יום שישי, 31 באוקטובר 2014

האם העובדת הסוציאלית מיכל יניב ארז מלשכת הרווחה חיפה סובלת ממחלת נפש עקב שיחת טלפון

האם העובדת הסוציאלית מיכל יניב ארז סובלת ממחלת נפש עקב שיחת טלפון
אוקטובר 2014 - ידוע כי עובדות סוציאליות מרעילות בפיהן הררי חוות דעת ותסקירים נגד הורים ילדים וקשישים כדי לסחור בהן במוסדות משרד הרווחה. אולם מה קורה כשהם עצמם מרגישים פגועים בעקבות מילה כזאת או אחרת או טון דיבור חריג.

מיכל יניב ארז עו"ס לשכת רווחה חיפה – תובעת את המדינה על התפרצות מחלת נפש – בית הדין אזורי לעבודה בחיפה שופט נוהאד חסן ב"ל חיפה 10600-12-12

עו"ס מיכל יניב ארז לשכת רווחה חיפה נגד המוסד לביטוח לאומי – החלטה בית הדין האזורי לעבודה בחיפה ב"ל 10600-12-12 קובץ pdf

החלטת השופט נוהאד חסן בית דין אזורי לעבודה בחיפה על תביעת עו"ס מיכל יניב ארז נגד המוסד לביטוח לאומי – ב"ל 10600-12-12, קובץ pdf 

עו"ס מיכל יניב ארז תבעה את המוסד לביטוח לאומי, ב"ל חיפה 10600-12-12, בטענה שעקב שיחת טלפון עם מנהלת לשכת רווחה חיפה בה ננזפה על עבודתה הגרועה התפרצה אצלה מחלת נפש.
"ביום 2.1.12 בשעה 10:15 בערך שוחחה התובעת טלפונית עם אהובה. אהובה אמרה לה כי הדוח אשר הכינה היה חסר. לדברי התובעת במהלך השיחה אהובה דיברה איתה בטון תקיף, והביעה בפניה את חוסר שביעות רצונה מהדוח.
אהובה הבהירה לתובעת כי הנתונים דחופים שכן על אהובה עצמה לעשות בהם שימוש בכדי לדווח לממונים עליה, והתובעת נדרשה לשנות את ריכוז הנתונים עד סוף היום.
בעקבות השיחה התובעת היתה נסערת מאוד והתחילה לבכות ופנתה לחנה מנהלת המחלקה, ושיתפה אותה לגבי השיחה עם אהובה. חנה מצידה ניסתה להרגיע את התובעת, ציינה בפניה כי היא מופתעת מאחר והיא לא מכירה את אהובה כאדם שצועק, וכן ציינה כי במסגרת העבודה "כולם נדרשים להגיש נתונים"."
השופט נוהאד חסן, מינה מומחית להפרעות נפש, פרופ' מירצה סיגל, כדי לבדוק את העו"ס.
השופט שואל את המומחית:
"האם המחלה הנפשית נגרמה כתוצאה מהארוע בעבודה כמתואר בסעיף 3 לעיל והאם קיים קשר  סיבתי כלשהו בין הארוע בעבודת התובעת לבין הופעת המחלה הנפשית?"
נשאלת השאלה ממתי עובדים שננזפו על ביצוע עבודה גרועה זכאים לפיצוי מהמדינה על מחלת נפש?! ויצויין, כי אותה עובדת סוציאלית עדיין עובדת בלשכת רווחה חיפה.
בתאריך 12/10/2014 השופט נוהאד חסן, ביקש מהצדדים להודיע האם ברצונם להמשיך לנהל את התיק.  במילים אחרות הוא רומז לעו"ס שאין לה קייס.

לקריאת ההחלטה בקובץ pdf הקלק כאן.
לאחר מינוי המומחה, ביקש השופט נוהאד חסן השלמות, כשבין היתר שאל את המומחית בסעיף ב' להחלטה:
"האם תסכימי כי "התקף חרדה" מהווה "החמרת מצב" אצל אדם אשר סובל מהפרעת חרדה?"
האם מיכל יניב ארז אישה חרדתית הסובלת מבעיות נפשיות מכהנת כעובדת ציבור ומוסמכת לתת חוות דעת אשר מתקבלים כפסק דין חלוט בבתי משפט לענייני משפחה.

זהירות - פקידת סעד ראשית לחוק האימוץ אורנה הירשפלד סוחרת בילדים

אוקטובר 2014 - מתוך סטטוס בפייסבוק - אזהרה מפקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד אחראית על סחר בתינוקות לאימוץ בדלתיים סגורות וללא ראיות.
מדובר בהתנהלות תוקפנית נגד אזרחים מוחלשים אשר ילדיהם נחטפים לאימוץ. ההורים חסרי אונים מול מנגנון בירוקטי אדיר של "מומחים" בתי משפט, עובדי רווחה ועוד, המדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד ההורים כדי שיוכלו לסחור בילדיהם. ההורים נפגעים נפשית פיסית וכלכלית מול רשויות הרווחה האימתניות והאכזריות. אורנה הישפלד מסתירה מהציבור נתונים סטטיסטיים אודות גורל המאומצים וגורל הוריהם, מספר אימוצים בשנה ועוד כדי לטייח פשעי משרד הרווחה.

זהירות - פקידת סעד ראשית לחוק האימוץ אורנה הירשפלד סוחרת בילדים
זהירות - פקידת סעד ראשית לחוק האימוץ אורנה הירשפלד סוחרת בילדים


פלייליסט- אימוץ - השירות למען הילד

יום חמישי, 30 באוקטובר 2014

שר הרווחה מאיר כהן - דרכי רמיה לסחר בילדים : היחצ"ן דוד גולן שיקר והרעיל בפיו בשידור חי נגד האמא וילדיה

שר הרווחה מאיר כהן - מרעיל בפיו נגד הורים וילדים
אוקטובר 2014 - שר הרווחה מאיר כהן מפעיל משרדי יחסי ציבור המרעילים בפיהם הבלים ודברי בלע נגד הורים וילדים כדי לטייח פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים.

להלן סטטוס בפיסבוק שפורסם באוקטובר 2014 על מופע הרמיה וההונאה בתכנית "צינור לילה"של יחצ"ן איגוד העובדים הסוציאליים דוד גולן.

*דוד גולן - שקרים והשמצות בשידור חי!*
אנא שתפו והפיצו
דוד גולן יחצן העובדים הסוציאלים לא נותן לעובדות לבלבל אותו!!
הוא טוען בשידור שעדן סירבה לקבל עזרה
*******ש ק ר******
עדן השתתפה בסדנה לטיפול הורי במשך שנתיים על פי דרישת הרווחה. היא אף מימנה זאת מכיסה ללא תמיכת הרווחה.

-אוסיף רק שגם סירוב להשתתף בסדנה אינה מצדיקה חטיפת ילדים!
יפה קוג'מן - עובדת סוציאלית לשכת הרווחה עפולה - מרעילה בפיה נגד הורים וילדים *תגובת הרווחה לטענות החטיפה הכל כך ברורה של עדן אף הן מנותקות לחלוטין מהמציאות.
התגובה של הרווחה היא שעדן סירבה לקבל עזרה ואף קיללה וניאצה את העוסיות כשהציעו לה עזרה.
****ש ק ר****
העוסיות יפה קוג'מן ומירי ריטר ביקרו בביתה של עדן כמה פעמים ונהנו מאוד מהאנג'רה שהכינה עדן.
אך בדו"ח הן טענו שהריח בבית חמצמץ. כן זה הריח של האנג'רה שממנו הן נהנו כל כך..

-אוסיף רק שגם אם הטענה שעדן קיללה את העוסיות מירי ריטר ויפה קוג'מן היתה נכונה זה אינו מהווה עילה חוקית לחטיפת ילדים מהבית! 







דוד גולן יחצ"ן איגוד העובדים הסוציאליים מרעיל בפיו נגד הורים וילדים
דוד גולן יחצ"ן איגוד העובדים הסוציאליים מרעיל בפיו נגד הורים וילדים


דוד גולן יחצ"ן איגוד העובדים הסוציאליים מרעיל בפיו נגד הורים וילדים

יום רביעי, 29 באוקטובר 2014

תלונה נגד השופטת טובה פרי ביהמ"ש לנוער תל אביב – דחתה בקשה מבלי לנמק

טובה פרי - מגיבה בצורה עילגת ומזלזלת לבקשות בענייני נפשות
טובה פרי - מבזה את מערכת המשפט
אוקטובר 2014 - מדובר בבקשה של אמא להחליף את פקיד הסעד לחוק הנוער אורי שמואלי, שמונה על ידי שופטת בית משפט לנוער תל אביב טובה פרי לטפל בענייני בתה.
הבקשה נבעה עקב העדר טיפול העו"ס באירועים חמורים של אונס והתעללות שחוותה ילדתה הנמצאת בטיפול והשגחת העו"ס אורי שמואלי.

תגובת השופטת לבקשה היתה:
"הבקשה נדחית".
טובה פרי, לא קיימה דיון בנושא, לא עימתה את העובדות החמורות שנטענו נגד העו"ס ומבלי לנמק.
חובת הנמקת פסקי דין מעוגנת בתקנה 192 לתקנות הסדר דין האזרחי הקובעת כדלקמן:
"פסק דין בתובענה שהוגש בה כתב הגנה יכיל הרצאה תמציתית של הענין, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות המהותיות, השאלות שעמדו להכרעה, ההחלטה ונימוקיה".
כבר נפסק לא אחת, כי ההנמקה הינה חלק מהותי ובלתי נפרד מפסק הדין. נקבע כי "ההנמקה היא שמאפשרת לצדדים להבין את הבסיס להחלטה והיא שמאפשרת לבית משפט שלערעור לבקרו. יתרה מזאת, להנמקה חלק חשוב בתהליך של גיבוש ההחלטה ובלעדיה לא ניתן לומר שזכה להתברר בבית המשפט" (ראו רע"א 1982/05 מקומון כל הצפון נ' פלוני, ראו גם רע"א 8228/08 יוסף סגל נ' קורן).
התנהלותה של השופטת משרה אווירת הפקרות, שיקולים זרים ואפלים, מבזה את בית המשפט ואינה הולמת את רוח בית המשפט לנוער. מדובר בדיני נפשות של פעוטה חסרת ישע הסובלת מהתעללות קשה ואין מושיע.

יצויין שהאם יוצגה על ידי עורך דין מהסיוע המשפטי, שלא הגיש ערעור ולא הגיש בקשה לעיון חוזר. התנהגותו של עורך הדין מהסיוע מעלה תהיות על שיקוליו ונאמנותו וכשירותו לשרת את הלקוחה כנדרש.
תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים נגד טובה פרי ביהמ"ש לנוער תל אביב – דחתה בקשה מבלי לנמק בניגוד לחובת ההנמקה



תלונה נגד טובה פרי - שופטת בית משפט לנוער תל אביב בגין אי קיום חובת הנמקה
תלונה נגד טובה פרי - שופטת בית משפט לנוער תל אביב בגין אי קיום חובת הנמקה


טובה פרי מגיבה בזלזול לבקשה בהולה בענייני נפשות
טובה פרי מגיבה בזלזול לבקשה בהולה בענייני נפשות

תלונה נגד השופטת טובה פרי ביהמ"ש לנוער תל אביב – דחתה בקשה מבלי לנמק

טובה פרי - מגיבה בצורה עילגת ומזלזלת לבקשות בענייני נפשות
טובה פרי - מבזה את מערכת המשפט
אוקטובר 2014 - מדובר בבקשה של אמא להחליף את פקיד הסעד לחוק הנוער אורי שמואלי, שמונה על ידי שופטת בית משפט לנוער תל אביב טובה פרי לטפל בענייני בתה.
הבקשה נבעה עקב העדר טיפול העו"ס באירועים חמורים של אונס והתעללות שחוותה ילדתה הנמצאת בטיפול והשגחת העו"ס אורי שמואלי.

תגובת השופטת לבקשה היתה:
"הבקשה נדחית".
טובה פרי, לא קיימה דיון בנושא, לא עימתה את העובדות החמורות שנטענו נגד העו"ס ומבלי לנמק.
חובת הנמקת פסקי דין מעוגנת בתקנה 192 לתקנות הסדר דין האזרחי הקובעת כדלקמן:
"פסק דין בתובענה שהוגש בה כתב הגנה יכיל הרצאה תמציתית של הענין, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות המהותיות, השאלות שעמדו להכרעה, ההחלטה ונימוקיה".
כבר נפסק לא אחת, כי ההנמקה הינה חלק מהותי ובלתי נפרד מפסק הדין. נקבע כי "ההנמקה היא שמאפשרת לצדדים להבין את הבסיס להחלטה והיא שמאפשרת לבית משפט שלערעור לבקרו. יתרה מזאת, להנמקה חלק חשוב בתהליך של גיבוש ההחלטה ובלעדיה לא ניתן לומר שזכה להתברר בבית המשפט" (ראו רע"א 1982/05 מקומון כל הצפון נ' פלוני, ראו גם רע"א 8228/08 יוסף סגל נ' קורן).
התנהלותה של השופטת משרה אווירת הפקרות, שיקולים זרים ואפלים, מבזה את בית המשפט ואינה הולמת את רוח בית המשפט לנוער. מדובר בדיני נפשות של פעוטה חסרת ישע הסובלת מהתעללות קשה ואין מושיע.

יצויין שהאם יוצגה על ידי עורך דין מהסיוע המשפטי, שלא הגיש ערעור ולא הגיש בקשה לעיון חוזר. התנהגותו של עורך הדין מהסיוע מעלה תהיות על שיקוליו ונאמנותו וכשירותו לשרת את הלקוחה כנדרש.
תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים נגד טובה פרי ביהמ"ש לנוער תל אביב – דחתה בקשה מבלי לנמק בניגוד לחובת ההנמקה



תלונה נגד טובה פרי - שופטת בית משפט לנוער תל אביב בגין אי קיום חובת הנמקה
תלונה נגד טובה פרי - שופטת בית משפט לנוער תל אביב בגין אי קיום חובת הנמקה


טובה פרי מגיבה בזלזול לבקשה בהולה בענייני נפשות
טובה פרי מגיבה בזלזול לבקשה בהולה בענייני נפשות

יום שלישי, 28 באוקטובר 2014

דוד גולן יחצ"ן איגוד העובדים הסוציאליים מרעיל בפיו נגד הורים וילדים



צינור לילה עם גיא לרר - אוקטובר 2014 - דוד גולן יחצ"ן איגוד העו"ס מרעיל בפיו נגד הורים וילדים - רשויות הרווחה מפעילות גופים אדירים לתלושי ידלדי אם חד הורית יוצאת אתיופיה מביתם ומשפחתם. רשויות הרווחה שכרו את היחצ"ן דוד גולן שיסייע להם בדרך של עלילת הבלים ודברי בלע נגד הורים וילדים.
מדובר בבזבוז כספי ציבור כדי לסחור בילדים, קשישים וחסרי ישע אחרים בדלתיים סגורות ללא ראיות על בסיס "דיווחים" ו"חוות דעת" "מומחים" תאבי בצע. עבודת רשויות הרווחה לסחר בילדים, קשישים מתנהלת במחשכים בוועדות ללא סדרי דין וללא תעוד. בתי המשפט רואים בהבלי פיהם של עובדי הרווחה סוף פסוק.

יום שני, 27 באוקטובר 2014

צינור לילה - לשכת רווחה עפולה חטפה 3 ילדים מחוננים מאם חד הורית

צינור לילה עם גיא לרר, 26/10/14 - לשכת רווחה עפולה חטפה מאם חד הורית את שלושת ילדיה המחוננים בטענה כי האם "אינה משתפת פעולה".



לאחר מאבק ממושך, החליטו רשויות הרווחה לקחת את ילדיה של ג', אם חד-הורית. בראיון לצינור לילה היא טוענת: "אמרו שהם באו בלי אוכל? בני כיבד חבר שלא היה לו סנדוויץ'. במקום לתת מחמאות על גידול של שני ילדים מחוננים, לוקחים אותם ממני. אתגעגע אליהם". רשויות הרווחה: "היא התנגדה לכל תוכנית סיוע ונהגה כלפי עובדות סוציאליות באלימות קשה מול ילדיה"

גורמי הרווחה מסרו בתגובה: "ילדיה של ג' הוגדרו על ידי בית המשפט כנזקקים, לאחר דיווחים מגורמים שונים בקהילה על תפקוד הורי לקוי וחוסר מתן מענים הולמים לצרכיהם. מרגע ההכרזה ובמשך 7 חודשים ניסו גורמי הרווחה בעיר לסייע לה, כולל הצעת סיוע בתפקודה בבית ומול גורמי החוץ, ושילובה בתוכנית ייחודית להידוק הקשר הורה-ילד - אולם היא הביעה התנגדות חריפה ונחרצת לכל ניסיון לעזרה, בטענה כי היא אמא טובה.

"כחלק מנסיונות שירותי הרווחה לחידוש הקשר עם האם, הם הגיעו לביקורי בית - אולם היא גירשה אותם, והגיבה בקללות ובאלימות מילולית קשה, לעיני הילדים. לאחר 7 חודשים, כאשר כל הנסיונות כשלו והילדים נותרו במצב סיכון ממתשך, החליט בית המשפט לענייני משפחה להעביר את הילדים למשפחתון באותה עיר, במטרה לשמר את הקשר של האם עם הילדים, ובכדי לא לזעזע אותם, כשהאם יכולה לבקר אותם מספר פעמים בשבוע.

"לצערנו, במקום לשקם את עצמה ולדאוג לילדיה, עסוקה האם במלחמה", נמסר מגורמי הרווחה, "יודגש כי בכל תהליך הליווי והטיפול במשפחה, מעורבות בו זמנית 8 עובדות סוציאליות".

ואנו נזכיר, 8 פקידות סעד על משפחה אחת?! מישהו בלשכת רווחה עפולה השתגע לגמרי. הילדים מטופלים ומטופחים היטב. התעודות שלהם מדברות בעד עצמם. האם לא ביקשה מעולם את התערבות משרד הרווחה, אז מדוע אתם כופים את עצמכם על המשפחות???

יום רביעי, 22 באוקטובר 2014

גם הוכה וגם הוצא בכפיה מביתו ומשפחתו - שרה נתניהו גרמה להוצאת ילד מביתו ומשפחתו אל מוסדות משרד הרווחה

אוקטובר 2014 - מדובר ב"תחושת בטן" של שרה נתניהו לגבי הילד ולכן פנתה לשר הרווחה שפנה למנהלת לשכת הרווחה ירושלים בוני גולדברג. "בדיקת" לשכת הרווחה ירושלים העלתה כי הילד וכי סובל מאלימות קשה מצד אחיו הגדול, ולכן הוצא בכפייה מביתו ויהיה במוסדות הרווחה עם ילדים ונוער שהוצאו אף הם מביתם, חלקם אולי עבריינים מסוכנים. האח הגדול "האלים" נשאר בביתו עם הוריו.

להלן הכתבה שפורסמה בוואלה: שרה נתניהו זיהתה ילד במצוקה – וסייעה בהוצאתו מהבית , אוקטובר 2014
ילדה מוצאת בכפייה מביתה ומשפחתה - אילוסטרציה
ילדה מוצאת בכפייה מביתה ומשפחתה - אילוסטרציה
אשת ראש הממשלה, המשמשת פסיכולוגית חינוכית בבתי ספר בירושלים, פנתה לשר הרווחה כדי שיתערב במקרה של תלמיד שסבל מאלימות מצד אחיו הבוגר, והוא הועבר למרכז חירום בעיר

רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו, העובדת במחלקה הפסיכולוגית של עיריית ירושלים ומשמשת פסיכולוגית חינוכית בבתי ספר בירושלים, פנתה השבוע לשר הרווחה, מאיר כהן, בבקשה להתערב באופן אישי בבחינת מקרה של תלמיד הנמצא לדעתה בסיכון גבוה. "תחושת הבטן שלי לא טובה, והילד משדר מצוקה גדולה מאוד", אמרה לשר.

בוני גולדברג - מנהלת לשכת רווחה ירושלים - כפיית "טיפולים אינטנסיביים" גרמה לקריסת המשפחהבהמשך, פנה השר למנהלת מחלקת הרווחה של העירייה, בוני גולדברג, ששלחה צוות מקצועי לבית הספר. הילד ומשפחתו מוכרים למחלקת הרווחה בעיר (ירושלים), אך הבדיקה הבהולה העלתה כי חלה החרפה בסביבת הילד וכי הוא סובל מאלימות קשה מצד אחיו הגדול.

הילד הועבר למרכז חירום, שם ישהה בשבועות הקרובים עד שתימצא חלופה, כגון משפחת אומנה, פנימייה או חזרה לחיק משפחתו - אם יחליטו עובדות הרווחה המטפלות בתיק כי אמו כשירה לכך. הילד גדל במשפחה חד-הורית, ואמו נמצאת ברוב שעות היום מחוץ לביתה בשל הצורך לפרנס את ילדיה.

"המסר הוא שכל מי שרואה משהו ויודע משהו שידווח. הערנות מאד חשובה", אמרה גולדברג. היא הוסיפה כי מערך העבודה הסוציאלית בעיר הכיר את הנושא, ערך את הבדיקות המתאימות, הגן על הילד והביא להסכמה של האימא להוציא אותו ממוסד הלימודים. "בירושלים יש אלפי ילדים בסיכון, והעובדות הסוציאליות עושות ככל הנדרש כדי לטפל בכל מי שנזקק לעזרתם".


פלייליסט - פנימיות משרד הרווחה



נוירולוג מומחה: "ADHD היא בעיה מומצאת"

נוירולוג מומחה: "ADHD היא בעיה מומצאת" , ynet , ד"ר יפה שיר-רז, כתבת ראשית מגזין "מנטה" ,  17.10.14

ADHD? אין דבר כזה. כך קובע ד"ר ריצ'ארד סול, נוירולוג אמריקאי. אז מה בכל זאת יש, לדעתו? שורה של מצבים כמו לקויות ראייה ושמיעה, בעיות שינה חסר בברזל ועוד, שאינם מאובחנים ומטופלים - וגורמים לתסמינים שזכו בשוגג לתואר "הפרעת קשב וריכוז". המחלוקת החדשה

"אין דבר כזה ADHD ". ההצהרה הפרובוקטיבית הזו נשמעת כמו סיסמה של מתנגדי הריטלין או חובבי תיאוריות קונספירציות רפואיות, אבל מי שמשמיע אותה הוא נוירולוג ילדים אמריקאי בשם ד"ר ריצ'ארד סול.

עשרות שנים של מחקר וטיפול בילדים ומבוגרים שאובחנו כבעלי הפרעות קשב וריכוז הביאו את ד"ר סול למסקנה חד משמעית: ADHD היא למעשה בעיה מומצאת, ולפיכך הגדרתה צריכה להימחק כליל מה-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות. לטענתו, הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות אינן בעיה בפני עצמה אלא אוסף של תסמינים הנובעים ממצבים ובעיות רפואיות אחרות, שמאובחנים בשוגג כ-ADHD.

לאבחון שגוי זה, הוא מסביר, יש שתי השלכות בעייתיות מרכזיות: האחת - מתן טיפול תרופתי מיותר, על כל הסיכונים הנובעים מתופעות הלוואי של התרופות המעוררות; השנייה, וחמורה לא פחות – הזנחת הבעיה האמיתית הגורמת לתסמיני הפרעות הקשב.

בספרו ADHD Does not exist (הוצאת הארפר-קולינס), שראה אור בארצות הברית במאי האחרון, מסביר ד"ר סול את הגורמים שהובילו להגדרה של ADHD ולאבחונים השגויים, ומקדיש פרק קצר לכל אחד מהמצבים והבעיות המאובחנים בטעות לטענתו כ-ADHD - החל בקוצר ראייה ובעיות שמיעה, דרך הפרעות שינה וכלה במחוננות.

"אתם עשויים לומר שישנו מן הסתם אבחון יתר של ADHD, ושכן, כמה אנשים שמקבלים תרופות ממריצות כנראה לא צריכים לקבל אותן, כמו למשל, סטודנטים שנאבקים כדי להתמקד בהרצאה משעממת, או ילדים שמפריעים קצת יותר מדי למורה", הוא כותב בספרו. "אבל איך יכול להיות שמבין מיליוני אנשים מאובחנים, אפילו לאחד מהם אין ADHD?

"והלא כולנו נתקלנו במישהו עם הפרעת קשב ו/או היפראקטיביות חמורה. הילד שתמיד חולם בהקיץ, הילדה שקמה ממקומה ורצה ברחבי החדר בעוד שחבריה לכיתה יושבים בשקט, האישה ששואלת בעקביות שאלות שזה אך נענו, הגבר שמדבר בקצב של קילומטר לדקה. בוודאי לפחות לחלקם יש ADHD, אתם חושבים. למעשה, לאיש מהם אין. הרשו לי להיות ברור: אפילו אדם אחד אינו סובל מהבעיה שנקראת ADHD".

התגלית: תסמיני הקשב וההיפראקטיביות נעלמו

ד"ר סול, ששימש מאז שנות ה-70 כמרצה לרפואה קלינית באוניברסיטה למדעי הבריאות בשיקגו, היה אחראי לפיתוח תוכניות עבור סטודנטים לרפואה ואנשי צוות, המתמקדות במצבים רפואיים שעלולים להפריע ללמידה. במסגרת זו הוא השיק באותה תקופה תוכנית לזיהוי גורמים המתערבים בלמידה של ילדי גן ובתי ספר במערכת החינוך של מחוז לייק.

"השאלה שהנחתה אותנו הייתה: מה מונע מהם ללמוד? כבר ביום הראשון שלנו בבתי הספר בלטה אבחנה אחת: שיעור גבוה מאוד מהילדים - יותר מאחד לחמישה - ניצב בפני אתגרי קשב בדמות בעיות למידה, הפרעות התנהגות ואפילו עצבות ודכדוך. במשך הזמן פיתחתי פרוטוקול להערכת ילדים עם בעיות קשב ומצבים אחרים שמפריעים ללמידה. ערימת המחקרים שקראתי כדי לפתח את הפרוטוקול הייתה גבוהה ממני ביותר משני מטרים".

בקליניקה הפרטית שלו ד"ר סול מצא את עצמו תוהה כיצד זה שרבים כל כך ממטופליו, שאובחנו על ידי רופאים אחרים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז אינם מגיבים לטיפול התרופתי. העבודה עמם במהלך העשור הבא אישרה את מה שהוא חשד בו במשך שנים - התסמינים של ADHD מוסברים טוב יותר על ידי מצבים אחרים.

"רוב המטופלים שבאו למשרדי עם אבחנה ראשונית של ADHD התאימו למעשה לאבחנות אחרות שהסבירו את התסמינים שלהם. מטופלים רבים אחרים לא סבלו משום בעיה כלל", הוא כותב.

חלק גדול מהמטופלים שהגיעו אליו אמנם אובחנו על ידי הרופאים הקודמים שאצלם ביקרו כסובלים מבעיות אחרות פרט ל-ADHD. לדוגמה: ילדה בת שמונה שסבלה מקוצר ראייה ולא הצליחה לראות מה כתוב על הלוח; אדם בן 36 ששתה כמויות גדולות של קפה וישן רק ארבע-חמש שעות בלילה; מטופלים שסבלו משמיעה לקויה; ואחרים שאובחנו כבעלי תסמונות כמו טורט לדוגמה.

משום מה החליטו אותם רופאים שהבעיות האלה אינן האבחנה העיקרית, ואבחנו אותם כסובלים מהפרעות קשב וריכוז. ד"ר סול החליט להתמקד דווקא בטיפול באותן בעיות אחרות שאובחנו, וראו זה פלא - אצל רוב מטופליו תסמיני הקשב וההיפראקטיביות נעלמו לחלוטין. התוצאות האלה הובילו אותו למסקנה ש-ADHD היא תוצר של מצבים ראשוניים אחרים, ולא מצב בפני עצמו.

מדוע רבים מהמאובחנים לא מגיבים לטיפול תרופתי? (צילום: shutterstock)
מדוע רבים מהמאובחנים לא מגיבים לטיפול תרופתי? (צילום: shutterstock)


הבעיה: היסטוריה מפוקפקת של ההגדרה

ההיסטוריה הארוכה של הבעיה המכונה ADHD והמחלוקת המתמשכת סביב התסמינים ומקורם מדגימים עד כמה כבד הערפל האופף את המושג. הסיפור מתחיל בצ'ארלס ברדלי, פסיכיאטר אמריקאי שב-1937 נתן תרופה ממריצה בשם בנזדרין סולפט (סוג של אמפתמין), כטיפול נגד כאבי ראש ל-30 ילדים שלמדו בבית ספר מיוחד לילדים עם הפרעות התנהגות ברוד איילנד.

במאמר שכתב בהמשך הוא תיאר כיצד כעבור שבוע ימים הבחין בתופעת לוואי לא צפויה: אצל 15 מבין ה-30 חל שיפור בהתנהגות, בביצועים בבית הספר, בתגובות הרגשיות ובאינטראקציה החברתית. מחקרו הניח את התשתית הראשונה להגדרה העכשווית של ADHD, שלמרות היעדר הצלחה במציאת עדויות מוצקות לבסיס הביולוגי של הפרעות קשב, הלכה והתבססה ההגדרה בשדה הפסיכיאטריה. ב-1968 הוגדר לראשונה במהדורה השנייה של ה-DSM מערך תסמינים של הפרעות קשב וריכוז כ"תגובה היפרקינטית (תנועתיות יתר) בילדות".

עשור מאוחר יותר הגדיר פסיכולוג בשם רוברט שפיצר הפרעה בשם attention-deficit disorder (הפרעת חסר בקשב), ובנה רשימת תסמינים ייחודיים לצורך אבחונה בילדים. המהדורה השלישית של ה-DSM, שפורסמה ב-1980, כבר הציגה את ההגדרות "הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות" (ADD) ו"הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות" (ADHD), שנותרו על כנן עד היום.

הבעיה עם ההגדרות האלה, טוען ד"ר סול, היא שבניגוד מוחלט לכל מחלה אחרת הן לא מתייחסות למחלה עצמה או לגורמיה אלא לתסמינים שלה. "אילו היינו מגדירים התקף לב על ידי כאבים בחזה שאדם חש בעודו עובר התקף כזה, אזי התרופה המתאימה תהיה משככי כאב, ולא טיפולים שבאמת משקמים ומתקנים את הבעיה בלב", הוא מסביר. "אפשר למצוא בקלות דוגמאות נוספות: גודש באף יכול להיות תסמין של הצטננות, אלרגיה או מצבים רבים נוספים, אך אף נוזל איננו אבחנה; כאב בטן יכול להיות קשור לאפנדיציט, בעיות במערכת העיכול, סרטן או מחלות אחרות, אך כאב הבטן כשלעצמו איננו אבחנה.

"באותה מידה מערך התסמינים הקשור לאבחנת ADHD קשור גם ליותר מ-20 אבחנות רפואיות אחרות, וכשאבחנות אלה מטופלות באופן יעיל ניתן להביא להיעלמותם של תסמיני ה-ADHD".

אחד הגורמים העיקריים לאבחונים השגויים הרבים, טוען ד"ר סול, הוא הבדיקה השטחית הנדרשת לצורך האבחנה - בדיקה שמבוססת ברוב המקרים על כמה שאלות כלליות שהרופא שואל את המטופל. במקרה הטוב, כשמדובר ברופא יסודי יותר, הוא עשוי לבקש ממנו למלא טופס עם סולם הערכה ספציפי ל-ADHD, אך אפילו הערכות כאלה הופכות נדירות יותר ויותר בפרקטיקה.

את תשובות המטופל משווה לאחר מכן הרופא לרשימת תסמינים שהוצגו במהדורה החמישית של ה-DSM. הרשימה כוללת 18 תסמינים שונים, אך כדי לענות על הקריטריון של אבחנת ADHD המטופל צריך להפגין רק חמישה. "זה כל כך קל עד כי תוך דקות אדם יכול להפוך מסתם מוסח או אימפולסיבי לכזה המסווג כבעל 'הפרעה', מסביר ד"ר סול.

בנוסף, הוא טוען, רשימת התסמינים סובייקטיבית מדי. כך לדוגמה, אחד התסמינים להפרעת קשב היא "סובל מקשיים בארגון מטלות/ פעילויות". אך איזו רמה של אי ארגון נחשבת ל"יותר מדי לא מאורגן"? בדומה לכך, אחד התסמינים להיפראקטיביות היא "מדבר הרבה". "אבל כמה זה 'הרבה'?", שואל ד"ר סול.


התסמינים של ADHD מוסברים טוב יותר על ידי מצבים אחרים (צילום: shuttestock)
התסמינים של ADHD מוסברים טוב יותר על ידי מצבים אחרים (צילום: shuttestock)


 הפתרון: אבחון הגורם הראשוני לתסמיני ה-ADHD

מהם, אם כן, הגורמים הראשוניים לתסמיני ה-ADHD שאותם מפספסים הרופאים בתהליך האבחון השטחי?

ליקויי ראייה

הוריה של אביבה, ילדה בת שבע שהגיעה לקליניקה של ד"ר סול, סיפרו שהיא תלמידה טובה, אך אף שמוריה מרוצים מהישגיה בלימודים הם מתלוננים שהיא מפריעה לחבריה בכיתה, וכבר שלחו מספר פתקים הביתה עם הערות על "בעיות התנהגות". בפגישה עם המורה היא סיפרה להם שהילדה מתנהגת באימפולסיביות ומפריעה בכיתה, ושבעוד שילדים אחרים מעתיקים מלים ומשפטים מהלוח היא מתנועעת ללא הרף ומדברת בקול רם עם חבריה לשולחן.

רופא הילדים שאליו הגיעו אביבה והוריה אבחן שהיא סובלת מ-ADHD ורשם לה תרופה ממריצה. אלא שבעקבות נטילת התרופה פיתחה הילדה תופעות לוואי הקשורות לגירוי יתר, בהן אובדן תיאבון, קשיי שינה ורגזנות. יתרה מכך, התנהגותה הבעייתית בכיתה אף החמירה והקושי שלה להתמקד בשיעורים גבר.

שורת בדיקות ראשוניות שערך ד"ר סול לאביבה העלו שהיא סובלת מקוצר ראייה משמעותי, שלא אובחן קודם לכן מאחר שהיא לא עברה עד אז בדיקת ראייה. "הבעיה סיפקה הסבר פשוט להתנהגות המוסחת והאימפולסיבית שלה בכיתה", כותב ד"ר סול. הטיפול ב"הפרעת הקשב" היה פשוט - התאמת משקפי ראייה. ימים ספורים לאחר מכן התקשרה המורה להוריה וסיפרה שהתנהגותה "השתפרה ב-100%".

"בעיית ראייה היא אחד ההסברים הפשוטים, השכיחים והזנוחים ביותר לתסמיני ADHD ולאבחון שגוי ב-ADHD", מסביר ד"ר סול. "כ-40% מהאנשים הם קצרי ראייה, כשהבעיה מופיעה לראשונה בילדות ושכיחותה עולה במהלך ההתבגרות המוקדמת. ילדים ומבוגרים המתמודדים עם קשיי ראייה הם בעלי סיכוי גבוה להדגים טווח קשב קצר והסחת דעת, שאותם אפשר לבלבל בקלות עם תסמיני ADHD.

כשמדובר בילדים, באופן טבעי הם מנסים להקל על הקושי שלהם לראות מהלוח ולבצע את המטלות הלימודיות על ידי הימנעות מהן באמצעות מגוון התנהגויות, כמו התנועעות עצבנית, יציאה תכופה לשירותים או לשתות מים, התבוננות מבעד לחלון במקום בלוח או הפרעה".

אך בעיות ראייה הן רק אחד מלמעלה מ-20 מצבים ובעיות שיכולים לדברי ד"ר סול לגרום לתסמינים של הפרעות קשב וריכוז ולהיפראקטיביות. בין הגורמים הנוספים הוא מונה בעיות בלתי מאובחנות בשמיעה, הפרעות שינה, מוגבלויות למידה כמו דיסלקציה, מחוננות, מצבים רפואיים מגוונים (החל מחסר בברזל, דרך אלרגיות שונות וכלה בפעילות יתר של בלוטת התריס או בגידול בבלוטת יותרת המוח) וכן הפרעות נפשיות שונות, בהן הפרעה דו קוטבית, דיכאון, הפרעת טורדנית כפייתית ותסמונות כמו אספרגר וטורט.

ליקויי שמיעה

כאמור גם ליקויי שמיעה עלולים לדברי ד"ר סול "להתחפש" להפרעות קשב וריכוז. על פי נתוני המוסד הלאומי לחירשות ובעיות תקשורת נוספות, מכל אלף ילדים נולדים עם חירשות או אובדן שמיעה חלקי, 60%-70% מהילדים סובלים לפחות פעם אחת מדלקת אוזניים, וכשליש מהם סובלים מדלקות אוזניים חוזרות. דלקות כאלה והצטברות נוזלים באוזניים עלולות בחלק מהמקרים לגרום להפרעות שמיעה.

"ליקויי שמיעה הם מקור מפתיע בשכיחותו לתסמיני ADHD, בעיקר בילדים", הוא אומר. "אנשים הסובלים מליקויי שמיעה מפגינים לעתים קרובות טווחי קשב קצרים והתנהגות אימפולסיבית שאותם ניתן לבלבל עם תסמיני ADHD".

הפרעות שינה

הסבר שכיח נוסף ל-ADHD מדומה הוא הפרעת שינה. ילדים זקוקים ל-10-11 שעות שינה בממוצע לצורך תפקוד קוגניטיבי תקין, בני נוער לפחות לשמונה שעות וחצי ומבוגרים לפחות לשבע. ואולם מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, כולל מחקר גדול שערך ה-CDC, מצביעים על כך שממוצע שעות השינה של מבוגרים בארצות הברית עומד על כשש שעות ואף פחות מכך, ושכמעט 50% מהילדים אינם מקבלים את מנת שעות השינה הדרושה להם.

ואכן, הורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז מדווחים לעתים קרובות על הפרעות שינה אצל ילדיהם. במקביל, בקרב ילדים הסובלים מהפרעות שינה נמצאה שכיחות גבוהה יחסית של הפרעות קשב וריכוז. בעבר נטו החוקרים להאמין שהפרעת השינה היא תופעת לוואי של הפרעת הקשב והריכוז, אך בשנים האחרונות מסתמן שההפך הוא הנכון. כך לדוגמה, מחקר שנערך בפקולטה לרפואה בטכניון לפני כמה שנים הוכיח ש-55% מהילדים הסובלים מליקויי קשב, סובלים למעשה מהפרעות שינה הנגרמות כתוצאה מבעיות נשימה או מתנועתיות מרובה במהלך השינה.

"הגורמים לבעיות שינה רבים", אומר ד"ר סול, "והתסמינים של הפרעות שינה, כמו ריכוז ירוד והסחת דעת, יכולים בקלות להיות מבולבלים עם ADHD, במיוחד כשמדובר בבעיה ממושכת".

אצל ילדים אחד הגורמים השכיחים לבעיות שינה הן הפרעות נשימה שנובעות מבעיות כמו אסתמה, סינוסיטיס או שקדים מוגדלים החוסמים את מעבר האוויר במהלך השינה. במחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי Pediatrics נמצא שילדים בני חמש שנוחרים או סובלים מדום נשימה חסימתי בשינה משיגים ציונים נמוכים יותר במבחני זיכרון, אינטליגנציה וביצוע בהשוואה לילדים שאינם סובלים מבעיות שינה. במקרים אלה, כפי שהראו מחקרים נוספים, טיפול בבעיית הנשימה עשויה לפתור את בעיית הקשב.

לדברי ד"ר סול, גם אצל מבוגרים, הפרעות שינה עלולות להוביל לבעיות בתפקוד הקוגניטיבי ולהפרעות קשב וריכוז.

קשיי שינה מובילים להפרעות קשב - ולא להפך (צילום: shutterstock)
קשיי שינה מובילים להפרעות קשב - ולא להפך (צילום: shutterstock)

חסר בברזל

חוסר בברזל הוא החסר השכיח ביותר בעולם המערבי, ובעיקר בקרב תינוקות, ילדים ומתבגרים. מחקרים רבים הראו שילדים הסובלים מחסר ברזל נוטים יותר לסבול מהפרעות קשב וריכוז, ובמקביל, שתוספת ברזל לילדים הזקוקים לכך מביאה לשיפור במבחני קשב וריכוז. תפקיד הברזל בתפקוד הקוגניטיבי נובע בין היתר מתפקידו ביצירת מוליכים עצביים, ובמיוחד ביצירת הדופמין.

"יש קשר ברור בין חסר בברזל לבין בעיות בקשב", אומר ד"ר סול. "אצל ילדים התסמינים הקשורים לחסר ברזל בולטים במיוחד, אך קשיי קשב ובעיות קוגניטיביות אחרות הנגרמות על ידי חסר בברזל נפוצים גם בקרב מבוגרים. שיפור רמות הברזל באמצעות נטילת תוסף ושינוי התזונה (הקפדה על תזונה עשירה בפירות וירקות העשירים בוויטמין C שעוזר לספיגת הברזל, דגנים מלאים ואגוזים) מובילים לשיפור משמעותי בקשב, בריכוז ובביצועים בבית הספר ובעבודה.

אלרגיות ורגישויות שונות

בעיות שכיחות נוספות העלולות לגרום לתסמיני ADHD הן אלרגיות ורגישויות שונות לכימיקלים, לאבק, למזונות שונים (כמו בוטנים, חלב חיטה), לתרופות (כמו אנטיביוטיקה למשל), לבשמים, לצמחים ולאבקות צמחים. בעיה נוספת יכולה להיות חשיפה לרמה גבוהה של מתכות שונות, כמו ארסן, קדמיום, כספית ועופרת, באמצעות זיהום אוויר, מכלי מזון, חשיפה לכימיקלים תעשייתיים שונים ועוד.

כך, למשל, מחקרים אחרונים מצאו שרמות העופרת בדמם של ילדים המאובחנים עם ADHD גבוהות בעד 30% יותר בהשוואה לילדים שלא אובחנו כלוקים בבעיה.

ליקויי למידה ומחוננות

"אף שרוב האנשים חושבים על דיסלקציה כשהם מדברים על ליקויי למידה, ליקויים אלה כוללים מגוון בעיות ותסמינים", מסביר ד"ר סול. על פי ה-DSM, ליקויי למידה מאובחנים "כאשר יש חסרים מסוימים ביכולת הפרט לתפוס או לעבד מידע באופן יעיל ומדויק".

קריטריונים ספציפיים לאבחנה של הפרעת למידה כוללים הימצאות לפחות אחד מהתסמינים במשך שישה חודשים או יותר: קריאה לא מדויקת או איטית ומאומצת, קושי להבין את המשמעות של טקסט כתוב, קשיי איות, קושי בהבעה בכתב,; בעיות בשליטה במושגי מספר ובעיות בהסקה מתמטית.

על פי המרכז הלאומי ללקויות למידה בארצות הברית, עד 30% מהילדים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז מאובחנים במקביל גם כסובלים מליקויי למידה.

"את הקשר הזה אני רואה לעתים קרובות בקליניקה שלי, והוא אינו מפתיע", אומר ד"ר סול. "בעיות למידה נוטות להיות קשורות לביצועים לימודיים נמוכים יותר, והתסכול הכרוך באתגרי למידה מתבטא בשעמום והסחה ובתסמינים התנהגותיים שונים. לכן ליקויי למידה מובילים לעתים לתסמינים שעלולים להיחשב בטעות להפרעות קשב וריכוז".

מהצד השני של הקשת מתברר שגם מחוננות יכולה לגרום לתסמינים המפורשים בטעות על ידי מורים ואנשי מקצוע כ-ADHD. "ילדים מחוננים הם בעלי כישרון יוצא דופן בתחום אחד או יותר", מסביר ד"ר סול. "רמת הכישרון שלהם גורמת לכך שלעתים קרובות קל להם יותר להשתעמם ולהפוך לבלתי קשובים, עובדה שבתורה עלולה להוביל להתנהגות מפריעה, במיוחד בילדים.

תסמיני הפרעת קשב/ היפראקטיביות אלה עלולים להיות מאובחנים בטעות כ-ADHD, ובכך למנוע מהם לקבל את מה שהם באמת זקוקים לו: פעילויות מאתגרות ומעניינות יותר עבורם".

יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

"אבחונים בהפרעה" - תחקיר על תיוג ילדים בהפרעת קשב ריכוז

אוקטובר 2014 - התנהלות הממסד בתיוג ילדים בהפרעות נפש לרבות הפרעת קשב ריכוז והלעטתם בסמים פסיכיאטריים עתירי תופעות לוואי בלתי הפיכות מדיף ריח הונאה תאוות בצע ושחיתות.

שרון כידון יוצאת לבדוק איך קורה שכמעט כל ילד ישראלי נשלח לאבחון הפרעת קשב וריכוז או ליקויי למידה איך זה שמעל 50 אחוזים מהתלמידים הניגשים לבגרות בישראל זכאים להקלות ושהאבחונים הדידקטיים משולמים מכיסם הפרטי של ההורים.




התנהלות פרזיטית קלוקלת הפרקליטים עו"ד אביתר אסף ואהרון גל מול בית משפט לתביעות קטנות

שופט משפחה נפתלי שילה רמת גן - התנהגותו מדיפה שחיתות ורמיה - פוגע קשות באמות הציבור בבית המשפטתחלואי מושב הליצים של שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה שמונע מאמא וילדיה להיפגש במשך 5 שנים בדלתיים סגורות, ללא ראיות, וללא סיבה אובייקטיבית בהתנהגותם ותפקודם, אלא ע"פ עלילות ומעללי פקידות סעד.

אוקטובר 2014 - מדובר במעצר ברוטלי של האמא ל' על ידי מאבטחי בית משפט לענייני משפחה רמת גן בראשות המאבטחת מרינה אוסיפוב באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים. עילת המעצר היתה כי ל' מחזיקה מכשיר הקלטה מה שלא נמצא בחיפוש מאוחר יותר. האמא ל' פנתה לבית משפט לתביעות קטנות לבירור ההתפרעות האלימה של מאבטחי הנהלת בתי המשפט - מרינה אוסיפוב. בפסק הדין מה- 16 בספטמבר 2014 ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט, קבע כב' השופט איתי הרמלין (סעיף 36): "סך הכל תשלם הנתבעת לתובעת סכום של 2,200 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד ליום התשלום בפועל". - נכון ל- 21.10.2014 לא שילמה הנתבעת (המדינה מיוצגת ע"י עו"ד פרקליטים אביתר אסף ואהרון גל)

מרינה אוסיפוב - מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן
מאבטחת מרינה אוסיפוב - עצרה בברוטליות את האמא ל' והוחזיקה אותה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים.


רמיית פרקליטות המדינה ונציגיה עו"ד אסף אביתר ואהרון גל

הפרקליטים מטעם המדינה (הנתבעת) פעלו בדרך רמיה. מצד אחד שלח עו"ד אביתר אסף ב- 2.10.2014 מכתב לתובעת האמא ל' בו הוא מבקש פרטי חשבון הבנק לשם יעביר סכום הפיצויים שקבע בית המשפט, מה שלא ביצע. מצד שני כעבור 4 ימים שלח עו"ד אהרון גל ערעור לבית משפט מחוזי בן 228 עמודים לבטל הפיצויי של 2200 ש' שקבע בית המשפט. שופטת המחוזי עופרה צ'רניאק דחתה את הערעור של עו"ד אהרון גל, וחייבה את המדינה לשלם 5,000 שקלים לתובעת האמא ל'.. ראה החלטה שופטת צ'רניאק מה- 18.01.2015.

ביזו בית משפט לתביעות קטנות -  הפרקליטות ונציגיה עו"ד אביתר אסף ואהרון גל ביזו את בית משפט לתביעות קטנות בכך שלא שילמו סכום הפיצוי בסך 2200 שקלים ע"פ המועד שקבע בית המשפט בפסק הדין.

מרמים את האזרח הקטן - עו"ד אביתר אסף ואהרון גל פעלו גם בדרך רמיה בכך שלא ציינו מאומה במכתבם לתובעת האמא ל' על הכוונה בעוד 4 ימים להגיש ערעור של 224 עמודים, ומקום זה מרחו הבלים לכאורה הם מבקשים את פרטי חשבון הבנק שלה מאחר ואינם מצליחים לאתר אותה, בעוד שברור להם שלא יבוצע שום תשלום.
התנהגותו של עו"ד אביתר אסף, אהרון גל והפרקליטות מדיפים ריח נקמנות, בזבוז משאבי הציבור לשימוש בכוח השררה למטרות אפלות.

מזלזלים בהליך השיפוטי - להוסיף חטא על פשע טוען עו"ד אהרון גל בעזות ובזלזול כעילה בכתב הערעור כי בית משפט לתביעות קטנות נמנע מלהעביר את התיק לבית משפט השלום, בעוד שיכל לערער במועד ההחלטה ב- 16 ביולי, אלא משלא היה פסק הדין מה- 16 לספטמבר לרוחו החליט לערער גם על עניין זה.


להלן קטע מכתבת "הפרופורציות של הפרקליטות - החיוב: 2,200 שקל; הערעור: 228 עמודים" news1 , איתמר לוין, 21.10.2014

ההתנהלות של הפרקליטות נראית כמו נקמנות לשמה במי ש"העזה" לנצח חלק מהמערכת: הנהלת בתי המשפט. תראו אלו משאבים מגויסים כאן - לא כדי להגן על אינטרס ציבורי כלשהו, אלא כדי להגן על המערכת עצמה.

אולי במקום להתמודד עם ל', תבדוק הפרקליטות את ממצאיו העובדתיים של השופט איתי הרמלין? אולי היא תבחן האם יש הצדקה לאזוק אדם במשך שעות במקום פומבי, במקום לקחת אותו מיד לתחנת המשטרה? ואולי הפרקליטות גם תברר מדוע המשטרה משלמת מדי שנה עשרות מיליוני שקלים על פשלות שלה, והנהלת בתי המשפט לא מוכנה להשלים עם חיוב של 2,200 שקל? ובעברית פשוטה: אולי במקום לריב עם המראה, תפיקו לקחים?


....

הנהלת בתי המשפט הגישה (6.10.14) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשת רשות ערעור בת 228 עמודים על פסק דין נגדה שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות. הבקשה עצמה כוללת 28 עמודים, ועוד 200 עמודים של מסמכים ומוצגים - והיא נוגעת לפסק דין שהיקפו הכספי 2,200 שקל.

מדובר בפסק דינו של השופט איתי הרמלין, שחייב את המדינה לפצות את שם-טוב ב-1,500 שקל ולשלם לה הוצאות בסך 700 שקל בשל איזוקה הממושך לאחר שנחשדה (שלא בצדק) כאילו היא מקליטה בניגוד לחוק דיון משפטי. הרמלין קבע, כי לא הייתה הצדקה להחזיק את שם-טוב אזוקה בפומבי שעות רבות, אלא היה צורך להעביר אותה מיד לתחנת המשטרה הקרובה.

עצם הגשת הבקשה היא מעשה חריג, ודאי מצד המדינה, שכן בתי המשפט המחוזיים נוהגים שלא להתערב בפסקי הדין של בתי המשפט לתביעות קטנות - בעיקר משום שכל מטרתם של בתי משפט אלו היא לסיים את ההליכים במהירות וביעילות. היקפה של הבקשה גם יקשה על שם-טוב להתמודד לבדה עם הערעור ועשוי לחייב אותה להזדקק לשירותי עורך דין, במיוחד כאשר הנהלת בתי המשפט מיוצגת בידי הפרקליטות - וגם זאת בניגוד לעקרונות היסוד של בתי המשפט לתביעות קטנות, החוסכים את הצורך בייצוג משפטי.

המדינה אומרת בפה מלא, כי היא הגישה בכוונה בקשה כה נרחבת - לדבריה, כדי להוכיח שבית המשפט לתביעות קטנות טעה כאשר דן בתביעה מלכתחילה. בערעורים מקובל לצרף אך ורק את פסק הדין עליו מוגש הערעור, ולא את התיק כולו - המצוי ב"נט המשפט" ומועבר לערכאת הערעור. במקרה זה, נראה שהמדינה צירפה את מלוא התיק מבית המשפט לתביעות קטנות, כולל כתב התביעה וכתב ההגנה, וכן בקשות ותגובות להן שעלו במהלך הדיון.

יצויין, כי אם היה בית המשפט לתביעות קטנות מחליט להעביר את התביעה לבית משפט השלום, הייתה המדינה יכולה ליהנות מייצוג משפטי. בכך היא הייתה זוכה ליתרון בלתי הוגן על שם-טוב, או שהאחרונה הייתה נאלצת לשכור עורך דין בתביעה שעמדה במקור על 5,000 שקל בלבד.

עוד תופעה חריגה בערעור היא העובדה, שאורך הבקשה עצמה יותר מכפול מפסק אליו היא מתייחסת. פסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות השתרע על פני 12 עמודים, ובקשת רשות הערעור תופסת כאמור 28 עמודים.

טענה תמוהה בולטת של המדינה היא ש"פסק הדין נשוא בקשה זו מעורר שאלות משפטיות הראויות לבחינת ערכאת ערעור". כידוע, פסקי דין של בתי המשפט לתביעות קטנות אינם מחייבים אפילו שופטים אחרים באותה ערכאה, כך שקשה להבין מדוע המדינה טוענת שבמקרה זה יש צורך בהכרעה של בית המשפט המחוזי בשאלות המשפטיות. המדינה גם מסתכנת בכך שהמחוזי יאמץ את קביעותיו של בית המשפט לתביעות קטנות, ובכך יקבע הלכה שתנחה את בתי משפט השלום. לפיכך עולה תהייה, האם הפרקליטות הביאה בחשבון סיכון זה.

בבקשת רשות הערעור טוענת המדינה, כי בפסק דינו של הרמלין היו שלוש טעויות קשות המצדיקות ערעור: הימנעותו מהלהעביר את התיק לבית משפט השלום, סירובו לאפשר להנהלת בתי המשפט להיות מיוצגת בידי עורך דין והטלת החבות על המדינה בשל איזוקה של שם-טוב. הבקשה הוגשה בידי עו"ד אהרון גל מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

 "הפרופורציות של הפרקליטות - החיוב: 2,200 שקל; הערעור: 228 עמודים" news1 , איתמר לוין, 21.10.2014


בעקבות ההנהלות המקולקלת של השופט נפתלי שילה - פרקליטות מחוז ת"א תשלם לאמא ל' 2200 ש"ח – ת"ק 3758-06-14 ל' נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט
מכתב עו"ד אביתר אסף ב- 2.10.2014  לתובעת האמא ל' בו הוא מבקש פרטי חשבון הבנק לשם יעביר סכום הפיצויים שקבע בית המשפט

התנהלות פרזיטית קלוקלת הפרקליטים עו"ד אביתר אסף ואהרון גל מול בית משפט לתביעות קטנות

שופט משפחה נפתלי שילה רמת גן - התנהגותו מדיפה שחיתות ורמיה - פוגע קשות באמות הציבור בבית המשפטתחלואי מושב הליצים של שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה שמונע מאמא וילדיה להיפגש במשך 5 שנים בדלתיים סגורות, ללא ראיות, וללא סיבה אובייקטיבית בהתנהגותם ותפקודם, אלא ע"פ עלילות ומעללי פקידות סעד.

אוקטובר 2014 - מדובר במעצר ברוטלי של האמא ל' על ידי מאבטחי בית משפט לענייני משפחה רמת גן בראשות המאבטחת מרינה אוסיפוב באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים. עילת המעצר היתה כי ל' מחזיקה מכשיר הקלטה מה שלא נמצא בחיפוש מאוחר יותר. האמא ל' פנתה לבית משפט לתביעות קטנות לבירור ההתפרעות האלימה של מאבטחי הנהלת בתי המשפט - מרינה אוסיפוב. בפסק הדין מה- 16 בספטמבר 2014 ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט, קבע כב' השופט איתי הרמלין (סעיף 36): "סך הכל תשלם הנתבעת לתובעת סכום של 2,200 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד ליום התשלום בפועל". - נכון ל- 21.10.2014 לא שילמה הנתבעת (המדינה מיוצגת ע"י עו"ד פרקליטים אביתר אסף ואהרון גל)

מרינה אוסיפוב - מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן
מאבטחת מרינה אוסיפוב - עצרה בברוטליות את האמא ל' והוחזיקה אותה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים.


רמיית פרקליטות המדינה ונציגיה עו"ד אסף אביתר ואהרון גל

הפרקליטים מטעם המדינה (הנתבעת) פעלו בדרך רמיה. מצד אחד שלח עו"ד אביתר אסף ב- 2.10.2014 מכתב לתובעת האמא ל' בו הוא מבקש פרטי חשבון הבנק לשם יעביר סכום הפיצויים שקבע בית המשפט, מה שלא ביצע. מצד שני כעבור 4 ימים שלח עו"ד אהרון גל ערעור לבית משפט מחוזי בן 228 עמודים לבטל הפיצויי של 2200 ש' שקבע בית המשפט. שופטת המחוזי עופרה צ'רניאק דחתה את הערעור של עו"ד אהרון גל, וחייבה את המדינה לשלם 5,000 שקלים לתובעת האמא ל'.. ראה החלטה שופטת צ'רניאק מה- 18.01.2015.

ביזו בית משפט לתביעות קטנות -  הפרקליטות ונציגיה עו"ד אביתר אסף ואהרון גל ביזו את בית משפט לתביעות קטנות בכך שלא שילמו סכום הפיצוי בסך 2200 שקלים ע"פ המועד שקבע בית המשפט בפסק הדין.

מרמים את האזרח הקטן - עו"ד אביתר אסף ואהרון גל פעלו גם בדרך רמיה בכך שלא ציינו מאומה במכתבם לתובעת האמא ל' על הכוונה בעוד 4 ימים להגיש ערעור של 224 עמודים, ומקום זה מרחו הבלים לכאורה הם מבקשים את פרטי חשבון הבנק שלה מאחר ואינם מצליחים לאתר אותה, בעוד שברור להם שלא יבוצע שום תשלום.
התנהגותו של עו"ד אביתר אסף, אהרון גל והפרקליטות מדיפים ריח נקמנות, בזבוז משאבי הציבור לשימוש בכוח השררה למטרות אפלות.

מזלזלים בהליך השיפוטי - להוסיף חטא על פשע טוען עו"ד אהרון גל בעזות ובזלזול כעילה בכתב הערעור כי בית משפט לתביעות קטנות נמנע מלהעביר את התיק לבית משפט השלום, בעוד שיכל לערער במועד ההחלטה ב- 16 ביולי, אלא משלא היה פסק הדין מה- 16 לספטמבר לרוחו החליט לערער גם על עניין זה.


להלן קטע מכתבת "הפרופורציות של הפרקליטות - החיוב: 2,200 שקל; הערעור: 228 עמודים" news1 , איתמר לוין, 21.10.2014

ההתנהלות של הפרקליטות נראית כמו נקמנות לשמה במי ש"העזה" לנצח חלק מהמערכת: הנהלת בתי המשפט. תראו אלו משאבים מגויסים כאן - לא כדי להגן על אינטרס ציבורי כלשהו, אלא כדי להגן על המערכת עצמה.

אולי במקום להתמודד עם ל', תבדוק הפרקליטות את ממצאיו העובדתיים של השופט איתי הרמלין? אולי היא תבחן האם יש הצדקה לאזוק אדם במשך שעות במקום פומבי, במקום לקחת אותו מיד לתחנת המשטרה? ואולי הפרקליטות גם תברר מדוע המשטרה משלמת מדי שנה עשרות מיליוני שקלים על פשלות שלה, והנהלת בתי המשפט לא מוכנה להשלים עם חיוב של 2,200 שקל? ובעברית פשוטה: אולי במקום לריב עם המראה, תפיקו לקחים?


....

הנהלת בתי המשפט הגישה (6.10.14) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשת רשות ערעור בת 228 עמודים על פסק דין נגדה שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות. הבקשה עצמה כוללת 28 עמודים, ועוד 200 עמודים של מסמכים ומוצגים - והיא נוגעת לפסק דין שהיקפו הכספי 2,200 שקל.

מדובר בפסק דינו של השופט איתי הרמלין, שחייב את המדינה לפצות את שם-טוב ב-1,500 שקל ולשלם לה הוצאות בסך 700 שקל בשל איזוקה הממושך לאחר שנחשדה (שלא בצדק) כאילו היא מקליטה בניגוד לחוק דיון משפטי. הרמלין קבע, כי לא הייתה הצדקה להחזיק את שם-טוב אזוקה בפומבי שעות רבות, אלא היה צורך להעביר אותה מיד לתחנת המשטרה הקרובה.

עצם הגשת הבקשה היא מעשה חריג, ודאי מצד המדינה, שכן בתי המשפט המחוזיים נוהגים שלא להתערב בפסקי הדין של בתי המשפט לתביעות קטנות - בעיקר משום שכל מטרתם של בתי משפט אלו היא לסיים את ההליכים במהירות וביעילות. היקפה של הבקשה גם יקשה על שם-טוב להתמודד לבדה עם הערעור ועשוי לחייב אותה להזדקק לשירותי עורך דין, במיוחד כאשר הנהלת בתי המשפט מיוצגת בידי הפרקליטות - וגם זאת בניגוד לעקרונות היסוד של בתי המשפט לתביעות קטנות, החוסכים את הצורך בייצוג משפטי.

המדינה אומרת בפה מלא, כי היא הגישה בכוונה בקשה כה נרחבת - לדבריה, כדי להוכיח שבית המשפט לתביעות קטנות טעה כאשר דן בתביעה מלכתחילה. בערעורים מקובל לצרף אך ורק את פסק הדין עליו מוגש הערעור, ולא את התיק כולו - המצוי ב"נט המשפט" ומועבר לערכאת הערעור. במקרה זה, נראה שהמדינה צירפה את מלוא התיק מבית המשפט לתביעות קטנות, כולל כתב התביעה וכתב ההגנה, וכן בקשות ותגובות להן שעלו במהלך הדיון.

יצויין, כי אם היה בית המשפט לתביעות קטנות מחליט להעביר את התביעה לבית משפט השלום, הייתה המדינה יכולה ליהנות מייצוג משפטי. בכך היא הייתה זוכה ליתרון בלתי הוגן על שם-טוב, או שהאחרונה הייתה נאלצת לשכור עורך דין בתביעה שעמדה במקור על 5,000 שקל בלבד.

עוד תופעה חריגה בערעור היא העובדה, שאורך הבקשה עצמה יותר מכפול מפסק אליו היא מתייחסת. פסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות השתרע על פני 12 עמודים, ובקשת רשות הערעור תופסת כאמור 28 עמודים.

טענה תמוהה בולטת של המדינה היא ש"פסק הדין נשוא בקשה זו מעורר שאלות משפטיות הראויות לבחינת ערכאת ערעור". כידוע, פסקי דין של בתי המשפט לתביעות קטנות אינם מחייבים אפילו שופטים אחרים באותה ערכאה, כך שקשה להבין מדוע המדינה טוענת שבמקרה זה יש צורך בהכרעה של בית המשפט המחוזי בשאלות המשפטיות. המדינה גם מסתכנת בכך שהמחוזי יאמץ את קביעותיו של בית המשפט לתביעות קטנות, ובכך יקבע הלכה שתנחה את בתי משפט השלום. לפיכך עולה תהייה, האם הפרקליטות הביאה בחשבון סיכון זה.

בבקשת רשות הערעור טוענת המדינה, כי בפסק דינו של הרמלין היו שלוש טעויות קשות המצדיקות ערעור: הימנעותו מהלהעביר את התיק לבית משפט השלום, סירובו לאפשר להנהלת בתי המשפט להיות מיוצגת בידי עורך דין והטלת החבות על המדינה בשל איזוקה של שם-טוב. הבקשה הוגשה בידי עו"ד אהרון גל מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

 "הפרופורציות של הפרקליטות - החיוב: 2,200 שקל; הערעור: 228 עמודים" news1 , איתמר לוין, 21.10.2014


בעקבות ההנהלות המקולקלת של השופט נפתלי שילה - פרקליטות מחוז ת"א תשלם לאמא ל' 2200 ש"ח – ת"ק 3758-06-14 ל' נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט
מכתב עו"ד אביתר אסף ב- 2.10.2014  לתובעת האמא ל' בו הוא מבקש פרטי חשבון הבנק לשם יעביר סכום הפיצויים שקבע בית המשפט

יום שני, 20 באוקטובר 2014

שופט בן ציון ברגר - בית משפט לענייני משפחה חיפה - פסק דין ללא הליך הוכחות בניגוד לחוק

בן ציון ברגר - פעל ללא סמכות לשלול מבעל דין את הזכות שהוקנתה לו בחוק לנהל הליך הוכחות
ספטמבר 2011 - עמש xxx-09-11 מדובר בערעור על פסק דין שנתן השופט בן ציון ברגר בית משפט לענייני משפחה חיפה מבלי שהתקיים הליך הוכחות.
 מדובר בתביעת מזונות של קטין הנמצא במשמורת האב נגד אימו. השופט בן ציון ברגר דחה בקשת באת כוח הקטין להוכחות וקבע כי אינו רואה צורך לקיים ישיבת הוכחות לצורך בירור התביעה. בן ציון ברגר ביקש מהצדדים להגיש סיכומים מסמכים רלוונטיים (תלושי שכר, חשבונות בנק, הוצאות הקטין ...). הצדדים הגישו סיכומים ובית המשפט קבע פסק הדין מבלי שניתנה למי מהצדדים לחקור את השני ולעמתו עם המסמכים שצורפו.

שופטת בית משפט מחוזי לערעורים יעל וילנר קבעה:

 "תקנה 150 לתקנות סדר דין אזרחי קובעת כי 'נסתיים הקדם משפט יקבע תאריך לדיון', מכאן שלבית המשפט אין סמכות לשלול מבעל דין את הזכות שהוקנתה לו בחוק לנהל הליך הוכחות. על בית המשפט לקבוע במסגרת קדם המשפט את תאריך דיון ההוכחות ואופן הגשת הראיות. הדברים נכונים במיוחד שעה שבעל הדין עומד על זכותו לקיים הליך הוכחות כפי שארע במקרה שלפנינו. מכאן שבית המשפט קמא לא היה מוסמך לשלול מהמערער את זכותו לנהל הוכחות.

אשר על כן אין מנוס מביטול פסק דינו של בית משפט קמא והחזרת התיק לבית משפט קמא..."


להלן קטעים מהחלטת בית משפט מחוזי לערעורים




יום שני, 13 באוקטובר 2014

דוח חושף: היטלר היה מכור לסמים פסיכיאטריים קשים

דוח חושף: היטלר היה מכור לסמים קשים

מסמך של המודיעין האמריקני מצביע על כך כי הצורר הנאצי השתמש במהלך המלחמה ב-74 חומרים מסוכנים דוגמת קריסטל מתאמפטמין, אמפטמינים ונגזרות שונות של מורפיום
עמית ולדמן | חדשות 2 | פורסם 12/10/14


היטלר היה מכור לסמים פסיכיאטריים
היטלר היה מכור לסמים פסיכיאטריים
דוח של המודיעין האמריקני שמתפרסם היום (ראשון) חושף כי הצורר הנאצי אדולף היטלר היה מכור ל-74 סוגים שונים של סמים קשים, ביניהם קריסטל מת' - אחד החומרים המסוכנים והממכרים ביותר שמוכרים לאנושות.

המסמך בן 47 העמודים מימי המלחמה שפורסם ב"דיילי מייל" הבריטי, מגלה כי היטלר, שהיה ידוע כהיפוכונדר, נטל את הסם, ככל הנראה משום שבתקופה ההיא הוא נחשב לחומר שעשוי לסייע בהתמודדות עם תסמיני שפעת ועייפות.

עוד צוין, כי באחת הפעמים נטל מנהיג הרייך השלישי את הסם לקראת פגישה עם בניטו מוסוליני, בקיץ 1943. יחד עם זאת, דווח כי הוא צרך מנה של אמפטמין (ספיד) שהוחדרה לגופו בתשע זריקות בימיו האחרונים בבונקר בברלין.

התיק המודיעיני בעניינו של ראש המפלגה הנאצית הוכן בנובמבר 1945 ומבוסס על רשומותיו הרפואיות של היטלר, ריאיונות עם רופאים שטיפלו בו - כולל רופאו האישי ד"ר תיאודור מורל. ב-1936 רשם לו מורל, מנהל מרפאה בברלין, תרופה בשם Mutaflor לטיפול בכאבי בטן. בשל כך, הפך היטלר לחסידו של הרופא. בהמשך, רשם לו הרופא גם חומר הרגעה ותרופות מבוססות מורפיום, דוגמת Eukodal ו-Pervitin (ממריץ).

דיילי ניוז - היטלר היה מכור לסמים פסיכיאטריים
דיילי ניוז - היטלר היה מכור לסמים פסיכיאטריים

יום ראשון, 12 באוקטובר 2014

דנית לוין אמא לילדה בת 13 שנים – משרד הרווחה מונע ממנה את הזכות לאימהות.


אוגוסט 2014 - דנית לוין אמא לילדה בת 13 שנים – משרד הרווחה מונע ממנה את הזכות לאימהות.



"תראו לי אמא אחת שלקחו לה את הילד ויש לה פרצוף מחייך או משהו בלב שמח.
לי אישית נמאס. אני באה לתמוך בכולכם, אבל כולנו צריכים להיכנס בהם בשיניים בחמאס האלה.
כיפת ברזל? אנחנו צריכים כיפת מגן. חייבים מגן מפני הרווחה. כולנו חייבים מגן מפני הרווחה. כולם להגן על הילדים שלנו, רק להגן על הילדים היפים שלנו, שלא איתנו, בלי שום סיבה. כל האימהות הגיעו לפה עם עגלות ריקות. למה? כי אין ילדים. הילדים נלקחו. המדינה משלמת עליהם 17,000 ש"ח כדי שהילדים האלה לא יגדלו עם האמא.
תראו איזה אימהות לתפארת יש לנו כאן. אימהות, סבתות, דודים, אין כמו אימא בעולם, מה שלא תגידו. אימא אוהבת את הילדים שלה יותר מכל.
המדינה שלנו היא חמאס בעצמה, הרווחה הזו. אני מתביישת במדינה הזו. בושה לרווחה שכזו. במקום שיעזרו להורים, משפטים ומשפילים, זה גועל נפש. הילדים שלנו כולנו עם ריטאלין בטיפול פסיכיאטרי, וזה נראה להם בסדר. נראה להם שפוי שהילדים שלנו בטיפול פסיכיאטרי.
הבת שלי שתהיה בריאה נלקחה כשהיתה בכיתה א', ועכשיו היא עולה לכיתה ח' והיא נזקקת לטיפולים. הם טוענים שהיא בסדר והיא מאושרת. במה היא מאושרת? במה? שהיא לא יכולה להגיד לאמא שלה "כואב לי קשה לי, אני מתגעגעת" והרווחה תומכת. רק כסף המדינה רוצה. כסף. לא מעניין אותה מהבריאות של הילדים ומבריאות הנפש של האימהות האלה. לא כואב לי כבר על עצמי. כואב לי על האימהות האחרות יותר."

דנית, אימא ללא רבב – משרד הרווחה מונע ממנה את הזכות לאימהות.

יום רביעי, 8 באוקטובר 2014

חיפוש ללא הצדקה על גופו של אדם - מתוך דוח נציבות תלונות הציבור מס' 40 שנת פרסום 2014

המתלונן הלין על כך ששוטרים ביצעו חיפוש על גופו במקום הומה אדם, ללא הסכמתו ובלי לתת לו כל הסבר.
המשטרה מסרה בתגובה כי אין ברשותה מסמכים המתעדים את האירוע, אך לדברי השוטרים שהיו מעורבים בו, הם הבחינו במתלונן ברחוב, ומאחר שהכירו אותו וידעו כי הוא צורך סמים, לקחו אותו למקום מוצנע בצד הרחוב, ובהסכמתו ביצעו חיפוש על גופו לשם איתור סמים; משלא מצאו דבר, הוא שוחרר.

הנציבות מצאה כי לא התקיימו במקרה זה דרישות החוק המתירות ביצוע חיפוש על גופו של אדם לאיתור סמים. עם זאת, מאחר שהמשטרה טענה כי החיפוש על גופו של המתלונן נעשה בהסכמתו, בדקה הנציבות גם עניין זה.
בעניין חיפוש בהסכמה על גופו של אדם נקבע בנוהל של המשטרה 1, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון 2, כי ההחלטה לבצע חיפוש בהסכמה צריכה להתבסס על צורך או הצדקה מקצועיים, והחיפוש אינו יכול להתבצע באופן שרירותי או ללא צורך. נקבע עוד כי על המשטרה לקבל הסכמת אמת לביצוע החיפוש, ולשם כך על השוטר לבקש את הסכמת האדם לחיפוש ואף להבהיר לו כי נתונה לו הזכות לסרב לכך וכי הסירוב לא יפעל לחובתו. הנוהל מציין עוד כי מיד לאחר חיפוש על גופו של אדם יש לרשום זיכרון דברים או דוח פעולה בדבר נסיבות החיפוש.

הנציבות קבעה כי בנסיבות המקרה ספק רב אם הייתה הצדקה לביצוע החיפוש בהסכמה לפי הנוהל. עוד קבעה הנציבות כי גם לו הייתה הצדקה לחיפוש, היה על השוטרים לבקש את הסכמת המתלונן לכך, להבהיר לו כי איננו חייב להסכים וכי אי-הסכמה לא תפעל לחובתו. לאחר מכן, רק אם היה המתלונן נותן את הסכמתו, ניתן היה לבצע חיפוש על גופו.

המשטרה אמנם טענה כי המתלונן הסכים לחיפוש, אולם לא צוין כיצד קיבלו השוטרים את ההסכמה ולא נעשה כל רישום בנושא. מנגד, המתלונן טען כי החיפוש בוצע עליו באופן מפתיע ובלי שהובהר לו דבר. בכל מקרה, כאמור, גם אם הסכים המתלונן לחיפוש, כפי שטענה המשטרה, קבלת ההסכמה לא נעשתה על פי הנוהל ולפני החיפוש לא הובהר למתלונן דבר.

נוכח האמור, ובהיעדר מסמך משטרתי המתעד את הליך החיפוש, קבעה הנציבות כי החיפוש נעשה ללא סמכות חוקית, בניגוד לפסיקת בית המשפט ולנוהל המשטרה ותוך פגיעה בזכותו של המתלונן לכבוד, שהיא זכות חוקתית.

המשטרה הודיעה לנציבות כי השוטרים אכן לא פעלו כנדרש, וכי היא נוקטת כיום פעולות הדרכה כדי להטמיע בקרב השוטרים את עקרונות פסיקת בית המשפט והנהלים. עוד נמסר כי שני השוטרים שהיו מעורבים באירוע אינם משרתים עוד בתפקידי שטח.
(711936)


1 . נוהל מס' 03.300.265 של האגף לחקירות ולמודיעין במשטרה.
2. ( פורסם במאגר ממוחשב, 6.3.12 ) - אברהם בן חיים ואחרים נגד מדינת ישראל רע"פ 10141/09

יום שלישי, 7 באוקטובר 2014

גזר דין 28 חודשי מאסר לשוטר סעיל אנעים שהורשע בשימוש באקדח טייזר שלא לצורך וללא כל הצדקה

אקדח טייזר
אקדח טייזר
גזר דין של 28 חודשי מאסר על השוטר סעיל אנעים שהורשע בשימוש במכשיר הטייזר שלא לצורך וללא כל הצדקה - תפ - 37609-08-13

אפריל 2014 - בית המשפט המחוזי בתל אביב, כב' הש' גורפינקל, גזר היום 28 חודשי מאסר על סעיל אנעים, שוטר ביחידת סיור, שהורשע בעבירות של התעללות בחסר ישע, ותקיפה הגורמת חבלה של ממש תוך שימוש במכשיר טייזר שלא לצורך וללא כל הצדקה בעצורים שהיו תחת אחריותו.

​ בגזר הדין מתייחס השופט גורפינקל לחומרת מעשיו של אנעים ולשימוש במכשיר הטייזר: "אירוע זה של שימוש בלתי חוקי בטייזר אינו יכול לעבור לסדר היום, אין לו כל הצדקה, אין לו כל הסבר זולת הסבר של פריקת זעמו של הנאשם על המתלונן בדרך בלתי חוקית לחלוטין. הנאשם ניצל את היותו שוטר, השתמש במדיו ככיסוי לביצוע פעולה אסורה, והפעיל מכשיר טייזר בצורה בלתי סבירה ובלתי הגיונית בעליל".

זהו התיק הראשון בו מתנהל הליך פלילי בנושא השימוש במכשיר הטייזר ועל כך התייחס גם השופט גורפינקל בגזר הדין: "לאחר שנחשפה בפני בית המשפט הקלות הבלתי נסבלת בה משתמש שוטר במכשיר הטייזר שלא לצורך... מן הראוי לרענן את הנהלים המתייחסים לשימוש בטייזר, להפנות את תשומת לב השוטרים לכך ששימוש בטייזר דינו כדיו השימוש באקדח, וכי השימוש בו נועד כאמצעי אחרון בלבד".

על פי עובדות כתב האישום בינואר 2011 הורה אנעים לאדם, שנעצר לאחר שהעיר לאנעים ולשוטרת נוספת כי הם נראים "משועממים", לצאת מהניידת ואז, בעודו אזוק בידיו, ירה אנעים במכשיר הטייזר חיצים בגבו של העצור ללא כל צורך ומבלי להזהירו. לאחר שהעצור נפל לקרקע כתוצאה מפעולת הטייזר, ובעוד חיצי הטייזר נעוצים בגבו, לחץ אנעים על הדק הטייזר 3 פעמים נוספות וחשמל אותו שלא לצורך. נוסף על כך, במהלך הנסיעה לתחנה, בעודו נוהג בניידת, לחץ אנעים על הדק הטייזר 9 פעמים נוספות שלא לצורך, והעביר זרם חשמלי דרך החיצים בגב העצור ואף הכה בראשו באמצעות הטייזר וכן גידף אותו. כשהגיעו לתחנה, במהלך הובלת העצור מהניידת המשיך אנעים ללחוץ על הדק הטייזר מספר פעמים ולשלח זרם חשמל לגוף העצור תוך שהוא מורה לעצור לכנות עצמו בשמות גנאי. גם לאחר שהכניס את העצור לחדר בתחנה המשיך אנעים להפעיל את הטייזר עוד מספר פעמים והמשיך להכותו ולגדפו. החל מרגע המעצר, אנעים הפעיל על העצור את מכשיר הטייזר, באמצעות הקרסים הנעוצים בגופו, 24 פעמים, ללא כל הצדקה.

על פי האישום השני, בפברואר 2011 אנעים עשה שימוש בטייזר שלא לצורך ואף הכה בראש של חשוד בפריצה לכלי רכב. לאחר שהגיעו לתחנת המשטרה, הכניס אנעים את החשוד לשירותים והכה בו באמצעות חגורתו של החשוד ובמקל מגב. נוסף על כך, לאחר שהגיע לתחנה חברו של החשוד ובירר לגביו, חשד אנעים כי החבר שותף למעשה, הכניסו לחדר בתחנת המשטרה והכה אותו בבעיטות ואגרופים ובאמצעות מקל.
על פי האישום השלישי, בספטמבר 2010 עיכב אנעים נהגת שנהגה ברכבו של בן זוגה. במהלך בדיקת הרכב החלו חילופי דברים בין השניים, במהלכם גידף אנעים את המתלוננת וזו השיבה בגידופים. כשבן זוגה של הנהגת הגיעה למקום וביקש להראות לאנעים את רישיון הרכב, סרב אנעים לקבל את הרישיונות ועצר את הבחור ללא כל הצדקה של ממש. במהלך הנסיעה הכה אותו אנעים באמצעות ידיו.

את התיק ניהל עו"ד הדר צור מהמחלקה לחקירות שוטרים לאחר חקירה של צוות מח"ש ת"א.

יום שני, 6 באוקטובר 2014

קצין המשטרה אמיר דוד הטיח בקיר ראש של עצור באזיקים

ת"פ 15601-07-09 , בית משפט השלום תל אביב - יפו ,  ,16/06/2010 , בפני השופט: דניאל בארי

קצין משטרה הטיח בקיר ראש של עצור באזיקים, ורד לוביץ' , 16.06.2010 , ynet

אלימות קשה מצד קצין משטרה בתל-אביב נגד אדם שאירגן מסיבה לאשתו הובילה להרשעה נוקבת. אמיר דוד הכה באגרופים אזרח שנעצר אחרי שקילל שוטר בתום מסיבה רועשת. "הוא סטר על פניו ודחף אותו לרצפה, עד שהמתלונן נפל ודימם"

"הוא הכה אותי ודחף אותי מאחורה עם הפרצוף לקיר, נתן לי אגרופים חזקים, הכה אותי באגרופים גם באוזניים, נתן לי בעיטות בצלעות ודחף לכיוון הקיר... היו סטירות וקללות, על הקללות הגבתי באותה מטבע. בסוף הוא דחף אותי לכיוון הספסל והייתי אזוק ברגליים ולא יכולתי לשלוט בתנועה. נפלתי כשהידיים שלי אזוקות מאחורה - לא יכולתי לבלום ונפלתי על הפנים... ירד לי הרבה דם ואז הוא הפסיק להכות אותי...".

זו העדות של דן רפפורט, שנעצר אחרי שמסיבה שאירגן בתל-אביב הפריעה לשכנים, והוא התווכח וקילל שוטר. האיש שהכה אותו לא היה שכן עצבני, אלא לא אחר מאשר קצין המשטרה אמיר דוד. היום (ד') הורשע הקצין בבית משפט השלום בתל-אביב בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ופציעה.

לפי הכרעת הדין, רפפורט חגג בדצמבר 2008 עשור לנישואיו וכן יום הולדת לאשתו.

תלונות על הרעש הביאו שוטרים למקום פעמיים בהפרש של חצי שעה, ובפעם השנייה המבלים התפזרו. רפפורט ראה שוטר רושם דו"ח לאשתו, התווכח איתו וביקש ממנו פעמיים תעודה מזהה - תוך שהוא משתמש במילה "זבל".

השוטר ביקש לעכב את רפפורט לחקירה, הוא סירב, השוטר קפץ עליו וחנק אותו. שניהם נפלו לרצפה ושוטר נוסף שהגיע בעט בגבו. רפפורט הדגיש שלא הפעיל אלימות פיזית, לא התנגד לכבילתו ועלה לניידת. הוא נכבל כשידיו מאחורי גבו.

"המתלונן אישר כי היה שתוי 'מבושם', אך זכר את האירועים. הוא גם אישר כי הגיב לדברים שנאמרו לו 'באותה מטבע'", כתב השופט. כשהמתין בתחנת המשטרה הוא ראה בחדר סמוך את אחותו, שאף נעצרה. הוא ביקש לומר לה שהכל בסדר, והקצין אמיר דוד הושיב אותו בחזרה. אז החלו בין השניים ניבולי הפה - ובהמשך האלימות הקשה.

השופט: מעניין איך הקצין נזכר פתאום בדברים

"הנאשם דחף את המתלונן לעבר קיר והיכה אותו באמצעות מכות אגרוף באוזניו, מכת ברך לצלעותיו, הטחת ראשו בקיר תוך תפיסת שערותיו. לאחר מכן סטר הנאשם למתלונן מספר פעמים על פניו ודחף אותו לעבר הרצפה, עד שזה נפל, כאשר פניו פוגעות ברצפה. כתוצאה מכך נגרום למתלונן נקב בתוף אוזן שמאל, רגישויות שונות בגוף וחתך עמוק מעל הגבה השמאלית שהצריך ניתוח ותפירה", נכתב.

השופט קבע כי הנאשם עשה עליו רושם בלתי אמין, אחרי שטען כי המתלונן היה כבול מקדימה ובשעה שניסה לכבול אותו מאחורי גבו - נאלץ להשתמש בכוח.

"הדו"ח פעולה שערך הוא תמציתי ואינו כולל פרטים רבים שמסר בעדותו בפניי", קבע. "הוא ציין כי ככל שהזמן חלף הוא נזכר בפרטים נוספים. דברים אלה אינם ראויים לאמון. הנאשם נחקר כחודשיים אחרי האירוע במח"ש וגם שם טען כי אינו זוכר פרטים, מענייין מה גרם לו לשיפור הזיכרון כעבור חודשים רבים".

לפי הכרעת הדין, רפפורט "אישר כי לא נהג בתבונה כאשר התווכח עם השוטרים והשיב להם באותה מטבע, אולם התנהגות מרגיזה זו וודאי לא הצדיקה אלימות ממשית כלפי אדם הכבול בידיו מאחורי גבו ובאזיקי רגליים". גזר דינו של הקצין המכה יינתן במועד מאוחר יותר.

יום ראשון, 5 באוקטובר 2014

השוטר משה חן נגח בצעיר - המדינה תשלם 55 אלף שקל

ת"א 8545-09 , בית משפט השלום ירושלים, 29/04/2014 , בפני השופט: עבאס עאסי

שוטר נגח בצעיר - המדינה תשלם 55 אלף ש' , עו"ד מיטל לחיאני , ynet , 07.05.2014

אחרי שרשם דו"ח על נסיעה ללא חגורה שאל שוטר את הנוסע: למה אתה לועס מסטיק כמו פרה? הצעיר מחה, ומצא את עצמו עצור ועם אף שבור

אירוע שגרתי של רישום דו"ח על נסיעה ללא חגורת בטיחות הסתיים באף שבור ומעצר שווא, שלוו בהתנהגות מקוממת של שוטר. האזרח המותקף תבע את השוטר ואת המדינה על הנזקים שנגרמו לו, וההליך יעלה למשלם המסים יותר מ-55 אלף שקל.

האירוע התרחש במרס 2009, אז נסעו כמה חברים לבילוי בים המלח ועצרו בדרך בתחנת דלק בצומת אלמוג. שוטר שהיה במקום הבחין שנסעו ללא חגורות בטיחות ורשם להם דו"ח. אלא שבשלב מסוים הוא פנה לאחד הנוסעים ושאל אותו למה הוא לועס מסטיק "כמו פרה". כשהצעיר מחה על השפה נגח בו השוטר בעוצמה. שוטרים אחרים שהיו במקום התנפלו על המותקף, אזקו אותו ועצרו אותו בטענה להפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

בעקבות האירוע הגיש הצעיר תלונה במח"ש, ונגד השוטר הוגש כתב אישום בגין תקיפה. במסגרת הסדר טיעון נידון התיק בבית הדין המשמעתי לשוטרים, והנאשם הורשע. הוא קיבל נזיפה חמורה, הורדה בדרגה למשך חודש וחויב בפיצוי של 5,000 שקל.

אבל הצעיר לא הסתפק בכך, ובאמצעות עו"ד עומר קראעין הוא הגיש נגד השוטר והמדינה תביעה לפיצויים בבית משפט השלום בירושלים. לטענתו אפו נשבר ונותח, ומאז הוא סובל מכאבים ומדיכאון.

המדינה ניסתה להתנער מאחריות וטענה כי זו מוטלת על כתפי השוטר. לדבריה, היא לא התרשלה כשהעסיקה אותו שכן לא הייתה יכולה לצפות את מעשיו. השוטר עצמו טען שחש מאוים מהתנהגות התובע, שלטענתו היה שיכור והתעמת עמו מילולית ופיזית. לדבריו הוא פעל בהתאם להוראות הממונים עליו, ולכן מי שצריכה לשאת באחריות זו המדינה - מעסיקתו.

להיאבק באלימות המשטרתית

השופט עבאס עאסי ציין בפסק הדין שההגנה והאהדה השמורות לשוטרים הפועלים לצורכי התפקיד ועל פי חוק, לא יינתנו כשמדובר בשוטר שהלבין את פני התובע, תקף אותו ועצר אותו ללא הצדקה.

עם זאת נקבע כי גם המדינה צריכה לשאת באחריות שילוחית בגין התנהגות השוטר, משום שוויכוחים והתנצחויות הם תופעה שגרתית במהלך עבודתם של שוטרים, ולכן פעילותו לא חרגה ממסגרת מילוי תפקידו.

נוכח האינטרס המוגבר להיאבק בתופעת האלימות ביקש השופט לתת משקל נכבד לשיקול ההרתעתי, ופסק לתובע פיצוי של 50 אלף שקל, בנוסף לפיצוי בגין הפסד שכר והוצאות של 5,000 שקל. המדינה והשוטר חויבו גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של כ-13 אלף שקל (23.6% מסכום הפיצוי).

אלימות שוטרים היא תופעה נפוצה. כיום נוטים השופטים לפסוק סכומים גבוהים בתביעות שבהן אין צורך להוכיח את הנזק הנגרם. במידה שאכן נגרם נזק, קיימת אפשרות ממשית להכפיל ואף לשלש סכום זה, וכך למעשה מנסים השופטים לכוון את התנהגות השוטרים אשר שוכחים לא פעם את מהות תפקידם.

השוטר משה חן נגח בצעיר - המדינה תשלם 55 אלף שקל
השוטר משה חן נגח בצעיר - המדינה תשלם 55 אלף שקל

מחאת הבובות על פשעי משרד הרווחה נגד הורים וילדים

5 באוקטובר 2014 - ביום ראשון בבוקר תלו פעילים חברתיים בובות ברחבי העיר תל אביב,
הבובות נתלו מהצוואר כהקדשה ולזכר אותם הורים, אבות ואמהות שילדיהם נתלשו מהם באכזריות ואינם פוגשים אותם -ההורים האלו הם הורים שכולים לילדים חיים!!!
יצאנו לזעוק די! די להרוג אותנו ודי להרוס את הנפשות של הילדים שלנו.






משרד הבריאות ובית חולים וולפסון מודים לקבוצת הורים שכולים לילדים חיים ומוטי לייבל על תרומת הבובות למחלקת ילדים בבית החולים


משרד הבריאות ובית חולים וולפסון מודים לקבוצת הורים שכולים לילדים חיים ומוטי לייבל על תרומת הבובות למחלקת ילדים בבית החולים
משרד הבריאות ובית חולים וולפסון מודים לקבוצת הורים שכולים לילדים חיים ומוטי לייבל על תרומת הבובות למחלקת ילדים בבית החולים