‏הצגת רשומות עם תוויות קטין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קטין. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 6 במרץ 2010

חוק הנוער (טיפול והשגחה) - מטופש ומופקר

מרץ 2010 - אירועי השבוע החולף חשפו את שירותי הרווחה במערומיהם. נערה "מטופלת" מזה שנים ע"י רשויות הרווחה נאנסת במשך שנים ע"פ החשד ע"י 13 נערים, עוברת התעללות קשה, ומצבה הנפשי קשה מאוד. לפקידי הרווחה המכירים אותה ומטפלים בה מזה שנים אין שמץ של מושג על ההתעללות ומה שורש הבעיה של הנערה.

מאידך הוגשו כתבי אשום חמורים נגד 13 נערים, וגם כאן לשירותי הרווחה והחינוך אין שמץ של מושג אודות נערים אלו, מעשיהם, למעשה לא מן הנמנע שנערים אלו הם נזקקים לא פחות מהנערה.
מדובר אפוא באבחון וטיפול לקויים של שירותי הרווחה לחוק הנוער לאורך שנים.

להזכיר מדובר באותם שירותי רווחה שחוק הנוער מקנה להם סמכויות נרחבות להוצאת קטין מביתו ומשפחתו והצבתו בכל מקום שיראו לנכון, ע"פ מה שהם סבורים (חושבים), ללא הוכחות או ראיות. בתי משפט לענייני משפחה ונוער גומעים בצימאון את מוצא פי פקידים אלו כמים זכים.

אירוע נוסף אשר חשף את חוסר היעילות והנזקים לפרט למשפחה ולחברה, ע"י שירותי הרווחה הוא פרסום הליקויים החמורים בדו"ח ועדת בדיקה על חוות הנוער "שדה בר".
כאמור ע"פ חוק הנוער יכול פקיד הסעד "להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, ... ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול".
חוות הנוער "שדה בר" הוא אחד ממעונות אלו. ע"פ דוח ועדת הבדיקה החניכים הלכו לזונות שתו אלכוהול, חיו בתנאים מחפירים, ולמעשה הופקרו במהלך כל שנות פעילות החווה. מנהל החווה ומייסדה הוא אדם כוחני המטיל מורא על הכפופים לו והמשך קיום החווה מותנה בעזיבתו. בתפקוד גורמי הפיקוח של משרד הרווחה נמצאו ליקויים רבים.

אירוע שאינו קשור ישירות לחוק הנוער אך חושף את נבזותם של פקידי סעד, הוא מעצרה השבוע של עו"ד ירדנה נילמן, שחשודה בגניבה של כ-10 מיליון שקלים מעשרות קשישים בהיותה האפוטרופוסית שמונתה להם על ידי פקידי הסעד ממשרד הרווחה. פקידי הסעד מפקירים את חסר הישע בידי האפוטרופוס ואינם טורחים לברר מאומה על האפוטרופוס, או מצב החסוי. לא קשה לנחש איך סיימו, או יסיימו חסרי ישע אלו את חייהם.

ישנם אינספור דוגמאות נוספות, ראה קישורים להלן.

השאלה הנשאלת היא מדוע מוענקות לפקידי הסעד הטועים, מטעים, ומסכנים את הפרט המשפחה והחברה, סמכויות כה נרחבות בחוק הנוער, וחוקים אחרים?

התשובה באופן לא מפתיע היא כסף. קטין שמוכרז כנזקק ע"פ חוק הנוער, או מאוים להיות נזקק, שווה הרבה כסף למאבחנים, מטפלים, ומסגרות השמה חוץ ביתיות מופרטות, עמותות, פנימיות מעונות, משפחות אומנה, תאגידי אפוטרופסות ועוד. לגופים אלו כוח פוליטי בכנסת, באיגוד העובדים הסוציאליים, ברשויות המקומיות הם שורצים לאיתור ילדים.
הם יעשו כל שביכולתם להרחיב את סמכויות פקידי הסעד, לגבות אותם, ולמנוע פתרון אפקטיבי לאוכלוסיה המוחלשת.

קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

יום שלישי, 24 בפברואר 2009

הוצאת ילדה בת שש וחצי ממשמורת אמה בגין ספק במסוגלותה ההורית של האם על קושי בסיפוק צרכים רגשיים של הילדה

מרץ 2007 - רע"א 1362/07. בפסק דין בערכאה עליונה דחו השופטים בקשת החזרת ילדה בת שש וחצי לאימה עקב הטלת ספק במסוגלותה ההורית של האם בשל הקושי בסיפוק צרכים רגשיים של בתה.

להלן: המבקשת - אם הילדה, משיבה 1- פקידת סעד לסדרי דין מלשכת רווחה עירית יקנעם, משיבה 2- אפוטרופוסית לדין - עו"ד גל טורס.

השופטת עדנה ארבל:
1. המבקשת היא אם לשלושה ילדים, הבן הבכור כבן 17.5, בת כבת 16 שנים, והקטינה נשוא דיון זה, בת 6.5 שנים. המשפחה עלתה ארצה מחבר העמים בשנת 1997 והיא מטופלת על ידי רשויות הרווחה. במהלך השנים דווח על אלימות פיזית של האב כלפי הילדים והזנחתם. הוחלט בהסכמת ההורים להוציא את שני הילדים הגדולים לפנימיות. תפקוד לקוי התגלה גם לגבי הקטינה, אשר לא קיבלה חיסונים, נצפתה מוזנחת פיזית, הראתה קשיי תקשורת ובעיות אלימות ונראתה מנותקת ומוזנחת רגשית. לאחר שהופנתה לגן טיפולי הגיעה לגן כולה חבולה וסיפרה כי אביה ואחותה מכים אותה. גם לאחר כשנה דווח שמצבה של הקטינה אינו טוב. לפני כשנה הוגשה תלונה מצד הבת הגדולה על התעללות מינית על ידי האב. האב הורשע ונידון ל-17 שנות מאסר. הבת הגדולה אושפזה בבתי חולים פסיכיאטריים בעקבות ביצוע ניסיון אובדני.

2. ביום 9.5.06 החליט בית המשפט לנוער על הוצאתה של הקטינה מבית הוריה מכוח סמכותו לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער) וזאת לאור מצבה הקשה ביותר של הקטינה וחוסר יכולתה של המבקשת לתת מענה למצוקתה. ביום 13.6.06 מונתה לקטינה אפוטרופא על פי דין אשר תמכה בבקשת גורמי הסעד להעביר את הקטינה למשפחה אומנת. ביום 3.7.06 קבע בית המשפט לנוער ששוכנע כי הקטינה הינה נזקקת וכי יש עילה להוצאתה ממשמורת המבקשת למרכז חירום.

3. ממרכז החירום בו שוהה הקטינה דווח כי המבקשת מבקרת במעון אך הבת מרוחקת ממנה ולעיתים אף מבקשת לקצר את הביקורים. הקטינה חזרה ודרשה במכתבים לבית המשפט להוציאה ל"משפחה חדשה". יצוין כי האם הכחישה בפני הקטינה את מה שקרה בין האב לבתה הגדולה, וזאת למרות שהקטינה היתה עדה למעשים. האם הסבירה לקטינה כי האב נמצא בטיול. בחלוף הזמן נמסר מהמעון כי מצבה הרגשי של הקטינה הולך ומתדרדר וכי היא זקוקה לדמות מכילה אשר מולה לא תצטרך לשמור על הסוד בבית. לאם נעשתה הערכת מסוגלות הורית על ידי פסיכולוגית קלינית אשר התרשמה כי המבקשת מתקשה ביותר במילוי וסיפוק צרכיה הרגשיים של הקטינה. ממצאי חוות הדעת העלו ספק במסוגלות ההורית של המבקשת והומלץ לגדל את הקטינה במשפחה אומנת, תוך שמירת קשר בין המבקשת לקטינה ותוך מתן הדרכה למבקשת בעניין צרכיה הרגשיים של הקטינה. בעקבות התפתחויות אלו החליט בית המשפט לנוער ביום 3.12.06 כי הקטינה תועבר למשפחה אומנת טיפולית, וכך אירע ביום 8.3.07. צו בית המשפט מוגבל עד לסוף חודש יוני 2007.

4. על החלטת בית המשפט לנוער הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי לנוער בחיפה. בית המשפט קבע כי קיימת עילה להעברת המשמורת לידי פקידת הסעד והכנסתה של הקטינה למשפחה אומנת חינוכית, וזאת לאור חוות הדעת השונות הקיימות בעניין מסוגלותה של המבקשת וצרכיה של הקטינה. בית המשפט קבע כי הקטינה מצויה במשבר נפשי ויש לאפשר לה למען בריאותה הנפשית בעתיד להתחזק בפיקוח של משפחה טיפולית. בית המשפט קבע כי יש לתת למבקשת הדרכה מקצועית על מנת להיטיב את מצבה כך שתוכל בבוא העת לקבל את הקטינה חזרה לביתה. בית המשפט ציין כי בית המשפט לנוער קבע ישיבה נוספת בחודש מרץ על מנת לקבל דיווחים על מצבה של הקטינה בבית המשפחה האומנת. לפיכך נדחה הערעור.

5. המבקשת הגישה לבית משפט זה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין במקביל לבקשת רשות ערעור עליו. ביום 27.2.07 דחיתי את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע, וזאת לאור מצוקתה המיידית של הקטינה, כפי שדווחה על ידי מרכז החירום. כעת עומדת בפנינו בקשתה של המבקשת למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. כאמור, בהסכמת הצדדים בדיון שנערך בפנינו, הוחלט לקבל את הבקשה ולדון בה כבערעור. יוער כי בדיון שנערך הצענו למבקשת לקבל הדרכה הורית עד סוף חודש מאי ולקיים דיון בעניין תדירות ביקוריה אצל הקטינה, אך בקשה זו סורבה.

6. בא-כוח המבקשת טען בפנינו כי לא מתקיימות עילות חוק הנוער להוצאת הקטינה ממשמורת המבקשת, וכי יש להפעיל סמכות זו רק כשיש ראיות מוצקות להתקיימות אחת העילות, דבר שלא מתקיים בעניין זה. לטענתו, הקטינה היתה שרויה במשבר בעקבות היעלמותם של האב והאחות מהבית, ואין בכך להצדיק הוצאתה מהבית. הוא טען כי מאז שהוצאה מהבית מצבה של הקטינה רק הורע. כמו כן הוא טען כי אפשר לתת אותו טיפול שהקטינה זקוקה לו גם במשמורת אימה באמצעות עזרה מהקהילה.
באת-כוח המשיבה 1 טענה כי ההחלטה על הוצאה למשפחה אומנת תקפה רק עד ליום 30.6.07, ולכן לא יהיה נכון להחליט כעת מה יהיה המשך הטיפול, בייחוד כאשר מדובר על סיטואציה שבמהותה הינה דינמית. עם זאת ציינה, כי בפועל ניתן לזהות סימני שיפור מאז שוהה הקטינה אצל המשפחה האומנת, ואין לקבל את טענתו של בא-כוח המבקשת כי המצב רק הורע. עוד הדגישה, כי המבקשת אינה נמצאת בקשר עם פקידי הסעד ואינה מקבלת כל טיפול. כן ציינה כי למבקשת נערכה בדיקת מסוגלות הורית וזו קבעה כי האם אינה יכולה לתת מענה לצרכיה הרגשיים של הקטינה. לטענת באת-כוח המשיבה 1, אין מקום, חרף הדיווח לפיו מצבה של הקטינה השתפר 20 יום לאחר העברתה למשפחה אומנת, לקבוע מראש מסמרות לגבי ההמשך, שכן הקטינה באופן כללי במצב נפשי קשה. היא הציעה כי המבקשת תקבל הדרכה הורית. עם זאת, אין המשיבה 1 משנה את גישתה כי בסופו של יום הכוונה היא לפעול להשבת הקטינה לביתה. האפוטרופא הצטרפה ביסודם של דברים לטיעוני המשיבה 1.

7. לאחר ששמענו את טענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. מדו"חות המומחים השונים עולה כי אכן התקיימה עילת סעיף 2(6) לחוק הנוער להוצאת הקטינה ממשמורת המבקשת לאחר שהגורמים השונים סברו כי שלומה הנפשי של הקטינה בסכנה, ולו זמנית. הקטינה נקלעה למשבר נפשי לאחר הסיטואציה הקשה אליה נקלעה משפחתה והטראומה שהיא חוותה בעקבותיה, והיתה זקוקה לתמיכה ולטיפול. הדו"ח המאבחן את מסוגלותה ההורית של המבקשת קבע כי מוטל ספק במסוגלותה ההורית של המבקשת בשל הקושי בסיפוק צרכים רגשיים של הקטינה. בדו"ח הומלץ כי הקטינה תגדל מחוץ למסגרת המשפחתית, תוך שמירת קשר עם המבקשת ומתן הדרכה הורית למבקשת. מדו"חות שירותי הרווחה עולה כי המבקשת אינה משתפת פעולה עם שירותי הרווחה ועם גורמים טיפוליים וכי מהטיפול שנערך לקטינה עלה כי חסרה לה דמות אימהית שומרת ומגנה, ודבר זה גרם לה להיווצרות של חרדה קיומית בה היא נדרשת להתמודד לבד עם העולם. דיווחים אלו תומכים בהחלטה להוציא את הקטינה באופן זמני ממשמורת אימה.

כרגע שוהה הקטינה במסגרת של המשפחה האומנת. הדיווח האחרון מהמשפחה מעלה כי הקטינה נקלטה במשפחה ובגן הילדים בצורה טובה ויצרה קשר יפה עם המשפחה האומנת. כמו כן דווח כי הקטינה הביעה את רצונה לא פעם למצוא לה משפחה חדשה ולא לחזור הביתה, אם כי נראה שאימה חשובה לה. במצב דברים זה, בו נראה כי שהותה של הקטינה במשפחה האומנת מיטיבה את מצבה, אנו סבורים כי נכון יהיה לאפשר לקטינה להמשיך ולשהות שם תוך שהיא ממשיכה לשמור על קשר עם המבקשת, ותוך בחינת ההתפתחויות וצרכי הקטינה. יש לזכור כי צו בית המשפט הוא זמני ומוגבל עד לסוף חודש יוני בלבד. תקופה זו תאפשר בחינה מושכלת יותר של צרכיה של הקטינה ולאור זאת יגובשו ההמלצות על המשך הטיפול בקטינה לקראת תום תקופה זו. לפיכך איננו סבורים כי יש להתערב בהחלטת בית המשפט לנוער והערעור נדחה. אין בכך כדי למנוע לדעתנו כי הסדרי הראיה יורחבו בהסכמה במהלך התקופה, אם הדבר יהא מועיל לקטינה לדעת הכל.

לסיום אעיר כי לפנינו שני תהליכים, מזה שיקום הקטינה ומזה שיפור המסוגלות ההורית של המבקשת. בהקשר אחרון זה ראוי שהמבקשת תקבל את המלצת הגורמים השונים לקבל בתקופת זמן זו הדרכה הורית, על מנת שתוכל לרכוש כלים להתמודדות בהמשך עם קשייה של הקטינה ועם צרכיה הרגשיים.

ניתן היום, י' בניסן תשס"ז (29.3.2007).

נקודות:

  • בית המשפט לא התייחס לטענת בא כוח האם כי אפשר לתת אותו טיפול שהקטינה זקוקה לו גם במשמורת אימה באמצעות עזרה מהקהילה.
  • שירותי הרווחה, האפוטרופוס בדין, מרכז החירום, ומשפחת האומנה מדברים בשפה אחת ודברים אחדים על מנת להרחיק את הבת מאמה. השופטים הסתמכו על דווחי פקידת הסעד ללא בקרה ו/או סייג.
  • החלטת שירותי הרווחה בעבר להוציא את שני הילדים הגדולים לפנימיה לא הביאו תועלת למשפחה. הבת הגדולה נאנסה ע"י האב ונשלחה למוסד פסיכיאטרי, האב נשלח ל-17 שנה בכלא. לא סופר מה עלה בגורל הילד שנשלח לפנימיה.
  • עמדת האפוטרופוס לדין של הקטינה היתה אחת: "האפוטרופא הצטרפה ביסודם של דברים לטיעוני המשיבה 1.(פקידת הסעד)."
קישורים:
תגובה 1:
תוויות: , , , , , , , ,

יום שבת, 24 בינואר 2009

משרד הרווחה - תהליך הוצאת ילד/חסוי מהבית ע"י לשכת רווחה עירונית

הוצאת ילד/קטין/חסוי מביתו יכולה להיעשות בניגוד לרצון הוריו ורצונו, ע"י פקיד הסעד בלשכת הרווחה העירונית ללא סדרי דין, ראיות, הוכחות, משפט פומבי, וחקירת משטרה. סעיף 11 בחוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד לחוק הנוער להוציא קטין מיידית מביתו ללא צו בית משפט: "היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי לו אלא באישור בית-המשפט". כלומר: כאשר פקיד הסעד סבור (חושב) כי יש מצבים שאינם סובלים דיחוי לדעתו, הוא יכול להוציא את הקטין מביתו ולכפות עליו טיפול. הוצאת קטין מביתו בדרך זאת לא תארך יותר משבעה ימים, לאחר מכן דרוש אישור בית-המשפט שבד"כ מאשר את בקשות פקיד הסעד.

להלן השלבים להוצאת קטין/מביתו:
  1. איתור ילד בסיכון - האיתור הראשוני של ילדים בסיכון עושים מי שנמצאים בסביבתם הקרובה, כמו מורים, רופא המשפחה, שכנים, חברי המשפחה, בני משפחה, עובדים סוציאליים, יועצים, פסיכולוג, יועצת בית הספר ועוד. גם הילד עצמו יכול לדווח למחלקה המקומית לשירותי רווחה על הסיכון שהוא נתון בו. לעתים אחד ההורים פונה ללשכת הרווחה לבקש סיוע או עזרה בעניין כלשהו ששמע מחברים או באמצעי התקשורת.
  2. פקיד הסעד לחוק הנוער - האחריות לטיפול בקטין בסיכון, לאחר שאותר, מוטלת על המחלקה לשירותים אישיים וחברתיים בעיר (לשכת רווחה), באמצעות פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו. פקיד הסעד יכול להעביר החלטתו לאישור בית משפט גם ללא דיון בוועדת החלטה.

  3. ועדת החלטה - פקיד הסעד או גורם אחר כגון גננת, מורה, אחות קופ"ח מפנה את המקרה ללשכת הרווחה שמפעילה ועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה), וזו קובעת כיצד יש לטפל בקטין: אם להשאיר אותו בבית ולטפל בו במסגרת הקהילה, או להפנותו להשמה חוץ-ביתית. לרשות המקומית אינטרס להוציא את הקטין מהבית לפנימיה מטעמים תקציביים, שכן טיפול בקהילה יהיה ע"ח הרשות המקומית (ראה "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית). בתי המשפט על ערכאותיהם רואים בהמלצות ועדות ההחלטה סוף פסוק.

  4. בית המשפט לנוער - בית משפט לנוער מאשר ב'דלתיים סגורות' את החלטת פקיד הסעד ו/או החלטת ועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה).
עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח מסבירה על ועדות החלטה וועדת סילמן


    כשלים בתהליך:

    1. פקיד הסעד מציג את ההורים בבית משפט אך גם אחראי על טיפול והשגחה של הילד ומציג את ההורים בפני ועדות החלטה, משגיחים, מטפלים מאבחנים והילד עצמו. פקיד הסעד קובע את הסדרי הראיה. פקיד הסעד יכול לכוון אירועים ואת בית המשפט.
    2. ההליך כולו מבוסס על דעתו של פקיד הסעד ועל סמך חקירותיו, אין לו בסיס ראייתי, ואינו כפוף לסדרי דין, אינו מתועד בפרוטוקול, אינו מפורסם לציבור ואינו נתון לביקורת.
    3. ההליך כולו מתנהל בחיסיון, דלתיים סגורות, ואינו מתפרסם לציבור (גם לא תוך שמירת פרטיות המטופלים), ולכן הוא רגיש לשיקולים זרים. ("מה שאינו פומבי חייב להיות מושחת" השופט לנדוי).
    4. ועדת ההחלטה קיומה, ודרך התנהלותה רווית כשלים ושיקולים זרים ראה: משרד הרווחה - ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית.
    5. פקיד הסעד כותב את התסקיר ע"פ החלטות ועדת ההחלטה ובכך התסקיר הופך להיות מסמך שיווקי תעמולתי של החלטות הועדה.
    6. שיתוף כל הגורמים המקצועיים ברשות המקומית בועדת ההחלטה לגיבוש החלטה משותפת, פוגמת במתן עדות בהמשך בבית משפט שכן הם מחויבים לסיכומיהם המשותפים.
    7. הורי הקטין יכולים לקבל מושג לראשונה על ההליך רק בסופו לפני המשפט, שרק אז יכולים הם לעיין בתסקיר. בשלב זה ההחלטות התקבלו שמם הוכפש בין חברי ועדת ההחלטה מבלי שידעו על כך או יוכלו להתגונן.

    8. בית המשפט הופך להיות 'חותמת גומי' של המלצות תסקיר פקיד הסעד שהוחלטו כבר בועדת ההחלטה.

    עלילות ומעללי פקידי סעד ושופטי הנוער - פארודיה


        קישורים:
        אין תגובות:
        תוויות: , , , , , , , , , ,

        יום שישי, 19 בדצמבר 2008

        חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך - 1960

        1. הגדרות (תיקון: תשל"א, תשנ"ה)
        בחוק זה -
        "אחראי על קטין" - הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ, אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו;
        "בית המשפט" - בית משפט שלום שהוא בית משפט לנוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א - 1971;
        "ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער" - ועדה כאמור בסעיף 24א לחוק טיפול בחולי נפש;
        "חוק טיפול בחולי נפש" - חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א - 1991;
        "פסיכולוג מומחה" - פסיכולוג שאושר כמומחה לפי סעיף 8 לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז - 1977;
        "פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש;
        "פסיכיאטר מחוזי" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש.
        "פקיד סעד" - כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תשי"ח - 1958;
        "קטין" - מי שלא מלאו לו שמונה-עשרה שנה;
        "רשות סעד" - לשכת סעד של רשות מקומית או מי שנתמנה על ידי שר הסעד כרשות סעד לענין חוק זה.
        2. קטין נזקק (תיקון: תשנ"ה)
        קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה:
        (1) לא נמצא אחראי עליו;
        (2) האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה;
        (3) הוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בפלילים;
        (4) הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת הנוער, תשי"ג - 1953;
        (5) הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה;
        (6) שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת.
        (7) הוא נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בסם (סינדרום גמילה).
        2א. (בוטל) (תיקון: תש"ן)
        3. דרכי טיפול והשגחה (תיקון: תשל"ח, תשנ"ה, תשנ"ו)
        היה פקיד סעד סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית המשפט, משום שאין הסכמת האחראי על הקטין, או שהוא מסכים אך אין הקטין מציית לו, רשאי הוא לפנות בבקשה אל בית המשפט לנקוט באחת או באחדות מהדרכים לפי סעיף זה, ומשנוכח בית המשפט כי הקטין הוא נזקק, רשאי הוא -
        (1) לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;
        (2) להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;
        (3) להעמיד את הקטין תחת השגחתו של פקיד סעד;
        (4) להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א - 1971.
        (5) להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי סעיפים 3ב עד 3ז.
        (6) להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו.
        3א. צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת (תיקון: תשנ"א, תשס"ב)
        בית המשפט הדן בענינו של קטין רשאי, אם ראה צורך בכך, לתת צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א1991- וכן לתת צו מניעת הטרדה מאיימת על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב - 2001.
        3ב. בדיקה נפשית במרפאה (תיקון: תשנ"ה)
        (א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות, לקטין או לאחראי על הקטין, כי על הקטין להתייצב לצורך אבחון מצבו הנפשי לבדיקה אצל פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער או אצל פסיכולוג מומחה, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, אם סבר, על סמך ראיות שהובאו בפניו, כי קיימת אפשרות של ממש כי הקטין זקוק לטיפול נפשי.
        (ב) בצו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט להורות כי התייצבות הקטין תהיה בלווית האחראי עליו.
        (ג) צו לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו 30 ימים.
        3ג. בדיקה פסיכיאטרית באשפוז (תיקון: תשנ"ה)
        (א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוז הקטין בבית חולים שעליו יורה ובתנאים שיקבע, לצורך אבחון מצבו הנפשי של הקטין, אם סבר, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי קיימת אפשרות של ממש שהקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית קשה והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו, וכי לא ניתן לאבחן את מצבו הנפשי של הקטין אלא בדרך של אשפוז.
        (ב) צו לפי סעיף זה יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שבעה ימים, ואולם רשאי מנהל בית החולים, אם נוכח כי הארכה כאמור חיונית לשם אבחון מצבו הנפשי של הקטין, להאריך את האשפוז לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים נוספים.
        (ג) לענין סעיף זה, סעיפים 3ה עד 3ז, סעיף 11 וסעיף 23, "מנהל" ו-"בית חולים" - כהגדרתם בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש.
        3ד. טיפול נפשי במרפאה (תיקון: תשנ"ה)
        (א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:
        (1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
        (2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו.
        (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.
        3ה. אשפוז לצורך טיפול פסיכיאטרי (תיקון: תשנ"ה)
        (א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוזו של הקטין בבית חולים, לצורך קבלת טיפול נפשי, אם ראה על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי נתקיים אחד מאלה:
        (1) הקטין חולה במחלת נפש ונתקיימו בו העילות לאשפוז כפוי לפי הוראות סעיף 9 לחוק טיפול בחולי נפש;
        (2) הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית קשה, העלולות לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו אם לא יטופל בדרך של אשפוז כאמור, ובלבד שבית המשפט לא יורה על אשפוז הקטין, אלא אם כן נוכח, על סמך חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין, כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך של אשפוז.
        (ב) בית משפט הדן בענין אשפוזו של קטין לפי סעיף קטן (א)(2), רשאי להורות לקטין או לאחראי עליו, כי על הקטין להתייצב בפני ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער לצורך בדיקתו.
        (ג) צו לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, על סמך המלצה של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, לפיה מוסיפים להתקיים בקטין התנאים לאשפוזו לפי סעיף קטן (א)(2), והמלווה בתכנית טיפול, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.
        3ו. מעמדו של קטין המתנגד לאשפוז פסיכיאטרי (תיקון: תשנ"ה)
        (א) בהליך לפי סעיף 4א לחוק טיפול בחולי נפש, בענין קטין שמלאו אשפוז לו חמש עשרה שנים, שאינו מסכים לאשפוז בבית חולים בידי האחראי עליו, יהיה הקטין משיב.
        (ב) בהליך לפי סעיף זה ימנה בית המשפט לקטין עורך דין שייצגו, זולת אם הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
        3ז. בקשת קטין לאשפוז פסיכיאטרי (תיקון: תשנ"ה)
        (א) לבקשתו של קטין רשאי בית משפט להורות על בדיקה או על טיפול בו לפי סעיפים 3ב עד 3ה, אף אם לא נתקיימו בו כל התנאים המנויים בהם ולמרות התנגדותו של האחראי על הקטין, ובלבד שנתקיימו שניים אלה:
        (1) לקטין מלאו חמש עשרה שנים;
        (2) בית המשפט נוכח כי הקטין מבין את מהות הבדיקה או הטיפול ואת השלכותיהם והוא מעונין להיבדק או לקבל טיפול.
        (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יורה בית משפט על אשפוזו של קטין בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול אלא לאחר שנוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך אשפוז בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול.
        4. ערובה
        רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת האחראי עליו במתן ערובה למילוי הוראותיו של בית המשפט.
        5. העמדת ידיד
        לא יעמיד בית המשפט ידיד אלא בהסכמתו.
        6. דת
        בבחירת ידיד ובבחירת מקום חסותו של קטין יושם לב, בין השאר, לדתו של הקטין.
        7. זכויות האחראי וחובותיו
        הוראות חוק זה אינן גורעות מזכויות האחראי על קטין ומחובותיו לפי דין אחר, אלא במידה שבית המשפט הגבילן לצרכי חוק זה.
        8. שמיעת הקטין, האחראי ופקיד הסעד (תיקון: תשנ"ה)
        לא יתן בית משפט החלטה לפי חוק זה אלא לאחר שפקיד סעד הגיש לו תסקיר ולאחר שנתן לקטין, לאחראי עליו ולפקיד הסעד הזדמנות לטעון טענותיהם ולהציע הצעותיהם; על תסקיר כאמור יחולו הוראות חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו - 1955, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
        8א. הזמנת אחראי על קטין (תיקון: תש"ן)
        הזמין בית המשפט אחראי על קטין להתייצב בפניו בהליך לפי חוק זה והאחראי על הקטין לא התייצב, רשאי בית המשפט לצוות על הבאתו ויחולו לענין זה סעיפים 73 עד 73ב לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984, בשינויים המחוייבים.
        8ב. דיון בהעדר האחראי (תיקון: תשנ"ו)
        על אף הוראות סעיפים 8 ו- 8א לא יוזמן אחראי על קטין לדיון בענין קטין ולא יהיה נוכח בו, אם הדיון הוא בענין חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, התשנ"ו - 1996, אלא אם כן הורה בית משפט אחרת.
        8ג. מינוי אפוטרופוס לדין (תיקון: תש"ס)
        בית המשפט הדן בענינו של קטין, רשאי, בכל עת, למנות לקטין אפוטרופוס לדין, או לענינים הנובעים מן ההליך שבפניו, אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על עניניו.
        9. העדר הקטין מבית-המשפט
        על אף האמור בסעיף 8, רשאי בית המשפט להימנע מהזמין קטין לפניו, אם הוא סבור שהקטין אינו מסוגל להבין את הענין או שהבאתו עלולה לסכן את שלומו.
        9א. מניעת עדותו של קטין (תיקון: תשל"ב)
        בית המשפט רשאי להימנע מהזמין קטין כעד בהליכים לפי חוק זה, או להפסיק עדותו, אם היה סבור שמתן העדות עלול לסכן את שלומו של הקטין; במקרה זה רשאי הוא לקבל כראיה עדות שגבה ורשם חוקר-נוער, לפי חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו - 1955, או זכרון דברים או דין-וחשבון שרשם חוקר-נוער בשעת חקירה או לאחריה.
        9ב. דין ראיות קודמות על נזקקות (תיקון: תשל"ב)
        בית המשפט, בבואו להחליט אם קטין הוא נזקק לפי סעיף 2(2) ו-(5), רשאי לקבל כראיה עדויות שהושמעו לאותו ענין לגבי אחיו ואחיותיו של הקטין, ובלבד שלא יכריע על סמך עדויות אלה בלבד; בית המשפט ישמע את העדויות מחדש אם ביקש זאת אחד הצדדים.
        10. הוצאות טיפול
        רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת הוריו לשאת בהוצאות הכרוכות בטיפול ובהשגחה לפי חוק זה, בין בשלמותן ובין בחלקן, וחיוב זה כוחו יפה גם לאחר שפקעה ההחלטה בדבר דרכי הטיפול וההשגחה.
        11. אמצעי חירום (תיקון: תשנ"ה)
        (א) היה פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט.
        (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להסמיך פקיד סעד להורות ללא הסכמת האחראי על הקטין, כי הקטין ייבדק בדיקה פסיכיאטרית או כי יאושפז בבית חולים, אך רשאי פקיד הסעד לנקוט אחת מאלה:
        (1) לפנות בענינו של הקטין לפסיכיאטר מחוזי, על מנת שישקול אם להורות כי הקטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית לפי סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש;
        (2) להביא קטין לבית חולים לשם בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, לצורך החלטה לפי סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש.
        12. החלטות ביניים
        רשאי בית המשפט, בהחלטת-ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי-חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד-סעד; החלטת-ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת-תקפה כאמור בסעיף 14.
        13. תקופות החלטות
        החלטה של בית המשפט לפי חוק זה לא תינתן לתקופה העולה על שלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט להאריך תקפה מדי פעם לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
        14. שינוי החלטות
        רשאי בית המשפט, לפי בקשת הקטין, האחראי עליו, ידיד, פקיד-סעד או כל אדם שהוטלה עליו חובה בהחלטה לפי חוק זה, לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת-תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל; ואולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חדשים.
        15. פטור על ידי שר הסעד
        על אף האמור בסעיף 14, רשאי שר הסעד בכל עת, אם היה סבור שטובת הקטין דורשת זאת, לפטור את הקטין וכל אדם אחר מן החובות שהוטלו עליהם לפי סעיף 3, פיסקאות (2), (3), או (4), בין בתנאי ובין ללא-תנאי, ובלבד שהאחראי על הקטין הסכים לכך.
        16. ערעור (תיקון: תשל"א)
        החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית-משפט מחוזי; בערעור ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד, שהוא שופט-נוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי-טיפול), תשל"א - 1971.
        17. פקיעת החלטות
        החלטה של בית-משפט לפי חוק זה, למעט החלטה לפי סעיף 10, תפקע במלאות לקטין שמונה-עשרה שנה.
        18. הוצאה לפועל (תיקון: תשל"ב)
        (א) החלטה לפי חוק זה תוצא לפועל על ידי פקיד-סעד אם לא הורה בית המשפט על הוצאה לפועל בדרך אחרת.
        (ב) בית המשפט רשאי, לשם ביצוע הוראות חוק זה, לכפות התייצבותו של קטין לפניו או לפני מוסד שצויין בהחלטתו.
        (ג) לשם ביצוע צווי-חירום לפי סעיף 11, זכאי פקיד-סעד לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה.
        (ד) קטין שעזב ללא רשות מקום-חסות שנקבע לו על פי חוק זה, זכאי פקיד-סעד, לשם מילוי תפקידו האמור בסעיף קטן (א), לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה, ומוסמך שוטר לעצור את הקטין ולהחזירו למקום החסות.
        19. פיקוח על שלום הקטין
        פקיד-סעד יפקח על שלומו של הקטין כל עוד החלטה לפי חוק זה עומדת בתקפה.
        20. שמירת דינים (תיקון: תשנ"ה)
        (א) הסמכויות נתונות לבית המשפט לפי חוק זה באות להוסיף על סמכויותיו לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
        (ב) סמכויות בית המשפט לפי סעיפים 3ב עד 3ז, באות להוסיף על הסמכויות הנתונות לפסיכיאטר מחוזי או לאחרים בחוק טיפול בחולי נפש.
        21. (בוטל) (תיקון: תשל"א)
        22. חקירות
        נודע לפקיד-סעד על קטין נזקק, רשאי הוא להשתמש בסמכויות לפי סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי-דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו - 1955, אף שלא נצטווה על ידי בית המשפט.
        23. סודיות (תיקון: תשנ"ה)
        (א) פקיד-סעד שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות לפיהם.
        (ב) אשפוז של קטין לצורך אבחנה או טיפול, לא יתועד במסמכים או במאגרי מידע של מערכת בריאות הנפש, למעט בתיק האישי או הרפואי של הקטין בבית החולים, אלא אם כן אובחן כחולה במחלת נפש המסכנת אותו או את זולתו.
        (ג) מי שהגיעה אליו ידיעה בקשר לבדיקה, לטיפול או לאשפוז פסיכיאטריים של קטין, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה הנדרשת על פי דין.
        24. הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים (תיקון: תשכ"ח, תשמ"ח, תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"ד)
        (א) אלה דינם מאסר שנה אחת:
        (1) המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין או לרמוז על זיהויו, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה:
        (א) הקטין הובא בפני בית משפט;
        (ב) פקיד סעד פעל או פועל לגבי הקטין לפי חוק זה;
        (ג) הקטין ניסה להתאבד או התאבד;
        (ד) דבר שיש בו כדי לייחס לקטין עבירה או שחיתות מידות;
        (ה) הקטין הוא בן משפחתו של אדם שמייחסים לו עבירה או שחיתות מידות;
        (ו) נעברה בקטין עבירת מין, עבירת אלימות, עבירה של התעללות, או שנעברה בו עבירה בידי האחראי עליו כמשמעותו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז1977-;
        (ז) דבר המקשר קטין לבדיקה לגילוי נגיפי איידס;
        (ח) דבר המקשר קטין לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטריים;
        (2) המפרסם תמונת עירום של קטין שמלאו לו 5 שנים ויש בפרסום כדי לזהותו.
        (א1) בסעיף זה -
        "קטין" - קטין הנמצא בישראל או שמקום מושבו, כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב1962-, הוא בישראל;
        "בן משפחתו" - ילדו, אחיו, אחותו, נכדו או נכדתו.
        (ב) לענין סעיף זה אין נפקא מינה, אם הקטין או האחראי עליו הסכים לפרסום או לא הסכים.
        24א. פרסומים מותרים (תיקון: תשכ"ח)
        סעיף 24 לא יחול על פרסום שהתיר בית המשפט ועל פרסום כאמור בפיסקה (1) לסעיף 24(א) שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת-פשעים, חקירת-מוות או חיפוש אחרי קטינים שנעלמו כשאין להימנע מהפרסום.
        24ב. שמירת דינים (תיקון: תשכ"ח)
        סעיפים 24 ו24-א באים להוסיף על איסורי-פרסום על פי כל דין ולא לגרוע מהם.
        25. הפרעה למילוי תפקיד
        המפריע לרשות-סעד, לפקיד-סעד, לידיד או לאדם אחר שהוטל עליו תפקיד לפי חוק זה מלמלא תפקידם, דינו - מאסר ששה חדשים.
        26. אי-מילוי אחרי החלטת בית המשפט
        מי שאינו ממלא אחרי החלטת בית המשפט לפי חוק זה, למעט החלטה לפי סעיף 10, דינו - מאסר ששה חדשים; אולם רשאי בית המשפט להחליט כי לא ישא הנאשם בענשו, כולו או מקצתו, אלא אם לא ימלא אחרי החלטת בית המשפט תוך התקופה שיקבע.
        27. חילוט ערובה
        נתן הנאשם ערובה לפי סעיף 4 והורשע באישום לפי הסעיפים 25 או 26, רשאי בית המשפט להחליט על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, במקום להטיל עונש או נוסף על העונש שיטיל עליו.
        28. (שולב בפקודת החוק הפלילי, 1936)
        29. ביטולים
        בטלים -
        (1) הסעיפים 16 ו- 17 לפקודת העבריינים הצעירים, 1937;
        (2) סעיף 36 לחוק עבודת הנוער, תשי"ג - 1953.
        30. ביצוע ותקנות
        שר הסעד ממונה על ביצוע חוק זה, הוא ימנה לענין חוק זה פקיד-סעד ראשי ופקידי-סעד אשר יפעלו לפי הנחיותיו של פקיד-סעד ראשי, בדרך כלל או לענין מסויים; חלק פקיד-סעד על ההנחיות לענין מסויים, ישוב פקיד-הסעד הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בענין זה עם פקיד הסעד ועם גופים אחרים שמצא לנכון והוא רשאי להתקין תקנות - למעט תקנות סדרי-דין - לביצועו; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין חוק זה.
        אין תגובות:
        תוויות: ,

        חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955

        1. הגדרות
        בחוק זה -
        "בית-משפט" - לרבות בתי-דין, ועדות וגופים אחרים המוסמכים כדין לעניני-שיפוט, ולמעט בית-משפט הדן בפלילים;
        "קטין" - מי שלא מלאו לו 18 שנה;
        "נידן קטין" - ענין העומד להכרעה בבית-משפט, ושבהכרעתו חייב או רשאי בית המשפט להביא בחשבון קטינותו של קטין, אף שהקטין אינו בעל-דין;
        "נידן חולה-נפש" - ענין העומד להכרעה בבית-משפט, ושבהכרעתו חייב או רשאי בית המשפט להביא בחשבון את מחלתו של חולה הנפש, אף שחולה הנפש אינו בעל-דין;
        "חולה נפש" - לרבות לקוי בשכלו;
        "נידן נעדר" - ענין העומד להכרעה בבית משפט, ושבהכרעתו חייב או רשאי בית המשפט להביא בחשבון את העובדה שאדם פלוני נעדר מישראל או שמקום מגוריו אינו ידוע, אף שהאדם אינו בעל דין.
        2. צו לפקיד סעד
        רשאי בית המשפט לצוות על פקיד-סעד לחקור בנידן קטין ולחוות דעתו בתסקיר בכתב.
        3. סמכויות פקיד סעד
        נצטווה פקיד-סעד כאמור בסעיף 2, רשאי הוא, לצורך הכנת תסקירו, להיכנס לכל מקום בו נמצא או עשוי להימצא הקטין או חולה הנפש ולחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לקטין או לחולה הנפש, וחייב הנחקר לענות לפקיד הסעד תשובות כנות ומלאות, אך אין הוא חייב לעשות כן אם התשובה עלולה לגולל עליו אשמה פלילית.
        4. מסירת תסקיר פקיד הסעד לבעלי הדין
        התסקיר שהגיש פקיד הסעד כאמור יימסר לבעלי הדין ובית המשפט ישמע כל טענה שבפיהם לכתוב בתסקיר אם לא ציווה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, שאין לגלות את תוכן התסקיר, כולו או מקצתו.
        5. חקירת פקיד הסעד
        א. בית-משפט רשאי, בכל שלב של הדיון, לצוות על פקיד-סעד לבוא ולהיחקר בפניו בנידן קטין, אף אם לא נצטווה למסור תסקיר כאמור בסעיף 2.
        ב. הוראות בסעיף 4 יחולו על חקירה לפי סעיף זה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
        6. אין מערערים על דרך עריכת התסקיר
        הטענה כי תסקיר שהגיש פקיד-סעד לא נערך לפי הוראות חוק זה, לא תשמש עילה לערעור.
        7. דין חולה נפש
        הסמכויות הנתונות בחוק זה לבית-משפט ולפקיד-סעד בנידן קטין, נתונות לו גם בנידן חולה-נפש, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
        8. סמכויות היועץ המשפטי לממשלה
        רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, אם הוא סבור שטובת קטין, חולה-נפש או נעדר דורשת זאת, לפתוח בכל הליך בבית-משפט, וכן להתייצב ולטעון בכל משפט שבו נדונים נידן קטין או נידן חולה-נפש או נידן נעדר.
        9. מינוי פקיד סעד
        שר הסעד ימנה עובדים סוציאליים כפקידי-סעד לצורך חוק זה וכן פקיד-סעד ראשי; פקידי הסעד יפעלו לפי הנחיותיו של פקיד-סעד ראשי, בדרך כלל או לענין מסויים; חלק פקיד-סעד על ההנחיות לענין מסויים, ישוב פקיד הסעד הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בענין זה עם פקיד הסעד ועם גופים אחרים שמצא לנכון.
        10. ביצוע ותקנות
        שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו
        תגובה 1:
        תוויות: , , ,

        יום רביעי, 10 בדצמבר 2008

        חשוב לדעת על פקיד הסעד ועובד סוציאלי בלשכת הרווחה

        1. פקיד הסעד מציג אותך בפני בית המשפט, ועדות החלטה, מאבחנים ומטפלים, משרד הרווחה או כל גורם, פקיד הסעד גם מעורב וקובע הסדרי ראיה, טיפולים ועוד. פקיד הסעד יכול לכוון אירועים והחלטות
        2. לפקיד הסעד הגנה מלאה מפני לשון הרע, הוא יעליל בתסקיר ובבית המשפט על מי שירצה וכמה שירצה, השופט יתייחס אליו כאמין ואוביקטיבי.
        3. לפקיד הסעד הגנה מלאה מפגיעה בפרטיות, הוא יפיץ בתסקיר ובבית המשפט את כל מה שאמרת לו בחדרי חדרים.
        4. מה שאמרת לפקיד הסעד ולעובד הסוציאלי של לשכת הרווחה ישמש נגדך ו/או בני משפחתך.
        5. פקיד הסעד יכול לחייב אותך ו/או את הקטין/חסוי לקבל כל מיני טיפולים.
        6. פקיד הסעד נהנה מגיבוי מלא של כל מערך הרווחה, ערעור על חוות דעתו כמוה כערעור נגד כל מערך הרווחה.
        7. פקיד הסעד מוכר בבית המשפט, משפטים רבים היו ועוד יהיו בהם טיפל ויטפל.
        8. עומס התיקים בבתי המשפט לענייני משפחה משמש לטובתו של פקיד הסעד. השופט כשיטה מקבל בד"כ את המלצותיו של פקיד הסעד כמו שהן על מנת לקצר זמנים.
        9. עלויות המשפט היקרות משמשות לטובתו של פקיד הסעד. משפחות מעוטות יכולת לא יוכלו להילחם על הבאת הצדק לאור. משפחות רבות התרוששו והגיעו לפת לחם עקב מעללי פקידי סעד.
        10. קיומו של החסוי, ילד, משמש לטובתו של פקיד הסעד, והוא יכול להשתמש בו כבן ערובה להשגת מטרותיו, כגון איום בשליחתו למוסדות סיעודיים, פסיכיאטריים, ופנימיות.
        11. פקיד הסעד נמדד במספר התיקים בהם מטפל מידי שנה, כמות הכספים שמשרד הרווחה מקבל מהמדינה הם בהתאם למספר התיקים.
        12. לפקיד הסעד סמכות להוציא את הקטין/חסוי מרשותך אם הוא רואה לנכון.
        13. ישנם מקרים בהם פקיד הסעד מאיים בעקיפין עליך ועל עורך הדין שלך.
        14. תלונותיך על פקיד הסעד לא יזכו להתייחסות עניינית.
        15. פקידי הרווחה ינקמו במתלונן בדרך של הטלת מכשולים בהסדרי הראיה או כל אמצעי אחר.
        16. פקיד הסעד לסדרי דין הוא למעשה פקיד של בית משפט המכין תסקיר לבית משפט ע"פ צו.
        17. בכתיבת התסקיר, פקיד הסעד יעצים פרטים פעוטים ויתעלם מפרטים מהותיים, מטרתו היא לקדם המלצותיו בתסקיר.
        18. פקיד הסעד הוא עובד עירייה, מונחה ע"י משרד הרווחה, וחבר הסתדרות (איגוד העו"ס), יש לו שיקולים זרים בעניינים מקצועיים.
        19. לפקיד הסעד מוסר כפול, כל עוד הילד/חסוי בחזקתך הוא יחמיר, ויקשה, לאחר הוצאת הילד מחזקתך הוא יקל ויגמד.
        אין תגובות:
        תוויות: , , , , , , , , ,

        יום שבת, 6 בדצמבר 2008

        פקיד סעד / עובד סוציאלי לחוק הנוער, אימוץ, סדרי דין ...

        פקיד סעד (או עובד סוציאלי לחוק... ) הנו עובד עירייה, פקיד ממשל ברשות המקומית, עובד סוציאלי בהשכלתו, שעבר הכשרה מיוחדת לשמש כחוקר, וממונה על ידי שר הרווחה. בתי משפט על ערכאותיהן רואים בפקיד הסעד סמכות מקצועית  סטטוטורית בתחומה שאין לערער עליה. פקיד הסעד הוא עובד של לשכת הרווחה ברשות מקומית וכפוף למנהל לשכת הרווחה. פקיד הסעד הוא גם חבר הסתדרות בהיותו עובד סוציאלי החבר באיגוד העובדים הסוציאלים. שייכותו של פקיד הסעד למשרד הרווחה, רשות מקומית, וההסתדרות מעמידה אותו במצב של ניגוד עניינים ושיקולים זרים. פקיד הסעד נוטל חלק מרכזי ב"ועדת החלטה" הקובעת ומתכננת את גורלו של הילד/חסוי ומשפחתו טרם דיון משפטי כלשהו. 

        פקיד סעד - משאב בירוקרטי אלים של הממשל 

        "במקום להעביר את המשאבים הציבוריים לקבוצות חלשות בחברה, מעדיפה בירוקרטיית הרווחה להבטיח את האינטרסים של הקבוצות התומכות בה ולספוג את המתחים באמצעות פקידי הסעד. כך מובטחת תלותה ונאמנותה של שכבת הפקידים לשלטון המיטיב. מעמדו של הפרט וזכויותיו במדינת הרווחה נקבע ע”פ מידת תלותו בפקידיה. ככל שהוא יותר תלוי בהם ובמשאבים שבידיהם כך נחלש מעמדו ונפגעות זכויותיו". (מתוך מאמרה של פרופ. אסתר הרצוג "מי מרויח ממדינת רווחה")

        ישנם מספר סוגים של פקיד סעד המועסקים ברשות המקומית. אולם במהות הם נחלקים לשנים: פקידי סעד לסדרי דין, ופקידי סעד שאינם לסדרי דין אלא לחסרי ישע מסוגים שונים, נוער, חוסים, מפגרים וכו'. הטיפול של פקיד הסעד הוא בכפייה, בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים המלצותיו כסוף פסוק, ופועלים מתוך ראיית טובת הרשות במקומית המעסיקה אותם.

        פקיד סעד נוסף המועסק ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה הוא פקיד סעד לחוק האימוץ או פקיד אימוץ.
        .
        פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים. ראה חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955. מקובל כי השופט מקבל את המלצות פקיד הסעד בתסקיר כמו שהם: במאמר צרור עצות לאב המתגרש (ג) כותב גיא רווה כששאל את פקידת הסעד בדיון בבית משפט למה בנו לא יישן אצלו בחג ומוצאי החג, ענתה לו פקידת הסעד "ככה". השופט בהחלטתו קיבל את נימוק פקידת הסעד.
        .
        דו"ח ועדת סלונים נבו - בתי המשפט לענייני משפחה במרבית המקרים נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות בתסקירי פקידי הסעד
        בהודעת משרד הרווחה מיום 05/05/2009 על דו"ח ועדת סלונים-נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".
        דו"ח סלונים מצא ליקויים מהותיים בתפקודם של פקידי הסעד לסדרי דין. ליקויים אלו הוצגו בעבר אך לא הופקו לקחים ע"י המשרד מזה שנים: ניגוד עניינים, העדר פיקוח, אי קיום תקנות, כתיבת עובדות מהותיות בתסקיר ללא בדיקה, ועוד.
        .
        פקיד סעד לחוק הנוער
        תפקידו של פקיד הסעד לחוק הנוער הוא לטפל בילדים ובני נוער בסיכון בהליך כפייתי כגון צווי בתי משפט, הצבה בפנימיות, אומנה או במוסדות אשפוזים פסיכיאטריים. בידיו מגוון סמכויות התערבות להגנה על קטינים במצבי סיכון ובמצבי חירום. האיתור הראשוני של ילדים בסיכון עושים מי שנמצאים בסביבתם הקרובה, כמו מורים, רופא המשפחה, שכנים, חברי המשפחה, עובד בריאות הציבור, פסיכולוג ועוד. גם הילד עצמו יכול לדווח למחלקה המקומית לשירותי רווחה על הסיכון שהוא נתון בו. האחריות לטיפול בקטין בסיכון, לאחר שאותר, מוטלת על המחלקה לשירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה, באמצעות פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו.
        סעיף 11 בחוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד להוציא קטין מיידית מביתו ללא צו בית משפט: "היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי לו אלא באישור בית-המשפט". כלומר: פקיד הסעד מוסמך במצבים שאינם סובלים דיחוי, להוציא את הקטין מביתו ולכפות עליו טיפול. הוצאת קטין מביתו בדרך זאת לא תארך יותר משבעה ימים, לאחר מכן דרוש אישור בית-המשפט שבד"כ מאשר את בקשות פקיד הסעד.
        .
        סעיף 12 בחוק הנוער מסמיך את בית המשפט להורות על נקיטת אמצעים זמניים למשך חודש על הקטין ללא שמיעתו, שמיעת הוריו, וללא תסקיר של פקיד הסעד. ואולם בית משפט עליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".
        כל ההליכים בבתי משפט אלו אינם כפופים לדיני ראיות ומנוהלים בדלתיים סגורות, ובחיסיון, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט רואים כסוף פסוק את המלצותיהם של פקידי הסעד המבוססים על הערכות, ועובדות שלא אומתו ולא נעשה ניסיון להפריכן (מסקנות ועדת סלונים).
        .
        בכל הקשור לחובת הדיווח (על פי חוק העונשין): פקיד הסעד מעביר את הדיווח למשטרה במידה ויש חשש שנעברה עבירה כלפי הקטין. הוא ממליץ למשטרה האם לפעול או להימנע מפעולה ושוקל אם יש עילה לפנות ולבקש פטור מדיווח. ההתנהלות הפלילית על פי החוק הינה של המשטרה בלבד.
        פקיד הסעד עורך חקירה מקיפה על מצבו של הילד ומחליט אם אומנם נפגע ועד כמה, או אם יש סכנה לשלומו, ומה היא התוכנית הטיפולית המתאימה בעבורו. אם יש צורך בכך, פקיד הסעד רשאי לפנות לבית-משפט ולבקש צו אשר יורה לילד ו/או להורים למלא אחר הנדרש מהם בתוכנית הטיפול במסגרת הקהילה או הוצאה מהבית.
        פקיד הסעד מפנה את המקרה לוועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה) המתכנסת בלשכת הרווחה העירונית, וזו קובעת כיצד יש לטפל בקטין: אם להשאיר אותו בבית ולטפל בו במסגרת הקהילה, או להוציאו מהבית. בעבר נקראו ועדות אלה "ועדות החלטה". אם ההורים אינם משתפים פעולה, פקיד הסעד יפנה לבית המשפט, אשר ישמע את עובדות המקרה. בית המשפט יקבע את דרכי הטיפול בד"כ ע"פ המלצת פקיד הסעד, מתוך ידיעה כי מדובר בהחלטה שנתקבלה ע"י ועדת החלטה, ו/או שמערכת הרווחה תתמוך בו.
        בנובמבר 2002 הוגש לשר העבודה והרווחה שלמה בניזרי דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות ועדות ההחלטה "ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם" בראשות ד"ר ישראל צבי גילת. בדוח ועדת גילת דובר בין השאר על עבודת פקידי הסעד והוגדר תפקידם: "פקיד הסעד לפי התובנה המשפטית הקלאסית הוא 'זרועו הארוכה' של השופט הדן בעניין. הוא אינו 'פקיד טכני' אלא הוא 'בעל דבר'. הוא המוציא ומביא את העניין שבתחום סמכותו לבתי-המשפט, והוא המקבל הוראות מבית-המשפט כיצד לפעול. בבואו לבית-המשפט הוא מגיש תסקיר על מצבו של הקטין ובדיוני בתי-המשפט הוא מחויב לטעון טענות, וכמובן עליו מוטלת החובה להשיב לטענות שטוען בעל הדין שכנגד... מלבד זאת, תפקידו של פקיד הסעד הוא להציע דרכי טיפול לבית-המשפט, כדי שבית-המשפט ידע לבור לו את דרך הטיפול הנראית לו".
        .
        ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לחוק הנוער
        בנובמבר 2007 פורסם מחקר: "נקודת מבטם של פקידי סעד ושל הורים במשפחות שבהן היתה התערבות בחוק", ע"י פקידת סעד לחוק הנוער באגף הרווחה של עיריית ירושלים חנה סימקין, ואלישבע סדן D.Sc אוניברסיטה עיברית. מהמאמר עולים ליקויים וכשלים קשים של תפקוד פקידי הסעד בטיפול ושיתוף הורים בהליכי קבלת החלטות על עתיד ילדיהם: אי מסירת מידע חיוני, אי שיתוף ההורים בתהליך קבלת החלטות, ועדות מומחים לחולקת אחריות, יצירת לחץ ובילבול אצל הלקוח, ועוד.

        פקיד סעד לחוק האימוץ
        פקידי סעד לחוק האימוץ מועסקים ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה ונבדלים מפקידי סעד לחוק הנוער, או פק"ס לסדרי דין המועסקים ע"י הרשות המקומית. הדיון ע"פ חוק האימוץ מתקיים בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא כפיפות לדיני ראיות.

        חוק האימוץ (סעיף 12 ג) מקנה לפקידת אימוץ סמכות להוציא את הילד מחזקת הוריו בצו חירום ולקבוע את מקום הימצאו או למוסרו למי שמוכן לאמצו ללא צו בית משפט אך לא לזמן העולה על 14 יום. במקרה זה מקום הימצאו של הילד חסוי והגישה אליו מותרת לפקידות האימוץ בלבד. הרשות לאימוץ נקראת "השירות למען הילד" ומייצגת את המדינה בבקשה להכריז על הילד בר אימוץ. בית המשפט רשאי להכריז על הילד בר אימוץ במעמד צד אחד ללא נוכחות ההורים.

        פקידות האימוץ משמשות אפוטרופוסיות לילד החל מהרגע שהוצא מחזקת הוריו ועד שיחליט בית המשפט להכריז עליו בר אימוץ. בתקופה זו הגישה אל הילד נעשת בפיקוח פקידות האימוץ וברשותן. הקשר בין הילד להוריו נעשה ע"י פקידות האימוץ, למרות שהן משמשות צד בהליך המשפטי כמי שמבקשות להכריז עליו כבר אימוץ. מערכת האימוץ העניקה לפקידות האימוץ עוצמה רבה: הן משמשות "צד" בהליך המשפטי שמבקש להכריז על הילדים בני אימוץ, ובה בעת הן "שומרות הסף" של הקשר שבין ההורים לילדיהם, לאחר שהללו הועברו כאמור לחסותן בתוקף צו חירום. ביכולתן להבנות את הקשר שבין ההורים לילדים בדרך המאשרת את ההנחה שקשר זה מסוכן לילדים ותומכת בבקשתן להכריז עליהם בני אימוץ. בפועל נעלם כל ספק באשר לאשמת ההורים שאינם יכולים לגדל את ילדיהם. ההורים מוצגים כמי שיש להסתיר מפניהם את הילד. ביכולתן של פקידות האימוץ לחבל בקשר בין הילד להוריו בדרך שבו הן ממשטרות את הפגישות ביניהם ולהעלים מאחורי חומת הסודיות את רצון הילדים.

        פקידות האימוץ אינן בוחלות בשיטות בזויות להכריז על קטין בר אימוץ. השופט פנחס אסולין ציין באחת מהחלטותיו כי פקידות הסעד באו לכלל מסקנה כי גורל אחד ויחיד יהא לילדיו הקטינים של המשיב דהיינו שהם ימסרו לאימוץ ומשהכריעו הן בכך הן לא נמנעו מלתרום משלהן למארג הראיות אשר תבואנה בפני בית המשפט עד כדי, כמעט, כבילת ידי בית המשפט והצבתו בפני עובדות מוגמרות וחבל שכך.
        .
        פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי משקרת וממצמצת בעיניים
        .

        פלייליסט - 29 באוקטובר 2013 - כנס הציבור לביקורת על עבודתן של פקידות הסעד שנערך בנמל תל אביב ב"רידינג 3" 



        חוקים ותקנות שפקיד הסעד מופיע בהם:
        קישורים:
            אין תגובות:
            תוויות: , , , , ,
            הירשם ל- רשומות (Atom)