‏הצגת רשומות עם תוויות דני דנון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דני דנון. הצג את כל הרשומות

יום שני, 11 באוקטובר 2010

האם שירותי הרווחה בעיריית ירושלים יטפלו בילדי שכונת סילוואן המיידים אבנים - הוועדה לזכויות הילד

המדיניות המעוותת של רשויות הרווחה בטיפול בילדים ופירוק משפחות

האם לשכת הרווחה בעיריית ירושלים תטפל במשפחות משכונת סילוואן בירושלים, או שמא יעדיפו פקידי הסעד להמשיך לטפל בכפייה ולהוציא ילדים מבתים טובים שומרי חוק וסדר?

האם העו"סים משירותי הרווחה בירושלים יממשו את תיאוריות "טובת הילד" על ילדים משכונת סילוואן או שאולי תיאוריית "טובת הילד" היא אחיזת עיניים שנועדה לשרת אוכלוסיות חזקות ועמותות "חברתיות"?

האם הוועדה לזכויות הילד פועלת למען זכויות ילדים או שמא למען אינטרסים פוליטיים, ומונעת ע"י שיקולים זרים, כגון סחר בילדים לעמותות וארגונים חברתיים?

הכתבה מיידי האבנים מסילואן יוצאו מחזקת הוריהם? חדשות ערוץ 2 , אוקטובר 2010

הוועדה לזכויות הילד של הכנסת התכנסה כדי לדון במקרי האלימות האחרונים בשכונת סילוואן במזרח י-ם. יו"ר הוועדה ח"כ דני דנון כבר בחן דרכים להוציא את הנערים מיידי האבנים מחזקת הוריהם. "קיבלתי דיווחים שמשלמים לילדים האלה כדי לזרוק אבנים", אמר. טיבי ובן ארי התעמתו: "מי שמסכן חיים יש לירות בו", אמר בן ארי
.

.

פתרונות חינוכיים יפתרו את בעיית יידוי האבנים בשכונת סילוואן? ועדת הכנסת לזכויות הילד התכנסה הבוקר לדון ב"מעורבות קטינים ביידוי אבנים בכפר השילוח".

הוועדה בחנה מספר אפשרויות יצירתיות משהו להתמודד עם התופעה האלימה, לאחר שבימים האחרונים הותקפו במקום מספר אזרחים ישראלים. יידוי האבנים בשכונה עלה לכותרות ביום שישי האחרון, כשדוד בארי, יו"ר עמותת "אלעד", תועד מותקף באבנים במכוניתו - ודורס שני נערים.

"אני מתכוון לפנות לפרקליטות על מנת לבחון את הדרך להוציא את הילדים מחזקת הוריהם", אמר לגלי צה"ל יו"ר הוועדה, דני דנון (ליכוד) לפני ישיבת הוועדה. "כבר ביום שישי קיבלתי דיווחים כי משלמים לילדים האלה כדי לזרוק אבנים ואני חושב שצריך להגן עליהם וגם על הרכבים היהודים".

לדיון הוזמנו נציגי המשרד לביטחון פנים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבינוי והשיכון, "עטרת כהנים", עיריית ירושלים, המועצה הלאומית לשלום הילד וגם האגודה לזכויות האזרח בישראל. גם בארי עצמו הוזמן. לגלי צה"ל אמרה נציגת האגודה לזכויות האזרח, עו"ד טלי ניר, כי "בוועדה יושבים חברים שבוחרים להתעלם ממה שקורה במציאות ולכן אנחנו מעדיפים שלא להגיע לדיון".

במהלך הדיון התפתח ויכוח חריף בין ח"כ מיכאל בן ארי לח"כ אחמד טיבי. בן ארי אמר כי "מי שמסכן חיים יש לירות בו" ובתגובה אמר טיבי כי, "יש לשלוח את כל הוועדה לפסיכיאטר, הדיון הוא על כך שילד הועף באוויר ופגעו בו ולא על זה שהוא זרק אבנים, אתם מטורפים".

יו"ר הוועדה דנון אמר במהלך הדיון כי "יש לזמן את הורי הילדים שהשתתפו בתקרית ביום שישי לחקירה מיידית. עלינו לפעול בכל הדרכים להפסקת נוהג השלכת האבנים על ידי ילדים בשכונה".

אתמול: צוות חדשות 2 ומרואיינת הותקפו באבנים

אבן ענקית במושב הקדמי שליד הנהג, ונהגת יושבת ברכב וממררת בבכי - כך נראתה הפעם השנייה בתוך פחות מחצי שעה, בה פגשנו אמש את קרן לוי.

זמן קצר לפני כן ביקשנו ממנה להגיע לסילוואן, למקום בו דרס דוד בארי ביום שישי את שני הנערים הפלסטיניים. מתברר שכמה דקות לאחר הדריסה, הגיעה לשם גם קרן לוי, נרגמה באבנים והגיבה כמו בארי. "נתתי פול גז, הבת שלי ככה סתמה את האוזניים. קפצו עלינו שני מבוגרים על האוטו", סיפרה.

כאשר הסתיים הראיון אתמול, הותקפו לוי וצוות חדשות 2 במטח אבנים וסלעים. הצוות הצליח, חלקית, לצלם את האבנים הנזרקות על לוי בטלפון הנייד. בתוך שניות, הפכה גם מכוניתם של אנשי הצוות למטרה של מיידי האבנים בסילוואן.

לוי הצליחה להיחלץ בעור שיניה. פגשנו אותה לאחר מכן בשער יפו, "השליכו 50 אבנים", סיפרה לנו בקושי רב. לוי נפגעה בידה, בגבה וברגליה, וכאשר רואים את הסלע בתוך מכוניתה, אפשר לומר שיצאה מהתקיפה בנס.

אתמול בארי עצמו נפגש איתנו וסיפר לנו על השתלשלות האירוע, כפי שהעיד במשטרה. לדבריו, שניות לפני האירוע המכונית שנסעה לפניו עצרה בצד, איפשרה לו לעקוף ומיד נסעה אחריו. "ניסיתי לעשות רוורס אבל המכונית בלמה אותי. פחדתי שיוציאו את בני מהמכונית. הייתי חייב לנסוע משם, אמרתי לעצמי, אחרת אשתמש באקדח - וזה יהיה הרבה יותר גרוע", סיפר.

למרות שהצלמים שהיו במקום הם אלה שהפכו את הסיפור לכותרת עולמית, בארי וחבריו מברכים על הצילום. אודי רגונס, דובר עמותת "אלעד" שבארי עומד בראשה, אמר כי "זה הוכיח לעולם שהוא היה בסכנת חיים".

קישורים:

יום חמישי, 29 ביולי 2010

ועדה לזכויות הילד בכנסת - קבלת החלטות תחת לחץ

יולי 2010 - פרשת רצח שלשת הילדים בידי אביהם בנתניה זעזעה השבוע את המדינה. משפחת אם הילדים האשימה את רשויות הרווחה ברצח הילדים משום שאלו לחצו על האם לאפשר מפגשים ללא פיקוח עם האב, ולא יילקחו ממנה הילדים. רשויות הרווחה טענו כי הם פעלו ע"פ חוות דעת פסיכיאטריות של משרד הבריאות וע"פ הנהלים המקובלים. במשרד הבריאות השיבו כי החלטה מחוות דעת פסיכיאטרית "לעולם נכונה לרגע נתון", או במילים אחרות חלפו מספר שבועות מאבחון האב ועד פגישתו עם ילדיו ולכן חוות הדעת הפסיכיאטרית אינה תקפה.
כמו בכל אירועי רצח ילדים משרד הרווחה הביע זעזוע עמוק והכריז כי בבדיקה ראשונית שביצע עובדי הרווחה פעלו כשורה. במקביל ביקשו נציגיו השונים תוספת סמכויות ומשאבים על מנת שיוכלו למנוע הישנות מקרים אלו בעתיד ככל שניתן.

חה"כ דני דנון יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת פנה למבקר המדינה בבקשה לבדוק אם היה אפשר למנוע את רצח ילדי משפחת בן דרור אילו יושמו המלצות ועדה בראשות סמנכ"ל משרד הרווחה מוטי וינטר שהוקמה לאחר רצח הילדה רוז פיזם. מדובר בוועדה בין משרדית שנועדה להמליץ על תפיסות חדשות לאיתור קטינים הנמצאים בסיכון ודרכים להצלתם מאסון אפשרי, תוך מתן סמכויות ומשאבים נוספים לרשויות הרווחה.
ח"כ דנון ביקש מהמבקר גם לבדוק מדוע המלצות הוועדה הבין משרדית לא יושמו עד כה ומה ניתן לעשות בכדי לשנות מצב זה.

נשאלת השאלה האם יישום המלצות הוועדה הבין משרדית אפקטיבי?

המלצות חשובות ומשמעותיות הומלצו ע"י ועדות מזה כעשר שנים ויותר: חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד שמדינת ישראל חתומה משנת 1991 – ועדת רוטלוי, ומינוי נציב תלונות ציבור חיצוני בלתי תלוי על מערכות הרווחה: פקידי סעד, עובדים סוציאליים, פנימיות ומעונות ועוד – ועדת גילת (2002), ועדת רוטלוי (2003), ועדת סלונים נבו (2009).

ליקויים חמורים על עבודת פקידי סעד לסדרי דין צוינו בדו"ח ועדת סלונים נבו. בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן. העדר פיקוח וביקורת על עבודת פקידי הסעד תוך מתן גיבוי מוחלט במקרה של תלונה או ערעור, ועוד.
כיצד פקידי הסעד ובתי המשפט יכולים להגיע למסקנה או החלטה אפקטיבית וטובה אם אינם מבחינים בין עובדות לדעות, ואינן טורחים כלל לבדוק את עצמם. שאלה נוספת האם תוספת משאבים וסמכויות לפקידי הסעד יסייעו בקבלת החלטות טובות אם ממצאי ועדת סלונים לא מיושמים.
ועדת סלונים נבו המליצה על מינוי אומבודסמן חיצוני בלתי תלוי על פקידי הסעד, משרד הרווחה לא יישם את ההמלצה.

חוק זכויות הילד, ומינוי אומבודסמן על רשויות הרווחה הם יישומים ראשונים במעלה ומובנים מאליהם ברוב מדינות העולם המתקדמות. ואולם במדינת ישראל מסיבות לא ברורות לא יושמו המלצות אלו. אי מימוש המלצות אלו גורם מידי יום תסכול וחוסר אמון במערכת הרווחה, הרס הפרט והמשפחה. דוגמאות הן כליאת ילדות בצינוק במוסד מסילה עם קיא ושתן, אונס ילדים במעון מקי"ם, אונס ילדה והדבקתה באיידס במוסד של אקי"ם בשרון, אשפוז עשרות ילדים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך, פרשת חוות שדה בר ועוד

מן הראוי כי מקבלי ההחלטות יפשפשו באוסף המידע והניסיון הרב שהצטבר במהלך עשרות שנים ויקבלו החלטות באופן מובנה ומסודר ע"פ סדר עדיפויות, ולא יפעלו באופן אמוציונלי רגעי, או ע"פ שיקולים זרים כאלו ואחרים.

קישורים:

יום שלישי, 15 ביוני 2010

ועדה לזכויות הילד או להוצאה בכפייה ילדים מביתם לפנימיות מופרטות

יוני 2010 - תחקיר מעריב על מעון מסילה חשף התעללות קשה בנערות החוסות. הנערות נכלאו למשך שעות ארוכות בצינוק המכונה "חדר בטוח" ללא מיטה חלון ותאורה בתנאים תת אנושיים. חוסה במעון העידה: "לפעמים כשנכנסתי לחדר הבטוח, היה שתן על הרצפה וקיא של הבנות מלפניי. לפעמים את חייבת לעשות שם פיפי, פשוט אין לך ברירה. מחזיקים אותך שם בלי שירותים, והמדריכים מוציאים אותך רק אחרי כמה זמן. אני הייתי שם 48 שעות, ורק אחרי שעות הוציאו אותי לשירותים".
התעללויות נוספות נחשפו במעונות רבים של משרד הרווחה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה ... ועוד.

"זוהי תעודת עניות לשירותי הרווחה. המעון הפך ממעון שיקומי ומבית חם לנערות למפעל הרס נערות מלווה בסמים ובפשע", אמר יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ דני דנון.

אך הצהרות לחוד ומעשים לחוד. מדיניות הוועדה לזכויות הילד בכנסת היא הרחבת התשתית הפנימייתית אשר תגביר הוצאת ילדים בכפייה מביתם ומשפחתם לפנימיות מופרטות למרות התחלואים שבדבר, ולמרות שמדינת ישראל שיאנית בתחום.

הוועדה לזכויות הילד - מדיניות הפרטת פנימיות לאוכלוסיות מוחלשות

בהודעה לעיתונות מטעם הוועדה לזכויות הילד "מוסדות נעולים" מיום 01.06.2010 נכתב: "רחל שרביט מנהלת אגף תקו”ן במשרד הרווחה הכריזה מכרז לשתי פנימיות חדשות בשנה הקרובה ועל השקת תוכנית מעטפת אשר תתחיל לפעול בארבעת החודשים הקרובים בב”ש, ת”א, ירושלים וחיפה. לדבריה, התוכנית תעניק לנערים שירותים וטיפול בתוך הקהילה במקום במעון סגור". סוף ציטוט.
משרד הרווחה ממשיך לצאת במכרזים להקמת פנימיות מופרטות חדשות. תכניות משרד הרווחה לכאורה לשירותים בקהילה אינה אפקטיבית. אמר שופט העליון אליקים רובינשטיין על הפנימיות המופרטות: "הפרטה במדינת רווחה היא מהלך בעל תחלואים רבים במישור הערכי ובמישור זכויות הילד... במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות. ההפרטה אינה מהלך חד-כיווני, אלא מהלך שיש בו תחלואים וקשיים רבים - במישור הערכי ובמישור זכויות הילד" - מדוע אם כן ממשיכה הוועדה לזכויות הילד במדיניות הפרטת הפנימיות לאוכלוסיות המוחלשות?.

הוועדה לזכויות הילד מפקירה את זכויות הילדים

"לסיכום אמר יו”ר הועדה ח”כ דני דנון : המצב הקיים שבו בני נוער נמצאים במעצר הוא בלתי נסבל והוא בניגוד לחוק ובניגוד לאמנות שישראל התחייבה להם" - סוף ציטוט. - מדוע הוועדה אינה פועלת לקידום חוק זכויות הילד כמתחייב מאמנת זכויות הילד עליה חתומה מדינת ישראל מזה עשרים שנה. חוק זכויות הילד מגדיר את זכויותיהם של הילדים לגדול במשפחתם וקהילתם, ואת זכויות במסגרות ההשמה החוץ ביתית, ולפגוש את הוריהם ומשפחתם.

הוועדה לזכויות הילד מרחיבה את התשתית להוצאת ילדים מביתם

"הוועדה קוראת למשרד הרווחה לסיים את השיפוצים במצפה ים עד אוקטובר 2010 ולחזור לקלוט נערים נוספים למוסד. הוועדה פונה לשר האוצר ולשר הרווחה והשירותים החברתיים להגדיל את התקצוב כוח אדם במוסדות לנוער בסיכון ולעלות את שכר המדריכים כדי לקלוט כוח אדם איכותי יותר" - סוף ציטוט. - הוועדה ממשיכה במתן פתרונות לא איכותיים להרחבת התשתית להוצאת ילדים מביתם. כל עוד המדריכים בפנימיות הם עובדי קבלן העושים את מלאכתם לתגמול כספי גבוה יותר, תהיה עבודתם פחות איכותית באופן משמעותי מאלו הקבועים הרואים במקום העבודה בית, עם אפשרויות קידום במערכת. בנוסף מדינת ישראל שיאנית בעולם בהוצאת ילדים מביתם, המגמה צריכה להיות הקהילה ולא הפנימייה.

לשכת הרווחה נתניה - פקידי הסעד מפקירים את הילדים שהוציאו מהקהילה

עו”ד נוחי פולטיס, מהסנגוריה הציבורית סיפרה את סיפורו של מ`: ”נער, הומלס מגיל 13, ללא קשר עם הוריו וללא קשר עם פקידת סעד, היה עצור בתנאים קשים מאוד במגרש הרוסים. המלצת השופט והגורמים המקצועיים הייתה להעביר אותו למעון סגור אבל עקב מחסור במקום פנוי, הוא יוכל להיקלט במקרה הטוב רק בעוד 3 חודשים ובינתיים הנער נשאר במעצר". - סוף ציטוט - מדוע הוועדה אינה בודקת וחוקרת מקרים חמורים אלו של הזנחת ילד באחריות פקידי הסעד מלשכת הרווחה נתניה?.

קישורים:
  • פשעי משרד הרווחה: האו"ם - זכויות הילד במדינת היהודים על כרעי תרנגולות - הכתבה דו"ח של האו"ם: ישראל אינה שומרת כראוי על זכויותיהם של הילדים , אור קשתי , הארץ , 21.11.2010 - "בשנים האחרונות מצבם של הילדים מידרדר לפי כל אמת מידה", אומר יו"ר יוניסף-ישראל, עו"ד מוריאל מטלון - "ישראל לא אימצה שום אסטרטגיה או תוכנית פעולה לאומית לזכויות הילד" - כך קובע דו"ח של ארגון הסיוע של האו"ם לילדים, יוניסף...

יום ראשון, 14 במרץ 2010

הודעת עמותת ע.ל.י.ה. לתקשורת בעקבות הצעה לתיקון החוק האנטי דמוקרטית חוק הנוער (טיפול והשגחה) - תיקון מס' 18 צילום קטין, התשס"ח-2008 של ח"כ אלי אפללו

הודעת עמותת ע.ל.י.ה. לתקשורת בעקבות הצעה לתיקון החוק האנטי דמוקרטית חוק הנוער (טיפול והשגחה) - תיקון מס' 18 צילום קטין, התשס"ח-2008 של ח"כ אלי אפללו (פ/3316)

עמותה לזכויות ילדים והורים-ע.ל.י.ה. בראשות פרופ' אסתר הרצוג, מתנגדת בתוקף להחמרה כלשהי בחוק הנוער לרבות סעיף (24) ההגנה מפני פרסום - תיקון מספר 18.

חוק הנוער (טיפול והשגחה) בעקבות החמרות והגנות לקטינים שצבר במשך השנים הפך להיות חוק לא חוקתי, רומס ברגל גסה זכויותיהם של ילדים והורים, אינו מידתי, ופוגע בערכיה היהודים והדמוקרטים של מדינת ישראל.

חוק הנוער הנו למעשה כלי שרת בידם של רשויות הרווחה, להוציא את הקטין מביתו ומשפחתו למסגרת מופרטת בעלת שיקולים עסקיים טהורים הפועלת ללא פיקוח או בקרה.

חוק הנוער הפך להיות חלק ממודל עסקי.

הפגיעה מתחילה החל מהוצאת קטין מחזקת הוריו ללא צו שופט, או ראיות כלשהן, דרך צווים שיפוטיים הפוגעים בחירותו ובנפשו שהונפקו ללא נוכחותו או נוכחות הוריו, ומסירתו למסגרת מופרטת מה שנקראת רשות סעד, תיוגו והתעלמות מרצונותיו ורצון הוריו שהרי הם "מטופלים".

השיטה האנטי דמוקרטית הנעשית הרחק מעינו הביקורתית של הציבור מביאה לתוצאות הרסניות מידי יום.

דוגמא אחת מרבות היא דוח ועדת בדיקה על חוות הנוער "שדה בר" שפורסם ביום 05.03.10 ב"מעריב":

"חוות הנוער "שדה בר" בהנהלת יוסי שדה - החניכים הלכו לזונות שתו אלכוהול, חיו בתנאים מחפירים, ולמעשה הופקרו במהלך כל שנות פעילות החווה.
שדה הוא אדם כוחני המטיל מורא על הכפופים לו והמשך קיום החווה מותנה בעזיבתו. בתפקוד גורמי הפיקוח של משרד הרווחה נמצאו ליקויים רבים.

כדי להוסיף חטא על פשע, התייצבו בפני גורמי הוועדה גורמי רווחה, ובראשם אנשי חסות הנוער, ומכרו לאנשיה סיפורים שהוועדה לא מצאה להם כיסוי במציאות.

לפני כמעט שנתיים, כשהמדינה החליטה לכבד את יוסי שדה, בהדלקת משואה בערב יום העצמאות, פרסם עיתון "סופשבוע" תחקיר ראשון על התנהלותו של שדה.

לפני ארבעה חודשים לאחר פרסום התחקיר השני, ולאחר ששורת בוגרים מהחווה ואנשי חינוך שעבדו בה החליטו לצאת החוצה ולספר מה ראו, החליטה הנהלת משרד הרווחה לעשות מעשה. ..." (סוף ציטוט)

בג"צ עם הפנים לזכויות האדם, אסר על הקמת בית סוהר פרטי, ביטל את סעיף 5 לחוק סדר דין פלילי בדבר הארכת מעצר ללא נוכחות העציר,

"הפרטה במדינת רווחה היא מהלך בעל תחלואים רבים במישור הערכי ובמישור זכויות הילד" אמר שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, במושב הפתיחה של כנס באר-שבע לשלום הילד, לדבריו, ”במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות. ההפרטה אינה מהלך חד-כיווני, אלא מהלך שיש בו תחלואים וקשיים רבים - במישור הערכי ובמישור זכויות הילד".

שאלות עמותת ע.ל.י.ה. למר דני דנון, יו"ר הועדה לזכויות הילד

• האם הוגשו בעשור האחרון תלונות למשטרה על ידי קטינים, הוריהם, רשויות הרווחה, או גורמים אחרים על הפרת חוק הנוער סעיף 24 – פרסומים מזיקים, וכמה?
• האם הוגשו תלונות למועצת העיתונות?
• האם הוגשו תביעות נזיקין?
• אם לא, מדוע ממהרת הוועדה לזכויות הילד להחמיר את חוק הנוער? מי הם הגורמים שחוששים כל כך מהביקורת הציבורית?

עמותת ע.ל.י.ה. סבורה כי החמרה בחוק הנוער תגביר ותעצים את האלימות בפרט במשפחה ובחברה. מן הראוי כי הוועדה לזכויות הילד תפעל בהקדם לתיקון חוק הנוער ועשייתו חוקתי ודמוקרטי. ויפה שעה אחת קודם.

במקום לתת פומביות וזכויות אדם עד כמה שניתן, על מנת להישמר מההפקרות והאלימות של מערכות הרווחה והפרטת האוכלוסייה המוחלשת, הצעת החוק פועלת בכיוון ההפוך.

הקטין, הקשיש וחסר הישע הם כלי לעשיית כסף, וכל מילה נוספת שיאמר, או שיראה, מפריעים לגורמים עיסקיים מופרטים הגורפים הון עתק מהממשלה ומתרומות.

עמותת ע.ל.י.ה. תוהה, בידי מי מפקידה הוועדה לזכויות הילד את ילדינו?

פרופ' אסתר הרצוג, יו"ר עמותת ע.ל.י.ה. מדגישה, כי היוזמה היא עוד דוגמה לאופן שבו הרווחה "מסנדלת" כל ניסיון של התקשורת להביא לידיעת הציבור את התנהלותה בסוגיית "קטינים במצוקה" וכי מדובר במהלך שלא רק שהוא אינו "לטובת הילד", אדרבא, הוא לטובת מערכת הרווחה ומדיניות השתקת הביקורת על השלכות פגיעתה הקשה בילדים ובמשפחותיהם.

עמדת עמותת ע.ל.י.ה. היא כי סעיף 24 בחוק הנוער (להלן) מכסה די הצורך הגנת קטין מפני פרסום.
יש לשמור על חופש הביטוי של קטינים אלו הנתונים לחסות ולמרות המדינה.
יתר על כן, יש להוסיף פרסום החלטות בתי המשפט לנוער, על מנת שבתי משפט אלו לא יהיו מנותקים מהציבור.
בנוסף יש להגיש בקשה לתיקון סעיפים רבים בחוק הנוער.

פרופ' אסתר הרצוג
יו"ר עמותה לזכויות ילדים והורים-ע.ל.י.ה.


קבצים מצורפים (2)

* חוק הנוער תיקון 18.doc - ב-14/03/2010

* פרוטוקול מס' 22 מישיבת ועדה לזכויות הילד - 10.11.09.

קישורים: