יום שבת, 10 בינואר 2009

פרדס חנה - אלימות מדריכים על ילדים בפנימיית "בית טף" של משרד הרווחה

בלב פרדס חנה באיזור פסטורלי ממוקמת פנימיית "בית טף" של משרד הרווחה, פנימיה טיפולית לילדים ממשפחות מצוקה. ילדים החלו לחזור הביתה מהפנימיה עם סימני אלימות בגוף. ילדים בפנימיה סיפרו על שיטת טיפול הנקראת אחיזת "הולדינג" (Holding), אשר אמורה "להרגיע" את הילדים. ע"פ שיטת ההולדינג המופעלת בפנימיה, מפילים את הילד על הרצפה, ושוכבים עליו, הילד נמחץ עד אשר אינו יכול לנשום. שיטת ההולדינג היא כלי טיפולי ידוע שנוי במחלוקת האמור להיות מופעל לרסן את הילד במצבי קיצון ומסכן את עצמו והסביבה. ע"פ טענות הילדים שיטת ההולדינג מופעלת בפנימיה אם הילד משקר, מתחצף למדריך, לא מקשיב למדריכה.
אחד האבות מעיד כי במקום לתת לילדים אהבה ומעט שמחה, יש טרור והפחדה בפנימיה. אם הילד מספר על אחיזת ההולדינג אז צורחים עליו בפנימיה למה סיפר.
יש לציין כי משרד החינוך אסר את השימוש בשיטת ההולדינג עוד לפני כ-8 שנים, אך משרד הרווחה משתמש בה.
פקידת הרווחה דלית לוי (פסיכולוגית קלינית אחראית על השיטה במשרד הרווחה), אשר ראתה אילוסטרציה של הילדים על האחיזה בפנימיה טענה כי יש הפרת יסוד של כללי אחיזה של ילדים. פקיד הרווחה בנצי בראנץ (אחראי פנימיות במשרד הרווחה) :"יש פה שימוש לא נכון בשיטה ברמה הפיסית, אני חושב שיש פה גם אלמנט של השפלה".
.

.
ילדים מדגימים אלימות מדריכים על ילדים בפנימיית בית טף
ילדים מדגימים אחיזות ריסון של מדריכים בפנימיית בית טף של משרד הרווחה
ילדים מדגימים אחיזות ריסון של מדריכים בפנימיית בית טף של משרד הרווחה

תלונה על המתנהל בפנימיה כבר הוגשה למשטרה אך החקירה מתנהלת בעצלתיים, בינתיים ממשיכים הילדים הקטנים לסבול ולחיות בטרור, הפחדה, והשפלה.

נקודות
  • משרד הרווחה משתמש בשיטות טיפול אשר משרד החינוך אוסר את השימוש בהן.
  • משרד הרווחה משתמש בשיטות טיפול של אחיזה בדרך לא נכונה עד כדי אלימות.
  • ידו של משרד הרווחה לשימוש בשיטות האלימות הנה קלה: אי הקשבה, ילד שיקר וכו'.
  • הליך הבירור של אירועים קשים אלו מתנהל בד"כ בעצלתיים.
  • מדריכי הפנימיה מגיבים בכעס ובצרחות על הילדים אם הם מספרים על המתרחש בפנימיה.
  • פקידי הרווחה היושבים בירושלים אינם מודעים למתרחש ב"שטח".
קישורים:

יום חמישי, 8 בינואר 2009

נציבות תלונות הציבור - טיפול בתלונה על הרווחה

סמכויות נציב תלונות הציבור ודרכי בירור התלונות מוסדרים בחוק מבקר המדינה, פרק שביעי, סעיפים 31-48. הנציבות יכולה לברר תלונה אם נושאהּ הוא מעשה - לרבות מחדל או פיגור בעשייה - שנעשה בניגוד לחוק או ללא סמכות חוקית או בניגוד לכללי מינהל תקין, ואם הוא פוגע במישרין במתלונן עצמו או מונע ממנו במישרין טובת הנאה.
פנייה לנציבות תלונות הציבור אינה כרוכה בתשלום אגרה כלשהי. הפונה לנציבות נדרש לחתום על התלונה ולציין את שמו ומענו. אל הנציבות ניתן לפנות בכמה דרכים: בכתב - באמצעות הדואר, הפקסימיליה או הדואר האלקטרוני; בעל-פה - בפנייה ללשכות לקבלת תלונות שבמשרדי הנציבות בירושלים, בתל אביב, בחיפה, בבאר שבע ובנצרת. הנציבות אינה מקבלת פניות בטלפון.
משהוגשה תלונה, הנציבות מתחילה לברר אותה, אלא אם כן נמצא שהיא אינה עומדת בתנאים שקבע החוק לבירור תלונות או שהיא קנטרנית או טרדנית או שהנציב סבר שהנציבות אינה הגוף המתאים לבירורהּ. לפרטים נוספים ראה : אתר נציבות תלונות הציבור.

תגובות הנציבות לתלונה יכולות להיות לקוניות, מגיעות באיחור, בכל מה שקשור לענייני רווחה. התלונה מבוררת בדרך כלל ע"י עו"ד עוזר/ת בכיר למנהל הנציבות. ידוע על תגובות סתמיות בענייני רווחה שהגיעו לאחר כשנה או יותר מבלי להיות בקשר כלשהו עם המתלונן. תשובת הנציבות לפניית אזרח כי הלשכה המשפטית ברווחה אינה מתייחסת לפניותיו הגיעה לאחר כשנה, ובה נרשם "בירור הנציבות העלה כי פנייתך לא התקבלה בלשכה המשפטית", וזאת מבלי שהנציבות טרחה להיות בקשר או לעדכן, ולענות לשאלות האזרח. תשובה נוספת (לאחר 8 חודשים) אופיינית של הנציבות לפניית האזרח בעניין תוקפנות, עדות שקר, ורמייה של פקידי רווחה הנה: "הנציבות אינה מתערבת בשיקול דעת מקצועי בהעדר כלים לכך".

דוגמה נוספת הוא סיפורה של תמר (שם בדוי) אשר מגיל חמש עד תשע, בבית משפחה אומנת מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור. תמר זוכרת שאביה היה הולך באופן קבוע ללשכת הרווחה ודורש שילדיו יוחזרו הביתה. עובדת סוציאלית מנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה כותבת, בתשובה למכתב תלונה שנשלח אליה על ידי הדוד של תמר: 'באשר לטענתך בעניין הילדים. לדעת הגורמים המטפלים, הטיפול שניתן לילדים במשפחות אלה הוא סביר, והילדים די מרוצים. המשפחות נמצאות בפיקוח מתמיד של משרד העבודה והרווחה'...., נציבות תלונות הציבור לא נתנה מענה לתמר, אלא אף סילפה עובדות. מדובר אמנם באירוע לפני כ-20 שנה אך הוא מתאר במדויק תרחיש אפשרי גם כיום.

הנציבות גם תפעל לדחות את הטיפול בתלונה בתירוץ כי זהו נושא לטיפול בבית משפט לענייני משפחה, וגם תפנה לשם, בעוד התלונה היא על פקיד הרווחה. לעתים תסתמך הנציבות על תשובה סתמית ולקונית של פקידי רווחה על מנת לסיים את הבירור בתירוץ כי נעשתה בדיקה מעמיקה, וכי המתלונן כבר קיבל תשובה לפנייתו.
אם יבקש האזרח לעיין בתיק תלונתו בנציבות ע"פ חוק חופש המידע הרי תשובת הנציבות תהיה כי אינה חייבת להציג המידע בהתאם להגבלה בחוק חופש המידע בסעיף 2.4.
יש לציין כי לא הופץ לידיעת הציבור רשימת בעלי התפקידים בנציבות, והמבנה: אגפים מדורים. אולם כל מבקר בנציבות עובד מול אותם מבוקרים, ולהם אינטרס משותף להביא לבסוף לסגירת תיק התלונה.
האזרח התמים הפונה ע"פ חוק לנציבות תלונות הציבור עלול למצוא כי הנציבות הנה שמן סיכוך בצירי ההרס של רשויות הרווחה.

קישורים:

יום רביעי, 7 בינואר 2009

בית משפט לענייני משפחה - אי צדק בדלתיים סגורות -שתפו את הציבור

בבתי משפט פליליים, אזרחיים יכול כל אדם להיות נוכח בדיון מבלי להזדהות. נוכחות זאת היא מעין פיקוח הציבור על הדיונים בבתי משפט אלו. בבתי משפט לענייני משפחה המצב שונה, השופט הוא הקובע מי יהיה נוכח בדיון.

רשויות הרווחה מתנגדות לשקיפות הדיונים בתירוץ של "טובת הילד" ואולם אם הציבור היה יודע את המתרחש בבתי משפט לענייני משפחה זה היה הסוף של חלק נרחב מרשויות הרווחה. אפשר לחוקק פרסום ההחלטות ופיסקי הדין תוך שמירת הפרטיות.
החיסיון גורם לרשויות הרווחה להיות מנותקים מדעת הקהל. ה"מומחים" משקרים בבתי משפט לענייני משפחה ומציגים חוות דעת "מקצועיות" בבתי משפט אלו, רחוק מעיני הציבור, ויוצרים כאב וסבל לאזרחים טובים ומסורים עקב החלטות שיפוטיות שגויות.

שתפו את הציבור הרחב במתרחש מאחורי ה"דלתיים הסגורות", אפשר לתקן את המעוות ...

קישורים:

יום שני, 5 בינואר 2009

מחדלי לשכת הרווחה באר שבע - עשרות הורים אינם רואים את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים

הכתבה לא רואים את ילדיהם בגלל מחסור בעובדים , שמעון איפרגן , nrg , דצמבר 2008

129 משפחות בבאר שבע הנמצאות בהליכי גירושים ממתינות זה חודשים לתסקיר פקידות הסעד. עד אז לא רואים ההורים את ילדיהם

עשרות הורים אינם יכולים לראות את ילדיהם עקב עיכוב בהגשת תסקירים: 129 משפחות בבאר שבע הנמצאות בהליכי גירושים ממתינות זה חודשים ארוכים לקבלת תסקיר של פקידות הסעד, בשל מצוקת כח אדם. עד אז, מנועים ההורים לראות את ילדיהם. לעיתים אף במשך עשרה חודשים.

בתסקירים ממליצות פקידות הסעד לבית המשפט על גובה תשלום דמי המזונות, על משמורת הילדים, ועל הסדרי הראייה (מספר הפעמים בחודש בו יורשה ההורה לראות את ילדיו).

"המציאות הקיימת היא בלתי נסבלת", קובל עורך דין ותיק מדרום הארץ המתמחה בענייני משפחה. "אם שופט מורה לפקידות הסעד להגיש תסקיר תוך 60 יום והן לא מגישות אותו במועד עקב מצוקת כח אדם, השופט לא יכול לקבל החלטות, והעיכובים גורמים לפגיעה קשה בעיקר בילדים ובהורים".

בלי תסקיר אין החלטה

"במצב הנוכחי ההורים והילדים נופלים בין הכיסאות", הסביר. "משרד העבודה והרווחה צריך להקצות תקנים רבים של פקידות סעד כדי להפסיק את עוגמת הנפש שנגרמת לאותן משפחות".

א', תושב באר שבע שאשתו מסרבת לאפשר לו לראות את ילדיו, מחכה שבעה חודשים לפקידת הסעד שתגיש תסקיר לבית המשפט, אשר יקבע את הסדרי הראייה. "אשתי מעלילה עליי כל מיני עלילות, והקשר שלי עם
הילדים נפגע", סיפר א'. "השופט שמע את גרסתי, אבל בלי התסקיר הוא לא יכול לקבל החלטה עניינית", אמר בכאב.

שופט בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, ישעיהו טישלר, מתח ביקורת על התנהלות משרד העבודה והרווחה ועל כך שאין מספיק תקנים של פקידות סעד. "אין לי ספק שפקידי הסעד עושים כל שביכולתם ואולי גם מעבר ליכולתם כדי להגיש דוחות ותסקירים", כתב השופט.

שידעו מהי המצוקה

השופט החליט לחשוף את התופעה בפני משרד העבודה, והעביר את התייחסותו בנושא לשר העבודה והרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג למנכ"ל משרדו ולמפקחת מחוז הדרום, מירי בקר. זאת, "כדי שידעו מהי המצוקה, וכיצד זו משפיעה על גורלן של משפחות רבות".

לדבריו, "לא ניתן להשלים עם המציאות שבה משפחות ממתינות חודשים ארוכים לקבלת תסקיר בעניינן, ובוודאי שלא ניתן להשלים עם המציאות שבעלי הדין אינם יכולים לדעת אף מה הוא מועד המשוער שבו עניינם יטופל".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "משרד העבודה והרווחה רואה חשיבות עצומה בתפקודם של פקידי הסעד ברשויות המקומיות. לכן הוא הקצה לכך תוספת של תקנים לרשויות המקומיות, ובהן גם עיריית באר שבע".

נקודות:
  • פקיד הסעד בלשכת הרווחה העירונית הוא מונופול בהגשת תסקירים לבית משפט. בתי משפט לענייני משפחה חסרי אונים ללא התסקיר של פקיד הסעד.
  • פקיד הסעד יפר צו שיפוטי להגשת תסקיר ויבזה את בית המשפט בתואנות שונות: מחסור כוח אדם, שביתות ועיצומים ועוד.
  • פקיד הסעד יעכב הורה לראות את ילדיו בתואנות שונות: מחסור כוח אדם, שביתות ועיצומים, ועוד.
  • משרד הרווחה אינו אוכף הפרות צוים שיפוטיים ע"י פקידי הסעד, גם כאשר כתוצאה מכך נגרם סבל רב להורים אשר אינם יכולים לראות את ילדיהם.
קישורים:

יום ראשון, 4 בינואר 2009

הטרדות מיניות בילדה בת 12 במשפחת אומנה - לשכת הרווחה גנזה את התיק

פברואר 2008 - ילדה בת 12 מהצפון אומצה במשפחת אומנה ע"י תושב הדרום אשר הפך את חייה לסיוט. במשך שנתיים נהג ה"אומן" להטריד אותה מינית. הילדה פנתה ללשכת הרווחה העירונית אך אלו גנזו את התיק. הילדה הבינה כי המוצא היחיד מהסיוט הוא תיעוד מצולם של ההטרדות.
.

.
במכתבה של הילדה למורה כתבה הילדה: "הוא עשה בי דברים שאני לא רוצה שאף אחד יעבור אותם. ולא סיפרתי את זה אלא כתבתי את זה רק כי אני מפחדת ממנו נורא שפשוט קשה לתאר את זה." האב נעצר והוגש נגדו כתב אישום. הילדה חזרה לעיר הולדתה. הילדה דווחה על האירועים ללשכת הרווחה עוד לפני כשנתיים אולם אלו גנזו את התיק לאחר חקירה קצרה.

נקודות:
  • לשכת הרווחה לא גיבשה עם הילדה דרך פעולה לפתרון מצוקתה אלא הפקירה אותה.
  • הילדה מאמינה בצוות בית הספר בפניהם פתחה את ליבה ועימם גיבשה דרך פעולה לפתרון בעיית מצוקתה.
  • ילדה זאת ניצלה מציפורני הרווחה, אבל ישנם עוד אלפי ילדים וחסרי ישע העוברים סיוט כל רגע.
קישורים:

ד"ר לין ורנל על תיאורית "טובת הילד" שכשלה בבריטניה.

ד"ר לין ורנל קרימינולוגית וסוציולוגית בריטית מדברת כל כישלון תיאורית "טובת הילד". רעיון אימוץ ואומנה לילדים צמח עקב משפחות אשר בהם גדלו ילדים שהוזנחו באופן חמור, עברו התעללות, או התעללו באחרים. אותם ילדים ניזוקו . מצד שני היו משפחות בעלות יכולת המוכנות לקבל את אותם ילדים, לשקם אותם. הגיוני היה לחבר בין שני הקצוות.
כיום המציאות שונה לגמרי. הילדים הנלקחים הם תינוקות רכים. במציאות המשפחות המאמצות רוצות תינוקות רכים, יפים, נחמדים, ללא פגמים, ולא ילדים "בעייתיים" בני 10 או יותר. התאוריה של טובת הילד כשלה. על מנת לעמוד במכסות האימוץ שהוגדרו על-ידי שירותי הרווחה, כדי ששירותי הרווחה יקבלו תקציב על כל אימוץ, נלקחים ילדים טובים מהורים טובים ומסורים.
.

.
נקודות
  • משפחות מאמצות מעדיפות תינוקות רכים, ויפים ללא פגמים.
  • שירותי הרווחה על מנת לזכות בתקציב על כל אימוץ, ולספק את הסחורה להורים המאמצים, לוקחים תינוקות לאימוץ מהורים טובים ומסורים.
קישורים:

יום שבת, 3 בינואר 2009

"תינוק בגולאג ישראלי" - תחקיר על חטיפת תינוק - סיפורו של דודו דהאן

יוני 2008 - דע/י כי הרווחה היום, לפני ארבעים שנה או ששים היא אותה רווחה. עיקרון הבסיס הוא ה"חיסיון" וה"דלתיים הסגורות" במשרד הרווחה ובבתי המשפט לענייני משפחה ל"טובת הילד" כביכול, מאפשר לרווחה לעשות באזרחים במצוקה/חלשים ככל העולה על רוחם. רק השיטות משתנות מידי פעם ...
סיפורו של דודו דהאן שנולד בשנות השבעים בבית חולים "בטר" בחיפה, עדויות של אחיות שעבדו בבית החולים מראות כי היו שם חטיפות תינוקות. דודו התינוק הוכרז כמת אך למעשה נחטף מאמו מיד לאחר היוולדו, ונשלח לאימוץ במוסד "אומנה" בחיפה, מעון לילדים שננטשו או שהמתינו לאימוץ.
דודו נשלח לאחר מכן למשפחת אומנה שם היה מספר שנים. משפחת האומנה שלחה את דודו למוסד סגור לילדים מפגרים "מקי'מ" ברמלה.
דודו הוא ילד נורמלי. בגיל 30 התחלפה ההנהלה במוסד ונעשה לדודו אבחון שבו נתברר כי דודו אינו מפגר. דודו ביקש לדעת את זהות הוריו, אולם המוסד בו שהה סרבו למסור לו את המידע.
דודו מקבל את המידע ממשרד הפנים ומוצא בסוף את אמו אשר כל שנים אלו הייתה בחוסר ודאות אודות בנה וגורלו.
עו"ד עופר רון מייצג את דודו דהאן: "מדובר למעשה על ילד של צללים, אני גם סבור מה שראינו כאן תוך כדי נבירה בחומר, כי הוא לא הילד היחיד. .. יש גורם במשרד הרווחה שאמר לי שיש עוד 12 ילדים שהוצאו לאחר מכן, למעשה הם מודים שהייתה טעות באבחון שנמשכה 22 שנה ...
אנחנו כנראה נתבע את משרד הרווחה, בשם האמא כנראה גם את משרד הבריאות, את האפוטרופוס הכללי, וגם את מקי"ם אפוטרופסות"
בסוף 2008 הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה למוסד "מקים‭."‬ בתביעה טען דודו דהן ‭(40)‬ ממגדל העמק שנחטף מאמו סמוך ללידתו והוכנס למוסד "מקים‭,"‬ ובו שהה בניגוד לרצונו במשך 23 שנה. דהן תובע סכום של 40 מיליון שקל ממדינת ישראל ומהרשויות השונות, והתביעה עודנה מתנהלת בבית-המשפט.
צפו בכתבתה של כרמלה מנשה - "תינוק בגולאג ישראלי" על דודו דהאן


נקודות
  • בעבר היו חטיפות ילדים מיולדות , לאם היולדת נמסר כי בנה מת.
  • הילדים החטופים נשלחו לאימוץ , אם לא נמצא מאמץ הילד הופקר בין מוסדות משרד הרווחה השונים.
  • היו קיימות תופעות של השמת ילדים נורמלים במוסדות מפגרים.
  • משרד הרווחה אינו משתף פעולה עם הלקוח בחשיפת מידע.
  • האפוטרופוס של דודו עובד סוציאלי מאקי'ם מקושר לאפוטרופוס הכללי לא מסר לדודו מידע על אמו.
קישורים: