הכתבה הקצבה נשללה מניצולת השואה: "הרגשתי כמו באושוויץ" , חיים ריבלין | חדשות 2 | נובמבר 2011
בגיל 86 נאלצת רבקה ברנשטיין להתמודד מול אנשי הביטוח הלאומי שהחליטו שלמרות הנכות שממנה היא סובלת היא אינה זכאית למטפלת. גם מום מולד בידיו של ילד לא שכנע שם כי הוא בעל צרכים מיוחדים. תחקיר הביטוח הלאומי
רבקה ברנשטיין, ניצולת שואה בת 86, נזקקת לסיוע. "כשהודיעו לי שלבן שיש לי סרטן הייתי לבד בבית. במטבח נפלתי ושברתי את כל החוליות", היא סיפרה על מה שעברה והותיר בה נכות.
.
.
הביטוח הלאומי העניק לה 14 שעות סיעוד. הקרן לרווחת ניצולי השואה הוסיפה עוד 9 שעות, מה שאפשר לה להתקיים בכבוד. כשהרגישה שמצבה מידרדר ניגשה ברנשטיין לביטוח הלאומי כשהיא מצוידת בחוות דעת של רופא שלפיה נקבע כי היא זקוקה לעזרה באופן מלא - ועל כן, יש להוסיף לה שעות סיעוד נוספות.
"ביקשתי שמישהי שתבוא לבדוק אותי. היא באה. אמרתי לה שאני לא משותקת, אבל לא יכולה לתפקד. אני לא מבשלת ולא עומדת. בלילה, סליחה, אני עם החיתול. אני מפחדת לרדת", היא סיפרה - והוסיפה על מה שהתרחש לאחר מכן: "אז קיבלתי מכתב שלא מגיע לי לקבל מטפלת. מגיעות לי תשע שעות, ובמקום 2,500 שקלים שלחו לי רק 1,000".
מלבד הסכום ששולם לה, נאלצת רבקה לשלם על שירותי המטפלת הצמודה שהיא זקוקה לה מכספי החסכונות שצברה לאורך השנים. אם לא די בכך, גרר קיצוץ שעות הסיעוד של הביטוח הלאומי גם ביטול אוטומטי של הסיוע הנוסף שקיבלה כניצולת שואה.
"כשהגעתי לאושוויץ, שאלתי את הקאפו: סליחה, איפה אימא שלי עם השישה ילדים? אמרו לי: הנה, את רואה שם? יש איזו ארובה שיוצא ממנה עשן. שם הם. לא הייתה לי שום תחושה. הייתי בהלם ולא דיברתי כמה ימים. כשהם כתבו לי מכתב שלא מגיע לי יותר מתשע שעות הייתה לי אותה תחושה", היא סיפרה בקול שבור. היא המשיכה ומחתה נגד התנהלות הביטוח הלאומי: "איך הם מעזים לעשות דבר כזה לבן אדם בן 86? אין לי כלום. הייתה לי תחושה איומה".
למרות גילה המתקדם של רבקה ומצבה הקשה היא נדרשה להביא ראיות לקראת ישיבת ועדת הערר שביקשה לכנס. היא קיוותה שאולי כך תוכל לשנות את רוע הגזירה. "היה שם ד"ר שהסתכל עליי ואמר לי: גברת ברנשטיין, את יודעת, את לבושה יפה ויש לך גם מייק אפ. את נראית טוב. תקומי, תשבי. אחר כך קיבלתי מכתב שלא עברתי את הוועדה", היא סיפרה.
חרף המשוכות הרבות, לא מתכוונת רבקה ברנשטיין לוותר. את מאבקה היא ממשיכה בבית המשפט, בדיון שנקבע - כמעט קשה להאמין - להיערך במאי 2012.
שר הרווחה משה כחלון אומנם הורה לבטל את מבחני התלות בבתי הקשישים וקבע כי יש לאשר אוטומטית את הבקשה לגמלת סיעוד של קשיש מעל גיל 80 המציג מסמך רפואי, כמו המקרה של רבקה. אלא שהחוק טרם אושר.
לאורי חסרות אצבעות, אבל זה לא מספיק
אורי תרזי רק בן ארבע וחצי וכבר הספיק לעבור שמונה ניתוחים. הוא נולד עם מום קשה בשתי הידיים, שבכל אחת מהן יש לו ארבע אצבעות בלבד - מה שגורם לו קושי משמעותי לתפקד. למרות שהנכות של אורי נראית לעין, כמו גם הקושי לבצע פעולות פשוטות, דחתה הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי את בקשתו לקצבת נכות בטענה שהוא מתפקד ככל בני גילו.
אורי לומד בגן ילדים רגיל, מה שרק מחדד את הבדלי התפקוד בינו לבין יתר הילדים. "הוא מוגבל בדברים הכי פשוטים: לפתוח תיק אוכל. להוציא קופסה. לפתוח את הבקבוק של המים. אלה הדברים הכי הכי בסיסיים שילד בגיל שלו עושה בלי בעיה", סיפרה רינה בבא, הגננת של אורי, על מצבו.
ההחלטה של הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי שוללת ממנו לא רק את הגמלה, אלא גם את הזכות לקבל סייעת בגן. גם כשיגיע לבית הספר, לא יסייע לו איש להתמודד עם מגבלותיו החמורות.
המכתב חשף את הקשר האסור שהפך רופא לחותמת גומי
יהודית היא אם לארבעה ילדים, כולם בעלי צרכים מיוחדים. בנה הקטן הוכר כנכה ב-100%, גם זה - לא בלי מאבק ארוך. בתה בת ה-10 סובלת משיתוק מוחין. כבר שנים שהיא מנהלת מערכה להכיר בה כנכה. "מישהו שרומס לך את הנשמה ומנסה להציג אותך כבן אדם לא ישר - זה כאב שאי אפשר לתאר אותו", סיפרה יהודית על תחושותיה. "אתה בא, מדבר ומביא מסמכים מאנשי מקצוע בכירים שהכל כתוב בהם, אנשים שמכירים את הילדים - ופשוט מתעלמים מהכל".
תחילה הוגדרו לילדה 50% נכות, מה שמזכה אותה בקבלת כמה מאות שקלים בחודש ללא סיוע נוסף. כל זה היה עד שחצי שנה לאחר מכן הופיעה לפתע אחות בביתם. "בלי תיאום, בלי כלום, היא דפקה בדלת ונכנסה", סיפרה יהודית. את בתה בדקה ב-2009 אותה האחות שעשתה זאת שנה קודם לכן, ואותם המבדקים העלו ממצאים זהים.
כעבור זמן קצר זומנה יהודית לוועדה רפואית, שם נמסר לה כי הוחלט לשלול ממנה את הקצבה - והוסיפו לכך משפט תמוה: "ראה גם מכתבה של רחל ארבל". אותו הכיתוב עורר ביהודית סימני שאלה, אך בביטוח הלאומי סירבו להציג בפניה את המכתב המדובר בטענה שהוא אינו הסיבה לביטול הקצבה. רק אחרי שפנתה בדרישה משפטית, על פי חוק חופש המידע, הותר לה לעיין בו. "הזדעזעתי כשראיתי את המכתב הזה", היא סיפרה בזעם. "האחות הראשית של הביטוח הלאומי אמרה בעצם לרופא מראש מה להחליט מראש בוועדה".
בניגוד מוחלט למה שקובעות תקנות הביטוח הלאומי, האוסרות על קיום זיקה בין הרופאים שיושבים בוועדות לבין המוסד, חשף המסמך כיצד קיבלו הרופאים תכתיבים מהביטוח הלאומי כאילו היו הרופאים חותמת גומי.
בעקבות המכתב, הורה בית הדין לעבודה לשוב ולדון בתיק. אלא שגם אז הצליחו להערים על יהודית קשיים: הפעם בדמות סעיף תקנוני שלפיו יש לכאורה לשלול מבתה את הקצבה - זאת, על בסיס הטיפולים האינטנסיביים
שהיא מקבלת. כך, ילדה עם שיתוק מוחין ואמה, אם לארבעה ילדים עם צרכים מיוחדים, מטורטרות בוועדות ובבתי משפט כבר שנתיים כדי לקבל את מה שמגיע להן על פי דין - ולבטח על פי מידת הרחמים.
תגובת הביטוח הלאומי: "אנו פועלים לפי חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו. בעניין הילד אורי תרזי: גם הוועדה וגם ועדת ערר קבעה שדי ב-50% נכות, כיוון שהקיצבה ניתנת לפי תלותו של הילד באדם אחר ביחס לבני גילו. בעניין הגברת רבקה ברנשטיין: לאחר שבעבר אושרה לה גימלה מקסימאלית, חל שיפור במצבה גם בבדיקת אחות וגם בערעור, שקבעו כי אינה תלויה במידה רבה מאד בעזרת זולת לפעולות יום יום.ובעניין הילדה הסובלת משיתוק מוחין: גם כאן קבעה ועדת ערר שתלותה בזולת אינה מזכה בגמלה. לגבי המסמך של האחות הראשית, אין ספק שמדובר בניסוח בעייתי: מאז שינינו את הליכי העבודה כך שהיועץ הבכיר לילדים נכים הוא רופא ילדים, ולא אחות.
תגובת האחות הראשית לגמלת ילד נכה, לשעבר: "זכותו של רופא להתייעץ. במקרה שהבאתם הרופא ביקש ביקור בית של האחות. במכתב שהובא כאן, פניתי לפקיד התביעות ולא לרופא והתכוונתי שאם הילד מפוחד ולא משתף פעולה - ניתן להתבסס על ממצאי ביקור הבית שבוצע בסביבתו הטבעית".
קישורים:
בגיל 86 נאלצת רבקה ברנשטיין להתמודד מול אנשי הביטוח הלאומי שהחליטו שלמרות הנכות שממנה היא סובלת היא אינה זכאית למטפלת. גם מום מולד בידיו של ילד לא שכנע שם כי הוא בעל צרכים מיוחדים. תחקיר הביטוח הלאומי
רבקה ברנשטיין, ניצולת שואה בת 86, נזקקת לסיוע. "כשהודיעו לי שלבן שיש לי סרטן הייתי לבד בבית. במטבח נפלתי ושברתי את כל החוליות", היא סיפרה על מה שעברה והותיר בה נכות.
.
.
הביטוח הלאומי העניק לה 14 שעות סיעוד. הקרן לרווחת ניצולי השואה הוסיפה עוד 9 שעות, מה שאפשר לה להתקיים בכבוד. כשהרגישה שמצבה מידרדר ניגשה ברנשטיין לביטוח הלאומי כשהיא מצוידת בחוות דעת של רופא שלפיה נקבע כי היא זקוקה לעזרה באופן מלא - ועל כן, יש להוסיף לה שעות סיעוד נוספות.
"ביקשתי שמישהי שתבוא לבדוק אותי. היא באה. אמרתי לה שאני לא משותקת, אבל לא יכולה לתפקד. אני לא מבשלת ולא עומדת. בלילה, סליחה, אני עם החיתול. אני מפחדת לרדת", היא סיפרה - והוסיפה על מה שהתרחש לאחר מכן: "אז קיבלתי מכתב שלא מגיע לי לקבל מטפלת. מגיעות לי תשע שעות, ובמקום 2,500 שקלים שלחו לי רק 1,000".
מלבד הסכום ששולם לה, נאלצת רבקה לשלם על שירותי המטפלת הצמודה שהיא זקוקה לה מכספי החסכונות שצברה לאורך השנים. אם לא די בכך, גרר קיצוץ שעות הסיעוד של הביטוח הלאומי גם ביטול אוטומטי של הסיוע הנוסף שקיבלה כניצולת שואה.
"כשהגעתי לאושוויץ, שאלתי את הקאפו: סליחה, איפה אימא שלי עם השישה ילדים? אמרו לי: הנה, את רואה שם? יש איזו ארובה שיוצא ממנה עשן. שם הם. לא הייתה לי שום תחושה. הייתי בהלם ולא דיברתי כמה ימים. כשהם כתבו לי מכתב שלא מגיע לי יותר מתשע שעות הייתה לי אותה תחושה", היא סיפרה בקול שבור. היא המשיכה ומחתה נגד התנהלות הביטוח הלאומי: "איך הם מעזים לעשות דבר כזה לבן אדם בן 86? אין לי כלום. הייתה לי תחושה איומה".
למרות גילה המתקדם של רבקה ומצבה הקשה היא נדרשה להביא ראיות לקראת ישיבת ועדת הערר שביקשה לכנס. היא קיוותה שאולי כך תוכל לשנות את רוע הגזירה. "היה שם ד"ר שהסתכל עליי ואמר לי: גברת ברנשטיין, את יודעת, את לבושה יפה ויש לך גם מייק אפ. את נראית טוב. תקומי, תשבי. אחר כך קיבלתי מכתב שלא עברתי את הוועדה", היא סיפרה.
חרף המשוכות הרבות, לא מתכוונת רבקה ברנשטיין לוותר. את מאבקה היא ממשיכה בבית המשפט, בדיון שנקבע - כמעט קשה להאמין - להיערך במאי 2012.
שר הרווחה משה כחלון אומנם הורה לבטל את מבחני התלות בבתי הקשישים וקבע כי יש לאשר אוטומטית את הבקשה לגמלת סיעוד של קשיש מעל גיל 80 המציג מסמך רפואי, כמו המקרה של רבקה. אלא שהחוק טרם אושר.
לאורי חסרות אצבעות, אבל זה לא מספיק
אורי תרזי רק בן ארבע וחצי וכבר הספיק לעבור שמונה ניתוחים. הוא נולד עם מום קשה בשתי הידיים, שבכל אחת מהן יש לו ארבע אצבעות בלבד - מה שגורם לו קושי משמעותי לתפקד. למרות שהנכות של אורי נראית לעין, כמו גם הקושי לבצע פעולות פשוטות, דחתה הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי את בקשתו לקצבת נכות בטענה שהוא מתפקד ככל בני גילו.
אורי לומד בגן ילדים רגיל, מה שרק מחדד את הבדלי התפקוד בינו לבין יתר הילדים. "הוא מוגבל בדברים הכי פשוטים: לפתוח תיק אוכל. להוציא קופסה. לפתוח את הבקבוק של המים. אלה הדברים הכי הכי בסיסיים שילד בגיל שלו עושה בלי בעיה", סיפרה רינה בבא, הגננת של אורי, על מצבו.
ההחלטה של הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי שוללת ממנו לא רק את הגמלה, אלא גם את הזכות לקבל סייעת בגן. גם כשיגיע לבית הספר, לא יסייע לו איש להתמודד עם מגבלותיו החמורות.
המכתב חשף את הקשר האסור שהפך רופא לחותמת גומי
יהודית היא אם לארבעה ילדים, כולם בעלי צרכים מיוחדים. בנה הקטן הוכר כנכה ב-100%, גם זה - לא בלי מאבק ארוך. בתה בת ה-10 סובלת משיתוק מוחין. כבר שנים שהיא מנהלת מערכה להכיר בה כנכה. "מישהו שרומס לך את הנשמה ומנסה להציג אותך כבן אדם לא ישר - זה כאב שאי אפשר לתאר אותו", סיפרה יהודית על תחושותיה. "אתה בא, מדבר ומביא מסמכים מאנשי מקצוע בכירים שהכל כתוב בהם, אנשים שמכירים את הילדים - ופשוט מתעלמים מהכל".
תחילה הוגדרו לילדה 50% נכות, מה שמזכה אותה בקבלת כמה מאות שקלים בחודש ללא סיוע נוסף. כל זה היה עד שחצי שנה לאחר מכן הופיעה לפתע אחות בביתם. "בלי תיאום, בלי כלום, היא דפקה בדלת ונכנסה", סיפרה יהודית. את בתה בדקה ב-2009 אותה האחות שעשתה זאת שנה קודם לכן, ואותם המבדקים העלו ממצאים זהים.
כעבור זמן קצר זומנה יהודית לוועדה רפואית, שם נמסר לה כי הוחלט לשלול ממנה את הקצבה - והוסיפו לכך משפט תמוה: "ראה גם מכתבה של רחל ארבל". אותו הכיתוב עורר ביהודית סימני שאלה, אך בביטוח הלאומי סירבו להציג בפניה את המכתב המדובר בטענה שהוא אינו הסיבה לביטול הקצבה. רק אחרי שפנתה בדרישה משפטית, על פי חוק חופש המידע, הותר לה לעיין בו. "הזדעזעתי כשראיתי את המכתב הזה", היא סיפרה בזעם. "האחות הראשית של הביטוח הלאומי אמרה בעצם לרופא מראש מה להחליט מראש בוועדה".
בניגוד מוחלט למה שקובעות תקנות הביטוח הלאומי, האוסרות על קיום זיקה בין הרופאים שיושבים בוועדות לבין המוסד, חשף המסמך כיצד קיבלו הרופאים תכתיבים מהביטוח הלאומי כאילו היו הרופאים חותמת גומי.
בעקבות המכתב, הורה בית הדין לעבודה לשוב ולדון בתיק. אלא שגם אז הצליחו להערים על יהודית קשיים: הפעם בדמות סעיף תקנוני שלפיו יש לכאורה לשלול מבתה את הקצבה - זאת, על בסיס הטיפולים האינטנסיביים
שהיא מקבלת. כך, ילדה עם שיתוק מוחין ואמה, אם לארבעה ילדים עם צרכים מיוחדים, מטורטרות בוועדות ובבתי משפט כבר שנתיים כדי לקבל את מה שמגיע להן על פי דין - ולבטח על פי מידת הרחמים.
תגובת הביטוח הלאומי: "אנו פועלים לפי חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו. בעניין הילד אורי תרזי: גם הוועדה וגם ועדת ערר קבעה שדי ב-50% נכות, כיוון שהקיצבה ניתנת לפי תלותו של הילד באדם אחר ביחס לבני גילו. בעניין הגברת רבקה ברנשטיין: לאחר שבעבר אושרה לה גימלה מקסימאלית, חל שיפור במצבה גם בבדיקת אחות וגם בערעור, שקבעו כי אינה תלויה במידה רבה מאד בעזרת זולת לפעולות יום יום.ובעניין הילדה הסובלת משיתוק מוחין: גם כאן קבעה ועדת ערר שתלותה בזולת אינה מזכה בגמלה. לגבי המסמך של האחות הראשית, אין ספק שמדובר בניסוח בעייתי: מאז שינינו את הליכי העבודה כך שהיועץ הבכיר לילדים נכים הוא רופא ילדים, ולא אחות.
תגובת האחות הראשית לגמלת ילד נכה, לשעבר: "זכותו של רופא להתייעץ. במקרה שהבאתם הרופא ביקש ביקור בית של האחות. במכתב שהובא כאן, פניתי לפקיד התביעות ולא לרופא והתכוונתי שאם הילד מפוחד ולא משתף פעולה - ניתן להתבסס על ממצאי ביקור הבית שבוצע בסביבתו הטבעית".
קישורים:
- עוולות המוסד לביטוח הלאומי - כך הביטוח הלאומי מנפנף אותנו - הכתבה כך הביטוח הלאומי מנפנף אותנו , חיים ריבלין | חדשות 2 | 21/11/11 - בפרק הראשון בסדרת הכתבות החדשות על עוולות הביטוח הלאומי יצאנו לבדוק את המוקד הטלפוני. המוקד מנוהל על ידי חברה פרטית שמקבלת מאות שיחות מדי חודש. הטלפנים מתומרצים לסיים את השיחה כמה שיותר מהר, ולא בהכרח לפרט בפניך את כל זכאויותיך. מנהל פורום ביטוח לאומי באינטרנט: "בביטוח לאומי - לא ידעת, לא קיבלת"...
- לשכת הרווחה חולון הפקירה אם וארבעת ילדיה חסרי דיור לרחוב בגשם ובקור - המגזין - ערוץ 10 - נובמבר 2011 - לרשויות הרווחה המקומיות אין מענה ופתרון למשפחות אשר גורשו מדירתם והם מושלכות לרחוב בקור בגשם - לפני כשנתיים הוצג סיפורה של סמדר עקרי אם חד הורית מחולון, שנאלצה לגור באוהל ברחוב, יחד עם ארבעת ילדיה, לאחר שהופקרו ע"י אגף הרווחה חולון. בעקבות הכתבה ההיא משרד השיכון התחייב לעזור אבל שנתיים אחרי, דווקא בחורף, סמדר נזרקת שוב לרחוב. יצאנו לבדוק מה קרה לכל ההבטחות, ואיך החיים בסוכה מאולתרת במקום בדירה מסודרת?..
- לשכת הרווחה רמלה הפקירה משפחה חסרת דיור - אמא ושמונת ילדיה לרחוב בגשם השוטף - אגף הרווחה רמלה - מדיניות משרד הרווחה בראשות שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון - השפלת אם ושמונת ילדיה קשי יום והפקרתם ברחוב בגשם השוטף - הכתבה בגשם השוטף: אם ו-8 ילדיה פונו מביתם ברמלה - משפחת גטנה מרמלה פונתה אמש מדירתה אחרי שלא עמדה בתשלומי המשכנתה. משרד השיכון והעירייה מגלגלים את האחריות מאחד לשני. האם וילדיה נותרו ללא קורת גג בתחילת החורף, ומקווים שמישהו ימצא פתרון למצוקתם - ברהנו טגניה וגלעד שלמור | חדשות 2 | פורסם 17/11/11...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה