יום שבת, 30 באוקטובר 2010

פינת הנוסטלגיה - פינק פלויד על העמדת הפנים וחזירות מוסדות הרווחה

המשרד לרווחת מי? , השיר "חזירים" (Pigs) מתוך התקליט Animals של להקת פינק פלויד (Pink Floyd) מתאר את התנהגותם ותחושותיהם של פקידים ברשויות הרווחה. העמדת פנים, אומרים על הטוב רע ועל הרע טוב, מעלילים על הפרט והמשפחה בתסקירים המשובשים. והתוצאה - מידי שבוע אנו שומעים זעקתם של ילדים והוריהם שנפלו לידיהם של פקידים אלו ואין פוצה: אשפוזים פסיכיאטריים של ילדים שלא לצורך, חשד להתעללות והזנחת ילדים בבית שבתאי, מלכודות ומחטפים של פקידי סעד לחוק הנוער, אובדן וסבל בהליכי אימוץ, ועוד.. ועוד...

צפו והאזינו לסרטון "חזירים" של להקת הפינק פלויד
.



קישורים:
  • עלילות פקידי הרווחה - פארודיה - PINK FLOYD, The trial - פרודיה של ה"פינק פלויד" מתוך "החומה" על שפיטת ילד שכל אשמתו שהביע רגשות אנושיים ("סימפטומים" פסיכיאטריים, סוציאליים, בעולמם שך פסיכיאטרים, עוס"ים, ו"מומחים" למיניהם)...
  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...

יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - משרד הרווחה משתמש בבתי חולים פסיכיאטריים כ'חדר המתנה' לפנימיות

הצביעות והחזירות של מוסדות הרווחה - למרות אלפי מוסדות חוץ ביתיים, סוגי פנימיות: פוסט אשפוזית, טיפולית, חינוכי, שיקומי, .. מלכ"ריות, רשות חסות הנוער, .. אומנה, הוסטלים... - כאשר נדרשים מוסדות אלו לתת מענה טיפוסי למקרה שאליו יועדו, מתברר כי הם לא זמינים.

הכתבה בן 12 באישפוז נפשי ללא סיבה: "אין מקום פנוי" , יעל ברנובסקי , ynet , 27.10.2010

במשך 4 חודשים שהה ו' במוסד פסיכיאטרי (אברבנאל -בת ים), למרות שלא נזקק לכך. אחרי שנפלט מבי"ס בשל בעיות אלימות והיכה את אמו, נמצאה עבורו סוף סוף מסגרת מתאימה. ומה עם הזמן האבוד?

ו' רק בן 12, אבל בחייו הקצרים הספיק למצוא עצמו מושלך ממקום למקום בעקבות התנהגותו האלימה. גם אמו, שנפלה לא אחת קורבן למעשיו, לא רצתה עוד להמשיך לשאת בעול הכבד של גידולו. מבית הספר הוא נזרק, ובשירותי הרווחה החליטו להפנותו לטיפול במוסד פסיכיאטרי, שם שהה לפרק זמן ממושך - למרות שנקבע כי כלל לא היה זקוק לאשפוז. רק אחרי ארבעה חודשים, מצאו סוף כל סוף אנשי הרווחה מסגרת מתאימה עבורו.

הוריו של ו' עלו ארצה כשהיה תינוק, ובמרוצת השנים התגרשו. כבר כשהגיע בית הספר, נראו באופן ברור ניצני התנהגותו האלימה. הוא הושעה מהמוסד פעמים רבות, עד שסולק לצמיתות עקב בעיות אלימות קשות. אלא שאותה התנהגות חמורה נמשכה גם מחוץ לכתלי בית הספר, ובמשך כמה פעמים הוא אף תקף את אמו.

אם, שפנתה ל-ynet, סיפרה כי במשך כמעט שנה הידפקה שוב ושוב על דלתות שירותי הרווחה והתחננה כי אלה יסייעו באופן דחוף לאתר מסגרת מתאימה לבנה מחוץ לבית, שכן היא עצמה חשה כי אינה מסוגלת עוד להתמודד עם האלימות הרבה שהפעיל כלפיה.

לאחר שלא קיבלה מענה, איימה האם שתביא את בנה לתחנת המשטרה ותשאיר אותו שם. משם הועבר למוסד הפסיכיאטרי, ושם שהה במשך ארבעה חודשים - גם לאחר שנקבע בבירור כי הוא אינו זקוק למסגרת שכזאת. פשוט לא נמצא עבורו כל פתרון אחר.

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, פנה למנכ"לים במשרדי הרווחה והבריאות בדרישה שיתערבו בנעשה ויסייעו להביא לפתרון דחוף של הבעיה. "במשך מספר חודשים פנו רופאי בית החולים שוב ושוב לשירותי הרווחה בבקשה למצוא לילד מסגרת חלופית מתאימה", כתב קדמן לבכירי המשרדים. "בפועל לא קרה דבר, והילד נשאר בבית החולים הפסיכיאטרי".

רק לאחר התערבות זו, מצאו בשירותי הרווחה מסגרת טיפולית מתאימה ל-ו', שם הוא נמצא כעת. אלא שהאם וקדמן זועמים על הסחבת שהביאה לכך שבמשך פרק זמן לא מבוטל, נאלץ לשהות בבית החולים - למרות שלא היה זקוק לאשפוז.

"הסיפור של הילדים שמאושפזים שלא לצורך, רק כי לא נמצאה להם מסגרת, ידוע לכל מי שעוסק בנושא", אמר ד"ר קדמן. "לא מדובר באחד או בשניים, על אף שזה פשע לעשות את זה גם לילד אחד. מדובר כאן בעשרות, וכל פסיכיאטר יכול לאשר את הדברים האלה. להתעלם מהם זה כמו לטמון את הראש בחול".

כלואים באשפוז - עשרות ילדים כלואים במוסדות פסיכיאטריים - ספטמבר 2009
משרד הרווחה: לא מכירים מקרים דומים

התופעה המדאיגה באה לידי ביטוי גם בדו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי האחרון, שם נכתב כי "בירור במרכזים רפואיים שונים מעלה כי עשרות ילדים ומתבגרים מאושפזים - אף על-פי שהרופאים המטפלים בהם קבעו כי הם יכולים לעבור למסגרת אחרת או לקהילה. הדבר נובע, בעיקר, מאי העברתם לפנייה טיפולית שבאחריות משרד הרווחה, בשל מחסור במקום פנוי".

במשרד הרווחה מסרו בתגובה כי "הקטין אושפז על-פי הוראת פסיכיאטר מחוזי של משרד הבריאות. המשרד לא היה מעורב בנושא זה. כיום, נמצא הנער במסגרת-חוץ ביתית טיפולית והוא ואמו מטופלים על-ידי עובדים סוציאליים. אין מקרים דומים לזה שידועים לנו".

ממשרד הבריאות מסרו כי "ד"ר קדמן העלה לסדר היום הציבורי סוגיה חשובה. בהחלט מדובר בנושא שיש בו מקום לשיפור. יחד עם זאת, באותו מקרה ספציפי נמצא פתרון על-פי חוק הנוער שבוצע תחת פיקוח הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ולנוער"

קישורים:

יום שני, 25 באוקטובר 2010

"האימוץ אצל משפחה טובה ככל שתהיה טומנת בחובה לא מעט בעיות עבור המאומץ" - כישלון קונספציית האימוץ הסגור - פקידות הסעד ליאת ארמרמן וחמדה לב

תיק אימוץ 10/07 - פסק הדין ניתן ב- 16.02.2009
מדובר באם חד הורית לשלשה ילדים עולה מאתיופיה ילדה בת ב- 6.9.2005 אשר הופרדה ממנה מאז שחרורה ממחלקת הפגים של בית החולים ומאז הבת גדלה ומתחנכת אצל משפחת אומנה.
הסיבה לניתוק הקשר בין האם לבתה התינוקת נבע מהיכרות ומטיפול קודם, של שירותי הרווחה באר שבע באם שבעטיו הושמה בתה הבכורה בהסכמת האם בפנימייה, ושני ילדיה הנוספים הועברו למשמורת אביהם.
למעשה לא ניתנה לאם אפשרות לגדל את בתה התינוקת.

ב"כ מטעם המדינה (השירות למען הילד) הגישה את הבקשה להכריז על הקטינה לאימוץ סגור וביקשה מבית המשפט שיקבע כי הראיות מצביעות על כך שמסוגלותה ההורית של המשיבה לקויה ואינה עומדת להשתנות בטווח הזמן הנראה לעין, גם אם תקבל עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הרווחה. פקידות הסעד הגב' ליאת ארמרמן והגב' חמדה לב הגישו תסקירים ועדויות.

השופטת ד"ר ורדה בן שחר דחתה את בקשת האימוץ הסגור וקבעה כי בשלב זה הקטינה תמשיך להתחנך במשפחה האומנת. השופטת לשירותי הרווחה להרחיב את המפגשים בין האם והקטינה כולל לינה בבית האם, וכן לבנות מערכת יחסי אמון עם האם ולהכשיר אותה לטיפול בקטינה.

להלן ציטוטים מפסק הדין.

הערות השופטת על מחדלי רשויות הרווחה

פקידת הסעד ליאת ארמרמן - עיקר עדותה ביססה פקידת הסעד על היכרותה הקודמת עם האם ועל הניסיונות שלה בעבר, לסייע לה לממש את האמהות שלה אשר כאמור לא צלחו.
"הגב' ארמרמן העידה שהיא מכירה את המשיבה משנת 2003 בתפקידה הקודם כפקידת סעד. היא העידה שהקשר בינה לבין המשיבה (האמא) הסתיים בחודש יוני 2006. שמעולם לא נכחה במהלך בביקור של המשיבה עם הקטינה, מתחילתו עד סופו וגם איננה יכולה להעיד על הקשר שבין האם לקטינה שכן ראתה את השתיים ביחד, פעם או פעמיים, לזמן מאוד קצר, במשרדה, כשהקטינה שכבה בעגלה או בסל קל. לכן היא לא יכולה הייתה לומר שום דבר ספציפי על המפגש בין האם והקטינה. היא מעידה מתוך דיווחים שקיבלה בעבר, על ההחלטות שנעשו בעבר,ביחס למספר הביקורים של המשיבה אצל בתה במשפחה האומנת וההחלטה להפחית את מספר הביקורים לכדי ביקור אחד לשבוע ,במרכז הקשר, בשל היעדרות המשיבה ממפגשים.
מכאן שאת עיקר עדותה ביססה פקידת הסעד על היכרותה הקודמת עם האם ועל הניסיונות שלה בעבר, לסייע למשיבה לממש את האמהות שלה אשר כאמור לא צלחו". (השופטת ורדה בן שחר)

פקידת הסעד חמדה לב - לא היה לה קשר עם הקטינה, שואבת דיווחים מעובדים שלא הוכשרו לכך, חסר לה מידע על ביקורים
"פקידת סעד נוספת שטיפלה במשפחה זוהי הגב' חמדה לב. הגב' לב העידה שהפעם האחרונה שפגשה את המשיבה הייתה בדצמבר שנת 2007. בנוסף היא סיפרה שלא היה לה קשר עם הקטינה. את המידע היא שואבת מתוך הדיווחים שהיא מקבלת מעובדת האומנה. עוד מסרה העדה שבתקופה האחרונה הביקורים נערכים מחוץ למרכז הקשר, האם לוקחת את הילדה ומבלה איתה מחוץ למרכז כך, שאין לה כל מידע בקשר לאותם ביקורים. מבדיקת הדיווחים עולה שהביקורים מחוץ למרכז הקשר החלו בחודש ינואר 2008.
העדה לא יכולה הייתה להעיד על ביקורי האחים אצל הקטינה היא מפנה אל הדיווחים שנרשמים במהלך הביקורים על ידי עובדות מרכז הקשר.
ביקשתי לקבל את כל הדיווחים ממרכז הקשר ואכן קיבלתי דפי דיווח המתייחסים לאותם ביקורים בתקופה החל מחודש מרץ שנת 2007 ועד חודש אוגוסט שנת 2008. יש לציין שהדיווחים נכתבו על ידי "סומכות" שאינן בעלות מקצוע מהתחום הטיפולי". (השופטת ורדה בן שחר)

דיווחים מסולפים של פקידות הסעד ליאת ארמרמן וחמדה לב שהאמא כביכול נעדרת ומאחרת למפגשים עם בתה
"בניגוד לעדויות פקידות הסעד שלדבריהן לא פגשו כלל את המבקשת בשנה האחרונה ולא צפו בביקורים אך טרחו להדגיש את היעדרויות והאיחורים של המבקשת מהדיווחים למדתי שהאם הגיעה למרבית המפגשים במרכז הקשר בעיקר במחצית השנה האחרונה. עוד מצאתי שלמרבית המפגשים הקדימה המשיבה להגיע וזאת בניגוד לטענה שהיא מרבה לאחר". (השופטת ורדה בן שחר)

שירותי הרווחה שבויים בתחושות בטן ו"מרעילים" את המומחים
"אף אני התרשמתי ששרותי הרווחה נשארו שבויים בממצאים שלהם מהעבר בתקופה שהילדים הבוגרים היו בחזקת המשיבה ולמעשה הם הזינו בממצאים אלו גם את המומחים שבחנו את מסוגלותה ההורית של המשיבה על רקע אותם ממצאים. כיום פקידי הסעד מתבססים על מסקנות המומחים הנובעות מאותם ממצאים והרי לך מעגל שוטה. (ראה ציטוט מדבריה של פקיד הסעד לעיל).
לאור כל הדברים הללו לא השתכנעתי שאכן מתקיימים התנאים על פי ס' 13(א)(7) להכרזת הקטינה כבת אימוץ". (השופטת ורדה בן שחר)

שירותי הרווחה הכשילו מימוש ההורות של האמא
"אני סבורה שלא נעשה מספיק כדי לאפשר למשיבה לממש את ההורות שלה מעבר למפגשים אחת לשבוע במרכז הקשר. אני סבורה ששירותי הרווחה חייבים ליצור אמון מחודש אצל המשיבה להדריך אותה ולהכשיר אותה לתפקיד האמהי ולחזק את השינויים החיוביים שחלו אצלה". (השופטת ורדה בן שחר)

שירותי הרווחה פעלו בגישה פטרנליסטית
"יתכן וטובת הקטינה כפי שסבורים שירותי הרווחה ואולי בצדק לגדול אצל משפחה אחרת אך זו לא הייתה כוונת המחוקק. טובת הקטינה איננה עילה עצמאית אם השיקול הראשוני היה טובת הילד הרי שישנם ילדים רבים אחרים שמוטב היה להם אולי לגדול אצל משפחות אחרות ולא אצל אלה שאצלן נולדו אך זוהי גישה של פטרנליזם חברתי שחברה דמוקרטית בודאי איננה חפצה בה". (השופטת ורדה בן שחר)

שירותי הרווחה פעלו ע"פ גישה מסוכנת שכשלה
"האימוץ אצל משפחה טובה ככל שתהיה טומנת בחובה לא מעט בעיות עבור המאומץ, חיזוק לגישה זו ניתן למצוא במאמרה של: ד"ר מילי מאסס, "תינוק על פרשת דרכים", עיוני משפט לא(1) שם מתייחסת המחברת אל תפיסת האימוץ שרווחה שנים ארוכות שהתבססה על הוגי דעות כמו פרויד גולדשטיין וסולניט לפיה אימוץ מהווה פתרון חיובי ופיצוי עבור ילדים שאינם יכולים לגדול אצל הוריהם הביולוגים ושהקשר של ההורות החדשה הפסיכולוגית שנוצרת מהווה תחליף לקשר הייחוס בין הילדים להוריהם הביולוגים קשר שאינו מותיר את סממני ההרעה הנובעים מניתוק הקשר היחוסי. בשנים האחרונות כותבת הד"ר מאסס הצטברו עדויות של מאומצים מהם עולה שהעילמותם של הוריהם מולידהם מעיבה על חייהם של הילדים המאומצים ולניתוק הקשר הייחוסי השפעות שליליות ארוכות טווח. בעקבות אותם ממצאים טוענת המחברת שמדינות מערביות רבות נוקטות בגישה של אימוץ פתוח לחלוטין". (השופטת ורדה בן שחר)

שירותי ה"רווחה" - נוקשות וכפיית ביקורים שקשה לעמוד בהם
האמא העידה: " כשהיו ביקורים בבית האומנה זה לא היה מצידי אלא זה, העבירו את הביקורים למרכז קשר לא בגלל שאני עשיתי בעיה אלא פשוט בגלל שהיו חמישה ביקורים בשבוע ,משעה שמונה עד שעה שתים עשרה והילדה הייתה בת חודש, תינוקת אין הרבה מה לעשות איתה. אני הרגשתי לא נעים בבית של אנשים אחרים להתרגל אליה וכנראה שהאומנה דיברה עם הרווחה ולכן העבירו את המפגשים..... .....אני הייתי מגיעה ברוב הביקורים אך מספיק שפעם אחת לא הייתי מגיעה אז מבחינת הרווחה זה היה כאילו לא הגעתי כל השבוע.....זה נכון שהיו מעירים לי שהייתי מאחרת או לא הייתי באה וכשהייתי אומרת את הסיבה אז הם היו מבינים או שנתתי אישורים והם נותנים את זה לעובדת הסוציאלית" (האמא המולידה).

רשויות הרווחה העלילו על האמא שהיא עוסקת בזנות מבלי שהיו להם כל ראיות לכך - "לאור כל הדברים שפרטתי לעיל אינני מתקשה להבין את החשדנות שנוצרה אצל המשיבה כלפי שירותי הרווחה אשר חוזרים ומדגישים את הממצאים מהעבר ואינם מדגישים די את השינויים החיוביים שחלו אצל המשיבה לכך יש להוסיף את הדברים שנכתבו בתסקיר מחודש מרץ 2007 בקשר לחשדות שהועלו כנגד המשיבה על התנהגות בלתי נורמטיבית ועיסוק בזנות.

הדברים הללו פגעו במשיבה ולמעשה אין כל ראיות לכך (ראה עדותה בעמ' 18 לפרוטוקול)" (השופטת ורדה בן שחר)

" אני הגבתי לזה בצורה מאוד חמורה, אני הייתי המומה. פעם גרתי בבת ים זה היה לפני 4,5 שנים באתי לבאר שבע לא הכרתי אף אחד. הייתי לבד. הייתי במשבר בגלל גירושין בכל המצב חיפשתי לדבר עם מישהו והייתה בחורה באמת שעזרה לי, יצאנו ביחד. הייתי הולכת אליה ושמעתי שמועות שהיא עוסקת בזנות וכנראה שהיא מוכרת ברווחה ואז שראו אותי איתה הם חשבו שאני עוסקת גם בזנות אבל זה לא נכון .מעולם לא ואני לא אהיה ולא אעסוק בזה...אני עובדת משעות הבוקר עד ארבע,לפעמים כשיש כלות אני עובדת יותר שעות. אני מבקשת ,אני מתביישת מזה שרשום שאני הייתי הולכת לבית בושת. אם אי פעם הבת שלי שהיום היא בת 13 תמצא את המסמך הזה אני מתביישת. אני רציתי שימחקו את הסעיף הזה". (דברי האמא המולידה)

ד"ר גבריאל וייל מונה מטעם בית המשפט לבדוק מסוגלות הורית של האמא

ד"ר גבריאל וייל - חשיפה חלקית לביקורי האם ופספוס פרטים מהותיים - "המומחה דר' וייל בשעת כתיבת חוות דעתו לא היו מונחים הדיווחים מהביקורים במרכז הקשר מהתקופה שבין חודש ינואר שנת 2008 ועד חודש מאי עובר לכתיבת חוות דעתו. למעשה המומחה כלל לא נחשף לאפשרות שחל שינוי בהתנהגות האם לפחות לגבי אותם פרמטרים כפי שעולה מאותם דיווחים ומאלה שלאחריהם" (השופטת ורדה בן שחר)

ד"ר גבריאל וייל - תצפית לא משקפת כאשר האמא היתה חולה - "התרע מזלה של המשיבה שבמועד היחיד שבו צפה המומחה במפגש שלה עם הקטינה המשיבה הייתה חולה. המומחה מציין עובדה זו אך אני סבורה שהרושם שנוצר אצל המומחה במהלך הביקור לא אוזן על ידי הדיווחים העדכניים אותם פרטתי". (השופטת ורדה בן שחר)


ד"ר גבריאל וייל - סותר את עצמו בעניין טענתו כי האם יכולה לגדל את בתה בת ה- 13 - "יש לציין שלמרות מסקנותיו מציע המומחה שהמשיבה תקבל לטיפולה את בתה הבכורה, בת ה- 13 ותגדל אותה אם היא מעונינת לתפקד כאם ולא את הקטינה, אותה הוא מציע למסור לאימוץ. בין נימוקיו שהטיפול בבת הבכורה מטיל נטל כספי על המדינה. לא ברור לי כיצד המשיבה מסוגלת לתפקד כאם לילדה בגיל ההתבגרות כשלגיל זה צרכים מיוחדים ובעיות אופייניות, כשלדעתו מסוגלותה ההורית של האם איננה מתאימה לגידול תינוקת וזאת כשהוא מציין שלדעתו את צרכיה הבסיסיים היא תהיה מסוגלת למלא אם כי הוא מטיל ספק שתוכל לעשות זאת לאורך זמן?!". (השופטת ורדה בן שחר)

קישורים:

יום שבת, 23 באוקטובר 2010

שיטות חטיפת ילדי משפחת חביבי ע"י רשויות הרווחה

ערוץ 2 - אוקטובר 2010 - מתוך הסרט התיעודי , הבשורה ע"פ חביבי - דוקודרמה.
הסרטון מתוך הסרט "הבשורה ע"פ חביבי" מתאר שיטות בהן נקטו הוצאת ילדי משפחת חביבי בכפייה למקומות החסויים של הרווחה ללא נימוק הגיוני אלא על סמך סברותיה של פקידת סעד לחוק הנוער.
.

.
בסרטון מתואר הוצאתה של הילדה אודליה חביבי מביתה ומשפחתה כשהיא עוד לבושה בפיג'מה למקום לא ידוע ללא הכנה מוקדמת מאחר ופקידת הסעד מלשכת הרווחה ירושלים סברה כי היא לא "מסתדרת" בבית הספר, ותיאור לקיחה בכפייה של הבן הרביעי התינוק מידי אמו בעוד היא מניקה אותו ללא סיבה ברורה.

משפחת חביבי חיו חיים רגילים עד שרשויות הרווחה קרו בדרכם והחליטו "לטפל" בהם בכפייה, ע"פ ערמת ה"תיאוריות" הסוציאליות. רשויות הרווחה נטפלו למשפחת חביבי למשך שנים וזרו הרס וחורבן.

קישורים:

יום חמישי, 21 באוקטובר 2010

אגף הרווחה לוד - "רמת שירות שואפת לאפס"

מתוך הכתבה נשות לוד נגד גל הרציחות: "הדם הערבי שולי" , יעל ברנובסקי ובועז פיילר , אוקטובר 2010

תושבי לוד מטילים חלק מהאחריות למצב (רצח נשים בלוד) על העיריה, ובייחוד מחלקת הרווחה, שמתקשה לתפקד ולטפל כראוי בליקויים הרבים. באחרונה אף הועברו תלונות ללשכתו של שר הרווחה על מנהל המחלקה רון גלבוע. גלבוע היה מועמד לפיטורים עוד לפני חודשים, בין היתר בעקבות דו"ח ביקורת חריף שנכתב על התנהלותו, אך עדיין נמצא בתפקידו.

לדברי יו"ר עמותת "סינגור קהילתי" בלוד, סיגלית גבעון פדידה, ארגונה נאלץ לתפוס את מקום העירייה ולענות על צורכי התושבים. "אנחנו מטפלים בכמה מאות פניות בחודש ויש לא מעט פניות בנושא האלימות נגד נשים. הן חוששות להתלונן וגם כשמגיעות למצב של תלונה, לא מקבלות מענה במחלקת הרווחה של העיר, שרמת השירות שלה שואפת לאפס. גם לנו קשה לעבוד מול מחלקת הרווחה, כי יש תחלופה של העובדות ועומס של מאות תיקים על כל אחד", הוסיפה.

אגף הרווחה בלוד. "רמת שירות שואפת לאפס" (צילום: אבי מועלם)
אגף הרווחה בלוד - רמת שירות שואפת לאפס
פדידה מספרת כי בשכונת רמת אשכול למשל, בה 70 אחוז מהתושבים הם ערבים, עובדים סוציאלים מסרבים לעשות ביקורי בית בטענה שזה מסוכן. "לא הרבה נשים חושפות את בעיות האלימות כשאין מענה שמותאם תרבותית, בין היתר בגלל חשש רב", היא מסבירה. "יש מצוקה קשה של נערות, מגיל צעיר מאוד הן סובלות מאלימות ולא נמצאות במסגרת, ואין שום סיוע, אין תוכניות אינטנסיביות. זו אוכלוסיה הכי מוחלשת ובלי טיפול מתאים ותקצוב, שום דבר לא ישתנה".

גם ילדיהן של נשים ערביות שנרצחות על רקע כבוד המשפחה אינם זוכים לטיפול מתאים מצד שירותי הרווחה, בעיקר לנוכח המחסור בעובדות סוציאליות דוברות ערבית. "אין מספיק צוותים המוכשרים לכך", מגלה אמיל סמעאן ,יו"ר מנהלי רווחה בקרב אוכלוסיה הערבית. "אם יש עובד סוציאלי שמכיר את המנטאליות, הוא יכול לעזור באמת. אני גם רוצה לפנות למקבלי ההחלטות ולבקש מהם לגבש תוכניות שיעודדו יותר צעירים בחברה הערבית ללמוד עבודה סוציאלית".

עיריית לוד ציינה בתגובתה כי במינהל הרווחה מועסקים שלושה עובדים סוציאליים מהמגזר הערבי, כולם דוברי ערבית. "מינהל הרווחה מטפל בכל תושב בעיר לפי סדר קדימות מקצועי, ואין זה משנה אם הוא יהודי או ערבי. על אף שכ-30 אחוז מהמטופלים הם מהמגזר הערבי, מרביתם דוברי עברית כך שאין בעיות שפה", הובהר מהעירייה. "השירות באגף מקצועי וכל תוספת תקציב ממשרדי הממשלה הרלוונטיים בוודאי תסייע במתן שירות טוב ומקיף יותר".

ממשרד הרווחה נמסר כי נוכח הליקויים שנמצאו בתפקוד מחלקת הרווחה בעיר לוד, יזם המשרד דיון מיוחד בראשות המנכ"ל, נחום איצקוביץ, ובהשתתפות ראש הוועדה הקרואה של העיר לוד, אילן הררי, בו הוחלט על שורה של שינויים מבניים, בהם החלפת מנהל המחלקה. במשרד ציינו כי פרסמו מכרז כדין בנושא זה והם פועלים עם העירייה להשלמת המהלך בקרוב, וכי בכוונתם להשקיע בעיר משאבים נוספים.

קישורים:

יום שלישי, 19 באוקטובר 2010

משרד הרווחה - מדיניות הפקרת נשים מוכות

אוקטובר 2010 - ערוץ 2 - הממשלה כושלת במניעת אלימות נגד נשים -- כך לפי דוח שמתפרסם היום ומצביע על מחדלים רבים. לעשרות אלפים נשים במגזר החרדי יש רק מקלט אחד שמוכן לשמוע - ולהגן.

המקלטים לנשים מוכות מופעלים ע"י עמותות המקבלות תקציב ממשרד הרווחה ומתרומות. כאשר התרומות לא מספיקות, נשים רבות נותרות ללא מענה.


.
קישורים:

יום שני, 18 באוקטובר 2010

כישלון מדיניות הרווחה בקהילה - מבקר המדינה: כשלים בהתמודדות עיריית נתניה במלחמה בנגע הסמים והאלכוהול בקרב בני הנוער

הכתבה דו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות לשנת 2009 - כשלים בהתמודדות עיריית נתניה במלחמה בנגע הסמים והאלכוהול בקרב בני הנוער , כתבי קול השרון 13.10.2010

מנתוני דו"ח המבקר עולה, כי עיריית נתניה לא הפעילה בתקופה בה בוצעה הבדיקה את התוכנית בבתי הספר הממלכתיים-דתיים ולא יזמה פעילות מניעה בקרב הורים. עוד עולה מדו"ח המבקר, כי בשנת הלימודים התשס"ט, בערים נתניה ואשדוד, טיפלו הגורמים השונים בתחום בני נוער בסיכון ב-5000 בני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיבים- ואולם רק 25 מהם הופנו ליחידת טיפול המתמחה בנוער המשתמש בחומרים פסיכואטקיביים (גז מזגנים ועוד)

השימוש לרעה בסמים ובאלכוהול (להלן גם - חומרים פסיכואקטיביים) הוא נגע מתפשט הפוגע בחברה הישראלית על כל רבדיה. יש המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים באקראי, ויש המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים דרך קבע, מתמכרים להם ומפתחים תלות גופנית או נפשית בהם (להלן - מכורים).

בשנת 2005 היה מספר המשתמשים בסמים והמכורים להם כ-333,000. כמחצית מבני הנוער וכשני שלישים מהמבוגרים שתו משקאות אלכוהוליים שלא לקיום דינים דתיים, ושיעור המשתמשים בסמים בקרב בני נוער היה גדול משיעורם בקרב מבוגרים. שימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער הוא אחת הסיבות לנשירה ממסגרות חינוכיות, למעורבות בפעילות עבריינית, לפגיעה בקשרים חברתיים וליצירת משברים חברתיים.

בשנת 2009 בדק משרד מבקר המדינה את נושא מאבק הרשויות בנגעי הסמים והאלכוהול. הביקורת נעשתה בעיריות אשדוד, באקה-ג'ת, נתניה וקריית אונו. בדיקות השלמה נעשו ברשות הלאומית למלחמה בסמים (להלן - הרשות למלחמה בסמים), במשרד הרווחה והשרותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה), במשרד החינוך, במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת), במשרד לביטחון הפנים, במשטרת ישראל, במשרד לקליטת עלייה, במשרד הבריאות, במשרד הפנים ובמרכז השלטון המקומי בישראל. חלק מהנתונים עודכנו לראשית שנת 2010.

בשל השיעור הגבוה של משתמשים בחומרים פסיכואקטיביים החליטה הממשלה, באוגוסט 2005, להקים צוות בין-משרדי שיגבש תכניות אופרטיביות בתחום המניעה והטיפול בנגעי הסמים והאלכוהול והשלכותיו כמרכיב במאבק באלימות בחברה הישראלית. בספטמבר 2005 הציג הצוות הבין-משרדי את המלצותיו בפני ועדת השרים למאבק באלימות. נמצא כי הממשלה לא קיימה דיון ממשי לצורך קבלת

החלטה בדבר הקצאת המשאבים ויישום ההמלצות, וההמלצות לא יושמו עד למועד הביקורת (בתחילת 2009).

הרשות למלחמה בסמים קבעה כי לצורך גיבוש תכנית עבודה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול יש לאסוף נתונים על אוכלוסיות המשתמשים בהם בתחום הרשות המקומית. נמצא כי עיריות נתניה ובאקה-ג'ת לא פעלו לאיסוף נתונים על מגמות שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ביישוביהן.

באשדוד ובקריית אונו הופץ שאלון לתלמידי בתי ספר על-יסודיים, ובו מידע מפורט על השימוש בחומרים פסיכואקטיביים, וממצאיו אמורים להיות "בסיס לקבלת החלטות עירוניות".

נמצא כי בכל אחת משתי העיריות לא הוצגו ממצאי השאלון בפני הוועדה למאבק בסמים שמועצת העירייה בחרה ולא דנו בהם כדי לגבש מדיניות עירונית שעניינה המאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. בעיריית אשדוד לא הוצגו ממצאי השאלון גם בפני כל פורום אחר ואף לא הובאו לידיעתם של גורמי הרווחה והחינוך בעיר.

למעלה ממחצית האוכלוסייה במדינת ישראל - בני נוער ומבוגרים כאחד - שותה משקאות אלכוהוליים, בהם כ-50,000 המכורים לאלכוהול. גם בקרב תלמידים, בגילים 11-12, יש השותים משקאות אלכוהוליים בכמות גדולה ובתדירות גבוהה.

בהחלטת הממשלה מיוני 2006, בנושא תופעת האלימות בחברה הישראלית, הנחה ראש הממשלה דאז מר אריאל שרון "להעביר מיד את הטיפול במשקאות חריפים משכרים לרשות למלחמה בסמים". נמצא כי עד מועד סיום הביקורת (בסוף 2009) לא נעשתה כל פעולה חקיקתית, ארגונית או תקציבית ליישום ההנחיה. בקשות הרשות למלחמה בסמים מאז ספטמבר 2005 להקצות תקציב מיוחד למאבק בנגע האלכוהול לא נענו, ועד מועד סיום הביקורת היא לא קיבלה כל הקצאה כספית לתחום זה.

עוד נמצא כי עד מועד הביקורת (בתחילת 2009) לא גיבשה הרשות למלחמה בסמים תכנית מניעה לשימוש באלכוהול. רק בתכנית העבודה של הרשות למלחמה בסמים לשנת 2009 בתחום ההסברה הוגדר היעד - "בניית אסטרטגיה ותוכנית הסברה בתחום האלכוהול והפעלתה".

הנתונים על השימוש הרחב שבני נוער עושים בחומרים נדיפים (חומרים בשימוש ביתי ששאיפת אדיהם גורמת לשיכרון חושים ולהזיות) והמידע על הסכנות הנובעות משימוש זה העלו ברשות למלחמה בסמים ובמשרד החינוך את הצורך המיידי להפעיל תכניות מניעה. נמצא כי רק בשנת 2008, כשבע שנים לאחר שפורסמו הנתונים המחקריים בדבר השימוש הנרחב בחומרים נדיפים וכשלוש שנים לאחר שנתוני מחקר הרשות למלחמה בסמים משנת 2005 העלו כי מספר בני הנוער המשתמשים בחומרים הללו הוכפל, גיבשו משרד החינוך והרשות למלחמה בסמים תכנית למניעת שימוש בחומרים נדיפים. נכון למועד סיום הביקורת לא היה במשרד החינוך מידע כלשהו על יישום התכנית בבתי הספר.

בחינת מידת יישום התכנית, בשנת הלימודים התשס"ט (ספטמבר 2008 - אוגוסט 2009) בארבע העיריות שנבדקו, העלתה כי בשלוש מהן תכנית המניעה לא הופעלה - באשדוד, למעט בשתי כיתות בשניים מבתי הספר העל-יסודיים, בבאקה-ג'ת ובקריית אונו. בעיריית נתניה התכנית לא הופעלה בבתי הספר העל-יסודיים השייכים למגזר הממלכתי-דתי.

ברשויות המקומיות, שהצטרפו לפרויקט הקהילתי למניעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים שמנהלת הרשות למלחמה בסמים, פועל מתאם יישובי (להלן - המתאם) שתפקידו ליזום ולרכז את פעולות הפרויקט ביישוב. נמצא כי בכ-200 רשויות מקומיות, מבין כ-250 הרשויות הקיימות, לא מונה מתאם.

משרד החינוך החליט לתקצב ממונה על תחום מניעת השימוש בסמים, בטבק ובאלכוהול (להלן - מב"ס) בבתי הספר העל-יסודיים שמספר תלמידיהם עולה על 100. בבתי ספר קטנים כלל לא מונה אחראי לפעילות המניעה. נמצא כי בכ-570 מבין 1,460 בתי הספר העל-יסודיים לא מונה מב"ס, ומציאות כזאת יש בה כדי לפגוע בפעילות המניעה בכשליש מבתי הספר העל-יסודיים.

משנת הלימודים התשס"ח (ספטמבר 2007 - אוגוסט 2008) נערך משרד החינוך להפעלת "כישורי חיים" - תכנית כוללנית למניעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים - במערכת החינוך כולה. נמצא כי ברוב בתי הספר לא יושמה ההחלטה להפעיל את התכנית. עד לתחילת שנת הלימודים התש"ע (ספטמבר 2009 - אוגוסט 2010), שנתיים לאחר שהוחל ביישומה, היא הופעלה בכמחצית מבתי הספר היסודיים ורק בכשליש מחטיבות הביניים. בבתי הספר הממלכתיים-דתיים והממלכתיים-ערביים היא כלל לא הופעלה.

משרד החינוך לא השכיל ללמוד את הצורך ברגישות התרבותית הראויה בעת גיבוש התכנית, ומפקחי בתי הספר הממלכתיים-דתיים סירבו להפעילה, כמו גם מנהלי בתי הספר הממלכתיים-הערביים, מפני שכמה מתכניה לא תאמו את תפיסות העולם של מערכות חינוך אלה. רק בשנת הלימודים התש"ע הוכנה תכנית מתאימה למגזרים אלה.

מוסדות החינוך במגזר החרדי סירבו כל השנים לשתף פעולה בתחום פעילות המניעה בקרב תלמידיהם ולא מתקיימת בהם פעילות כזאת. באשדוד ובנתניה למדו במוסדות החינוך של המגזר החרדי בשנת הלימודים התשס"ט כ-14,600 וכ-4,200 תלמידים, בהתאמה, והם היוו כ-35% וכ-13%, בהתאמה, מכלל התלמידים בערים הללו. נמצא כי במוסדות חינוך אלה לא נעשתה כל פעילות למניעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים.

משרד החינוך מייחס חשיבות רבה ביותר למעורבות הורים ולשיתופם בפעילות החינוכית במאבק בנגעי הסמים והאלכוהול ורואה בכך יסוד הכרחי ומשמעותי בתהליך המניעה. נמצא כי משרד החינוך לא פרסם הנחיות בכתב בנוגע להיקף הרצוי של פעילות מניעה בשיתוף הורים ולתכניה, לא הפנה לחומרי רקע וגם לא קיים הדרכות בנושא.

שתיים מהעיריות שנבדקו, באקה-ג'ת ונתניה, לא יזמו כל פעילות מניעה בקרב הורים. פעילות מניעה בשיתוף הורים בהיקף שעות מוגבל, שלא עלה על שעתיים בשנה, התקיימה בתשס"ט ב-5 מ-11 בתי הספר העירוניים העל-יסודיים שבאשדוד. פעילות דומה התקיימה בבתי הספר בקריית אונו.

בשנת הלימודים התשס"ח פעלו בפיקוח משרד התמ"ת כ-70 בתי ספר תעשייתיים ובפיקוח משרד החינוך 10 מרכזי חינוך טכנולוגי (להלן - מח"טים). בשנת הלימודים התשס"ט למדו בבתי הספר התעשייתיים ובמח"טים, השייכים לכמה רשתות חינוך, כ-15,500 תלמידים שלרובם קשיים התנהגותיים ותפקודיים.

תכניות מניעה בבתי הספר התעשייתיים הופעלו בידי גופים פרטיים למיניהם העוסקים בטיפול או במניעה. נמצא כי משרד התמ"ת לא קבע קריטריונים לבחירתם של גופים אלה ולהכשרה הנדרשת מעובדיהם. הוא גם לא קיבל כל מידע על אופן הכשרתם של העובדים בתחום המניעה ועל התפיסה המקצועית שהנחתה כל אחד ואחד מהם בעבודתו.
עוד נמצא כי בכל אחד מבתי הספר האלה פעלו בעת ובעונה אחת כמה גופים כאלה, וכל אחד מהם הפעיל תכנית במשך שעה או שעתיים בשנה, בלי שיהיה אפשר להקפיד על רצף לימודי וחינוכי הנדרש בכל תכנית.

פעילות מניעה בשמונה מהמח"טים נעשתה בהיקפים שונים, לרוב באמצעות צוות בית הספר. נמצא כי משרד החינוך לא בחן את פעילויות המניעה שנעשו במח"טים ולא פיקח על תכניהן ועל כישורי מבצעיהן. שניים מהמח"טים כלל לא ביצעו פעילות מניעה.


יחידות קידום נוער שבמשרד החינוך מטפלות בבני נוער המנותקים ממסגרות חינוך. נמצא כי ברוב יחידות קידום נוער לא נעשית פעילות ממוקדת ורציפה בתחום מניעת השימוש בסמים, והשירות לקידום נוער כלל לא עוסק בפעילות הסברה ובייעוץ בתחום השימוש באלכוהול.

משנת 2006 הופעלה בהיקף קטן "תכנית התערבות רגישת תרבות למניעת השימוש לרעה באלכוהול ובסמים לבני נוער יוצאי אתיופיה ולהוריהם". בשנת 2008 הופעלה התכנית בקרב כ-450 בני נוער יוצאי אתיופיה בלבד. תכנית דומה לבני נוער יוצאי ארצות חבר העמים הופעלה לראשונה בשנת 2008 ב-7 יישובים והשתתפו בה כ-120 בני נוער והוריהם. בשנת 2009 צומצם היקף התכניות בשתי האוכלוסיות.

נמצא כי הפער בין היקף המשתתפים בתכניות המניעה לבני נוער עולים להיקף אוכלוסיית בני נוער עולים הנזקקים למענה במסגרת תכניות מניעה הוא חסר כל פרופורציה.

במרס 2007 המליץ צוות בין-משרדי לתכנן ערכת הדרכה למורים המפעילים תכניות מניעה בכיתות שלומדים בהן תלמידים עולים ולהכשיר מנחים שינחו וילוו מורים, קבוצות הורים ועובדי נוער בקהילה. נמצא כי רק בדצמבר 2009, כשנתיים וחצי לאחר שההמלצה ניתנה, הוכנה הערכה, ובפברואר 2010 החלו בהפצתה. עד מועד סיום הביקורת לא הוכשרו מנחים להורים ולעובדי נוער.

משרד הרווחה לא פעל לאיסוף הנתונים על נפגעי הסמים - בני נוער ומבוגרים כאחד - המטופלים בידי הרשויות המקומיות ולא דאג ליצירת מאגר מידע על המטופלים. לכן, גם משרד הרווחה וגם הרשות למלחמה בסמים חסרו מקור מידע חיוני לקביעת מדיניותם. למשרד הרווחה אף חסרו נתונים סטטיסטיים מרוכזים על מטופליו בתחום החומרים הפסיכואקטיביים.

עובדים סוציאליים טיפלו בבני נוער נפגעי סמים ואלכוהול תקופות ארוכות בלי שהוכשרו לכך, בניגוד לדין ולהוראות משרד הרווחה, ובלי ליווי צמוד של מדריך מוסמך בתחום.

בכ-200 מכ-250 הרשויות המקומיות לא פעלו יחידות לטיפול בבני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים, ומשרד הרווחה לא הנחה את לשכות הרווחה ברשויות הללו כיצד עליהן להגיש שירותי טיפול פסיכו-סוציאלי לבני נוער נפגעי סמים ואלכוהול שבתחומן. בעיריית באקה-ג'ת לא היה כל שירות לטיפול בבני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים.

כשליש מהיחידות לטיפול במשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים - בני נוער ומבוגרים - רובן בלשכות הרווחה, פעלו בלי רישיון בניגוד להוראות החוק.

מנהלי מחלקות הרווחה בארבע הערים שנבדקו לא גיבשו דרכי פעולה לאיתור בני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים ולא הסתייעו במאגרי המידע על בני נוער בסיכון שעמדו לרשותם בעיריותיהם. יוצא אפוא שלא הם ולא המחלקות שבראשן עמדו פעלו לאיתור בני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים וזקוקים לטיפול.

הרשויות המקומיות מפעילות כל מיני גורמים לטיפול בבני נוער בסיכון. בשנת הלימודים התשס"ט טיפלו גורמים אלה, רק באשדוד ובנתניה, בכ-5,000 בני נוער. נמצא כי רק 25 מבני הנוער הללו הופנו בידי הגורמים שטיפלו בהם ליחידת טיפול בבני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים.

ב-3 מ-4 העיריות שנבדקו (אשדוד, נתניה וקריית אונו) והופעל בהן שירות לטיפול בבני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים למדו בשנת הלימודים התשס"ט בבתי הספר העל-יסודיים כ-30,000 תלמידים. ממצאי מחקר 2005 מלמדים על אלפי תלמידים באותן ערים, שהשתמשו בחומרים פסיכואקטיביים בתדירות גבוהה, וזאת בנוסף לתלמידים המנותקים ממסגרות חינוך, שהשתמשו בחומרים אלה. באותה שנה טופלו בשלוש הערים רק כ-330 בני נוער משתמשים, כשני שליש מהם באשדוד.

בתחומי שלוש מהעיריות שנבדקו (אשדוד, נתניה וקריית אונו) פעלו כ-800 בתי עסק (לא כולל מרכולים) שמכרו משקאות אלכוהוליים וכ-390 מהם פעלו ללא רישיון עסק.

סיכום והמלצות
נתוני מחקרים ונתוני המשטרה מלמדים על שימוש נרחב בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער ומבוגרים. הנתונים והמידע על הנזקים החמורים שעלולים להיגרם משימוש בחומרים אלה מחייבים את הרשות למלחמה בסמים ואת משרד החינוך להיערך במהירות להרחבת פעילות המניעה בתחום זה.

על משרד הרווחה לפעול ללא דיחוי להקמת מאגר נתונים על מטופלים בתחומי נזקקות שונים, לרבות תחום הטיפול בנפגעי סמים ואלכוהול. על הרשות למלחמה בסמים לקבל ממשרד הבריאות וממשרד הרווחה את כל הנתונים המצויים בידם

ולהקים ללא דיחוי נוסף מאגר נתונים ארצי על מטופלים במסגרות הטיפול למיניהן ולבסס עליו את מדיניות הטיפול בתחום זה.

ליישום יעיל של הפעילות למניעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער ראוי לפעול בכמה מישורים כדלהלן: על הרשות למלחמה בסמים לשקול את האפשרות למנות מתאם יישובי למניעה קהילתית ברשויות מקומיות שזוהו כ"נזקקות" בלי לבקש את השתתפותן במימון העסקתו ופעילותו; עליה לבחון דרכים להרחבת תכניות המניעה באוכלוסיות העולים משום שהפער בין היקף האוכלוסייה הנזקקת לה ובין המענה הניתן כיום במסגרת תכנית המניעה הוא חסר כל פרופורציה. על משרד החינוך לדאוג לקביעת אחראי לפעילות המניעה בתחום החומרים הפסיכואקטיביים באותם בתי ספר החסרים בעל תפקיד שכזה, ובד בבד לפעול לאלתר להפעלת התכנית "כישורי חיים" בכל בתי הספר, כפי שתכנן לעשות; עליו גם להיערך ללא דיחוי לפעילות מניעה בהיקף רחב בקרב מטופלי "קידום נוער"; על הרשות למלחמה בסמים ומשרד החינוך לפעול ליצירת דרכי הידברות עם מוסדות החינוך החרדי כדי לשלב אותם בפעילות המניעה.

לנוכח החשיבות הרבה שיש למעורבות הורים בפעילות המניעה, על הרשות למלחמה בסמים ומשרד החינוך לפתח מודל להדרכת הורים בסדנאות בית-ספריות ולהנחות את מנהלי בתי הספר לקיים פעילות מניעה כדי שההורים יהיו שותפים לה.

על הרשות למלחמה בסמים, משרד התמ"ת ומשרד החינוך לתת דעתם על אופן ביצוע פעילות המניעה בבתי הספר התעשייתיים ובמח"טים ולקבוע אילו גופים יוכשרו ויוסמכו לביצוע עבודה חינוכית זו.

על משרד הרווחה לבחון דרכים שיאפשרו לכל הרשויות המקומיות לאתר בני נוער נפגעי סמים ואלכוהול בתחומן ולהעניק להם את הטיפול הנדרש. בד בבד על העיריות להגביר את פעולות האיתור ולהרחיב את מעגל המטופלים מקרב בני הנוער ולהיעזר לשם כך גם במאגרי המידע שבעיריות.

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריות כי מעבר לחובתן לאכוף על בעל עסק לפעול על פי דין, עליהן לאחוז בכל כלי המצוי בידיהן כדי להילחם בנגע האלכוהול ולפעול לסגירת בתי עסק המוכרים משקאות אלכוהוליים לקטינים.

קישורים:
  • אימת עיריית נתניה - צו הריסה מיידי למשפחות מעוטות יכולת - ערוץ 1 - אוגוסט 2010 - סיפור קפקאי, סיפורן האישי של עשרות משפחות בנתניה בראשותה של העובדת הסוציאלית מרים פיירברג איכר. עשרות משפחות מעוטות יכולת מבניין אחד בנתניה צריכות למצוא לעצמן בית אחר תוך שבוע. עיריית נתניה קבעה כי אין מנוס מלהרוס את הבניין. בבניין גרים משפחות ברוכות ילדים, קשישים, ואדם חולה המחובר למכונת חמצן. "או שאני אשאר, או שמישהו יקח אותי", אמר החולה המחובר למכונת החמצן...

השוחד: תחלואי הפסיכיאטריה - חשד: הפסיכיאטר הבכיר ד"ר לאוניד אומנסקי במשרד הבריאות סידר הטבות לחרדים במיליונים

הכתבה חשד: פסיכיאטר סידר הטבות לחרדים במיליונים , 18.10.2010 , ynet , אלי סניור

הפסיכיאטר הבכיר ד"ר לאוניד אומנסקי מירושלים חשוד כי נהג להגיש תביעות נכות בעזרת אישורים פסיכיאטריים מזוייפים. בית המשפט האריך את מעצרו. כתוצאה ממתן האישורים קיבלו החרדים גימלה מהביטוח הלאומי. הפרשה החלה לפני שבוע - אז נעצר "מאכער" חרדי. מעצרו של הפסיכיאטר הוארך ב-4 ימים


פסיכיאטר בכיר חשוד כי העניק אישורים מזויפים לתלמידי ישיבות, שסייעו להם להונות את הביטוח הלאומי במיליונים: ל-ynet נודע כי על-פי החשד, פסיכיאטר בכיר במשרד הבריאות העניק תעודות רפואיות, באמצעותן הוצאו במרמה מיליונים שקלים מהביטוח הלאומי. חלק "מהמטופלים" הם תלמידי ישיבות, שקיבלו הכנסה חודשית. היום (ב') האריך בית המשפט השלום בראשון-לציון את מעצרו בארבעה ימים.

מדובר בהמשכה של פרשה שהתפוצצה בשבוע שעבר על-ידי חוקרי היחידה הכלכלית, בה נעצר "מאכער" חרדי - שדאג להביא את הלקוחות לאותו פסיכיאטר. על פי החשד, האיש הגיש עבור אנשים אחרים עשרות תביעות כוזבות בגין נכות כללית וליקויים פסיכיאטריים.

צוות החקירה ביחידה הכלכלית, בראשותה של רב-פקד לימור חקק, עקב בחודשים האחרונים אחר החשודים - לאחר שהתקבל מידע כי תלמידי ישיבות מקבלים גימלה חודשית מהמדינה, בשל בעיות נפשיות לכאורה.

על-פי החשד הפסיכיאטר העניק לפונים אליו מסמכים, ובהם חוות דעת רפואית המצביעה את בעיות נפשיות. במשטרה חושדים כי הפסיכיאטר ידע כי המסמכים ישמשו להונאת הביטוח הלאומי וכי בתמורה לחוות דעת אלה הוא קיבל תגמול מה"מאעכר" בדרכים שונות. הפסיכיאטר חשוד בעבירות של קבלת דבר במרמה, קשירת קשר לביצוע פשע וזיוף בנסיבות מחמירות.

קישורים:

יום רביעי, 13 באוקטובר 2010

הספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס

בשם טובת הילדאוגוסט 2010 - ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ - פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ

בספרה "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מתארת מילי מאסס את השתלשלותם של דיונים משפטיים בבקשת המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ, מאחר שלטענת מערכת האימוץ הוריהם לא מסוגלים לגדלם. במוקד תיאור ההליכים המשפטיים מוצב עימות בין שתי תפיסות מוסר: האחת רואה בקשר הטבעי שבין הילד להוריו זכות של ההורים, אולם כשבמעשיהם או במחדליהם הם מקפחים אותה עומדת לילד זכות למשפחה חלופית; התפיסה האחרת רואה בזיקתו של הילד להוריו-מולידיו קשר ייחודי שאינו ניתן להמרה, ולפיכך, נושאת היעלמות הוריו מחייו משמעות של אובדן.

במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך. כשמונתה מילי מאסס על ידי בית המשפט לשמש עדה מומחית, כדי להעריך את יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, היא נחשפה לתגובותיהם של הילדים שהעידו על הסבל שגרם להם ניתוקם מהוריהם ועל הדרכים שבהן ניסו להתמודד מול איום האובדן. בד בבד נחשפו גם מקרים של העלמת עדויות אלה והכחשתן על ידי מערכת האימוץ. וכך, עוד בטרם נעלמו ההורים מחיי הילדים, נאלמה עדותם.

העוול הגלום באי מניעת האובדן והפגיעה הקשה שבהשתקתו מוצגים בספר זה בארבעה סיפורים מרכזיים אשר בהם משולב דיון בסוגיות יסוד, כגון: הדרכים להערכת יכולתם של הורים לגדל את ילדם, שאלת ההשתייכות וההמשכיות בחייו של הילד, משמעות המונח "טובת הילד" הלכה למעשה ובחינת תפיסת התפקיד של פקידות האימוץ. סיפורים אלה הותרו לפרסום לאחר הליך משפטי ממושך, המתואר גם הוא בספר, תוך כדי דיון בהבחנה בין סודיות לבין צנעת הפרט.

ד"ר מילי מאסס היא עובדת סוציאלית; תחום עיסוקה והתמחותה הוא רווחת הילד מההיבטים התיאורטיים, הקליניים והמשפטיים. במשך שנים רבות לימדה בבית הספר ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית.


ערב עיון במרכז הבינתחומי הרצליה על ספרה של מאסס - נובמבר 2010

ערב עיון שנערך במרכז הבינתחומי הרצליה לכבוד פרסום ספרה של ד"ר מילי מאסס בנושא "טובת הילד – אבדן וסבל בתהליכי האימוץ". את הפאנל פתחה ד"ר רות זפרן, מרצה במרכז הבינתחומי "ספרה של ד"ר מאסס אינו בעל משמעות אקדמית בלבד, אלא בעל משמעות ציבורית", ציינה זפרן, "הסיפורים המוצגים בו מקוממים את הלב ודוקרים את העין, אך אי אפשר לטעון כי העובדים בתחום נוהגים בחוסר תום לב". ד"ר זפרן סיכמה את דבריה בדרישה לשינוי ובחינה מחדש של הליכי האימוץ בארץ. "נדרשות רוחות של שינוי, והן כבר נושבות בקרב הנוגעים בדבר".

"המשפחות המוצגות בספרה של ד"ר מאסס", פתחה ד"ר רבקה וייל, מבית ספר רדזינר למשפטים, את דבריה, "הן משפחות שנוח לכולנו לעבור לידן ואפילו לא להעיף מבט. אלה הן משפחות שהפשע נוגע בהן, משפחות בהן ההורה אינו מסכן את הילד בעצם נוכחותו, אלא בהיעדרותו". ד"ר וייל התייחסה לחוק הנמצא בבסיס המחלוקת – חוק אימוץ ילדים. "אני רוצה לדבר על הזכויות החוקתיות דווקא של ההורים– היום זה כבר לא אופנתי לדבר על זכויות ההורים. היום לילד, ורק לילד, יש זכות לקשר עם הוריו. אולי הגזמנו קצת. בכך שאנו מחלישים את זכויותיהם של ההורים אנחנו לא בהכרח מעצימים את זכויות הילד. אנחנו רק מגבירים את כוחה של המדינה בהגנה על ילדים ובפיקוח על טיפולם". ד"ר וייל המשיכה וציינה את הפגיעה בזכויות ההורים כתוצאה מהליכי אימוץ כפוי. "אפילו כבודם של ההורים נפגע בהליכים הללו – אדם שנלקח ממנו ילדו ללא הסכמתו, יחוש מושפל, וכבודו יירמס על ידי המדינה. מול ההורה הטבעי עומד מנגנון משומן עם ידע, מומחיות, כסף וזמן למאבק". האוכלוסיות הנמצאות בסכנה אמיתית לפגיעה, ציינה וייל, הן האוכלוסיות החלשות – כמו תמיד. "זכויות הורים אינן מוחלטות – על המדינה להתערב רק לתכלית ראויה שמתאימה למדינה יהודית ודמוקרטית, אבל אנחנו צריכים להיזהר לא לעשות שימוש בתהליכי אימוץ כפוי לתכליות זרות. הילד אינו אמצעי- הוא תכלית, ואסור להשתמש בו כדי להעניש את ההורה. המדינה נוצרה כדי לשרת את האדם ומשפחתו, ולא להיפך", ציינה וייל. ד"ר וייל תקפה את השירות למען הילד, וטענה כי הארגון נוהג בניגוד אינטרסים חמור, תוך התעלמות מוחלטת מזכויותיהם של ההורים הביולוגיים.

קישורים:
בשם טובת הילד - מילי מאסס
In the Best Interests of the Child: Suffering and Loss in the Adoption Proceedings - Mili Mass

עדויות על התעללות קשה במוסדות משרד הרווחה בחוסים חסרי ישע - משרד הרווחה מטייח

יצחק הרצוג מקטרג והחוסים ימשיכו לסבולאוקטובר 2010 - חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ביקרה במעון חוסים, הזדעזעה מהתנאים. במסגרת שאילתות דחופות במליאת הכנסת השוותה חה"כ לוי מעון חוסים לגטאות. מפקחים כותבים דוחות אך לקחים לא מיושמים, המוסדות מצרים צעדיהן של המשפחות.

חה"כ לוי הגישה שאילתה:
בשנים האחרונות נחשפו בתקשורת לא מעט מקרי התעללות. לאחרונה משרד הרווחה הנחה את המוסדות בארץ להגביל כניסה של פעילי זכויות אדם. ברצוני לשאול: 1. מדוע יצאה הוראה זו? 2. האם נועדה להסתיר משהו?
.

.
שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג תרץ הגבלת כניסת פעילי זכויות אדם למוסדות הרווחה: "בעקבות כמה מקרים שאירעו בעת האחרונה ונבעו מכניסה לא מקצועית, שפגעה קשות בפרטיות הדיירים ובמצבם הנפשי, הנחה המשרד את מנהלי המעונות שלא לאפשר כניסת אנשים זרים אל המעון אלא בתיאום מוקדם".

תשובת השר לא מיצתה פיקוח וטיפול במקרי ההתעללות במוסדות וחה"כ לוי הוסיפה:
כאשר נציגים של זכויות אדם נכנסים, שיכולים לראות בעין, ובאמת במשקפיים כאלו מסוננים מה נכון ומה לא נכון, אני לא יכולה שלא לקבל את התחושה שחוץ מזה שאותם מוסדות נמצאים באמת בפריפריה של הפריפריה, במין אזור תעשיה כזה – ואני ביקרתי בכמה מוסדות כאלו – מוחבאים מעין, עכשיו הם גם מוחבאים מעין ביקורתית. אני לא יכולה שלא לעשות את ההשוואה – ויסלחו לי מאוד על ההשוואה הזו – לגטאות. ראיתי שם מקרים לא קלים. חלק מהמקרים שהתפרסמו לאחרונה זה בעקבות אותם ביקורים, ביקורי פתע שהעלו למעלה והציפו את כל אותם – אני לא יודעת אם זה התרשלות, האם זה בזדון או האם זה פשוט פחות לבזבז כספים – אבל יש שם דברים שלא מתנהלים נכון ואותם חוסים לא יכולים לדבר, לא יכולים להגיד.

אני פגשתי כמה מפקחים שלכם, של משרד הרווחה, שאומרים לי: אנחנו כותבים דוחות ושום דבר לא משתנה. אז אני באמת רוצה לשאול: האם אנחנו צריכים לפקח על המפקחים? או לפקח, לראות מה עושים עם אותו דוח של המפקח? כי אם מפקח מדבר, והוא עובד שלכם, ואחר כך הוא בא ומוצא את אותה מציאות – זאת אומרת שמשהו לא נעשה עם הדוח שלו. יכול להיות שהתקשורת היא כלב השמירה של המדינה שלנו וללא אותם עיתונאים או ללא אותם פעילים לזכויות אדם לא נדע מה קורה שם, והמסכנים האלו, לא יהיה להם פה של מי שידבר. שלא לדבר על המשפחות, שהיום מצרים את צעדיהן והן לא יכולות לבקר את הילדים שלהן... אני הייתי במעון ברחובות, ושם אני אהבתי את מה שראיתי. שם ראיתי יחס אישי למטופלים, שם ראיתי מנהלת שלא פחדה להראות ולהסביר מה קורה ואיך מתנהלים, שם היה ריח נעים באף, שם לא הייתה צואה, שם לא היו נכים ומוגבלים אחד על השני, יושבים על איזה מזרן, ואני שואלת: למה זה ככה? כי יש להם פצעי לחץ. זה לא טיפול שמטפלים בפצעי לחץ, תסלחו לי. כאשר חסר כוח-אדם וכאשר קושרים בן-אדם לכיסא כמו במכשיר עינויים שמונה שעות רצוף, זה עינוי".

קישורים:
  • התעללות בחוסים במוסד הסגור אילנית בפרדס חנה - משרד הרווחה מטייח - הכתבה מי יסגור את המוסד הסגור , יואב איתיאל , מגזין המושבות , פברואר 2011 - תחקיר מגזין המושבות: ראיון בלעדי עם פז שוורץ, חוקר פרטי שהתחזה לנהג משאית, התקבל לעבודה כמטפל במוסד הסגור "אילנית" בפרדס חנה, הזדעזע, וגם חזר משם, אבל לא לפני שנעצר במשטרת חדרה, נחקר, הועבר ללילה בבית המעצר "קישון, ושוחרר בתנאים מגבילים ממעצר בית המשפט בחדרה. ארגון "בזכות" מתכוון לעתור כנגד המדינה לבג"צ, לסגירת המוסד לאלתר. "אילנית" בתגובה: "חבל שיש מי שמסיק מסקנות נחפזות על סמך ראייה שטחית ולא מקצועית של הדברים ומתוך חוסר הבנה בתחום הטיפול באדם בעל צרכים מיוחדים"...

יום שני, 11 באוקטובר 2010

האם שירותי הרווחה בעיריית ירושלים יטפלו בילדי שכונת סילוואן המיידים אבנים - הוועדה לזכויות הילד

המדיניות המעוותת של רשויות הרווחה בטיפול בילדים ופירוק משפחות

האם לשכת הרווחה בעיריית ירושלים תטפל במשפחות משכונת סילוואן בירושלים, או שמא יעדיפו פקידי הסעד להמשיך לטפל בכפייה ולהוציא ילדים מבתים טובים שומרי חוק וסדר?

האם העו"סים משירותי הרווחה בירושלים יממשו את תיאוריות "טובת הילד" על ילדים משכונת סילוואן או שאולי תיאוריית "טובת הילד" היא אחיזת עיניים שנועדה לשרת אוכלוסיות חזקות ועמותות "חברתיות"?

האם הוועדה לזכויות הילד פועלת למען זכויות ילדים או שמא למען אינטרסים פוליטיים, ומונעת ע"י שיקולים זרים, כגון סחר בילדים לעמותות וארגונים חברתיים?

הכתבה מיידי האבנים מסילואן יוצאו מחזקת הוריהם? חדשות ערוץ 2 , אוקטובר 2010

הוועדה לזכויות הילד של הכנסת התכנסה כדי לדון במקרי האלימות האחרונים בשכונת סילוואן במזרח י-ם. יו"ר הוועדה ח"כ דני דנון כבר בחן דרכים להוציא את הנערים מיידי האבנים מחזקת הוריהם. "קיבלתי דיווחים שמשלמים לילדים האלה כדי לזרוק אבנים", אמר. טיבי ובן ארי התעמתו: "מי שמסכן חיים יש לירות בו", אמר בן ארי
.

.

פתרונות חינוכיים יפתרו את בעיית יידוי האבנים בשכונת סילוואן? ועדת הכנסת לזכויות הילד התכנסה הבוקר לדון ב"מעורבות קטינים ביידוי אבנים בכפר השילוח".

הוועדה בחנה מספר אפשרויות יצירתיות משהו להתמודד עם התופעה האלימה, לאחר שבימים האחרונים הותקפו במקום מספר אזרחים ישראלים. יידוי האבנים בשכונה עלה לכותרות ביום שישי האחרון, כשדוד בארי, יו"ר עמותת "אלעד", תועד מותקף באבנים במכוניתו - ודורס שני נערים.

"אני מתכוון לפנות לפרקליטות על מנת לבחון את הדרך להוציא את הילדים מחזקת הוריהם", אמר לגלי צה"ל יו"ר הוועדה, דני דנון (ליכוד) לפני ישיבת הוועדה. "כבר ביום שישי קיבלתי דיווחים כי משלמים לילדים האלה כדי לזרוק אבנים ואני חושב שצריך להגן עליהם וגם על הרכבים היהודים".

לדיון הוזמנו נציגי המשרד לביטחון פנים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבינוי והשיכון, "עטרת כהנים", עיריית ירושלים, המועצה הלאומית לשלום הילד וגם האגודה לזכויות האזרח בישראל. גם בארי עצמו הוזמן. לגלי צה"ל אמרה נציגת האגודה לזכויות האזרח, עו"ד טלי ניר, כי "בוועדה יושבים חברים שבוחרים להתעלם ממה שקורה במציאות ולכן אנחנו מעדיפים שלא להגיע לדיון".

במהלך הדיון התפתח ויכוח חריף בין ח"כ מיכאל בן ארי לח"כ אחמד טיבי. בן ארי אמר כי "מי שמסכן חיים יש לירות בו" ובתגובה אמר טיבי כי, "יש לשלוח את כל הוועדה לפסיכיאטר, הדיון הוא על כך שילד הועף באוויר ופגעו בו ולא על זה שהוא זרק אבנים, אתם מטורפים".

יו"ר הוועדה דנון אמר במהלך הדיון כי "יש לזמן את הורי הילדים שהשתתפו בתקרית ביום שישי לחקירה מיידית. עלינו לפעול בכל הדרכים להפסקת נוהג השלכת האבנים על ידי ילדים בשכונה".

אתמול: צוות חדשות 2 ומרואיינת הותקפו באבנים

אבן ענקית במושב הקדמי שליד הנהג, ונהגת יושבת ברכב וממררת בבכי - כך נראתה הפעם השנייה בתוך פחות מחצי שעה, בה פגשנו אמש את קרן לוי.

זמן קצר לפני כן ביקשנו ממנה להגיע לסילוואן, למקום בו דרס דוד בארי ביום שישי את שני הנערים הפלסטיניים. מתברר שכמה דקות לאחר הדריסה, הגיעה לשם גם קרן לוי, נרגמה באבנים והגיבה כמו בארי. "נתתי פול גז, הבת שלי ככה סתמה את האוזניים. קפצו עלינו שני מבוגרים על האוטו", סיפרה.

כאשר הסתיים הראיון אתמול, הותקפו לוי וצוות חדשות 2 במטח אבנים וסלעים. הצוות הצליח, חלקית, לצלם את האבנים הנזרקות על לוי בטלפון הנייד. בתוך שניות, הפכה גם מכוניתם של אנשי הצוות למטרה של מיידי האבנים בסילוואן.

לוי הצליחה להיחלץ בעור שיניה. פגשנו אותה לאחר מכן בשער יפו, "השליכו 50 אבנים", סיפרה לנו בקושי רב. לוי נפגעה בידה, בגבה וברגליה, וכאשר רואים את הסלע בתוך מכוניתה, אפשר לומר שיצאה מהתקיפה בנס.

אתמול בארי עצמו נפגש איתנו וסיפר לנו על השתלשלות האירוע, כפי שהעיד במשטרה. לדבריו, שניות לפני האירוע המכונית שנסעה לפניו עצרה בצד, איפשרה לו לעקוף ומיד נסעה אחריו. "ניסיתי לעשות רוורס אבל המכונית בלמה אותי. פחדתי שיוציאו את בני מהמכונית. הייתי חייב לנסוע משם, אמרתי לעצמי, אחרת אשתמש באקדח - וזה יהיה הרבה יותר גרוע", סיפר.

למרות שהצלמים שהיו במקום הם אלה שהפכו את הסיפור לכותרת עולמית, בארי וחבריו מברכים על הצילום. אודי רגונס, דובר עמותת "אלעד" שבארי עומד בראשה, אמר כי "זה הוכיח לעולם שהוא היה בסכנת חיים".

קישורים:

יום ראשון, 10 באוקטובר 2010

"טיפול" בכפייה בענייני משפחת חביבי - שופט הנוער אורי בן דור ופקידת הסעד רות מטות

דו"ח ועדת סלונים נבו (מאי 2009) פרט ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט לענייני משפחה ונוער רואים בתסקיר סוף פסוק.

שיטת העבודה של פקידי הסעד המפורטת
בדו"ח גורמת להטיה, עיוות הצדק, עגמת הנפש נזקים קשים ובלתי הפיכים ועוד ל"מטופל" ע"י פקידי הסעד ובתי משפט לענייני משפחה ונוער. מסקנות הדוח ידועות למשרד הרווחה מזה שנים מוועדות קודמות אולם לא יושמו.

מה ההשלכות והמשמעויות כשבתי משפט לענייני משפחה ונוער מקבלים מאחורי דלתותיהם הסגורות ללא עוררין, המלצות על בסיס עובדתי רעוע, לא בדוק, ומופקר של פקידי הסעד?
האם שיטת עבודה זאת מועילה או גורמת נזקים קשים בלתי הפיכים?
מה חושב האזרח על עובדי מדינה אלו שקרו בדרכו?

מכתבה של אודליה חביבי לשופט הנוער אורי בן דור משיב לשאלות אלו (מתוך אתר הרהורים על משפחה וילדים):

10/05/2006
לכבוד : בית המשפט השלום לנוער בירושלים
עבור : השופט אורי בן דור

הנדון : י' חביבי ת.ז. XXXXXXXX
(בן שנתיים וחצי) תיק בש"א 608/06
בחזקת – תינוק שנשבה

1. זוהי הודעה ובקשה דחופה ובהולה לשחרורו של אחי הקטן י' חביבי אשר נחטף בידי רות מטות פקידת סעד ובאישורו של השופט אורי בן דור שופט בית המשפט לנוער בירושלים.

2. אני החתומה מטה אודליה חביבי אחותו הבכורה של י' אחי ונשמתי היקרה מבקשת מבית המשפט ליתן צו מיידי לשחרורו של אחי י' היקר אשר מוחזק בכפייה ובניגוד לרצונו בידיי רשויות הרווחה תוך קבלת גושפנקא חוקית לכאורה על ידי השופט אורי בן דור שופט בית המשפט לנוער בירושלים.

3. כניצולת שואה ובת למשפחה ניצולת שואה אשר בוצעה כנגדי וכנגד משפחתי על ידי יהודים בארץ ישראל אני מתריעה בפני המכותבים ובפני כל העולם ומניסיון אישי רע ומר אשר חוויתי על בשרי מאז הייתי בת 8 !!!.

4. על בשרי חוויתי חוויה קשה מנשוא כאשר נחטפתי בגיל 8 על ידי פקידת הסעד רות מטות ללא שום סיבה אמיתית וללא צו משפטי חוקי עשרות פעמים. רות מטות ובית המשפט לנוער השופט אורי בן דור הרסו את חיי ורצחו את ילדותי. לא רק זו אלא אף את נעורי ואת תומתי ואת נפשי ונפש כל בני משפחתי.

5. ואליך השופט אורי בן דור אני פונה ומבקשת ממך להעז ולהישיר לי מבט בפעם הראשונה בחיי ואם יש עוז בלבך ולהתעמת עימי על כל השקרים אשר אישית ספגתי ממך בלשכתך המפוארת כאשר הנך מעוות ומסלף את דברי אשר כל אשר ביקשתי ממך כילדה וכקטינה היה השב אותי לחיק הורי ולחיק משפחתי האהובה.

6. חלפו להם 12 שנים כיום אני בוגרת יותר ומנוסה מאוד ולא תמיד מסיבות חיוביות. על בשרי חוויתי שואה אשר כל חיצי הזעם והשנאה שלי מופנים אליך. הרסת אותי הרסת את חיי והרסת את הורי ואחי. דם אחיי ודם הורי ודמם של עשרות מחברי וחברותי למתקני הכליאה של הרווחה וביהמ"ש על ידך וממך אותם אבקש.

7. אותי החזקת בכפייה ובניגודו לרצוני כך עשיתי גם לאחיי. והחמור מכל את אחי הקטן י' אישרת לחטוף והינו בשבי מזה כשלושה חודשים. על לא עוול בכפו ובוודאי שעל לא עוול בכפם של הוריי.

8. אתה אולי תצליח בימים הקרובים להתחמק מאחריות על פשעיך ומעשיך הנלוזים והנפשעים. אך תזכור רק דבר אחד פעוט. חכמים אמרו סוף גנב לתליה. יבוא יומך. את הזיכרונות הקשים שלי מהחוויות המשפילות אותן חוויתי בחיי לא אשכח. גם יהודה וח' לא שוכחים. והאמן לי גם י' לא ישכח. את דמם ונפשם מידך אבקש.

9. בגללך הוכתי, הושפלתי, הופשטתי, הוחזקתי בצינוק פעמים אין ספור, נשפטתי, אנסתם את נשמתי וכגופי והגרוע מכל לא נתתם לי שום אור של תקווה. ובכך אני מאשימה בעיקר את אוטם לבך משמוע וטחות עניך מראות.

10. אני זוכרת את המראות, הקולות, הבכי האין סופי, ההתמוטטויות בלשכתך, התחנונים וההשפלה אותן חוויתי יחד עם הורי ואחי פעמים אין ספור.

11. עכשיו ממש ברגעים אלו בשעות לילה הקטנות כשאתה ישן שנת "ישרים" אני אינני יכולה לישון. שנים רבות שאנני ישנה כלל בלילות. לילות אלו היו מפלטי היחיד במסכת הייסורים אותה עברתי בגינך. אתה וחבריך בביהמ"ש המורם מעם כביכול בצעתם פשעים רבים כנגד עשרות אלפי משפחות בישראל. אני לא אשכח ולא אסלח. עד טיפת דמי האחרונה אספר את מעלליך ומעללי חברך בכל העולם. כיצד עיגנתם עדויות שקר של פקידות סעד כאמת משפטית גם כשהסתכלתי לך בלבן של העניים מטווח אפס היה ניתן לדעת בוודאות כי הנך יודע כי טיעוניהם בשקר וכזב מקורם.

12. את תרבות הכיסתוח והעלמת ראיות ובידוי ראיות ועיגונם כאמת משפטית כאשר הנך יודע שמשקרים והגרוע מכל כאשר הנך יודע שאתה וחבריך השופטים משקרים וכל זאת מבלי להניד עפעף לא אשכח לעולם. זוהי מלחמתי ומלחמת עשרות אלפי משפחות שהחלו להתעורר בשנים האחרונות. אנו קורבנות השואה הגרועה בתולדות האנושות. זוהי שואה של יהודים ביהודים המבדילים דם מדם בהבזק קולמוס של ביהמ"ש כאילו משם תצא תורה תוך ניצול ציני וחמור של אמון הציבור במערכת בית המשפט.

13. כשאני כותבת את מכתבי זה אני יודעת איזה התעללויות סבלתי ב"עזרתכם האדיבה" ומה עובר ממש ברגע זה על אחי י' היקר וח' אשר סובלים בצורה בלתי רגילה וזאת בגללך.

14. יהודה אחי עוד מעט משתחרר מהכלא – כלא הרווחה. אני מאמינה שגם הוא יגיע לרגע אליו הבשלתי לאחרונה וזאת בזכות התעללותכם האחרונה באחי הקטן י'. הפצעים אשר כמעט והגלידו נפצעו מחדש והחלו שוב לדמם. הדם נשפך כיין וללא הפסקה. חבל רק שהנך חוגג שוב על הדם. זוהי איננה עלילת דם. זוהי מציאות עגומה ואמיתית אשר אני אודליה חביבי בת כביכול לעם היהודי שרק לא מזמן לפני ימים ספורים זכר את השואה אשר הייתה לפני כשישים שנה אבל השואה שלי רק החלה לפני 12 שנה ועד כה לא נגמרה.

15. רצחתם את ילדותי ועכשיו רצחתם את ילדותו של אחי הקטן י'. י' היה איתי ועם הורי בילינו יחד, צחקנו יחד, בכינו יחד והכי חשוב הינו למשפחה ובטרם התחלתי להנות ממה שילדיך ידעו וילדי קצינות ה אס.אס פקידות הסעד וכבר נפלה עלינו צרה חדשה. ושוב תחת חתימתך. חתימה שלא אוכל לשכוח לעולם.

16. עם הוריי לו ידעתי מחסור עם הורי ידעתי אהבה עד אשר לפתע פתאום באה רות מטות ופקיד הסעד יצחק יעקב יחד עם עשרות שוטרים דתיים לכאורה בהנחיתו של עופר שומר וחטפו באכזריות את אחי. אחי י' תוך שהוא יונק וניזון מחלב אימי היקרה והיפה.

17. את הרעל בו גורמי הרווחה השונים ניסו להרעילני הקאתי. אני יודעת כמה "רעל" תנסו להאכיל את אחי הקטן י'. זהו רעל המוחזק רק בלשכת הרווחה ובית המשפט למשפחה ולנוער. זהו אותו רעל שנתתם לי ולאחי ולהורי ולעשרות אלפי משפחות בישראל.

18. במשך שנים כלאתם חפים מפשע בבתי כלא ומוסדות לחולי נפש. אמנם כלאתם את גופנו אך לעולם לא את נשמותינו .

19. את הוריי ואחי הכנסתם לבתי סוהר ולבתי משוגעים ורצחתם משפחות שלמות חרף היותנו משפחה חמה ומלוכדת. הרחקתם אותנו זה מה והפרדתם אותנו זה מזה במשך שנים רבות וארוכות כל אחד במקום אחר. אבל אני אודליה חביבי ביתם של חיים וויולט חביבי הילדה הבכורה מתחייבת לגלות ולחשוף את הפשעים שלכם לכל העולם.

20. זוהי חובתי האזרחית, חובתי המוסרית וחובתי כלוחמת לזכויות אדם אשר חוותה בגופה ונשמתה את השואה היהודית.

21. מכאן ומעל דפים אלו אני קוראת לכל באי העולם שחררו את אחי י' ואת שאר אחי ואת כל הילדים האומללים אשר זועקים הצילו יומם וליל החזירו אותנו ואותם לאלתר להורינו ולמשפחותינו.

22. אין זכות בעולם ולא הייתה זכות בעולם לאף אחד וזה כולל גם אתכם השופטים לנתק ולחטוף להכאיב להכות ולהתעלל באחי י' אחי היקר לא מהוריי ובטח שלא ממני. ובודאי שלא ממשפחתי המורחבת ומחברי.

23. אנחנו כמשפחה עוברים שואה בשבילנו יום הזיכרון לשואה היה עוד יום בגטו עוד יום בשואה. וכל יום עבורנו הוא שואה. שואה אשר ביצע אותה בית המשפט היהודי לנוער בירושלים בחסותו של השופט אורי בן דור ופקידת הסעד רות מטות ומרים בן עטר וכל פקידות הסעד והבאים מטעמם.

24. על כן ולאור כל האמור לעיל אני אודליה דורשת בזאת ממך השופט אורי בן דור לשחרר את אחי י' היקר ולהורות לרשויות הרווחה ולבאים מטעמם להחזיר את י' להוריי חיים וויולט חביבי באופן מיידי.

25. אין בהצהרתי זו בכדי לגרוע את זכותי לתבוע אותך ואת חבריך לפשעים הרבים שבוצעו כנגדי תוך שימוש לרעה בכוח השררה ובסמכות אשר הוקנתה לך בטעות על פי חוק לתבוע אותך ואת חבריך תביעת פיצויים אדירה והעמדתך לדין פלילי בגין פשעים אלו ופשעים נוספים.

26. טול קורה מבין ענייך, תתעורר ותבין כי כל פושע יבוא לדין. כך למדת בפקולטה למשפטים וכך אמרת לאלו אשר שפטת. בהשבעתך בפני נשיא המדינה ובפני נשיא ביהמ"ש העליון ובפני הציבור כולו התחייבת לשמור על החוק ולשמור אמונים לחוק. זו הייתה שבועת שקר.

צפו בעדותה של אודליה חביבי על ההתעללות הקשה שעברה במעון הסגור והאימתני 'מסילה' בו נכלאה בניגוד לרצונה.
.

קישורים: