בספרה "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מתארת מילי מאסס את השתלשלותם של דיונים משפטיים בבקשת המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ, מאחר שלטענת מערכת האימוץ הוריהם לא מסוגלים לגדלם. במוקד תיאור ההליכים המשפטיים מוצב עימות בין שתי תפיסות מוסר: האחת רואה בקשר הטבעי שבין הילד להוריו זכות של ההורים, אולם כשבמעשיהם או במחדליהם הם מקפחים אותה עומדת לילד זכות למשפחה חלופית; התפיסה האחרת רואה בזיקתו של הילד להוריו-מולידיו קשר ייחודי שאינו ניתן להמרה, ולפיכך, נושאת היעלמות הוריו מחייו משמעות של אובדן.
במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך. כשמונתה מילי מאסס על ידי בית המשפט לשמש עדה מומחית, כדי להעריך את יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, היא נחשפה לתגובותיהם של הילדים שהעידו על הסבל שגרם להם ניתוקם מהוריהם ועל הדרכים שבהן ניסו להתמודד מול איום האובדן. בד בבד נחשפו גם מקרים של העלמת עדויות אלה והכחשתן על ידי מערכת האימוץ. וכך, עוד בטרם נעלמו ההורים מחיי הילדים, נאלמה עדותם.
העוול הגלום באי מניעת האובדן והפגיעה הקשה שבהשתקתו מוצגים בספר זה בארבעה סיפורים מרכזיים אשר בהם משולב דיון בסוגיות יסוד, כגון: הדרכים להערכת יכולתם של הורים לגדל את ילדם, שאלת ההשתייכות וההמשכיות בחייו של הילד, משמעות המונח "טובת הילד" הלכה למעשה ובחינת תפיסת התפקיד של פקידות האימוץ. סיפורים אלה הותרו לפרסום לאחר הליך משפטי ממושך, המתואר גם הוא בספר, תוך כדי דיון בהבחנה בין סודיות לבין צנעת הפרט.
ד"ר מילי מאסס היא עובדת סוציאלית; תחום עיסוקה והתמחותה הוא רווחת הילד מההיבטים התיאורטיים, הקליניים והמשפטיים. במשך שנים רבות לימדה בבית הספר ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית.
ערב עיון במרכז הבינתחומי הרצליה על ספרה של מאסס - נובמבר 2010
ערב עיון שנערך במרכז הבינתחומי הרצליה לכבוד פרסום ספרה של ד"ר מילי מאסס בנושא "טובת הילד – אבדן וסבל בתהליכי האימוץ". את הפאנל פתחה ד"ר רות זפרן, מרצה במרכז הבינתחומי "ספרה של ד"ר מאסס אינו בעל משמעות אקדמית בלבד, אלא בעל משמעות ציבורית", ציינה זפרן, "הסיפורים המוצגים בו מקוממים את הלב ודוקרים את העין, אך אי אפשר לטעון כי העובדים בתחום נוהגים בחוסר תום לב". ד"ר זפרן סיכמה את דבריה בדרישה לשינוי ובחינה מחדש של הליכי האימוץ בארץ. "נדרשות רוחות של שינוי, והן כבר נושבות בקרב הנוגעים בדבר".
"המשפחות המוצגות בספרה של ד"ר מאסס", פתחה ד"ר רבקה וייל, מבית ספר רדזינר למשפטים, את דבריה, "הן משפחות שנוח לכולנו לעבור לידן ואפילו לא להעיף מבט. אלה הן משפחות שהפשע נוגע בהן, משפחות בהן ההורה אינו מסכן את הילד בעצם נוכחותו, אלא בהיעדרותו". ד"ר וייל התייחסה לחוק הנמצא בבסיס המחלוקת – חוק אימוץ ילדים. "אני רוצה לדבר על הזכויות החוקתיות דווקא של ההורים– היום זה כבר לא אופנתי לדבר על זכויות ההורים. היום לילד, ורק לילד, יש זכות לקשר עם הוריו. אולי הגזמנו קצת. בכך שאנו מחלישים את זכויותיהם של ההורים אנחנו לא בהכרח מעצימים את זכויות הילד. אנחנו רק מגבירים את כוחה של המדינה בהגנה על ילדים ובפיקוח על טיפולם". ד"ר וייל המשיכה וציינה את הפגיעה בזכויות ההורים כתוצאה מהליכי אימוץ כפוי. "אפילו כבודם של ההורים נפגע בהליכים הללו – אדם שנלקח ממנו ילדו ללא הסכמתו, יחוש מושפל, וכבודו יירמס על ידי המדינה. מול ההורה הטבעי עומד מנגנון משומן עם ידע, מומחיות, כסף וזמן למאבק". האוכלוסיות הנמצאות בסכנה אמיתית לפגיעה, ציינה וייל, הן האוכלוסיות החלשות – כמו תמיד. "זכויות הורים אינן מוחלטות – על המדינה להתערב רק לתכלית ראויה שמתאימה למדינה יהודית ודמוקרטית, אבל אנחנו צריכים להיזהר לא לעשות שימוש בתהליכי אימוץ כפוי לתכליות זרות. הילד אינו אמצעי- הוא תכלית, ואסור להשתמש בו כדי להעניש את ההורה. המדינה נוצרה כדי לשרת את האדם ומשפחתו, ולא להיפך", ציינה וייל. ד"ר וייל תקפה את השירות למען הילד, וטענה כי הארגון נוהג בניגוד אינטרסים חמור, תוך התעלמות מוחלטת מזכויותיהם של ההורים הביולוגיים.
קישורים:
- פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...
- השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...
- השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...
- העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ - מאי 2008 - רע"א 1841/08 - מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק...
In the Best Interests of the Child: Suffering and Loss in the Adoption Proceedings - Mili Mass
ליפני 18 שנה לקחו לי ילד לאימוץ ללא הסכמתי ועד היום לא ראיתי אותו . תעזרו לי לימצוא אןתו בבקשה .
השבמחק