‏הצגת רשומות עם תוויות חסוי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חסוי. הצג את כל הרשומות

יום שני, 11 באוגוסט 2014

אפוטרופסות: מושגי יסוד, הליך מינוי אפוטרופוס ודרכי התמודדות

אפוטרופסות: מושגי יסוד, הליך מינוי אפוטרופוס ודרכי התמודדות - מאמר מארגון בזכות

רקע

הגבלת כשרותו המשפטית של אדם ומינוי אפוטרופוס עליו מהווה פגיעה קשה בזכותו של האדם לאוטונומיה אישית ולחירות. מינוי האפוטרופוס מצמצם את העצמאות של האדם ופוגע ביכולת שלו לקבל החלטות על חייו, לבטא את שאיפותיו, לבחור בחירות עצמאיות והכל על פי רצונו. עם זאת, בעיני החוק, ישנם מצבים בהם אנשים אינם יכולים לדאוג לעניינם ועל כן הם זקוקים לאפוטרופוס.

עמדת 'בזכות' היא כי כל אדם זכאי לאוטונומיה אישית מלאה על חייו. במקרים בהם אדם זקוק לסיוע כדי לקבל החלטות בנוגע לחייו הרי שיש להעדיף חלופות מתונות יותר ופוגעניות פחות בכדי לסייע לו, כגון מתן סיוע וייעוץ אישי וכן באמצעות הנגשה. במקרים בהם אין מנוס מלמנות אפוטרופוס על המינוי להיות כמה שיותר מצומצם הן במשך המינוי והן בנושאים שתחת המינוי. לבסוף, גם כאשר מונה לאדם אפוטרופוס, יש לו זכויות רבות אשר על האפוטרופוס ועל הסביבה הרחבה יותר לכבד.

מטרת דף מידע זה הינו לתת כוח בידיך, אדם עם מוגבלות אשר מינו לו אפוטרופוס או שרוצים למנות לו אפוטרופוס, להבין את ההליך ואת זכויותיך בהליך. כמו כן דף מידע זה נועד לסייע לכם, קרובי המשפחה של אדם עם מוגבלות, לקבל החלטות אשר לא יפגעו יתר על המידה בחירות ובזכויות של קרובכם בעודכם מתלבטים על מינוי אפוטרופוס. בדף המידע נבקש להסביר מושגי יסוד בנוגע לאפוטרופסות, להכיר את השחקנים המרכזיים הרלוונטיים להליך מינוי האפוטרופוס, להסביר את המשמעות המשפטית של מינוי אפוטרופוס, להסביר את זכויותיו של האדם עם המוגבלות וכן כיצד ניתן .

מושגי יסוד:

כשרות משפטית – אדם עם כשרות משפטית הוא אדם אשר מכירים ביכולת שלו לבצע פעולות משפטיות ובעצם לקבל החלטות שדורשות הסכמה או הכרה של מישהו אחר. כך למשל רק אדם עם כשרות משפטית יכול לחתום על חוזה, לרכוש מוצר, לשכור דירה.

חסוי – אדם אשר בית המשפט מינה לו אפוטרופוס.

פסול דין - אדם ללא כשרות משפטית. בית המשפט רשאי להכריז על אדם כי הוא פסול דין אם האדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו בשל מחלת נפש או ליקוי בשכלו. בפועל בית המשפט כמעט ולא מכריז הכרזה כזו.

מה ההבדל בין חסוי לפסול דין?

מה שונה - לחסוי יש כשרות משפטית מלאה ולפסול דין אין כשרות משפטית.

מה דומה – גם לחסוי וגם לפסול דין ניתן למנות אפוטרופוס.

אפוטרופוס – אדם או גוף אשר מתמנה על ידי בית משפט לקבל החלטות עבור אדם אחר ולדאוג לענייניו.

אפוטרופוס טבעי – עד גיל 18 הוריו של האדם הם האפוטרופוסים הטבעיים של האדם. על כן הם יכולים לקבל החלטות רבות על חייו. בהגיע אדם לגיל 18, פוקעת האפוטרופוסית הטבעית של ההורים ורק עם הגשת בקשה מיוחדת לבית המשפט לענייני משפחה ניתן למנות לאדם אפוטרופוס.

אפוטרופוס לעניינים אישיים (לענייני גוף) – אפוטרופוס אשר אחראי לכל ענייניו האישיים של האדם. אפוטרופוס לעניינים אישיים אחראי על:
מקום מגורים
צרכים גופניים – ביגוד, אוכל ותזונה נכונה.
צרכים רפואיים – מעקב ודאגה למצב רפואי, לקיחת תרופות, מתן הסכמה או סירוב לביצוע טיפול רפואי.
תעסוקה – מציאת מסגרת תעסוקתית מתאימה, תנאי השכר.
מיצוי זכויות - מיצוי זכויות מול גופים אחרים כגון ביטוח לאומי או סל שיקום
פנאי – פיתוח תחומי עניין ועידוד פעילויות העשרה ופנאי
צרכים נפשיים, חברתיים ורוחניים - כגון השתלבות בקהילה, התמודדות עם מצוקה נפשית, שמירת הקשר עם המשפחה.

אפוטרופוס לענייני רכוש – אפוטרופוס אשר אחראי לכל ענייני הרכוש של האדם, ובהם:
ניהול חשבון הבנק והנכסים של האדם
מיצוי זכויות כספיות של האדם (כגון הגשת תביעה כלכלית)
הגנה מפני ניצול כלכלי
פיתוח היכולת של האדם להתנהל באופן עצמאי מבחינה כלכלית
אישור הוצאות לצרך שיפור רווחת האדם

אפוטרופוס לעניין מסוים – אפוטרופוס יכול להתמנות רק לעניין מסוים. דוגמאות:
אפוטרופוס לקבלת החלטה בנוגע לניתוח מסוים.
אפוטרופוס לכל הוצאה כספית שהיא מעל ל-5,000 ₪.
אפוטרופוס רק בנוגע למקום המגורים.

מיהם השחקנים המרכזיים

האדם עם המוגבלות – אנשים עם מוגבלות ואנשים זקנים הם 'קהל היעד' המרכזי לבקשות למינוי אפוטרופוס. למרות שלעיתים קרובות המוגבלות אינה משליכה על התפקוד ועל היכולת של האדם לקבל החלטות בעניינו, בכל זאת מרבים למנות אפוטרופוסים על אנשים עם מוגבלות. הדבר נובע מתפיסה פטרנליסטית בנוגע ליכולת של אנשים עם מוגבלות להיות עצמאיים ולקבל את האחריות המלאה על חייהם. אנשים רבים עם מוגבלות מגלים כי בגיל 18 הוגשה בעניינם בקשה למינוי אפוטרופוס.

הורי האדם ומשפחתו – עד גיל 18 הוריו של אדם הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. לעיתים קרובות הורים (או קרובי משפחה אחרים) הם שמגישים בקשה להתמנות כאפוטרופוסים על ילדיהם מתוך רצון כן ואמיתי להמשיך ולדאוג לעניינם. חלק מהקושי של אנשים להיאבק במינוי האפוטרופוס נובע מכך שמדובר במאבק באנשים הקרובים ביותר והיקרים ביותר בחייו של אדם. על פי רוב, במידה ובית המשפט החליט על מינוי אפוטרופוס הוא ייתן עדיפות למינוי מישהו מהמשפחה הישירה.

בית משפט לענייני משפחה – בית המשפט אשר עוסק בכל בקשה בנושא אפוטרופסות. ישנם 14 בתי משפט לענייני משפחה בארץ. אופי הדיונים בבתי משפט לענייני משפחה הוא פחות פורמאלי ממרבית בתי המשפט.

פקידת הסעד לסדרי דין- עובדת סוציאלית מטעם הרווחה אשר אחראית על הגשת תסקירים (דוחות) לבית המשפט לענייני משפחה עם המלצות מקצועיות בנוגע לשאלת האפוטרופסות. פקידת הסעד היא הזרוע הארוכה של בית המשפט, היא זו שנפגשת עם כל הגורמים הרלוונטיים (האדם עצמו, האפוטרופוס, קרובי המשפחה, גורמים טיפוליים) ובית המשפט נותן משקל מכריע להמלצות שלה.

גורמי הרווחה – במסגרת הקשר השוטף של גורמי הרווחה עם אנשים עם מוגבלות עשויה להתעורר שאלת האפוטרופסות. פעמים רבות העובדת הסוציאלית ברווחה פונה לבית המשפט בבקשה כי ימנה אפוטרופוס עבור אדם אשר לדעתה זקוק לאפוטרופוס. כמו כן, בכל הליך בנוגע לאפוטרופוס יהיה עורך דין של משרד הרווחה אשר ייצג את עמדת המדינה.

בא כוח היועץ המשפטי לממשלה מטעם משרד הרווחה – עורכי דין מהמחלקה המשפטית של משרד הרווחה מייצגים בבתי משפט לענייני משפחה את המדינה בבקשות למינוי אפוטרופוס. היות ומדובר בעורך דין מטעם משרד הרווחה, עמדתו מושפעת בעיקר מעמדת גורמי הרווחה ופקידת הסעד לסדרי דין. בכל תיק המנוהל בבית משפט לענייני משפחה בנוגע לאפוטרופוס, אחד הצדדים יהיה משרד הרווחה באמצעות עורך דינו (השם הרשמי של המדינה בתיקים אלה הוא – בא כוח היועץ המשפטי לממשלה).

האפוטרופוס הכללי – גוף במשרד המשפטים אשר מפקח על תפקוד האפוטרופוסים.

אפוטרופוס חיצוני (שירותי אפוטרופסות) – ישנם חברות ועמותות אשר כל ייעודם הוא לספק שירותי אפוטרופסות. כאשר בית המשפט מתרשם כי אין מישהו בסביבה הקרובה של האדם אשר מתאים להיות אפוטרופוס או כאשר יש סכסוך משפחתי בנוגע לזהות האפוטרופוס, עשוי הוא למנות אפוטרופוס חיצוני. האפוטרופוסים החיצוניים הידועים והגדולים ביותר כיום הם: הקרן לטיפול בחסויים, ש.פ.ר, ואקי"ם אפוטרופסות.

מתי ימנו לי אפוטרופוס?

כאשר בית המשפט יתרשם כי אינך יכול לדאוג לחלק מעניינך או לכל עניינך, הוא עשוי להחליט על מינוי אפוטרופוס.

מהם החלופות למינוי אפוטרופוס?

אדם אשר מקבל סיוע מסביבתו ובעזרת סיוע זה הוא מצליח לדאוג לענייניו אינו חייב אפוטרופוס. עמדת בזכות היא כי על בית המשפט לקחת בחשבון את התמיכה והסיוע שיש לאדם במסגרת ההחלטה האם יש צורך במינוי אפוטרופוס.

כמו כן אם הסיבה המרכזית למינוי אפוטרופוס היא החשש מפני ניצול כלכלי, הרי שיש מספר פתרונות פשוטים אשר מצמצמים את הפגיעה באוטונומיה של האדם:
נכס - רישום הערת אזהרה בטאבו על הנכס כי לא תימכר ללא אישור בית משפט או אדם אחר.
חשבון בנק – הגבלת החשבון לחתימה נוספת, הגבלה של משיכת כספים.
כרטיס אשראי – הגבלתו לסכום מוגדר.

מהם פתרונות ביניים במסגרת מינוי אפוטרופסות?

אפוטרופסות לעניינים מוגבלים או נקודתיים – ניתן למנות אפוטרופוס רק לנושא ספציפי ובכך להותיר את האוטונומיה של האדם בכל יתר הנושאים. כך למשל ניתן למנות אפוטרופוס על כל סכום מעל 5,000 ₪ לחודש ובכך להותיר לאדם את חופש הפעולה לגבי 5,000 ₪ לחודש. כן ניתן למנות אפוטרופוס לעניין טיפול רפואי אך לא לגבי יתר הנושאים שבאחריות אפוטרופוס לעניינים אישיים.
אפוטרופוס זמני – יש לשאוף למנות אפוטרופוס לתקופה המינימאלית ביותר. כך אדם עם מוגבלות נפשית שנמצא במשבר, עשוי להיות זקוק לאפוטרופוס רק לתקופת המשבר ועל כן חשוב לקבוע אפוטרופוס זמני.

את מי ממנה בית המשפט להיות אפוטרופוס:

בית המשפט ימנה מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת האדם.
עדיפות ראשונה לאדם קרוב (משפחה או איש אמון).
ישנם מקרים בהם יתמנה אפוטרופוס חיצוני:
א) כאשר יש מחלוקת במשפחה לגבי המינוי.
ב) כאשר בית המשפט סבור כי האדם הקרוב אינו מתאים להיות אפוטרופוס .

ג) כאשר האדם מתנגד למינוי כל אדם קרוב.

ההליך המשפטי למינוי אפוטרופוס

מי רשאי לפנות בבקשה למנות אפוטרופוס?
בן זוג.
קרוב (הורים, ילדים, אחים, סבים ונכדים)
המדינה באמצעות לשכות הרווחה ובא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
האדם עם המוגבלות או בא כוחו.

מהו משך התהליך?

במקרים דחופים הוא עשוי לקחת יום אחד אבל ביתר המקרים, בשל העומס על מערכת המשפט ועל פקידות הסעד, התהליך יכול לקחת מספר לא מועט של חודשים.

מה כולל ההליך?
הגשת הבקשה:
א. בקשה בכתב עם נימוקים מדוע יש למנות אפוטרופוס.

ב. חוות דעת רפואית אשר צריכה להתייחס לשתי שאלות: האם החסוי יכול לדאוג לענייניו והאם הוא יכול להביע את רצונו לגבי זהות האפוטרופוס.

ג. תצהיר חתום על ידי עורך דין אשר מציין את פרטי כל קרובי המשפחה מדרגה ראשונה (הורים, אחים וילדים מעל גיל 18) וכן מציין מי מסכים ומי מתנגד לבקשה.

ד. תשלום – הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה של כ-400 ₪. ניתן לבקש פטור מאגרה על סמך מצב כלכלי.
מינוי פקידת הסעד- על פי רוב ימנה שופט פקידת סעד לסדרי דין לבחון את הבקשה (למרות שיש מקרים בהם ניתן הצו ללא תסקיר). פקידת הסעד משוחחת עם האדם ועם כל מי שהיא מוצאת לנכון לדבר איתו (קרובי המשפחה, הגורמים המטפלים). ישנה חובה לשתף פעולה עם פקידת הסעד על פי חוק.
תסקיר פקידת הסעד- פקידת הסעד מגישה תסקיר ובו המלצותיה בנוגע לאפוטרופסות. היא יכולה לכלול המלצות שחורגות מהבקשה. כך למשל יכולה להיות בקשה למינוי אפוטרופוס לרכוש והיא תמליץ על מינוי אפוטרופוס גם לעניינים אישיים.

דיון – בית המשפט יקיים דיון במקרים בהם עולה מחלוקת בין הצדדים.
החלטה ומתן צו – בסוף ההליך מתקבלת החלטה של בית המשפט. בית המשפט יכול לתת צו למינוי אפוטרופוס על נושא מסוים, על כלל הנושאים, או להחליט שלא למנות אפוטרופוס.

איזה סיוע משפטי אני יכול לקבל?

עזרה במילוי טפסים – בחלק מבתי המשפט לענייני משפחה יש סטודנטים למשפטים שמסייעים למלא טפסים.
סיוע משפטי של משרד המשפטים – ישנו גוף במשרד המשפטים אשר בהתאם למבחני הכנסה וסיכויי הצלחה מעניק סיוע משפטי באמצעות עורכי דין.
ארגונים חברתיים –ישנם כמה ארגונים שמסייעים לאוכלוסיות שונות בנושא אפוטרופסות– יד ריבה, ידיד, סינגור קהילתי. אנו בארגון 'בזכות' נותנים סיוע משפטי באמצעות מתן מידע, ייעוץ, ליווי טלפוני ולעיתים אף ייצוג.

מהם הזכויות שלי בהליך למינוי אפוטרופוס עבורי?
הזכות להיות צד להליך – פעמים רבות ההליך מתנהל מעל ראשו של האדם מבלי שנותנים לו הזדמנות להיות חלק מההליך. חשוב להבהיר כי לכל אדם יש זכות להיות צד פעיל בהליך מינוי אפוטרופוס עבורו.
הזכות לעיין בתסקיר פקידת הסעד ולהגיב עליו - תסקיר פקידת הסעד אמור להימסר לצדדים ולצדדים יש זכות להגיב על התסקיר בפני בית המשפט.

שימו לב – פעמים רבות התסקיר לא נשלח לצדדים ולכן צריך לפנות ישירות לפקידת הסעד או למזכירות בית המשפט ולבקש העתק של התסקיר.

הזכות לדיון - בית המשפט חייב לשמוע את דעתו של האדם אשר שוקלים למנות לו אפוטרופוס, אם אותו אדם מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו. לצערנו פעמים רבות זכות זו אינה מיושמת.

שימו לב – אם נפתחה בבית המשפט לענייני משפחה בקשה בעניינך בנוגע לאפוטרופוס, ואתה רוצה שהשופט ישמע אותך תגיש בקשה בכתב לבית המשפט בה תבקש לקיים דיון בבקשה למינוי אפוטרופוס וכי תזומן לדיון. כך תוכל לוודא כי עמדתך תישמע ישירות על ידי השופט.

הרצון שלך צריך להילקח בחשבון בהחלטה – הרצון שלך חשוב בשני נושאים:
א. עצם מינוי האפוטרופוס – יכול להיות שאתה מסכים שימנו לך אפוטרופוס לרכוש אך לא על הגוף.

ב. מי ממונה לאפוטרופוס – יכול להיות שאתה מסכים למינוי אפוטרופוס אבל אתה רוצה שזה יהיה ידיד שלך ולא הוריך.

בית המשפט צריך להתחשב ברצונות שלך.

החובות של האפוטרופוס?

ישנו דף מידע מפורט של 'האפוטרופוס הכללי' שמסביר מהן החובות של האפוטרופוס. חפש באינטרנט תחת: "סל טיפול בחסויים – הנחיות לאפוטרופסים".

בקצרה נציין כי אפוטרופוס לא חייב במזונות של האדם אבל הוא כן אחראי על נושאים רבים אשר נמצאים תחת אחריותו בין אם בעניינים אישיים ובין אם בענייני רכוש.

היחסים בין האדם לבין האפוטרופוס שלו?

על פי החוק האפוטרופוס חייב לשמוע את דעת החסוי ואילו החסוי חייב למלא אחרי הוראות האפוטרופוס בנושאים שנמצאים תחת אחריותו.

במקרה של מחלוקת בין הצדדים – יכול האדם ו/או האפוטרופוס לפנות לבית המשפט ולבקש את התערבותו והכרעתו.

ביטול או החלפת אפוטרופסות

אדם אשר מינו לו אפוטרופוס יכול להגיש בקשה לבית המשפט לבטל את האפוטרופסות, לצמצם אותה או להחליף אותה.

דוגמאות:
אדם יכול לבקש כי תבוטל האפוטרופסות עליו וכי הוא יהיה עצמאי לחלוטין.
אדם יכול לבקש כי תצומצם האפוטרופסות עליו כך שהוא יישאר עם אפוטרופוס לרכוש אך ללא אפוטרופוס לעניינים אישיים.
אדם יכול לבקש כי חבר קרוב יהיה אפוטרופוס שלו במקום קרוב משפחה.

איך מגישים בקשה כזו?

יש לגשת לבית משפט לענייני משפחה בו נתקבלה ההחלטה על מינוי האפוטרופוס ולהגיש בקשה. הבקשה יכולה להיות בכתב יד והיא צריכה להסביר למה לדעתך צריך לשנות את ההחלטה הקודמת של בית המשפט.

דוגמאות להנמקות:
לא נתנו לי להופיע בדיון בפעם הקודמת, אם בית המשפט היה רואה אותי הוא יכול היה להתרשם שאני לא זקוק לאפוטרופוס.
מאז ההחלטה הקודמת, המצב שלי השתנה, עברתי הליך שיקומי ואני יכול כעת לדאוג לחלק מהעניינים האלה בעצמי.
יכול להיות שאני זקוק לאפוטרופוס על הרכוש אבל אין סיבה שמישהו אחר יקבל החלטה על מקום המגורים שלי או על מקום העבודה שלי ולכן אני מבקש לבטל את האפוטרופוס לעניינים אישיים שלי.

שים לב - כדאי לצרף לבקשה חוות דעת של איש מקצוע (עובד סוציאלי או רופא כגון פסיכיאטר) שמסביר מדוע אתה יכול לדאוג לענייניך ואינך זקוק לאפוטרופוס.

לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט יבקש מפקידת הסעד להגיש תסקיר ומשלב זה התהליך דומה מאוד לתהליך בקשה למינוי אפוטרופוס.

מה תוקף הפעולות המשפטיות של אדם חסוי שמונה לו אפוטרופוס

כפי שציינו בסעיף ההגדרות יש הבדל בין חסוי לבין פסול דין. לחסוי יש כשרות משפטית. לכן גם אם ממנים לו אפוטרופוס נותרה לו הכשרות המשפטית. לכן פעולה משפטית שעושה חסוי – כגון חתימה על הוראת קבע או רכישת מכשיר אינה מבוטלת אוטומטית.

עם זאת ניתן להיעזר בדיני החוזים כדי לבטל פעולה משפטית אם ניתן לטעון לניצול כלכלי של האדם על ידי גורם אחר.

המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים מפקירה בשיטתיות מוחלשי החברה

 

יום שבת, 24 בינואר 2009

משרד הרווחה - תהליך הוצאת ילד/חסוי מהבית ע"י לשכת רווחה עירונית

הוצאת ילד/קטין/חסוי מביתו יכולה להיעשות בניגוד לרצון הוריו ורצונו, ע"י פקיד הסעד בלשכת הרווחה העירונית ללא סדרי דין, ראיות, הוכחות, משפט פומבי, וחקירת משטרה. סעיף 11 בחוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד לחוק הנוער להוציא קטין מיידית מביתו ללא צו בית משפט: "היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי לו אלא באישור בית-המשפט". כלומר: כאשר פקיד הסעד סבור (חושב) כי יש מצבים שאינם סובלים דיחוי לדעתו, הוא יכול להוציא את הקטין מביתו ולכפות עליו טיפול. הוצאת קטין מביתו בדרך זאת לא תארך יותר משבעה ימים, לאחר מכן דרוש אישור בית-המשפט שבד"כ מאשר את בקשות פקיד הסעד.

להלן השלבים להוצאת קטין/מביתו
:
  1. איתור ילד בסיכון - האיתור הראשוני של ילדים בסיכון עושים מי שנמצאים בסביבתם הקרובה, כמו מורים, רופא המשפחה, שכנים, חברי המשפחה, בני משפחה, עובדים סוציאליים, יועצים, פסיכולוג, יועצת בית הספר ועוד. גם הילד עצמו יכול לדווח למחלקה המקומית לשירותי רווחה על הסיכון שהוא נתון בו. לעתים אחד ההורים פונה ללשכת הרווחה לבקש סיוע או עזרה בעניין כלשהו ששמע מחברים או באמצעי התקשורת.
  2. פקיד הסעד לחוק הנוער - האחריות לטיפול בקטין בסיכון, לאחר שאותר, מוטלת על המחלקה לשירותים אישיים וחברתיים בעיר (לשכת רווחה), באמצעות פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו. פקיד הסעד יכול להעביר החלטתו לאישור בית משפט גם ללא דיון בוועדת החלטה.

  3. ועדת החלטה - פקיד הסעד או גורם אחר כגון גננת, מורה, אחות קופ"ח מפנה את המקרה ללשכת הרווחה שמפעילה ועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה), וזו קובעת כיצד יש לטפל בקטין: אם להשאיר אותו בבית ולטפל בו במסגרת הקהילה, או להפנותו להשמה חוץ-ביתית. לרשות המקומית אינטרס להוציא את הקטין מהבית לפנימיה מטעמים תקציביים, שכן טיפול בקהילה יהיה ע"ח הרשות המקומית (ראה "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית). בתי המשפט על ערכאותיהם רואים בהמלצות ועדות ההחלטה סוף פסוק.

  4. בית המשפט לנוער - בית משפט לנוער מאשר ב'דלתיים סגורות' את החלטת פקיד הסעד ו/או החלטת ועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה).
עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח מסבירה על ועדות החלטה וועדת סילמן


    כשלים בתהליך:

    1. פקיד הסעד מציג את ההורים בבית משפט אך גם אחראי על טיפול והשגחה של הילד ומציג את ההורים בפני ועדות החלטה, משגיחים, מטפלים מאבחנים והילד עצמו. פקיד הסעד קובע את הסדרי הראיה. פקיד הסעד יכול לכוון אירועים ואת בית המשפט.
    2. ההליך כולו מבוסס על דעתו של פקיד הסעד ועל סמך חקירותיו, אין לו בסיס ראייתי, ואינו כפוף לסדרי דין, אינו מתועד בפרוטוקול, אינו מפורסם לציבור ואינו נתון לביקורת.
    3. ההליך כולו מתנהל בחיסיון, דלתיים סגורות, ואינו מתפרסם לציבור (גם לא תוך שמירת פרטיות המטופלים), ולכן הוא רגיש לשיקולים זרים. ("מה שאינו פומבי חייב להיות מושחת" השופט לנדוי).
    4. ועדת ההחלטה קיומה, ודרך התנהלותה רווית כשלים ושיקולים זרים ראה: משרד הרווחה - ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית.
    5. פקיד הסעד כותב את התסקיר ע"פ החלטות ועדת ההחלטה ובכך התסקיר הופך להיות מסמך שיווקי תעמולתי של החלטות הועדה.
    6. שיתוף כל הגורמים המקצועיים ברשות המקומית בועדת ההחלטה לגיבוש החלטה משותפת, פוגמת במתן עדות בהמשך בבית משפט שכן הם מחויבים לסיכומיהם המשותפים.
    7. הורי הקטין יכולים לקבל מושג לראשונה על ההליך רק בסופו לפני המשפט, שרק אז יכולים הם לעיין בתסקיר. בשלב זה ההחלטות התקבלו שמם הוכפש בין חברי ועדת ההחלטה מבלי שידעו על כך או יוכלו להתגונן.

    8. בית המשפט הופך להיות 'חותמת גומי' של המלצות תסקיר פקיד הסעד שהוחלטו כבר בועדת ההחלטה.

    עלילות ומעללי פקידי סעד ושופטי הנוער - פארודיה


        קישורים:

        יום שישי, 19 בדצמבר 2008

        חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955

        1. הגדרות
        בחוק זה -
        "בית-משפט" - לרבות בתי-דין, ועדות וגופים אחרים המוסמכים כדין לעניני-שיפוט, ולמעט בית-משפט הדן בפלילים;
        "קטין" - מי שלא מלאו לו 18 שנה;
        "נידן קטין" - ענין העומד להכרעה בבית-משפט, ושבהכרעתו חייב או רשאי בית המשפט להביא בחשבון קטינותו של קטין, אף שהקטין אינו בעל-דין;
        "נידן חולה-נפש" - ענין העומד להכרעה בבית-משפט, ושבהכרעתו חייב או רשאי בית המשפט להביא בחשבון את מחלתו של חולה הנפש, אף שחולה הנפש אינו בעל-דין;
        "חולה נפש" - לרבות לקוי בשכלו;
        "נידן נעדר" - ענין העומד להכרעה בבית משפט, ושבהכרעתו חייב או רשאי בית המשפט להביא בחשבון את העובדה שאדם פלוני נעדר מישראל או שמקום מגוריו אינו ידוע, אף שהאדם אינו בעל דין.
        2. צו לפקיד סעד
        רשאי בית המשפט לצוות על פקיד-סעד לחקור בנידן קטין ולחוות דעתו בתסקיר בכתב.
        3. סמכויות פקיד סעד
        נצטווה פקיד-סעד כאמור בסעיף 2, רשאי הוא, לצורך הכנת תסקירו, להיכנס לכל מקום בו נמצא או עשוי להימצא הקטין או חולה הנפש ולחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לקטין או לחולה הנפש, וחייב הנחקר לענות לפקיד הסעד תשובות כנות ומלאות, אך אין הוא חייב לעשות כן אם התשובה עלולה לגולל עליו אשמה פלילית.
        4. מסירת תסקיר פקיד הסעד לבעלי הדין
        התסקיר שהגיש פקיד הסעד כאמור יימסר לבעלי הדין ובית המשפט ישמע כל טענה שבפיהם לכתוב בתסקיר אם לא ציווה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, שאין לגלות את תוכן התסקיר, כולו או מקצתו.
        5. חקירת פקיד הסעד
        א. בית-משפט רשאי, בכל שלב של הדיון, לצוות על פקיד-סעד לבוא ולהיחקר בפניו בנידן קטין, אף אם לא נצטווה למסור תסקיר כאמור בסעיף 2.
        ב. הוראות בסעיף 4 יחולו על חקירה לפי סעיף זה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
        6. אין מערערים על דרך עריכת התסקיר
        הטענה כי תסקיר שהגיש פקיד-סעד לא נערך לפי הוראות חוק זה, לא תשמש עילה לערעור.
        7. דין חולה נפש
        הסמכויות הנתונות בחוק זה לבית-משפט ולפקיד-סעד בנידן קטין, נתונות לו גם בנידן חולה-נפש, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
        8. סמכויות היועץ המשפטי לממשלה
        רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, אם הוא סבור שטובת קטין, חולה-נפש או נעדר דורשת זאת, לפתוח בכל הליך בבית-משפט, וכן להתייצב ולטעון בכל משפט שבו נדונים נידן קטין או נידן חולה-נפש או נידן נעדר.
        9. מינוי פקיד סעד
        שר הסעד ימנה עובדים סוציאליים כפקידי-סעד לצורך חוק זה וכן פקיד-סעד ראשי; פקידי הסעד יפעלו לפי הנחיותיו של פקיד-סעד ראשי, בדרך כלל או לענין מסויים; חלק פקיד-סעד על ההנחיות לענין מסויים, ישוב פקיד הסעד הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בענין זה עם פקיד הסעד ועם גופים אחרים שמצא לנכון.
        10. ביצוע ותקנות
        שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו

        יום רביעי, 10 בדצמבר 2008

        חשוב לדעת על פקיד הסעד ועובד סוציאלי בלשכת הרווחה

        1. פקיד הסעד מציג אותך בפני בית המשפט, ועדות החלטה, מאבחנים ומטפלים, משרד הרווחה או כל גורם, פקיד הסעד גם מעורב וקובע הסדרי ראיה, טיפולים ועוד. פקיד הסעד יכול לכוון אירועים והחלטות
        2. לפקיד הסעד הגנה מלאה מפני לשון הרע, הוא יעליל בתסקיר ובבית המשפט על מי שירצה וכמה שירצה, השופט יתייחס אליו כאמין ואוביקטיבי.
        3. לפקיד הסעד הגנה מלאה מפגיעה בפרטיות, הוא יפיץ בתסקיר ובבית המשפט את כל מה שאמרת לו בחדרי חדרים.
        4. מה שאמרת לפקיד הסעד ולעובד הסוציאלי של לשכת הרווחה ישמש נגדך ו/או בני משפחתך.
        5. פקיד הסעד יכול לחייב אותך ו/או את הקטין/חסוי לקבל כל מיני טיפולים.
        6. פקיד הסעד נהנה מגיבוי מלא של כל מערך הרווחה, ערעור על חוות דעתו כמוה כערעור נגד כל מערך הרווחה.
        7. פקיד הסעד מוכר בבית המשפט, משפטים רבים היו ועוד יהיו בהם טיפל ויטפל.
        8. עומס התיקים בבתי המשפט לענייני משפחה משמש לטובתו של פקיד הסעד. השופט כשיטה מקבל בד"כ את המלצותיו של פקיד הסעד כמו שהן על מנת לקצר זמנים.
        9. עלויות המשפט היקרות משמשות לטובתו של פקיד הסעד. משפחות מעוטות יכולת לא יוכלו להילחם על הבאת הצדק לאור. משפחות רבות התרוששו והגיעו לפת לחם עקב מעללי פקידי סעד.
        10. קיומו של החסוי, ילד, משמש לטובתו של פקיד הסעד, והוא יכול להשתמש בו כבן ערובה להשגת מטרותיו, כגון איום בשליחתו למוסדות סיעודיים, פסיכיאטריים, ופנימיות.
        11. פקיד הסעד נמדד במספר התיקים בהם מטפל מידי שנה, כמות הכספים שמשרד הרווחה מקבל מהמדינה הם בהתאם למספר התיקים.
        12. לפקיד הסעד סמכות להוציא את הקטין/חסוי מרשותך אם הוא רואה לנכון.
        13. ישנם מקרים בהם פקיד הסעד מאיים בעקיפין עליך ועל עורך הדין שלך.
        14. תלונותיך על פקיד הסעד לא יזכו להתייחסות עניינית.
        15. פקידי הרווחה ינקמו במתלונן בדרך של הטלת מכשולים בהסדרי הראיה או כל אמצעי אחר.
        16. פקיד הסעד לסדרי דין הוא למעשה פקיד של בית משפט המכין תסקיר לבית משפט ע"פ צו.
        17. בכתיבת התסקיר, פקיד הסעד יעצים פרטים פעוטים ויתעלם מפרטים מהותיים, מטרתו היא לקדם המלצותיו בתסקיר.
        18. פקיד הסעד הוא עובד עירייה, מונחה ע"י משרד הרווחה, וחבר הסתדרות (איגוד העו"ס), יש לו שיקולים זרים בעניינים מקצועיים.
        19. לפקיד הסעד מוסר כפול, כל עוד הילד/חסוי בחזקתך הוא יחמיר, ויקשה, לאחר הוצאת הילד מחזקתך הוא יקל ויגמד.