע השופט חיים כוהן בע"א 219/79 ד"ר זאב ירמלוביץ נ' משה חובב, פ"ד לה(3) 766 ולפיהם: "הוראות החוק בנושא החשוב שבו אנו עוסקים... שלילת חירותו של אדם וסגירתו בבית חולים לחולי נפש נגד רצונו, הן גם סתמיות וגם סתומות....נושא האשפוז על-פי הוראותו של פסיכיאטר מחוזי, לפי סעיף 5 של החוק, עדיין נשאר פרוץ לרווחה".

בע"א 558/84 מזל כרמלי נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(3) 757 קבעה השופטת נתניהו כי: "כח כה רב נתן המחוקק בידי הרופאים וסמכות כה רבה נתן בידי הפסיכיאטר המחוזי בתחום רגיש זה שיש בו פגיעה כה חמורה בחרותו של אדם ואף בבריאות [768] הנפש שלו (כתוצאה מכליאתו בין חולי נפש אם מסתבר כי טעות היא והיא אכן בריא) עד כדי לעורר חרדה מעצם המחשבה על אפשרות של שימוש בלתי זהיר בו, שלא לדבר על שמוש שלא בתם לב. כגודל עצמתם של הכח והסמכות האלה כך חשיבותם של המגבלות ושל אמצעי הפקוח והבקרת המוטלים על מי שמסמך להפעילם".

הביקורת הגיעה גם מכיוונה של האגודה לזכויות האזרח אשר הציעה כי רק לשופט תקום הסמכות לשלול חירותו של אדם על דרך האשפוז הכפוי, (ראה מקור 2) והן מכיוונו של מבקר המדינה אשר המליץ להגדיר ביתר דיוק את הפרמטרים לאשפוז כפוי(ראה מקור 3) , הן מכיוון האקדמיה והן מכיוון כלי התקשורת.

ביקורות אלו הובילו לכך שהחוק החדש, אשר נחקק בשנת 1990 (חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א – 1991) שם דגש על העילה המשפטית. אבל קריאה ביקורתית בחוק החדש מגלה כי החוק החדש מציע לאשפז אשפוז כפוי בעילה רפואית, כאשר נדרשת עילה נוספת משפטית כדי להביא לידי השלמה או גימור את העילה הרפואית.

הדבר בא לידי ביטוי הן בכך שהשבועיים הראשונים לאשפוז הכפוי נשלטים ע"י אינסטנציה רפואית לחלוטין (הפסיכיאטר המחוזי) והן בכך שהאינסטנציה אשר מחליטה על המשך אשפוז כפוי הינה אינסטנציה מנהלית אשר נשלטת ברובה ע"י גורמים רפואיים (שני רופאים ומשפטן אחד) (וזאת מכוח סעיפים 9, ו-10 לחוק).

גם העילות לאשפוז כפוי בחוק החדש עדיין עמומות, פרוצות וסתומות: מכוח סעיפים 6(א) + 9(א) ניתן לאשפז אדם בכפייה אם הוא "חולה, וכתוצאה מכך עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי". למותר לציין כי 'מסוכנות' ו'מחלה' הם קריטריונים עמומים, אשר נתונים לקשת של פרשנויות, הכל לפי תפיסת עולמו של הפרשן (תפיסת עולם שבה תלויה חירותו של הפרט).

המאמר אשר סקר את הליך חקיקת החוק מציין כי: (ראה מקור 4)

"עם כל השינויים שהוכנסו בו, עדיין לא סטה החוק החדש מהמודל הרפואי-פסיכיאטרי שהיה בבסיס החוק הקודם- מודל שלפיו החלטות בנוגע לאשפוז ולטיפול בכפייה מצויות בסמכותם הבלעדית של הפסיכיאטרים, ומעורבותה של מערכת המשפט בהליך האשפוז היא מצומצמת"

נכון, ההליך המנהלי של אשפוז כפוי כפוף דה-יורה לביקורת שיפוטית, אולם בפועל מתוך כמה אלפי אשפוזים כפויים לשנה בשנות ה 90' ובראשית שנות ה 2000, מעטים המאושפזים בכפייה אשר צלחו את המשוכות וערערו לבית המשפט5, וזאת עקב מיעוט משאבים או היעדר ידיעה אודות זכויותיהם.

ביקורת שיפוטית קשה מאוד

בשנות ה 90' – בעשור הראשון ליישומו של החוק החדש, מתי מעט, כאמור, מבין אלפי המאושפזים בכפייה בשנה, צלחו את המשוכות וערערו על אשפוזם בכפייה. מרביתם אם לא כולם הגיעו לדיון בפני השופטת רוטלוי אשר מתחה ביקורות קשות ביותר על קיפוח זכויותיהם של אנשים אשר נתונים לאשפוז בכפייה.

כך לדוגמא ב בע"ש 368/00 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-מח 2000(3), 10129 כתבה השופטת רוטלוי כי:

כבר נלאיתי להתריע בפסיקותיי על כל העיוותים הנגרמים לאזרחים בהליכי האשפוז הכפוי, שהוא שלילת חירות בצורה הכואבת והקשה ביותר לכל אדם. נדמה כי אם משווה אני את מצבם של אסירים לעומת חולי נפש המאושפזים בכפיה, הייתי אומרת, כי מצבם של החולים קשה יותר, לא רק משום שלא עברו עבירות, אלא משום נטילת צלם אדם מהם עקב נטילת תרופות, שפעמים רבות שולל את יכולת הדיבור, החשיבה, הביטוי והתגובה.

במחוזי ע"ש 142/00 (ת"א), פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, דינים מחוזי כרך לב(7) 653 כתבה כי:

למרבה הצער, בתיק זה, שבו היו מעורבים מספר פסיכיאטרים, ממחוז תל אביב ומחוז המרכז, הופרה ברגל גסה כל זכות של המערער ונראה כי הלחץ המאסיבי, שבא מצידה של האם, שעברה סבל קשה, ועל כך אין מחלוקת, הוא שכנראה גרם לשיבוש המערכות.

וכן כי:

כבר נלאיתי מלהתריע על כך, שמחובת הוועדה לנמק את החלטתה כשהיא נסמכת לא רק על הבדיקה הרפואית אלא על שיקולים של בדיקת חוקיות ההליך.


ב ע"ש (ת"א) 227/00 פלונית נ' היוהמ"ש (טרם פורסם):

כבר נלאיתי מלחזור על המחוייבות של הוועדה הפסיכיאטרית לעמוד בעקרונות המחייבים כל וועדה מעין שיפוטית, בין השאר, קיום חובת הנמקה.

וכן:

כבר נלאיתי מלחזור על כך שוב ושוב בפסקי הדין, כי המחוקק הבחין בין עילות שונות לבדיקה כפוייה ולאישפוז כפוי, גם כאשר מדובר בסיכון פיזי לאדם או לזולתו. סיכון פיזי מיידי מצדיק בדיקה כפויה דחופה ולאחר מכן אישפוז כפוי דחוף ואפשרות להארכתו בעוד שסיכון פיזי, שאיננו מיידי, מצדיק בדיקה כפויה ועמה אישפוז כפוי, שאינם דחופים.

האגודה לזכויות האזרח קוראת לשינוי

גם האגודה לזכויות האזרח לא חסכה את שבט ביקורתה מאופן יישום החוק החדש, וקבעה כי התיקונים שבוצעו בו אינם מספיקים: אשפוז כפוי, לטעמה, צריך להיעשות דרך בית המשפט, והפעלתו (היות ומדובר בשלילה קשה ביותר של חירויות הפרט) צריכה להתבצע על סמך קריטריונים מדויקים ולא עמומים (האגודה לזכויות האזרח הציעה לבטל את האשפוז הכפוי האזרחי אשר מסתמך על קריטריון עמום של "מסוכנות" ולהותיר על כנו בחוק אך ורק את האשפוז הכפוי הפלילי אשר הקריטריונים להפעלתו ברורים יותר).

המערכת הפסיכיאטרית אינה נותרת חייבת

בשנת 2000 פרסמה השופטת רוטלוי, כאמור, פסק דין (ע"ש 368/00 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-מח 2000(3), 10129) אשר קומם עליה את המערכת הפסיכיאטרית. היא כותבת:

לא אוכל להימנע מציון התחושה הקשה, שמלווה אותי בשמיעת ערעורים אלה, לנוכח העובדה, שרק אזרחים מעטים המאושפזים באשפוז כפוי שלא כדין, זוכים לייצוג משפטי ולאפשרות הבאת ערעורם כהלכה בפני בתי המשפט. יש לזכור, כי התנאים, שבהם נכתבים הערעורים מטעם החולים המצויים באשפוז אינם מאפשרים להם לא את הנגישות לבית המשפט, לא את אפשרות הביטוי הראויה וזאת עקב כליאתם ועקב הימצאותם תחת השפעת תרופות. עניין זה טעון שינוי בדחיפות על-ידי המחוקק.

פסק דין זה העמיד את המערכת הפסיכיאטרית כולה על הרגליים האחוריות, ולפי כתבתו של רן רזניק אשר פורסמה בהארץ בתאריך 29.11.2000, ראשי איגוד הפסיכיאטריה שגרו מכתב לשופטת רוטלוי, עם העתקים לנשיא בית המשפט העליון, מנכ"ל משרד הבריאות ולהסתדרות הרפואית (אשר גיבתה את הפניה) ולפיו: "דברים אלו מביאים לפגיעה אנושה במקצוע הפסיכיאטריה ובבתי החולים שעושים מאמצים להלחם בחולי ולעזור לאנשים סובלים... זאת סטירת לחי לאנשים שעושים עבודת קודש ומצליחים להחזיר את החולים לקהילה". כן נכתב במכתב כי "בתי חולים אינם מתקני כליאה", טענה תמוהה לאור העובדה שאשפוז כפוי פירושו כליאה במקום סגור ללא יכולת לצאת ללא רשות הצוות (בבחינת: "אם זה נראה כמו ברווז ומתנהג כמו ברווז, זה ברווז")

בסיומו של המכתב הנרגש כותבת המערכת הפסיכיאטרית כי היא מעלה יוזמה "להסיר מהפסיכיאטריה את הסמכות לשלול את החירות מהאזרחים. סמכות זו שהחברה הטילה על הפסיכיאטרים וכך אילצה אותם לעסוק בפונצקציה לא רפואית".

עם כל המילים הנרגשות, המחקר אשר סקר את הליכי חקיקת החוק מגלה כי למערכת הפסיכיאטרית הייתה מעורבות רבה בחקיקת חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א – 1991, תוך שהיא מקימה לובי חזק אשר ינווט את ספינת חקיקת החוק לכיוונים הרצויים לה, קרי, שהאינסטנציה העיקרית אשר תכריע באשפוז כפוי תהא רפואית ולא משפטית.

המאמר 'מגמות שינוי ושימור' מסתיים באלו המילים:

"במאבק האידיאולוגי בין קבוצות אלה הצליח הממסד הפסיכיאטרי לשמור על המודל הרפואי שהיה בבסיס החוק הקודם, אם כי לא בגרסתו הנוקשה. השפעתו של הממסד הפסיכיאטרי על נוסח החוק הייתה דומיננטית. נוכח הביקורת שהושמעה כלפי החוק הקודם העריך הממסד הפסיכיאטרי כי שינוי החוק הוא בלתי נמנע, ולפיכך העדיף להוביל את המהלך לשינוי החוק על פני מתן אפשרות לגורמים אחרים להובילו, תוך היגררות אחריהם בלית ברירה. באופן זה, העריך, יצליח לשמור על האינטרסים המקצועיים-"טריטוריאלים" של הפסיכיאטרים. התוצאה הסופית מראה כי אכן הצליח בכך, ושמר על המונופול של הפסיכיאטרים בתחום האשפוז הכפוי ועל מידה רבה של אוטונומיה מקצועית בהחלטות לגביו".


גם טענת המערכת הפסיכיאטרית ולפיה אשפוז אנשים בניגוד לרצונם "נכפה עליה" אינה יכולה לעמוד. האגודה לזכויות האזרח אשר סיקרה כנס שהקתיים באברבנל מתארת כיצד רופאים רבים הצהירו כי הם מתעלמים מהוראות החוק אשר מסייגות את סמכות האשפוז הכפוי ומאשפזים על סמך קריטריונים רפואיים. להלן ציטוט מתוך נייר העמדה של האגודה לזכויות האזרח:

בכנס שנערך באברבנל ב–22.6.01 הצהירו רופאים כי במקרים מסוימים הם עוברים על החוק ורופא אחד אף אמר שהוא גאה בכך. בדיון שנערך במשרד הבריאות ב – 25.07.01 אמרה עו"ד דרורה נחמני, פרקליטה בפרקליטות מחוז ירושלים ויו"ר הוועדה הפסיכיאטרית במחוז ירושלים, שהייתה חברה בוועדת שניט, שהמשפטנים אינם ששים ללכת לבית המשפט ולא בהכרח מעוניים להעביר את ההחלטה על אשפוז כפוי לבית המשפט. כמו-כן אמרה שהיא כיו"ר של וועדות פסיכיאטריות נאלצת לחתום על שקרים, משום שאין בחוק מוצא לחוסר באלטרנטיבות טיפוליות בקהילה.

מקורות

1. אורי אבירם, צביה אדמון, מימי אייזנשטדט וארלין קנטר, "מגמות שינוי ושימור בחקיקה בתחום בריאות הנפש בישראל: תהליך חקיקתו של החוק החדש לטיפול בחולי נפש", משפטים לא תש "ס-145 ,(2000) (להלן: "מגמות שינוי ושימור")
2. מגמות שינוי ושימור, הערה 1 לעיל, בעמ' 154 – 157.
3. מגמות שינוי ושימור, הערה 1 לעיל, בעמ' 157.
4. מגמות שינוי ושימור, הערה 1 לעיל, בעמ' 150
5. ראה לעניין זה ד"ר אסף טויב "משפט, פסיכיאטריה ומערכת בריאות הנפש בישראל – נושאים נבחרים" פרלשטין-גנוסר – 2007 (להלן: "טויב"), בעמ' 305: בשנים 2003 – 2000 מס' הוראות האשפוז השנתי עמד על כ – 3494 הוראות אשפוז כפוי לשנה. כך לדוגמא בשנת 2000 לבדה הוצאו כ 3247 הוראות אשפוז כפוי בשנה. מתוך מס' זה בודדים ערערו על הוראת האשפוז הכפוי לבית המשפט המחוזי, מספר הערעורים אשר הוגשו בשנת 2000 אינו מגיע אף לעשרה, ואף הרבה פחות. כמו-כן בשנת 1996 עמד מספר האשפוזים הכפויים בשנה על כ 2667 ובשנת 2005 עמד מספר האשפוזים הכפויים השנתי על 5334 (נתונים אלו לקוחים מתוך דן אבן, "שיגעון: תמונה עגומה בבתי החולים הפסיכיאטרים", www.Ynet.co.il , 6.2.07).
6. מגמות שינוי ושימור, הערה 1 לעיל, בעמ' 189.

קישורים:

יום שבת, 12 בנובמבר 2011

טיפולי הלם חשמלי: ריפוי או עינוי ?

2011 - רבים חושבים שטיפולי הלם חשמלי ("נזעי חשמל") חלפו מן העולם. למעשה זהו טיפול פסיכיאטרי נפוץ ומקובל גם בימינו. צפה בסרטון הסוקר את ההסטוריה של טיפולי הלם חשמלי; מי המציא את הטיפול, האם קיים בסיס מדעי לטיפול, ומה הנזקים שהטיפול גורם.
.

.
אם תשאלו היום פסיכיאטר כיצד פועל השכל או המוח, תגלו שהוא לא יודע. תשאלו אותו איך פועל הנזע החשמלי והוא שוב יגיד שהוא לא יודע, הוא לא "מומחה לחשמל", אבל יש לו אין סוף תיאוריות בקשר לזה.

תארו לעצמכם תסריט דומה עם מנתח לב: שטוען שאינו יודע איך הלב עובד, יש לו תיאוריות רבות, אך לא עובדות מדעיות, על הסיבה שבגללה מבצעים מעקפי לב עורקיים. גרוע מכך, אם הרופא היה אומר למטופל שההשלכות הרצויות של הניתוח יהיו: "נזק מוחי, איבוד זיכרון, חוסר התמצאות שגורם לאשליה שכל הבעיות נעלמו", האם מישהו היה מסכים לטיפול? עם זאת, אלו הן התוצאות של טיפול בשוק לפי דוח ה-ECT משנת 2003 של המועצה לבריאות הנפש בארה"ב. זו התוצאה שהפסיכיאטריה שאפה אליה כבר זמן רב, כפי שניתן ללמוד מציטוט משנת 1942 של פסיכיאטר בשם אברהם מיירסון: "הורדה של רמת האינטליגנציה היא גורם משמעותי בתהליך הריפוי... העובדה היא שאחת התרופות הטובות ביותר שניתן לתת לאדם היא אמנציה (רפיון שכל)…" התיאוריה שמאחורי הנזע החשמלי לא התקדמה בהרבה מזו של היוונים הקדומים, שניסו לטפל בבעיות נפשיות על ידי מתן שוק חשמלי שנוצר מסם ששמו "הלבור". ייתכן שהאמירה הבאה תישמע בוטה ואולם יש לקבוע שתהליך הנזע החשמלי עצמו אינו מדעי או תרפויטי יותר מאשר לקבל מכה על הראשון ממחבט. בשל הטיפול הנפוץ, הנזע החשמלי נשאר בשימוש כטיפול פסיכיאטרי, על אף איסורים חוקיים, חוקים המגבילים את שימושו, חוסר המדעיות והסיכוי לנזק.

קישורים: