תיק אימוץ 10/07 - פסק הדין ניתן ב- 16.02.2009
מדובר באם חד הורית לשלשה ילדים עולה מאתיופיה ילדה בת ב- 6.9.2005 אשר הופרדה ממנה מאז שחרורה ממחלקת הפגים של בית החולים ומאז הבת גדלה ומתחנכת אצל משפחת אומנה.
הסיבה לניתוק הקשר בין האם לבתה התינוקת נבע מהיכרות ומטיפול קודם, של שירותי הרווחה באר שבע באם שבעטיו הושמה בתה הבכורה בהסכמת האם בפנימייה, ושני ילדיה הנוספים הועברו למשמורת אביהם.
למעשה לא ניתנה לאם אפשרות לגדל את בתה התינוקת.
ב"כ מטעם המדינה (השירות למען הילד) הגישה את הבקשה להכריז על הקטינה לאימוץ סגור וביקשה מבית המשפט שיקבע כי הראיות מצביעות על כך שמסוגלותה ההורית של המשיבה לקויה ואינה עומדת להשתנות בטווח הזמן הנראה לעין, גם אם תקבל עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הרווחה. פקידות הסעד הגב' ליאת ארמרמן והגב' חמדה לב הגישו תסקירים ועדויות.
השופטת ד"ר ורדה בן שחר דחתה את בקשת האימוץ הסגור וקבעה כי בשלב זה הקטינה תמשיך להתחנך במשפחה האומנת. השופטת לשירותי הרווחה להרחיב את המפגשים בין האם והקטינה כולל לינה בבית האם, וכן לבנות מערכת יחסי אמון עם האם ולהכשיר אותה לטיפול בקטינה.
להלן ציטוטים מפסק הדין.
הערות השופטת על מחדלי רשויות הרווחה
פקידת הסעד ליאת ארמרמן - עיקר עדותה ביססה פקידת הסעד על היכרותה הקודמת עם האם ועל הניסיונות שלה בעבר, לסייע לה לממש את האמהות שלה אשר כאמור לא צלחו.
"הגב' ארמרמן העידה שהיא מכירה את המשיבה משנת 2003 בתפקידה הקודם כפקידת סעד. היא העידה שהקשר בינה לבין המשיבה (האמא) הסתיים בחודש יוני 2006. שמעולם לא נכחה במהלך בביקור של המשיבה עם הקטינה, מתחילתו עד סופו וגם איננה יכולה להעיד על הקשר שבין האם לקטינה שכן ראתה את השתיים ביחד, פעם או פעמיים, לזמן מאוד קצר, במשרדה, כשהקטינה שכבה בעגלה או בסל קל. לכן היא לא יכולה הייתה לומר שום דבר ספציפי על המפגש בין האם והקטינה. היא מעידה מתוך דיווחים שקיבלה בעבר, על ההחלטות שנעשו בעבר,ביחס למספר הביקורים של המשיבה אצל בתה במשפחה האומנת וההחלטה להפחית את מספר הביקורים לכדי ביקור אחד לשבוע ,במרכז הקשר, בשל היעדרות המשיבה ממפגשים.
מכאן שאת עיקר עדותה ביססה פקידת הסעד על היכרותה הקודמת עם האם ועל הניסיונות שלה בעבר, לסייע למשיבה לממש את האמהות שלה אשר כאמור לא צלחו". (השופטת ורדה בן שחר)
פקידת הסעד חמדה לב - לא היה לה קשר עם הקטינה, שואבת דיווחים מעובדים שלא הוכשרו לכך, חסר לה מידע על ביקורים
"פקידת סעד נוספת שטיפלה במשפחה זוהי הגב' חמדה לב. הגב' לב העידה שהפעם האחרונה שפגשה את המשיבה הייתה בדצמבר שנת 2007. בנוסף היא סיפרה שלא היה לה קשר עם הקטינה. את המידע היא שואבת מתוך הדיווחים שהיא מקבלת מעובדת האומנה. עוד מסרה העדה שבתקופה האחרונה הביקורים נערכים מחוץ למרכז הקשר, האם לוקחת את הילדה ומבלה איתה מחוץ למרכז כך, שאין לה כל מידע בקשר לאותם ביקורים. מבדיקת הדיווחים עולה שהביקורים מחוץ למרכז הקשר החלו בחודש ינואר 2008.
העדה לא יכולה הייתה להעיד על ביקורי האחים אצל הקטינה היא מפנה אל הדיווחים שנרשמים במהלך הביקורים על ידי עובדות מרכז הקשר.
ביקשתי לקבל את כל הדיווחים ממרכז הקשר ואכן קיבלתי דפי דיווח המתייחסים לאותם ביקורים בתקופה החל מחודש מרץ שנת 2007 ועד חודש אוגוסט שנת 2008. יש לציין שהדיווחים נכתבו על ידי "סומכות" שאינן בעלות מקצוע מהתחום הטיפולי". (השופטת ורדה בן שחר)
דיווחים מסולפים של פקידות הסעד ליאת ארמרמן וחמדה לב שהאמא כביכול נעדרת ומאחרת למפגשים עם בתה
"בניגוד לעדויות פקידות הסעד שלדבריהן לא פגשו כלל את המבקשת בשנה האחרונה ולא צפו בביקורים אך טרחו להדגיש את היעדרויות והאיחורים של המבקשת מהדיווחים למדתי שהאם הגיעה למרבית המפגשים במרכז הקשר בעיקר במחצית השנה האחרונה. עוד מצאתי שלמרבית המפגשים הקדימה המשיבה להגיע וזאת בניגוד לטענה שהיא מרבה לאחר". (השופטת ורדה בן שחר)
שירותי הרווחה שבויים בתחושות בטן ו"מרעילים" את המומחים
"אף אני התרשמתי ששרותי הרווחה נשארו שבויים בממצאים שלהם מהעבר בתקופה שהילדים הבוגרים היו בחזקת המשיבה ולמעשה הם הזינו בממצאים אלו גם את המומחים שבחנו את מסוגלותה ההורית של המשיבה על רקע אותם ממצאים. כיום פקידי הסעד מתבססים על מסקנות המומחים הנובעות מאותם ממצאים והרי לך מעגל שוטה. (ראה ציטוט מדבריה של פקיד הסעד לעיל).
לאור כל הדברים הללו לא השתכנעתי שאכן מתקיימים התנאים על פי ס' 13(א)(7) להכרזת הקטינה כבת אימוץ". (השופטת ורדה בן שחר)
שירותי הרווחה הכשילו מימוש ההורות של האמא
"אני סבורה שלא נעשה מספיק כדי לאפשר למשיבה לממש את ההורות שלה מעבר למפגשים אחת לשבוע במרכז הקשר. אני סבורה ששירותי הרווחה חייבים ליצור אמון מחודש אצל המשיבה להדריך אותה ולהכשיר אותה לתפקיד האמהי ולחזק את השינויים החיוביים שחלו אצלה". (השופטת ורדה בן שחר)
שירותי הרווחה פעלו בגישה פטרנליסטית
"יתכן וטובת הקטינה כפי שסבורים שירותי הרווחה ואולי בצדק לגדול אצל משפחה אחרת אך זו לא הייתה כוונת המחוקק. טובת הקטינה איננה עילה עצמאית אם השיקול הראשוני היה טובת הילד הרי שישנם ילדים רבים אחרים שמוטב היה להם אולי לגדול אצל משפחות אחרות ולא אצל אלה שאצלן נולדו אך זוהי גישה של פטרנליזם חברתי שחברה דמוקרטית בודאי איננה חפצה בה". (השופטת ורדה בן שחר)
שירותי הרווחה פעלו ע"פ גישה מסוכנת שכשלה
"האימוץ אצל משפחה טובה ככל שתהיה טומנת בחובה לא מעט בעיות עבור המאומץ, חיזוק לגישה זו ניתן למצוא במאמרה של: ד"ר מילי מאסס, "תינוק על פרשת דרכים", עיוני משפט לא(1) שם מתייחסת המחברת אל תפיסת האימוץ שרווחה שנים ארוכות שהתבססה על הוגי דעות כמו פרויד גולדשטיין וסולניט לפיה אימוץ מהווה פתרון חיובי ופיצוי עבור ילדים שאינם יכולים לגדול אצל הוריהם הביולוגים ושהקשר של ההורות החדשה הפסיכולוגית שנוצרת מהווה תחליף לקשר הייחוס בין הילדים להוריהם הביולוגים קשר שאינו מותיר את סממני ההרעה הנובעים מניתוק הקשר היחוסי. בשנים האחרונות כותבת הד"ר מאסס הצטברו עדויות של מאומצים מהם עולה שהעילמותם של הוריהם מולידהם מעיבה על חייהם של הילדים המאומצים ולניתוק הקשר הייחוסי השפעות שליליות ארוכות טווח. בעקבות אותם ממצאים טוענת המחברת שמדינות מערביות רבות נוקטות בגישה של אימוץ פתוח לחלוטין". (השופטת ורדה בן שחר)
שירותי ה"רווחה" - נוקשות וכפיית ביקורים שקשה לעמוד בהם
האמא העידה: " כשהיו ביקורים בבית האומנה זה לא היה מצידי אלא זה, העבירו את הביקורים למרכז קשר לא בגלל שאני עשיתי בעיה אלא פשוט בגלל שהיו חמישה ביקורים בשבוע ,משעה שמונה עד שעה שתים עשרה והילדה הייתה בת חודש, תינוקת אין הרבה מה לעשות איתה. אני הרגשתי לא נעים בבית של אנשים אחרים להתרגל אליה וכנראה שהאומנה דיברה עם הרווחה ולכן העבירו את המפגשים..... .....אני הייתי מגיעה ברוב הביקורים אך מספיק שפעם אחת לא הייתי מגיעה אז מבחינת הרווחה זה היה כאילו לא הגעתי כל השבוע.....זה נכון שהיו מעירים לי שהייתי מאחרת או לא הייתי באה וכשהייתי אומרת את הסיבה אז הם היו מבינים או שנתתי אישורים והם נותנים את זה לעובדת הסוציאלית" (האמא המולידה).
רשויות הרווחה העלילו על האמא שהיא עוסקת בזנות מבלי שהיו להם כל ראיות לכך - "לאור כל הדברים שפרטתי לעיל אינני מתקשה להבין את החשדנות שנוצרה אצל המשיבה כלפי שירותי הרווחה אשר חוזרים ומדגישים את הממצאים מהעבר ואינם מדגישים די את השינויים החיוביים שחלו אצל המשיבה לכך יש להוסיף את הדברים שנכתבו בתסקיר מחודש מרץ 2007 בקשר לחשדות שהועלו כנגד המשיבה על התנהגות בלתי נורמטיבית ועיסוק בזנות.
הדברים הללו פגעו במשיבה ולמעשה אין כל ראיות לכך (ראה עדותה בעמ' 18 לפרוטוקול)" (השופטת ורדה בן שחר)
" אני הגבתי לזה בצורה מאוד חמורה, אני הייתי המומה. פעם גרתי בבת ים זה היה לפני 4,5 שנים באתי לבאר שבע לא הכרתי אף אחד. הייתי לבד. הייתי במשבר בגלל גירושין בכל המצב חיפשתי לדבר עם מישהו והייתה בחורה באמת שעזרה לי, יצאנו ביחד. הייתי הולכת אליה ושמעתי שמועות שהיא עוסקת בזנות וכנראה שהיא מוכרת ברווחה ואז שראו אותי איתה הם חשבו שאני עוסקת גם בזנות אבל זה לא נכון .מעולם לא ואני לא אהיה ולא אעסוק בזה...אני עובדת משעות הבוקר עד ארבע,לפעמים כשיש כלות אני עובדת יותר שעות. אני מבקשת ,אני מתביישת מזה שרשום שאני הייתי הולכת לבית בושת. אם אי פעם הבת שלי שהיום היא בת 13 תמצא את המסמך הזה אני מתביישת. אני רציתי שימחקו את הסעיף הזה". (דברי האמא המולידה)
ד"ר גבריאל וייל מונה מטעם בית המשפט לבדוק מסוגלות הורית של האמא
ד"ר גבריאל וייל - חשיפה חלקית לביקורי האם ופספוס פרטים מהותיים - "המומחה דר' וייל בשעת כתיבת חוות דעתו לא היו מונחים הדיווחים מהביקורים במרכז הקשר מהתקופה שבין חודש ינואר שנת 2008 ועד חודש מאי עובר לכתיבת חוות דעתו. למעשה המומחה כלל לא נחשף לאפשרות שחל שינוי בהתנהגות האם לפחות לגבי אותם פרמטרים כפי שעולה מאותם דיווחים ומאלה שלאחריהם" (השופטת ורדה בן שחר)
ד"ר גבריאל וייל - תצפית לא משקפת כאשר האמא היתה חולה - "התרע מזלה של המשיבה שבמועד היחיד שבו צפה המומחה במפגש שלה עם הקטינה המשיבה הייתה חולה. המומחה מציין עובדה זו אך אני סבורה שהרושם שנוצר אצל המומחה במהלך הביקור לא אוזן על ידי הדיווחים העדכניים אותם פרטתי". (השופטת ורדה בן שחר)
ד"ר גבריאל וייל - סותר את עצמו בעניין טענתו כי האם יכולה לגדל את בתה בת ה- 13 - "יש לציין שלמרות מסקנותיו מציע המומחה שהמשיבה תקבל לטיפולה את בתה הבכורה, בת ה- 13 ותגדל אותה אם היא מעונינת לתפקד כאם ולא את הקטינה, אותה הוא מציע למסור לאימוץ. בין נימוקיו שהטיפול בבת הבכורה מטיל נטל כספי על המדינה. לא ברור לי כיצד המשיבה מסוגלת לתפקד כאם לילדה בגיל ההתבגרות כשלגיל זה צרכים מיוחדים ובעיות אופייניות, כשלדעתו מסוגלותה ההורית של האם איננה מתאימה לגידול תינוקת וזאת כשהוא מציין שלדעתו את צרכיה הבסיסיים היא תהיה מסוגלת למלא אם כי הוא מטיל ספק שתוכל לעשות זאת לאורך זמן?!". (השופטת ורדה בן שחר)
קישורים:
מדובר באם חד הורית לשלשה ילדים עולה מאתיופיה ילדה בת ב- 6.9.2005 אשר הופרדה ממנה מאז שחרורה ממחלקת הפגים של בית החולים ומאז הבת גדלה ומתחנכת אצל משפחת אומנה.
הסיבה לניתוק הקשר בין האם לבתה התינוקת נבע מהיכרות ומטיפול קודם, של שירותי הרווחה באר שבע באם שבעטיו הושמה בתה הבכורה בהסכמת האם בפנימייה, ושני ילדיה הנוספים הועברו למשמורת אביהם.
למעשה לא ניתנה לאם אפשרות לגדל את בתה התינוקת.
ב"כ מטעם המדינה (השירות למען הילד) הגישה את הבקשה להכריז על הקטינה לאימוץ סגור וביקשה מבית המשפט שיקבע כי הראיות מצביעות על כך שמסוגלותה ההורית של המשיבה לקויה ואינה עומדת להשתנות בטווח הזמן הנראה לעין, גם אם תקבל עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הרווחה. פקידות הסעד הגב' ליאת ארמרמן והגב' חמדה לב הגישו תסקירים ועדויות.
השופטת ד"ר ורדה בן שחר דחתה את בקשת האימוץ הסגור וקבעה כי בשלב זה הקטינה תמשיך להתחנך במשפחה האומנת. השופטת לשירותי הרווחה להרחיב את המפגשים בין האם והקטינה כולל לינה בבית האם, וכן לבנות מערכת יחסי אמון עם האם ולהכשיר אותה לטיפול בקטינה.
להלן ציטוטים מפסק הדין.
הערות השופטת על מחדלי רשויות הרווחה
פקידת הסעד ליאת ארמרמן - עיקר עדותה ביססה פקידת הסעד על היכרותה הקודמת עם האם ועל הניסיונות שלה בעבר, לסייע לה לממש את האמהות שלה אשר כאמור לא צלחו.
"הגב' ארמרמן העידה שהיא מכירה את המשיבה משנת 2003 בתפקידה הקודם כפקידת סעד. היא העידה שהקשר בינה לבין המשיבה (האמא) הסתיים בחודש יוני 2006. שמעולם לא נכחה במהלך בביקור של המשיבה עם הקטינה, מתחילתו עד סופו וגם איננה יכולה להעיד על הקשר שבין האם לקטינה שכן ראתה את השתיים ביחד, פעם או פעמיים, לזמן מאוד קצר, במשרדה, כשהקטינה שכבה בעגלה או בסל קל. לכן היא לא יכולה הייתה לומר שום דבר ספציפי על המפגש בין האם והקטינה. היא מעידה מתוך דיווחים שקיבלה בעבר, על ההחלטות שנעשו בעבר,ביחס למספר הביקורים של המשיבה אצל בתה במשפחה האומנת וההחלטה להפחית את מספר הביקורים לכדי ביקור אחד לשבוע ,במרכז הקשר, בשל היעדרות המשיבה ממפגשים.
מכאן שאת עיקר עדותה ביססה פקידת הסעד על היכרותה הקודמת עם האם ועל הניסיונות שלה בעבר, לסייע למשיבה לממש את האמהות שלה אשר כאמור לא צלחו". (השופטת ורדה בן שחר)
פקידת הסעד חמדה לב - לא היה לה קשר עם הקטינה, שואבת דיווחים מעובדים שלא הוכשרו לכך, חסר לה מידע על ביקורים
"פקידת סעד נוספת שטיפלה במשפחה זוהי הגב' חמדה לב. הגב' לב העידה שהפעם האחרונה שפגשה את המשיבה הייתה בדצמבר שנת 2007. בנוסף היא סיפרה שלא היה לה קשר עם הקטינה. את המידע היא שואבת מתוך הדיווחים שהיא מקבלת מעובדת האומנה. עוד מסרה העדה שבתקופה האחרונה הביקורים נערכים מחוץ למרכז הקשר, האם לוקחת את הילדה ומבלה איתה מחוץ למרכז כך, שאין לה כל מידע בקשר לאותם ביקורים. מבדיקת הדיווחים עולה שהביקורים מחוץ למרכז הקשר החלו בחודש ינואר 2008.
העדה לא יכולה הייתה להעיד על ביקורי האחים אצל הקטינה היא מפנה אל הדיווחים שנרשמים במהלך הביקורים על ידי עובדות מרכז הקשר.
ביקשתי לקבל את כל הדיווחים ממרכז הקשר ואכן קיבלתי דפי דיווח המתייחסים לאותם ביקורים בתקופה החל מחודש מרץ שנת 2007 ועד חודש אוגוסט שנת 2008. יש לציין שהדיווחים נכתבו על ידי "סומכות" שאינן בעלות מקצוע מהתחום הטיפולי". (השופטת ורדה בן שחר)
דיווחים מסולפים של פקידות הסעד ליאת ארמרמן וחמדה לב שהאמא כביכול נעדרת ומאחרת למפגשים עם בתה
"בניגוד לעדויות פקידות הסעד שלדבריהן לא פגשו כלל את המבקשת בשנה האחרונה ולא צפו בביקורים אך טרחו להדגיש את היעדרויות והאיחורים של המבקשת מהדיווחים למדתי שהאם הגיעה למרבית המפגשים במרכז הקשר בעיקר במחצית השנה האחרונה. עוד מצאתי שלמרבית המפגשים הקדימה המשיבה להגיע וזאת בניגוד לטענה שהיא מרבה לאחר". (השופטת ורדה בן שחר)
שירותי הרווחה שבויים בתחושות בטן ו"מרעילים" את המומחים
"אף אני התרשמתי ששרותי הרווחה נשארו שבויים בממצאים שלהם מהעבר בתקופה שהילדים הבוגרים היו בחזקת המשיבה ולמעשה הם הזינו בממצאים אלו גם את המומחים שבחנו את מסוגלותה ההורית של המשיבה על רקע אותם ממצאים. כיום פקידי הסעד מתבססים על מסקנות המומחים הנובעות מאותם ממצאים והרי לך מעגל שוטה. (ראה ציטוט מדבריה של פקיד הסעד לעיל).
לאור כל הדברים הללו לא השתכנעתי שאכן מתקיימים התנאים על פי ס' 13(א)(7) להכרזת הקטינה כבת אימוץ". (השופטת ורדה בן שחר)
שירותי הרווחה הכשילו מימוש ההורות של האמא
"אני סבורה שלא נעשה מספיק כדי לאפשר למשיבה לממש את ההורות שלה מעבר למפגשים אחת לשבוע במרכז הקשר. אני סבורה ששירותי הרווחה חייבים ליצור אמון מחודש אצל המשיבה להדריך אותה ולהכשיר אותה לתפקיד האמהי ולחזק את השינויים החיוביים שחלו אצלה". (השופטת ורדה בן שחר)
שירותי הרווחה פעלו בגישה פטרנליסטית
"יתכן וטובת הקטינה כפי שסבורים שירותי הרווחה ואולי בצדק לגדול אצל משפחה אחרת אך זו לא הייתה כוונת המחוקק. טובת הקטינה איננה עילה עצמאית אם השיקול הראשוני היה טובת הילד הרי שישנם ילדים רבים אחרים שמוטב היה להם אולי לגדול אצל משפחות אחרות ולא אצל אלה שאצלן נולדו אך זוהי גישה של פטרנליזם חברתי שחברה דמוקרטית בודאי איננה חפצה בה". (השופטת ורדה בן שחר)
שירותי הרווחה פעלו ע"פ גישה מסוכנת שכשלה
"האימוץ אצל משפחה טובה ככל שתהיה טומנת בחובה לא מעט בעיות עבור המאומץ, חיזוק לגישה זו ניתן למצוא במאמרה של: ד"ר מילי מאסס, "תינוק על פרשת דרכים", עיוני משפט לא(1) שם מתייחסת המחברת אל תפיסת האימוץ שרווחה שנים ארוכות שהתבססה על הוגי דעות כמו פרויד גולדשטיין וסולניט לפיה אימוץ מהווה פתרון חיובי ופיצוי עבור ילדים שאינם יכולים לגדול אצל הוריהם הביולוגים ושהקשר של ההורות החדשה הפסיכולוגית שנוצרת מהווה תחליף לקשר הייחוס בין הילדים להוריהם הביולוגים קשר שאינו מותיר את סממני ההרעה הנובעים מניתוק הקשר היחוסי. בשנים האחרונות כותבת הד"ר מאסס הצטברו עדויות של מאומצים מהם עולה שהעילמותם של הוריהם מולידהם מעיבה על חייהם של הילדים המאומצים ולניתוק הקשר הייחוסי השפעות שליליות ארוכות טווח. בעקבות אותם ממצאים טוענת המחברת שמדינות מערביות רבות נוקטות בגישה של אימוץ פתוח לחלוטין". (השופטת ורדה בן שחר)
שירותי ה"רווחה" - נוקשות וכפיית ביקורים שקשה לעמוד בהם
האמא העידה: " כשהיו ביקורים בבית האומנה זה לא היה מצידי אלא זה, העבירו את הביקורים למרכז קשר לא בגלל שאני עשיתי בעיה אלא פשוט בגלל שהיו חמישה ביקורים בשבוע ,משעה שמונה עד שעה שתים עשרה והילדה הייתה בת חודש, תינוקת אין הרבה מה לעשות איתה. אני הרגשתי לא נעים בבית של אנשים אחרים להתרגל אליה וכנראה שהאומנה דיברה עם הרווחה ולכן העבירו את המפגשים..... .....אני הייתי מגיעה ברוב הביקורים אך מספיק שפעם אחת לא הייתי מגיעה אז מבחינת הרווחה זה היה כאילו לא הגעתי כל השבוע.....זה נכון שהיו מעירים לי שהייתי מאחרת או לא הייתי באה וכשהייתי אומרת את הסיבה אז הם היו מבינים או שנתתי אישורים והם נותנים את זה לעובדת הסוציאלית" (האמא המולידה).
רשויות הרווחה העלילו על האמא שהיא עוסקת בזנות מבלי שהיו להם כל ראיות לכך - "לאור כל הדברים שפרטתי לעיל אינני מתקשה להבין את החשדנות שנוצרה אצל המשיבה כלפי שירותי הרווחה אשר חוזרים ומדגישים את הממצאים מהעבר ואינם מדגישים די את השינויים החיוביים שחלו אצל המשיבה לכך יש להוסיף את הדברים שנכתבו בתסקיר מחודש מרץ 2007 בקשר לחשדות שהועלו כנגד המשיבה על התנהגות בלתי נורמטיבית ועיסוק בזנות.
הדברים הללו פגעו במשיבה ולמעשה אין כל ראיות לכך (ראה עדותה בעמ' 18 לפרוטוקול)" (השופטת ורדה בן שחר)
" אני הגבתי לזה בצורה מאוד חמורה, אני הייתי המומה. פעם גרתי בבת ים זה היה לפני 4,5 שנים באתי לבאר שבע לא הכרתי אף אחד. הייתי לבד. הייתי במשבר בגלל גירושין בכל המצב חיפשתי לדבר עם מישהו והייתה בחורה באמת שעזרה לי, יצאנו ביחד. הייתי הולכת אליה ושמעתי שמועות שהיא עוסקת בזנות וכנראה שהיא מוכרת ברווחה ואז שראו אותי איתה הם חשבו שאני עוסקת גם בזנות אבל זה לא נכון .מעולם לא ואני לא אהיה ולא אעסוק בזה...אני עובדת משעות הבוקר עד ארבע,לפעמים כשיש כלות אני עובדת יותר שעות. אני מבקשת ,אני מתביישת מזה שרשום שאני הייתי הולכת לבית בושת. אם אי פעם הבת שלי שהיום היא בת 13 תמצא את המסמך הזה אני מתביישת. אני רציתי שימחקו את הסעיף הזה". (דברי האמא המולידה)
ד"ר גבריאל וייל מונה מטעם בית המשפט לבדוק מסוגלות הורית של האמא
ד"ר גבריאל וייל - חשיפה חלקית לביקורי האם ופספוס פרטים מהותיים - "המומחה דר' וייל בשעת כתיבת חוות דעתו לא היו מונחים הדיווחים מהביקורים במרכז הקשר מהתקופה שבין חודש ינואר שנת 2008 ועד חודש מאי עובר לכתיבת חוות דעתו. למעשה המומחה כלל לא נחשף לאפשרות שחל שינוי בהתנהגות האם לפחות לגבי אותם פרמטרים כפי שעולה מאותם דיווחים ומאלה שלאחריהם" (השופטת ורדה בן שחר)
ד"ר גבריאל וייל - תצפית לא משקפת כאשר האמא היתה חולה - "התרע מזלה של המשיבה שבמועד היחיד שבו צפה המומחה במפגש שלה עם הקטינה המשיבה הייתה חולה. המומחה מציין עובדה זו אך אני סבורה שהרושם שנוצר אצל המומחה במהלך הביקור לא אוזן על ידי הדיווחים העדכניים אותם פרטתי". (השופטת ורדה בן שחר)
ד"ר גבריאל וייל - סותר את עצמו בעניין טענתו כי האם יכולה לגדל את בתה בת ה- 13 - "יש לציין שלמרות מסקנותיו מציע המומחה שהמשיבה תקבל לטיפולה את בתה הבכורה, בת ה- 13 ותגדל אותה אם היא מעונינת לתפקד כאם ולא את הקטינה, אותה הוא מציע למסור לאימוץ. בין נימוקיו שהטיפול בבת הבכורה מטיל נטל כספי על המדינה. לא ברור לי כיצד המשיבה מסוגלת לתפקד כאם לילדה בגיל ההתבגרות כשלגיל זה צרכים מיוחדים ובעיות אופייניות, כשלדעתו מסוגלותה ההורית של האם איננה מתאימה לגידול תינוקת וזאת כשהוא מציין שלדעתו את צרכיה הבסיסיים היא תהיה מסוגלת למלא אם כי הוא מטיל ספק שתוכל לעשות זאת לאורך זמן?!". (השופטת ורדה בן שחר)
קישורים:
- נשיאת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" - כשלים עיקריים - במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק...
- פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...
- סיפורה של אם חד הורית מיוצאי אתיופיה שהרווחה לקחו את שלשת ילדיה - מאי 2009 - ספורה של בנצ'י, אם חד הורית, שהרווחה לקחו את שלשת ילדיה עקב תאונה של פציעה קלה שארעה לאחד הילדים - בנצ'י טקלה מחכה שילדיה יחזרו הביתה. בשנת 2006 בזמן שישנה בחדרה טיפס בנה בן 6 על חלון הבית ונפל מהקומה הראשונה, הוא נפצע קל. "פה היה הילד לבד ונפל" אומרת בנצ'י ומצביעה על חלון הבית, "לא היה סורגים ולא היה תריס, אני ביקשתי שיעשו לי, לא רצו לעשות לי סורגים והוא נפל"...
- השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...
- פקידי הרווחה - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה