דצמבר 2017 - אופנה חדשה בפרקליטות המדינה, נקראת מעצר על "ריבוי עבירות", כלומר גם על עבירה פשוטה שלכאורה עושה אדם מספר פעמים, יכול למצוא עצמו במעצר עד תום ההליכים. מדובר באינפלציה של עצירים בבתי הכלא על עבירות פשוטות יחסית הנמצאים חודשים ואף שנים וממתינים למשפטם. בתי המעצר בצפיפות מחרידה בניגוד לאמנות בינלאומיות, ואזרחים בתנאים תת אנושיים ממתינים למשפט.
אוקטובר 2017 – הלכת הניצוץ הראייתי – 7 חודשים במעצר על פרסומים ברשת, כתב אישום לא מעודכן, חומר ראיות לא הוגש במלואו והנאשמים לא ראו את חומר הראיות. הבקשה למעצר עד תום ההליכים היא זו שמייצרת "ניצוץ ראייתי". כלומר, הבקשה שניסח הפרקליט התובע היא בעצמה ראיה, ובית המשפט בכלל לא צריך לראות ראיות של ממש, והוא יכול לסמוך על התביעה שתהיה הוגנת ולא תשקר או תנפח או תמציא ראיות שלא באמת קיימות. זוהי למעשה המצאה חדשה שמבטלת את עיקרון הפרדת הרשויות, ובמילים פשוטות – מזמינה את השופט להפוך לחותמת גומי של הפרקליטות. שכן, אם שופט אומר לנאשם ולסנגורו בבית המשפט שלפרקליטות יש יתרון מובנה ועדיפות, בגושפנקא של בית המשפט העליון, באמצעות חזקת ההגינות המנהלית, המסר הוא שהמשפט מכור מראש לטובת התביעה.
77 יום במעצר מבלי שניתן להם חומר ראיות שיוכלו להוכיח חפותם.
בתאריך 14.05.2017 התקיים דיון בתיק עיקרי בפרשת הבלוגרים בפני שופט המחוזי בני שגיא. בדיון נדונו בעיקר שלשה נושאים: האם בוצעה הקראת כתב האישום, סריקת חומר הראיות והדפסתו, ומינוי סנגורים מהסנגוריה הציבורית לשניים מהנאשמים לתיק העיקרי.
עצורים חודשים כי חומר הראיות טרם נסרק
לורי שם טוב, מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר נעצרו ב- 27.02.2017 והם שוהים במעצר עד עצם היום ( כ- 77 ימים) הזה ולא נראה כי ישוחררו בשבועות הקרובים מאחר וחומר הראיות שניתן לדון לפיו בעניינם טרם נסרק או הודפס. הפרקליטות הייתה מעורבת בחקירה מראשיתה עוד מלפני שנה וחצי וחובתה להיערך כי חומר הראיות יהיה מוכן וסרוק ביחד עם הגשת כתב האישום ב- 06.04.2017 . אולם חומר הראיות אינו סרוק או מודפס וייקח שבועיים שלשה לבצע פעולות אלו ועוד שבועיים שלושה יידרשו לסנגורים ללמוד את חומר הראיות. התנהלות הפרקליטות פוגעת בנאשמים השוהים במעצר מבלי שיוכלו הם או סנגוריהם להוכיח את חפותם.
האם בוצעה קריאת כתב האישום?
סעיף 143 לסדר הדין הפלילי קובע כי "בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסנגורו יירשמו בפרוטוקול".
מוטי לייבל ולורי שם טוב לאחר שחרור שני ילדים מבית שבתאי לוי והשבתם לאימם
בדיון קריאת כתב האישום הנאשמים לא היו מיוצגים וע"פ עדויות לא הוקראו 160 העמודים של כתב האישום באוזני הנאשמים. טענות אלו הועלו במהלך הדיון ע"י שניים מהנאשמים. במצב דברים אלו המשפט למעשה טרם החל ויש לשחרר את הנאשמים ע"פ סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים). השופט בני שגיא דחה טענות אלו וקבע כי בוצעה הקראת כתב האישום. אישה מהקהל טענה כי לא בוצעה ההקראה והוצאה מהאולם. לאחר מעל חודש במעצר מונו עורכי דין לשניים מהנאשמים לשניים מהנאשמים מונו סנגורים מהסנגוריה הציבורית. עו"ד יהונתן רבינוביץ' מייצג את לורי שם טוב ועו"ד אמיר שניידרמן מייצג את מוטי לייבל. לעו"ד צבי זר טרם מונה עו"ד מהסנגוריה הציבורית לתיק העיקרי.
06.05.2017 - לורי שם טוב , מוטי לייבל וצבי זר עצורים מזה כשבעים ימים ללא ייצוג עורך דין ומבלי שהוצגו בפניהם ראיות והנמקות על מעצרם הממושך. הפרשה החלה במעצרם ה- 27.02.2017 ע"י יחידת הסייבר של מחוז תל אביב בעילות שונות: סחיטה באיומים, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות ועוד, שמקורן בשיימיג לכאורה שהפיצו ברשת האינטרנט על שופטים, עורכי דין ועובדים סוציאליים. הארכות המעצר נמשכו בבית משפט השלום מעת לעת ע"פ הדפוס הקבוע: הטוען המשטרתי ניגש לשופט עלאא מסארווה בתחילת הדיון ומוסר לידיו חומר חסוי שרק השופט יכול לעיין בו, החשודים או באי כוחם דאז לא הורשו לעיין בחומר. באי כוחם של החשודים שאלו שאלות כאלו ואחרות את הטוען אולם לא יכלו ליזום חקירה נגדית אפקטיבית מאחר וחומר הראיות לא הונח בפניהם, או שהטוען המשטרתי לא ענה לשאלות עקב החיסיון. בסוף הדיון מסכם השופט עלאא מסארווה את חומרת מעשיהם של החשודים כאשר מדיון לדיון הוא מטפס בדרגות החומרה.
הארכות המעצר של החשודים עד הגשת כתב האישום לוותה בכתבות בתקשורת הכתובה והמשודרת תוך כינוי המעשים לכאורה של החשודים כ"טרור ברשת", "כנופיה" ועוד. לדוגמא בחדשות 2 ב- 10.03.2017 (שישי בלילה) שודרה כתבה שכותרתה "הכנופיה שעבדה בלהכפיש אנשים". בכתבה שאורכה כ- 10 דקות תוארו מעשים ה"נוראים" לכאורה שהחשודים עשו. כל זאת מבלי שהחשודים נחשפו לראיה כלשהי על מעשיהם או שניתנה להם או לבאי כוחם האפשרות להגיב בצורה אפקטיבית על החשדות הקשים נגדם.
ב- 06.04.2017 הוגש כתב אישום של כ- 150 עמודים לבית המשפט המחוזי נגד שלושת הנאשמים. כתב האישום כלל אישומים על מעשים לכאורה של החשודים שנעשו גם לפני חודשים ושנים ואשר המשטרה יכלה לפעול נגדם. בשלב זה הופסק ייצוגם של הנאשמים בשל קושי למימון. הייצוג הועבר לסנגוריה הציבורית אשר עד עצם היום לא מינתה ייצוג משפטי לנאשמים. וכך יושבים החשודים ביום ה- 70 יום למעצרם ללא ייצוג עורך דין ומבלי שהוצג בפניהם חומר הראיות הקושר אותם לאישומים השונים, או הנימוקים המחייבים המשך מעצרם.
הפרקליטות בשיטת הסלמי ממשיכה לנגוס בזכותם של הנאשמים לראות את חומר החקירה וזכותם להגן על עצמם. כן לדוגמא בדיון שנערך בבית משפט מחוזי ב- 04.05.2017 הודיעה הפרקליטות כי חלק מחומר החקירה היא תעביר לסנגורים ולא יועבר בסריקה הרגילה. השופט בני שגיא החליט כי חומר החקירה בשלב יוצג לעיני הסנגורים בלבד. הפרקליטות הודיעה כי סריקת חומר הראיות לכשיתבקשו ימשך כחודש ימים.
70 ימי מעצר והנאשמים אינם מיוצגים ואינם מורשים לעיין בתיקי הראיות נגדם ולכן אינם מסוגלים להגן על עצמם. מאידך בפני התקשורת הכתובה והמשודרת הועבר והודלף בצורה מדודה ומתוזמנת מידע ושמועות כאלו ואחרות על מנת להשחיר פניהם של הנאשמים בפני הציבור ובתי המשפט. מדובר בהתנהלות לא מרוסנת המעלה תמיהות וספקות על יכולת האזרח לממש זכויותיו ולהגן על עצמו בימים קשים כגון העמדתו לדין.
העיתונאים לורי שם טוב ומוטי לייבל מסייעים לאמא לחלץ את שני ילדיה מבית שבתאי לוי בחיפה
יוני 2016 - קצין משטרה ממרחב מוריה ירושלים משטרת ישראל שיקר לעו"ד שייצג עצורה בשעות הראשונות של המעצר כדי למנוע מעורך הדין להיפגש עימה ובכך פגע בזכויותיה להיפגש עם עו"ד ע"פ חוק טרם החקירה.
להלן פוסט שהעלה לרשת הפייסבוק ב.כ העצורה עו"ד ירון מידן:
היום הייתה לי וללורי הרבה הרבה יותר,
חוויה מטלטלת!
הממסד הודיע לנו באופן הברור ביותר:
אני כאן! אני אלים! אני מושחת!
ואני כזה כי אני יכול לעשות הכל!
אל תתעסקו איתי ולורי תישאר עצורה למשך הלילה!
וקצין המשטרה שיקר לי ואמר לי שלורי סירבה לקבל ייצוג...
לא איפשרו לי עד ההחלטה על מעצרה לשוחח עימה.
ושופטת (כרגיל שופטת) - מנעה זכויות אדם הכי בסיסיות,
והפעם מאשה.
מלוחמת ללא חת,
מעיתונאית שהיושרה שלה שקולה לכל עיתונאי ישראל יחדיו
אין לי ספק שלורי לעולם לא תהיה אותה לורי אחרי הלילה הזה!
▪ ▪ ▪ המדינה החזיקה נאשם במעצר בניגוד מוחלט להוראתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב. כך קובע (21.11.12) השופט צבי גורפינקל.
שלום גיגי הורשע על-פי הודאתו בחבלה ובאיומים. בשל מצבו הרפואי, הסכימה המדינה שהוא ישהה עד לגזר הדין במעצר בית בבית דודתו, אך בחודש יולי השנה ביקשה המדינה להחזירו למעצר מוחלט בטענה שהפר 16 פעמים את תנאי מעצר הבית. בית המשפט דחה את הבקשה והחמיר את תנאי מעצר הבית.
ב-20.11.12 הגיש הסניגור לבית המשפט בקשה לאפשר למרשו לשהות בבית חברתו, משום שדודתו לא הייתה מוכנה להמשיך ולפקח עליו. מאחר שהבקשה הוגשה כאשר שוטר הגיע לעצור את גיגי בשל הפרת תנאי שחרורו, קבע השופט המחוזי ציון קפאח שהוא נעתר לבקשה עד לקבלת תגובת פרקליטות מחוז תל אביב.
גורפינקל, עמיתו של קאפח, אומר: "פירוש ההחלטה הינו פשוט למדי, דהיינו עד לדיון שיתקיים ועד להחלטה אחרת, ישהה הנאשם בבית חברתו בחדרה". למרות הוראה זו, הודיעה עו"ד נאוה שילר, מבכירות פרקליטות מחוז ת"א, שהמדינה עומדת על מעצרו המיידי של גיגי. על כך אומר גורפינקל:
"התנהגות התביעה במקרה זה ראויה לגינוי... לא ניתן להסכים למצב בו ניתנת החלטת בית המשפט, ההחלטה מובאת לידיעת הפרקליטות, וביודעין מפרה הפרקליטות את ההחלטה בכך שאינה מאשרת את שחרורו של נאשם ששוטר הגיע לעוצרו. נמצא שמאז אתמול ועד היום נמצא הנאשם במעצר, חרף החלטה מפורשת של בית המשפט כי ישהה עד להחלטה אחרת בבית חברתו בחדרה".
גורפינקל דחה את הבקשה להשיב את גיגי למעצר, אך הפרקליטות המשיכה בהתנהלותה הפסולה: "במהלך הכתבת ההחלטה ביקשה באת-כוח הפרקליטות לעכב את ביצועה, אולם הבקשה לא ברורה לי כלל כיוון שהנאשם נמצא ביום במעצר בלתי חוקי לאור החלטת בית המשפט מאתמול, ולא ברור מה יש לעכב, כאשר אין אסמכתא חוקית להחזיקו במעצר". גורפינקל הורה למדינה לפצות את גיגי ב-750 שקל על מעצרו הבלתי-חוקי ולשחררו באופן מיידי.
התנהלות קפקאית של רס"מ שוטר איתי הנדלסן מ.א. 1027078 נגד אזרח. השוטר הנדלסמן מתקשר בטלפון אל האזרח מבקש בצורה מאיימת פרטים אישיים, כגון כתובתו, כתובת הוריו. איתי הנדלסמן מתחמק מלמסור פרטיו האישיים כגון שם משפחה, דרגה, ומספר אישי, חרף העובדה שמדובר בחקירה בטלפון המבוצעת לראשונה מול האזרח.
אוגוסט 2015 - העיתונאי מוטי לייבל עוכב לחקירה ע"י איתי הנדלסמן משטרת מחוז חוף חיפה בעקבות תלונה של עו"ס מירב רונן חוטפת ילדים מלשכת רווחה עכו. בעלה הוא יניב עמרם רונן קצין חקירות באותו מחוז והבת שלהם ליפז רונן הפרה צו איסור פרסום לפי סעיפים 24 ו- 70 לחוק כשחשפה נתונים מתיק משפחה חסוי שאמא שלה מנהלת. כל מי שמפרסם נגד עו"ס מירב רונן חוטף תלונה מהבעל שלה – ראו בפרסום מטה
שוטר איתי הנדלסמן - התנהלות קפקאית נגד אזרח
העיתונאי מוטי לייבל עוכב לחקירה ע"י איתי הנדלסמן חוקר משטרה מ.א. 1027078, בהוראה של עו"ס מירב רונן, לשכת רווחה עכו, שחטפה 4 ילדים מאמא שלהם, ומיד אחר כך נסעה לחופשה בחו"ל. בעלה של עו"ס מירב רונן הוא יניב עמרם רונן, קצין חקירות במשטרת מחוז חוף חיפה, הנוהג לעצור כל מי שמפרסם נגד אשתו על העלבת עובד ציבור. בהחלטה בתיק אחר, מירב רונן חטפה ילדיו של אב ממשמורתו והוא הידרדר לשימוש בסמים, ראו בקישור כאן: מ"ת 21472-01-14 ביהמ"ש שלום עכו, מדינת ישראל נ' משה פרץ מואשם בהעלבת עובד ציבור. איים על קצינת ביקור סדיר עו"ס מירב רונן "אז מה אם בעלה של מירב קצין? אני אכניס לה כזה גדול", קובץ pdf עילת מעצר העיתונאי: העלבת עובד ציבור, פרסום אסור לפי חוק הנוער, הטרדה לפי מתקן בזק, פגיעה בפרטיות באמצעות פרסום משפיל. כפי שתוכלו לראות מיד, מי שהפרה את צו איסור הפרסום היא הבת של פקידת הסעד: ליפז רונן בתה של פקידת הסעד, אשר מעיינת בתיקים חסויים, בניגוד לסעיפים 24 ו-70 לחוק וחשפה פרטים חסויים מתוך תיקים שהיא אינה אמורה לדעת את תוכנם. כמו שאתם מבינים, מדובר בעסק משפחתי. מי שמתעסק עם פקידת הסעד מירב רונן, יש לו עסק עם הבעל שלה שוטר במשטרת מחוז חוף חיפה והבת ליפז, שמעיינת בתיקים חסויים של מטופלי הרווחה, בניגוד לחוק. ליפז רונן, כתבה בתגובה, כי 4 הילדים נלקחו מאמא שלהם מאחר והיא זונה נרקמונית ושתיינית אלכוהול. מדובר בהשמצות ושקרים של הבת כמו אמא שלה. הנה ההוכחה שהשקר עובר בדנ"א. מפאת כבודה של האם, השמטנו את התגובה המכפישה נגד האם הטובה והראויה,צפו בהשתוללות הבת של העו"ס חוטפת הילדים. מחשבו האישי והמכשיר הנייד של העיתונאי הוחרמו ממנו. לייבל, משמש פה להורים מוחלשים המנותקים מילדיהם, ומבצע מלאכתו העיתונאית נאמנה ללא חשש או מורא. העיכוב לחקירה לא ירתיע את העיתונאי להמשיך ולפרסם את עוולות המדינה נגד הורים וילדיהם. השחיתות במעצר העיתונאי מוטי לייבל הגיעה לשיאים מרקיעי שחקים. לעו"ס מירב רונן סמכויות שיטור והיא למעשה שוטרת ללא מדים. בתיקי גירושין, היא הופכת להיות שופטת גירושין, והשופטים בבתי המשפט הם חותמות הגומי שלה. את ילדיה של האם, היא חטפה תוך השמצות והכפשות האם. התוצאה של התערבות עו"ס מירב רונן בתיק המשפחה של האם, הייתה הרסנית. ילדיה פוזרו לפנימיות בחיפה וטבריה, כשהם חשופים לאלימות, חדרים מרופדים, משמעת נוקשה ועונשים על כל צעד ושעל. מזמן התרענו כי משרד הרווחה על שלל עובדיו איבד את המצפון המוסרי, כשכולן ביחד עוסקות יום וליל בצייד אחר לקוחות רווחה כדי להצדיק את המשכורות שלהן. הגיע הזמן להפסיק לחלוב את האוכלוסיה החלשה במדינת ישראל ולהפנות את תקציבי הרווחה לציבור, שיוכל לנשום אנחת רווחה. מי שהופך למטופל רווחה לא ייחלץ מהם לעולם, ודינו נחרץ להיות מטופל במשך שנים ארוכות ללא שום יכולת להיחלץ מלפיתת החנק.
מפאת כבודה של האם, השמטנו את התגובה המכפישה נגד האם הטובה והראויה, צפו בהשתוללות ליפז רונן הבת של העו"ס חוטפת הילדים.
דנה אמיר - הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מהות החשד והעילה
יוני 2014 - תלונה נגד השופטת דנה אמיר בית משפט שלום תל אביב על הוצאת צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו. מדובר בצו חיפוש בביתה של עיתונאית חוקרת מבלי שצוינו מהות החשד והעילה. במהלך החיפוש לא נמצא שם מסמך או מידע כלשהו בבית העיתונאית. מאידך הבלשים (בילוש דן - משטרת רמת גן) הובילו את העתונאית כשהיא אזוקה מביתה אל הניידת כברת דרך באיזור מגוריה לעיני עוברים ושבים והשכנים. העיתונאית שוחררה כעבור מספר שעות.
התנהגותה של השופטת דנה אמיר משדרת הוזלת חיי אדם ומהווה קרקע פוריה לשחיתות, שיקולים זרים תוך ניצול כוח השררה למטרות אפלות. השופטת דנה אמיר ביזתה את המוסד הציבורי שבו היא עובדת ופגעה באמון הציבור במערכת המשפט.
2.בתאריך 12.06.2014 הוציאה השופטת דנה אמיר צו חיפוש במקום מגוריי ולתפוס את החפצים הבאים: דברי דואר ומסמכים אישיים של המתלונן ואחרים וכן מחשבים וכל חפץ ואו משמך הקשור.
3.בצו החיפוש לא צוינו מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו.
4.מדובר בפגיעה קשה ופתאומית בכבודי פרטיותי וחירותי מבלי שצוינה הסיבה לכך.
5.השופטת דנה אמיר גרמה לאירוע מתגלגל של ליקויים חמורים במימוש הצו ב- 15.06.2014, כגון מעצר העיתונאית ל' המתגוררת עמדי, באזיקים והולכתה לניידת המשטרה כברת דרך לעיני השכנים ועוברים ושבים מבלי שיש בידנו שמץ מושג במה החשד או העילה. העיתונאית ל' שוחררה כעבור מספר שעות. בסופו של יום לא נמצא בבית העיתונאית, שום מסמך השייך למתלונן.
6.התנהגות השופטת דנה אמיר מהווה קרקע פוריה לשיקולים זרים ושחיתות תוך שימוש בכוח השררה למטרות אפלות.
7.אבקש לבדוק בדקדקנות מדוע לא ציינה השופטת אמיר את מספר התיק ומהות החשד והעילה למתן הצו ולהודיע לי מהם.
8.בנוסף אבקש לפעול נגד השופטת דנה אמיר בכל האמצעים המשמעתיים שיידרשו למניעת הישנות התופעה.
9.מצורף העתק צו החיפוש שהוציאה השופטת.
10.נא טיפולכם ועדכונכם.
בכבוד רב,
מ'
עותק:
שרת המשפטים ח"כ ציפי לבני – פקס': 02-6496659.
סה"כ 3 עמודים כולל עמוד זה.
תמונות צו החיפוש שהוצא ע"י השופטת דנה אמיר מבלי שציינה מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
משרד הרווחה משתמש במשטרת ישראל ובתי משפט נגד עיתונאות חוקרת
קישורים:
אלימות ביורוקרטית וטובת הקטין - מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג - מאמר מאת פרופ' אסתר הרצוג [1] - ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בעולם בשיעור הקטינים המושמים במוסדות מחוץ לביתם ולישוב מגורי משפחתם[2]. הוצאת קטינים מביתם כרוכה, במקרים רבים, בהפקעת האפוטרופסות עליהם מידי הוריהם והעברתה, בעזרת הליכים משפטיים וחוקיים...
קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד - מאי 2010 - לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?
דנה אמיר - הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מהות החשד והעילה
יוני 2014 - תלונה נגד השופטת דנה אמיר בית משפט שלום תל אביב על הוצאת צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו. מדובר בצו חיפוש בביתה של עיתונאית חוקרת מבלי שצוינו מהות החשד והעילה. במהלך החיפוש לא נמצא שם מסמך או מידע כלשהו בבית העיתונאית. מאידך הבלשים (בילוש דן - משטרת רמת גן) הובילו את העתונאית כשהיא אזוקה מביתה אל הניידת כברת דרך באיזור מגוריה לעיני עוברים ושבים והשכנים. העיתונאית שוחררה כעבור מספר שעות.
התנהגותה של השופטת דנה אמיר משדרת הוזלת חיי אדם ומהווה קרקע פוריה לשחיתות, שיקולים זרים תוך ניצול כוח השררה למטרות אפלות. השופטת דנה אמיר ביזתה את המוסד הציבורי שבו היא עובדת ופגעה באמון הציבור במערכת המשפט.
2.בתאריך 12.06.2014 הוציאה השופטת דנה אמיר צו חיפוש במקום מגוריי ולתפוס את החפצים הבאים: דברי דואר ומסמכים אישיים של המתלונן ואחרים וכן מחשבים וכל חפץ ואו משמך הקשור.
3.בצו החיפוש לא צוינו מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו.
4.מדובר בפגיעה קשה ופתאומית בכבודי פרטיותי וחירותי מבלי שצוינה הסיבה לכך.
5.השופטת דנה אמיר גרמה לאירוע מתגלגל של ליקויים חמורים במימוש הצו ב- 15.06.2014, כגון מעצר העיתונאית ל' המתגוררת עמדי, באזיקים והולכתה לניידת המשטרה כברת דרך לעיני השכנים ועוברים ושבים מבלי שיש בידנו שמץ מושג במה החשד או העילה. העיתונאית ל' שוחררה כעבור מספר שעות. בסופו של יום לא נמצא בבית העיתונאית, שום מסמך השייך למתלונן.
6.התנהגות השופטת דנה אמיר מהווה קרקע פוריה לשיקולים זרים ושחיתות תוך שימוש בכוח השררה למטרות אפלות.
7.אבקש לבדוק בדקדקנות מדוע לא ציינה השופטת אמיר את מספר התיק ומהות החשד והעילה למתן הצו ולהודיע לי מהם.
8.בנוסף אבקש לפעול נגד השופטת דנה אמיר בכל האמצעים המשמעתיים שיידרשו למניעת הישנות התופעה.
9.מצורף העתק צו החיפוש שהוציאה השופטת.
10.נא טיפולכם ועדכונכם.
בכבוד רב,
מ'
עותק:
שרת המשפטים ח"כ ציפי לבני – פקס': 02-6496659.
סה"כ 3 עמודים כולל עמוד זה.
תמונות צו החיפוש שהוצא ע"י השופטת דנה אמיר מבלי שציינה מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
משרד הרווחה משתמש במשטרת ישראל ובתי משפט נגד עיתונאות חוקרת
קישורים:
אלימות ביורוקרטית וטובת הקטין - מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג - מאמר מאת פרופ' אסתר הרצוג [1] - ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בעולם בשיעור הקטינים המושמים במוסדות מחוץ לביתם ולישוב מגורי משפחתם[2]. הוצאת קטינים מביתם כרוכה, במקרים רבים, בהפקעת האפוטרופסות עליהם מידי הוריהם והעברתה, בעזרת הליכים משפטיים וחוקיים...
קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד - מאי 2010 - לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?
