יום שבת, 8 במאי 2010

משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין

שיווק אגרסיבי של איגוד העובדים הסוציאליים להוצאת ילדים מביתם ומשפחתםזה מתחיל מ"טובת הילד", "סיוע" סוציאלי, עובדת סוציאלית, "ביקור בית" פקידת סעד, ועדת החלטה, בית משפט לנוער, משפחת אומנה, אימוץ, פנימיות ומעונות וירידה לרחוב לתעשיית המין.

מאי 2010 - פרשת השידול לזנות בתל אביב: תמורת סכומי כסף זעומים מכרו הנערים והנערות, יתומי משרד הרווחה, שירותי מין שונים ומשונים, כדי לקבל מקום לינה ואוכל, וכדי שלא יסגירו אותם חזרה למכלאות משרד הרווחה • בראיון מיוחד הם משמיעים תיאורים על חיים קשים ללא מוצא שהידרדרו לשפל קשה מנשוא • אנחנו מזהירים מראש - התאורים האלה קשים.

נ' מספרת על אחת מחברותיה שגם היא נפלה קורבן בפרשה: "אין לה לא בית ולא משפחה, אין מי שיחזיק אותה והיא לא רוצה להיות סגורה וכלואה במוסד. כשמישהו מציע לה לבוא הביתה ולספק לה מקום שינה, היא מסכימה לעשות כמעט הכל כי אין לה ברירה".

.
למה הקטינים הסכימו לעשות את כל זה, אתם שואלים? "עשינו את זה בשביל כסף ואוכל", מספרת אחת הצעירות. "הוא אמר לנו שנקנה בזה אוכל ו-וודקה ונצא לבלות". הקטינים מספרים שהוא נתן להם סמים ואלכוהול לשתייה. "הוא שכב עם קטינים באורגיות", מספרת י' בתום הראיון.
י', אחת הקטינות, מספרת לחדשות 10 על מה שהתבקשה לעשות מול לקוחות: "הייתי אמורה לקחת שוט, להצליף בהם ולהשפיל אותם. הם היו עירומים. הם היו אמורים לעשות ביד מולי ולגמור". מ', קטין נוסף, אומר: "זה נקרא עבדים, עבד זה מישהו שמשפילים אותו. ככה זה הכסף הכי מהיר והכי קל".

"יש כאלה שהיינו אמורים גם לעשות בהם ביזאר", אומרת י'. נ', קטינה נוספת ששודלה על פי החשד לזנות, מספרת על הדירה שבה בוצעו האירועים: "זו לא דירה, זה כוך. השירותים מלוכלכים משתן וקונדומים שזרוקים שם. יש שם עכברים וג'וקים".

לדברי אחד הקטינים, שי ארביב, החשוד שנעצר במסגרת הפרשה, היה מדבר איתם בצ'ט באינטרנט. "היו מגיעים בערך שני אנשים ביום, וזה היה מספיק. כל אחד שילם 300 שקלים".
.
כתב אישום נגד שי ארביב - בתאריך 27.05.2010 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד שי ארביב, בן 24, המכונה אייל בן פורת, בגין ניצול קטינות לזנות והדחת קטינות לסמים מסוכנים. הפרקליטות ביקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים.

בבקשת המעצר כתבה הפרקליטות כי "המשיב ניצל את מצוקתן האישית והכלכלית של אותן נערות, חלקן חוסות שברחו ממעונות של רשות חסות הנוער" וכי "המשיב נטל מכספי האתנן בעד מעשי הזנות כולם, וחי על רווחי מעשי הזנות של אותן הנערות".

התובע, עו"ד חיים ויסמונסקי, אמר כי "מדובר בכתב אישום חמור, נדיר וחריג בכך שרשויות החקירה הצליחו לחשוף מקרים של ניצול קטינות לזנות. שתיים מהקטינות נמצאו בבריחה ממעונות. הן היו רעבות ללחם. על מנת להישאר לישון אצל הנאשם ולרכוש אוכל למחייתן, נאלצו לעבוד בזנות על ידו".

קישורים:

יום שישי, 7 במאי 2010

לשכת הרווחה נתניה - "סיפור אמיתי על התעסקות עם עובדים סוציאליים בזמן שהייתי ילד"

בעיני לא מגיע זכות קיום ותקציב לארגון זה.. הם פשוט חלאות.. ולדעתי כל עו"ד בעל מצפון או מי שהיה פעם במעגל העוני צריך לתמוך בכל דבר נגד החלאות האלו.
להלן תגובה (מס' 91) של חייל בטוקבק שפקידות סעד מלשכת הרווחה נתניה ניסו ל"שבץ" אותו בילדותו - מאי 2010

זהו סיפור אמיתי שעברתי בזמן שהייתי ילד..
עליתי לארץ מרוסיה עם אימי באמצע שנות ה- 90 לרוב היה מצב כלכלי קשה..
משפחה חד הורית אבי נהרג טרם העלייה ארצה.
אנחנו נתקלנו למצב ששירותי הרווחה רצו לקחת אותי ולהעביר למשפחה אחרת (כמעט תמיד זה שיבוץ למשפחות דתיות).
לא הייתי מוזנח למרות שאימי עבדה המון ולא תמיד היה לה זמן להתעסק איתי. לרוב הייתי בבית..
היו טענות של הזנחת ילד כי אתה צריך להציג שאתה עובד, וגם אם אתה מציג שאתה עובד זה אומר שאתה לא משקיע בילד זה מעגל סגור.

במקרים אלו בדרך כלל אם זה משפחה של 2 הורים לרוב לא היו עושים בעיות, אבל זה (חד הורית) מקרה נוח שבו ניתן לקחת ילד ולעביר למשפחה אומנת.

יש לציין שגרתי אז בנתניה ולא הייתי המקרה היחיד.
אני לא יודע אם זה היה "פרויקט שיבוץ" (כי תמיד זה היה העברה למשפחה דתית). ואגב ארחנו אם שכן לקחו לה את הילד ללא סיבה. ואסרו עליה לראות את הילד בגלל שהיא "התגנבה" וההורים המאמצים ראו אותה ודיווחו לשירותי רווחה ולאחר מכן עצרו את אותה האם והחזיקו במעצר..

אני הייתי בדרך להילקח גם אני שמעתי פקידת סעד שבאה אלינו הביתה וממש איימה. אני זוכר את המילים למרות שאז לא ידעתי מה זה בוודאות והיא צעקה "חכי חכי את יותר בחיים לא תיראי את הבן שלך"
ויותר מזה האיום הזה לא בא ישר, המקרה היה ככה.. שבאה עובדת סוציאלית כביכול לעזור וכל הזמן שאלה כל מיני שאלות על הכנסות על מה עושים וכדומה ולא עזרה בכלום ולא סייעה בכלום, ושלאימי היה קשה לענות לה היא התחילה להתחצף אליה ולהגיד שזה ה"תפקיד" שלה.
אימי אמרה לה שהתפקיד שלה זה לעזור לה ועכשיו היא מנקה את הבית..
ואז הפקידה התחילה לצעוק עליה ואמרה לה את האיום.
לי היה מזל כי יצא שבמקרה אימי עבדה אצל אישה אחת שבעלה היה בכיר בעירייה שהיה לו קשרים ואיכשהו השתיקו את העניין.. יתרון נוסף שהיה לי זה שהייתי בגיל 8 וזה כבר היה יחסית גבולי "לשבץ" אבל עדיין היה מאוד מלחיץ.

חוץ מהמקרה שלי והמקרה של חברה של אמא שלי שכן לקחו לה. שמענו על המון מקרים אחרים.
לא בטוח אם כולם (עובדים סוציאליים) היו רעים וכדומה.

אבל בעיני לא מגיע זכות קיום ותקציב לארגון זה.. הם פשוט חלאות.. ולדעתי כל עו"ד בעל מצפון או מי שהיה פעם במעגל העוני צריך לתמוך בכל דבר נגד החלאות האלו.

קישורים:

יום חמישי, 6 במאי 2010

קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד

מאי 2010 - לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות, משפחות אומנה, מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?
.

.
נערות חוסות שברחו ממוסדות הרווחה סיפקו שירותי מין כדי לשרוד. שי ארביב, בן 25, חשוד כי אסף תשע נערות בנות 15 עד 17 שברחו מן הרשויות בשל עבירות שביצעו. הוא הביא אותן לדירתו שבדרום תל אביב, כלא אותן וסיפק להן סמים. הוא חשוד כי כאשר ביקשו לצרוך שוב את הסם, דרש מהן כסף. מכיוון שהן לא החזיקו בכסף אילץ אותן לעבוד בזנות ואסף את הרווחים לכיסו.

ארביב חשוד עוד כי ביצע מעשה מגונה בנער שהכיר באמצעות הנערות שכלא בביתו. הוא חשוד בעבירות של סרסרות, אספקת סם, שידול ליחסי מין וביצוע מעשה מגונה. בין היתר הוא חשוד את הנערות

מחקירת המשטרה עולה כי ארביב יצר קשר עם הנערות באמצעות מודעות באתרי אינטרנט והפצת כרטיסי ביקור שעליהם היה רשום: "רוצה שאהיה המלכה שלך?". הטלפון שמסר היה של קטינה בת 16 שהתגוררה בשכנותו ושימשה למעשה כ"מדאם" של בית הבושת.

על-פי החשד, כאשר הנערות ביקשו ממנו שיחדל ממעשיו, הוא נהג לאיים עליהן שיסגיר אותן לרשויות הרווחה. לקיים יחסי מין עם יותר מגבר אחד ליום ואף עם שני גברים במקביל וכן לקיים אקטים מיניים של סאדו מאזו. בחיפוש בדירתו נמצאו שוט ואזיקים. לפי החשד, באחד המקרים הוא אף לקח את אחת הנערות לתחנה המרכזית הישנה וסרסר אותה ברחוב ללקוחות שעברו ברחוב.

מעצרו של ארביב הוארך בחמישה ימים עד ליום שני, ובמשטרה חושדים כי מפעל הזונות הקטינות שניהל פעל בדירתו במשך שנה וכי הלקוחות שילמו כשלוש מאות שקלים על כל אקט מיני.


קישורים:

בית חולים אברבנאל - בת ים: חשד להתעללות במטופל

דוקטור יהודה ברוך - מנהל בית חולים אברבנאלהכתבה רק לא "אברבנאל" , mynet , מאי 2010 , אורה חושחו

אב מבת ים מבקש מבית המשפט שיורה להעביר את בנו מ"אברבנאל" לבית חולים אחר, מכיוון שהוא מוטרד שם מינית ואיימו על חייו. מנהל בית החולים: "אנחנו לא מחזיקים חולים כבני ערובה"

דרישה מבית המשפט: אב מבת ים שבנו מאושפז בבית חולים "אברבנאל", מבקש מבית משפט השלום בראשון לציון להעביר אותו משם. בבקשתו ציין האב: "הוא מותקף מינית ומאויים ברצח".

האב מפרט בבקשה כי בנו (25) אושפז בבית החולים בגלל תלונה במשטרה שהגישה אמו על הטרדה. השופטת שבפניה נערך הדיון קבעה, בהמלצת חוות דעת פסיכיאטרית, כי הבן זקוק לטיפול פסיכיאטרי.

האב מבקש להתמנות כאפוטרופוס זמני לבנו. "לאחר שישוחרר הוא יעבור לגור איתי, מאחר שאני ואמו גרושים", נאמר בבקשה. "עמדת האם חיובית בהחלט. אנחנו רוצים את טובת הבן: להעביר אותו למקום שבו לא יפגע, כפי שהוא נפגע בבית החולים".

האב טוען שערער על האשפוז לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית, אך היא דחתה את בקשתו. עוד הוא אומר שבנו הוטרד מיניות, והוגשה על כך תלונה במשטרה. "לא יתכן שהוא יותקף מינית מדי לילה או שיאוים ברצח". לטענת האב, בעת ביקורו בבית החולים "הותקפנו על ידי אחד החולים, שאף איים על בני שירצח אותו".

מנהל המרכז הרפואי "אברבנאל", ד"ר יהודה ברוך, אמר בתגובה כי טרם קיבל את הבקשה, אך הוא מכיר את המקרה. "אנחנו שוללים כמובן את הטענה שלו על תקיפה מדי לילה. נגיב על כך בבית המשפט, אם נצטרך. לגבי הבקשה להעברה, כפי שהוסבר לו, זכותו לבקש. אנחנו מוכנים להעביר אותו לכל בית חולים אחר שיהיה מוכן לקבל אותו. אנחנו לא מחזיקים חולים כבני ערובה", אמר ד"ר ברוך.

רק לא "אברבנאל" , mynet , מאי 2010 , אורה חושחו


קישורים:

יום רביעי, 5 במאי 2010

עובדת סוציאלית הפקירה שני ילדיה הפעוטות בני שנתיים במכונית סגורה והלכה לקניות בקניון

הכתבה הפעוטות הושארו ברכב סגור, האם הלכה לקניון , nrg

עוברי אורח שהלכו ליד קניון בת ים הבחינו בשני ילדים בני שנתיים סגורים בתוך מכונית חונה. האם, עובדת סוציאלית, אותרה בקניון עורכת קניות


אבי אשכנזי ונתיב נחמני | 4/5/2010

מה עושה אם לשני פעוטות בני שנתיים שרוצה לעשות קניות בקניון בת ים? המשטרה עצרה בצהריים (ג') אישה בת 37 מירושלים, עובדת סוציאלית במקצועה, בחשד לרשלנות לאחר שהשאירה את ילדיה במכונית ונכנסה לסיבוב קניות במרכז המסחרי.

עוברי אורח שהיו ברחוב ניסנבאום בבת ים הבחינו כי באחת המכוניות יושבים שני פעוטות לבדם במושב האחורי של המכונית, וכי חלונות כלי הרכב סגורים.

האזרחים הזעיקו שוטרי סיור שפתחו את הדלת, שלא הייתה נעולה, והוציאו את הפעוטות. למקום הוזעקה גם ניידת של מד"א, אך הילדים לא נזקקו לטיפול רפואי.

השוטרים פתחו בסריקות לאיתור האם, וכעבור כחצי שעה מצאו אותה בקניון הסמוך כשהיא עורכת קניות. האישה עוכבה לחקירה ובמשטרה שוקלים לבקש מבית המשפט להאריך את מעצרה.

קישורים:

יום שני, 3 במאי 2010

מעון למוגבלים כפר נחמן של משרד הרווחה - חשד להתעללות קשה

הכתבה "הוא פשוט הוריד לו סטירות" , נטע לי בינשטוק , mynet , מאי 2010

אגרופים, הרעבות ופלפל חריף בפה. המשטרה חוקרת חשד להתעללות בבעלי פיגור שכלי בכפר נחמן ברעננה. העובדים מכחישים את המיוחס להם. חושפת הפרשה: "התמוטטתי מהמראות". משרד הרווחה: "פועלים על פי נוהלי המשטרה"
חשד לפרשת התעללות קשה בכפר נחמן, מעון למוגבלים הסובלים מפיגור שכלי ברעננה. בחודש האחרון מתנהלת חקירת משטרה כנגד שני עובדים במעון, בחשד להתעללות בחניכים.

עדות קשה של עובדת אחת, אנרייט שוקרון, פתחה תיבת פנדורה בכל הקשור להתנהלות העובדים באחת המחלקות במעון, ואף הציפה תלונות ישנות של עובדים, מלפני ארבע שנים, על אלימות קשה.

מכות ובעיטות לחניכים, גרירות ומשיכות על הרצפה, עונשים מחרידים ומניעת אוכל, הם רק חלק ממקרי הזוועה שמגוללת שוקרון בעדותה שהביאה לפתיחת החקירה. יצוין כי העובדים החשודים מכחישים את המעשים.

שוקרון (30) עובדת בכפר נחמן מסוף אוגוסט האחרון כמטפלת. לאחרונה הודיעו לה שהחוזה שלה לא יוארך. את המשמרת של יום שבת, ה-30 בינואר, היא לעולם לא תשכח.

"אני בדרך כלל לא עובדת בשבתות כי אני שומרת שבת, אבל באותו היום היו חסרים עובדים, אז הסכמתי לבוא", החלה שוקרון לספר.

"אני עובדת בביתן הכי קשה שם, באזור גיל הזהב, בביתן הסיעודי. יש בו 34 חניכים, רובם משותקים, נכים ובמצב קשה. באותו היום עבדתי באחת הדירות הקלות יחסית, ביחד עם המטפל מ'".

"בשלב מסויים שמעתי שהולכות מכות באחד הדירות בהן מ' עבד. שמעתי רעשים של חבטות, אז נכנסתי פנימה לראות מה קורה. ראיתי את מ' מרביץ לאחד החניכים, אדם מבוגר בן 80, משותק, שיושב על כיסא גלגלים".

"הוא ממש פוצץ אותו במכות. צעקתי עליו: 'יא בן זונה, מה אתה עושה?'. אז ראיתי שהחניך קשור לכיסא הגלגלים בסדין, כך שהוא לא יוכל לזוז, והוא בינתיים הרג אותו במכות".

"מ' תפס את הראש שלו עם הידיים ואמר: 'אני לא יודע מה קרה לי', ואני אמרתי לו שלא יחשוב שזה יעבור לו בשתיקה. מאז המקרה הזה באמת הייתי בטראומה. הייתי בהלם ממה שראיתי. הוא ממש הלם בו באגרופים בלי לב".

שוקרון מודה שבתחילה היא לא דיווחה על מה שראתה. "פשוט הייתי בהלם. ממש התמוטטתי נפשית, בנוגע למטפל הזה. אחרי זה, היחס שלו אליי התחיל להשתנות. עד לאותו היום רק שמעתי סיפורים כאלו, אבל לא האמנתי שזה קורה".

שוקרון מספרת, שבמקרה נוסף לו הייתה עדה, העמיד המטפל מ' חניך נכה שמתנועע עם הליכון והכריח אותו לעמוד ליד הקיר על רגל אחת במשך שעה וחצי.

במקרה אחר ראתה שוקרון את מ' לוקח כפית באחת הארוחות, ומכה את החניכים על האצבעות. בנוסף, היא אומרת, הוא גם לקח פלפל חריף ושם לאחד החניכים בפה.

שוקרון מספרת גם על מקרה נוסף שלו הייתה עדה, בו היה מעורב המטפל הנוסף שהגישה נגדו תלונה, המטפל ז'. "מדובר גם במטפל שעובד בביתן הסיעודי".

"ראיתי אותו יושב ליד חניך בן 70, ופשוט מוריד לו סטירות, אחת אחרי השנייה. במקרה אחר גרר ז' חניך על הרצפה".

שוקרון החליטה בשלב מסויים שלא לעבור על כך בשתיקה ונפגשה עם מנהל המוסד, פנתה באי מייל למשרד הרווחה, ושלחה מכתבים לשר הרווחה, לכנסת ולמבקר המדינה.

אחר כך החליטה להגיש תלונה במשטרה נגד שני המטפלים ונגד המנהל. יומיים לאחר מכן קיבלו העובדים צו הרחקה זמני מהביתן בו עבדו. "האמת שהייתי בהלם שהם לא הורחקו לגמרי מהכפר", היא אומרת.

בדיקת "ידיעות השרון" מעלה כי אכן שוקרון אינה העובדת הראשונה שהייתה עדה למקרי אלימות במוסד, ואף לא הראשונה שדיווחה על כך. בידנו עדויות נוספות של עובדים הטוענים טענות דומות.

מנהל המוסד הבהיר כי הוא עובד מדינה והפנה אותנו למשרד הרווחה לקבלת תגובה. מעבר לכך אמר כי יש לתת למשטרה לחקור את המקרה.

ממשרד הרווחה נמסר: "הטיפול בנושא הועבר למשטרה ואנו פועלים רק על פי הנחיותיה. המשרד פעל על פי הנהלים, שלח למעון את פקיד הסעד הראשי שערך את הבדיקה הראשונית. נוהלי הדיווח על אירועים חריגים רועננו על ידי צוות המעון. מלבד זה אנו ממתינים להחלטת המשטרה".

מפקד משטרת כפר סבא, סנ"צ שי אזולאי, מסר בתגובה: "מתנהלת חקירה בתיק ולכשנמצה את החקירה נוכל לדווח על הממצאים".

המטפל מ' אמר השבוע בתגובה לטענות: "לא עשיתי את הדברים המיוחסים לי. אני מטפל המון שנים עם רקורד מאוד חיובי. אני הולך עם הראש למעלה ועם האמת שלי".

המטפל ז' סירב להגיב.

הכתבה "הוא פשוט הוריד לו סטירות" , נטע לי בינשטוק , mynet , מאי 2010


קישורים:

יום ראשון, 2 במאי 2010

ועדת תסקירים - בית משפט שדה ל"מטופלי" רשויות הרווחה

מאי 2010 - דע/י כי רשות הרווחה ה'מטפלת' בך ובמשפחתך לא תתחשב בדעתך, ומה שתכפה עליך ב'טיפול' יגרום לך וליקיריך סבל ועגמת נפש.

פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט (חוק הסעד - סדרי דין) לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים.

במקרים של תסקירים מורכבים, מתכנסת ועדת תסקירים בלשכת רווחה ברשות מקומית ע"פ תע"ס 3.20 סעיף 7.1.15 , שחבריה כוללים מנהל מחלקה או ראש צוות, פקיד סעד מחוזי לסדרי דין אחד או יותר,פסיכולוג/ פסיכיאטר ילדים.
וועדת התסקירים כותבת את התסקיר במשותף ועשויה לצורך כך לזמן הורים, ילדים, גורמי טיפול נוספים,ידידי המשפחה ואחרים.

ההורים משתתפים בחלק מדיוני ועדת התסקירים. ובהסכמה משותפת ניתן להם להביא את עורכי הדין שלהם כמשקיפים. תיעוד דיוני ועדת התסקירים אינו מוגש למשפחה.

פקיד הסעד מגיש לבית המשפט לענייני משפחה הרואה בהמלצות התסקיר סוף פסוק. לאחר הכנת התסקיר ועדת התסקירים סיימה תפקידה.
.
ועדת סלונים נבו על פקידי סעד לסדרי דין - ליקויים מהותיים - מאי 2009

ועדת פרופ. ורד סלונים נבו הצביעה על ליקויים מהותיים בעבודת פקידות הסעד לסדרי דין: בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר; ועוד
וועדת סלונים התייחסה לוועדת התסקירים ומצאה כי "בתי המשפט מעוניינים לקבל המלצה אחת ולא תמיד ערים ללבטים ולחילוקי הדעות הקיימים לגבי הפתרונות האפשריים. פקידת הסעד החותמת על התסקיר היא האחראית הישירה על כל הכתוב בו. עליה לפרט את כל המידע שהגיע לידיה, לפרט את הנימוקים להמלצתה הסופית ובכלל זה – את כל האפשרויות שנשקלו והסיבות להעדפת האפשרות שנבחרה. במקרה של חילוקי דעות בין פקידת הסעד לראש הצוות שלה או בינה לבין פקידת הסעד המחוזית או הארצית, על פקידת הסעד לכתוב את עמדתה ואת עמדת החולקים עליה. אם נערכה ועדת תסקירים והחלטתה שונה מדעת פקידת הסעד האחראית, עליה לציין זאת בתסקירה".
וועדת סלונים המליצה על מינוי אומבודסמן על פקידי הסעד אולם שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ומנכ"ל משרדו דחו את ההמלצה בתואנה כי האזרח יפנה לבית המשפט בו נדון עניינו ויתלונן על פקיד הסעד.

העדר פרקטיות - חפירות ודיונית מתישים ומזיקים בוועדת תסקירים
בעתירה 2111/11 שענייניה מדיניות רשויות הרווחה להורים גרושים מפרט העותר התנהלות מופקרת ומעוותת של העובדות הסוציאליות בוועדת תסקירים: סעיף 32: משאימו של הקטין אשר אחזה במישמורת זמנית, לא הסכימה להסדרי ראיה, פקידות הסעד המליצו על מרכז קשר. העותר אשר הוזמן לוועדת תסקירים באפריל 2010 מצא עצמו יושב מול שלשה פק"ס, אשר במשך שעה חיטטו בשורשים הפתולוגים של הסכסוך הבין הורי ועודדו את ההורים "להוציא את השדים מהארון", ולהטיח האשמות זו בזו, במקום לנקוט בגישה פרקטית, ופשוט לפתוח יומנים ולתאם שעות וימים פנויים להסדרי ראיה. אילוץ הסכמות בשיטת החפירה הפתולוגית בשורשי הסכסוך נכשל. אימו של הקטין פשוט הודיעה שהיא מסרבת להסדרי ראיה. כעונש על סירובו של העותר להסכים מיוזמתו על כניסה למרכז קשר, דיווחו פקידות הסעד כי בגין התקופה שבה היה העותר מגובס ברגלו עם כף רגל שבורה וקביים, יש לראותו כמי שהתנתק ביוזמתו מהילד.


בג"צ דחה עתירתה של אם להיות מיוצגת בוועדת תסקירים - מאי 2010

השופט יורם דנצינגר טען כי ההורים יהיו מיוצגים בבית המשפט, וכן על מנת למנוע ביורוקרטיה וסחבת, אך החלטת השופט דנצינגר מתעלמת מהמציאות בשטח שבה בית המשפט רואה בהמלצת פקיד הסעד (ועדת תסקירים) סוף פסוק, וועדת התסקירים ממילא ביורוקרטית, מול ההורים יושבים כ-10 "מומחים" המחליטים פה אחד על גורל המשפחה.

השופט דצנינגר דחה את העתירה בנימוק ולפיו לעותרים סעד חלופי: "תסקיר פקיד הסעד נערך בהתאם לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955. תסקיר זה, אף שאינו בגדר "חוות דעת מומחה" כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ייבחן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה לאחר הגשתו, והוא שייקבע את המשקל שיש לייחס לו. בנסיבות אלה, ככל שלעותרים השגות באשר לאופן עריכת התסקיר ולמשקל שיש לייחס לו כתוצאה מאופן עריכתו - עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בעניין זה. מבקשתם של העותרים מיום 12.4.2010 עולה לכאורה כי פנייתם בעניין לבית המשפט לענייני משפחה נדחתה, ועל כן ככל שברצונם להשיג על החלטה זו - יש לעשות זאת באמצעות פנייה מתאימה לערכאת הערעור".

השופט דנצינגר ממשיך ומציין כי: "יוער כי נתנו את דעתנו לכך שבגדרה של העתירה מועלות טענות הנוגעות לחוקיות פעולות גורמי משרד הרווחה, ואולם אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לשנות מקביעתנו כי קיים לעותרים סעד חלופי". "הרציונאלים לכך", מציין השופט, הינם "שיקולי יעילות וטעמי חסכון במשאבים שיפוטיים, מניעת סחבת מיותרת והתמשכות של ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית, ובירור מחלוקת עובדתיות בפני הערכאה הדיונית לה הכלים המתאימים ביותר לכך. אוסיף כי כאשר ברקע הדברים מצוי קטין אשר טובתו היא הקו המנחה בהחלטה שלגביה התבקש התסקיר, התכלית של ייעול ההליך ומניעת התמשכותו מקבלת משנה תוקף".


ועדת התסקירים ע"פ תע"ס 3.20 סעיף 7.1.15

קריטריונים לכינוס ועדת תסקירים
1. קושי להגיע לאבחון - צוות רב מקצועי מסייע באבחון המערכת המשפחתית
2. צורך לגבש תוכנית טיפולית למשפחה - הצוות מסייע בגיבוש התוכנית ובהמלצות לערכאה המשפטית.
3. קושי של המשפחה לשתף פעולה עם פקיד הסעד ולקבל את סמכותו.
4. סיוע לפקידי הסעד בגיבוש המלצות לערכאה המשפטית.
5. סיוע לפקיד הסעד במקרים קשים ומורכבים.
6. סיוע לפקיד הסעד במקרים בהם ניתנו סמכויות בהתאם לסעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
7. במקרים בהם קיים קושי ביישום ואכיפה של צווי בית המשפט/בית הדין.
8. במקרים בהם מדובר, עפ"י התרשמות פקיד הסעד, בילדים בסיכון ובבדיקת הצורך במעורבות של פקיד סעד לחוק הנוער, ו/או ועדת החלטה בתהליך הכנת תסקיר.

המשתתפים בועדת התסקירים - חברים קבועים
- מנהל המחלקה לשירותים חברתיים או מי מטעמו
- פקיד סעד מחוזי לסדרי דין - מומלץ
- יו"ר הועדה - פקיד סעד לסדרי דין הבכיר במחלקה לשירותים חברתיים
- פסיכולוג ילדים, או ייעוץ פסיכיאטרי - מומלץ.
- פקיד הסעד לסדרי דין (מציג המקרה).
- מדריך ראש צוות (של פקיד הסעד המציג) - מומלץ.
.
משתתפים מוזמנים (בהתאם לכל מקרה)

- ההורים
- פקיד סעד לחוק הנוער
- עובד סוציאלי המטפל במשפחה
- אנשי חינוך, אנשי בריאות, אנשי טיפול נוספים - אלה ימסרו את המידע אך לא ישתתפו בדיון.
- ידיד/פסיכולוג - כמלווה לאחד ההורים.
- ילדים או בני משפחה אחרים - עפ"י שיקול דעת.

הזמנת המשפחה לדיון

הזמנת המשפחה תיעשה בכתב בצירוף דף מידע על ועדת תסקירים (נספח ח') ההורים יוזמנו ביחד - מתוך ראיית הצורך והאפשרות לחיזוק ההורות וקבלת האחריות המשותפת לגורל הילדים. ההתייעצות והדיון ההמשכי בוועדה יבוצע בנוכחות או ללא נוכחות ההורים בהתאם לשיקול דעת חברי הועדה. תוצאות הדיון וההמלצות יימסרו למשפחה. עורכי הדין מטעם כל אחד מההורים יוכלו להשתתף בדיון רק בהסכמת שני ההורים, וזאת במעמד של משקיפים.

המועדים לקיום ועדות התסקירים
ועדת התסקירים תתכנס בקביעות ו/או לפי הצורך. כאשר קיימות פניות דחופות, מעבר למועדים המתוכננים, ייעשה מאמץ לכנס את חברי הועדה.

תיעוד דיוני ועדת התסקירים
בתום הדיון בוועדת התסקירים יסוכמו עיקרי הדיון וההמלצות, יצוינו שמות ותפקידי המשתתפים. סיכום זה יחסר למשפחה ויתויק בתיק המשפחה ובמידת הצורך גם לבית המשפט/בית הדין.

קישורים: