מדוע הבלוגרים המואשמים על הכפשות ברשת האינטרנט עצורים עד תום ההליכים?

פברואר 2018 - מדוע עצורים הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר 11 חודשים על עבירות שמקורן הכפשות ברשת האינטרנט שלכאורה עשו ומשפטם טרם החל?

עילות מעצר עד תום ההליכים, לפי ס' 21 לחוק המעצרים:
(1) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;
(2) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב);
(3) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי;
(4) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם;
(5) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991

אלא שבבתי המשפט החליטו להוסיף עילה חדשה והיא לשון הרע, פגיעה בפרטיות וכדומה.
מה עומד מאחרי ההיגיון?
הרעיון הוא שאם אדם מוציא לשון הרע ברשת האינטרנט נגד חבירו זה יכול להיות במצבים מסוימים כמו סקילה באבנים, וזריקת אבן והיא יכולה להיות עבירת אלימות קשה בנשק קר, גם אם לא הוצגה דוגמא אחת של פגיעה.

מעצרו של נאשם הופך להיות מבוסס על אוסף של מטפאורות ובמילה "אם" או "עלול". וכך מעגלים את חוק המעצרים סעיף 21 ומכניסים לתוך סל מעצר עד תום ההליכים עוד ועוד עבירות שנעשו לכאורה.

מדוע החליט השופט אברהם הימן לעצור את הבלוגרים עד תום ההליכים

14.01.2018 - מדוע הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל, וצבי זר עצורים מזה כ- 11 חודשים.

ב- 26.10.2017 החליט שופט המחוזי תל אביב אברהם הימן על מעצרם עד תום ההליכים של הבלוגרים העצורים מה- 27.02.2017. הימן ביסס החלטתו על קיום ראיות לכאורה ממסמכים שחלק גדול מהם הוצא ממחשב בניגוד לחוק המחייב הוצאת פלטים ממחשב בנוכחות שני עדים, מה שלא בוצע בפועל.

השופט הימן גם ביסס החלטתו למעצר עד תום ההליכים על אמירה פטתית: "מילים עלולות לפגוע" אולם לא ציין בהחלטתו שום נזק פיזי או נפשי שנגרם למי מהמתלוננים, לכן לא ברורה מה המסוכנות לכאורה של הבלוגרים.

מעצר ללא עילת מעצר - ריבוי עבירות

דצמבר 2017 - אופנה חדשה בפרקליטות המדינה, נקראת מעצר על "ריבוי עבירות", כלומר גם על עבירה פשוטה שלכאורה עושה אדם מספר פעמים, יכול למצוא עצמו במעצר עד תום ההליכים.
מדובר באינפלציה של עצירים בבתי הכלא על עבירות פשוטות יחסית הנמצאים חודשים ואף שנים וממתינים למשפטם.
בתי המעצר בצפיפות מחרידה בניגוד לאמנות בינלאומיות, ואזרחים בתנאים תת אנושיים ממתינים למשפט.

מעצר ללא עילת מעצר - ריבוי עבירות

הלכת הניצוץ הראייתי – אילוסטרציה

אוקטובר 2017 – הלכת הניצוץ הראייתי – 7 חודשים במעצר על פרסומים ברשת, כתב אישום לא מעודכן, חומר ראיות לא הוגש במלואו והנאשמים לא ראו את חומר הראיות.
הבקשה למעצר עד תום ההליכים היא זו שמייצרת "ניצוץ ראייתי". כלומר, הבקשה שניסח הפרקליט התובע היא בעצמה ראיה, ובית המשפט בכלל לא צריך לראות ראיות של ממש, והוא יכול לסמוך על התביעה שתהיה הוגנת ולא תשקר או תנפח או תמציא ראיות שלא באמת קיימות.
זוהי למעשה המצאה חדשה שמבטלת את עיקרון הפרדת הרשויות, ובמילים פשוטות – מזמינה את השופט להפוך לחותמת גומי של הפרקליטות. שכן, אם שופט אומר לנאשם ולסנגורו בבית המשפט שלפרקליטות יש יתרון מובנה ועדיפות, בגושפנקא של בית המשפט העליון, באמצעות חזקת ההגינות המנהלית, המסר הוא שהמשפט מכור מראש לטובת התביעה.