מרץ 2011 - בעקבות מקרה פיצוץ צינור תת קרקעי ביקש הצרכן מתאגיד המים "מי שבע" להודיע לו על צריכה חריגה. תאגיד המים "מי שבע" לא דווח על צריכה חריגה כמתחייב בחוק אך שלח חשבון מים מנופח של 6,373 שקל. תאגיד המים מי שבע גם לא הופיע לדיון בבית משפט בתביעה שהגיש נגדו הצרכן.
השופט או אדם קבע: "לאחר שהנתבעת (תאגיד מים 'מי שבע') זומנה כדין לדיון היום ולא התייצבה, ולאחר שהתובע (הצרכן) העיד תחת אזהרה על נכונות כל עובדות כתב התביעה, ועל כך ששילם כבר בגין החוב 4,009 ₪, אני מחייב את הנתבעת, לשלם לתובע סך של 4,009 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל. ... כמו כן תשלם הנתבעת סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל".
נובמבר 2015 - שושי קירשנברג פקידת סעד לחוק הנוער בעלת סמכויות סטטוטוריות להוצאת ילדים מביתם ומשפחת במחשכים ללא ראיות וקביעת מקום הימצאת והסדרי ראיה עם ההורים. שופטים בבתי משפט לנוער רואים בהבלי פיה סוף פסוק. רשויות הרוווחה החליטו להיטפל אליכם? שושי קירשנברג - דיוקנה של פקידת הסעד בלשכת הרווחה שתנהל את חייכם.
שושי קירשנברג פק"ס לחוק הנוער לשכת רווחה גבעתיים - "טיפולים" בלשכת הרווחה. קירשנברג חטפה לאמא נ"י את בנה מבית הספר, וכשהאמא הגיעה למשרד הרווחה לברר היכן בנה נמצא, קירשנברג השתוללה על האם. שימו לב להופעה המוזנחת של פקידת הסעד, למבט הקפוא מזרה האימה, הנפת ידיים ואצבעות, הבעת פטרוניזם. פקידת הסעד פתחה את אצבעות ידיה וחשפה ציפורניה, אחר כך קימצה את כף היד לאגרוף תוך הנפתו מול האם. תופעת בלעם - הנפת יד לשמיים, כביכול יודעת עליונים. שושי קירשנברג פקידת סעד מופרעת חולת נפש. איזה עורך דין או הורה יכול לשבת מולה? שושי קירשנברג חולת הנפש היא זו שמחליטה על עתיד ילדי גבעתיים. בתי המשפט רואים את הבלי פיה ורעל שפתיה כסוף פסוק. היזהרו מרשויות הרווחה!
▪ ▪ ▪ המדינה החזיקה נאשם במעצר בניגוד מוחלט להוראתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב. כך קובע (21.11.12) השופט צבי גורפינקל.
שלום גיגי הורשע על-פי הודאתו בחבלה ובאיומים. בשל מצבו הרפואי, הסכימה המדינה שהוא ישהה עד לגזר הדין במעצר בית בבית דודתו, אך בחודש יולי השנה ביקשה המדינה להחזירו למעצר מוחלט בטענה שהפר 16 פעמים את תנאי מעצר הבית. בית המשפט דחה את הבקשה והחמיר את תנאי מעצר הבית.
ב-20.11.12 הגיש הסניגור לבית המשפט בקשה לאפשר למרשו לשהות בבית חברתו, משום שדודתו לא הייתה מוכנה להמשיך ולפקח עליו. מאחר שהבקשה הוגשה כאשר שוטר הגיע לעצור את גיגי בשל הפרת תנאי שחרורו, קבע השופט המחוזי ציון קפאח שהוא נעתר לבקשה עד לקבלת תגובת פרקליטות מחוז תל אביב.
גורפינקל, עמיתו של קאפח, אומר: "פירוש ההחלטה הינו פשוט למדי, דהיינו עד לדיון שיתקיים ועד להחלטה אחרת, ישהה הנאשם בבית חברתו בחדרה". למרות הוראה זו, הודיעה עו"ד נאוה שילר, מבכירות פרקליטות מחוז ת"א, שהמדינה עומדת על מעצרו המיידי של גיגי. על כך אומר גורפינקל:
"התנהגות התביעה במקרה זה ראויה לגינוי... לא ניתן להסכים למצב בו ניתנת החלטת בית המשפט, ההחלטה מובאת לידיעת הפרקליטות, וביודעין מפרה הפרקליטות את ההחלטה בכך שאינה מאשרת את שחרורו של נאשם ששוטר הגיע לעוצרו. נמצא שמאז אתמול ועד היום נמצא הנאשם במעצר, חרף החלטה מפורשת של בית המשפט כי ישהה עד להחלטה אחרת בבית חברתו בחדרה".
גורפינקל דחה את הבקשה להשיב את גיגי למעצר, אך הפרקליטות המשיכה בהתנהלותה הפסולה: "במהלך הכתבת ההחלטה ביקשה באת-כוח הפרקליטות לעכב את ביצועה, אולם הבקשה לא ברורה לי כלל כיוון שהנאשם נמצא ביום במעצר בלתי חוקי לאור החלטת בית המשפט מאתמול, ולא ברור מה יש לעכב, כאשר אין אסמכתא חוקית להחזיקו במעצר". גורפינקל הורה למדינה לפצות את גיגי ב-750 שקל על מעצרו הבלתי-חוקי ולשחררו באופן מיידי.
אוקטובר 2015 - תאוותם של אנשי שררה בפרקליטות להרשיע פעילים חברתיים תוך רמיסת החוק, ביזיון בית משפט, פגיעה בפרטיות, ומה לא. מדובר בצו חיפוש לקוי במחשב שהוציא שופט שמואל מלמד המגביל החיפוש לפלטים בנושא יוסי סילמן. רס"מ ארתור וסרשטיין נחידת הסייבר של המשטרה בת"א הרחיב הסמכות על דעת עצמו, העתיק את כל הדיסק הקשיח במחשב והוציא פלטים על נושאים רבים מעבר לסמכות שניתנה לו. הפרקליטה נאוה שילר מחזיקה באותו תיק את הפלטים הדיסק והצו. בהמשך תציג הפרקליטות בבית המשפט מצגת שווא ברמיה כביכול שכל הפלטים והדיסק הם על יוסי סילמן.
להלן תלונה נגד פרקליטת מחוז מרכז נאוה שילר
31 אוקטובר 2015
ת.ד:
אימייל:
לכבוד:
משרד המשפטים -נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות
הנדון:תלונה נגד פרקליטת מחוז מרכז עו"ד נאוה שילר בגין פגיעה בכבודי, פרטיותי שמי הטוב וביזיון צו בית משפט
1.שמי .....
2. עניינה של התלונה בהחזקת פלטים בת"פ -12-14(מדינת ישראל נגד ....) בידי הפרקליטה נאוה שילר שנלקחו ממחשבי בניגוד לצו חיפוש השופט שמואל מלמד.
3. בימים אלו הגיעו לידי הפלטים הנדונים. ע"פצו (נספח 1, ראה בהמשך) המתיר החיפוש במחשבי להוצאת הפלטים בנושאים הקשורים לחקירה בעניין מר יוסי סילמן.
4. בבדיקת קובץ הפלטים (נספח 2) נתברר כי הרוב המכריע לא קשור לחקירה, אלא בנושאים אחרים שהופקו כביכול ממחשבי כגון: "איריס ארבל אסל" , "יהודית פינקלשטיין" , "עמותת אור שלום" , "שולה מאיר" ,
"שי פירון" , "מכון שלם" , "עוזי פוגלמן" , "נפתלי שילה" , "לשכת הרווחה פתח תקוה" , "תאגיד מי בת ים" , "דודו שבת", ועוד.
5. הכיצד אוחזת הפרקליטה נאוה שילר בידה האחת צו המתיר לערוך חיפוש בנושאי החקירה יוסי סילמן בלבד, ובידה השניה פלטים בעניינים רבים אחרים לא קשורים (סעיף 4 לעיל).
6. התנהגות הפרקליטה נאוה שילר משדרת ביזיון צו בית משפט, ופגיעה בפרטיותי, וכבודי , ופוגעת באמון הציבור בפרקליטות.
7. אבקשך לבדוק:
א. מדוע מחזיקה הפרקליטה נאוה שילר חומר ממחשבי האסור ע"פ צו בית משפט.
ב. האם הפלטים תקינים או שמא כוונת הפרקליטות לבזות אותי.
ג. האם הפרקליטה נאוה שילר אוחזת בפלטים נוספים ממחשבי שאינם קשורים לנושא החקירה.
ד. נקיטת כל האמצעים המשמעתיים נגד הגורמים למניעת הישנות התופעה.
במעון מקי"ם למפגרים במרכז רמלה (כיום מעון אביב) עברו החוסים חסרי הישע התעללויות קשות ביותר, אונס, מכות, פלפל חריף בפה במשך שעות. משרד הרווחה מודע להתעללויות הקשות במוסדותיו אך מטייח פשעים אלו כדי לא לפגוע חלילה בתעשיית הסחר בילדים במוסדותיו. האזינו לעדותו של דודו דהאן.
דודו דהאן שהה בילדותו במוסד למפגרים במשך 23 שנה בהיותו נורמלי לגמרי, וספג שם התעללויות רבות. כעת, הוא תובע מהמדינה פיצוי של כ-40 מיליון שקל. האזינו לשיחה איתו בגל"צ
בית המשפט העליון יצטרך להחליט מחר בגורל עתירתו של דודו דהאן שתובע מהמדינה כ-40 מיליון שקל, פיצוי על כך שבמשך 23 שנה הוא שהה במוסד למפגרים בהיותו נורמלי לחלוטין. דודו שהה במוסד "מקי"ם" הזכור לשמצה, שבשנת 1997 נחשף כגיהנום של ממש לחוסים בו.
16 שנה עברו מאז שחרורו של דודו מהמוסד. בראיון ליעל דן היום (ראשון) בגלצ סיפר על חייו כיום: "היום חיי נראים די בסדר. די טובים. יש לי את מקום העבודה שלי, את הדירה שלי".
למרות שמסלול חייו חזר לשגרה, דודו עדיין מתקשה להתנתק מהזכרונות, שתוקפים אותו לעיתים קרובות. "זה הורס אותי מדי יום. כשאני עובד בעבודה אני מנסה לשכוח מזה, אבל כשאני מגיע הביתה זה חוזר חזרה".
דודו תיאר את ההתעללויות הרבות שחווה על ידי אחד מהמדריכים (רפי אהרוני) במוסד כיומיומיות. "זה היה בן אדם סדיסט. אין יום שלא הייתי מקבל מכות, הוא תמיד דאג לזה". כשהגיע לספר למנהלת המוסד על מעשיו של המדריך, תגובתה הייתה בלתי צפויה. "היא אמרה לי: 'שתבוא ברכה על ידיו'".
אחד הארועים הזכורים לו ביותר קרה במהלך ארוחה. "אני לא אשכח את היום הזה. לקחתי את הכפית ועשיתי רעש קטן בצלחת. הוא פשוט אמר לי לקום ושם אותי בפינה. הוא הביא פלפל חריף ומלח ושם לי בתוך הפה - הייתי ככה שעות", סיפר.
"אני רוצה לזעוק לשמים. השאלה למי? אין לי למי לזעוק", נזכר דודו וסיפר על פגישה עם פסיכיאטרית שזיהתה אותו כבריא בנפשו, ולמרות זאת הוא לא שוחרר מהמוסד. "היא הלכה ודיווחה את זה למוסד בו שהיתי. כשהיא דיווחה להם, ההנהלה אמרה לה 'קומי ותקחי את הרגליים. בחנת אותו בצורה שגויה'".
בית המשפט יצטרך להחליט מחר בדבר התלונה. ממשרד הרווחה נמסר: בית המשפט המחוזי דחה לחלוטין את התביעה וקבע כי משרד הרווחה לא התרשל ולא מגיעים לדודו דהאן פיצויים. המשרד ייתן ליווי וסיוע למר דהאן על פי חוק.
צ'רלי בוזגלו - רודף באמוק אחר אמא נפגעת פשעי הרווחה
נובמבר 2015 - עו"ד צ'רלי בוזגלו וחבורתו - דרכי רמיה בבתי משפט נגד נפגעי משרד הרווחה. בית משפט מחוזי תל אביב - מזה כחמש שנים מנהל עו"ד צ'רלי בוזגלו ולקוחתו אתי דור דוברובינסקי , ודובר איגוד העו"ס דוד גולן, מאבק משפטי עיקש רווי השמצות ודברי בלע נגד אמא נפגעת רווחה שאינה רואה ילדיה מזה כ- 7 שנים ע"פ המלצת פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי. עו"ד צ'רלי בוזגלו וחבורתו מציגים מצגת שווא בדרכי רמיה כאילו הוא וחבורתו הנפגעים, ואילו האמא שאינה רואה ילדיה מזה כ- 7 שנים ע"פ תסקיריה השקריים של פקידת הסעד אתי דור היא הפוגעת. אלימותם של צ'רלי בוזגלו ומעסיקו איגוד העובדים הסוציאליים נגד אמהות נובעת מחששם לפגיעה בתעשיית הסחר בילדים הנעשת בבתי משפע בדלתיים סגורות ללא ראיות אלא ע"פ תסקירי סעד שיקריים ומכפישים.
נובמבר 2015 - התשובות הלקוניות של תאגיד מי בת ים לחיובי חריגים: "טעות טכנית" - כך השיבה עו"ד יעל אופן קולה מנציבות תלונות הציבור למתלונן על חיוב חריג של 21.1 קו"ב מים לכל דייר בבניין שבו כ- 30 דיירים. מנין הוסיף התאגיד לכל הדיירים 630 קו"ב מים צריכה? בגלל "טעות" טכנית או במילים אחרות "שיטת מצליח".
עו"ד יעל אופן קולה השיבה באופן חלקי לתלונה ומספר סעדים נוספים נותרו ללא מענה, למשל מי יפצה את הדיירים שבזבזו חצי יום יום עבודה ורצו למשרדי העיריה להסדיר הצריכה החריגה המוטעת בחשבונם, או מדוע העירייה אינה עוקבת אחר התלונות נגד התאגיד באמצעות מספרי פניות ועוד...
להלן התגובה הלקונית של עו"ד יעל אופן קולה לתלונה נגד תאגיד מי בת ים:
מר... הנכבד...
הנדון: תלונתך על חברת מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ בעניין צריכה משותפת חריגה
פנית לנציבות תלונות הציבור וביקשת להלין על חיוב בגין צריכה משותפת חריגה בחשבון פברואר- . אפריל 2015
כפי שמסרנו לך במכתבנו שבסימוכין, פנינו למי בת ים- תאגיד מים וביוב בע"מ )להלן: תאגיד המים( וביקשנו את התייחסותם לטענותיך.
מתאגיד המים נמסר כי בעקבות פנייה שלך ישירות למח' הגבייה של התאגיד, נערכה בדיקה של חשבונך כמו גם של יתר הצרכנים בבניין בו אתה מתגורר, לתקופת חיוב פברואר- אפריל, אשר העלתה כי כתוצאה מטעות טכנית חויבו כלל הצרכנים בהפרשי מדידה חריגים של 55.5 קו"ב.
בעקבות כך, בוטלו החיובים בגין הפרשי המדידה כאמור ובוצעו זיכויים בחשבונות הצרכנים כבר ביום 7.6.15 בסך של 273.36 ש"ח. מתאגיד המים נמסר כי פנייתך אליהם טופלה בתוך 5 ימים.
בנסיבות אלה, משהודיע תאגיד המים כי תלונתך טופלה עוד קודם לפניית הנציבות וכי טעות טכנית גרמה לחיוב החריג אשר בוטל ובוצע זיכוי, אנו מסיימים את הבירור בתלונה. התנצלותנו על העיכוב במשלוח מכתבנו זה. בכבוד רב, יעל אופן-קולה, עו"ד סגנית בכירה למנהל אגף
התגובה הלקונית של עו"ד יעל אופן קולה לתלונה נגד תאגיד מי בת ים
רע"א 4896/15 - בע"מ 5263/15 -פסק דין - אוקטובר 2015 - בקשה מצד הורים אומנים והיועץ המשפטי לממשלה להכריע בתיק אימוץ. מדובר בשתי קטינות החיות מאז לידתן במשפחת אמנה, אשר מבקשת לאמצן. הקטינות נולדו מקשר זוגי בין האב – ערבי מוסלמי יליד שכם אשר לימים קיבל היתר שהיה בישראל – לאשה יהודיה אזרחית ישראל ע"ה, אשר סבלה ממצב נפשי מעורער ולא מכבר שלחה, למרבה הצער, יד בנפשה.
רשויות הרווחה בשיתוף משפחת האומנה משתמשות בתיוגים וחוות דעת להעביר הקטינות לאימוץ באומנה מבלי שתינתן לאב הזדמנות לגדלן.
רשויות הרווחה תולשות הילדים מחזקת הוריהן מיום לידתן מבלי לתת להורים הזדמנות ממשית כלשהי לסיוע לגדלם או לבחון מסוגלות הורית. בתי משפט לנוער מוציאים צווי חירום ומאריכים אותם, התהליך נמשך מספר שנים שהתינוקות גדלות באומנה ורואות בה את ביתן. בשלב הבא מעבירות רשויות הרווחה את הטיפול לבית משפט לענייני משפחה ומבקשות אימוץ. לאורך התהליך ממציאות רשויות הרווחה ממומחים כאלו ואחרים חוות דעת להרחקת הקטינות מההורים עד לאימוץ.
רשויות הרווחה משתמשות במשפחות אומנה מזניחות ומתעללות כך שהתפתחות הקטינות איטית, ולאחר מכן טוענות רשויות הרווחה כי להורים אין חסוגלות הורית למקרה הספציפי הזה של התפתחות לא תקינה.
כן לדוגמא כותב השופט רובינשטיין בסעיף י' בפסק הדין: " ביום 6.9.15 התקבלה חוות דעת מעודכנת מטעם המומחה. בשורה התחתונה צוין, כי לאב מסוגלות הורית מספקת אך "אין במסוגלות שלו כיום בכדי לתת מענה למכלול צרכיהן (של הקטינות – א"ר) המורכב". בנסיבות הומלץ להמשיך את המצב הקיים, בו האב נפגש עם הקטינות אך הן גדלות אצל המבקשים. עוד הומלץ לשנות את שמות הקטינות כך שישאו את שם המשפחה של משפחת האמנה..." מדובר בתרגיל מלוכלך שבו השתמש גם השופט שמואל בוקובסקי. תחילה שלח תינוק לבית שבתאי לוי שם התפתח לא תקין בשלב השני טען כי להורים אין מסוגלות הורית למקרה ספציפי של התפתחות זאת ולכן קבע אימוץ
רובינשטיין השתמש באותו תרגיל מלוכלך וקבע כי התאומות ישארו באומנה דתיה יהודית בעוד האב מוסלמי.
רע"א 4896/15 - בע"מ 5263/15 -פסק דין - אוקטובר 2015 - בקשה מצד הורים אומנים והיועץ המשפטי לממשלה להכריע בתיק אימוץ. מדובר בשתי קטינות החיות מאז לידתן במשפחת אמנה, אשר מבקשת לאמצן. הקטינות נולדו מקשר זוגי בין האב – ערבי מוסלמי יליד שכם אשר לימים קיבל היתר שהיה בישראל – לאשה יהודיה אזרחית ישראל ע"ה, אשר סבלה ממצב נפשי מעורער ולא מכבר שלחה, למרבה הצער, יד בנפשה.
רשויות הרווחה בשיתוף משפחת האומנה משתמשות בתיוגים וחוות דעת להעביר הקטינות לאימוץ באומנה מבלי שתינתן לאב הזדמנות לגדלן.
רשויות הרווחה תולשות הילדים מחזקת הוריהן מיום לידתן מבלי לתת להורים הזדמנות ממשית כלשהי לסיוע לגדלם או לבחון מסוגלות הורית. בתי משפט לנוער מוציאים צווי חירום ומאריכים אותם, התהליך נמשך מספר שנים שהתינוקות גדלות באומנה ורואות בה את ביתן. בשלב הבא מעבירות רשויות הרווחה את הטיפול לבית משפט לענייני משפחה ומבקשות אימוץ. לאורך התהליך ממציאות רשויות הרווחה ממומחים כאלו ואחרים חוות דעת להרחקת הקטינות מההורים עד לאימוץ.
רשויות הרווחה משתמשות במשפחות אומנה מזניחות ומתעללות כך שהתפתחות הקטינות איטית, ולאחר מכן טוענות רשויות הרווחה כי להורים אין חסוגלות הורית למקרה הספציפי הזה של התפתחות לא תקינה.
כן לדוגמא כותב השופט רובינשטיין בסעיף י' בפסק הדין: " ביום 6.9.15 התקבלה חוות דעת מעודכנת מטעם המומחה. בשורה התחתונה צוין, כי לאב מסוגלות הורית מספקת אך "אין במסוגלות שלו כיום בכדי לתת מענה למכלול צרכיהן (של הקטינות – א"ר) המורכב". בנסיבות הומלץ להמשיך את המצב הקיים, בו האב נפגש עם הקטינות אך הן גדלות אצל המבקשים. עוד הומלץ לשנות את שמות הקטינות כך שישאו את שם המשפחה של משפחת האמנה..." מדובר בתרגיל מלוכלך שבו השתמש גם השופט שמואל בוקובסקי. תחילה שלח תינוק לבית שבתאי לוי שם התפתח לא תקין בשלב השני טען כי להורים אין מסוגלות הורית למקרה ספציפי של התפתחות זאת ולכן קבע אימוץ
רובינשטיין השתמש באותו תרגיל מלוכלך וקבע כי התאומות ישארו באומנה דתיה יהודית בעוד האב מוסלמי.
לוועדה לפטור ממכרזים הגיעה בקשה לקניית אייפד ב-3,000 שקל עבור שר הרווחה חיים כץ, כיוון ש"המדינה מספקת טאבלטים מסורבלים ולא ידידותיים" בעלי מערכת הפעלה אנדורואיד ■ הבקשה אושרה, אך השר טוען כי מעולם לא ביקש
ועדה פטור ממכרז מאשרת לחיים כץ אייפד שלא ביקש
לפני פחות משבוע, ב-4 לנובמבר, התכנסה ועדת פטור ממכרזים באגף החשב הכללי באוצר כדי לדון, בין היתר, בבקשה שהגיעה ממשרד הרווחה ואושרה על ידי ועדת המכרזים: רכישת טאבלט מדגם אייפד עבור שר הרווחה חייים כץ. היקף העסקה: 3,000 שקל.
למה נושא כזה בכלל מגיע לוועדה? "לדברי המשרד", כך כתוב בפרוטוקול ההחלטה, "הטאבלטים הנמצאים במכרז החשב הכללי ונקנים עבור משרדי הממשלה אינם מתאימים לצרכי עבודתו של השר מאחר והינם מסורבלים ופחות ידידותיים לאופי עבודתו". הסבר נוסף טמון במערכת ההפעלה של הטאבלטים האחרים, הזולים יותר, אשר "פועלים במערכת הפעלה אנדרואיד אשר אינה תואמת את צרכי עבודת השר".
במילים אחרות – בממשלה ישנם טאבלטים שנרכשים עבור העובדים ובהם גם בעבור השרים, אבל שר הרווחה מבקש להשתמש בטאבלט מסוג אחר, יקר יותר. מהבקשה עולה גם כי חיים כץ אינו חובב אנדרואיד אלא חייב דווקא אייפד. הוועדה, כך קובע הפרוטוקול, החליטה לאשר את הבקשה, "בכפוף להוראות הדין ולהוראות החשבת הכללית".
עכשיו מגיעה התעלומה – פנייה של מערכת TheMarker למשרד הרווחה בשאילתא שתהתה מדוע חייב השר טאבלט יקר, מדוע אינו קונה אותו מכיסו על אף שהוא מרוויח כ-40 אלף שקל בחודש, משלים מכיסו את הסכום שנותנת המדינה או אולי משתמש בתקציב הקשר עם הציבור, שהפך למקור להוצאות בסגנון הזה – העלה תשובה תמוהה: השר מעולם לא ביקש את האייפד.
חזרה אל הבקשה שהונחה על שולחן ועדת הפטור ממכרז באוצר מעלה קשר ברור למשרד הרווחה. שורת נושא הדיון מתייחסת למשרד הרווחה, נשוא הבקשה הוא "שר הרווחה והשירותים החברתיים" ובסעיף הערות ונימוקים נכתב כי מדובר ב"בקשת המשרד". דוברות משרד הרווחה ממשיכה לטעון כי השר מעולם לא ביקש את האייפד היקר. באוצר, מצד שני, אומרים כי אם המשרד לא היה מבקש עבור השר - לא היה נערך דיון ראשון בוועדת המכרזים ודיון שני בועדת הפטור ממכרזים בדבר העניין. כלומר, איש לא היה מבזבז את זמנו לולא היה מגיש המשרד בקשה לאייפד חדש עבור השר. בלשכת שר הרווחה מחפשים עדיין את האיש או האישה העלומים, שהגישו בקשה לאייפד חדש בשם השר - המכחיש מצידו כי ביקש זאת. הפטור עם זאת, כבר אושר.
מאי 2012 - שלום אני ברקת אמא לילד בן 11 מתוק מדבש, חכם, אינטלגנטי, מלא מרץ ושמחת חיים, עם חיוך כובש שיכול להפיל כל אימא מהרגליים. זה היה נכון עד לפני חצי שנה אחרי מלחמה בייני לבין בית הספר והרווחה נכנעתי ונתתי לבן שלי ריטלין לא הייתי מודעת לכך שריטלין נכלל בתוך סיווג הסם המסוכן כיום אני יודעת את זה ומהיום אני אעשה הכל.. אבל הכל כדי שהורים אחרים ידעו את הסיפור שלי ושל עוד הורים כמוני ויבינו שריטלין הוא לא הפיתרון... ריטלין הוא הבעיה!! מהיום הראשון שנתתי לבן שלי ריטלין התחילו תופעות כמו כאבי בטן, חוסר שינה, חוסר תיאבון לאחר שהשפעת הכדור פגה הילד היה פקעת עצבים, אלים מילולית ופיזית, לא שולט בתנועות הגוף שלו, מתפרע ולא מקשיב. לפני הריטלין היה לי ילד יוצר היינו יושבים שעות על יצירות אומנות. כיום הבן שלי לא מעוניין לצייר אפילו קו ישר, גם שיעורי האומנות בבית הספר הפסיקו לעניין אותו. הביטחון העצמי שלו ירד ל-0 והוא משוכנע שבלי הכדור הוא לא יצליח ללמוד! כיום אני מתמודדת עם קריזים והתקפי זעם בעקבות הגמילה מרטלין נכון להיום אני מוכנה להתמודד מול רשויות הרווחה ובתי הספר בלי פחד!! את הילד שלי הם לא יתייגו!! הבן שלי לא יקח סמים רק בכדי שלמורה בבית הספר יהיה קל יותר להעביר שיעור. אני רוצה את הבן שלי בחזרה!!
..." דומה כי אפשרות זו, לעזור לאזרח לעמוד בדרישות, כלל לא עמדה לנגד עיניהם של פקידי הנתבעת (חברת הגיחון)", כך נכתב בפסק הדין שניתן נגד חב' הגיחון, במסגרתו חויבה החברה לפצות אדם בשל גבייה שלא כדין והתנהלות לא תקינה.
ביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים דן בתביעה שהוגשה נגד חברת הגיחון.
התובע, עו"ד במקצועו, קיבל חזקה בדירה שקנה ב-18 בספטמבר 2007 לטענתו, מספר ימים לאחר מכן הוא הודיע לחב' הגיחון, תאגיד הביוב והמים של ירושלים, על שינוי מחזיק במד המים. למרות זאת, חב' הגיחון לא שינתה את שם המחזיק בדירה, ברישומיה, והמשיכה לשלוח את החשבונות למוכר הדירה. בשל כך, שולמו חלק מן החשבונות באיחור והושתו עליהם ריבית והצמדה וכן קנס. את כל אלה ביקש התובע להחזיר לו, בסך של 647 שקלים.
חב' הגיחון טענה מנגד, כי שינוי מחזיק במד מים צריך להיעשות ע"פ הנהלים הקבועים אצלה, והתובע לא עשה כן. השופטת מלכה אביב קבעה, כי התובע אכן לא פעל ע"פ הנהלים. "לא שוכנעתי כי התובע פנה אל הנתבעת על גבי הטפסים המתאימים ולא שוכנעתי כי הוא צרף לטפסים את המסמכים הנדרשים", כתבה השופטת. השופטת הוסיפה, כי : "התובע הוא עו"ד המצוי, מן הסתם, ברזי החוק והנוהל. אין מקום לזקוף זאת לחובתו במקרה דנן, שהרי כלל ידוע הוא כי "הסנדלרים הולכים יחפים". ייתכן שנפלה אצל התובע טעות, ייתכן שמכשלה אחרת". יחד עם זאת נקבע, כי חב' הגיחון קיבלה את פניותיו החוזרות של התובע, אך התעלמה מפניותיו והמשיכה בשיטתה הרשמית ודבקותה בנהלים ובטפסים.
התנהלות לא ראויה
" לא קיבלתי הסבר מן הנתבעת, מדוע לא נשלח מכתב אל התובע ובו הוראות ברורות כיצד עליו לבצע את העברת הזכויות, או מדוע לא הוזמן התובע למשרדי הנתבעת שיביא אתו את כל המסמכים, כדי שיוכלו פקידי הנתבעת לסייע לו לעמוד בדרישות הנהלים, ועוד כהנה וכהנה אפשרויות מעשיות לפתרון הבעיה. דומה כי אפשרות זו, לעזור לאזרח לעמוד בדרישות, כלל לא עמדה לנגד עיניהם של פקידי הנתבעת, לא בזמן אמת ואף לא בעת כתיבת כתב ההגנה", מתחה השופטת ביקורת על התנהלות חב' הגיחון.
"הגם שהתובע הוא עו"ד אשר פגיעתו מהתנהלות זו היא מזערית, איני יכולה שלא לשאול את עצמי – מה היה קורה אם אזרח הדיוט, קשה יום, שאין בכוחותיו ובידיעותיו את היכולת להתמודד עם גישה מחמירה זו?!" הוסיפה השופטת.
לאור האמור, השופטת קבעה כי חב' הגיחון תשלם לתובע 647 שקלים וכן פיצוי סמלי של 1,000 שקלים בשל הטרחות והטרדתו.
בסיכום, חויבה חב' הגיחון לשלם לתובע סך של 1,647 שקלים וכן הוצאות משפט של 500 שקלים.
28.10.2015 - אולמי קסליו חדרה - עו"ד יניב מויאל: אם בית המשפט הוא אבא של הילדים - שישלם מזונות! כנס הקואליציה למען הילדים והמשפחה - מדינה ומשפחה - מציאות מול תעמולה בהפקת העיתונאי מוטי לייבל הכנס הופק בגן אירועים קסליו חדרה באדיבות ניסים אנקוה.
אני רוצה לבוא ולדבר קצת על ענווה. מאוד חשוב. אנחנו אזרחים, ומשטרת ישראל, משרד הרווחה ובתי המשפט, נועדו לשרת אותנו. אותנו. אנחנו לא משרתים אותם. הם נועדו למטרה מסוימת, כדי שלנו יהיה יותר קל להיות הורים על ילדינו. מה שהם עושים זה בדיוק הפוך. במקום שהם יתנו לנו כלים להיות הורים יותר טובים, הם חושבים שהם יכולים לשמש תחליף.
משפט שכל הזמן מצטטים לי אותו בפסקי דין "בית המשפט הוא האבא של הילדים". זה משפט מחריד. זה אולי מתאים במדינה טוטליטרית כרוסיה. במדינת ישראל, ההורים הם ההורים של הילדים. לא בית משפט, ואם בית המשפט הוא אבא של הילדים - שישלם מזונות! אם אתם רוצים לקחת את התפקיד של ההורים, אז אולי תתנו לי את מספר הטלפון האישי שלכם, שכל פעם אם תהיה לי איזה בעיה אני אשאל אתכם, אם אני צריך ללכת ימינה או שמאלה.
התופעה הזו שנכנסים לאנשים הבייתה ובמקום בחרדת קודש, לתת להם עדיפות קודם כל לדעתם, פקידת הסעד או שופט במדינת ישראל, שם עצמו במקום ההורים. הוא מחליט מה טוב לילד. לא. הם לא צריכים להחליט מה טוב לילד. אני אבא של הילד ואני אחליט מה טוב בשבילו שזה בתחום הסבירות של הורה סביר. אל תתערב לי בעניינים.
אני רוצה לדבר קצת על נושא של גירושין. בנושא של גירושין יש כמעט שלושה תביעות, שהולכות תמיד ביחד: חלוקת רכוש, משמורת וחלוקת זמנים עם הילדים וכמובן את הגט עצמו.
לחלק רכוש לוקח לרו"ח מתחיל בשנה א', אם אתה נותן לו את כל הפרטים: 10 שעות.
בבית משפט לענייני משפחה: 4 שנים.
מישהו יכול להסביר לי למה? למה זה לא בכלל עניין מינהלתי חלוקת רכוש? באים ממנים רו"ח, לא צריך שופט לא כלום. נותנים לו את הפרטים, הוא מוציא דוח, ככה וככה מתחלק. לא רוצה להגיש תביעה. למה אני צריך לשלם אגרה? אני משלם מסים. אני רוצה לפנות לבית המשפט, למה אני צריך לשלם אגרה? למה אני צריך לשלם ערבון? למה צריך לנהל הליכים שחשובים לילדים שלי בכסף בכלל? למה? עכשיו, אם אין לי כסף, אז מה, אני לא יכול לדאוג לאינטרסים של הילדים שלי? בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות יש לי זכות וחובה לדאוג לצרכים של הילדים שלי. עכשיו, אם השופט טעה ואני צריך לערער, למה אני צריך לשים 20 אלף ש"ח ערבון? למה אני צריך לבקש בקשה לפטור מאגרה?
מדברים על דיני נפשות, אז בדיני נפשות כשמכניסים אדם לכלא, אז ההליכים הם בחינם, אבל כשאבא עלול לאבד את הילדים שלו, לדעתי זה יותר גרוע מכלא, אם אתם שואלים אותי. למה צריך לשלם כסף? אני עובד כל החיים שלי משלם מסים כדי שההליכים האלה יהיו בכסף? בשום פנים ואופן לא. הדרישה היא שבית המשפט לענייני משפחה יהיה חינם. חינם! אתם תשרתו אותי, אני לא צריך לשרת אתכם.
דבר שני, מדברים על חלוקת זמנים עם הילדים, זמני שהות. אנחנו במדינה דמוקרטית, אמור להיות שוויון בין נשים וגברים. כולם רוצים שוויון.
כמה זמן לוקח לחלק שבוע לשניים? אני אגיד לכם כמה זמן: שנתיים וזה עוד לא נגמר. אני אסביר לכם למה. יש פה איזה אבא שעשה הסכם והוא אושר בתוקף של פסק דין שברגע שהם ייפרדו, חלוקת זמני שהות יהיו שווים ומשמורת משותפת. יום אחד החליטה האמא לנסוע לירושלים, לקחה את הילד ובזה זה נגמר. פקידת הסעד קיבלה הוראה מבית המשפט לחלק את זמני השהות שווים. כמה זמן זה לקח? שנתיים. הם עד היום לא מחולקים. בהתחלה אמרו "בהדרגתיות", שהילד יתרגל לאבא. מעניין. הילד יכול להתרגל לגננת, הוא יכול להתרגל למטפלת, אבל האבא, הוא צריך להתרגל דרך מרכז קשר, שעה פה, שעה שם ונראה את התגובות שלו.
מה שקורה כאן, במדינת ישראל, אני לא יודע אם זה רשעות, טמטום או אני לא יודע מה להסביר את זה, אבל יש פה חוסר ענווה. כשבאה פקידת סעד ונכנסת למשפחה וחושבת שהיא יותר טובה מההורים, והיא חושבת שהיא יכולה להגיד להם איך הם צריכים להתנהג, מתי להשכיב אותו לישון, מה הצעצועים שצריכים להיות לו בבית, וזה מוזר. אישה יכולה לקבל את הילד שלה, גם אם היא גרה בביוב, תסלחו לי על הביוב. אני ראיתי תוכנית בטלויזיה שאמא גרה עם שלוש ילדות קטנות, הם גרו באמת כשביוב מתרוצץ להם עד שהם קיבלו דירה של עמידר.
אבל כשאבא רוצה לקבל את הילדים שלו, באה אליו פקידת סעד הביתה, ובודקת לו כמה מטראז' יש, והאם יש חדר והאם יש מספיק צעצועים. אני לא יודע, אני גדלתי בבית שלא היה בו הרבה כסף. היינו חמישה ילדים ב- 48 מטר. מישהו יכול לתאר חמישה ילדים ב- 48 מטר. ככה אני גדלתי. ישנתי בסלון, אבא שלי ואמא שלי בחדר. היה לנו חדר עם הבנות. גדלנו. היום לא. אתה רוצה להתגרש? אתה צריך חוגים. הילדים צריכים חוגים, אתה צריך להשתתף בחצי. בצהרון, מפה ולשם. מזונות הפכו להיות נטל בדרך כלל רק על אחד מההורים וזה בעצם כדי למנוע ממנו להיות הורה, לא בגלל צורך של הילד. ילד יכול לגדול גם בלי חוג. השאלה היא מה עדיף? חוג, או שלאבא יהיה גם אוכל. חוג. הגעתי למסקנה שחוג יותר עדיף.
אין ענווה לא של השופטים. אין ענווה של פקידות הסעד. ועכשיו אתה בא למשטרה. יש לי אבא שיש לו הסדרי ראיה כתובים על ידי השופט. הוא קונה כרטיס טיסה לאילת, קונה חדר לבית מלון וכל הדברים האלה, הוא בא לקבל את הילד שלו ביום שישי, שהוא צריך לקבל אותו והאישה לא רוצה לתת אותו. אז מה אתה עושה? הולך למשטרה. יש הפרת הוראה חוקית. הבעיה היא שבמשטרה הפרת הוראה חוקית עובד רק בכיוון אחד. זה רק שהאבא מפר. כשהאמא מפרה הוראה חוקית: "לך לבית המשפט". אבל יש לי כרטיסי טיסה היום, מה אני עושה, לא טס? "לא. לך לבית משפט".
ואז, יש הליך של שחיקה. בהליך של שחיקה מתמשך שאני לא יודע איך מדינה שמכבדת את עצמה כמעט בכל דבר. ביחסים של בן אדם לאדם אנחנו מפגרים בצורה בלתי רגילה. לא מכבדים את האוטונומיה של בני אדם, לא מכבדים שום דבר. פתאום המדינה היא תחליף להכל.
יש פה עוד איזה אבא שהעלילו עליו. הוא היה צריך לראות את הילדה שלו במרכז קשר, בסופו של דבר הילדה הוצאה בצו חירום, ואחרי שהוצאה בצו חירום, החליטו להעביר אותה לאומנה. למה? כי הוא צריך לעבוד ואין לו מספיק כסף. לאומנה יהיה להם מספיק כסף לתת להם 5,000 ש"ח אבל לאבא לא יתנו 2,000 כדי שהוא יוכל להיות אבא.
למדינה יש הרבה כסף לשלם למרכזי חירום, לפנימיות ולהכל, אבל לתת למשפחה שבדרך כלל הם משפחות שמסתכסכות על עניינים כספיים וכלכליים, הם אלה שמגיעים לבתי המשפט ומהם לוקחים את הילדים, וזה בעיקר סביב הנטל הכלכלי.
המדינה הזו חולה, והיא חולה באנשים שהם פשוט לא חושבים. אני לא צריך לכבד את מערכת המשפט. מערכת המשפט צריכה לכבד אותי. יש בחוק כבוד האדם וחירותו שמטיל חובה על כל רשויות המדינה לכבד אותי, אבל בית המשפט מבקש כבוד ופקידת הסעד מבקשת כבוד והשוטר מבקש כבוד. ואוי ואבוי לך אם לא תתן להם כבוד.
בית המשפט במסורת, מהתחלה של הקמתו, קיבל את כבודו על בסיס פסיקותיו הכנות, הצודקות. ככה בית המשפט מקבל כבוד. לא בכוח דפנה ברק ארז. בזה שתחייבי אותי 15,000 ש"ח שאמרתי משהו על בית המשפט לא תקבלי יותר כבוד, להיפך. פשוט אמרת לי "אנחנו מדינה טוטליטרית ובית המשפט דורש את הכבוד שלו בכך שהוא מעניש אותך אם לא תתן לו. לא בגלל שאני כותב פסק דין צודק, אלא בגלל שאני מחייב את הציבור לכבד את בית המשפט". עם זה יש לי בעיה.
מערכת המשפט לא מתנהלת עם עקרונות ולוקחת אותם עד הסוף. אני אתן לכם דוגמא מאוד פשוטה. יש עיקרון שאומר, הילד הוא ישות משפטית עצמאית והוא יכול לתבוע בשם עצמו. כשהאישה תובעת מזונות, זה לא האישה בעצם תובעת, זה הוא תובע בשם עצמו. הוא תובע את האבא. כולם יודעים שאם יש לי זכות תביעה, אני יכול לוותר עליו. אם מישהו חייב לי כסף, אני לא חייב להשתמש בזכות. אני יכול להגיד שאני לא רוצה לתבוע.
באתי לבית המשפט ואמרתי דבר מאוד פשוט. יש עיקרון הישות המשפטית של הילד. הילד הוא בעל דין עצמאי והוא יכול להחליט, אז בוא ניכנס לנעליו של הילד, ואני שואל אתכם שאלה. כשאמא מרוויחה 20,000 ש"ח כל חודש כעובדת מדינה והאבא מרוויח 6,000 ש"ח והמשמורת משותפת. שניהם חצי-חצי. אז אני שואלת אתכם, אם אתם הייתם הילד והייתם צריכים להיות חצי בבית של אבא וחצי בבית של אמא, לאבא יש 6 ולאמא יש 20, האם הייתם תובעים מזונות? אני בתור ילד, הייתי אומר "מה פתאום".
יש לי זכות כנגד האבא, אני לא אתבע אותה. כשאני אצל האבא, אם הוא ישלם 4 יישאר לו 2, אני אהיה רעב. אז מה השופט אומר לי?: "מה אתה רוצה? אני בסך הכל שופט משפחה, רק מוניתי. יש הלכות". זאת אומרת שגם העקרונות שקיימים במשפט, לא משנה אם זה טובת הילד, כל הדברים האלה הם לא קונסטיננטים וכשמערכת משפט היא לא קונסטיננטית, כשמישהו אחד יכול לעמוד מול שופט אחר באותו יסוד עובדתי, אחד יעמוד מול שופט אחד והשני מול שופט אחר, הם יקבלו תוצאות שונות. מערכת המשפט לא יכולה לתפקד כך. מערכת משפט שיש עקרונות יסוד שלא ניתן לממש אותן היא לא מערכת משפט.
יש פסקי דין יפהפיים שכתבו ומעטרים פסקי בית המשפט העליון על הזכות של ההורה הטבעי שזו זכות יסוד ראשונה במעלה, אבל כשאתה בא לבית המשפט ואומר "זו זכות יסוד שלי", על סמך טענה הכי קטנה, לוקחים לך את הזכות, בלי ראשית ראיה, בלי שום דבר, בשם טובת הילד. אז בשם דברים חיוביים אפשר לייצר עוולות איומות ואנחנו נמצאים פה, ואני רוצה להודות לכל מי שהגיע. אנחנו שנלחמים בקו הראשון בבתי המשפט בשבילכם צריכים את התמיכה שלכם לנו בחזרה, כדי שיהיה לנו יותר כוח. העובדה שאין פה אלף איש מטרידה אותי, אבל כל אחד חשוב ואני מודה לכל אלה שהגיעו. אנחנו צריכים אתכם בכל כינוס, בכל אירוע, בכל מתי שיש. למה? כי ברגע שפוליטיקאי רואה שיש איזה שהוא מאבק חברתי ומגיעים מאה-מאתיים-שלוש מאות איש, כל אחד זה משפיע אחרת, ואדוני הפוליטיקאי יודע איך זה עובד. תראה לי את האנשים - אני אשמע אותך. אם לא תראה לי את האנשים, אני לא אשמע אותך
קסליו חדרה 28 באוק׳ 2015 - כנס הקואליציה למען הילדים והמשפחה - מדינה ומשפחה - מציאות מול תעמולה בהפקת העיתונאי מוטי לייבל. האירוע הופק בגן ארועים קסליו חדרה באדיבות ניסים אנקוה.
אלי ישי - שר הרווחה לשעבר: אני חושב שהכינוס הזה הוא כינוס חשוב. הסיפורים קשים. קשים מאוד, דבר שמחייב, מבחינתי, כחבר ממשלה במספר ממשלות בישראל ולא מעט כנסות בישראל, אני חושב שכל המדיניות הקשורה לאימוץ ומשפחות אומנה, בעיני מחייבת חישוב מסלול מחדש.
אין ספק שצריך לעשות פה שינויי חקיקה שלא יהיה יד קלה על ההדק ולתת לכל הורה והורה את הזכות לגדל את בניו ובנותיו. גם במקרים כאלה ואחרים, שאני לא נכנס לפרטים שלהם, אפשר למצוא דרכים שהם גם יהיו יותר זולים למדינה, ובראש ובראשונה יותר טובים לילד ולילדה וכן להוריהם, ללא ספק בכלל.
נפגשתי עם האנשים היקרים, אני מכיר גם סיפורים מתפקידיי השונים, אז כל אחד ואחד מאיתנו כשרים לשעבר, יטפל בנקודה נקודתית שפונים אליו מקרה או שניים או עשר מקרים, אבל הממשלה ושרי הממשלה השונים, במיוחד שר הרווחה לא עשה את השינוי המתבקש: ועדה מיוחדת, ועדה ציבורית חשובה שתוביל המלצות לממשלת ישראל על מנת להוביל שינוי ושינוי משמעותי. אני אומר לכם שחייב לעשות פה שינוי, נגדיר את זה כחישוב מסלול מחדש על מנת להחזיר את האור והברק של הילדים האלה לחיק הוריהם בע"ה. כל סיוע בהמשך, בעצות, בהכוונה, בסיוע במפגשים, אשמח לבוא לשם. בהצלחה רבה ויישר כוח.
