להלן קטע מהודעה לעיתונות של ועדת הקליטה העליה והתפוצות בעניין הוצאת ילדי אתיופיה מהבית ומהקהילה ע"י פקידי הרווחה - פורסם ב- 04/12/2007
חה”כ מרינה סולודקין: "עובדים סוציאליים שיכורים מכוח, רואים ביוצאי אתיופיה 'טרף קל' ועם יד קלה על ההדק מוציאים ילדים מן הבית”. יש התייחסות פטרנליסטית ליוצאי אתיופיה המדינה יודעת טוב יותר מכם מה טוב בשבילם.
חה”כ אברהם מיכאלי: ”הוצאת ילדים מן הבית זה פיקוח נפש, יש הבדלי תרבות וגישה אך אסור להפוך הורים יוצאי אתיופיה לחסרי ישע כלפי ילדיהם. חשוב לסייע להם לתקשר עם ילדיהם."
עדותה של גב` מ , יוצאת אתיופיה שילדיה הוצאו מהבית ספרה לוועדה: ”לקחו לי 4 ילדים מתוך 6 ילדים, בשעה שהנקתי שני תינוקות. רשויות הרווחה לא שיתפו אותי בהחלטה – האשימו אותו בכך שאני טיפשה ומשוגעת. הילדים הוצאו לחינוך מיוחד. הם סובלים בפנימיות”. היא הציגה בפני הוועדה תמונות ובהן הילדים מוכים וחבולים.
חה”כ מרינה סולודקין ניהלה הבוקר את ישיבת הוועדה בנושא: הוצאת ילדים יוצאי אתיופיה מן הבית. היא אמרה: ”אין לאף זכות לרמוס זכויות של הורים עולים. יש לנו שלד בארון: פרשת יהודי תימן, שעודה משפיעה על התנהגות המדינה כלפי משפחות עולים. בתי משפט עדיין חושבים שצברים עדיפים בגידול ילדי עולים מאשר העולים עצמם, אשר אינם שולטים בשפה ואינם מכירים את זכויותיהם בישראל”. עובדים סוציאליים שיכורים מכוח, רואים ביוצאי אתיופיה ”טרף קל” ועם יד קלה על ההדק מוציאים ילדים מן הבית”.
חה”כ יעקב כהן: ”העברת ילדי עולים לפנימיות – זה לא ניתוק בין הילד למשפחה. אולם, אי אפשר לכפות זאת על המשפחות עולים. חשוב לשכנע את ההורים שזה לטובת ילדיהם”.
חה”כ אברהם מיכאלי: ”הוצאת ילדים מן הבית זה פיקוח נפש, יש הבדלי תרבות וגישה אך אסור להפוך הורים יוצאי אתיופיה לחסרי ישע כלפי ילדיהם. חשוב לסייע להם לתקשר עם ילדיהם. דרושים צעדים דרסטיים מאשר תקציבים גדולים. יש להקים לאלתר צוות משותף למשרד הרווחה והקליטה שיגשר בין הורים לילדים יוצאי אתיופיה, בעניין מניעת הוצאת ילדים מן הבית. שכן מדובר בדיני נפשות”.
עו”ד יעל מקליס, ארגון טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה: ”המדינה מצפה שהעולים מאתיופיה המגיעים מתרבות הפטריארכלית – שבה הילדים היו מאד פונקציונאליים ובמעמד נחות – יפנימו 'אינסטנט' את הכלים החינוכיים שלנו. יש לרשויות הרווחה מסר כפול: הם מתערבים באופן שונה לחלוטין לגבי התנהגויות זהות של הורים ישראלים ושל הורים עולים. משפחות רבות יוצאות אתיופיה נאבקות על הישרדותן ואין מודעות לזכויותיהן לקבל לווי וייצוג בהליכים משפטיים ובוועדות ההחלטה."
חה”כ סופה לנדבר: ”זהו פשע לקחת ילדי עולים לפנימיות ולנתקם ממשפחתם הגרעינית”
עו”ד בת-אל אנניה, ארגון טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה: ”אני זוכרת את עצמי כילדה, בשנת 91 מיד עם עלייתי, שעוד לא היה ברור לי כשהגעתי לישראל, לקחו אותי לפנימייה עם מאות ילדי עולים כמותי, מבלי לשאול את הורינו, תוך מחשבה שמיטיבים איתנו”.
עדותה של גב` מ , יוצאת אתיופיה ספרה לוועדה: ”לקחו לי 4 ילדים מתוך 6 ילדים לפני כ-10 שנים, כששהיתי במרכז קליטה ובשעה שהנקתי שני תינוקות. רשויות הרווחה לא שיתפו אותי בהחלטה – האשימו אותו בכך שאני טיפשה ומשוגעת. הילדים הוצאו לחינוך מיוחד. הם סובלים בפנימיות". היא הציגה בפני הוועדה תמונות ובהן הילדים מוכים וחבולים.
גברת י, יוצאת אתיופיה: ”בעלי נפטר עוד באתיופיה ועליתי עם 4 ילדים. בישראל הכרתי חבר ויש לי עמו בת. משנוצר ביננו סכסוך, החבר, קשיש בן 70 מכובד בקהילה, בשיתוף פעולה עם העו”ס טען שאני משוגעת ונלקחתי לבית חולים לימים אחדים. הילדה המשותפת הועברה למשמורת האב – לפי המלצת העו”ס – המקרה כלל לא הגיע לבית המשפט”. הוועדה למדה כי מי שגידל את הילדה לא היה אביה כי אם ילדיו הבוגרים מנישואיו הקודמים. ממכתב שכתבה הילדה לשופט - למדה הוועדה כי האב התעלל בילדה מינית, ולכן היא מסרבת לפוגשו. בזכות התערבות ארגון ”טבקה” הוחזרה הילדה אל אמה.
גברת ד, יוצאת אתיופיה דווחה לוועדה כי לה 5 ילדים ושניים מהם הוצאו מחזקתה ע”י משטרה שהוזמנה ע”י פקידת הסעד. למרות שהאם מאד רוצה לגדלם.
דליה בר שדה, מנהלת השרות לעבודה קהילתית במשרד התמ”ת: ”270 ילדים הועברו לפנימיות רווחה – 1/3 מתוכם הוצאו ע”פ צו בית משפט”
צגה מלקו, מנהלת השידורים באמהרית, ברשות השידור: ”מיום שעלינו ארצה תמיד החליטו עבורנו. לקהילה יש אי-אמון מובהק בעובדים סוציאליים, יש תחושה שהם מסכסכים בין בני זוג ומוציאים ילדים מן הבית”, בית המשפט מקבל קטגורית המלצות של עובדים סוציאליים הפועלים בכלים המתאימים לישראלים ותיקים אך לא לעולים חדשים”.
קישורים:
חה”כ מרינה סולודקין: "עובדים סוציאליים שיכורים מכוח, רואים ביוצאי אתיופיה 'טרף קל' ועם יד קלה על ההדק מוציאים ילדים מן הבית”. יש התייחסות פטרנליסטית ליוצאי אתיופיה המדינה יודעת טוב יותר מכם מה טוב בשבילם.
חה”כ אברהם מיכאלי: ”הוצאת ילדים מן הבית זה פיקוח נפש, יש הבדלי תרבות וגישה אך אסור להפוך הורים יוצאי אתיופיה לחסרי ישע כלפי ילדיהם. חשוב לסייע להם לתקשר עם ילדיהם."
עדותה של גב` מ , יוצאת אתיופיה שילדיה הוצאו מהבית ספרה לוועדה: ”לקחו לי 4 ילדים מתוך 6 ילדים, בשעה שהנקתי שני תינוקות. רשויות הרווחה לא שיתפו אותי בהחלטה – האשימו אותו בכך שאני טיפשה ומשוגעת. הילדים הוצאו לחינוך מיוחד. הם סובלים בפנימיות”. היא הציגה בפני הוועדה תמונות ובהן הילדים מוכים וחבולים.
חה”כ מרינה סולודקין ניהלה הבוקר את ישיבת הוועדה בנושא: הוצאת ילדים יוצאי אתיופיה מן הבית. היא אמרה: ”אין לאף זכות לרמוס זכויות של הורים עולים. יש לנו שלד בארון: פרשת יהודי תימן, שעודה משפיעה על התנהגות המדינה כלפי משפחות עולים. בתי משפט עדיין חושבים שצברים עדיפים בגידול ילדי עולים מאשר העולים עצמם, אשר אינם שולטים בשפה ואינם מכירים את זכויותיהם בישראל”. עובדים סוציאליים שיכורים מכוח, רואים ביוצאי אתיופיה ”טרף קל” ועם יד קלה על ההדק מוציאים ילדים מן הבית”.
חה”כ יעקב כהן: ”העברת ילדי עולים לפנימיות – זה לא ניתוק בין הילד למשפחה. אולם, אי אפשר לכפות זאת על המשפחות עולים. חשוב לשכנע את ההורים שזה לטובת ילדיהם”.
חה”כ אברהם מיכאלי: ”הוצאת ילדים מן הבית זה פיקוח נפש, יש הבדלי תרבות וגישה אך אסור להפוך הורים יוצאי אתיופיה לחסרי ישע כלפי ילדיהם. חשוב לסייע להם לתקשר עם ילדיהם. דרושים צעדים דרסטיים מאשר תקציבים גדולים. יש להקים לאלתר צוות משותף למשרד הרווחה והקליטה שיגשר בין הורים לילדים יוצאי אתיופיה, בעניין מניעת הוצאת ילדים מן הבית. שכן מדובר בדיני נפשות”.
עו”ד יעל מקליס, ארגון טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה: ”המדינה מצפה שהעולים מאתיופיה המגיעים מתרבות הפטריארכלית – שבה הילדים היו מאד פונקציונאליים ובמעמד נחות – יפנימו 'אינסטנט' את הכלים החינוכיים שלנו. יש לרשויות הרווחה מסר כפול: הם מתערבים באופן שונה לחלוטין לגבי התנהגויות זהות של הורים ישראלים ושל הורים עולים. משפחות רבות יוצאות אתיופיה נאבקות על הישרדותן ואין מודעות לזכויותיהן לקבל לווי וייצוג בהליכים משפטיים ובוועדות ההחלטה."
חה”כ סופה לנדבר: ”זהו פשע לקחת ילדי עולים לפנימיות ולנתקם ממשפחתם הגרעינית”
עו”ד בת-אל אנניה, ארגון טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה: ”אני זוכרת את עצמי כילדה, בשנת 91 מיד עם עלייתי, שעוד לא היה ברור לי כשהגעתי לישראל, לקחו אותי לפנימייה עם מאות ילדי עולים כמותי, מבלי לשאול את הורינו, תוך מחשבה שמיטיבים איתנו”.
עדותה של גב` מ , יוצאת אתיופיה ספרה לוועדה: ”לקחו לי 4 ילדים מתוך 6 ילדים לפני כ-10 שנים, כששהיתי במרכז קליטה ובשעה שהנקתי שני תינוקות. רשויות הרווחה לא שיתפו אותי בהחלטה – האשימו אותו בכך שאני טיפשה ומשוגעת. הילדים הוצאו לחינוך מיוחד. הם סובלים בפנימיות". היא הציגה בפני הוועדה תמונות ובהן הילדים מוכים וחבולים.
גברת י, יוצאת אתיופיה: ”בעלי נפטר עוד באתיופיה ועליתי עם 4 ילדים. בישראל הכרתי חבר ויש לי עמו בת. משנוצר ביננו סכסוך, החבר, קשיש בן 70 מכובד בקהילה, בשיתוף פעולה עם העו”ס טען שאני משוגעת ונלקחתי לבית חולים לימים אחדים. הילדה המשותפת הועברה למשמורת האב – לפי המלצת העו”ס – המקרה כלל לא הגיע לבית המשפט”. הוועדה למדה כי מי שגידל את הילדה לא היה אביה כי אם ילדיו הבוגרים מנישואיו הקודמים. ממכתב שכתבה הילדה לשופט - למדה הוועדה כי האב התעלל בילדה מינית, ולכן היא מסרבת לפוגשו. בזכות התערבות ארגון ”טבקה” הוחזרה הילדה אל אמה.
גברת ד, יוצאת אתיופיה דווחה לוועדה כי לה 5 ילדים ושניים מהם הוצאו מחזקתה ע”י משטרה שהוזמנה ע”י פקידת הסעד. למרות שהאם מאד רוצה לגדלם.
דליה בר שדה, מנהלת השרות לעבודה קהילתית במשרד התמ”ת: ”270 ילדים הועברו לפנימיות רווחה – 1/3 מתוכם הוצאו ע”פ צו בית משפט”
צגה מלקו, מנהלת השידורים באמהרית, ברשות השידור: ”מיום שעלינו ארצה תמיד החליטו עבורנו. לקהילה יש אי-אמון מובהק בעובדים סוציאליים, יש תחושה שהם מסכסכים בין בני זוג ומוציאים ילדים מן הבית”, בית המשפט מקבל קטגורית המלצות של עובדים סוציאליים הפועלים בכלים המתאימים לישראלים ותיקים אך לא לעולים חדשים”.
קישורים:
- שירותי הרווחה - ניתוק ילדי אתיופיה ממשפחתם בקלות הבלתי נסבלת - דרכי התמודדות
- זהירות - פקידי רווחה בועדות החלטה מנצלים קשיי שפה והסתגלות של עולים לשם הוצאת הילד מהבית ומהקהילה
- נס ציונה - שירותי הרווחה נכשלים בסיוע לאלמן, אב לארבעה, ורוצים להוציא את ילדיו מחזקתו
- סיפורה של אם חד הורית מיוצאי אתיופיה שהרווחה לקחו את שלשת ילדיה
- שיטות פקידי הרווחה - הוצאת ילדים מהבית ממשפחות עולים ללא ייצוג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה