‏הצגת רשומות עם תוויות פקיד סעד חוק הנוער. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פקיד סעד חוק הנוער. הצג את כל הרשומות

יום שני, 30 באפריל 2012

בשם "עבודת הקודש": פקיד סעד פדופיל יוסף דיאמנט בעל סמכויות סטטוטוריות מבתי משפט לנוער הורשע במעשים מגונים בנער בטיפולו

פשעי רשויות הרווחה: הראש הקטן של כרמל סלע והמעשים המגונים של פקיד הסעד יוסף דיאמנט
הראש הקטן של כרמל סלע והמעשים המגונים של יוסף דיאמנט
אפריל 2012 - רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער מעניקים סמכויות סטטוטוריות לפקידי סעד על אזרחים וילדים בטיפולם. פקיד הסעד יוסף דיאמנט שקיבל סמכות על מבית משפט לנוער בדלתיים סגורות לטפל ולהשגיח על ילד הורשע בביצוע מעשים מגונים.
מדובר בעוול אחד מאינספור מקרי עוול קשים הנעשים מידי יום ע"י רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער בשם "עבודת הקודש" ו"טובת הילד". ראש המועצה האזורית ראש הכרמל, כרמל סלע, המשיך בשיטת "הראש הקטן" ודבק בטענתו כי לא ידע כלום חרף התלונות הרבות על התנהגותו המגונה של פקיד הסעד דיאמנט.

הכתבה פקיד סעד מחוף הכרמל הורשע בביצוע מעשים מגונים בקטין , תמי מאור , local חדרה , אפריל 2012

במסגרת עבודתו טיפל הנאשם בקטין בן 14. על פי כתב האישום, בשלוש הזדמנויות הוא לקח את הקטין לחוף הים, שם ביצע בגופו מעשים מגונים וחשף את איבר מינו בפניו

סגן נשיאת ביהמ''ש המחוזי בחיפה השופט אילן שיף הרשיע היום (שני) את יוסף דיאמנט, ששימש כעובד סוציאלי ופקיד סעד לפי חוק הנוער במחלקה לשירותים חברתיים במועצה אזורית חוף הכרמל בשתי עבירות של מעשה מגונה, בשתי עבירות של מעשה מגונה בפומבי, בשלוש עבירות של הפרת אמונים, בשלוש עבירות של שימוש לרעה בכוח משרה, בשלוש עבירות של איסור לנהוג בלי רישיון נהיגה, ובשלוש עבירות של מעשי פזיזות ורשלנות.

 פלייליסט - פדופיל עובד סוציאלי לחוק הנוער יוסי דיאמנט מתרחץ בעירום לאור יום עם ילד בהשגחתו בצו בית משפט לנוער


עפ''י כתב האישום, הנאשם ניצל את תפקידו ואת האמון שנתן בו המתלונן, קטין בן 14, וכן את התלות של המתלונן בו, בכך שבמהלך חודש ספטמבר 2011, בארבעה מועדים שונים, נפגש עמו והסיעו במכוניתו לחופי ים שונים, שם ביצע בגופו מעשים מגונים וחשף את איבר מינו בפניו.

הנאשם הודה כי שימש בתקופה הרלוונטית כעובד סוציאלי וכפקיד סעד ושבמסגרת עבודתו טיפל במתלונן, אך כפר בכך שניצל את תפקידו, את האמון שניתן בו ואת התלות של המתלונן בו וכי ביצע בו מעשים מגונים. הנאשם גרס כי בינו לבין המתלונן התקיימו שלוש פגישות בחוף הים (שתיים במעין צבי ואחת בחוף הבונים) ולא ארבע פגישות. לטענתו, במהלך אותם מפגשים, הסיע את המתלונן לחוף ים, בכולם הרשה לו לנהוג ברכבו (בחלקם הציע לו זאת ביוזמתו), לפרק זמן קצר, בדרך הכורכר הסמוכה לחוף. במפגש הראשון, אישר הנאשם, כי אפשר למתלונן לאחוז בהגה ולהניח את רגלו על דוושת הגז, בעוד הוא (הנאשם) יושב במושב הנהג.

השופט שיף ציין כי הנאשם, המשמש כעובד סוציאלי מעל ל- 30 שנה, טיפל במציאת מסגרת מתאימה למתלונן, נער בעל לקויות, שהגיע מרקע משפחתי קשה ועם קושי במתן אמון במבוגרים. בגין קשייו של הנער והוריו, כל אחד בנפרד ואף ביחד נראה כי ברור היה לנאשם כי המתלונן יוצא מנקודת הנחה שעתידו בפנימייה וסוג הפנימייה, תלויים, בין השאר, בנאשם. המדובר אפוא ב''טרף קל'' מנקודת ראות אובייקטיבית ואין ספק כי מצב זה לא נעלם מעיני הנאשם.

עוד קבע השופט כי אין מחלוקת כי הנאשם לקח את המתלונן לא פחות משלוש פעמים לחוף ים, ברכבו של הנאשם, חרף שיחת נזיפה שנערכה לו ע''י הממונה עליו בשנת 2005 בנוגע להסעת נערים מטופלים ברכבו. באותה שיחה נאסר עליו מפורשות לקיים שיחות טיפוליות מחוץ לחדרי הטיפול. שיחת הנזיפה עם הנאשם קוימה, בין השאר, בגלל דיווח כי הנאשם קיים ''פגישת סיכום בים'' והוא לא הצליח לתת הסבר מהימן לחריגתו מההוראה שקיבל באותה שיחת נזיפה.

השופט קבע כי הנאשם בחר לקיים ''שיחות טיפוליות'' עם המתלונן בים, למרות שלא הייתה כל סיבה מקצועית לכך ולמרות שנאסר עליו מפורשות לקיים שיחות מחוץ לחדרי הטיפולים ועובדה זו כשלעצמה מעלה תהיות וחשדות המתחזקים בפעילותו ובמעשיו .

השופט שיף הבהיר כי אין מחלוקת גם כי בפגישה הראשונה נכנס הנאשם לים כשהוא לבוש בתחתונים ובשתי הפגישות הנוספות התפשט ונכנס לים בערום. טענתו כי מדובר בטעות ובשיקול דעת מוטעה, יכולה הייתה, אולי, להתקבל, לו דובר במפגש אקראי יחיד, אך לא כשמדובר בכמה מפגשים, אשר את כולם הוא יזם לאחר תיאום עם המתלונן. ''התנהלות זו בנוכחות נער מטופל שהנו 'טרף קל' מעצימה את החשד והתהיות בעניינו. הסברו המאוחר והכבוש בביהמ''ש, כי מטרת הרחצה בערום הייתה 'להכין' את המתלונן לחיי הפנימייה נדחתה על ידי השופט, שקבע כי נראה אפוא כי הנאשם הוביל את מטופלו- 'טרפו הקל' לים במסווה של שיחה טיפולית, לפחות פעמיים התרחץ לידו בערום וביקש מהמתלונן להראות לו את איבר מינו.

השופט קבע כי בדרכו אל חוף הים וממנו, איפשר הנאשם למתלונן- קטין כבן 14, לנהוג ברכבו מספר פעמים וכי התנהגותו הפלילית של הנאשם, שאף כתב קודם לכן להוריו של המתלונן, כי יש להציב לו גבולות (לאחר ששתה אלכוהול) הנה מוזרה מאד בלשון המעטה. גם הסיגריה שסיפק לו על מנת שיעשן, בצרוף הצהרת האהבה, בהצטרפותן ליתר הנסיבות, מעוררת תהיות ונראה כי המעשים נעשו כהכנה למעשים מגונים. עוד הבהיר השופט כי אין גם מחלוקת כי במהלך המפגשים שיחק הנאשם עם המתלונן ב''משחק הטבעות'', שמעצם טבעו מחייב מגע והתחככויות, זאת, כאשר הנאשם ערום ופעם אחת כשלגופו תחתונים בלבד.

השופט קבע כי אף בחינת העובדות עליהן אין מחלוקת, מטילה בפני עצמה, צל כבד ביחס לכוונותיו, לאמירותיו ולמעשיו של הנאשם ונראה בעליל, כי אלו היו מיניים (לשם גירוי או סיפוק מיני) . כן העיר כי לשם קיומה של עבירת המעשה המגונה אין צורך להוכיח כלל נגיעות בקורבן העבירה, בפרט לא נגיעות באיברים אינטימיים וכי במקרים הנדונים, לפחות בחלקם, התקיימו גם יסודות של מיניות גלויה, במעשים שאינם הגונים, לא מוסריים ולא צנועים.

השופט שיף קבע כי אינו נדרש להכריע בסוגיית הסחיטה לה טען הנאשם כלפי חברי המתלונן אשר צילמו אותו, שכן הגיע לכלל מסקנה כי בין אם הנאשם נסחט ע''י אחד החברים ובין אם לאו, אין לכך השלכה, בנסיבות העניין, לתיק זה. השופט ציין כי אינו סבור כי גרסת המתלונן בדבר מעשיו של הנאשם בו הנה תולדה של רצונו לסייע בידי חבריו בהיותם חשודים בניסיון סחיטה, או על מנת לאפשר את הסחיטה.

השופט שיף קבע איפוא את הקביעות הבאות:
-מחמת הספק קבע כי בין הנאשם לבין המתלונן התקיימו בחופי ים ''רק'' 3 ולא 4 מפגשים
- יש לזכות את הנאשם מחמת הספק מעבירת המעשה המגונה, ככל שהדבר נוגע לאישום הראשון המתייחס למפגש הראשון ולהרשיעו בכל שאר העבירות המתייחסות לאישום זה.
- יש להרשיעו בכל המעשים המיוחסים לו באישום השני (מפגש שני), יש לזכותו מהאישום השלישי (שכן נקבע כי מחמת הספק המפגש נשוא אישום זה לא התקיים) ולהרשיעו בכל העבירות המיוחסות לו בפרט האישום הרביעי- הנוגע למפגש הרביעי בינו לבין המתלונן.

קישורים:

יום שני, 16 באפריל 2012

רשויות הרווחה אימצו המדיניות הסוציאלית של הרודן הפאשיסטי פרנסיסקו פרנקו

רשויות הרווחה אימצו המדיניות הסוציאלית של הרודן הפאשיסטי פרנסיסקו פרנקו
מדיניות משרד הרווחה מול הפאשיזם של פרנקו
אפריל 2012 - בימים אלו עומדת לדין בספרד נזירה קאתולית באשמת זיוף מסמכים וחטיפת תינוק מאמו לפני כ- 30 שנה. הפרשה חושפת מדיניות שירותים חברתיים של הרודן הפאשיסטי הספרדי פרנסיסקו פרנקו שהחלה עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת מימי הספרד הפאשיסטית ונמשכה עד שנות השבעים בימי ספרד הדמוקרטית.

הפאשיסטים חטפו מאות אלפי ילדים ממשפחות מתנגדיהן, ואח"כ חטפו ילדי משפחות שנראו בעיניהם כ"לא מוסריות".
מבדיקת השיטה הפשיסטית לחטיפת ילדים עולה כי רשויות הרווחה במדינת ישראל אימצו אחת לאחת את השיטה.

השיטה הפאשיסטית לחטיפת ילדים ע"פ הרודן פרנקו

תינוקות נלקחו מאימותיהן לבדיקות "שגרתיות" ואחרי כמה שעות מסרו להן הנזירות, האחיות בבתי היולדות, שהם מתו. גופות התינוקות נעלמו והאמהות לא הורשו להשתתף ב"קבורתם".
השערורייה קשורה הדוקות לכנסיה הקתולית, שבימי פרנקו מילאה פרנקו תפקיד מרכזי בניהול השירותים החברתיים, לרבות בתי חולים, בתי ספר ובתי יתומים. נזירות וכמרים הכינו רשימות המתנה של הורים מאמצים, ורופאים שיקרו לאמהות על אודות גורל ילדיהן.

כדי להסתיר את מעלליהם רשמו הרופאים בתעודות הלידה את התואר "אם אלמונית" – הליך חוקי בספרד שנועד, לכאורה, להגן על אימהות לא נשואות. באחת מהמרפאות אף נשמרה גופת תינוק במקפיא והראו אותה לאימהות כדי להוכיח לספקניות שילדיהן אכן מתו.

מי נהנה מגל החטיפות העצום הזה? ובכן, הראשונים היו פאשיסטים שגידלו את ילדי אויביהם. אחר כך נלקחו ילדים מהורים שנחשבו בעיני החוטפים כבלתי מוסריים או כחסרי יכולת כלכלית לגדל ילדים. התינוקות נמסרו, בהסכמת הכנסייה הקתולית, למשפחות חשוכות ילדים, לרבות כאלה שמחוץ לספרד.

הפושעים מוגנים  - חוטפי הילדים לא הועמדו לדין במהלך השנים הרבות שעשו את פשעיהם. בתחילה קיבלו הגנה מלאה מהשלטון הפאשיסטי, ובמעבר לדמוקרטיה הסכימו ביניהן המפלגות על מתן חנינה לאנשי המשטר הפאשיסטי, במטרה להקל על המעבר למשטר דמוקרטי. חוק החנינה חסם, מעשה, את כל ניסיונות לחקור את סחר התינוקות בספרד ופעם אחר פעם דחתה המערכת המשפטית את הניסיונות הללו.

שיטת משרד הרווחה הישראלי לחטיפת ילדים 

בשנות החמישים חטיפת ילדי תימן נעשתה בדרך דומה. הילדים נחטפו בלידתם, או במהלך טיפול רפואי שלאחר הלידה. למשפחות נמסר כי התינוק מת. מעולם לא הועמד מי מהפושעים לדין, הפרשה טויחה ע"י ועדת חקירה ממלכתית. ראה סיפורם של גיל גרינבוים, אורי וכטל, דודו דהאן, ועוד. החוטפים הפושעים טוענים כי הם עושים "עבודת קודש", נותנים לתינוק "סיכוי לחיים טובים יותר" פועלים ל"טובת הילד" אולם מה שמניע את המערכת היא טובת הנאה, כסף.

בימינו מדיניות משרד הרווחה להוצאת ילדים/ קשישים בכפייה מביתם פועלת ע"פ אותה שיטה מותאמת לתקופה. חוק הנוער, אימוץ, דיני משפחה מעניקות לפקידי סעד ושופטים סמכויות סטטוטוריות להוציא בכפייה ילד/ קשיש מביתו ומשפחתו באופן זמני או קבוע ללא כפיפות לדיני ראיות או הליך סדר דין כלשהו. רשויות הרווחה משתמשות ב"מומחים רפואיים", פסיכיאטרים, עו"סים, ופסיכולוגים המספקים להם חוות דעת "מקצועיות" לבקשתם. מערכת זאת של פקידי רווחה, שופטים, ו"מומחים" מדברים בשפה אחת ודברים אחדים.
מערכת הרווחה פועלת בחיסיון הרחק מהביקורת הציבורית כדי לכסות על פשעיהם ומחדליהם, ומתרצים זאת כשמירה על פרטיות המטופל. הם אינם מפרסמים נתונים סטטיסטים ומאקרו אינפורמטיבים כגון כמה ילדים מוצאים מביתם בשנה בכפייה, כמה צורכים בכפייה סמים פסיכיאטריים ועוד.
מערכת הרווחה על כל עסקניה מוגנים מתביעות ותלונות ומכסים אחד על השני.
פקידי הרווחה ממשיכים להניע את גלגלי המערכת ודורשים עוד תקנים ותקציבים כדי לאכלס את מאות הפנימיות, משפחות האומנה, מרכזי חירום ועוד, למרות שהם מודים כי ניתן להשאיר ילדים וקשישים בקהילה בפחות מחצי עלות אם היה שירות מינימלי בקהילה אך הם דואגים שלא יהיה.
פקידי הרווחה שולטים במחוקקים באמצעות יחצ"נים ולוביסטים בכנסת ואף חבר כנסת לא יעז לעצור אותם.
הם מונעים חקיקות חשובות לזכויות ילדים כגון מימוש אמנת זכויות הילד לחקיקה.

טבלת השוואה בין שיטת הרודן הפאשיסטי פרנקו למדיניות משרד הרווחה

 מדיניות חברתית ע"פ הרודן הפאשיסטי פרנסיסקו פרנקו    
 מדיניות משרד הרווחה
 סמכויות סטטוטוריות
 ע"פ הפאשיזם הסמכויות לשלטון הן טוטליטריות
בפועל הסמכויות לפקידי הסעד הן טוטליטריות, אינם נדרשים להציג ראיות, השופטים משמשים להם חותמת גומי, ורואים המלצותיהם כסוף פסוק.
 חיסיון כדי להסתיר את מעלליהם בחטיפת התינוקות רשמו הרופאים בתעודות הלידה את התואר "אם אלמונית" – הליך חוקי בספרד שנועד, לכאורה, להגן על אימהות לא נשואות רשויות הרווחה פועלות בחיסיון, הדיונים בבתי משפט מתקיימים בדלתיים סגורות - להגן לכאורה על פרטיות ההורים והילדים
 הגנה על הפקידות ה"סוציאלית"
 חוטפי הילדים לא הועמדו לדין במהלך השנים הרבות שעשו את פשעיהם. בתחילה קיבלו הגנה מלאה מהשלטון הפאשיסטי, ובמעבר לדמוקרטיה הסכימו ביניהן המפלגות על מתן חנינה לאנשי המשטר הפאשיסטי פקידי הסעד ומערכת הרווחה פועלים ללא פיקוח ומקבלים גיבוי מלא ממערכת המשפט והמדינה. אף פקיד סעד לא הועמד מעולם לדין על מעשיו.
תרוץ חיובי לחטיפת ילדים ותינוקות
 חוטפי התינוקות של פרנקו גנבו תינוקות מאימהות שנחשבו בעיניהם כבלתי מוסריות
 פקידי הסעד משתמשים בתירוצים כי הם פועלים ל"טובת הילד", "לתת לילד סיכוי"
 שימשו בבעלי מקצוע "מכובדים" לביצוע הפשע
 הפושעים הפאשיסטים החוטפים השתמשו בנזירות קאתוליות ורופאים שהעם הספרדי מתייחס אליהם בכבוד
 פקידות הסעד מנסות לייחס לעצמן מעמד של נזירות קדושות והם משמשות במונחים "עבודת קודש", "עבודה ימים ולילות" למען החברה. פקידות הסעד משתמשות בפסיכיאטרים לקבלת חוות דעת כרצונן הנחשבים כרופאים שהציבור מכבד.
 שקרים, זיופים, רמאויות
 הפושעים הפאשיסטים שיקרו למשפחות ואמרו שהתינוק מת בלידה, הם גם זייפו מסמכים
 בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער אינם כפופים לדיני ראיות, פקידי סעד כותבים בתסקירים "עובדות" מבלי ניסיון לאמת או להפריך, השופטים משמשים להם חותמת גומי.
 תעשיה שלמה לסחר בילדים ותינוקות
 תעשייה שלמה של חטיפת תינוקות ומסחר בהם, תעשייה שהתנהלה בימי הרודנות הצבאית ושהקיפה רבבות תינוקותתעשיה שלמה של יחצ"נות, לוביסטים בכנסת, כנסי התרמות של עשרות מיליוני שקלים, עמלות תיווך שמנות, ארגונים פילנתרופיים עם משכורות עתק, מאות פנימיות ומלכ"רים, פסיכיאטרים הגורפים הון על דקות אבחון, ועוד... בעוד שהכל מודים שברוב המקרים אפשר להשאיר רוב הילדים בקהילה בפחות מחצי עלות

סוף דבר

נזקי עבודת מערכת הרווחה הישראלית על פקידי הסעד שלה ושופטיה גדולות עשרות מונים מזה של ארגון פשע אפל, מה שמניע את תעשיית הפשע הוא תאוות בצע, ג'ובים, שנור. מערכת הרווחה גורמת סבל לפרט לחברה ולמשפחה ומוטב להתרחק ממנה.

קישורים:

יום שישי, 23 בדצמבר 2011

פלייליסט - ועדות החלטה רווחה

פלייליסט - ועדת החלטה - סיוע לפרט ולמשפחה או אוסף פרזיטים המתפרנסים על גבם של המוחלשים - ועדת החלטה היא מסגרת בין-מקצועית המתכנסת בלשכת הרווחה. משתתפים בה הגורמים המטפלים ישירות בילד ובמשפחתו, וכן אנשי מקצוע מתחומים שונים, כגון - חינוך ובריאות. הוועדה משמשת מסגרת לדיון מקצועי, לאבחון ולקבלת החלטה בעניינם של ילדים. הוועדה רשאית להחליט על המשך טיפול מעמיק בילד בחיק המשפחה במסגרת הקהילה, או על הוצאתו מהבית. תפקידה ודרכי עבודתה של ועדת החלטה מפורטים בתע"ס 8.9.
.

.
קישורים:
  • פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - לא למהר להוציא ילדים מהבית למוסדות - תוכנית הטלוויזיה עושים סדר - טלביזיה חינוכית, עם גל גבאי מתאריך 20 לנובמבר 2011 - בתכנית מתארחת עורכת הדין לימור אסולין אשר מדברת על הקלות הבלתי נתפסת בה ילדים תמימים נופלים שדודים תחת חוסר היכולת המשווע של מערכת הרווחה לייצר עבורם בית ומקום מוגן חרף הוצאתם מהבית מסיבות שונות עד כדי פגיעה ממשית בגופם ובנפשם. הילדים מוצאים מביתם בכפייה בצו בית משפט לנוער ומועברים למוסדות הרווחה שם הם נמצאים הרחק מביתם ומשפחתם ללא זכויות או השגחה ראויה...

יום שישי, 11 בנובמבר 2011

שוטרת סמויה אם חד הורית בהיריון עבדה להפללת עבריינים, לשכת ההרווחה אשכול בתמורה רוצה לקחת את התינוקת

מאי 2010 - 103 FM - גבי גזית - שוטרת סמויה, גרושה, נשלחה על ידי המשטרה להתרועע עם סוחרי סמים ואך הביאה להפללתם של 44 מהם, עומדת לאבד את בתה, שכן שירותי הרווחה במועצה אזורית אשכול רוצים לקחת את הילדה בתואנה שהיא מתרועעת עם עבריינים

ד' שוטרת סמויה חד הורית התרועעה במשך חודשים עם סוחרי סמים והביאה להפללת 44 מהם באחד המבצעים המוצלחים של מרחב הנגב. אלא שכעת מבקשת מחלקת הרווחה במועצה אשכול באזור מגוריה בראשותו של יהודה נתן לקחת ממנה את בתה ולהעבירה למשמורת האב בנימוק כי היא מתרועעת עם עבריינים.

...פקד סבג: "רשויות הרווחה לא טרחו בכלל לבדוק את גרסתה או לפנות אלינו לקבל מידע על הפעילות שלה. ברור שהיא לא השתמשה עם סמים ולא התרועעה עם עבריינים".
.

.
קישורים:

יום שישי, 3 ביוני 2011

עלילות ומעללי רשויות הרווחה נגד הפרט והמשפחה - פרשת כרם נבות מול דרכי פעולת פקידי סעד

מות איזבלבפרשת נבות (מלכים א, כא) מבטיחה איזבל לתת לאחאב המלך את כרם נבות. איזבל אשת המלך שולחת מכתבים בשמו לזקני יזרעאל שישפטו אותו משפט שקר. במשפט נבות מעידים נגדו שני בני בליעל על כך ש"בֵּרַךְ אֱלֹקים וָמֶלֶךְ", כלומר קילל את האל ואת המלך אחאב. נבות מוצא להורג בסקילה. להלן הציטוט:

וַתִּכְתֹּב סְפָרִים בְּשֵׁם אַחְאָב, וַתַּחְתֹּם בְּחֹתָמוֹ; וַתִּשְׁלַח הספרים (סְפָרִים), אֶל-הַזְּקֵנִים וְאֶל-הַחֹרִים אֲשֶׁר בְּעִירוֹ, הַיֹּשְׁבִים, אֶת-נָבוֹת. וַתִּכְתֹּב בַּסְּפָרִים, לֵאמֹר: קִרְאוּ-צוֹם, וְהֹשִׁיבוּ אֶת-נָבוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל, נֶגְדּוֹ, וִיעִדֻהוּ לֵאמֹר, בֵּרַכְתָּ אֱלֹקים וָמֶלֶךְ; וְהוֹצִיאֻהוּ וְסִקְלֻהוּ, וְיָמֹת. וַיַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ הַזְּקֵנִים וְהַחֹרִים, אֲשֶׁר הַיֹּשְׁבִים בְּעִירוֹ, כַּאֲשֶׁר שָׁלְחָה אֲלֵיהֶם, אִיזָבֶל--כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בַּסְּפָרִים, אֲשֶׁר שָׁלְחָה אֲלֵיהֶם. קָרְאוּ, צוֹם; וְהֹשִׁיבוּ אֶת-נָבוֹת, בְּרֹאשׁ הָעָם. וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל, וַיֵּשְׁבוּ נֶגְדּוֹ, וַיְעִדֻהוּ אַנְשֵׁי הַבְּלִיַּעַל אֶת-נָבוֹת נֶגֶד הָעָם לֵאמֹר, בֵּרַךְ נָבוֹת אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ; וַיֹּצִאֻהוּ מִחוּץ לָעִיר, וַיִּסְקְלֻהוּ בָאֲבָנִים וַיָּמֹת. וַיִּשְׁלְחוּ, אֶל-אִיזֶבֶל לֵאמֹר: סֻקַּל נָבוֹת, וַיָּמֹת. (מלכים א, כא, ח-יד)

כיום השיטה לא נשתנתה ונהייתה פשוטה ומופקרת יותר. כאשר רוצים נציגי רשויות הרווחה להוציא ילד מחזקת הוריו לחזקת המדינה ועמותות הרווחה (פנימיות , אומנה , אימוץ) או להשתלט על גופו או רכושו של אדם (קשיש), כל מה שצריך זה עובד סוציאלי מרשויות הרווחה (נמשל לבני הבליעל המעידים עדות שקר בפרשת נבות) שיכתוב תסקיר, ומכאן והלאה ה"משחק" מכור. שופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער (זקני יזרעאל השופטים שקר בפרשת נבות) ישפטו אחת לאחת כפי שכתב פקיד הסעד בתסקיר.

שיטות הרווחה מופקרות ובזויות משיטות איזבל בפרשת נבות.

בעוד איזבל כינסה את העם לפומביות משפט השקר הרי שכיום הדיונים בבתי משפט לענייני משפחה ונוער בדלתיים סגורות, פסקי הדין אינם מתפרסמים אלא לעתים רחוקות. ואלו המתפרסמים נועדו לזרות חול בעיני הציבור.
בעוד איזבל טרחה לעדים במשפט נבות, בבתי משפט לענייני משפחה ונוער אין צורך בעדים או ראיות, המשפט נקבע מראש ע"פ התסקיר של פקידת הסעד.
בעוד איזבל העלילה על נבות בעניין ספציפי מסויים, עסקני הרווחה והעמותות מעלילים בשיטתיות ובעקביות בכל דבר ועניין נגד הפרט והמשפחה.

נבואת אליהו לאיזבל ואחאב בכרם נבות
נבואת אליהו לאיזבל ואחאב בכרם נבות
קישורים:

יום חמישי, 18 בפברואר 2010

מבט שני - "מדינה כאבא ואמא" - שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג זורה חול בעיני הציבור

פברואר 2010 - ערוץ 1, מבט שני - קרן נויבך , "מדינה כאבא ואמא"

צפו בתכנית מבט שני "מדינה כאבא ואמא" על השיטות הבזויות של שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג לחטיפת ילדים ממשפחות מוחלשות ושליחתם לפנימיות מופקרות.

סרט תעודי של 'מבט שני' על מדיניות משרד הרווחה בראשות השר יצחק (בוז'י) הרצוג. זהו סיפורן של שלש אמהות נורמטיביות, מסורות, אוהבות את ילדיהן, ורוצות לגדלם, ואשר רשויות הרווחה קרעו מהן בכפייה את ילדיהן עקב סברות, ומחשבות של פקידות סעד.

האמהות בריאות, נקיות והגונות, ואין להן עבר כלשהו במשטרה. האמהות מנהלות מאבק קשה מול רשויות אטומות להשבת ילדיהן. רשויות הרווחה שולחים את הילדים לפנימיות, ומעונות מופרטות שונות ומשונות. במסגרות אלו הילדים סובלים התעללות קשה ללא פיקוח ובקרה.

בתכנית מופיע שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, ועונה תשובות חלולות לשאלות המראיינת קרן נויבך, תוך הוצאת דיבה על המשפחות בישראל. שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג זורה חול בעיני הציבור.
.

בתכנית מופעים חניכים ומדריכים מפנימיית רננים ומעידים על התעללות בחניכים באמצעות אחיזות מסוכנות מסוג 'הולדינג'.
בתכנית מדברת פרופ. אסתר הרצוג על שיקולי רשויות הרווחה להוצאת ילדים מהבית.

מדינה כאבא ואמא - מבט שני - חלק א
)

מדינה כאבא ואמא - מבט שני - חלק ב
)

מדינה כאבא ואמא - מבט שני - חלק ג
)

קישורים:

יום ראשון, 14 בפברואר 2010

חוק הנוער טיפול והשגחה - פגיעה קשה בחברה דמוקרטית

בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, הורה השבוע (פברואר 2010) על בטלותו של סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע את האפשרות לקיים דיונים בהארכת מעצרו של חשוד בעבירת ביטחון, שלא בנוכחות העצור.
השופט ריבלין קבע כי הזכות של נאשם להיות נוכח במשפטו היא מרכיב גרעיני של הזכות להליך הוגן, המעוגנת בזכותו החוקתית של אדם לחירות ולכבוד. עוד קבע ריבלין כי "ההליך המשפטי אינו עוסק בפרטים-נעלמים אלא בפרטים-נוכחים". לדבריו, הדברים נכונים גם ובמיוחד להליך המעצר, שכרוך בפגיעה קשה בזכויות החשוד, ומחייב הקפדה על הליך הוגן ועל ביקורת שיפוטית אפקטיבית. יש לזכור כי הליך המעצר הינו בסדר דין פלילי מבוסס על ראיות לכאורה אשר בידי המשטרה.

חוק הנוער טיפול והשגחה עוסק בהוצאת קטין מביתו ומשפחתו ע"י רשויות הרווחה. הליך הוצאת קטין מביתו ומשפחתו הינה פגיעה קשה בזכויותיהם כבודם וחירותם של הקטין ובני משפחתו.

מהו אם כן הליך הוצאת קטין מביתו ע"פ חוק נוער טיפול והשגחה

סעיף 11 בחוק הנוער - אמצעי חירום - בחוק הנוער קובע: "היה פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט".

סעיף 11 שהוא הבסיס לחוק הנוער, ולכל עבודת פקידי הסעד למיניהם הוא סובייקטיבי לחלוטין, כללי, ומהווה קרקע פוריה לשיקולים זרים ושחיתות.
והיה אם פקיד הסעד סבור, חושב כי קטין בסכנה תכופה, או שנזקק לטיפול רפואי, רשאי פקיד הסעד לנקוט בכל האמצעים הדרושים. לפקיד הסעד לא נדרשים צו בית משפט, הוכחות או ראיות לכאורה, הוא יכול בכל עת שהוא חושב לנכון לנקוט ב"אמצעים הדרושים" שהם בד"כ הוצאת הקטין מביתו למרכז חירום, אומנה ומלכ"רים.
ה"אמצעים" שבהם משתמשים פקידי הסעד הם בד"כ הוצאת הקטין ממשפחתו בדרך של לקיחתו מבית הספר או הגן למרכז חירום, או לבוא באישון לילה בליווי משטרתי למקום המגורים ולקחת את הקטין, וכדומה.

הוצאת קטין בכפייה מביתו הוא דבר קשה לקטין והוריו, פוגע באמון המשפחה בממסד, ופוגע בכבוד האדם וחירותו לא פחות מהארכת מעצר. מן הראוי כי הוצאת קטין מביתו תעשה לפחות רק בצו בית משפט ובהצגת ראיות לכאורה כי הקטין בסיכון.


סעיף 12 - החלטת ביניים - "רשאי בית המשפט, בהחלטת-ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי-חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד-סעד".

סעיף 12 מאפשר לבית המשפט להאריך החזקת קטין לחודש בכפייה במתקן כלשהו ללא שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, ראיות או הוכחות כלשהן. סעיף זה מהווה פגיעה קשה ובוטה בזכויות הקטין והוריו.
בית משפט עליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים"

אם נחבר את השבוע שבו נלקח קטין בכפייה בהוראת פקיד סעד ע"פ סעיף 11, ועוד 30 יום בהוראת בית המשפט, נקבל 37 ימים שבו מוצא קטין בכפייה מביתו ומשפחתו ללא שמיעתו, שמיעת הוריו וללא הוכחות, חקירה, או מסמך כתוב כלשהו. אלא ע"פ מה שפקיד הסעד "סבור".
במהלך 37 ימים קשים אלו למשפחה ולקטין, עובדי רווחה למיניהם, עובדים סוציאליים, חוקרי ילדים, ומאבחנים כאלו ואחרים, מכינים חוות דעת, אבחונים ומסמכים שונים שאינם כפופים לדיני ראיות אבל יהיו קבילות לבית המשפט לנוער. באופן לא מפתיע חוות הדעת והאבחונים של הגורמים השונים כתובים בשפה אחת ודברים אחדים המשלימים אחד השני להפליא.

סעיף 3 - דרכי טיפול והשגחה : "היה פקיד סעד סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית המשפט, ... " - מן הראוי כי פקיד הסעד יציג לפחות ראיות לכאורה המצדיקות טיפול והשגחה בקטין טרם הטיפול הכפייתי, ולא להסתפק במה שפקיד הסעד "סבור".

סוף דבר
יש להשמיט ולתקן סעיפים לא חוקתיים בחוק הנוער. שינויים אלו ואחרים הנם הכרחיים, הוצאת ילד מביתו הינו עניין טראומתי ומסוכן לילד (ראה קישורים להלן). מן הראוי כי פקיד הסעד יחויב להציג ראיות טרם שליפה פתאומית מביתו ומשפחתו. מצב שבו נסמכים על "סברות" סובייקטיביות של פקידי הסעד פוגע באמון הציבור בבתי משפט וברשויות.

קישורים:

יום רביעי, 27 במאי 2009

גורמי סיכון מובנים במערך הרווחה בישראל המטפל בילדים במצוקה

המאמר להלן מציג מספר גורמי סיכון מובנים למשפחה ולילדים אשר מערכת הרווחה הישראלית קרתה בדרכם, ומבוסס על המאמר "האם טובת הילד יכולה להתקיים בנפרד מטובת המשפחה? מחשבות והמלצות לשינוי" של פרופ. ורד סלונים נבו וד"ר יצחק לנדר 2004, "חברה ורווחה" כד,4.
.
.
רקע
בעשרים השנים האחרונות הפנה השרות לילד ולנוער של משרד הרווחה מדי שנה בין 8,000 ל- 10,000 ילדים לסידור חוץ ביתי. ההחלטה על הוצאת הילד מביתו ומשפחתו לטווח ארוך מתקבלת ע"י ועדת החלטה, המתכנסת בלשכת הרווחה ברשות המקומית. ועדת ההחלטה מאבחנת את הבעיה ובונה תכנית טיפול ומעקב.
להלן חלוקת האירועים של הילדים שעניינם מגיע לוועדת החלטה: הזנחה והיעדר השגחה (75%), התעללות פיסית (15%), התעללות או חשד להתעללות מינית (10%).
.
השמה חוץ ביתית - הפתרון העדיף והמסוכן של מערכת הרווחה הישראלית
סידור חוץ ביתי הוא פתרון נגיש, אך ילדים מוצאים מהבית גם בשל מיעוט החלופות שמציעה הקהילה.
הפרדת הילד ממשפחתו עלולה לגרור קשיים חדשים כגון: פירוק המשפחה, ניכור למערכת, חוסר אמון במערכת, פגיעה רגשית ונפשית, נתק מהמשפחה, אי יציבות במסגרת המטפלת, ועוד.
מחקרים מראים גם במשפחות אומנה ופנימיות סבלו מאלימות, התעללות.
.
ל"מומחים" בוועדות ההחלטה אינטרסים ושיקולים זריםבוועדת ההחלטה יושבים לעתים עד עשרה אנשי מקצוע מארגונים שונים, הדנים בגורל הילדים והמשפחה. כשגורמים שונים דנים במקרה אחד, יתכן מצב שבו כל גורם ינסה להשיג את מטרותיו, ולקדם את כוחו והשפעתו. המאבק הוא לא רק על תפיסות טיפוליות אלא גם על משאבים ותקציבים. אי ההסכמות יכולים להימשך גם לאחר שהתקבלה ההחלטה. לדוגמה פקידת סעד יכולה לבקר את עבודתה של העובדת הסוציאלית בקהילה גם לאחר שהתקבלה החלטה בוועדה, והמפקחת על הגיל הרך יכולה להצטרף אליה ולטעון שהילדים עדיין בסיכון.
.
מחסור במשאבים לטיפול בקהילה
עזרה לילדים בסיכון ולמשפחותיהם בקהילה דורשת משאבים רבים, כגון שעות עבודה, ידע ומיומנות מקצועית, משאבים כלכליים למשפחות הסובלות מעוני, שירותי סיוע (חונכים, שיעורי עזר, הכשרה מקצועית).
הקהילה חסרה משאבים אלו ואחרים כגון חדרים, עזרים ומדריכים. תוצאת המחסור לטיפול בקהילה גורמת למצב שלא פעם מוציאים ילדים מהבית בשל היעדר שירותים הולמים בקהילה. למעשה רק מעט מהילדים בסיכון (3%) נהנים מהשירותים בקהילה. בוועדת גילת שבדקה את דרך עבודתן של ועדות החלטה (2002) נאמר: "השירות הניתן לאחוז גבוה ביותר של הילדים הוא מסגרת אחר הצהריים או מסגרת יומית לגיל הרך (מעון יום, מועדונית). ידוע, שהמסגרות היומיות אינן כוללות בד"כ, מענים מיוחדים עבור ילדים בסיכון. כלומר מסגרות אלו מהוות מסגרת שהות לילדים, אך אינן מספקות טיפול לילד ולהוריו".
המסקנה היא שלילדים בסיכון אין סיכוי להישאר בקהילה, הם יוצאו מביתם ומשפחותיהם למסגרת חוץ ביתית.
.
עיקר המשאבים מבוזבזים לאבחונים של הילדים והמשפחה לצורך הוכחת עמדות משפטיות של פקידי הרווחה
השקעה כלכלית ומקצועית רבה מופנת כיום לאבחונים של הילדים וההורים כגון, כשירות ההורים (מסוגלות הורית), מבחני אישיות, קשיי למידה ותפקוד לימודי, תפקוד פסיכיאטרי , מצב רפואי ועוד. הצורך באבחונים נובע לא רק מאיתור בעיות והצורך לטפל בהם, אלא גם מהצורך להוכיח ולתעד עמדות מקצועיות בבית המשפט. כך קורה שלעתים משקיעים באבחון זמן ומשאבים כלכליים רבים יותר מאשר בטיפול ובשיקום. האבחונים משפיעים יותר על הוצאת הילדים מהבית ופחות על דרך הסיוע.
אבחונים עולים כסף רב. משפחות אמידות יכולות להיעזר בעורכי דין הדואגים לאבחונים נוספים הפועלים לטובת המשפחה, כי כמעט לכל אבחון של איש מקצוע, ניתן להמציא אבחון נגדי. כך קורה שמשפחות עניות דלות אמצעים אינן יכולות לייצג עצמן בצורה הולמת.
גם שאלת תקפותם של ומהימנותם של האבחונים ראויה לבחינה. האם ניתן להעריך כשירות הורית במפגש חד פעמי או במפגשים מספר המתקיימים בזמן נתון? האם כלי המדידה שהמאבחנים משתמשים בהם עברו תיקוף בעולם או בישראל? ידוע שכלי מדידה יכול להתאים לאוכלוסיה אחת ולא אחרת , וכלי אבחון המתאים לאוכלוסיה האמריקאית לא בהכרח יתאים לאוכלוסיה רוסית, אתיופית, חרדית, דרוזית, בדואית, ישראלית, או ערבית.

.

פיקוח סובייקטיבי ולא אחיד על הקשר הורה - ילד
הקשר בין ילד שהוצא מביתו לבין הוריו, ולעתים אף הקשר הטלפוני, הוא בדרך כלל קשר תחת פיקוח. במרכזי חירום אנשי הצוות נוכחים במפגשים עם ההורים, והם שוהים ליד הילד גם כשהוא מדבר עם הוריו בטלפון. אנשי הצוות מעריכים את בטופס את איכות הביקורים ומציינים כיצד התרשמו מההורה. נתונים אלו נכנסים לתיקו ומשפיעים על ההחלטה על עתידו. עם שובו של הילד מביתו עליהם לציין כיצד התרשמו ממצבו. כשהילד חוזר מוטרד או מדוכא, נוטים לייחס את תחושותיו לטיפול בלתי הולם שקיבל בבית ולא לגורמים כמו קשיי פרידה.
במשפחות אומנה ומרכזי חירום אין מדיניות אחידה, ובד"כ לא מעודדים בהן קשר ללא פיקוח. לעתים המשפחה הקולטת מונעת קשר כזה. לעתים מארגנים פגישה במרכז קשר, או בבית בליווי סומכת. יוצא שהקשר ילד-הורה תלוי בעמדת המפקחות, המשפחה האומנת, גיל הילד, ויכולתו לייחס לעצמו קשר עם משפחתו.
הצפייה כפי שהיא נעשית כיום, ללא הכנה, ללא בדיקת מהימנות וללא קביעת כללים ותנאים לצפייה, אינה מניבה נתונים אובייקטיביים שיכולים לסייע לקבלת החלטות נכונות בתכנון הטיפול.
גם ניתוח החומר המתקבל הוא פרשני ותלוי מנתח. הואיל ואין כללים ברורים לניתוח החומר, סביר להניח כי מפרשים שונים יקבלו תוצאות שונות.
קישורים:

יום חמישי, 2 באפריל 2009

הוצאת ילדים יוצאי אתיופיה מהבית - דיון בועדת הקליטה העליה והתפוצות

להלן קטע מהודעה לעיתונות של ועדת הקליטה העליה והתפוצות בעניין הוצאת ילדי אתיופיה מהבית ומהקהילה ע"י פקידי הרווחה - פורסם ב- 04/12/2007

חה”כ מרינה סולודקין: "עובדים סוציאליים שיכורים מכוח, רואים ביוצאי אתיופיה 'טרף קל' ועם יד קלה על ההדק מוציאים ילדים מן הבית”. יש התייחסות פטרנליסטית ליוצאי אתיופיה המדינה יודעת טוב יותר מכם מה טוב בשבילם.
חה”כ אברהם מיכאלי: ”הוצאת ילדים מן הבית זה פיקוח נפש, יש הבדלי תרבות וגישה אך אסור להפוך הורים יוצאי אתיופיה לחסרי ישע כלפי ילדיהם. חשוב לסייע להם לתקשר עם ילדיהם."
עדותה של גב` מ , יוצאת אתיופיה שילדיה הוצאו מהבית ספרה לוועדה: ”לקחו לי 4 ילדים מתוך 6 ילדים, בשעה שהנקתי שני תינוקות. רשויות הרווחה לא שיתפו אותי בהחלטה – האשימו אותו בכך שאני טיפשה ומשוגעת. הילדים הוצאו לחינוך מיוחד. הם סובלים בפנימיות”. היא הציגה בפני הוועדה תמונות ובהן הילדים מוכים וחבולים.


חה”כ מרינה סולודקין ניהלה הבוקר את ישיבת הוועדה בנושא: הוצאת ילדים יוצאי אתיופיה מן הבית. היא אמרה: ”אין לאף זכות לרמוס זכויות של הורים עולים. יש לנו שלד בארון: פרשת יהודי תימן, שעודה משפיעה על התנהגות המדינה כלפי משפחות עולים. בתי משפט עדיין חושבים שצברים עדיפים בגידול ילדי עולים מאשר העולים עצמם, אשר אינם שולטים בשפה ואינם מכירים את זכויותיהם בישראל”. עובדים סוציאליים שיכורים מכוח, רואים ביוצאי אתיופיה ”טרף קל” ועם יד קלה על ההדק מוציאים ילדים מן הבית”.

חה”כ יעקב כהן: ”העברת ילדי עולים לפנימיות – זה לא ניתוק בין הילד למשפחה. אולם, אי אפשר לכפות זאת על המשפחות עולים. חשוב לשכנע את ההורים שזה לטובת ילדיהם”.

חה”כ אברהם מיכאלי: ”הוצאת ילדים מן הבית זה פיקוח נפש, יש הבדלי תרבות וגישה אך אסור להפוך הורים יוצאי אתיופיה לחסרי ישע כלפי ילדיהם. חשוב לסייע להם לתקשר עם ילדיהם. דרושים צעדים דרסטיים מאשר תקציבים גדולים. יש להקים לאלתר צוות משותף למשרד הרווחה והקליטה שיגשר בין הורים לילדים יוצאי אתיופיה, בעניין מניעת הוצאת ילדים מן הבית. שכן מדובר בדיני נפשות”.

עו”ד יעל מקליס, ארגון טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה: ”המדינה מצפה שהעולים מאתיופיה המגיעים מתרבות הפטריארכלית – שבה הילדים היו מאד פונקציונאליים ובמעמד נחות – יפנימו 'אינסטנט' את הכלים החינוכיים שלנו. יש לרשויות הרווחה מסר כפול: הם מתערבים באופן שונה לחלוטין לגבי התנהגויות זהות של הורים ישראלים ושל הורים עולים. משפחות רבות יוצאות אתיופיה נאבקות על הישרדותן ואין מודעות לזכויותיהן לקבל לווי וייצוג בהליכים משפטיים ובוועדות ההחלטה."
חה”כ סופה לנדבר: ”זהו פשע לקחת ילדי עולים לפנימיות ולנתקם ממשפחתם הגרעינית
עו”ד בת-אל אנניה, ארגון טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה: ”אני זוכרת את עצמי כילדה, בשנת 91 מיד עם עלייתי, שעוד לא היה ברור לי כשהגעתי לישראל, לקחו אותי לפנימייה עם מאות ילדי עולים כמותי, מבלי לשאול את הורינו, תוך מחשבה שמיטיבים איתנו”.
עדותה של גב` מ , יוצאת אתיופיה ספרה לוועדה: ”לקחו לי 4 ילדים מתוך 6 ילדים לפני כ-10 שנים, כששהיתי במרכז קליטה ובשעה שהנקתי שני תינוקות. רשויות הרווחה לא שיתפו אותי בהחלטה – האשימו אותו בכך שאני טיפשה ומשוגעת. הילדים הוצאו לחינוך מיוחד. הם סובלים בפנימיות". היא הציגה בפני הוועדה תמונות ובהן הילדים מוכים וחבולים.

גברת י, יוצאת אתיופיה: ”בעלי נפטר עוד באתיופיה ועליתי עם 4 ילדים. בישראל הכרתי חבר ויש לי עמו בת. משנוצר ביננו סכסוך, החבר, קשיש בן 70 מכובד בקהילה, בשיתוף פעולה עם העו”ס טען שאני משוגעת ונלקחתי לבית חולים לימים אחדים. הילדה המשותפת הועברה למשמורת האב – לפי המלצת העו”ס – המקרה כלל לא הגיע לבית המשפט”. הוועדה למדה כי מי שגידל את הילדה לא היה אביה כי אם ילדיו הבוגרים מנישואיו הקודמים. ממכתב שכתבה הילדה לשופט - למדה הוועדה כי האב התעלל בילדה מינית, ולכן היא מסרבת לפוגשו. בזכות התערבות ארגון ”טבקה” הוחזרה הילדה אל אמה.

גברת ד, יוצאת אתיופיה דווחה לוועדה כי לה 5 ילדים ושניים מהם הוצאו מחזקתה ע”י משטרה שהוזמנה ע”י פקידת הסעד. למרות שהאם מאד רוצה לגדלם.

דליה בר שדה, מנהלת השרות לעבודה קהילתית במשרד התמ”ת: ”270 ילדים הועברו לפנימיות רווחה – 1/3 מתוכם הוצאו ע”פ צו בית משפט”

צגה מלקו, מנהלת השידורים באמהרית, ברשות השידור: ”מיום שעלינו ארצה תמיד החליטו עבורנו. לקהילה יש אי-אמון מובהק בעובדים סוציאליים, יש תחושה שהם מסכסכים בין בני זוג ומוציאים ילדים מן הבית”, בית המשפט מקבל קטגורית המלצות של עובדים סוציאליים הפועלים בכלים המתאימים לישראלים ותיקים אך לא לעולים חדשים”.

קישורים: