עובדות סוציאליות: תסקיר סעד

‏הצגת רשומות עם תוויות תסקיר סעד. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 23 ביוני 2010

הונאות וסכנות בתי משפט לענייני משפחה ונוער - ואיגרת הרמב"ם לחכמי קהל עיר מארשילייא על ענייני אצטגנינות ומזל

דברים שיש להאמין בהם ע"פ שיטת הרמב"ם (רבי משה בן מימון)

במאה ה-12 לספירה כתב הרמב"ם גדול הפוסקים וחכמי ישראל עליו נאמר ממשה (רבנו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה, איגרת לחכמי קהל עיר מארשילייא על ענייני אצטגנינות (עבודת כוכבים - עכו"ם) ומזל .

בפתח דבריו כותב הרמב"ם בבהירות על דברים שראוי להאמין בהם:

"דעו רבותי, שאין ראוי לו לאדם להאמין אלא באחד משלשה דברים:

הראשון דבר שתהיה עליו ראיה ברורה מדעתו של אדם כגון חכמת החשבון, וגימטריאות, ותקופות. (היגיון, הסקת מסקנות).

והשני דבר שישיגנו האדם באחד מהחמש הרגשות, כגון שידע ויראה שזה שחור וזה אדום וכיוצא בזה בראית עינו. או שיטעום שזה מר וזה מתוק. או שימשש שזה חם וזה קר. או שישמע שזה קול צלול וזה קול הברה. או שיריח שזה ריח באוש וזה ריח ערב וכיוצא באלו. (ראיות, עובדות מוצקות)

והשלישי דבר שיקבל אותו האדם מן הנביאים ע"ה ומן הצדיקים. (נביאים וצדיקים גמורים, אינם מאז חורבן בית המקדש)

וצריך האדם, שהוא בעל דעה, לחלק בדעתו גם במחשבתו כל הדברים שהוא מאמין בהם, ויאמר:
שזה האמנתי בו מפני הקבלה,
וזה האמנתי בו מפני ההרגשה,
וזה האמנתי בו מפני הדעה.

אבל מי שיאמין בדבר אחד שאינו משלושת המינים האלה, עליו נאמר "פתי יאמין לכל דבר" [משלי יד,טו]".
(סוף ציטוט)

בתי משפט לענייני משפחה ונוער מקבלים וגומעים הבלי פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים מהרווחה ביודעם כי אלו דברים לא בדוקים ולא אמינים

מאז עברו כ- 800 שנה, ומתברר שרבים מנכבדי מדינת היהודים, שופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער מקבלים מוצא פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים מרשויות הרווחה כסוף פסוק, וחורצים גורלות של אזרחים.

בדו"ח ועדת סלונים נבו על עבודתם של פקידי סעד לסדרי דין נכתב כי בתי המשפט מקבלים מוצא פיהם של פקידי הסעד כ'תורה מסיני': "כיום מהווה התסקיר "סוף פסוק" ולא ניתן לערער או להשיג עליו. במצב דברים זה ההזדמנות הראשונה שיש לבני המשפחה להעלות טענות לגבי התסקיר היא בפני בית המשפט, אלא שכאמור לעיל, בתי המשפט נוטים במרבית המקרים לאמץ את המלצות התסקירים במלואן. הכוח הרב שמרוכז בידי פקידות הסעד, וההשלכות הרות הגורל שיש לתסקיריהן על חיי האנשים נשוא התסקירים, מצדיקים שתהיה לאותם אנשים אפשרות לערער על קביעותיהן. הנחת המוצא צריכה להיות שטעויות קורות תמיד, וגם כשאינן קורות - עניין לנו בתחום פרופסיונאלי שאינו מדע מדויק, ופעמים רבות ייתכנו מספר פתרונות לאותה סיטואציה - שכולם יהיו נכונים מבחינה מקצועית".

וזאת למרות שפקידי הסעד כותבים תסקירים לא אמינים: "בעדויות ששמענו ובבדיקת מדגם של תסקירים על-ידי הצוות, נמצא כי לא כל הוראות התע"ס מקוימות. עוד נמצא שאין אחידות בכתיבת התסקירים, אין פירוט מלא אילו חקירות בוצעו ואלו לא ומדוע, אין תמיד אבחנה בין עובדות לדעות, ולא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן".

מה כתב הרמב"ם על הסכנות באותם "מומחים" המפריחים טענות ודעות לא בדוקות
"וזו היא שאבדה מלכותנו והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום. שאבותינו חטאו ואינם, לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים, שדברים אלו הם עיקר עבודה זרה, כמו שביארנו בהלכות עבודה זרה, טעו ונהו אחריהן, ודימו שהם חכמות מפוארות ויש בהן תועלת גדולה, ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות, אלא דמו שאותן הדברים יועילו להם.
ולפיכך קראו אותם הנביאים סכלים ואווילים.
ודאי סכלים ואווילים היו, ואחרי התוהו אשר לא יועילו הלכו".

מה התוצאות בימינו עקב מחדלי בתי משפט לענייני משפחה ונוער ורשויות הרווחה
אינספור פרשיות התעללויות קשות בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה ... ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין ועוד דוגמאות רבות אחרות.

מדוע בתי משפט לענייני משפחה ונוער גומעים הבלי פיהם של פקידי הסעד וחורצים חייהם של אזרחים רבים מבלי לבדוק.
שופטי בתי משפט אינם פתאים. מעשיהם נעשים בכוונה ומודעות מלאה. שופטי בתי המשפט רוצים שקט. השופטים מודעים לנזק העצום לפרט למשפחה לחברה ולמדינה שהם גורמים בכך שהם חורצים גורלות של אנשים על סמך מידע לא אמין מרשויות הרווחה, אך הם פוחדים מביקורת רשויות הרווחה. הם יודעים כי משפחה מוחלשת לא תוכל להתמודד מולם ולבקר את חוסר הצדק וההיגיון בהחלטותיהם, ולכן הם פוסקים ע"פ מה שפקידי הסעד מכתיבים להם.

קישורים:

יום שני, 21 ביוני 2010

הונאות וסכנות בתי משפט לענייני משפחה ונוער - ואיגרת הרמב"ם לחכמי קהל עיר מארשילייא על ענייני אצטגנינות ומזל

יום שישי, 27 בנובמבר 2009

לא בלי בני - בניגוד לעקשנותם של פקידי אגף הרווחה בעיריית נתניה, סרב ביהמ"ש לאשר הוצאת קטין מחזקת אימו

הכתבה לא בלי בני - בניגוד להמלצות אגף הרווחה סרב ביהמ"ש לאשר הוצאת קטין מחזקת אימו , local , נתניה , אופירה חסיד - קול השרון , נובמבר 2009

בצעד נדיר הורה בית משפט השלום לנוער - נתניה, כי אין להוציא ילד קטין מרשות אמו – למרות דרישות והמלצות אגף הרווחה.
עו"ד אהרוני לקול השרון: הוכחנו, כי דווקא גישת המערכת יכלה להרוס את הילד שכיום מתפקד מצוין ופורח.
על מלחמה כמעט אבודה מראש נגד מימסד שלם.

בצעד חריג הורה בית המשפט לנוער, שלא להוציא ילד קטין מרשות אימו – זאת תוך מתן ביקורת על תפקוד המערכת עצמה. עורך דינה של המשפחה, איתני אהרוני, אף הצליח להוכיח, כי בניגוד לעמדת גורמי המקצוע בני המשפחה לא רק ששיתפו פעולה אלא התחננו לשיתוף פעולה שלא תמיד קיבלו.

לפני כשנה וחצי, בעקבות טענה על התנהגות חריגה של הילד בבית הספר, הוגשה על ידי אגף הרווחה נתניה בקשה להוצאת הילד מרשות אמו. קודם לכן נאלצה אמו לשהות עם בנה, במהלך ימי הלימודים, במשך חודשים ארוכים, לאחר שבבית הספר טענו, כי התנהגותו חריגה, אלימה והוא מהווה סכנה. לא עזרו האבחונים שקבעו, כי הילד אינו מסוכן לעצמו ולסביבה, במחלקת הרווחה המשיכו להתעקש בדרישתם להוציאו מרשות אמו. בקשה בעניין זה אף הוגשה לבית המשפט.

האם המיואשת, שלא ידעה מה עוד ניתן לעשות, פנתה לעו"ד איתני אהרוני. עו"ד אהרוני, איש חינוך בעברו, אשר שימש כמנהל המחלקה לחינוך העל יסודי בעיריית חולון ויו"ר ועדת השמה בחינוך המיוחד בחטיבות הביניים, סיפר על המפגש לקול השרון.

"הגיע אלי האח של הילד, שהוא סטודנט. הוא סיפר לי שרוצים להוציא את אחיו מהבית. המשפחה לא הבינה בהתחלה מה פירוש לקבל "החלטה לנזקקות". הם לא הבינו, שבמידה ותתקבל ההחלטה לנזקקות והקטין יוצא מחוץ לבית, זה הליך כמעט בלתי הפיך. בתחילה רצו להוציא את הילד למרכז חירום, כאשר עדיין הילד עבר אבחונים חלקיים, ללא שיתוף פעולה מלא מצידו. למרות זאת נקבע באבחונים, שהילד לא מסוכן לא לעצמו ולא לאחרים. נכון שהוא לא היה רגוע, נכון שהיה קיים כשל בינו לבין המערכת, אבל סימנו אותו כילד בעייתי - כאשר בבית ובשכונה הוא ילד רגיל לחלוטין".

--בעקבות הפנייה מה עשית?
"פניתי למחלקת הרווחה והודעתי להם שלקחתי על עצמי לייצג את התיק, אך ורק אם המשפחה תשתף פעולה לטובת הקטין. זה מה שהיה: המשפחה שיתפה פעולה באופן מלא, אך במקביל הביעה אי-אמון במחלקת הרווחה. הודעתי לרווחה שהוויכוח הוא על מסגרת חינוכית ולא על הוצאתו מהבית. לצערי, נטעו בבני המשפחה תחושה וצורך להתגונן כל הזמן מפני בית הספר ומפני הרווחה. באחד הימים התברר לי מהאח, שהילד הורחק מבית הספר".

"בדקתי את הנושא מול נציגי בית הספר. אז התברר, כי הילד נשלח הביתה לא על-פי נוהלי משרד החינוך. פעלתי מיד להחזרתו לבית הספר ואכן הוא הוחזר ללימודים. לאור הפוטנציאל האינטלקטואלי ורגישותו של הילד לדימוי העצמי שלו, חשוב היה שבית הספר יפעיל את האמצעים העומדים לרשותו על-מנת להעצים את היכולות של הילד ולא לסנן אותו. הייתה תחושה של המשפחה, שלא משנה מה הוא יעשה: הקשר אבוד. בית הספר במקום לתמוך בילד סימן אותו".

--איך הרגיש הילד כשהבין שרוצים להוציאו מרשות אמו?
"הילד הרגיש שבית הספר לא תומך בו ולא מאפשר לו להתקדם ולהתפתח. הילד היה כבוי והוא פחד. הילד ומשפחתו היו בהלם מהעובדה שרוצים להוציא אותו מהבית. בתחילת השנה נערך תסקיר של אגף הרווחה - שם נכתב שאין הילד מהווה סכנה לעצמו או לסביבה ואינו זקוק להשגחה. כמו כן נקבע שהשליטה אצל הילד וכן ויסות הדחפים תקינים. לאור ההתנהגות של חלק מהמורים אליו כאל ילד בעייתי, נוצרה סביבו אווירה שלילית. יש לציין שחלק מהמורים ניסו לעודד אותו, אבל הרוב היה נגד".

--למרות שהאימא ישבה עם הילד במשך חודשים רבים בבית הספר, איך טענה הרווחה שאין שיתוף פעולה?
"בהתחלה, כשהרווחה ביקשה אבחונים, המשפחה לא שיתפה כל-כך פעולה עם המאבחנים של הרווחה והביאה אבחון משלה. פניתי לרווחה וביקשתי לשתף פעולה לטובת הקטין. הודעתי והתחייבתי בשם המשפחה, שהילד יופיע לכל האבחונים. במידה והילד יצטרך טיפולים, הוא ישתף פעולה. ביקשתי להקפיא את הבקשה להוצאתו מהבית. למרות שיתוף הפעולה, הם לא ירדו מזה".

--מדוע ברווחה המשיכו להתעקש להוציאו מהבית?
"לא רק אז, גם אחרי האבחונים והתסקיר וגם אחרי שהוא עבר בית ספר, הם המשיכו לדרוש את הוצאתו מהבית. הם המשיכו לטעון שיש מצב של סיכון של הילד כלפי עצמו וכלפי הסביבה. פניתי לשופטת הנוער, רות בן חנוך, הוכחתי לה שהמשפחה משתפת פעולה. אמרתי לה, שכאשר נותנים בו אמון הילד יוצר קשר טוב. בבית הוא מתנהג למופת והוא ילד אחראי, גם אם הוא סובל מקשיים נפשיים. לילד יש פוטנציאל אדיר והוא לא מסתגר, אלא יודע לקבל הדרכה ולשתף פעולה. הילד אינו מהווה סכנה לעצמו או לסביבה ואינו זקוק להשגחה - לכן התנגדנו לבקשה הרווחה".

--האם, מעבר להיבט הבירוקראטי, הערימו לטעמך קשיים על המשפחה?
"בכל שלב טענתי שנשתף פעולה מתוך רצון ולא מתוך כפייה. טענתי בבית המשפט שבית הספר הבטיח, לדוגמא, מועדונית לילד וחונכים, אולם בית הספר לא הפעיל את זה. מרבית הדברים שהיו חשובים למשפחה לא קוימו וחבל: פגע בילד ובאמון שלו במערכת. בהמלצת השופטת הילד השתתף בוועדת השמה, שממליצה בדרך כלל על בתי ספר לחינוך מיוחד או חינוך רגיל עם סיוע בית ספרי. הוועדה החליטה שהילד ימשיך בחינוך רגיל ויעבור לבית ספר אחר על-פי המלצת השופטת - זאת לאחר שהבטחתי שאנחנו נדאג שיהיה טיפול רגשי תומך בילד. השופטת קיבלה את בקשתי, נתנה אמון בילד והמליצה על בית ספר אחר".

כיום לאחר תלאות רבות וחששות רבים לומד הילד בכיתה רגילה בבית ספר רגיל. על-פי דיווחי המורים הילד מתנהג למופת וציוניו ממשיכים להיות גבוהים מהממוצע. יש למשפחה מלווה והילד מקבל תמיכה רגשית. עקב כך החליטה השופטת בן חנוך שלא להוציאו מרשות אמו ולא להכריז על נזקקות.

קישורים:

השמה חוץ ביתית - פנימיה, משפחת אומנה, אימוץ, מוסדות משרד הבריאות : צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, עין השלושה, בית השאנטי, בית חולים זיו בצפת - מחלקה פסיכיאטרית , כלא אופק , מעון חוסים "שקמה" , מעון "גילה" של איל"ן , מרכז חירום חרדי , "נווה אדיר" , רננים , מעון נווה מנשה , מעון מקי"ם , חוות נוער- שדה בר , מעון ילדים מוגבלים- כפר כנא , בית אפל בגן יבנה , ועוד..

לשכות רווחה ברשויות מקומיות בישראל: בת ים, רמלה, נתניה, תל אביב, ראשון לציון, אשדוד , אשקלון , גבעתיים , רעננה , נס ציונה , הרצליה , יקנעם , רחובות , נהריה , ירושלים , פתח תקווה , עכו , עפולה , רהט , מודיעין , ערד , כרמיאל ,

יום ראשון, 24 במאי 2009

דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד

מאי 2009 - המאמר דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד , משה שלם NEWS1.
.
ב- 10 במאי 2009 פרסם דובר משרד הרווחה הודעה על דו"ח ועדת פרופ. סלונים נבו בעניין עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות.
.

ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לסדרי דין
הועדה הצביעה על ליקויים מהותיים בעבודתן של פקידות הסעד: בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר; ועוד. משרד הרווחה הודיע כי יאמץ את רוב המלצות הוועדה בעניינים אלו.

ההמלצה העיקרית והחשובה - מינוי אומבודסמן חיצוני - הליקוי העיקרי והחשוב בדו"ח הוא העדר טיפול, או טיפול למראית עין בתלונות הציבור על עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין.
בעלי הדין מגישים תלונות על פקידות הסעד לגורמים שונים במשרד הרווחה או ברשות המקומית. בסופו של דבר מתנקזות התלונות אל פקידות הסעד המחוזיות או פקידת הסעד הארצית, ונבדקות בתוך המערכת. הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד.
הועדה המליצה על מינוי אומבודסמן חיצוני בנימוק שהצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני, מקצועי, בלתי תלוי, נייטרלי, עצמאי, וללא משוא פנים.

משרד הרווחה מתנגד למינוי אומבודסמן חיצוני
השר ומנכ"ל משרדו דחו את המלצת הצוות למנות אומבודסמן למשרד הרווחה, שיוסמך לבדוק את התלונות בנוגע לפקידות הסעד. "תסקירי פקידי הסעד נעשים לבקשת בית המשפט ובית המשפט הוא זה שקובע אם התסקיר משקף את המציאות ואם לקבל את המלצות פקידת הסעד. אומבודסמן אינו יכול להתערב בהליך שבו מעורב בית המשפט" אמר המנכ"ל.
.

שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, ומנכ"ל משרדו נחום איצקוביץ דחו את ההמלצות החשובות והעיקריות של ועדת סלונים

שר הרווחה יצחק הרצוג ומנכל משרדו נחום איצקוביץ מתנגדים למינוי אומבודסמן

תגובת משרד הרווחה לא רק שוללת מינוי אומבודסמן חיצוני לבירור התלונות, אלא פוסלת כל בירור ע"י גורם כלשהו למעט בית המשפט. תגובת המשרד הנה גם בניגוד להוראות התע"ס הקובעות את תפקידן של פקידות הסעד המחוזיות וארציות כמבררות תלונות על פקידות הסעד. יתרה מכך, כיצד יוכל אזרח העומד כבעל דין בבית משפט, הדן בעניינים מהותיים על גורל משפחתו, ומקבל כמעט תמיד את המלצות פקידות הסעד במלואן, לשמש גם כמתלונן, וכתובע בתלונה על פקידת הסעד.
.
הסיכה שתפוצץ את הבלון
במשרד הרווחה חוששים מביקורת ציבורית, מקצועית ובלתי תלויה, על מערכת הרווחה המתנהלת בדלתיים סגורות. במשרד יודעים כי מינוי אומבודסמן חיצוני, לא יסתיים לפקידי סעד לסדרי דין, אלא עלול לגלוש גם לפקידי סעד לחוק הנוער ועוד, ולזה משמעויות מרחיקות לכת.
האומבודסמן עלול להיות הסיכה שתפוצץ את בלון תיאוריות "טובת הילד" ואחרות שבנו "מומחי הרווחה" הרחק מעיני הציבור. מספר הילדים המוצאים מביתם מידי שנה ירד בעשרות אחוזים, ויתיישר עם המקובל בארצות המפותחות. מאות פנימיות ומעונות יסגרו, תקציבי הרווחה יצטמקו בעשרות אחוזים.
משרד הרווחה יעשה כל שביכולתו להימנע מביקורת מקצועית שאינה בשליטתו.

קישורים:

יום שני, 15 בדצמבר 2008

פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט

עבודה סוציאלית ע"פ הגדרתה בחוק העובדים הסוציאליים סעיף 2 היא: "משלח יד, לשיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה בדרך של טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה הנעשים בדרך כלל בידי עובד סוציאלי ". העובד הסוציאלי מועסק כדי ליצור שינוי מתוכנן בהתאם לידע שברשותו, עקרונותיו, ערכיו המקצועיים וניסיונו האישי. השינוי מעוצב ע"פ ציפיות הלקוח, בשיתוף הלקוח הוא קובע את מטרות ההתערבות ופועל להשגתן. מקצת תפקיד העובד הסוציאלי: אבחון בעיות, הדרכת לקוח, ליווי הלקוח, גישור ופישור בין צדדים, תכנון פעולות. ע"פ כללי אתיקה של עובדים סוציאליים יפעל העובד הסוציאלי במסירות, בנאמנות ותוך שמירה על כבוד הלקוח ועל ערכיו התרבותיים, ינהג כלפי הלקוח בהגינות, בלא משוא פנים ובלא אפליה.

פקיד הסעד (עובד סוציאלי לחוק) הנו עובד סוציאלי אשר נצטווה ע"י בית משפט לחקור בקטין ולחוות דעתו בתסקיר . פקיד הסעד מגיש את התסקיר לבית המשפט, ובעלי הדין רשאים לעיין בתסקיר ולחקור את פקיד הסעד. תפקידו של פקיד הסעד לסדרי דין (עובד סוציאלי לסדרי דין) הנו חלק מהליך שיפוטי, ומוגדר בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955. תסקיר פקיד הסעד מוגן נגד לשון הרע ופגיעה בפרטיות.

קיימים הבדלים מהותיים בין עבודה סוציאלית לעבודתו של פקיד הסעד לסדרי דין:

בעבודה סוציאלית הלקוח הוא המטופל האזרח, והמוצר הוא השיפור הסוציאלי בחייו. בעבודת פקיד הסעד הלקוח הוא בית משפט לענייני משפחה, והמוצר הוא תסקיר הסעד.

העבודה הסוציאלית נעשית בשיתוף עם הלקוח, ע"פ רצונו ובהסכמתו. תוצאות עבודת פקיד הסעד הם צווים של בית משפט.

בעבודה סוציאלית יש ליווי הלקוח לאורך כל תהליך השינוי. עבודת פקיד הסעד היא רק לתקופת צו בית המשפט, ואין בה ליווי של האזרח ע"י פקיד הסעד.

בעבודה סוציאלית הלקוח יכול לעצור את הטיפול בכל רגע. בעבודת פקיד הסעד לאזרח אין שליטה, פקיד הסעד פועל מתוקף חוק, ו/או צו בית משפט.

בעבודה סוציאלית היחס ללקוח הוא ע"פ כללי אתיקה, מסירות, נאמנות, כבוד, והגינות. בעבודת פקיד הסעד ההתייחסות לאזרח היא ע"פ צרכי החקירה לתסקיר. לפקיד הסעד הגנות בפני לשון הרע, ופגיעה בפרטיות. פקיד הסעד אינו מחויב לכללי האתיקה בכל הנכתב בתסקיר.

בעבודה סוציאלית הלקוח הוא הקובע את סוג הטיפול, המטפל, עיתוי הטיפול. עבודת פקיד הסעד הנה טכנית, ע"פ מה שנכתב בצו בית המשפט.

בעבודה סוציאלית מדדי ההצלחה הם שביעות רצון הלקוח, והשיפור במצבו. מדדי הצלחתו של פקיד הסעד הוא הגשת התסקיר במועד, ואימוץ המלצות התסקיר בבית המשפט.

בעבודה סוציאלית אחריות הטיפול היא של המטפל העובד הסוציאלי, והמטופל הלקוח. אחריותו של פקיד הסעד היא הגשת תסקיר לבית המשפט במועד כדי שבית המשפט יאמץ המלצותיו.
בעבודה סוציאלית העבודה היא שקופה וגלויה כלפי הלקוח. פקיד הסעד מתייחס לאזרח ע"פ מעמדו המשפטי, וכן מספק אינפורמציה אודותיו ללא ידיעתו לועדת החלטה אשר קובעת את גורלו וגורל משפחתו.

במאי 2009 פורסם דוח סלונים-נבו על עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין.
פקידת סעד לסדרי דין אינה עובדת סוציאלית: "לפקידות הסעד ברשויות המקומיות תפקיד מקצועי ייחודי ושונה מכל התפקידים האחרים בלשכת הרווחה. מדובר בהתערבות קצרת טווח שעיקרה חקירה ושאין לה שום קשר עם נזקקות
או טיפול רגיל של העובדות הסוציאליות. למנהלות הלשכות אין די ידע בתחום זה ולכן הן גם אינן שותפות ואין מעורבות בעבודתן המקצועית של פקידות הסעד".
.
פלייליסט - אזרחים מספרים על פקידות סעד

.
קישורים:

יום שבת, 13 בדצמבר 2008

תסקיר פקידת סעד

בית המשפט רשאי לצוות על פקיד-סעד לחקור בנידן קטין ולחוות דעתו בתסקיר בכתב, בהתאם לחוק הסעד לסדרי דין סעיף 2. פקיד סעד לסדרי דין, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו חוקר את בני המשפחה, וחווה דעתו בתסקיר שאמור לכלול עובדות, מסקנות, והמלצות.

פקיד הסעד יגבש המלצותיו על סמך העובדות שחקר ובדק. התסקיר מוגן על פגיעת לשון הרע ופגיעה בפרטיות. ניתן להזמין פקיד סעד להיחקר על תסקירו ולעמתו עם כל טענה ביחס להליך הכנת התסקיר, מסקנותיו והמלצותיו.

נצטווה פקיד-סעד ע"י בית משפט לערוך תסקיר, רשאי הוא, לצורך הכנת תסקירו, להיכנס לכל מקום בו נמצא או עשוי להימצא הקטין או חולה הנפש ולחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לקטין או לחולה הנפש, וחייב הנחקר לענות לפקיד הסעד תשובות כנות ומלאות, אך אין הוא חייב לעשות כן אם התשובה עלולה לגולל עליו אשמה פלילית.
התסקיר שהגיש פקיד הסעד כאמור יימסר לבעלי הדין ובית המשפט ישמע כל טענה שבפיהם לכתוב בתסקיר אם לא ציווה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, שאין לגלות את תוכן התסקיר, כולו או מקצתו.

התסקיר מוזמן בהוראת בית המשפט לענייני משפחה כחלק חיוני מהליך משפטי. בחוק איסור לשון הרע, וחוק הגנת הפרטיות ישנה שורה של הגנות, וביניהן סעיף 13(5) בחוק איסור לשון הרע השולל אפשרות להגיש תביעת לשון הרע אודות פרסום הנעשה במסגרת הליך משפטי לרבות הרשום בתסקיר, לפיכך מקובל כי התסקיר רווי בדברי רכילות, ולשון הרע.
פקיד הסעד יודע כי הדיון בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ואינו נתון לביקורת הציבורית, לפקיד הסעד הגנה מפני לשון הרע ומפני פגיעה בפרטיות בכל אשר יאמר בבית המשפט ו/או יכתוב בכל מסמך שיגיש לבית המשפט לרבות התסקיר. יש לזכור כי כתיבת התסקיר אינה עבודה סוציאלית אלא עבודת של פקיד בית משפט ע"פ צו שופט. יש לזכור גם כי החלטת השופט אינה כפופה לראיות או הוכחות כלשהן. פקיד הסעד ניגש לכתיבת התסקיר כאשר הוא כבר מגובש עם החלטתו והמלצותיו, כפי שסיכם עם הממונים עליו או בוועדת החלטה, לפיכך התסקיר אינו חוות דעת אובייקטיבית אלא מסמך תעמולתי שיווקי. כן בבכתב תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות של עובדת סוציאלית תואר שני נגד פקידת סעד שכתבה תסקיר בעניינה כתבה התובעת: "עיון במסמך הותיר אותי פעורת פה והמומה שכן במקום לפרט שיקולים עניניים ביחס לקביעת הסדרי הראיה,... כלל המסמך פרסום כוזב אודות אישיותי וכוונתיי בגדר לשון הרע גרידא". התובעת טענה כי בכך ביצעה פקידת הסעד עוולה של לשון הרע כלפיה, בייחוד כאשר השוותה בין התובעת לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו. עוד הסיקה הנתבעת מסקנות חסרות אחיזה במציאות ללא כל בסיס עובדתי לפיהן כביכול "האופן שבו הגיעו התאומות המקסימות לעולם, בהזרעה תוך רחמית מעורר תמיהה!". התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר נילי מסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך. תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל.
פקיד הסעד יפגש עם בעלי הדין ויחקור אותם לצורך הכנת התסקיר. בנוסף יפגש עם גורמים נוספים בסביבת הקטין/חסוי, שכנים, רופא משפחה, בית ספר, מקום עבודה של בעלי הדין ועוד. שאלותיו של פקיד הסעד הם שאלות מכוונות, כלומר פקיד הסעד יכוון את הנשאל איזה תשובה הוא מצפה ממנו. פקיד הסעד אינו מתעד את החקירה בהקלטה או חתימת הנחקר על סיכום החקירה, דבר אשר מאפשר לו לסלף את עובדות שאמרו לו הנחקרים. שלב החקירה גם מהווה סיכון לקטין/חסוי שיכשל בתגובתו, מאחר ופקיד הסעד עלול להתגרות בו. ידוע על פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי מלשכת הרווחה בבת ים (מנהלת רחל וידל) אשר באו ל"ביקור בית" בימי מלחמת לבנון השניה לצורך הכנת התסקיר על חולת אלצהיימר בעוד בנה מגויס בצו 8, בביקור ארעה תקרית מצערת לטענת פקידת הסעד אשר המליצה על מתן טיפול פסיכיאטרי תרופתי לחולת האלצהימר. בשלב הכנת התסקיר יש גרימת נזק לבני המשפחה.
פקיד הסעד יכתוב בתסקיר את העובדות ששמע, ראה, מסקנות והמלצותיו. פקיד הסעד ישתמש בלשון הרע, פגיעה בפרטיות, דברי רכילות של בעל דין זה על אחר ללא ביסוס ראייתי או הוכחה כלשהי. לפקיד הסעד אין כל בעיה להגיש את התסקיר האיחור גם אם הדבר מסב נזק לבעלי הדין, ידוע על עשרות הורים שאינם רואים את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים.

מקובל כי שופט בית המשפט מקבל כשיטה את התסקיר על המלצותיו. זוהי האפשרות הכי טובה מבחינת בתי המשפט ורשויות הרווחה. שהרי המשפט נעשה ב"דלתיים סגורות" רחוק מהביקורת הציבורית. מה גם שאין צורך בראיות או הוכחות כלשהן בבית משפט לענייני משפחה. בעל דין המצפה כי השפיות והאמת תנצח בבית המשפט עוד יתבדה כאשר השופט בסיכום לקוני יאשר את המלצות התסקיר לאחר שעיין בתיק. נשיא בית המשפט העליון השופט לנדוי אמר: "מה שאינו פומבי חייב להיות מושחת".

שופט אשר לא יקבל את התסקיר או ינזוף בפקיד הסעד על התנהגותו עלול לסבול מנקמת משרד הרווחה ש"יתרשל" כאשר יתבקש בעתיד להגיש תסקירים ועל-ידי יצירת סחבת ישאיר את השופט חסר אונים.

במאי 2009 פורסמו בדו"ח סלונים- נבו ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד.

פלייליסט - פקידת סעד עובדת סוציאלית

קישורים:

ההתנהגות המלוכלכת של פקידת הסעד בתיה זכי מלשכת הרווחה חיפה - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות

פקידת סעד מרכלת ומרעילה מפיה בבית משפט לענייני משפחה - אילוסטרציה

פקידות הסעד נוהגות להרבות להשתמש בתסקיר בלשון הרע, פגיעה בפרטיות עד כדי רצח אופי. הסיבה לכך היא כי זה מותר להן ע"פ חוק, וזה מקדם את סיום התיק בטיפולן, שכן בלשון הרע והרכילות הן משתמשות על מי שחולק עליהן בתסקיר, מדובר בניצול לרעה של הגנת לשון הרע ופגיעת הפרטיות בחוק.
מרץ 2008 - ההתנהגות המזוהמת של עובדת סוציאלית לסדרי דין מלשכת הרווחה חיפה - בתיה זכי ת.ז 10709855.
עובדת סוציאלית בעלת תואר שני תבעה פקידת סעד בתיה זכי מלשכת הרווחה חיפה. בפסק הדין טענה התובעת על התסקיר : "עיון במסמך הותיר אותי פעורת פה והמומה שכן במקום לפרט שיקולים עניניים ביחס לקביעת הסדרי הראיה,... כלל המסמך פרסום כוזב אודות אישיותי וכוונתיי בגדר לשון הרע גרידא." נטען כי התסקיר לא היווה עבודה סוציאלית מקובלת אלא הסתמכות על השערות ואינטרפטציות אישיות של הנתבעת (פקידת הסעד בתיה זכי) תוך אימוץ גורף של הבדותות והכזבים של הבעל. התובעת טענה כי בכך ביצעה פקידת הסעד עוולה של לשון הרע כלפיה, בייחוד כאשר הישוותה בין התובעת לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו. עוד הסיקה הנתבעת (בתיה זכי) מסקנות חסרות אחיזה במציאות ללא כל בסיס עובדתי לפיהן כביכול "האופן שבו הגיעו התאומות המקסימות לעולם, בהזרעה תוך רחמית מעורר תמיהה!". התובעת טענה כי הנתבעת קבעה מסקנות לגביה בניגוד לסמכות ובניגוד לכל כלל עריכת תסקיר בפני בית משפט כי "...הדברים [הכוונה לכניסה להריון באמצעות הטיפול] נעשו בחופזה, לאחר תקופת נישואין כה קצרה. גם בעניין זה התרשמתי מחוסר יושר, מתחמנות ומתחבולות (אין ספק שעובדת שייכותה של רבקה בעבודה לבית חולים רמב"ם הקלה על הדברים)" ו-" התרשמתי שמדובר בתוכנית מוכנה מראש ל'הרבעה' כדי למצות את העניין האמיתי של [התובעת[ בנישואין אלו: דירה, בטחון כלכלי, וילדים". עוד נכתב בתסקיר כי "אגב איך קורה ש[התובעת] נשואה פעמיים לגברים צעירים עם בעיה מינית כה חמורה? האמנם היתה בעיה?" . נטען כי הנתבעת רמזה שהתובעת הינה אדם מושחת.

נטען כי המסמך אינו תסקיר כלל כמשמעותו בחוק או "במדע העבודה הסוציאלית, אלא מסמך עלוב ורדוד שנכתב על ידי פקידת סעד כמכתב רכילות, חסר כל הגינות מינימלית וחסר כל ערך מקצועי". נטען עוד כי בין בני הזוג היתה אלימות הדדית שלא היה ולא נברא אלא בדמיונה של הנתבעת שהאמינה לגרסאות המופרכות של הבעל.

התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר נילי מסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך.

תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל, וכן שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.

השופט דניאל פיש זיכה את פקידת הסעד בגין לשון הרע. בסיכום פסק הדין רשם השופט: "הביטויים היוו חלק מתסקיר שהוכן בהוראת בית המשפט כחלק חיוני מהליך משפטי. בחוק איסור לשון הרע ישנה שורה של הגנות, וביניהן סעיף 13(5) השולל אפשרות להגיש תביעת לשון הרע אודות פרסום הנעשה במסגרת הליך משפטי :
לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –
פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור"

סוף דבר
פקידת הסעד בתיה זכי הרעילה מפיה רכילות, הבלים ודברי בלע בהעדר יכולת מקצועית לאיסוף עובדות אימותן והסקת מסקנות. פקידת הסעד בתיה זכי פגעה באמון הציבור במערכת בתי משפט לענייני משפחה וברשויות הרווחה. פקידת הסעד בתיה זכי דיברה בצורה מלוכלכת ורכלנית אשר אינה ראויה לעובד ציבור או במשרה מכובדת.

קישורים:

דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין
פסק דין של האירוע לעיל א 019513/3 בית משפט השלום בחיפה מה- 19/03/2008
תסקיר סעד - חוות דעת אובייקטיבית או מסמך שיווקי תעמולתי
פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט
לשכת הרווחה בת ים: פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – טיפול “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע – ביקור הבית
הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...

יום רביעי, 10 בדצמבר 2008

חשוב לדעת על פקיד הסעד ועובד סוציאלי בלשכת הרווחה

פקיד הסעד מציג אותך בפני בית המשפט, ועדות החלטה, מאבחנים ומטפלים, משרד הרווחה או כל גורם, פקיד הסעד גם מעורב וקובע הסדרי ראיה, טיפולים ועוד. פקיד הסעד יכול לכוון אירועים והחלטות
לפקיד הסעד הגנה מלאה מפני לשון הרע, הוא יעליל בתסקיר ובבית המשפט על מי שירצה וכמה שירצה, השופט יתייחס אליו כאמין ואוביקטיבי.
לפקיד הסעד הגנה מלאה מפגיעה בפרטיות, הוא יפיץ בתסקיר ובבית המשפט את כל מה שאמרת לו בחדרי חדרים.
מה שאמרת לפקיד הסעד ולעובד הסוציאלי של לשכת הרווחה ישמש נגדך ו/או בני משפחתך.
פקיד הסעד יכול לחייב אותך ו/או את הקטין/חסוי לקבל כל מיני טיפולים.
פקיד הסעד נהנה מגיבוי מלא של כל מערך הרווחה, ערעור על חוות דעתו כמוה כערעור נגד כל מערך הרווחה.
פקיד הסעד מוכר בבית המשפט, משפטים רבים היו ועוד יהיו בהם טיפל ויטפל.
עומס התיקים בבתי המשפט לענייני משפחה משמש לטובתו של פקיד הסעד. השופט כשיטה מקבל בד"כ את המלצותיו של פקיד הסעד כמו שהן על מנת לקצר זמנים.
עלויות המשפט היקרות משמשות לטובתו של פקיד הסעד. משפחות מעוטות יכולת לא יוכלו להילחם על הבאת הצדק לאור. משפחות רבות התרוששו והגיעו לפת לחם עקב מעללי פקידי סעד.
קיומו של החסוי, ילד, משמש לטובתו של פקיד הסעד, והוא יכול להשתמש בו כבן ערובה להשגת מטרותיו, כגון איום בשליחתו למוסדות סיעודיים, פסיכיאטריים, ופנימיות.
פקיד הסעד נמדד במספר התיקים בהם מטפל מידי שנה, כמות הכספים שמשרד הרווחה מקבל מהמדינה הם בהתאם למספר התיקים.
לפקיד הסעד סמכות להוציא את הקטין/חסוי מרשותך אם הוא רואה לנכון.
ישנם מקרים בהם פקיד הסעד מאיים בעקיפין עליך ועל עורך הדין שלך.
תלונותיך על פקיד הסעד לא יזכו להתייחסות עניינית.
פקידי הרווחה ינקמו במתלונן בדרך של הטלת מכשולים בהסדרי הראיה או כל אמצעי אחר.
פקיד הסעד לסדרי דין הוא למעשה פקיד של בית משפט המכין תסקיר לבית משפט ע"פ צו.
בכתיבת התסקיר, פקיד הסעד יעצים פרטים פעוטים ויתעלם מפרטים מהותיים, מטרתו היא לקדם המלצותיו בתסקיר.
פקיד הסעד הוא עובד עירייה, מונחה ע"י משרד הרווחה, וחבר הסתדרות (איגוד העו"ס), יש לו שיקולים זרים בעניינים מקצועיים.
לפקיד הסעד מוסר כפול, כל עוד הילד/חסוי בחזקתך הוא יחמיר, ויקשה, לאחר הוצאת הילד מחזקתך הוא יקל ויגמד.

פלייליסט - פקידת סעד עובדת סוציאלית

קישורים: